ללמוד איך ללמוד
4.63K subscribers
120 photos
1 video
118 links
בואו לרכוש את אחת המיומנויות החשובות ביותר כיום - עם טיפים וכלים פרקטיים שיסייעו לכם לנצל את המצב כדי לגדול, להתפתח מקצועית ולהרחיב אופקים.
campus.gov.il
Download Telegram
to view and join the conversation
האם לשאלה רטורית תמיד יש תשובה אחת?

כבר הזכרנו את ספרו של דניאל דנט "Intuition Pumps And Other Tools for Thinking" המציג 77 טכניקות לחשיבה נכונה בו הוא מציע לנו גם לנסות לענות על שאלות רטוריות. אלו שאלות המרמזות על הרצון של הכותב לקחת קיצור דרך שאינו תמיד מוצדק. כשאתם קוראים שאלה רטורית, נסו לענות על השאלה בתשובה מפתיעה, שתיצור את הקשר האינטימי שבין חשיבה ביקורתית ובין ידע מוקדם.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים לערוץ היוטיוב של ד"ר רועי יוזביץ', חוקר ומרצה רב תחומי שכתב את הטיפ>> https://www.youtube.com/user/roi6845391
מה ההבדל בין תחושת למידה להבנה אמיתית?

רוברט ביורק, פרופסור באוניברסיטת UCLA נחשב לאחד החוקרים החשובים בעולם בתחום הלמידה, המנהל יחד עם אשתו אליזבת, את "מעבדת הלמידה והשכחה של ביורק". המחקר במעבדה עוסק בדרך בה אנשים לומדים, שוכחים וחושבים אודות הלמידה שלהם. הטענה המרכזית של הביורקים היא שאנחנו, כבני אדם סובייקטיביים, לא מאוד אמינים בהערכה של איכות הלמידה שלנו; לעיתים נרגיש שלמדנו בצורה טובה למרות שלא התרחשה למידה משמעותית ולעיתים נחשוב שהלמידה לא הייתה טובה, כאשר למעשה התקדמנו מאוד.
ביורק עורך הבחנה בין ההרגשה שלנו לגבי הלמידה, לבין ההבנה שלנו בנושא חדש כתוצאה מהלמידה וטוען כי למידה אמיתית מוגדרת כ"שינוי קבוע בידע או בהבנה שלנו את הנושא". רוב האנשים מאמינים שהמוח בנוי כמו מצלמה המקליטה את החומר הנלמד שניתן לחזור אליו, זו הסיבה לכך שאנשים מסכמים חומר בדיוק כמו קצרן בבית משפט – הם בעצם מעתיקים את מה שהמרצה אומר. העניין הוא שקצרן בית משפט יכול לכתוב כל היום ולא להבין שום דבר ממה שהוא מקליד. המטרה בלמידה היא ההבחנה של בוירק בין הרגשה של למידה לבין הבנה.

תודה לד"ר רועי יוזביץ', מרצה וחוקר רב תחומי על הטיפ המרתק
ממשיכים להתרענן עם טיפים קצרים ובסיסיים ללמידה דיגיטלית – חלק ב':
1. המוח שלנו צורך אנרגיה בזמן למידה, לכן הכינו לעצמכם בקבוק מים, ירקות חתוכים, אגוזים, קייל, מנגולד ותרד, פירות יער וקקאו שידועים ברשימת המזונות המומלצים לחיזוק המוח.
2. כמו שכל חברה חייבת מנהל, גם למידה צריכה להיות מנוהלת. חלקו את זמני הלמידה שלכם לפרקי זמן של 25 דקות (זוכרים? שיטת פומודורו) ואז צאו לסיבוב קצר, שאפו אוויר במרפסת, תנו מבט לעצים הירוקים שבחוץ או המריצו את הדם עם אימון ספורט קצר.
3. מרקרו את התוכן – שימוש במרקור משפטי מפתח, שמות, מקומות, תאריכים יביא למצב של קריאה שניה מהירה יותר, הנושאים החשובים פשוט יקפצו לכם מול העיניים!
4. רוצים ללמוד? תתחילו ללמד! "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" חכמינו ז"ל כבר קבעו את הכלל הזה שידוע כדרך הטובה ביותר ללמוד בעצמי!
5. משננים חומר לבחינה? שימו את הנייד על מצב טיסה ונסו להקליט את החומר. אין ספק שהחיבה שלכם לקריין או הקריינית בהקלטה הזו, תעזור להפנים את החומר 😊

תודה רבה לרמי חדאד על הטיפים הקצרים והמדויקים ללמידה!
איך להמציא את עצמך מחדש בניו-מדיה?

