אחד האתגרים הגדולים בלמידה בימינו: הסחות דעת! הודעות וואטסאפ, עדכוני חדשות, אימייל שבדיוק נכנס ורשימת משימות מתארכת שטורדת את המחשבות. הנה שלושה צעדים פשוטים לריסון וניהול הסחות הדעת:
1. כבו את הנייד וסגרו את כל החלונות שאינם קשורים ללמידה.
2. פנו לעצמכם מרחב למידה שקט ונעים, בו גם בני הבית יודעים שאתם עכשיו לומדים.
3. כתבו על דף נייר את כל המשימות והמחשבות הטורדניות. כך לא תשכחו אותן, והן יחכו לאחרי זמן הלמידה להמשך טיפול. בהצלחה!

איך לייצר זמן ומרחב ללמידה?

כולנו חיים במציאות אינטנסיבית. כדי להתמיד, מומלץ לקבוע זמן קבוע ללמידה, בין אם מדובר בשעה בבוקר כשהראש רענן, חצי שעה אחרי המקלחת בערב או בזמן שהילדים נחים בצהריים. יצירת זמן ומרחב קבועים בלוח ללמידה תסייע להפוך אותה להרגל שגור. כשמתיישבים ללמוד, כדאי לכבות את הנייד ולצמצם הסחות דעת.

מוזמנים הערב ב-21:00 לשיחה אישית עם פרופ׳ דן אריאלי:

- איך לקבל החלטות טובות יותר בתקופת הקורונה?
- האם זה זמן טוב ליצירת שינוי ואימוץ הרגלים חדשים?
- כיצד להתנהל נכון במצב קיצוני של אי ודאות?
- מה גורם לאנשים לשקר או להפר בידוד וסגר?

מוזמנים להצטרף בחינם:
https://bit.ly/Dan_Ariely_Live_Today

* לאלו מכם הזקוקים לתרגום סימולטני, מצורף קובץ גוגל דוקס שיעודכן בזמן השיחה. מומלץ להיכנס אליו מהמחשב (ולא מהנייד) כדי שיהיה נוח לצפייה >> https://docs.google.com/document/d/1f5eOWtZSB1OGjmaq31dUnufEerNr-l1M5GoiEZLsen4/edit

המאסטרים - המרצים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך לזכור מה שחשוב?

השקעתם בלמידה אבל שכחתם הכל מייד בסוף הקורס? מחקרים רבים מראים שהשיטה הכי אפקטיבית ללמידה וזכרון ארוך טווח של רעיונות חדשים היא תרגול מבוסס שליפה. כדי לזכור משהו חדש שלמדתם, כדאי לבחון את עצמכם באמצעות כרטיסיות, שאלות או נסיון להיזכר ולומר בקול את מה שקראתם/ ראיתם. התרגול והנסיון לשלוף את המידע שוב ושוב מחזק את הקשרים במח ומאפשר הפנמה של הידע. במחקר התופעה מכונה Retrieval practice או The testing effect.
לקריאה נוספת ממחקרים בנושא אפקט ההיבחנות ותרגול מבוסס שליפה:

‏https://science.sciencemag.org/content/319/5865/966
‏https://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.1745-6916.2006.00012.x

איך לאמן את שרירי המוח?

האם בכלל כדאי להתחיל ללמוד עכשיו משהו חדש? רבים חושבים שככל שאנו מתבגרים והמח מזדקן, היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים פוחתת. אבל זו טעות! המח שלנו גמיש, וככל שנאמן אותו יותר באמצעות למידה, כך הידע החדש שלנו יהיה עמוק ועשיר יותר. על פי מחקר מקיף של פרופסור קרול דואק מסטנפורד, כדאי מאוד לסגל דפוס חשיבה מתפתח (Growth mindset). כלומר, להאמין שהאינטליגנציה שלנו אינה מולדת אלא נרכשת, שאנחנו יכולים ללמוד כל דבר ושהטעויות חשובות מאוד לתהליך הלמידה. הלמידה היא כמו חדר כושר למח, בונה את השרירים ומחזקת את הקשרים בין הנוירונים. כמו בכושר, צריך להמשיך לתרגל וללמוד כל החיים כדי לשמור על כושר/גמישות המח ובריאות טובה.

