האוכף העתיק בעולם?
בתוך קבר של אישה בצפון מערב סין התגלה מה שעשוי להיות האוכף העתיק בעולם. האוכף, שעשוי עור פרה והשתמר במצב מצוין, תורם לידע שלנו על היסטוריית הרכיבה והשימוש באוכפים.
בעזרת תארוך רדיואקטיבי של קש ששימש למילוי האוכף, הסיקו החוקרים שהוא נוצר בין שנת 727 ל-396 לפני הספירה. למרות עתיקותו, חלק ממאפייניו דומים לאוכפים מודרניים. הוא מורכב משני חלקים מעור, שמחוברים זה לזה ביריעת עור צרה וארוכה שהונחה על גב הסוס. חתיכות עור שנתפרו מלפנים ומאחור עזרו לרוכב לשבת זקוף על האוכף. הוא נתפר במומחיות, ויש עליו סימנים שמעידים על שימוש ממושך.
האוכפים העתיקים ביותר עד כה נמצאו בקברים בצפון אסיה מהשנים 420-430 לפני הספירה. אנשים רכבו על סוסים עוד הרבה לפני כן, אבל השימוש באוכף אפשר לראשונה לכל אחד ואחת בקהילה לרכוב בנוחות, ושמר על בריאות הסוסים. בנוסף הוא עזר ללוחמים לשמור על יציבה טובה וכך לירות חיצים, למשל, מגב הסוס.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3P2scCh
למחקר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3QPWoS6
מתוך המחקר, Archaeological Research in Asia (2023)
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
בתוך קבר של אישה בצפון מערב סין התגלה מה שעשוי להיות האוכף העתיק בעולם. האוכף, שעשוי עור פרה והשתמר במצב מצוין, תורם לידע שלנו על היסטוריית הרכיבה והשימוש באוכפים.
בעזרת תארוך רדיואקטיבי של קש ששימש למילוי האוכף, הסיקו החוקרים שהוא נוצר בין שנת 727 ל-396 לפני הספירה. למרות עתיקותו, חלק ממאפייניו דומים לאוכפים מודרניים. הוא מורכב משני חלקים מעור, שמחוברים זה לזה ביריעת עור צרה וארוכה שהונחה על גב הסוס. חתיכות עור שנתפרו מלפנים ומאחור עזרו לרוכב לשבת זקוף על האוכף. הוא נתפר במומחיות, ויש עליו סימנים שמעידים על שימוש ממושך.
האוכפים העתיקים ביותר עד כה נמצאו בקברים בצפון אסיה מהשנים 420-430 לפני הספירה. אנשים רכבו על סוסים עוד הרבה לפני כן, אבל השימוש באוכף אפשר לראשונה לכל אחד ואחת בקהילה לרכוב בנוחות, ושמר על בריאות הסוסים. בנוסף הוא עזר ללוחמים לשמור על יציבה טובה וכך לירות חיצים, למשל, מגב הסוס.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3P2scCh
למחקר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3QPWoS6
מתוך המחקר, Archaeological Research in Asia (2023)
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
זוחלים סיננו מזון הרבה לפני הלווייתנים
שני מאובני זוחלים ימיים שנמצאו לאחרונה עזרו לפתור חידה, והראו שזוחלים ימיים סיננו מזון מהמים הרבה לפני לווייתני המזיפות.
עד כה לא היה ברור איך הזוחלים הימיים ארוכי החרטום צדו, אך במחקר חדש השוו החוקרים בין שני המאובנים ל-130 בעלי חיים שטורפים במים, והראו שהם דומים במיוחד ללווייתני המזיפות. הם משערים שהזוחלים סיננו מזון ממי הים תוך כדי שחייה איטית ומתמשכת קרוב לפני הים.
מכיוון שמוצאם של הזוחל הקדום ושל היונק הימי שונה לגמרי, ברור כי התכונות הדומות הן תוצאה של אבולוציה מתכנסת, שבה תנאים סביבתיים דומים הובילו להתפתחות מבנה גוף דומה. הזוחל הקדום חי לפני קרוב ל-250 מיליון שנה, בתחילת עידן הטריאס - מיד אחרי אירוע הכחדה שמחק את רוב היצורים הימיים. יתכן שהריק שנוצר בים היה מה שאיפשר לו לפתח את יכולת הסינון במהירות שיא של פחות מחמישה מיליון שנים. ללוויתנים נדרשו לשם כך שלושים מיליון שנים.
למחקר המקורי (באנגלית): https://bit.ly/47Qe1rk
Artwork by Shunyi Shu, © Long Cheng, Wuhan Center of China Geological Survey🎨:
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
שני מאובני זוחלים ימיים שנמצאו לאחרונה עזרו לפתור חידה, והראו שזוחלים ימיים סיננו מזון מהמים הרבה לפני לווייתני המזיפות.
עד כה לא היה ברור איך הזוחלים הימיים ארוכי החרטום צדו, אך במחקר חדש השוו החוקרים בין שני המאובנים ל-130 בעלי חיים שטורפים במים, והראו שהם דומים במיוחד ללווייתני המזיפות. הם משערים שהזוחלים סיננו מזון ממי הים תוך כדי שחייה איטית ומתמשכת קרוב לפני הים.
מכיוון שמוצאם של הזוחל הקדום ושל היונק הימי שונה לגמרי, ברור כי התכונות הדומות הן תוצאה של אבולוציה מתכנסת, שבה תנאים סביבתיים דומים הובילו להתפתחות מבנה גוף דומה. הזוחל הקדום חי לפני קרוב ל-250 מיליון שנה, בתחילת עידן הטריאס - מיד אחרי אירוע הכחדה שמחק את רוב היצורים הימיים. יתכן שהריק שנוצר בים היה מה שאיפשר לו לפתח את יכולת הסינון במהירות שיא של פחות מחמישה מיליון שנים. ללוויתנים נדרשו לשם כך שלושים מיליון שנים.
למחקר המקורי (באנגלית): https://bit.ly/47Qe1rk
Artwork by Shunyi Shu, © Long Cheng, Wuhan Center of China Geological Survey🎨:
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
*תופסים (ע)צבים*
במקומות רבים בעולם, צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה עקב פעילות האדם, ובמיוחד בגלל תעשיית הדיג, ניצול יתר של משאבי הים וזיהום הים. מחקר חדש, שניתח נתונים שאספו במשך 12 שנה פעילי ארגון להצלת צבי ים פצועים שפועל באיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי, מגלה ממצאים מדאיגים.
מבדיקת כ-380 צבים פצועים או מתים שהארגון אסף עולה כי שני שלישים מהפגיעות נובעות מפעילות האדם. רובן נגרמות מהסתבכות בציוד דיג נטוש כמו חוטי דיג, רשתות וחכות. החוטים החזקים נכרכים סביב הצב, חותכים את עורו, פוגעים בשריון וגורמים חנק וקטיעת גפיים. רוב הצבים הפצועים היו צעירים ומספר הנקבות עלה על מספר הזכרים.
