ספרינט או מרתון, איך להצליח בלמידה ובחיים?

הפסיכולוגית אנג'לה דאקוורת' פרסמה ב-2016 ספר בשם Grit: The Power of Passion and Perseverance ובו היא שוטחת את ממצאי המחקר שלה משני עשורים בהם ניסתה לרדת לעומקה של הצלחה. היא ראיינה חיילים בפנימיה צבאית, אנשי עסקים בחברות מצליחות, אנשי אקדמיה, ספורטאים, ומכולם עלה דפוס מאוד ברור: הצלחה אינה תלויה באינטיליגנציה. אלו שמצליחים, מסתכלים על החיים כעל מרתון ומוכנים להתמיד בנחישות ובתשוקה לקראת מטרה ארוכת טווח. דאקוורת' קראה לזה GRIT, וגם בלמידה, כדאי לחשוב על היכולת שלנו להיות נחושים ולהתמיד כדי להגיע למטרות שלנו. הצלחות קצרות טווח גם מתפוגגות יותר בקלות.

לעיון בסיכום וביקורת על הספר של דאקוורת' שפורסם בכתב העת International Journal of Applied Behavioral Economics
https://www.igi-global.com/pdf.aspx?tid%3D188730%26ptid%3D158745%26ctid%3D17%26t%3Dgrit%3A+the+power+of+passion+and+perseverance%26isxn%3D9781522515272

האם קפאין משפר את הזיכרון?

לומדים ולומדות בכל העולם סבורים ששתיית קפה משפרת את יכולות הלמידה והזכרון. אבל מה אומר המחקר? האמת היא, שהמדענים חלוקים. יש מחקרים שמראים שיש לקפאין השפעה חיובית על הזכרון לטווח קצר ואפילו על הזכרון לטווח הארוך, אבל ישנם גם מחקרים שמראים בדיוק את ההיפך וטוענים שהקפאין אף מזיק להתחדשות הנוירונים בהיפוקמפוס, החלק במוח שלנו שמסייע באגירת זכרונות ארוכי טווח. ממצא מעניין עלה במחקר על זכרון תלוי-מצב. החוקרים נתנו למשתתפים קפה או פלסבו וביקשו מהם לשנן רשימת מלים. לאחר מספר ימים שוב נתנו להם משקה וביקשו מהם להיזכר ברשימה. אלו ששתו את אותו משקה בשני הימים (פעמיים קפה או פעמיים פלסבו) הגיעו להישגים טובים יותר מאלו ששתו שני משקאות שונים. כלומר, הקפה לא עזר לשיפור הזכרון, אבל שתייתו בתור מעין סימן שנקשר ללמידה, כן השפיע. אז שבו ללמוד, עם מים, קפה או שייק ירוק, המים עלינו :)

לעיון במחקר בכתב העת Journal of General Psychology על קפה בקונטקסט של זכרון תלוי-מצב:
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00221300309601276

שנת לימודים שונה ומיוחדת נפתחה היום. לא רק ילדי הגנים ובתי הספר מתחילים ללמוד, אלא כולנו. תוכלו למצוא בקמפוס IL עשרות קורסים חדשים לשנה החדשה בארבעה אשכולות חדשים: קידום מקצועי, היי טק, מציאות חדשה וחינוך והוראה.

ועכשיו גם אנחנו רוצים ללמוד מכם: לשמוע אם הטיפים שאנחנו מפרסמים פה בערוץ הטלגרם מסייעים לכם, להבין איך אנחנו יכולים להשתפר ואיזה תכנים נוספים הייתם רוצים לראות פה, ולקבל מכם כל פידבק חיובי או שלילי.
נשמח מאוד אם תכתבו לנו במייל או בפייסבוק:
info@campus.gov.il
https://www.facebook.com/campus.gov.il

מיתוס כלל 10,000 השעות

אריקסון חקר מומחיות בקרב נגני כינור ומצא שהכנר המוכשר ביותר, הקדיש יותר מעשרת אלפים שעות תרגול לפני שמלאו לו עשרים. על בסיס מחקר זה, הפיץ המחבר מלקולם גלדוול את "כלל 10,000 השעות" שאומר כי כדי להגיע למומחיות בכל תחום, צריך להשקיע עשרת אלפים שעות תרגול.

האמת, שזה לא נכון. אפילו אריקסון שהיה השראה לטענה, אמר שזהו פירוש פשטני ושגוי של המחקר. מאז רבים מנסים לתקן את הרושם ולהדגיש שלא הכמות של התרגול חשובה, אלא האיכות. מה שאריקסון מכנה deliberate practice, כולל לא רק השקעת זמן אלא גם ריכוז, פידבק מועיל ואיתגור מתמיד של גבולות הידע. תרגול מכוון ומושכל הוא שיוביל למומחיות בהמשך הדרך, ולא רק חזרה חסרת ערך על שגיאות או על ידע קיים. אלו מאתנו ששואפים להיות מומחים של ממש צריכים כל הזמן לאתגר את עצמם, לצאת מאזורי הנוחות, לטעות הרבה, לתקן ולהמשיך לשאוף למעלה. בקיצור, להמשיך ללמוד תמיד, וללמוד נכון.

לעיון במחקר של אריקסון על תרגול מכוון לאורך זמן:
https://mrbartonmaths.com/resourcesnew/8.%20Research/Explicit%20Instruction/Deliberate%20Practice.PDF

איך ליישם את חוק פארטו בלמידה?

הכלכלן וילפרדו פארטו הראה במחקרו משנת 1896 ש 80% מאדמות איטליה נמצאות בבעלות 20% מהאוכלוסיה, ומשם נטבע המונח "חוק פארטו" הידוע גם כחוק "80-20". לפי כלל האצבע הזה, רק 20% השקעה יובילו ל 80% מהתוצאה.
כך לדוגמא 80% מהרווחים של חברה יגיעו מ 20% מהלקוחות. איך זה קשור ללמידה? אפשר לנסות להסתכל על ספר לימוד, חומר למבחן או אפילו אוצר מלים של שפה זרה ולמפות מה הם 20% המידע החיוני שיסייע לכם לדבר שוטף, להבין את העקרונות החשובים או להפנים תהליכים מורכבים. השאר חשוב אבל פחות. בימי קורונה, יש שממליצים על 20 אחוז למידה סינכרונית ואת השאר לעשות מחוץ לכיתה/זום. תרגולים, קריאה ולמידה עצמאית, משוב אישי מהמורה/מרצה, כולם צריכים להיות הליבה. הרצאה, במציאות אידיאלית, תהיה רק חלק קטן מתהליך הלמידה כולו.

לקריאה נוספת, מאמר מכתב העת Forbes על איך חוק פארטו יכול לשנות את חייך: https://www.forbes.com/sites/kevinkruse/2016/03/07/80-20-rule/#3f05f493814b

מהו התפקיד החשוב של השכחה בלמידה?

כולנו חרדים מהשכחה ונאחזים בזכרונות שלנו. אבל מסתבר שכדי לזכור משהו לאורך זמן וללמוד באמת, חשוב גם לשכוח קצת. זוג החוקרים אליזבת' ורוברט ביורק הוכיחו באמצעות ניסוי שבו ביקשו ממשתתפים ללמוד קטעי שירה, שהשכחה היא "קושי רצוי" (desirable difficulty) בלמידה. כשאנחנו מתאמצים להיזכר בפרט שלמדנו, הקשרים במוח שלנו מתחזקים והלמידה מעמיקה, אפילו אם לא הצלחנו להיזכר. כדי שהקשרים הללו יקבלו הזדמנות להתחזק ולהעמיק, אנחנו צריכים לשכוח קצת, ולהפעיל מאמץ. לכן כדאי לרווח את הלמידה, ללמוד קצת בכל פעם, לחזור על הדברים בהפרשים של ימים ושבועות ולבחון את עצמנו כדי לשלוף את המידע ולעזור לנוירונים שלנו להתחבר.

לקריאה נוספת על המחקר של הזוג ביורק, ראו פרק מהספר Psychology and the real world: https://teaching.yale-nus.edu.sg/wp-content/uploads/sites/25/2016/02/Making-Things-Hard-on-Yourself-but-in-a-Good-Way-2011.pdf

הערב ב-21:00!
שיחה אישית עם ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית - בחינם.
💡⭐
איך להחזיר את השליטה במציאות של חוסר ודאות?
שיחה על הורות וחינוך בעולם משתנה.

לינק ישיר לשידור החי>> http://bit.ly/Live-Eyal-Doron-Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Eyal_Doron_subtitle

קמפוס IL - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך להגביר את המוטיבציה ללמידה עם שישה גפרורים?

קחו שישה גפרורים והניחו אותם על השולחן. נסו ליצור מהם ארבעה משולשים שווי צלעות, כשאורך כל צלע בדיוק באורך גפרור. קשה? בלתי אפשרי? מסתבר שהחידה הזו שימשה חוקרים שונים בניסויים על יצירתיות ולמידה לאורך השנים. חידות מסוג זה עשויות להגביר את המוטיבציה ללמידה, לחזק ולפתח חשיבה יצירתית, ולסייע להפנמה ארוכת טווח של עקרונות מופשטים. אם עוד לא הצלחתם, המפתח לפתרון טמון בחשיבה מחוץ לקופסה :)

את הפתרון לחידה זו וחידות נוספות ניתן לראות בקישור למאמר שפורסם בכתב העת Creative Education בנושא תפקידן של חידות בתהליכי למידה: https://ntnuopen.ntnu.no/ntnu-xmlui/bitstream/handle/11250/2461543/Reviewing%2bthe%2bLearning%2bProcess%2bthrough%2bCreative%2bPuzzle%2bSolving.pdf?sequence=1&isAllowed=y

איך הופכים למידה להנאה ממכרת?

חוקרים השתמשו במכשירי מיפוי לפעילות המוחית (FMRI) כדי להבין את הקשר בין סקרנות ולמידה. בניסוי, ראו שישנה פעילות מוגברת בהיפוקמפוס בזמן הציפייה לתשובה לשאלה שנשאלו המשתתפים הסקרנים. במחקר מצאו שיש קשר בין אזורים במוח הנקשרים להנעה פנימית כמו סקרנות לבין מוטיבציה חיצונית, כמו למשל תחושת התגמול כשמקבלים פרס, מזון או כסף.

תחושה זו מושפעת ממנות של דופמין שמשתחררות במוח, והיא נוצרת גם במקרים של התמכרויות כמו הימורים, משחקי מחשב, סמים או שימוש בטלפון הנייד. חברות וארגונים רבים מנסים להשתמש בעקרון הזה כדי לייצר חוויות למידה ממכרות. מסתבר שכשאנחנו לומדים מתוך סקרנות אמיתית, הלמידה יכולה להתנהג כמו התמכרות של ממש בהיבטים נומרולוגים כשהדופמין שנותן לנו תחושת סיפוק מופרש בציפיה לגילוי ידע חדש.

לעיון במחקר המלא שפורסם בכתב העת Neuron לחצו על הקישור:
https://www.cell.com/action/showPdf?pii=S0896-6273%2814%2900804-6

עוד פחות משעה מתחילים. הערב ב-20:30! ⚖️🌟
מתחילים שנה חדשה בסליחה עם הרב בני לאו, יו"ר מיזם" 929 - תנ"ך ביחד" בשיחה מקרבת לקראת יום כיפור - מיוחד ללומדי קמפוס IL - בחינם.

הקורונה כשיעור: האם ניתן בכלל ללמוד לסלוח? איך כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחשבון נפש ציבורי?

⚖️ הערב, 23.9 בשעה 20:30 ⚖️

לינק ישיר לשידור החי>>http://bit.ly/Live_Benny_lau_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>>https://bit.ly/Benny-Lau-subtitle

האם למבחן יש גם צדדים חיוביים?

בשנות התשעים העלה לראשונה חוקר בשם ביורק את המושג "קושי נחשק" (desirable difficulty) בהקשר של למידה. לעתים נוצרת אשליה של למידה כשאנחנו חוזרים על חומר שאנחנו כבר מכירים, או קוראים שוב ושוב את אותו התוכן. הרעיונות נראים לנו מוכרים ונוצרת תחושה שהתקדמנו. אבל מחקרים שביורק ואחרים הובילו לאורך השנים הראו שחייבת להיות רמת קושי מסויימת שמאלצת אותנו להפעיל מאמץ, להיזכר, לשלוף מהזכרון את הידע החדש. רק כך מתחזקים הקשרים בין הנוירונים במוח. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות מבחן או שאלות, כאשר התשובות אינן גלויות. מבחנים, חידות ובחנים מאלצים אותנו לשלוף את המידע ומטמיעים את הלמידה באזור הקושי הרצוי. לכן בפעם הבאה שאתם ניגשים למבחן שעשוי להיות מלחיץ, כדאי לזכור שהוא גם עוזר ללמידה.

לעיון במאמר המקורי של ביורק: https://bjorklab.psych.ucla.edu/wp-content/uploads/sites/13/2016/07/RBjork_1994b.pdf

הערב בשעה 21:00!
הסופר והמחזאי, אתגר קרת בשיחה אישית – מיוחד ללומדי קמפוס IL.

נהרהר בשאלה המרתקת - כשהכל ייגמר, נרצה בכלל לחזור לחיים הקודמים שלנו? נדבר על יצירה ואומנות בזמן קורונה, על המצבים שבהם הסגר דווקא מקל על הבחירה שלנו ועל איך בכוחה של כתיבה לעצור את אינרציית החיים.