ללמידה נוספת על דפוס חשיבה מתפתח, מומלץ לצפות בהרצאת הטד של קרול דואק:
‏https://www.youtube.com/watch?v=hiiEeMN7vbQ

איך לצאת מהבידוד ולשפר את הלמידה?

למידה דיגיטלית לפעמים מתוארת כחוויה של בדידות, אבל היא ממש לא חייבת להיות כזאת. כשיוצרים קשר עם המרצה, עם עמיתים שלומדים את אותו הקורס או עם חברים ומכרים שיש להם תחום עניין משותף, הסיכוי להתמיד ולהצליח עולה. מייל קצר למרצה עם שאלה חכמה, שיחת ערב עם בן זוג על מה שלמדנו היום או קבוצת למידה עם חברים יכולה לעשות את כל ההבדל. הקשר האנושי מחבר בינינו סביב מטרה משותפת ומרחב משותף של ידע.

למאמר מאוניברסיטת סטנפורד על היתרונות של למידת קורסים מקוונים בקבוצות:
‏ https://rene.kizilcec.com/wp-content/uploads/2013/07/Kizilcec_2013_CollaborativeLearningInGeographicallyDistributedAndIn-PersonGroups.pdf

האם מולטיטאסקינג הוא רק מיתוס?

מסתבר שניהול אפקטיבי של משימות מרובות בו זמנית היא משימה כמעט בלתי אפשרית. כל מעבר בין משימות והקשרים שונים (נניח בין הקלדת תשובה להודעה שנכנסה לכתיבת מסמך אסטרטגי או פתרון משוואה) גובה מאתנו מחיר שיכול להגיע לעשרים דקות של "התאוששות" וכניסה חזרה להקשר. מומלץ להתמקד בדבר אחד בכל פעם ולצמצם עד כמה שניתן הסחות דעת. זה מגדיל את הפרודוקטיביות ואת יכולת הריכוז באופן משמעותי.

לקריאה נוספת על מיתוס המולטיטאסקינג, ראו מחקר מסטנפורד:
‏ https://tinyurl.com/yxyvoef8

בינג' או מיקרו למידה?

בזכות הזמינות הגוברת של תכנים איכותיים ברשת, רבים בוחרים ללמוד נושא כמו שצופים בסדרת מתח, בבינג': צפייה והשקעה מרוכזת של זמן ארוך ורצוף עד לסיום. כך למשל אפשר ללמוד לבנות אתר אינטרנט בסוף שבוע אחד. אבל - מחקרים במדעי המח מראים לנו שדווקא למידה במנות קטנות, הפרושה על פני זמן ממושך יותר, הרבה יותר אפקטיבית ותישאר איתנו לטווח הארוך. מומלץ לקבוע זמן קבוע בשבוע ללמידה וללמוד בכל פעם מעט, תוך תרגול תכוף של הרעיונות החדשים.

לקריאה נוספת על מיקרו-למידה ויתרונותיה:
‏https://nsuworks.nova.edu/fdla-journal/vol3/iss1/13/

מהי למידה פעילה ולמה זה חשוב?

צפית בהרצאה ואפילו הבנת אותה. האם המידע החדש הזה יישאר איתך לטווח הארוך? רוב הסיכויים שאם לא עשית עוד כמה פעולות, התשובה תהיה לא: המידע יישכח ברובו אחרי זמן קצר. כדי להפנים רעיונות חדשים לאורך זמן, צריך ללמוד באופן פעיל ולחבר רעיונות חדשים לידע הקיים. כלומר, לקחת את המידע ולעבד אותו, ליצור ממנו משהו חדש. כמה דרכים פשוטות להיות פעילים יותר בלמידה: שאילת שאלות בפורומים או בדיון על הנושא, כתיבת יומן, מאמר או בלוג, שרטוט מפות חשיבה, יישום המידע באופנים שונים או אפילו ללמד מישהו אחר את מה שלמדת.