החוקרים מסבירים שעיקר הבעיה כיום היא הכמות העצומה של רשתות דיג נטושות, ומביעים תקווה שמחקרם יעלה את המודעות לצורך בפתרון לבעיית הפסולת באוקיינוסים וכך יציל בעלי חיים ימיים רבים. לדבריהם, מסדי נתונים כאלה חשובים מאוד להגנה על צבי הים.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/45i2Rtx
צילום: naushad mohamed
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
במקומות רבים בעולם, צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה עקב פעילות האדם, ובמיוחד בגלל תעשיית הדיג, ניצול יתר של משאבי הים וזיהום הים. מחקר חדש, שניתח נתונים שאספו במשך 12 שנה פעילי ארגון להצלת צבי ים פצועים שפועל באיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי, מגלה ממצאים מדאיגים.
מבדיקת כ-380 צבים פצועים או מתים שהארגון אסף עולה כי שני שלישים מהפגיעות נובעות מפעילות האדם. רובן נגרמות מהסתבכות בציוד דיג נטוש כמו חוטי דיג, רשתות וחכות. החוטים החזקים נכרכים סביב הצב, חותכים את עורו, פוגעים בשריון וגורמים חנק וקטיעת גפיים. רוב הצבים הפצועים היו צעירים ומספר הנקבות עלה על מספר הזכרים.
החוקרים מסבירים שעיקר הבעיה כיום היא הכמות העצומה של רשתות דיג נטושות, ומביעים תקווה שמחקרם יעלה את המודעות לצורך בפתרון לבעיית הפסולת באוקיינוסים וכך יציל בעלי חיים ימיים רבים. לדבריהם, מסדי נתונים כאלה חשובים מאוד להגנה על צבי הים.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/45i2Rtx
צילום: naushad mohamed
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
שוחים לפי התור
כשאנשים מנסים לצאת במהירות מחדר צפוף דרך פתח קטן, הם עושים זאת בצורה מאוד לא יעילה: נתקעים וחוסמים אחד את השני, כך שהיציאה כולה נהיית דווקא איטית יותר. יש גם חיות שמראות התנהגות כזו, אבל במחקר חדש, חוקרים הראו שדגים מסוימים יוצאים בצורה מסודרת, ולכן גם יעילה יותר ומהירה יותר.
החוקרים בחנו דגים קטנים מהמין טטרה ניאון (Paracheirodon innesi). הם שמו 30 מהם באקווריום שהיה מחולק לשני מדורים, עם פתח קטן ביניהם. בתחילה כל הדגים היו במדור אחד, ואז לקח אחד החוקרים רשת אקווריום קטנה ובעזרתה "רעה" את הדגים לכיוון הפתח, עד שכולם עברו למדור השני.
להפתעת החוקרים, הדגים לא נדחקו וסתמו את המעבר. הם התגודדו ליד הפתח, אך שמרו על מרחק אחד מהשני ולא דחפו זה את זה, גם כאשר הרשת דחקה אותם אל המחיצה. "אנחנו מפרשים את ההתנהגות הזו ככיבוד של כללים חברתיים, גם במצבי חירום", אמרו החוקרים. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בכללים החברתיים של הדגים בתכנות של רובוטים הנעים בקבוצות.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3E46eIC
📷 Dmitry Onishchik, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כשאנשים מנסים לצאת במהירות מחדר צפוף דרך פתח קטן, הם עושים זאת בצורה מאוד לא יעילה: נתקעים וחוסמים אחד את השני, כך שהיציאה כולה נהיית דווקא איטית יותר. יש גם חיות שמראות התנהגות כזו, אבל במחקר חדש, חוקרים הראו שדגים מסוימים יוצאים בצורה מסודרת, ולכן גם יעילה יותר ומהירה יותר.
החוקרים בחנו דגים קטנים מהמין טטרה ניאון (Paracheirodon innesi). הם שמו 30 מהם באקווריום שהיה מחולק לשני מדורים, עם פתח קטן ביניהם. בתחילה כל הדגים היו במדור אחד, ואז לקח אחד החוקרים רשת אקווריום קטנה ובעזרתה "רעה" את הדגים לכיוון הפתח, עד שכולם עברו למדור השני.
להפתעת החוקרים, הדגים לא נדחקו וסתמו את המעבר. הם התגודדו ליד הפתח, אך שמרו על מרחק אחד מהשני ולא דחפו זה את זה, גם כאשר הרשת דחקה אותם אל המחיצה. "אנחנו מפרשים את ההתנהגות הזו ככיבוד של כללים חברתיים, גם במצבי חירום", אמרו החוקרים. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בכללים החברתיים של הדגים בתכנות של רובוטים הנעים בקבוצות.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3E46eIC
📷 Dmitry Onishchik, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כורי הפחם הראשונים
האנשים שחיו בצפון מערב סין לפני 3,600 שנים היו צריכים דלק. הם היו חברה חקלאית, גידלו בעלי חיים והשתמשו בכלי ארד. לצורך עיבוד וייצור הארד, וגם לחימום הבית שלהם, הם היו צריכים אש – אבל שינויי אקלים, וצריכת יתר בשל גידול האוכלוסייה, הגבילו את כמות העצים באזור. הפתרון, לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה: פחם אבן. זה המקרה הראשון המוכר לנו של שימוש שיטתי בדלק המאובנים, והוא מוקדם בכאלף שנים מהשימושים שידענו עליהם עד כה.
החוקרים דיווחו על כמות גדולה של פחם במקום בו גרו אותם אנשים: חתיכות שלו נמצאו בבתים, ובערימות במקומות אחסון מיוחדים. אבק שלו נמצא ליד כלים שונים, ופחם שרוף נמצא באחים ובתנורים. זה היה פחם ביטומני ("שחור"), מאיכות גבוהה, שנכרה ככל הנראה מעורקי פחם במרחק חמישה קילומטרים מהיישוב. כמויות הפחם שנמצאו הובילו את החוקרים למסקנה שאנשי המקום פיתחו מנגנון של כרייה, אחסון ושריפה של פחם בקנה מידה גדול, אולי הראשון מסוגו בעולם.
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3QJGOHU
📷: New Africa, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
האנשים שחיו בצפון מערב סין לפני 3,600 שנים היו צריכים דלק. הם היו חברה חקלאית, גידלו בעלי חיים והשתמשו בכלי ארד. לצורך עיבוד וייצור הארד, וגם לחימום הבית שלהם, הם היו צריכים אש – אבל שינויי אקלים, וצריכת יתר בשל גידול האוכלוסייה, הגבילו את כמות העצים באזור. הפתרון, לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה: פחם אבן. זה המקרה הראשון המוכר לנו של שימוש שיטתי בדלק המאובנים, והוא מוקדם בכאלף שנים מהשימושים שידענו עליהם עד כה.
החוקרים דיווחו על כמות גדולה של פחם במקום בו גרו אותם אנשים: חתיכות שלו נמצאו בבתים, ובערימות במקומות אחסון מיוחדים. אבק שלו נמצא ליד כלים שונים, ופחם שרוף נמצא באחים ובתנורים. זה היה פחם ביטומני ("שחור"), מאיכות גבוהה, שנכרה ככל הנראה מעורקי פחם במרחק חמישה קילומטרים מהיישוב. כמויות הפחם שנמצאו הובילו את החוקרים למסקנה שאנשי המקום פיתחו מנגנון של כרייה, אחסון ושריפה של פחם בקנה מידה גדול, אולי הראשון מסוגו בעולם.
