ללמוד או לעשות?

בעבר, בתחומים רבים למידה היתה מתרחשת דרך התמחות אצל אמן (מאסטר), בדרך של חיקוי. היום מערכות החינוך והאקדמיה מבוססות בעיקר על הוראה תאורטית, אבל לא בטוח שזו הדרך הטובה ביותר ללמוד.
לפי תפיסת ה-"Learning by doing" שאותה ביסס ההוגה ג'ון דיואי לפני שנים רבות, כדאי ליישם מייד רעיון חדש שלמדנו, ובכך לבסס את הלמידה ולהטמיע אותה בזכרון לטווח הארוך. אז קחו את הטיפ הזה, ונסו לחשוב איך ליישם אותו עוד היום כדי לזכור שעשייה היא דרך מצויינת ללמידה :)

לקריאה נוספת על ג'ון דיואי מאנציקלופדיית הפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד: https://plato.stanford.edu/entries/dewey/#ExpeLearTeac

מהי אשליית הידע?

לפעמים כשאנחנו קוראים ספר או מעיינים בפתרון של בעיה מסובכת, תיווצר האשלייה שהידע הזה נמצא אצלנו במוח, רק משום שהוא מונח שם לפנינו. אבל כל עוד לא פתרנו את הבעיה בעצמנו, בתנאים שבהם התשובה לא זמינה לנו, הידע לא באמת שלנו. כדי להתגבר על אשליית הידע, כדאי לייצר תנאים שדומים למבחן, בהם החומר לא נמצא איתנו. כדאי לבחון את עצמנו, לשאול שאלות ולחשוב על התשובות מבלי להסתכל בספר. תרגול מבוסס שליפה מהזיכרון הוא אפקטיבי הרבה יותר מקריאה חוזרת.

לקריאת המאמר שמתאר את אשליית הידע והפתרונות האפשריים:
https://bit.ly/Illusions-of-competence-during-study

מה אתם, קיפודים או שועלים?

ההוגה פרופ' ישעיהו ברלין תיאר במסתו "הקיפוד והשועל" שני סוגים של אנשים על בסיס פתגם יווני מהמאה ה-7 לפנה"ס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול." ברלין כותב שקיפודים הם אלו שמומחים בתחום אחד מרכזי ורואים את העולם דרך פרספקטיבה אחת קוהרנטית ועמוקה. שועלים בוחנים את העולם דרך זוויות ונקודות מבט רבות והם בעלי ידע אקלקטי השאוב מעולמות תוכן שונים ומגוונים.

אז איך הייתם מגדירים את עצמכם? קיפוד או שועל? ענו על הסקר האנונימי שלמטה 👇

לצפיה בהרצאה של הפסיכולוג הפוליטי פיליפ טטלוק על היכולת של שועלים לחזות מגמות עתידיות טוב יותר מקיפודים: https://bit.ly/Foxes_or_Hedgehogs

איפה כדאי ללמוד?

אחת העצות שממהרים לתת לסטודנטים ותלמידים היא לסדר לעצמם פינת עבודה קבועה, מאורגנת, שיש בה את כל הספרים והציוד הדרוש ללמידה ולדבוק בפינה הזו "עד שייצא עשן לבן". אבל גם זהו מיתוס. מחקרים מראים שכדאי דווקא לגוון את מרחבי הלמידה כדי להגיע להישגים טובים יותר. כבר בשנות השבעים נעשה ניסוי שהראה שאלו שלמדו בכמה מיקומים שונים הצליחו יותר במבחן לעומת אלו שלמדו שעות רבות במקום אחד. הסיבה לכך היא שיש מסרים לא מודעים מהרקע והמיקום שבו אנחנו נמצאים שמתווספים ונקשרים לרעיונות שאנחנו לומדים ומשפיעים על התפיסה שלנו. אם נלמד שוב ושוב באותו המקום, החשיבה שלנו עלולה להתקבע, כך שכשניבחן בחדר וסביבה שונה מזו שבה למדנו, נצליח פחות במבחן. משנה מקום משנה מזל!

לעיון במאמר שמתאר את הניסויים בשינוי סביבות למידה מכתב העת Memory and Cognition: https://bit.ly/Environmental_context_and_human_memory

האם אפשר ללמוד יותר מדי?