לקריאה נוספת על למידה פעילה:
‏ https://tinyurl.com/w3jvsa3

איך ללמוד מתעויוט?

"על טעויות משלמים"? הרבה מאתנו משתדלים להימנע מטעויות. טעויות קיבלו סטיגמה חברתית של סימן לחולשה או חסרון. אבל דווקא בלמידה וביצירת ידע חדש, טעויות הן חשובות ואי אפשר בלעדיהן. לפי בנג'מין בלום וגישת הלמידה להתמחות (Mastery learning), כדי להגיע לרמת מומחיות בכל נושא, צריך לבנות את הידע כמו מגדל: להשקיע בתשתית ולוודא שמבססים את הידע באופן מלא בכל שלב, לפני מעבר לשלב הבא. המודל הזה מתייחס לטעויות וכשלונות כערוץ משוב חיוני ללמידה. בלמידה כזו, צריך לנסות ולטעות שוב ושוב עד שמצליחים ומבינים באופן מלא למה טעינו ואיך להימנע מאותה הטעות בעתיד. הניסוי, לקיחת הסיכונים והלמידה מטעויות הן כמו אימון כושר למח ומרחיבים מאוד את הגמישות שלו. אז כדאי לקפוץ למים, מקסימום נטעה.

להרחבה בנושא למידה למומחיות: https://tinyurl.com/v6474mk
לקריאת המאמר המקורי של בנג'מין בלום: https://tinyurl.com/vw7dmh4

סליחה על השאלה

שאילת שאלות היא אסטרטגיית למידה חשובה ומועילה. כשאנחנו לומדים אונליין, לפעמים חסרה האינטראקציה הישירה עם המרצה, אבל מומלץ למצוא את ההזדמנויות לשאול שאלות: בפורומים של הקורס, בשיחות עם חברים ומשפחה, או אפילו בינינו לבין עצמנו. כדאי לכתוב על דף את השאלות המרכזיות שעולות בעקבות למידה של נושא חדש, לחשוב עליהן וגם לנסות לענות. ביסוס הרגלים רפלקטיביים בלמידה, חשיבה דרך שאלות ועיבוד המידע עם אחרים, יסייע בתהליך הלמידה וההפנמה לטווח הארוך. אז לא כדאי להתנצל, שאלות הן חלק חשוב בלמידה!

להרחבה בנושא התועלת של רפלקציה וחקירה בלמידה: https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17425960500288366

2000 עוקבים הצטרפו תוך שבועיים מאז שהשקנו את ערוץ הטלגרם החדש - #ללמוד_איך_ללמוד!

נהנים מהטיפים היומיים? נשמח מאוד אם תפיצו את הבשורה לחברים ותשלחו את הלינק>> https://t.me/learning_how_to_learn_IL

יש לכם רעיונות לשיפור? הצעות לתכנים נוספים שתרצו שנפרסם כאן? כתבו לנו>>
info@campus.gov.il

כיצד למידה מעניקה משמעות?

מחקרים מראים שלמידה יכולה להעניק משמעות לחיים. דוגמא אחת לדרך שבה כל אחד מאיתנו יכול לחוות את הערך המוסף של למידה הוא לשאול את עצמנו: למה אני כאן? מה הערך שהלמידה הזו משקפת עבורי? איזה חלק מעולם הערכים שלי מתחזק בעקבות הלמידה? איך היישום של מה שאלמד יכול לקדם את הדברים שאני מאמין בהם? אפשר אפילו לכתוב את הדברים על דף. אמרו לי למה אתם לומדים ואומר לכם מי אתם...

לקריאה נוספת על חיבור בין ערכים ללמידה וכיצד החיבור יכול סייע ללומדים, בפרט מאוכלוסיות מוחלשות, להגיע להישגים גבוהים יותר:
‏ https://tinyurl.com/v9tlwx4

איך תמריצים חיצוניים עוזרים לנו ללמוד?

כדי להיכנס למצב של ריכוז ולשפר את הלמידה, מומלץ לתת לעצמכם "פרס" סמלי אחרי השגת מטרה או למידה רצופה. התגמול יכול להיות שיטוט ברשתות החברתיות לזמן מוקצב, טלפון או שיחת זום לחברה, נשנוש, סיבוב ריצה או סתם הפסקה למתיחות. ה"פרסים" האלה מסמנים משהו שכדאי לחכות לו ויתנו לכם הרגשה טובה אחרי שהצלחתם להתרכז ולהתגבר על מכשולים בלמידה. באופן כללי, לא כדאי לפתח תלות בתמריצים חיצוניים, אבל מחקרים מראים שדווקא תגמול קטן יכול להגביר את המוטיבציה ללמידה.

לקריאה נוספת על מחקר שמראה את האפקט החיובי של פרסים קטנים על מוטיבציה ללמידה בכתב העת Harvard Business Review:
https://tinyurl.com/ybrvv87d

איך להגביר מחויבות ולשפר הישגים? עם חברים!

רוצים ללמוד משהו? כדאי למצוא חבר או קולגה שירצו ללמוד איתכם. הסיכוי להתמיד בלמידה ולהגיע להישגים יגדל עבור כל המשתתפים! כדאי לקבוע זמן משותף ללמידה, לבדוק מדי כמה ימים את ההתקדמות של כל אחד ולפתור יחד בעיות קשות במיוחד. אפשר גם להציב יעדים משותפים כמו "אתגר שלושים הימים", תאריך יעד לסיום הקורס או מועדון קריאה. למידה חברתית מגבירה את המוטיבציה והמחוייבות, ולמידת עמיתים משפרת הישגים!

לצפייה בסרטון קצר שבו פרופ' אריק מזור מהרווארד מתאר את יתרונות למידת העמיתים, לחצו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=FUY049rIjdM

איך לשמור על בריאות נפשית בעידן של ריחוק חברתי? מוזמנים הערב לשיחה אינטימית עם פרופ׳ יורם יובל - בחינם.

- כיצד כדאי לדבר עם הילדים כשהפחד והחרדה מופיעים?
- איך כל זה משפיע על זוגיות ואהבה?
- האם קשר דיגיטלי מהווה תחליף ליחסים?
- מה עובר עלינו כחברה בתקופת הקורונה?
ו… את השאלות הנוספות שפרופ׳ יורם יובל יענה עליהן - אתם מוזמנים להציע בעצמכם!


פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח ורגשות, מנחה התוכנית האהובה "שיחת נפש", מגיע למפגש אינטימי בדף הפייסבוק של קמפוס IL, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית 🌟

👈 הערב בשעה 20:30 👉

לינק ישיר לשידור, גם למי שאין פייסבוק>> https://bit.ly/Live_Yoram_Yovell_Today

לתמלול סימולטני שיעודכן בזמן אמת>> https://bit.ly/Yoram_Yovell_subtitle

איך לתרגל נכון?

תרגול הוא המפתח ללמידה אפקטיבית. אבל איך לתרגל? רובנו נוטים לתרגל את הדברים שאנחנו כבר יודעים, פותרים שוב ושוב תרגילים דומים שהצלחנו בהם, ומרגישים שאנחנו לומדים ומתקדמים. למעשה, אחרי שהצלחנו פעם או פעמיים, כדאי לעבור לתרגל נושא שלא הצלחנו בו. משהו מאתגר יותר או שטעינו בו בעבר. התרגול יסייע ללמידה כאשר נלמד לתקן את הטעויות שלנו ולנסות שוב ושוב עד שנצליח.

לצפייה בסרטון מעולה של TEDed בנושא תרגול אפקטיבי ללמידה: https://youtu.be/f2O6mQkFiiw

איך לבחור מה ללמוד?