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3QJGOHU
📷: New Africa, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
נחיתה מוצלחת להודו על הירח
הודו הייתה למדינה הרביעית בהיסטוריה שמנחיתה בהצלחה חללית לא מאוישת על הירח, עם הנחיתה המוצלחת של הנחתת "ויקראם" במסגרת משימת צ'נדריאן 3. זוהי גם הנחיתה המוצלחת הראשונה סמוך לקוטב הדרומי של הירח. הנחתת נושאת בתוכה רכב שטח קטן בשם פרגיאן (Pragyan), ושניהם אמורים לפעול במשך יום ירחי אחד, כשבועיים שלנו. המטרה העיקרית שלהם היא לחקור את הרכב הקרקע בקוטב ומאפייניה, בתקווה לגלות אם היא אכן עשירה במים קפואים כפי שמחקרים מרמזים. המשימה ההודית היא הראשונה שתחקור על פני השטח את האתר, שבעוד כשלוש שנים אמורים לנחות בו גם בני אדם במסגרת תוכנית "ארטמיס" האמריקאית. רוסיה נכשלה לפני כמה ימים בניסיון להנחית חללית לא מאוישת משלה באזור הזה, לאחר שהחללית לונה 25 התרסקה בניסיון הנחיתה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אמר כי ההצלחה הזו שייכת לאנושות כולה, וכי היא תסייע למדינות נוספות להנחית חלליות על הירח.
לקריאה נוספת (באנגלית): https://bit.ly/3E4sceJ
📷: ISRO - סוכנות החלל של הודו
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הודו הייתה למדינה הרביעית בהיסטוריה שמנחיתה בהצלחה חללית לא מאוישת על הירח, עם הנחיתה המוצלחת של הנחתת "ויקראם" במסגרת משימת צ'נדריאן 3. זוהי גם הנחיתה המוצלחת הראשונה סמוך לקוטב הדרומי של הירח. הנחתת נושאת בתוכה רכב שטח קטן בשם פרגיאן (Pragyan), ושניהם אמורים לפעול במשך יום ירחי אחד, כשבועיים שלנו. המטרה העיקרית שלהם היא לחקור את הרכב הקרקע בקוטב ומאפייניה, בתקווה לגלות אם היא אכן עשירה במים קפואים כפי שמחקרים מרמזים. המשימה ההודית היא הראשונה שתחקור על פני השטח את האתר, שבעוד כשלוש שנים אמורים לנחות בו גם בני אדם במסגרת תוכנית "ארטמיס" האמריקאית. רוסיה נכשלה לפני כמה ימים בניסיון להנחית חללית לא מאוישת משלה באזור הזה, לאחר שהחללית לונה 25 התרסקה בניסיון הנחיתה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אמר כי ההצלחה הזו שייכת לאנושות כולה, וכי היא תסייע למדינות נוספות להנחית חלליות על הירח.
לקריאה נוספת (באנגלית): https://bit.ly/3E4sceJ
📷: ISRO - סוכנות החלל של הודו
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הגנים שמוציאים את הזכרים מהתמונה
חלק מנקבות זבובי התסיסנית (דרוזופילה) מסוגלות להתרבות בצורה א-מינית, או רביית בתולים, שבה האם מספקת את כל החומר הגנטי ליצירת העובר. במחקר חדש בחנו חוקרים מבריטניה ומארצות הברית אילו גֵנים מאפשרים את היכולת הזאת. ראשית הם חיפשו הבדלים בגֵנים הפעילים בביצים שהטילו תסיסניות שמתרבות בצורה מינית לעומת אלה שמתרבות ברביית בתולים. לאחר מכן נעזרו בהנדסה גנטית כדי לשנות את פעילות הגֵנים הללו אצל תסיסניות ממין אחר שאינו מתרבה ברביית בתולים. כך הם מצאו צירוף של שלושה גֵנים ששינוי הפעילות שלהם הקנה לנקבות את היכולת להתרבות בצורה א-מינית. הממצא מקדם את הבנת תהליך רביית הבתולים אצל חרקים, ועשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם חרקים מזיקים לחקלאות.
📸 : תסיסנית המחקר | Alexlky, Shutterstock
לכתבה באתר: https://bit.ly/3qWGURM
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חלק מנקבות זבובי התסיסנית (דרוזופילה) מסוגלות להתרבות בצורה א-מינית, או רביית בתולים, שבה האם מספקת את כל החומר הגנטי ליצירת העובר. במחקר חדש בחנו חוקרים מבריטניה ומארצות הברית אילו גֵנים מאפשרים את היכולת הזאת. ראשית הם חיפשו הבדלים בגֵנים הפעילים בביצים שהטילו תסיסניות שמתרבות בצורה מינית לעומת אלה שמתרבות ברביית בתולים. לאחר מכן נעזרו בהנדסה גנטית כדי לשנות את פעילות הגֵנים הללו אצל תסיסניות ממין אחר שאינו מתרבה ברביית בתולים. כך הם מצאו צירוף של שלושה גֵנים ששינוי הפעילות שלהם הקנה לנקבות את היכולת להתרבות בצורה א-מינית. הממצא מקדם את הבנת תהליך רביית הבתולים אצל חרקים, ועשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם חרקים מזיקים לחקלאות.
📸 : תסיסנית המחקר | Alexlky, Shutterstock
לכתבה באתר: https://bit.ly/3qWGURM
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הרעש שמניס את הלווייתנים
לווייתני חַדְשֵׁן חדקרן חיים באזור הארקטי, שכיסוי הקרח בו פוחת משנה לשנה ותנועת כלי השיט גדלה. הלווייתנים חיים רוב הזמן במים רדודים יחסית, אך כדי לאכול הם צוללים לעומק של מעל 350 מטר.
כדי לבדוק איך משפיע הרעש של כלי השיט על התנהגותם, הצמידו חוקרים משדרים לשישה לווייתנים בקרבת גרינלנד ועקבו אחריהם במשך כשישה ימים. התברר שככל שהלווייתנים היו קרובים יותר לכלי שיט רועש, כך פחתו הצלילות העמוקות ועומק הצלילה הממוצע. כמו כן, פרקי הזמן שלקחו לנשימה התקצרו והם שחו למרחקים ארוכים יותר. החוקרים סבורים כי ייתכן שכך הם מתרחקים מהרעש.
השינויים האלה עלולים לפגוע בתזונת הלווייתנים ולהגביר את צריכת האנרגיה שלהם. מדענים צופים כי עד 2050 רוב האזור הארקטי יהיה נקי מקרחונים, ותנועת כלי השיט תגדל בהתאם. החוקרים מקווים שממצאיהם יובילו לשינוי נתיבי השיט באזור.
לקריאה בהרחבה (באנגלית):https://bit.ly/47OG4r2
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/44uCpfh
📸 :Dotted Yeti, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לווייתני חַדְשֵׁן חדקרן חיים באזור הארקטי, שכיסוי הקרח בו פוחת משנה לשנה ותנועת כלי השיט גדלה. הלווייתנים חיים רוב הזמן במים רדודים יחסית, אך כדי לאכול הם צוללים לעומק של מעל 350 מטר.
כדי לבדוק איך משפיע הרעש של כלי השיט על התנהגותם, הצמידו חוקרים משדרים לשישה לווייתנים בקרבת גרינלנד ועקבו אחריהם במשך כשישה ימים. התברר שככל שהלווייתנים היו קרובים יותר לכלי שיט רועש, כך פחתו הצלילות העמוקות ועומק הצלילה הממוצע. כמו כן, פרקי הזמן שלקחו לנשימה התקצרו והם שחו למרחקים ארוכים יותר. החוקרים סבורים כי ייתכן שכך הם מתרחקים מהרעש.
