שרבוט בזמן הרצאה: מסיח או מסייע?

העולם בגדול נחלק לשניים: המשרבטים ואלו שלא… בזמן הרצאה, האזנה או אפילו בזום, רבים מאתנו לוקחים דף ועט ומשרבטים ציורים, קשקושים, אותיות ומלים אקראיות. מורות בבית הספר לעתים נוזפות במשרבטים ודורשות שיפסיקו לקשקש ויתחילו להתרכז. אבל מחקר של פרופ' ג'קי אנדרדה מראה ששירבוט יכול דווקא לשפר את הזכרון ולעזור ללמידה. נבדקים התבקשו להאזין להודעה קולית ארוכה ומשעממת ולזכור בעקבותיה רשימת מוזמנים למסיבה. אלו שהתבקשו לשרבט בזמן ההאזנה זכרו טוב יותר. אז שרבטו כאוות נפשכם, זה עשוי אפילו לעזור.

לעיון במחקר שפורסם בעיתון Applied Cognitive Psychology https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/acp.1561

מזמינים אתכם לזוז: מה בין למידה ופעילות גופנית?

רבים מאתנו כבר מכירים את ההמלצה להתמיד בפעילות גופנית שגרתית לטובת אורח חיים בריא. פעילות גופנית מסייעת לחילוף החומרים, משפרת את זרימת הדם לכל חלקי הגוף ואפילו משפרת את מצב הרוח באמצעות הפרשת הורמונים. גם בתחום הלמידה לפעילות גופנית יש יתרונות רבים. הפעילות מעוררת תאים עצביים במוח, באופן שמכין אותם לחבור זה לזה וגם מעודדת את יצירתם של תאים חדשים מתוך תאי גזע. הפסקת ספורט, הליכה, ריצה או יוגה יכולה לא רק לשפר את הריכוז, אלא גם לסייע לשיפור הזיכרון לטווח הארוך.

לעיון במחקר אודות התחדשות תאי מוח בעקבות פעילות גופנית, לחצו על הקישור:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17374720/

להתחיל מהקל אל הכבד או דווקא להפך?

הרבה מאתנו, לפעמים כתוצאה מדחיינות, מעדיפים להתחיל ממשימות קלות או מנושאים קלילים ומוכרים לפני שנעבור לחלק הקשה והמאתגר. דווקא בלמידה, רצוי להתחיל מהחלק הקשה ביותר. כדי לפתור בעיות מורכבות ומאתגרות דרושה לנו אנרגיה רבה יותר. לכן אם נשאיר את האתגר לסוף, הסיכויים שלנו להצליח באתגר פוחתים משמעותית.

לקריאה נוספת, מאמר מרתק של פול גראהם על דחיינות "טובה" ו"רעה", שבו מוזכרת גם הנטייה לדחות משימות חשובות לטובת משימות חשובות פחות: http://www.paulgraham.com/procrastination.html

תחום הסייבר והטכנולוגיה מעניין אתכם? רוצים כבר להבין מה זה קוד? מפגש חינמי של המאסטרים (Ask Me Anything) AMA
מיוחד ללומדי קמפוס IL

◾ הערב, 23/7, בשעה 20:00 ◾
IL בדף הפייסבוק של קמפוס >> https://bit.ly/AMAcyber_Event

מאחורי המקלדת ישבו דנה אבן חיים ורז בר מעוז, מומחי התוכן של המרכז לחינוך סייבר, בואו לשאול אותם כל מה שמעניין אתכם בזמן אמת! 💻🤘

מה זה סייבר ומאילו סכנות כדאי להתגונן? איך עובד האינטרנט ולמה מומלץ לתכנת דווקא בפייתון? ועוד שאלות שאתם מוזמנים לכתוב בתגובות!

המאסטרים AMA - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

למה כדאי להירשם לקורס עם חברים?

לפעמים מדברים על למידה דיגיטלית כחוויה של בדידות ואתגר גדול למוטיבציה. מחקר מאוניברסיטת מישיגן מראה שחברים שנרשמים יחד לקורס אונליין יגיעו להישגים טובים יותר, ישתתפו יותר בדיונים בפורום וגם יסיימו באחוזים גבוהים יותר את הקורס. מסתבר שהאינטראקציה בין חברים או עמיתים שנרשמו יחד לקורס מספקת רובד משלים לתכנים המקוונים שמסייע לשיפור בהישגים. שווה למצוא חבר או חברה ולהירשם עוד היום לקורס הקרוב לביתכם :)

לעיון נוסף במחקר של פרופ' ברוקס ועמיתיו: http://socialinnovations.us/assets/papers/p241-brooks.pdf

מהו פרדוקס המומחה?