אז להתחיל לנגן על גיטרה, ללמוד שפת תכנות או להשלים בגרות בחמש יחידות? כבר החלטתם ללמוד אבל מתקשים לבחור מבין האפשרויות? צאו למסע קטן בזמן ליום שבו סיימתם את הקורס.
- מה תעשו עם הידע החדש? מה ישתנה בחיים שלכם?
- האם הידע הזה ישפיע על החלטה שאתם רוצים לקבל?
- דמיינו שיחה עם חבר טוב אחרי שסיימתם את הקורס, מה תספרו לו?
מומלץ לנסות להתחיל מהסוף. תמונת העתיד תוכל לכוון אתכם טוב יותר בהווה.

בספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" כותב סטיבן קובי על ההרגל "להתחיל מהסוף", עליו ניתן לקרוא בקצרה בקישור: https://www.franklincovey.com/the-7-habits/habit-2.html

איך ניצור סביבת למידה מיטבית?

איך נראית סביבת למידה אפקטיבית? אין מתכון אחיד. אפשר לשבת ליד שולחן, על ספה נוחה או בחוץ על המרפסת. אבל אלו הדברים שיכולים לעזור לייצר מרחב מתאים ללמידה:
1. צמצום רעשים והסחות: כדאי לשבת במקום שקט שאין בו רעשים מסיחים, ולכבות את הנייד.
2. מקום ישיבה/עמידה נח: בחירת מקום נח, שבו יש תמיכה לגב, רואים ושומעים היטב את מה שנרצה ללמוד. עדיף לא לשכב במיטה אלא להיות במצב גופני פעיל.
3. כלי עבודה: כדאי לוודא שיש לנו את כל מה שצריך מראש: מחשב, מטען, חיבור יציב לרשת, ספרים, כלי כתיבה, אזניות, בקבוק מים. כך לא נצטרך לקום כל כמה דקות להביא משהו שחסר.

לקריאה נוספת בנושא השפעות שליליות של ריבוי מדיות ומולטיטאסקינג על למידה, ראו בקישור: https://tinyurl.com/ybakznht

למה חשוב להציב מטרות?

לפני שמתחילים ללמוד משהו חדש, כדאי לברר מה המטרה, למה אנחנו כאן? מה נרצה להשיג מהלמידה? איך נהיה שונים בסופה? אחרי שהבנו את התמונה הגדולה, כדאי להגדיר כל יום מטרות קטנות והדרגתיות. למשל, היום אצפה בשלושה סרטונים ואכתוב את התובנות המרכזיות שלי ביומן למידה. כך נרגיש תחושת סיפוק והישג, נוכל לסמן משימות שבוצעו ולראות את ההתקדמות באופן מוחשי. הצבת מטרות משפרת את ההישגים ומגבירה את המוטיבציה ללמידה.

לעיון נוסף בהשפעות החיוביות של הצבת מטרות וכישורי למידה עצמאיים ניתן לקרוא במחקר מאוניברסיטת סטנפורד: https://tinyurl.com/y9aajghf

איך לנהל נכון את הזמן?

פעמים רבות נמצא את הלמידה בתחתית רשימת המשימות שלנו. הסיבה לזה היא הנטייה להתחיל מהמשימות הדחופות, גם אם הן לא חשובות. מומלץ לנסות לגבש רשימה של כל המשימות ולחלק אותן לארבע קטגוריות: חשוב ודחוף, חשוב ולא דחוף, דחוף ולא חשוב, לא דחוף ולא חשוב. האתגר הגדול הוא למצוא בכל שבוע זמן משמעותי לקבוצת המשימות החשובות שאינן דחופות, למשל ללמוד משהו חדש שתמיד רציתם לדעת!

לצפייה בסרטון שמסכם את מטריציית ניהול הזמן של סטיבן קובי: https://www.youtube.com/watch?v=9XL2oRoAii8