השינויים האלה עלולים לפגוע בתזונת הלווייתנים ולהגביר את צריכת האנרגיה שלהם. מדענים צופים כי עד 2050 רוב האזור הארקטי יהיה נקי מקרחונים, ותנועת כלי השיט תגדל בהתאם. החוקרים מקווים שממצאיהם יובילו לשינוי נתיבי השיט באזור.
לקריאה בהרחבה (באנגלית):https://bit.ly/47OG4r2
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/44uCpfh
📸 :Dotted Yeti, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ציפורים חולות הולכות לישון מוקדם
כשאנחנו חולים, אנחנו רק רוצים להיכנס למיטה ולישון. מתברר שאנחנו לא היחידים.
חוקרים משוודיה ערכו ניסוי בשחרורים (Turdus merula) שחיים בעיר לונד בשוודיה. הם תפסו 45 מהם והצמידו להם מדי תאוצה כדי לבדוק עד כמה הם פעילים, ומתי. לכמחצית מהציפורים הם הזריקו מולקולות שמדמות מחלה חיידקית קלה. לאחר 48 ימים הם ניסו לתפוס שוב את הציפורים, אך הצליחו להשיג את מדי התאוצה רק של 22 מהן, 10 ציפורים "חולות" ו-12 מקבוצת הביקורת.
השוואה של פעילות השחרורים בקבוצות השונות העלתה שהציפורים שחשו חולות היו פעילות פחות, במיוחד ב-24 השעות הראשונות. להפתעתם של החוקרים, ההשפעה נמשכה, בצורה נמוכה יותר, עד שלושה שבועות לאחר החשיפה למולקולות. הירידה בפעילות נראתה בעיקר בשעות הערב: הציפורים החולות הלכו לישון כשעה מוקדם יותר.
"ההנחה תמיד הייתה שציפורים חולות חוזרות לפעילות רגילה אחרי 24, אולי 48 שעות", אמר אחד החוקרים. מתברר שהתסמינים של הציפורים דומים לשלנו, אך נמשכים זמן רב מהצפוי.
למחקר (באנגלית):https://bit.ly/47Rms5y
📸: Musicaline, Wikipedia (CC BY-SA 4.0)
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כשאנחנו חולים, אנחנו רק רוצים להיכנס למיטה ולישון. מתברר שאנחנו לא היחידים.
חוקרים משוודיה ערכו ניסוי בשחרורים (Turdus merula) שחיים בעיר לונד בשוודיה. הם תפסו 45 מהם והצמידו להם מדי תאוצה כדי לבדוק עד כמה הם פעילים, ומתי. לכמחצית מהציפורים הם הזריקו מולקולות שמדמות מחלה חיידקית קלה. לאחר 48 ימים הם ניסו לתפוס שוב את הציפורים, אך הצליחו להשיג את מדי התאוצה רק של 22 מהן, 10 ציפורים "חולות" ו-12 מקבוצת הביקורת.
השוואה של פעילות השחרורים בקבוצות השונות העלתה שהציפורים שחשו חולות היו פעילות פחות, במיוחד ב-24 השעות הראשונות. להפתעתם של החוקרים, ההשפעה נמשכה, בצורה נמוכה יותר, עד שלושה שבועות לאחר החשיפה למולקולות. הירידה בפעילות נראתה בעיקר בשעות הערב: הציפורים החולות הלכו לישון כשעה מוקדם יותר.
"ההנחה תמיד הייתה שציפורים חולות חוזרות לפעילות רגילה אחרי 24, אולי 48 שעות", אמר אחד החוקרים. מתברר שהתסמינים של הציפורים דומים לשלנו, אך נמשכים זמן רב מהצפוי.
למחקר (באנגלית):https://bit.ly/47Rms5y
📸: Musicaline, Wikipedia (CC BY-SA 4.0)
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הציפור שניצחה את הקוקייה
הקוקייה האפריקאית (Cuculus gularis), כמו מיני קוקיות לא מעטים, מטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות. במקרה שלה, בקיני הדרונגו האפריקאי (Dicrurus adsimilis). טפילים חברתיים כמו הקוקייה מפתחים לרוב ביצים דומות לאלו של הפונדקאים שבקיניהם הן מטילות, כי אם ההורים ישימו לב לביצה הזרה, הם יסלקו אותה. ואכן, ביצי הקוקייה האפריקאית דומות מאוד לביצי הדרונגו. למרות זאת, במחקר חדש מצאו החוקרים שהדרונגו מצליחים לזהות כ-94% מהביצים הזרות.
איך? בזכות השונות הגדולה בין ביצי הדרונגו. צבען נע בין לבן לחום-אדמדם, והן עשויות להיות חלקות או מקושטות בנקודות או בכתמים בצבעי חום או שחור. הביצים שמטילה נקבה מסוימת דומות כולן זו לזו, אך הביצים בקן השכן עשויות להיות שונות לחלוטין. ברמת האוכלוסייה, ביצי הקוקייה אינן שונות משמעותית מאלו של הדרונגו. אולם קוקייה מסוימת לא מטילה את ביציה דווקא בקינים שהביצים בהם תואמים את שלה. ולכן רוב הסיכויים שהביצה שהיא תטיל בקן תיראה שונה מאוד מהביצים האחרות בו - וההורים יבחינו בה מיד.
לכתבה באתר: https://bit.ly/47TD3pu
📸: Jess Lund
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הקוקייה האפריקאית (Cuculus gularis), כמו מיני קוקיות לא מעטים, מטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות. במקרה שלה, בקיני הדרונגו האפריקאי (Dicrurus adsimilis). טפילים חברתיים כמו הקוקייה מפתחים לרוב ביצים דומות לאלו של הפונדקאים שבקיניהם הן מטילות, כי אם ההורים ישימו לב לביצה הזרה, הם יסלקו אותה. ואכן, ביצי הקוקייה האפריקאית דומות מאוד לביצי הדרונגו. למרות זאת, במחקר חדש מצאו החוקרים שהדרונגו מצליחים לזהות כ-94% מהביצים הזרות.
איך? בזכות השונות הגדולה בין ביצי הדרונגו. צבען נע בין לבן לחום-אדמדם, והן עשויות להיות חלקות או מקושטות בנקודות או בכתמים בצבעי חום או שחור. הביצים שמטילה נקבה מסוימת דומות כולן זו לזו, אך הביצים בקן השכן עשויות להיות שונות לחלוטין. ברמת האוכלוסייה, ביצי הקוקייה אינן שונות משמעותית מאלו של הדרונגו. אולם קוקייה מסוימת לא מטילה את ביציה דווקא בקינים שהביצים בהם תואמים את שלה. ולכן רוב הסיכויים שהביצה שהיא תטיל בקן תיראה שונה מאוד מהביצים האחרות בו - וההורים יבחינו בה מיד.
