איך ניצור סביבת למידה מיטבית?

איך נראית סביבת למידה אפקטיבית? אין מתכון אחיד. אפשר לשבת ליד שולחן, על ספה נוחה או בחוץ על המרפסת. אבל אלו הדברים שיכולים לעזור לייצר מרחב מתאים ללמידה:
1. צמצום רעשים והסחות: כדאי לשבת במקום שקט שאין בו רעשים מסיחים, ולכבות את הנייד.
2. מקום ישיבה/עמידה נח: בחירת מקום נח, שבו יש תמיכה לגב, רואים ושומעים היטב את מה שנרצה ללמוד. עדיף לא לשכב במיטה אלא להיות במצב גופני פעיל.
3. כלי עבודה: כדאי לוודא שיש לנו את כל מה שצריך מראש: מחשב, מטען, חיבור יציב לרשת, ספרים, כלי כתיבה, אזניות, בקבוק מים. כך לא נצטרך לקום כל כמה דקות להביא משהו שחסר.

לקריאה נוספת בנושא השפעות שליליות של ריבוי מדיות ומולטיטאסקינג על למידה, ראו בקישור: https://tinyurl.com/ybakznht

למה חשוב להציב מטרות?

לפני שמתחילים ללמוד משהו חדש, כדאי לברר מה המטרה, למה אנחנו כאן? מה נרצה להשיג מהלמידה? איך נהיה שונים בסופה? אחרי שהבנו את התמונה הגדולה, כדאי להגדיר כל יום מטרות קטנות והדרגתיות. למשל, היום אצפה בשלושה סרטונים ואכתוב את התובנות המרכזיות שלי ביומן למידה. כך נרגיש תחושת סיפוק והישג, נוכל לסמן משימות שבוצעו ולראות את ההתקדמות באופן מוחשי. הצבת מטרות משפרת את ההישגים ומגבירה את המוטיבציה ללמידה.

לעיון נוסף בהשפעות החיוביות של הצבת מטרות וכישורי למידה עצמאיים ניתן לקרוא במחקר מאוניברסיטת סטנפורד: https://tinyurl.com/y9aajghf

איך לנהל נכון את הזמן?

פעמים רבות נמצא את הלמידה בתחתית רשימת המשימות שלנו. הסיבה לזה היא הנטייה להתחיל מהמשימות הדחופות, גם אם הן לא חשובות. מומלץ לנסות לגבש רשימה של כל המשימות ולחלק אותן לארבע קטגוריות: חשוב ודחוף, חשוב ולא דחוף, דחוף ולא חשוב, לא דחוף ולא חשוב. האתגר הגדול הוא למצוא בכל שבוע זמן משמעותי לקבוצת המשימות החשובות שאינן דחופות, למשל ללמוד משהו חדש שתמיד רציתם לדעת!

לצפייה בסרטון שמסכם את מטריציית ניהול הזמן של סטיבן קובי: https://www.youtube.com/watch?v=9XL2oRoAii8

למה כדאי להעביר את זה הלאה?

סטודנטים לרפואה מכירים את גישת ה- see one, do one, teach one. בפעם הראשונה רואים מישהו אחר מבצע פרוצדורה רפואית, בפעם השנייה מנסים לבד, ובפעם השלישית מלמדים מישהו אחר. את אותו הרעיון כדאי ליישם בכל סוג של למידה. אחרי שלמדנו משהו חדש, כדאי ללמד מישהו קרוב: חבר, קולגה, בת משפחה, את אותו הרעיון. ההתנסות בהוראה מחזקת את הלמידה ומגדילה את הסיכוי שתישאר איתנו לטווח הארוך.