✨📖 הערב, 30.9 בשעה 21:00 ✨📖

לינק ישיר לשידור החי>> http://bit.ly/Etgar_Keret_Live_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Etgar-Keret-subtitle

נתראה בלייב! 😊

מהי אשליית השטף ואיך להתגבר עליה?

מסתבר שאנחנו לא שופטים כל כך טובים של תהליכי הלמידה של עצמנו. פעמים רבות נדמה לנו שכבר רכשנו ידע מסויים רק משום שכרגע קל לנו לזכור אותו, אבל בזמן מבחן נגלה שאנחנו בעצם לא ממש יודעים אותו. לפעמים נאשים את הלחץ או החרדה מהמבחן. אולי היה לנו בלאק אאוט ושכחנו הכל?

נראה שברוב המקרים פשוט לא רכשנו את הידע במידה שחשבנו. זוהי אשליית השטף (Fluency illusion) והיא נפוצה מאוד. דווקא כשנדמה לנו שקל לזכור משהו, נזניח את התרגול וכך נשכח אותו מהר יותר.
כדי להתגבר על האשליה, רצוי להחליף שיטות למידה של סיכום, סימון וקריאה חוזרת בשיטות של שליפה ובחינה עצמית. אם קראת מאמר, במקום לסכם אותו, הסבירו את הרעיונות המרכזיים למישהו קרוב. הנסיון להיזכר יעזור להפנים וללמוד טוב יותר.

לעיון במאמר שמרחיב על אשליית השטף ומציע איך להתגבר עליה בחמש הדקות האחרונות של כל שיעור, לחצו על הקישור המצורף: https://www.facultyfocus.com/articles/teaching-and-learning/disrupting-illusions-of-fluency/

האם ההרצאה מתה?

בשנים האחרונות ובייחוד מאז פרוץ הקורונה, רבים הספידו את ההרצאה ככלי מיושן שאינו אפקטיבי ללמידה. עוד בשנות החמישים פורסמו מאמרים על טווח הקשב ההולך ומידרדר של הנוער, שעומד על כ10-15 דקות בזמן הרצאה. דו"ח של מיקרוסופט שפורסם בכתב העת "טיים" אף מדבר על שמונה שניות טווח קשב, שניה אחת פחות מדגי זהב! אבל פרופ' ברדברי מביה"ס לרפואה בשיקגו חושב אחרת: במאמרו ניסה לאתר את המקור של כללי האצבע הנפוצים לגבי טווח הקשב של סטודנטים וטוען שהם ניצבים על כרעי תרנגולת מבחינת התוקף המדעי שלהם. לטענתו, אין היום הוכחות מחקריות של ממש בנוגע לטווח קשב ירוד בהרצאות. בעידן שבו כל חיפוש בגוגל מניב עשרות אלפי תוצאות, מהן קשה לסנן את הרלוונטיות והמהימנות ביותר, מזכיר ברדברי גם את היתרונות של ההרצאה. הרצאה יכולה לסייע כפתיחה ומבוא לנושא חדש, כמתווכת של ידע שמונעת הצפת מידע וכדרך טובה ללמוד ממומחים. אז מה דעתכם? ההרצאה עוד כאן להישאר?

לעיון במאמר מכתב העת Advances in Physiology Education: https://journals.physiology.org/doi/full/10.1152/advan.00109.2016

מהי העברה, והאם מספיק לזכור כדי ללמוד?

בלמידה יש מושג חשוב: העברה, או הכללה של כישורים וידע (transferable skills). הכוונה היא שכשאנחנו לומדים משהו חדש, לא מספיק שקראנו עליו, לקחנו קורס או אפילו השלמנו פרוייקט בתחום. הדגש הוא על היכולת שלנו להשתמש בידע הזה בהקשרים אחרים, בתחומים אחרים ובמצבים עתידיים. יכולת ההעברה של ידע וכישורים קובעת במידה רבה את רמת המומחיות וההפנמה לטווח הארוך. בתקופה שבה רבים מאתנו מחפשים או מחליפים עבודה, כדאי לחשוב ולהבין מהם הכישורים אותם נוכל להעביר מהקשר אחד לאחרים.

לקריאה נוספת, מאמר מכתב העת פורבס שמפרט 7 כישורים חשובים למחפשי עבודה:
https://www.forbes.com/sites/nextavenue/2018/02/09/the-7-transferable-skills-to-help-you-change-careers/#331120a4c04c