לכתבה באתר: https://bit.ly/47TD3pu
📸: Jess Lund
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
המטאוריט הבין-כוכבי הראשון
ממצאים שאספו החוקר הישראלי-אמריקאי אברהם (אבי) לייב (Loeb) וצוותו מחזקים את ההשערה כי מטאוריט שהתפוצץ בתחילת שנת 2014 מעל דרום האוקיינוס השקט הגיע מחוץ למערכת השמש. בהפלגה באזור הפיצוץ גררה ספינת המחקר מגנט גדול שאסף חלקיקים מגנטיים מקרקע הים. ביניהם מצאו החוקרים כ-700 כדוריות זעירות, בין 0.05 מ"מ ל-1.3 מ"מ, שמקורן כנראה במטאוריט. ניתוח הרכבן העלה כי הן מכילות ריכוז גבוה מאוד של בריליום, לנתן ואורניום - צירוף שאינו מוכר ממטאוריטים שמקורם במערכת השמש. גם הרכב האיזוטופים של הברזל מרמז כי מוצאו של המטאוריט במערכת שמש רחוקה.
במאמר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, החוקרים משערים שהמטאוריט נוצר בכוכב לכת בעל ליבת ברזל במערכת שמש אחרת, או בפיצוץ רב עוצמה כמו סופרנובה. הם גם מעלים את האפשרות שמדובר בשריד של טכנולוגיה חוצנית, אך בריאיון לאתר מכון דוידסון הודה לייב כי אין לכך הוכחות לפי שעה.
לכתבה באתר: https://bit.ly/47Ovhx7
📸: אבי לייב, אוניברסיטת הרוורד ופרויקט גלילאו | צילום של אחת הכדוריות במיקרוסקופ אלקטרונים.
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ממצאים שאספו החוקר הישראלי-אמריקאי אברהם (אבי) לייב (Loeb) וצוותו מחזקים את ההשערה כי מטאוריט שהתפוצץ בתחילת שנת 2014 מעל דרום האוקיינוס השקט הגיע מחוץ למערכת השמש. בהפלגה באזור הפיצוץ גררה ספינת המחקר מגנט גדול שאסף חלקיקים מגנטיים מקרקע הים. ביניהם מצאו החוקרים כ-700 כדוריות זעירות, בין 0.05 מ"מ ל-1.3 מ"מ, שמקורן כנראה במטאוריט. ניתוח הרכבן העלה כי הן מכילות ריכוז גבוה מאוד של בריליום, לנתן ואורניום - צירוף שאינו מוכר ממטאוריטים שמקורם במערכת השמש. גם הרכב האיזוטופים של הברזל מרמז כי מוצאו של המטאוריט במערכת שמש רחוקה.
במאמר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, החוקרים משערים שהמטאוריט נוצר בכוכב לכת בעל ליבת ברזל במערכת שמש אחרת, או בפיצוץ רב עוצמה כמו סופרנובה. הם גם מעלים את האפשרות שמדובר בשריד של טכנולוגיה חוצנית, אך בריאיון לאתר מכון דוידסון הודה לייב כי אין לכך הוכחות לפי שעה.
לכתבה באתר: https://bit.ly/47Ovhx7
📸: אבי לייב, אוניברסיטת הרוורד ופרויקט גלילאו | צילום של אחת הכדוריות במיקרוסקופ אלקטרונים.
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
האסון שנמנע בים האדום
לפני כשמונה שנים ננטשה מול חופי תימן מיכלית ענקית, עמוסה במיליון חביות נפט לפחות. מצב הספינה הלא מתוחזקת עורר חשש כבד שהיא תדלוף ותחולל את אחד מאירועי זיהום הנפט החמורים בהיסטוריה. זיהום כזה היה פוגע קשות בתימן מוכת המלחמה ובחלקים נרחבים מהים האדום. בתעשיית הדיג בתימן, שמפרנסת מאות אלפי אנשים, ובעוד מיליונים שצורכים מי ים מותפלים או תלויים באספקת הסחורות לנמלים.
לאחרונה, אחרי שנים של הכנות, תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) הודיעה כי היא רוקנה את הנפט מהמיכלית הנטושה והעבירה אותו למיכלית ענק שנרכשה במיוחד למטרה הזאת. "המבצע מנע את מה שהיה עלול להפוך לאסון סביבתי והומניטרי בקנה מידה עצום", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
עם זאת, באו"ם מציינים כי המבצע עדיין לא הושלם: השלב הבא הוא פינוי המיכלית המיושנת עצמה, שכן עדיין נותרו בה שאריות נפט שעלולות לדלוף.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3R0iNfG
📸: SMIT/Coen De Jong
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לפני כשמונה שנים ננטשה מול חופי תימן מיכלית ענקית, עמוסה במיליון חביות נפט לפחות. מצב הספינה הלא מתוחזקת עורר חשש כבד שהיא תדלוף ותחולל את אחד מאירועי זיהום הנפט החמורים בהיסטוריה. זיהום כזה היה פוגע קשות בתימן מוכת המלחמה ובחלקים נרחבים מהים האדום. בתעשיית הדיג בתימן, שמפרנסת מאות אלפי אנשים, ובעוד מיליונים שצורכים מי ים מותפלים או תלויים באספקת הסחורות לנמלים.
לאחרונה, אחרי שנים של הכנות, תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) הודיעה כי היא רוקנה את הנפט מהמיכלית הנטושה והעבירה אותו למיכלית ענק שנרכשה במיוחד למטרה הזאת. "המבצע מנע את מה שהיה עלול להפוך לאסון סביבתי והומניטרי בקנה מידה עצום", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
עם זאת, באו"ם מציינים כי המבצע עדיין לא הושלם: השלב הבא הוא פינוי המיכלית המיושנת עצמה, שכן עדיין נותרו בה שאריות נפט שעלולות לדלוף.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3R0iNfG
📸: SMIT/Coen De Jong
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
תולעת נחש במוח אישה
לפני כשנה וחצי, בינואר 2021, אישה בת 64 ממדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה התאשפזה לאחר שסבלה במשך שלושה שבועות מכאבי בטן, שלשול, ובהמשך גם שיעול יבש והזעת לילה. לאחר כמה חודשים היא פיתחה דיכאון וקשיי זיכרון, שבעקבותיהם עברה בדיקת MRI. בבדיקה התגלה נגע במוחה, והיא נשלחה לניתוח להוצאת דגימה מהרקמה הפגועה. במהלך הניתוח הבחינה הרופאה במבנה מוזר דמוי חוט, וכששלפה אותו במלקחיים גילתה תולעת אדומה – חיה ומתפתלת – שאורכה 8 סנטימטרים. בהמשך היא זוהתה כנמטודה האוסטרלית Ophidascaris robertsi, תולעת טפילית של פיתוני שטיח, שהם נחשים לא ארסיים.
זו הפעם הראשונה שנמצאה תולעת כזאת אצל בני אדם, ובמוחו של בעל חיים כלשהו בכלל. האישה נדבקה בה כנראה מאכילת צמחים שליקטה, ושהיו נגועים בצואת פיתונים מזוהמת בביצי התולעים. המקרה הזה מדגיש את החשיבות של שטיפת ידיים אחרי מגע בצמחים, שטיפה של כל מזון שמשתמשים בו בסלט או לבישול, ושל המשטחים שנגע בהם. זו גם תזכורת חשובה לאיום המתמיד של מחלות שעוברות מחיות לבני אדם.