לקריאה נוספת על מתודת ה- see one, do one, teach one והרלוונטיות שלה עד היום:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4785880/

היום שאחרי הקורונה: איך ייראה העתיד? מוזמנים לשיחה אישית עם פרופ׳ דוד פסיג - בחינם.
💫⭐
▪אילו פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות צפויות לנו?
▪איך כדאי לקבל את ההחלטה מה ללמוד?
▪מהי חשיבת העתיד?
▪איך משפיעה מציאות מדומה על היכולות הקוגניטיביות שלנו?
👈 מוזמנים להוסיף נושאים נוספים ושאלות לפרופ' דוד פסיג!

חוקר העתידים, מומחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד פסיג מגיע למפגש אישי בסדרת "המאסטרים" בדף הפייסבוק של קמפוס IL, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית.

⭐הערב 24.5 בשעה 21:00⭐


לינק ישיר לשידור החי>>https://bit.ly/David_Passig_Live_Today (מתאים גם למי שאין לו פייסבוק)

לתמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב >> https://bit.ly/David_Passig_subtitle

שתפו והפיצו!

קמפוס IL - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

למה כדאי לספר לסבתא מה אנחנו לומדים?

כדי להגביר את המחויבות שלנו כלפי עצמנו, כדאי לספר לחברים ומשפחה על המטרות שהצבנו, ולשתף אותם בהתקדמות ובהישגים. פוסט ברשתות החברתיות על אבן דרך חדשה שצלחנו, שיחה עם חברה על האתגר היומי או כתיבת בלוג על התובנות החדשות שעלו מהלמידה יגבירו את המוטיבציה ויניעו לקראת ההמשך.

לקריאה נוספת על האפקט החיובי של צהרת כוונות פומבית: https://tinyurl.com/y2cscmwl

איך שיתוף ודיון יכולים לעזור לנו ללמוד?

משתתפים בקורס דיגיטלי? מומלץ להיכנס לפורומים או קבוצות אחרות ולהשתתף בדיונים על נושא הלימוד. ההשתתפות הפעילה בפורומים מעלה באופן משמעותי את הסיכויים להתמיד ולסיים את הקורס. אפשר לשאול שאלות מעניינות, לשתף בהתלבטות או אתגר שנתקלנו בו, לקרוא מה עמיתים משתפים או לחלוק תובנה שעלתה בעקבות יחידת התוכן. הקשר עם אחרים שנמצאים איתנו באותו מרחב למידה יעשיר את החוויה וגם יעזור לנו ללמוד.

קישור למחקר אודות השפעת המעורבות וההשתתפות במגוון ערוצי למידה בקורסים מקוונים, על ההישגים וההתמדה: https://tinyurl.com/ycjasyqw

קשה ללמוד? כדאי לאכול משהו

בשיחת "המאסטרים בסלון" (שידורי שיחות הלייב שאנחנו מקיימים בדף הפייסבוק של קמפוס IL) עם פרופ' דוד פסיג, חוקר העתידים הידוע, הוא הזכיר את סולם הצרכים של מאסלו. כדי שנוכל להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של הסולם הנוגעות למימוש עצמי, מאסלו טען שצריך קודם כל לספק את הצרכים הבסיסיים, את תחתית הפירמידה, שבה נמצאים הצרכים הפיזיולוגים כמו מזון ושינה ומעליהם הצרכים הפסיכולוגיים כמו בטחון, בריאות, יציבות כלכלית. כדי שנוכל להיפתח לרעיונות חדשים ולחשוב באופן יצירתי, עלינו להיות שבעים, עירניים ובטוחים. אז אם נתקלים בקושי בלמידה, כדאי לחשוב על תנומה קצרה, ארוחה קלה או תרגול יוגה שיסייעו לנו לספק את מגוון הצרכים שהגדיר מאסלו.

לקריאת המאמר המקורי של מאסלו: https://tinyurl.com/yb5ol22v

איך לבחור מסלול לימודים?

כשמתלבטים מה ללמוד, לא כדאי ללכת עם תחושות בטן. דווקא במקרה הזה, חוכמת ההמונים יכולה להיות כלי מועיל ויצירתי לקבלת ההחלטה. כך לפי מחקר של פרופ' דוד פסיג, חוקר העתידים שהתארח בסדרת "המאסטרים בסלון" בשבוע שעבר (שידורי שיחות הלייב שאנחנו מקיימים בדף הפייסבוק של קמפוס IL).

במחקר ניתחו 115 פוסטים בהם אנשים ביקשו סיוע מחברי הפייסבוק שלהם בקבלת החלטה. המתייעצים שאלו מה כדאי להם ללמוד ולאחר מכן דרגו את רמת שביעות הרצון שלהם מהעצות שקיבלו וכן את רמת היצירתיות שלהן ועד כמה הועילו. הניתוח הראה שגם אנשים שלא משתמשים בפייסבוק באופן תכוף קיבלו תשובות מועילות, ושמספר התשובות נמצא בקורלציה חיובית לרמה בה העצות נתפסו כמועילות. על לימודים, שווה להתייעץ עם חברים!

לעיון במחקר של דוד פסיג וליאור צורף: https://tinyurl.com/ycc95gax

למה כדאי לנהל יומן למידה?

כדי להפוך את הלמידה למסע משמעותי שיישאר איתנו לאורך זמן, כדאי לנהל יומן למידה. אפשר במסמך במחשב, במחברת נייר כמו פעם או אפילו בבלוג שייפתח לטובת העניין. ביומן אפשר לשתף תובנות חדשות, התמודדות עם אתגרים וקשיים בלמידה, תחושת הישג מפתרון של בעיה מורכבת או שינויים שקרו בעקבות הלמידה. ניהול היומן יגביר את המחוייבות והמוטיבציה, ואם משתפים, מקבלים גם תגובות מעודדות והשראה להמשיך בדרך!

לעיון נוסף, מצורף מאמר על האפקט החיובי של כתיבת יומן למידה על הלמידה עצמה: https://tinyurl.com/y75efb39

איך לזכור טוב יותר? קראו את הטיפ הזה שוב מחר.

במחקרים על למידה לאורך השנים מצאו שחזרה על רעיונות חדשים שוב ושוב במרווחי זמן, מחזקת את ההיטמעות שלהם בזיכרון לטווח הארוך ומשפרת הישגים בלמידה. העיקרון הזה נקרא חזרתיות מרווחת או Spaced repetition והוא מכוון לחזרה על הידע החדש עם הפסקות ארוכות בין החזרות, של שעות או מספר ימים. אז לא תמיד צריך לחרוש במשך שעות ובטח לא בלילה לפני המבחן. עדיף ללמוד זמן מה, לקחת הפסקות, לחזור ולשלב נושאים שונים ומתחלפים.

לצפייה בסרטון אנימציה על עקרון החזרתיות: https://youtu.be/Qbz7DC94G2U

לקריאה נוספת מן המחקר על חזרתיות מרווחת: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5126970/

האם ידע מגביל יצירתיות או מאפשר אותה?

חוקרים ביקשו מסטודנטים ופרופסורים למדעי המוח, לצייר נוירון וגילו הבדלים ניכרים בין הציורים. כל הסטודנטים ציירו ציור כמעט זהה, אותו הציור שראו בספר הלימוד העתיק שלהם. המומחים לעומת זאת, ציירו נוירונים שונים מאוד זה מזה ויצרו מופעים שונים ומגוונים שלו. לעתים נהוג לחשוב שידע קודם מקבע את המחשבה ומדכא יצירתיות, אבל מחקרים לאורך השנים מראים שבסיס של ידע הוא חיוני לטובת חשיבה יצירתית. כדי לחשוב מחוץ לקופסה, ליצור יצירת מופת, להפוך ליזמים או לפתח את החיסון הבא למגפה כלל עולמית, כדאי לרכוש ידע מעמיק בתחום ומתוכו להצמיח רעיונות חדשים.

לכתבה המסכמת את המחקר מ- Science education על הקשר בין ידע ליצירתיות: https://tinyurl.com/yaxu8eoa

לחצו על התמונה פה למעלה. מה אתם שומעים - יאני או לורל? מוזמנים לענות בסקר האנונימי, ולהצטרף הערב ב-21:00 לשיחה אישית עם חוקרת המוח ד״ר ליעד מודריק ולהבין כיצד זה קורה, וגם איך נוצרת תודעה ועד כמה אפשר לסמוך עליה. https://bit.ly/Live_Liad_Mudrik

מה לעשות כשנתקעים עם בעיה מסובכת?

קרה לך פעם שנתקעת עם בעיה מורכבת שפשוט לא הצלחת לפתור? הרבה מאיתנו נוטים להתעמק בבעיה, לחשוב עליה כל הזמן ולתת לה להשתלט על התודעה שלנו, מצב שיכול להיות מאוד מתסכל. מסתבר שהדבר הנכון לעשות כשנתקעים, הוא דווקא לשחרר את הבעיה ולהפסיק לחשוב עליה - לצאת לריצה, לדבר על נושאים אחרים, לקרוא ספר. הפתרון לפעמים צץ דווקא כשהמוח שלנו במצב "מנוחה" מנטאלי, ולא במצב של מאמץ ממוקד.

לצפייה בסרטון שמסביר את המנגנון המוחי מאחורי מצבי התודעה הממוקד והמפוזר של פרופ' ברברה אוקלי, ראו בקישור: https://tinyurl.com/ybbkk8bf

כיצד לזהות את סגנון הלמידה שלי?

ובכן, זו לא השאלה! נהוג לחשוב שיש לכל אחד מאתנו סגנון למידה שונה, שחלקנו לומדים טוב יותר בהאזנה, חלקנו באמצעים ויזואליים, חלק באמצעות טקסטים ואחרים בדרכים תחושתיות. אבל האמת היא שאין היום ראיות מדעיות שתומכות בהשפעה של סגנונות למידה. הגישה הזו הופרכה לפני כעשור אבל רבים בכל זאת ממשיכים לדבוק בה.

במקום לבחור סגנון אחד, כדאי דווקא לגוון בדרכי למידה ולדבוק באסטרטגיות מבוססות מחקר כמו תרגול מבוסס שליפה, חזרתיות מרווחת ושאילת שאלות. כשלומדים נושא או רעיון חדש בכמה דרכים שונות ובמרווחי זמן, המידע נאגר בזכרון לטווח הארוך והלמידה מתחזקת.

לקריאה נוספת מן המחקר על סגנונות למידה: https://tinyurl.com/y9jxlors

כיצד תחושת שייכות משפיעה על הלמידה?

היכולת ללמוד מושפעת לא רק מהיבטים קוגניטביים ומפעולות של המוח. היא מושפעת משמעותית גם מהיבטים חברתיים ורגשיים. תחושות השייכות והבטחון הפסיכולוגי חיוניות לטובת הלמידה. כשאנחנו לא מרגישים שייכים, או כשמפעילים שיפוטיות כלפי הזהות החברתית שלנו, מנגנונים במוח חוסמים את אפשרות ללמוד. לכן כדאי לבחור בסביבת למידה מקבלת, נעימה, בטוחה ומכלילה ולייצר תרבות למידה משתפת ורבגונית.

לעיון במחקר מאוניברסיטת סטנפורד אודות השפעות תחושת השייכות והזהות החברתית על הלמידה ראו בקישור: https://tinyurl.com/v9tlwx4

איך להתמודד עם חרדת מבחנים?

קרה שישבת מול מבחן חשוב ופשוט לא הצלחת להיזכר בתשובות, למרות שלמדת והרגשת בטחון רגע לפני המבחן? התופעה הזו של "בלק אאוט" נפוצה מאוד והיא נובעת ממצבי חרדה או דחק. חרדה משפיעה על יכולת הזיכרון של עובדות בשל הורמון שמופרש למוח וחוסם את הגישה לזכרונות. כמה דרכים פשוטות להקל על החרדה הן פעילות גופנית ושינה טובה, תרגול בסביבה דומה ככל האפשר לסביבה המלחיצה כך שאי הוודאות נחלשת ברגע האמת, ונשימות עמוקות לפני שמתחילים את המבחן.

לצפיה בסרטון TED-ED בנושא השפעת חרדות על זיכרון ולמידה ראו בקישור:
https://www.youtube.com/watch?v=hyg7lcU4g8E

האם כדאי ללמוד גם בגיל מבוגר?

נהוג לחשוב שככל שאנחנו מתבגרים ומזדקנים, כך גם המוח שלנו מזדקן והיכולת שלנו ללמוד פוחתת. זהו מיתוס נפוץ שמומלץ מאוד להשתחרר ממנו. היום ברור שלמידה מתרחשת לכל אורך החיים ולא רק בשנות בית הספר והאוניברסיטה. למידה אף מחזקת את הקשרים במוח ויכולה גם למנוע ולהאט מחלות כמו אלצהיימר. בעולם הדינמי שבו אנחנו חיים הלמידה המתמדת היא המפתח להסתגלות מיטבית למציאות המשתנה. בשוק עבודה שבו מקצועות חדשים, טכנולוגיות חדשות וידע חדש נוצרים כל הזמן, למידה היא הכישור היחיד שנשאר חיוני כעוגן לכל השאר. כדאי ללמוד, תמיד, בכל מקום וכל הזמן!

לפוסט (בעברית) בבלוג של קמפוס IL על עולם בלמידה מתמדת: https://tinyurl.com/sglkd9j

לדו"ח של מגזין אקונומיסט על למידה לאורך החיים: https://tinyurl.com/y7n5ojwz

למחקר מאוניברסיטת קליפורניה - ארויין על הלמידה כגורם שמאט התפתחות של אלצהיימר: https://tinyurl.com/ydhoazqk

מהי בעצם למידה?

מה קורה במוח שלנו כשאנחנו לומדים משהו חדש? בשידור החי במסגרת סדרת "המאסטרים בסלון" בקמפוס IL, הזכירה ד"ר ליעד מודריק את 'חוק הב' כדי לתאר את תהליך הלמידה. דונלד הב תאר זאת כך ב 1949: “Neurons that fire together, wire together.” כלומר, כאשר שני נוירונים במוח פועלים יחד באינטראקציה, הקשר שלהם מתחזק ומחווט מחדש. התווך בין הנוירונים נקרא סינפסה, ואל התווך הזה משתחררים חומרים מתא אחד ונקלטים על ידי תא אחר. תהליך הלמידה הוא למעשה חיווט מחדש של החיבורים והקשרים בין נוירונים ויצירת קשרים חדשים. כדי שזה יקרה יש ללמוד באופן פעיל, לחשוב, לעבד וליישם את הידע.

לצפייה בהקלטת השידור עם ד"ר ליעד מודריק: https://bit.ly/Live_Liad_Mudrik

לספר המקורי של דונלד הב: https://bit.ly/The_Organization_of_Behavior-Donald_Hebb

איך לגייס מוטיבציה ללמידה?

כשאנחנו לומדים לקראת מבחן, ציון או כי מישהו מכריח אותנו, יש לנו אולי מוטיבציה אבל היא מונעת מגורמים חיצוניים. כדי לגייס מוטיבציה פנימית ללמידה, דרושים שלושה מרכיבים מרכזיים:
1. תחושת שייכות 2. אוטונומיה 3. תחושת מסוגלות. אם אנחנו בסביבה שמעניקה לנו שייכות וזהות, יש לנו יכולת בחירה ואנחנו גם מאמינים ביכולת שלנו להתגבר על מכשולים וללמוד משהו חדש, תהיה לנו מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה.

לקריאת מאמר של פרופ' אבי עשור על מוטיבציה פנימית ללמידה: https://brancoweiss.org.il/wp-content/uploads/2015/10/alon-20-artical-9.pdf