לפעמים דווקא הידע שלנו הופך למכשול בלמידה. לפי פרדוקס המומחה, כשאנחנו מגיעים לרמת מומחיות גבוהה בתחום מסויים, יש לנו נטייה לשכוח את הדרך שעשינו כדי להגיע לשם. מומחים רבים מגיעים למצב של קיבעון מחשבתי דווקא בתחום המומחיות שלהם. כדי לרכוש מומחיות, עלינו לאמץ תבניות, פרדיגמות ודפוסי מחשבה אוטומטיים שמסייעים לנו להגיב במהירות וביעילות. אבל אותם מנגנונים עלולים לייצר גם הטיות, שגיאות וקבעון. דווקא המומחיות עלולה לחסום את האפשרות ללמוד ידע חדש או להעמיק את הידע הקיים. בעידן הנוכחי, ידע ומידע משתנים, מתעצבים מתחדשים ונוצרים בכל התחומים, כל הזמן. הדרך היחידה להיות מומחים של ממש היא להמשיך וללמוד לכל אורך החיים.

לקריאה נוספת על פרדוקס המומחיות, מאמר שפורסם ב Cambridge University Press:
https://pdfs.semanticscholar.org/5883/d67b960aeb0e132cf9d73140113480a44a71.pdf

למה כדאי לפעמים להשאיר משימה לא גמורה?

כבר לפני מאה שנים, גילתה הפסיכולוגית בלומה זיגרניק שמשימות ופרוייקטים לא גמורים נשארים זמן רב יותר בזיכרון. זיגרניק ערכה ניסוי שבו קטעה את המשתתפים באמצע משימת זיכרון וגילתה שהקבוצה שנקטעה זכרה טוב יותר ולאורך זמן רב יותר מהקבוצה שהשלימה את המשימה עד סופה. הרעיון שפרוייקט לא גמור ייזכר טוב יותר מפרוייקט שהושלם זכה לכינוי "אפקט זיגרניק" בזכות הגילוי. מסיבה זו, בין השאר, כדאי ללמוד עם הפסקות על פני מרתון רצוף לקראת מבחן.

לקריאה נוספת על אפקט זיגרניק: https://www.psychologistworld.com/memory/zeigarnik-effect-interruptions-memory

למה מומלץ להיבחן עוד לפני שמתחילים ללמוד?

אנחנו רגילים לחשוב על מבחן כדבר שמגיע בסוף התהליך, אחרי שסיימנו ללמוד. אבל דווקא שאלות מקדימות, כאלה שנשיב עליהן לפני שנתחיל ללמוד, מסייעות לנו לזכור ולעבד טוב יותר את הרעיונות החדשים. הרעיון הזה הוכח במחקרים על תוכן כתוב, אבל לאחרונה גם סביב תכנים דיגיטליים. מחקר של הפסיכולוגים שאנה קרפנטר ואלכסנדר טופטס מראה שלומדים שנשאלו שאלות על התוכן לפני שנחשפו לתכני וידאו הפגינו ביצועים טובים יותר, הן סביב התכנים עליהם נשאלו אבל גם בנושאים האחרים. זאת לעומת קבוצת הביקורת שצפתה פעמיים באותו סרטון מבלי להשיב על מבחן מקדים. שאלות או מבחנים מקדימים מעוררים אותנו לחשוב באופן פעיל ומסייעים ללמידה.

לעיון במאמר מכתב העת Journal of Applied Research in Memory and Cognition
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2211368116301103?via%3Dihub

איך הטלפון הנייד משפיע על האינטליגנציה שלנו?

לכולנו קשה להתרכז כשהנייד שלנו פתוח, אבל מה קורה לריכוז שלנו כשהוא סגור? מחקר שנערך באוניברסיטת טקסס מגלה שגם כאשר הנייד סגור לידנו, היכולת הקוגניטיבית שלנו יורדת. במהלך המחקר, חילקו את הסטודנטים לשלוש קבוצות שונות למבחן IQ. ההבדל היחידי בין הקבוצות היה מיקום הנייד - בקבוצה הראשונה הניחו את הנייד על השולחן, בקבוצה השנייה הכניסו את הנייד לכיס ובקבוצה השלישית, הניחו את הנייד בתיק מחוץ לחדר. התוצאה הראתה כי ככל שהנייד קרוב אליך, כך ציון ה-IQ שלך (או היכולות הקוגניטיביות) נמוך יותר.
מסקנתו של פרופ' אדריאן וורד, מנהל המחקר היא כי "המוח המודע שלך לא חושב על הנייד, אבל התהליך של להכריח את עצמך לא לחשוב על משהו מסוים, שואב מהיכולת הקוגניטיבית המוגבלת שלך. זה סוחט את המוח". מה עושים כשרוצים להתרכז? מכבים את הנייד ומוצאים עבורו את המקום הרחוק ביותר האפשרי מאתנו.

לעיון במחקר על הנושא: https://www.journals.uchicago.edu/doi/pdfplus/10.1086/691462

רוצים לדעת יותר? כנסו להרצאה של ד"ר רועי יוזביץ, מומחה ישראלי לשיטות למידה:
https://www.youtube.com/watch?v=3zcpItvJ6qo

למה המוח אוהב הפתעות?

האם כדאי לחזור שוב ושוב על אותו החומר כדי לזכור אותו טוב יותר? או שאולי דווקא דוגמאות חדשות ומפתיעות יסייעו לנו ללמוד? קבוצת חוקרים ערכה ניסוי שבו התבקשו המשתתפים לזכור סדרה של תמונות. קבוצה אחת צפתה באותן תמונות מוכרות יום אחרי יום. הקבוצה השנייה קיבלה תמונות חדשות ביום השני. הקבוצה שקיבלה תמונות חדשות זכרה טוב יותר את רשימת התמונות. החלק במוח שנקרא היפוקמפוס משמש לעתים כמעין גלאי חידושים. הוא בוחן מידע חדש ומשווה אותו לידע שנאגר במוח. אם הוא מגלה אי-התאמה, נשלח מסר של דופמין, הורמון שמשוייך ליצירת הקשרים החדשים בין הסינפסות במוח והעברת הזכרונות לאחסון ארוך טווח. מסתבר שהפתעות וחידושים מסייעים לנו לזכור טוב יותר, ולזמן ארוך יותר.

לקריאה נוספת במאמר שפורסם בכתב העת Scientific American: https://www.scientificamerican.com/article/learning-by-surprise/

ללמוד לבחור, לבחור ללמוד

המוטיבציה ללמידה גבוהה יותר כשהיא נעשית מתוך בחירה. מחקרים מראים שגם ההישגים משתפרים כשנוספים מרכיבי בחירה בתוך הלמידה. חוקרים גרמנים בדקו וגילו שמתן אפשרויות בחירה בלמידה דיגיטלית מוביל לשיפור ההישגים ולהעלאת המוטיבציה ללמידה. בניגוד לאינטואיציה, ריבוי אפשרויות גם מוביל להפחתת העומס הקוגניטיבי. בחירה מאפשרת לנו לקחת אחריות על תהליך הלמידה של עצמנו ומעבירה אלינו את המושכות.

לעיון במאמר:
http://selfdeterminationtheory.org/wp-content/uploads/2018/07/2018_Schneideretal_choiceeffects.pdf

3 צעדים פשוטים לשיפור הפרודוקטיביות, טיפ של ד"ר רועי יוזביץ, מומחה לשיטות למידה -

צ'ארלס שוואב (Charles Schwab), אחד התעשיינים הגדולים בארה"ב, ניגש ליועץ הארגוני אייבי לי עם האתגר הבא: "תראה לי דרך להיות אפקטיבי יותר עם הזמן, שלי ושל הצוות שלי".
לי חשב רגע והשיב עם שלושה צעדים:
1. כתבו בכל ערב 6 משימות ליום למחרת, לפי סדר חשיבות.
2. בכל בוקר, התחילו עם המשימה הראשונה ואל תעצרו עד לסיומה. עברו למשימה הבאה והמשיכו לאורך היום בדבקות, גם אם רק משימה או שתיים הושלמו.
3. בסוף כל יום, צרו רשימה חדשה ליום למחרת. כל יום והאתגר שלו.

כששוואב שאל למחיר העצה, לי השיב שישלם לפי רמת שביעות הרצון שלו מהתוצאות. לאחר שלושה חודשים, שוואב שלח לו צ'ק ע"ס 25,000 דולר.

כתיבת רשימה לפני השינה מאפשרת למוח שלנו "לעבוד" על המשימות המורכבות כבר במהלך הלילה.

לעיון במאמר של ג'יימס קליר על הסיפור של אייבי לי וצ'רלס שוואב שמזכיר גם את מקורות הסיפור, לחצו על הקישור: https://jamesclear.com/ivy-lee

איך ללמוד עם ארמון הזיכרון?

לפעמים אנחנו נדרשים לזכור רשימה ארוכה של פריטים - תאריכים חשובים, שורות קוד, שמות ערים או אירועים היסטוריים. במקום לשנן ולקרוא שוב ושוב את הרשימות, דרך אפקטיבית הרבה יותר היא הצבת הפריטים השונים בארמון או מרחב דמיוני. דמיינו את הבית שלכם, מוזיאון אהוב, הפאב השכונתי או המסלול שלכם מהבית לעבודה והתחילו להציב בדמיונכם פריטים במקומות ספציפיים במרחב. למשל "ניאון" יוצב על שולחן הכתיבה, "פלואור" על אדן החלון, "חמצן" בפינת השטיח, "חנקן" על מדף הספרים וכך הלאה. שיטות שעושות שימוש בחשיבה מרחבית הוכחו כאפקטיביות לשיפור הזיכרון.

לעיון במאמר מכתב העת Nature Neuroscience בנושא שיטות מרחביות לזיכרון: https://www.nature.com/articles/nn988

איך להתגבר על חוסר מוטיבציה?

יצא לכם להרגיש עייפות, חוסר מוטיבציה ותסכול לקראת התחלה של פרוייקט חדש? חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ממליצים לדמיין בעיני רוחכם את ההנאה והגאווה שתהיה לכם כשתשלימו את הפרוייקט. תחושת ההנאה מפרישה דופמין במוח, והדופמין נקשר גם להישג שבלמידה וגם לגיוס המוטיבציה להתחיל אותה.

לעיון במאמר על המחקר מכתב העת Neuroscience News
https://neurosciencenews.com/dopamine-learning-reward-3157/

שקט, לומדים פה. האמנם?

פעמים רבות נתקלנו בעצה למצוא "מקום שקט" ללמידה, לצמצם הסחות דעת, לכבות את כל מה שמרעיש. אבל האם שקט באמת מסייע ללמידה? מחקר קצת ישן בדק ומצא שקבוצה שלמדה עם מוסיקת רקע הצליחה להשיב על יותר שאלות, ותשובות רבות יותר היו נכונות בהשוואה לקבוצה שלמדה בשקט. מחקר אחר הראה שמוסיקה מסייעת לגרות חלקים במוח שלנו שאחראים על ריכוז וזיכרון, כך שהמערכות הללו "מתחממות" לקראת אגירת מידע חדש. האזנה למוסיקה היא בעצם הדרך לחדד את היכולת המוחית להיפתח לידע חדש ולאגור אותו טוב יותר. שווה ניסיון, בעיקר כי גם הוכח שמוסיקה משפרת את מצב הרוח והמצב הרגשי והמנטלי.


למאמר על המחקר מסטנפורד בנוגע להשפעת המוסיקה על מערכות הזכרון במוח:
https://med.stanford.edu/news/all-news/2007/07/music-moves-brain-to-pay-attention-stanford-study-finds.html

למאמר על שיפור בהישגים של למידה עם מוסיקת רקע בהשוואה לקבוצת ביקורת:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9450304/

נחרוג היום מהפרסום השוטף פה וננצל את הבמה כדי להיפרד מקן רובינסון שבסוף השבוע הלך לעולמו.
רובינסון, שהוכתר על ידי הטיים מגזין ורשת CNN כ'אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום היצירתיות והחדשנות', השפיע רבות על החלטות כלכליות, חברתיות וחינוכיות בבריטניה ובארצות נוספות.

בהרצאות ה-TED רצופות ההומור שלו צפו מעל 60 מיליון איש, בהן הוא הוביל חשיבה על למידה מתואמת אישית וטיפוח היכולות המצויות בכל אדם, מתוך גישה הרואה את העתיד המקצועי הטמון בהן.
הוא עודד פיתוח חשיבה וראייה יצירתית בכל תחום וקרא לאנשי חינוך להיות דמויות הכוונה, המאפשרות את חדוות הלמידה והיצירה.
אין לנו מה לפחד מהטעויות שלנו, כך אמר - אלו אותם רגעים ממש, בהם מתרחשת למידה.

צוות קמפוס IL נפרד מאיש שמהווה השראה גדולה עבורנו. 🙏


‏https://www.ted.com/talks/sir_ken_robinson_bring_on_the_learning_revolution/up-next?language=he#t-534