לכתבה באתר: https://bit.ly/482pxQc
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לפני כשנה וחצי, בינואר 2021, אישה בת 64 ממדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה התאשפזה לאחר שסבלה במשך שלושה שבועות מכאבי בטן, שלשול, ובהמשך גם שיעול יבש והזעת לילה. לאחר כמה חודשים היא פיתחה דיכאון וקשיי זיכרון, שבעקבותיהם עברה בדיקת MRI. בבדיקה התגלה נגע במוחה, והיא נשלחה לניתוח להוצאת דגימה מהרקמה הפגועה. במהלך הניתוח הבחינה הרופאה במבנה מוזר דמוי חוט, וכששלפה אותו במלקחיים גילתה תולעת אדומה – חיה ומתפתלת – שאורכה 8 סנטימטרים. בהמשך היא זוהתה כנמטודה האוסטרלית Ophidascaris robertsi, תולעת טפילית של פיתוני שטיח, שהם נחשים לא ארסיים.
זו הפעם הראשונה שנמצאה תולעת כזאת אצל בני אדם, ובמוחו של בעל חיים כלשהו בכלל. האישה נדבקה בה כנראה מאכילת צמחים שליקטה, ושהיו נגועים בצואת פיתונים מזוהמת בביצי התולעים. המקרה הזה מדגיש את החשיבות של שטיפת ידיים אחרי מגע בצמחים, שטיפה של כל מזון שמשתמשים בו בסלט או לבישול, ושל המשטחים שנגע בהם. זו גם תזכורת חשובה לאיום המתמיד של מחלות שעוברות מחיות לבני אדם.
לכתבה באתר: https://bit.ly/482pxQc
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
שמיעה צלולה למחשבה צלולה
כשאנו מזדקנים, רבים מאיתנו חווים ירידה בשמיעה. במקרים רבים נלווית לליקויי השמיעה ירידה בתפקוד השכלי ובזיכרון, ואיתה גובר הסיכון להתפתחות דמנציה.
חוקרים בדקו אם הרכבת מכשיר שמיעה עשויה לסייע במניעת ההידרדרות. לשם כך גייסו כאלף אנשים שסבלו מאובדן שמיעה קל עד בינוני הקשור לגיל, התאימו למחציתם מכשיר שמיעה, ועקבו לאורך שלוש שנים אחרי תפקודם. התברר שככלל, הרכבת מכשיר השמיעה לא עיכבה את הירידה בתפקוד השכלי לאורך זמן. אבל כשהתמקדו בקבוצת משתתפים שהיו מראש בסיכון גבוה לירידה בתפקודי החשיבה והזיכרון, התמונה השתנתה. בקבוצה הזאת, בעלי מכשירי השמיעה חוו ירידה מנטלית איטית יותר ומתונה כמעט בחצי לעומת חסרי המכשיר. כך שנראה שאצל אנשים שיש להם מלכתחילה גורמי סיכון לדמנציה, השימוש בעזרים לשיפור השמיעה עשוי לסייע להם לשמור על תפקוד שכלי תקין ועל איכות החיים.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3EmJAvc
📸: thodonal88, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כשאנו מזדקנים, רבים מאיתנו חווים ירידה בשמיעה. במקרים רבים נלווית לליקויי השמיעה ירידה בתפקוד השכלי ובזיכרון, ואיתה גובר הסיכון להתפתחות דמנציה.
חוקרים בדקו אם הרכבת מכשיר שמיעה עשויה לסייע במניעת ההידרדרות. לשם כך גייסו כאלף אנשים שסבלו מאובדן שמיעה קל עד בינוני הקשור לגיל, התאימו למחציתם מכשיר שמיעה, ועקבו לאורך שלוש שנים אחרי תפקודם. התברר שככלל, הרכבת מכשיר השמיעה לא עיכבה את הירידה בתפקוד השכלי לאורך זמן. אבל כשהתמקדו בקבוצת משתתפים שהיו מראש בסיכון גבוה לירידה בתפקודי החשיבה והזיכרון, התמונה השתנתה. בקבוצה הזאת, בעלי מכשירי השמיעה חוו ירידה מנטלית איטית יותר ומתונה כמעט בחצי לעומת חסרי המכשיר. כך שנראה שאצל אנשים שיש להם מלכתחילה גורמי סיכון לדמנציה, השימוש בעזרים לשיפור השמיעה עשוי לסייע להם לשמור על תפקוד שכלי תקין ועל איכות החיים.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3EmJAvc
📸: thodonal88, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
למה חתולים "מתים" על טונה?
חתולים לא נוהגים לדוג, ואף נרתעים ממים. אז מה גורם להם להימשך לטעם של דג?
חוש הטעם החתולי שונה מאוד משלנו: אין להם קולטנים לטעם מתוק, והטעם המרכזי שמושך אותם הוא אוממי, שנמצא בין השאר בבשר. במחקר חדש בחנו את קולטני האוממי של החתולים, ומצאו שבניגוד לקולטנים שלנו, שמגיבים לחומצות אמינו, שנמצאות בחלבונים, אלה של החתול מגיבים בעיקר לנוקלאוטידים - אבני הבניין של חומצות גרעין כמו DNA. עם זאת, חומצות אמינו הגבירו את פעולת הקולטן.
במבחני טעימה, שבהם נתנו לחתולים לבחור בין קערות מים שנמהלו בהם חומרים שונים, החתולים הראו העדפה ברורה לשילוב מסוים של נוקלאוטיד וחומצת אמינו, שנפוץ במיוחד אצל דגי טונה. למה יש להם קולטנים שמגיבים במיוחד לטונה? כנראה הם התפתחו להגיב לבשר באופן כללי, ובמקרה יצא שהצירוף שמפעיל אותם בצורה הטובה ביותר נמצא בדגים. ייתכן גם שאבות אבותיהם של החתולים ניזונו מדגים, אולי כשחיו לצד דייגים בערי נמל.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3Pppirc
📸: Svetlana Rey, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חתולים לא נוהגים לדוג, ואף נרתעים ממים. אז מה גורם להם להימשך לטעם של דג?
חוש הטעם החתולי שונה מאוד משלנו: אין להם קולטנים לטעם מתוק, והטעם המרכזי שמושך אותם הוא אוממי, שנמצא בין השאר בבשר. במחקר חדש בחנו את קולטני האוממי של החתולים, ומצאו שבניגוד לקולטנים שלנו, שמגיבים לחומצות אמינו, שנמצאות בחלבונים, אלה של החתול מגיבים בעיקר לנוקלאוטידים - אבני הבניין של חומצות גרעין כמו DNA. עם זאת, חומצות אמינו הגבירו את פעולת הקולטן.