מסתבר שלפעמים אפשר ללמוד יותר מדי. כשניגשים ללמידה של רעיונות חדשים או כשלומדים לקראת מבחן, לעתים נמצא את עצמנו משננים שוב ושוב את אותו התוכן או מתרגלים מספר רב של פעמים משהו שכבר למדנו היטב. תרגול עודף יכול דווקא לפגוע בביצועים שלנו, לפי מחקרים שונים שנעשו בעבר בנושא. אסטרטגיה עדיפה היא ללמוד נושא אחד, לבדוק באמצעות שליפה מהזיכרון שאנחנו אכן בקיאים ולעבור לנושא שקשה לנו איתו יותר תוך גיוון בנושאים וריווח זמן הלמידה.

לעיון במאמר על למידת יתר:
https://bit.ly/When_practice_makes_imperfect

מי שולט: המוח הימני או השמאלי?

בעקבות מחקרי מוח שנעשו עוד במאה ה-19, התפתחה תפיסה רווחת לפיה הצד השמאלי של המוח שלנו אחראי על ההיגיון והחשיבה המתמטית ואילו הצד הימני על היצירתיות וההומניסטיקה. זהו מיתוס! נכון שהמוח שלנו מחולק לשני חלקים, ימני ושמאלי. כל צד שולט על חלקים שונים של הגוף והתנועתיות שלו. עד היום מדענים לא יודעים להסביר בוודאות מדוע יש חלוקה כזו, אבל היא היוותה השראה לתאוריות שונות ואף ליצירות ספרותיות כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. אין היום מחקר מדעי שמאשש את החלוקה לצד רציונלי לעומת צד יצירתי. יותר מכך, יצירתיות והגיון משולבים זה בזה וקשה לנתק אותם באופן מוחלט, בעיקר בפתרון בעיות מורכבות.

לצפייה בסרטון TED-Ed שמתאר את הרקע להתפתחות המיתוס של מוח ימני ומוח שמאלי: https://bit.ly/The-left-brain-vs-right-brain-myth

מהו עומס קוגניטיבי ואיך מתגברים עליו?

קרה לך פעם שהקשבת להרצאה או שיעור ופשוט לא הצלחת להבין על מה מדובר? לפעמים זו תוצאה של עומס קוגניטיבי. תיאוריה שפותחה על ידי ג'ון סוולר בסוף שנות ה-60 גורסת כי כדי שמידע ייאגר בזיכרון שלנו לטווח הארוך, הוא צריך קודם כל להתבסס ולעבור עיבוד בזיכרון העבודה.

זיכרון העבודה שלנו מוגבל ביכולות שלו, ולכן כאשר אנחנו נחשפים במהלך הלמידה למרכיבים שאינם חיוניים לה, עלול להיווצר לנו עומס קוגניטיבי ולהפריע ללמידה. מצד הלומד, ניתן להקל על עומס קוגניטיבי באמצעות צמצום הסחות דעת כמו טלפון נייד, פייסבוק, טיקטוק ועוד. מצד המלמד, כדאי לעצב את תוכן הלמידה באופן שמתמקד במרכיבים החיוניים בלבד ומקל על העומס הקוגניטיבי של הלומדים.

לעיון במחקר המקורי של ג'ון סוולר בנושא עומס קוגניטיבי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1207/s15516709cog1202_4

כמה פעמים ספרת עד עשר ושום דבר לא קרה?

כשמנסים ללמוד משהו חדש, למשל משוואות עם שני נעלמים, אנחנו נוטים לפעמים לחזור על אותו התרגיל בגרסאות שונות, ומנסים לפתור עוד ועוד משוואות עם שני נעלמים עד שמגיעים לתחושה של מיצוי. אבל זו אינה בהכרח הדרך הכי יעילה ללמוד.

מחקרים מראים שדווקא גיוון בסוגי תוכן ואופי התרגילים אפקטיבי הרבה יותר ללמידה. למשל, פתרון משוואה עם שני נעלמים, אחר כך תרגיל באחוזים, אחריו בעיה מילולית, קריאת מאמר ספרותי ואז שוב שני נעלמים. במחקר מ-2010 פסיכולוגים הראו שגם צעירים וגם מבוגרים לומדים טוב יותר כשנותנים להם מגוון רחב של דוגמאות.

לעיון במחקר על תרגול מגוון כמסייע ללמידה: https://web.williams.edu/Psychology/Faculty/Kornell/Publications/Kornell.Castel.Eich.Bjork.2010.pdf

הערב!
שיחה אישית עם חתן פרס נובל לכימיה,
פרופ' אהרן צ'חנובר - בחינם

מה מביא לפריצת דרך – יצירתיות או מצוינות?