אשת התקשורת, סיון רהב-מאיר בשיחה אישית - בחינם
🎙הערב בשעה 21:00 🎙

אחרי שהוכתרה על ידי מגזין "גלובס" לאשת התקשורת האהובה בישראל ונבחרה על ידי הג'רוזלם פוסט לאחת מ-50 היהודים המשפיעים בעולם, מגיעה אשת התקשרות סיון רהב-מאיר למפגש אישי בסדרת "המאסטרים בסלון".
היא תספר את סיפורה האישי ותדבר בין היתר על:
- איך השפיעו הרשתות החברתיות על תפיסת התקשורת והעיתונות?
- מה מאפיין לדעתה את התקשורת העכשוויות ואיך היא שונה מבעבר?
- איך היא מוצאת השראה לקשר שבין אירועי היום יום לבין פרשת השבוע?
- מה הכי כדאי וחשוב לדעתה לעיתונאים צעירים לאמץ כבר בתחילת הדרך?
- מהי החוויה שלה מתקופת הלמידה מרחוק ומהן נקודות האור של השהייה בבית?

איך נרשמים? מסמנים השתתפות בדף האירוע ואתם רשומים! >> http://bit.ly/Event_Sivan_Rahav-Meir

🔸אנו ממליצים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ השקטה שפתחנו, שם נשלח רק לינק ללייב ועדכונים במידת הצורך https://bit.ly/Whatsapp_Live_Sivan<<

🔸הלייב ישודר במקביל גם בערוץ היוטיוב של קמפוס IL
מיוחד לסגר: שבוע של השקות חגיגיות!
החל מהיום, כל ערב ב-21:00 משיקים בשידור חי קורס חדש הפתוח ללמידה - בחינם.
🎉📺

חשיפה ראשונה של תכני הקורס
מפגש אישי עם המרצות והמרצים
הצצה לקורסים עתידיים שבפיתוח

📌 יום שני, 25/1
נטוורקינג: ליצור רשת קשרים להתקדמות מקצועית | זרוע העבודה, שירות התעסוקה ומשרד הדיגיטל הלאומי - איך ליצור רשת קשרים בינאישיים-מקצועיים שיזניקו את הקריירה שלנו קדימה?

📌 יום שלישי, 26/1
המדריך המלא לעבודה מרחוק לשכירים ועצמאים | זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה - מהם הכלים הפרקטיים החשובים לעבודה מרחוק ואיך לשמור על יחסי עבודה עם קולגות ולקוחות?

📌 יום רביעי, 27/1
<<לכבוד יום השואה הבינלאומי>>
גורלן של קהילות יהודיות בתקופת השואה | יד ושם - מה היה מסלולן של קהילות יוון, יוגוסלביה וצפון אפריקה בזמו השואה? העמקה לדעת חוקרים, עדויות שורדים ומסמכים ארכיונים.

📌 יום חמישי, 28/1
לתכנת במרחב הרשת - network.py |
מערך הסייבר הלאומי והמרכז לחינוך סייבר - איך ליצור תקשורת בין מחשבים באמצעות תכנות צד שרת – צד לקוח?

סמנו השתתפות בדף האירוע לקבלת תזכורת >> https://bit.ly/CampusIL_premieres
הצטרפו להשקת הקורס נטוורקינג: ליצור רשת קשרים להתקדמות מקצועית

ד"ר ענת לוי רז | פסיכולוגית עסקית ומומחית לאסטרטגיות הצלחה בקריירה

אינה סולטנוביץ' - דוד | מנהלת התוכנית הדיגיטלית של זרוע העבודה

לצפייה בפייסבוק>> https://fb.watch/3ePet2PNmq/

וביוטיוב>> https://youtu.be/7T8gIidB0Ys
הצטרפו להשקת הקורס המדריך המלא לעבודה מרחוק לשכירים ועצמאים

נירית כהן | יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי

מוריה ברוט | מנהלת תחום בכיר, אסדרת שוק עבודה, זרוע העבודה

לצפייה בפייסבוק>>https://fb.watch/3g7ApELMiq/

וביוטיוב>>https://www.youtube.com/watch?v=eLuZub6BDhc
>>לרגל יום השואה הבינלאומי>>
הצטרפו להשקת הקורס 'גורלן של קהילות יהודיות בתקופת השואה' של יד ושם 🕯

ד"ר אנג'ל צ'ורפצייב | ראש מדור רכש ארכיוני במרכז אירופה והבלקנים | יד ושם

ד"ר נעמה שי"ק | מנהלת מחלקת למידה מקוונת, בי"ס הבין-לאומי להוראת השואה | יד ושם

לצפייה בפייסבוק>> https://fb.watch/3hrUG97ars/

וביוטיוב>> https://www.youtube.com/watch?v=o3en8GbhGHA
מתחילים עכשיו!
הצטרפו להשקה חגיגית לייב של הקורס החדש לתכנת במרחב הרשת –network.py
של מערך הסייבר הלאומי והמרכז לחינוך סייבר – בחינם!

💻

דנה אבן חיים | מתכנתת ומפתחת תוכן
רן בר מעוז | מנהל בצוות למידה מקוונת
ליאת לרון | מנהלת מיזמים, המרכז לחינוך סייבר

לצפייה בפייסבוק>> https://www.facebook.com/campus.gov.il/videos/920316595373439

וביוטיוב>> https://www.youtube.com/watch?v=AFLpeMUtanU
ביצוע שתי משימות במקביל? תלוי בגיל

בדרך כלל אין לנו בעיה ללכת ברחוב ולדבר באותו הזמן, אבל כשצריך לחצות כביש סואן למשל, רובנו כנראה נעצור לרגע את השיחה כדי להתרכז בתנועה ולחצות בבטחה. ככל שהמשימה שלפנינו תהיה מורכבת יותר או שנהיה מנוסים בה פחות, כך נצטרך לתת לה יותר תשומת לב ולהימנע מלבצע אותה במקביל למשהו אחר. מחקר בדק ומצא שקשישים וילדים שיתבקשו לבצע שתי משימות יחד, תנועתית ומחשבתית יתרכזו יותר במשימה המחשבתית, זאת לעומת אנשים צעירים שיצליחו יותר לבצע אותן בו זמנית.

לקריאה על המחקר בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים':
https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00030-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.
איזו פעילות גופנית מומלצת לחיזוק המוח?

מחקרים רבים הראו שפעילות גופנית מיטיבה עם המוח. אבל, אלו סוגים של פעילות מומלץ לעשות כדי לחזק את כוח המוח? מחקר עם ילדים ובני נוער בדק ומצא כי הפעילות הגופנית שהייתה מאתגרת הן עבור הגוף והן עבור המוח הייתה שילוב של משחק כדור וקואורדינציה שהשפיעה באופן הטוב ביותר על יכולות המוח. המסקנה היא שניתן לאמן את המוח באמצעות פעילויות גופניות, ושסוג הפעילות הגופנית הוא גורם מכריע באיכות האימון. אם אתם רוצים לאמן את המוח פשוט תתחילו לבצע תרגילים גופניים שאתם נהנים מהם, ואשר מאתגרים את הגוף והמוח שלכם!

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים':
https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00022-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.
זיכרון צלילים, דיסלקציה ולמידה מוקדמת שעוזרת

חוקרים מחפשים שנים רבות את הסיבה לדיסלקציה התפתחותית, אך הגורם המדויק עדיין לא ברור. מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים המתבסס על תוצאות של ניסויים עם צלילים פשוטים, ועל מודלים של פעילות מוחית, מציע שהקושי המרכזי בדיסלקציה טמון בזיכרון. בדיסלקציה מתרחשת דעיכה מהירה יותר של הזיכרון (שיכחה מהירה יותר) לגירויים שכבר הוצגו בעבר (למשל מילים או צלילים שכבר נשמעו). ההשפעות על רכישת מיומנויות לטווח ארוך נמדדו על ידי השוואת מהירות ודיוק הקריאה עבור מילים עם מבנה מוכר או לא מוכר, ועל ידי זיכרון להברות נדירות ושכיחות בשפה. מהמחקר עולה גם שלמרות שדיסלקציה נשארת עם האדם לאורך כל חייו, התערבויות משפרות את היכולות של אנשים עם דיסלקציה, וככלל, התערבויות מוקדמות יותר, יעילות יותר.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2020.00061-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.
מחקרים שמדדו את כמות הנתונים שנקלטים במוח גילו שבימינו, אדם ממוצע מעבד לפעמים עד GB74 של מידע ליום (שווה-ערך לצפייה ב-16 סרטים באורך מלא) באמצעות טלוויזיה, מחשבים, טלפונים סלולריים, טאבלטים וכו'. בכל שנה כמות המידע הזו עולה בכ-5%. אז איך המוח מבדיל בין מידע חשוב ומידע לא חשוב? המוח משתמש בשיטה הבאה: הוא בוחר רק כמה מהדברים שאנחנו רואים ושומעים, בוחן אותם מקרוב, ומנסה להבין לפיהם את המצב. כך אנחנו מצליחים שלא להיות מוצפים לגמרי בשלל הגירויים שסביבנו. מחקר הראה שהיכולת לשים לב לדברים תלויה מאוד במהירות שבה הם משתנים. התגלה גם שאם מתאמצים מאוד להבחין בדברים חשובים, עלולה להתקבל דווקא תוצאה הפוכה: אנשים שלמדו איך להיות רגועים כשהם עוסקים במשימות שדורשות תגובות מהירות, נוטים להצליח בהן יותר. הם גם נוטים להצליח יותר בתחומים רבים אחרים, כמו איוּת, קריאה, וזיכרון.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00023-he
נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.
איך מחוות ידיים עוזרות ללמוד?

כשאנחנו מדבּרים, אנו לעיתים מלווים זאת במֶחֱווֹת ידיים, שלהן תפקיד חשוב בלמידה וזיכרון. מחוות ידיים מייצרות תמונה, מקצב או מכוונות את תשומת הלב המאזין לדבר כלשהו ואף יכולות להעיד מתי אנו מוכנים ללמוד מידע חדש. כשאנשים אחרים מחווים בידיהם בזמן דיבורם, וכשאנו מחווים בידינו בזמן שאנו מדברים, סבירות גבוהה יותר שנזכור את המידע שדּבַּר עליו, לעומת מצב של דיבור ללא מחוות ידיים. מחקר שנערך, בדק ילדים בזמן שלמדו מושג מתמטי חדש, ומצא שכשמורים לימדו בעיות תוך שימוש במחוות ידיים, וגם כשתלמידים השתמשו במחוות ידיים - התלמידים הצליחו טוב יותר כשנבחנו מאוחר יותר על בעיות דומות. מהמחקר עלה כי מחוות ידיים במהלך הלמידה עזרו לילדים לייצר זיכרונות חזקים יותר כיוון שהפעילו את האזורים המוֹטוֹריים (של התנועה) במוח, שלא היו פעילים בילדים שלא ביצעו מחוות.

להרחבת קריאה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00029-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.
מדוע האינטרנט לא יכול להחליף את המוח?

באינטרנט אפשר למצוא מידע מאשר אדם אחד היה מצליח אי פעם לזכור – ויש אנשים ששואלים את עצמם למה בכלל לטרוח ללמוד ולשנן דברים. אבל אנחנו עדיין זקוקים למוח, כי הוא יכול לטפל במידע בצורות שהאינטרנט לא מסוגל להן. המוח מציג לכם מידע בהקשר רחב, וכך הוא מאפשר לנו לראות קשָרים בין מושגים, וגם להבין דברים בצורות שונות. עוד דבר שהמוח יודע לעשות טוב יותר מהאינטרנט, הוא לבחור מתוך הזיכרון את המידע המתאים למשימת החשיבה שאתם צריכים לבצע, ולהגיש לכם אותו בזריזות. האינטרנט אינו יכול למלא את מקומו של המוח, אבל הם יכולים להשלים זה את זה – בתנאי שמבינים במה כל אחד מהם מצטיין.

לקריאת המאמר בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00011-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.
איך להתגבר על הסחות דעת?

העולם שלנו מלא בהסחות דעת. תהליכים מוחיים של הפניית קשב (והסחת הדעת) הם מורכבים. היכולת שלנו להפנות קשב ללא הסחות דעת תלויה בסוג של מסיח הדעת (אם הוא שמיעתי, חזותי או שניהם); ברמת הקושי של המטלה (אם היא קלה או קשה) ובגיל של מְבַצֵּעַ המטלה.
מחקר מצא שהיכולת שלנו להישאר ממוקדים משתפרת עם הגיל, אך באופן מפתיע, מבוגרים פחות טובים מילדים בהתעלמות מהסחות דעת שמשלבות בין צורות וצבעים (נניח עיגול ירוק בתמונה שממנו יוצא צליל מסיח דעת, לבין ריבוע אדום שאותו צריך לאתר בתמונה). באמצעות מחקר של הסחות דעת אשר כוללות כמה חושים (שמיעה וראיה) אפשר להבין טוב יותר כיצד פועלת הפניית הקשב שלנו בנסיבות שונות ביומיום, וכיצד היכולת שלנו להפנות קשב מתעצמת ככל שאנו מתבגרים.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00008-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.