במבחני טעימה, שבהם נתנו לחתולים לבחור בין קערות מים שנמהלו בהם חומרים שונים, החתולים הראו העדפה ברורה לשילוב מסוים של נוקלאוטיד וחומצת אמינו, שנפוץ במיוחד אצל דגי טונה. למה יש להם קולטנים שמגיבים במיוחד לטונה? כנראה הם התפתחו להגיב לבשר באופן כללי, ובמקרה יצא שהצירוף שמפעיל אותם בצורה הטובה ביותר נמצא בדגים. ייתכן גם שאבות אבותיהם של החתולים ניזונו מדגים, אולי כשחיו לצד דייגים בערי נמל.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3Pppirc
📸: Svetlana Rey, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
בלי ביצית, זרע או רחם: עובר מלאכותי
חוקרים במכון ויצמן למדע הצליחו לגדל במעבדה עובר מלאכותי למשך 14 יום, זמן התפתחותי חשוב לתחילת התפתחות האיברים. החוקרים השתמשו בתאי גזע וברחם מלאכותי, כדי לגרום לתאים להתחלק ולהתמיין כפי שקורה בעובר המתפתח ברחם לאחר ההפריה. העובר המלאכותי פיתח את הרקמות המופיעות בעובר טבעי בגיל הזה, בהן שכבות התאים המתפתחות לשק השפיר והשליה. מודל כזה מאפשר לעקוף אילוצים אתיים הכרוכים בחקר עוברים של אדם, ולחקור לעומק את שלבי ההתפתחות הראשוניים, ואת התהליכים המובילים להתפתחות שכבות התאים הראשונות ומהן הרקמות והאיברים. "החודש הראשון להריון הוא עדיין במידה רבה קופסה שחורה, הן בשל מגבלות אתיות על המחקר בעוברי אדם והן בשל קשיים טכניים, אמר ראש צוות המחקר, יעקוב חנא. "המודל המלאכותי שלנו מציע דרך אתית ונגישה להציץ לתוך קופסה זו; הוא מחקה באופן אמין את התפתחות העובר הטבעי ואת היווצרות המבנה המורכב והמופלא שלו".
למחקר: https://bit.ly/3PaWp0y
📸:מכון ויצמן למדע
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חוקרים במכון ויצמן למדע הצליחו לגדל במעבדה עובר מלאכותי למשך 14 יום, זמן התפתחותי חשוב לתחילת התפתחות האיברים. החוקרים השתמשו בתאי גזע וברחם מלאכותי, כדי לגרום לתאים להתחלק ולהתמיין כפי שקורה בעובר המתפתח ברחם לאחר ההפריה. העובר המלאכותי פיתח את הרקמות המופיעות בעובר טבעי בגיל הזה, בהן שכבות התאים המתפתחות לשק השפיר והשליה. מודל כזה מאפשר לעקוף אילוצים אתיים הכרוכים בחקר עוברים של אדם, ולחקור לעומק את שלבי ההתפתחות הראשוניים, ואת התהליכים המובילים להתפתחות שכבות התאים הראשונות ומהן הרקמות והאיברים. "החודש הראשון להריון הוא עדיין במידה רבה קופסה שחורה, הן בשל מגבלות אתיות על המחקר בעוברי אדם והן בשל קשיים טכניים, אמר ראש צוות המחקר, יעקוב חנא. "המודל המלאכותי שלנו מציע דרך אתית ונגישה להציץ לתוך קופסה זו; הוא מחקה באופן אמין את התפתחות העובר הטבעי ואת היווצרות המבנה המורכב והמופלא שלו".
למחקר: https://bit.ly/3PaWp0y
📸:מכון ויצמן למדע
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מדוע נכחדו החיות הגדולות של אמריקה?
לפני כ-13 אלף שנה נכחדו רוב היונקים הגדולים בצפון אמריקה. מה גרם לכך? התשובה נמצאת אולי בבורות הזפת של לה בריאה בדרום קליפורניה. אלפי חיות שנפלו לבורות אלו במשך עשרות אלפי שנים, השתמרו באספלט הנוצר שם באופן טבעי. במחקר חדש, חוקרים תיארכו 172 מאובנים שנמצאו בבורות האלה, כולל מינים נכחדים של סוסים, ביזונים, גמלים גדולים, עצלנים וזאבים ענקיים. המגוון הזה נעלם מבורות הזפת תוך זמן קצר, בתום תקופת הקרח האחרונה.
מחקרים גיאולוגיים הראו שמספר שריפות היער עלה בחדות בתקופה זו, מה ששינה את פני הצמחייה באזור. נראה שהגורמים לכך היו האקלים המתחמם והבצורות שבאו איתו, וגם בני האדם, שאוכלוסייתם ביבשת גדלה מאוד. הם הדליקו אש, וגם צדו אוכלי עשב, וכך גרמו להתפשטות עשבים דליקים. החוקרים מעריכים כי שינויי האקלים והשריפות הם שהובילו להכחדת בעלי החיים הגדולים, ולהתפתחותה של מערכת אקולוגית חדשה.
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3LbEEgH
📸: Cullen Townsend / Natural History Museum of Los Angeles County
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לפני כ-13 אלף שנה נכחדו רוב היונקים הגדולים בצפון אמריקה. מה גרם לכך? התשובה נמצאת אולי בבורות הזפת של לה בריאה בדרום קליפורניה. אלפי חיות שנפלו לבורות אלו במשך עשרות אלפי שנים, השתמרו באספלט הנוצר שם באופן טבעי. במחקר חדש, חוקרים תיארכו 172 מאובנים שנמצאו בבורות האלה, כולל מינים נכחדים של סוסים, ביזונים, גמלים גדולים, עצלנים וזאבים ענקיים. המגוון הזה נעלם מבורות הזפת תוך זמן קצר, בתום תקופת הקרח האחרונה.
מחקרים גיאולוגיים הראו שמספר שריפות היער עלה בחדות בתקופה זו, מה ששינה את פני הצמחייה באזור. נראה שהגורמים לכך היו האקלים המתחמם והבצורות שבאו איתו, וגם בני האדם, שאוכלוסייתם ביבשת גדלה מאוד. הם הדליקו אש, וגם צדו אוכלי עשב, וכך גרמו להתפשטות עשבים דליקים. החוקרים מעריכים כי שינויי האקלים והשריפות הם שהובילו להכחדת בעלי החיים הגדולים, ולהתפתחותה של מערכת אקולוגית חדשה.
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3LbEEgH
📸: Cullen Townsend / Natural History Museum of Los Angeles County
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
להזריק תאים בריאים לחולי פרקינסון
מחלת פרקינסון היא מחלת מוח ניוונית שמתבטאת בקשיי תנועה וברעד לא רצוני עקב הרס תאי עצב שמייצרים את המוליך העצבי דופמין. אין כיום טיפול תרופתי שעוצר את המחלה או מאט אותה, והתרופות הקיימות רק מקילות את התסמינים.
במחקר חדש, שטרם עבר ביקורת עמיתים, דווח כעת על הצלחה בשלב הראשון של ניסוי קליני לבחינת טיפול שנועד להתמודד עם אובדן תאי העצב במוחם של חולים. בניסוי הזריקו למוחם של 12 נבדקים תאי עצב מייצרי דופמין, בתקווה שיחליפו את התאים שהתנוונו. בתום שנה של מעקב, נראה שהתאים שהוזרקו השתלבו במוחם של החולים. נראה כי מטרת הניסוי הושגה ונמצא כי הטיפול בטוח לשימוש על בני אדם. נוסף על כך, החולים דיווחו שחל שיפור במצבם, והשיפור הניכר ביותר היה אצל אלה שקיבלו הכי הרבה תאים.
חשוב לזכור שמדובר בממצא ראשוני, שטרם פורסם באופן רשמי, ושעדיין לא נשלל אפקט הפלצבו. השלב השני של הניסוי הקליני צפוי להתחיל בקרוב.
לדיווח על המחקר (באנגלית): https://bit.ly/3sSJLvE
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/4898trN
Kateryna Kon, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מחלת פרקינסון היא מחלת מוח ניוונית שמתבטאת בקשיי תנועה וברעד לא רצוני עקב הרס תאי עצב שמייצרים את המוליך העצבי דופמין. אין כיום טיפול תרופתי שעוצר את המחלה או מאט אותה, והתרופות הקיימות רק מקילות את התסמינים.