🔹🏆 הערב, 28.6 בשעה 21:00 🏆🔹

לינק ישיר לשידור החי>> https://bit.ly/Aaron_Ciechanover_Live_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Aaron_Ciechanover_Subtitles

קמפוס IL - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך לבחור כיוון מקצועי או מסלול לימודים?

טיפ מחתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר שהתארח אתמול בסדרת שידורי ״המאסטרים בלייב״ בדף הפייסבוק של קמפוס IL: "כדי להיות טוב במשהו, צריך לאהוב אותו. אני מצאתי עבודה שנותנת לי אושר וסיפוק והייתי צריך לעבור שינויים כדי להגיע לשם. המקצוע שלי הוא התחביב שלי. אני ממליץ ללכת אחרי נטיות הלב, גם אם זה לא מה שאמא רצתה שנעשה וגם אם הבחירה או השינוי גובה מחירים. החיים ארוכים ותמיד אפשר לעשות שינוי."

לצפייה בשיחה עם פרופ' אהרן צ'חנובר>> https://bit.ly/Aaron_Ciechanover_Live2

איך לפתור בעיות מתוך שינה?

כיוון שזיכרון העבודה שלנו מוגבל, בזמן השינה, הוא עסוק בשלל משימות שונות וקצוות שנותרו פתוחים מהיום שעבר עלינו. בזמן השינה, הקשרים בין הנוירונים במוח מתהדקים ומתחווטים מחדש. פעולה פשוטה יכולה לפנות את זיכרון העבודה שלנו לטובת פתרון בעיות מסובכות, וגם לעזור לנו לזכור משימות חשובות.

קחו בערב דף ועט (או מקלדת) ורשמו מטלות ומשימות לביצוע ביום למחרת. ברגע שהרשימה כתובה על הדף, זיכרון העבודה שלנו כבר לא צריך "לבזבז אנרגיה" על זכירת המטלות והוא יתפנה לעיבוד מידע חדש ופתרון בעיות קשות שהלכנו איתן לישון. כשנקום בבוקר נוכל להתחיל את היום עם תכנית עבודה סדורה ואולי אפילו נמצא בקלות פתרון לבעיה שאתמול לא הצלחנו לפתור.

לעיון במחקר שמתאר את האפקט החיובי של כתיבת רשימת מטלות לפני השינה: https://bit.ly/3fPoqrw

ללמוד לאכול ולאכול כדי ללמוד

האם אוכל עוזר לנו להתרכז? מסתבר שמזונות מסוימים עלולים לגרום לנו להרגיש עייפים ומטושטשים, בעוד מזונות אחרים דווקא מעוררים ומחזקים את הפעילות המוחית שלנו ועשויים לסייע ללמידה אפקטיבית. מחקרים בריצוף גנטי והדמיה רפואית מראים שמזונות מסוימים עשויים לשמש כשכבת מגן לנוירונים במוח ובכך
להעצים את פעילותם לאורך החיים.

חמישה סוגי מאכלים נמצאים בראש רשימת המומלצים לחיזוק פעילות המוח:
1. מזונות עתירים באומגה 3 וויטמין B כגון דגים, סויה ואגוזי מלך.
2. עלים ירוקים: קייל, מנגולד, תרד, העתירים בסיבים וויטמינים.
3. פירות יער כמו אוכמניות, פטל ותותים, העשירים באנטי אוקסיטנדים לשיפור הזיכרון.
4. שמן זית, עשיר באומגה 3 וויטמין E.
5. קקאו, משפר את זרימת הדם למוח.
והכי חשוב - לשתות מים! 80% מהמוח שלנו מורכב ממים והם חיוניים לכל פעולה שלו. סימן קלוש של התייבשות עלול להשפיע לרעה על התפקוד ולגרום לעייפות, טשטוש, ערפול ואפילו התכווצות של המוח.

לקריאה נוספת ניתן לעיין במחקרה של ד"ר ליסה מוסקוני, חוקרת מוח שמצאה קשר בין היבטים תזונתיים למניעה ועיכוב של מחלת האלצהיימר:

הערב ב-21:00
שיחה אישית עם הטרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית, עדי יופה - בחינם.

אילו מיומנויות מקצועיות רלוונטיות לעידן הקורונה?

לינק ישיר לשידור החי>> https://bit.ly/Adi_yoffe_Live_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Adi_Yoffe_subtitle

קמפוס IL - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך להתכונן לעתיד בעולם משובש?

עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית התארחה אתמול במאסטרים בסלון, סדרת הרצאות בשידור חי של קמפוס IL והמליצה:
"העבר כבר לא רלוונטי לטובת התבוננות על העתיד. כדי לחזות מגמות צריך להתבונן על ההווה ולתעד אותו כל הזמן.

אחד הכלים הכי בסיסיים שכל אחד יכול ליישם ואני ממליצה עליו מאוד הוא לפתוח פתק, מחברת או מסמך במחשב, ובכל פעם שרואים משהו חדש שקורה בתחום שלכם או בתחומים שמעניינים אתכם: סטארטאפ, מגמה, טכנולוגיה חדשה, לתעד אותו במסמך. תיעוד הדברים החדשים יאפשר לחבר את הנקודות מההווה ולהקיש מהן על העתיד. עצם תשומת הלב הוא סוג של חיישן שיכול לשרת אתכם ולסייע לכם לעשות את ההתאמות הנדרשות לעולם המשתנה."

קישור לצפיה בהקלטה של השידור החי: https://bit.ly/Adi_yoffe_Live_Today

הרגל הוא פעולה שאנחנו עושים באופן כמעט אוטומטי. המחקר בתחום ההרגלים מראה מנגנונים ייחודיים במוח שמקבעים את התגובות שלנו בתהליכים נוירולוגים. כך על פעולה כמו צחצוח שיניים בבוקר, אנחנו כמעט לא צריכים לחשוב. רבות נכתב על כוחם של הרגלים כדוגמת רבי המכר The Power of Habit של צ'רלס דוהיג ו- Atomic habits של ג'יימס קליר. אז איך אפשר להפוך למידה להרגל שגור? כדאי להכיר את מעגל ההרגל (habit loop). הוא כולל סימן, תגובה ותגמול. לדוגמא, סימן יכול להיות שעמום, התגובה הרגילה שלנו תהיה לפתוח את המקרר ולאכול משהו והתגמול יהיה גיוון באווירה ופרץ אנרגיה. כדי לשנות הרגל, צריך לזהות את הסימן ולשנות את התגובה. למשל, נצפה בסרטון מקורס של קמפוס IL במקום לאכול. ההרגל החדש יישאר איתנו רק אם נקבל את אותו התגמול (גיוון באווירה במקרה הזה). אם נחזור על פעולת הלמידה מספיק פעמים באופן קבוע כתגובה לשעמום, הרוטינה תהפוך למנגנון אוטומטי במוח, והלמידה תהפוך להרגל.


לסרטון שמראה איך המוח שלנו מתאים את עצמו לרכישת הרגלים חדשים באמצעות דוגמה של רכיבה על אופניים: https://www.youtube.com/watch?time_continue=408&v=MFzDaBzBlL0&feature=emb_logo

מה הסיפור שלך?

מחקרים במדעי המוח מראים ששימוש באנאלוגיות ובמטאפורות מסייע לקשרים בין הסינפסות ובכך להפנמה של רעיונות מורכבים. אם נספר לעצמנו סיפורים, בדגש על סיפורים ויזואליים, יהיה לנו קל יותר ללמוד, לזכור ולהפנים רעיונות חדשים. דוגמה פשוטה יכולה להיות למידה של מפת איטליה דרך צורתה שדומה למגף. דוגמא מורכבת יותר היא מטאפורה של מלון עם מסדרון אינסופי של חדרים, שעשויה לסייע בהבנת העקרונות של מתמטיקה אינפיניטיסמלית. אז מה הסיפור שלכם?

לקריאה נוספת, ראו מאמרה של פרופ' אנה ספרד מאוניברסיטת חיפה על שימוש במטאפורות בחינוך: https://www.researchgate.net/publication/304077116_Metaphors_for_Learning

איך חיבור לטבע מעודד את יכולת הריכוז?

במחקר שנעשה באוניברסיטת מלבורן גילו שהצצה קצרה מאוד, של ארבעים שניות בלבד, בגג עירוני ירוק ופורח בזמן ביצוע משימה יכול לסייע בשימור ושיפור הריכוז. הפסקות קצרות ידועות כמסייעות לריכוז וללמידה. המחקר הזה מראה שכדי לשפר את הריכוז, כדאי לצאת למרפסת, לנשום כמה נשימות עמוקות, או אפילו להביט בתמונה של טבע. המוח שלנו זקוק לזה.

לעיון במחקר מאוניברסיטת מלבורן: https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0272494415000328?via%3Dihub