במחקר חדש, שטרם עבר ביקורת עמיתים, דווח כעת על הצלחה בשלב הראשון של ניסוי קליני לבחינת טיפול שנועד להתמודד עם אובדן תאי העצב במוחם של חולים. בניסוי הזריקו למוחם של 12 נבדקים תאי עצב מייצרי דופמין, בתקווה שיחליפו את התאים שהתנוונו. בתום שנה של מעקב, נראה שהתאים שהוזרקו השתלבו במוחם של החולים. נראה כי מטרת הניסוי הושגה ונמצא כי הטיפול בטוח לשימוש על בני אדם. נוסף על כך, החולים דיווחו שחל שיפור במצבם, והשיפור הניכר ביותר היה אצל אלה שקיבלו הכי הרבה תאים.
חשוב לזכור שמדובר בממצא ראשוני, שטרם פורסם באופן רשמי, ושעדיין לא נשלל אפקט הפלצבו. השלב השני של הניסוי הקליני צפוי להתחיל בקרוב.
לדיווח על המחקר (באנגלית): https://bit.ly/3sSJLvE
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/4898trN
Kateryna Kon, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
*תנורי החימום של התמנונים*
בעומק של 3,200 מטר מתחת לפני הים למרגלות רכס הרים תת-ימי סמוך לקליפורניה נמצאה מושבת הקינון הגדולה ביותר בעולם של תמנוני Muusoctopus robustus, ובה כ-20 אלף פרטים. מחקר חדש תיעד את המושבה במשך שלוש שנים בעזרת רובוט תת-ימי, במטרה להבין למה תמנונים מגיעים דווקא לשם.
תמנונים אינם יכולים לווסת את חום גופם ולכן מושפעים מאוד מטמפרטורת המים. בעומק כזה היא כשתי מעלות צלזיוס בלבד, כך שזמן הקינון אמור להיות 8-5 שנים. למרות זאת, ביצי התמנונים ברכס בקעו בתוך כ-21 חודשים. איך זה ייתכן?
בצילומים הבחינו החוקרים בנצנוץ שרומז על ערבוב מים בטמפרטורות שונות. כשבחנו את הטמפרטורה, גילו שהמושבה יושבת על נביעה הידרותרמית ליד הר געש כבוי. התמנונים נטו לקנן בחריצי הנביעה, שהטמפרטורה בהם מגיעה עד 11 מעלות. הסביבה החמימה מקצרת את משך הזמן הדרוש לביצים להתפתח, ובשילוב עם מיעוט הטורפים במעמקים, משתפרים סיכויי ההישרדות של הביצים. בתום הדגירה האימהות מתות, אך לצאצאים יש תנאים מיטביים לשרוד.
למאמר (באנגלית):https://bit.ly/3ExOmpN
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
בעומק של 3,200 מטר מתחת לפני הים למרגלות רכס הרים תת-ימי סמוך לקליפורניה נמצאה מושבת הקינון הגדולה ביותר בעולם של תמנוני Muusoctopus robustus, ובה כ-20 אלף פרטים. מחקר חדש תיעד את המושבה במשך שלוש שנים בעזרת רובוט תת-ימי, במטרה להבין למה תמנונים מגיעים דווקא לשם.
תמנונים אינם יכולים לווסת את חום גופם ולכן מושפעים מאוד מטמפרטורת המים. בעומק כזה היא כשתי מעלות צלזיוס בלבד, כך שזמן הקינון אמור להיות 8-5 שנים. למרות זאת, ביצי התמנונים ברכס בקעו בתוך כ-21 חודשים. איך זה ייתכן?
בצילומים הבחינו החוקרים בנצנוץ שרומז על ערבוב מים בטמפרטורות שונות. כשבחנו את הטמפרטורה, גילו שהמושבה יושבת על נביעה הידרותרמית ליד הר געש כבוי. התמנונים נטו לקנן בחריצי הנביעה, שהטמפרטורה בהם מגיעה עד 11 מעלות. הסביבה החמימה מקצרת את משך הזמן הדרוש לביצים להתפתח, ובשילוב עם מיעוט הטורפים במעמקים, משתפרים סיכויי ההישרדות של הביצים. בתום הדגירה האימהות מתות, אך לצאצאים יש תנאים מיטביים לשרוד.
למאמר (באנגלית):https://bit.ly/3ExOmpN
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
קיצור תולדות הדבורים
חוקרים יצאו למסע בזמן בעקבות האבולוציה של הדבורים. הם ניתחו מאות אלפי גנים של יותר ממאתיים מינים קיימים, שילבו מידע על 185 מאובנים של דבורים קדומות, ובנו מודל שמתאר את שושלת היוחסין האבולוציונית של הדבורים, המקום שבו נוצרו ושלבי התפשטותן ברחבי העולם.
מהמודל עולה שהדבורים הופיעו לראשונה לפני כ-120 מיליון שנה במערב היבשת הקדומה גונדוונה. בהמשך, כשהיא התפצלה ליבשות שאנו מכירים כיום, התפצלו גם משפחות הדבורים. המקוריות נותרו בדרום אמריקה, ואילו באפריקה התפתחו משפחות חדשות ובאוסטרליה ותת-היבשת ההודית לא היו דבורים כלל.
החוקרים סבורים שבזמן הכחדת הדינוזאורים, לפני 65 מיליון שנה, כבר נוצרו כל שבע משפחות הדבורים המוכרות היום, ובמיליוני השנים הבאות הן התפשטו צפונה עם התחממות האקלים. איתן התפתחו גם הצמחים בעלי הפרחים, שהעשירו מאוד את עולם הטבע, ובהם צמחי מאכל רבים התלויים בדבורים להאבקתם.
לכתבה באתר: https://bit.ly/44Ppa93
📸: יאיר לופו
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חוקרים יצאו למסע בזמן בעקבות האבולוציה של הדבורים. הם ניתחו מאות אלפי גנים של יותר ממאתיים מינים קיימים, שילבו מידע על 185 מאובנים של דבורים קדומות, ובנו מודל שמתאר את שושלת היוחסין האבולוציונית של הדבורים, המקום שבו נוצרו ושלבי התפשטותן ברחבי העולם.
מהמודל עולה שהדבורים הופיעו לראשונה לפני כ-120 מיליון שנה במערב היבשת הקדומה גונדוונה. בהמשך, כשהיא התפצלה ליבשות שאנו מכירים כיום, התפצלו גם משפחות הדבורים. המקוריות נותרו בדרום אמריקה, ואילו באפריקה התפתחו משפחות חדשות ובאוסטרליה ותת-היבשת ההודית לא היו דבורים כלל.
החוקרים סבורים שבזמן הכחדת הדינוזאורים, לפני 65 מיליון שנה, כבר נוצרו כל שבע משפחות הדבורים המוכרות היום, ובמיליוני השנים הבאות הן התפשטו צפונה עם התחממות האקלים. איתן התפתחו גם הצמחים בעלי הפרחים, שהעשירו מאוד את עולם הטבע, ובהם צמחי מאכל רבים התלויים בדבורים להאבקתם.
לכתבה באתר: https://bit.ly/44Ppa93
📸: יאיר לופו
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada