פרויקט סינון העפר מהר הבית
187 subscribers
27 photos
3 videos
13 files
30 links
עדכונים מפרויקט סינון העפר מהר הבית
Download Telegram
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
למי שטרם נרשם: נותרו עוד יומיים להנות משבוע המורשת בפרויקט סינון העפר מהר הבית, במחיר מסובסד (10 ₪).
הכנו עבורכם תערוכה מיוחדת של ממצאים הקשורים לחנוכה, ובה בין השאר שחזור של פך שמן חתום מאוצרות המקדש בתקופה החשמונאית.
כדי להכין את השחזור, ערכנו מחקר קצר בניסיון להבין כיצד נראו חותמות מאותה תקופה. אנו מכירים היטב את ממצא החותמות מימי הבית הראשון, אך מסתבר שבכל רחבי הארץ נמצאו עד היום רק חותמות בודדות המתוארכים לימי הבית השני.
מתוך בעיון בספרות, גילינו כי פריט אבן מסתורי שעליו כוכב בעל שמונה קרניים, ששכב במשך שנים במחסן הממצאים המיוחדים, הוא למעשה גם כן חותם אבן מימי הבית השני.
למרות ההתרגשות מהתגלית, החלטנו להמתין עם הפרסום הרשמי עד להשלמת המחקר. עם זאת, אם תגיעו ביומיים הנותרים של חנוכה לבקר באתר הסינון, תוכלו לראות את טביעותיו על גוש החומר שאבטח את פך החרס מהתקופה החשמונאית.
אתמול לפנות ערב במעבדה מיינו מטבעות שחזרו מניקוי אצל המשמר מתכות (כשמוצאים מטבע עתיק הוא בדרך כלל מכוסה בקורוזיה) וביניהם הופיעו שני המטבעות הללו שעליהם מופיע סמל שמזכיר את הסמל של סרט המודעות הצהוב.
הראשון משמאל הוא כנראה מטבע מתחילת התקופה העות'מאנית עם שרבוב אותיות בערבית שלא ברור הפשר שלהם. המטבע הזה אינו נפוץ ונדרש עוד מחקר כדי להגיע לזיהוי מפורט שלו. מה שמעניין בו זה האותיות המחוברות لا שמוקפות בעיגול ומזכירות את סמל סרט ההזדהות. פירוש צירוף האותיות הללו בערבית הוא 'לא'.
המטבע מימין הוא כנראה מהתקופה הרומית או הביזנטית (בצדו השני מופיע נשר), וגם הוא לא כל כך מוכר. לא ברור לי מה פשר שתי הסמלים הללו שמזכירים את סרט ההזדהות כשכל אחד בכיוון הפוך מהשני.
אנחנו מאמינים שבעזרת המומחים הנומיסטים שלנו נצליח בהמשך להשיג קריאה מלאה של המטבעות הללו, אבל מה הסיכוי לתזמון הזה של גילוי שני המטבעות הללו בערב שבו מודיעים על עסקה לשחרור החטופים?
מצפים בכליון עיניים להוצאתם של אחינו ואחיותינו מאפילה לאורה ולשובם הביתה.
—————————————————————-
פרויקט סינון העפר מהר הבית בטלגרם: t.me/tmspheb
המשך הפעילות באתר הסינון במצפה המשואות ועדכונים נוספים
———
לפני כחודשיים הודענו על קשיים כלכליים שהעמידו בסכנה את המשך הפעילות באתר הסינון במצפה המשואות. לשמחתנו, בזכות תרומות נוספות ותהליכים משמעותיים שהחלו מאז, הכוללים תקצוב ממשלתי והבטחות לתמיכה מתורמים חדשים, סכנת סגירת האתר חלפה. עם זאת, עד למימוש תהליכי המימון, חזרנו לפעילות במתכונת מצומצמת כפי שהייתה מאז תחילת המלחמה. כלומר, האתר פתוח לקבוצות של 25 משתתפים ומעלה, עם אפשרות להרשמה גם לקבוצות קטנות ביתר השעות באותו יום.

בחנוכה האחרון נכללנו ברשימת אתרי "שבוע המורשת" של המועצה לשימור אתרים וזכינו לתמיכה ממשרד המורשת. קרוב ל-1,000 מבקרים השתתפו בסינון, נהנו מהדרכות מיוחדות שעסקו בממצאים הקשורים לחג, וצפו בתצוגה מרהיבה שכללה שחזור של פך שמן הלניסטי מתקופת החשמונאים.

לצערנו, נאלצנו להעלות את מחירי ההשתתפות בסינון על מנת לסייע במימון חלקי של הוצאות תפעול האתר. במידה ונזכה למימוש כל תהליכי המימון הקיימים כיום, ייתכן שנוכל להוריד את המחירים בעתיד, על מנת לאפשר לכמה שיותר קהלים לקחת חלק בסינון – כפי שהיה בחנוכה האחרון, שבו ההשתתפות הייתה מסובסדת.

לאנשי מוסדות החינוך – אנו מזכירים שוב כי אתר סינון עפר הר הבית מופיע ברשימת הפעילויות במערכת גפן.

תגליות נוספות
• במהלך ההכנות לתצוגת החנוכה, זוהה באוסף הממצאים שלנו חותם אבן מתקופת הבית השני, וייתכן אף שמדובר בחותם חשמונאי. התגלית, הנמצאת כעת במחקר, תפורסם בהמשך.

• בין הממצאים שעלו לאחרונה בסינון הופיע שבר קערת פורצלן ועליו כתובת בסינית. בעזרת בנימין צ'אנג, שהיה מתנדב שמסייע לנו מדי פעם בתרגום תכנים לסינית, התברר שמדובר בכלי שיוצר על ידי שושלת מינג בעידן צ'נְגְחוּאַה של השושלת הגדולה (1465–1488). אם זיהוי זה נכון, מדובר ביבוא הפורצלן הקדום ביותר שנתגלה בירושלים. פרטים נוספים בנושא זה יפורסמו בהמשך, עם השלמת המחקר.

• פריט נדיר נוסף שנתגלה לאחרונה הוא שבר של כלי חרס מחופה בצבע לבן-צהבהב ועליו עיטור צמחי. חרס זה מזכיר כלים מתקופת הברונזה המאוחרת (1150-1550 לפנה"ס), וייתכן שהיה חלק מפך דו-קוני. כפי שכבר פרסמנו מספר פעמים, ממצאים הקדומים לתקופת בית המקדש הראשון נדירים מאוד מעפר מהר הבית.

בנוסף, נתגלו לאחרונה ממצאים מעניינים ומרגשים נוספים, כגון שברי אריחים צבעוניים שעיטרו את חצרות בית המקדש השני, וכן אריחים שעיטרו את רצפת כיפת הסלע בתקופה הצלבנית, שבר כתובת לטינית חקוקה על לוח שיש, תכשיטים, ראש חץ, מטבע יהודי מהשנה הרביעית למרד הגדול נגד הרומאים (הרביעי במספר), שברי חפצי חרס מתקופת הבית הראשון שייתכן שהיו חלק מכלים פולחניים, ועוד.

רוצים גם אתם לחשוף ולהאיר מחדש את תולדותיה של ירושלים והר הבית?

מוזמנים להצטרף אלינו לסינון! נשמח גם לעזרתכם בהפצת המידע בקרב מקומות עבודה, מוסדות חינוך וקבוצות נוספות. ככל שנקבל יותר הזמנות לסינון – כך נוכל להמשיך לתפעל את האתר באופן יציב ולפתח את המקום.
—————————————————————-
פרויקט סינון העפר מהר הבית בטלגרם: t.me/tmspheb
1
שירות לאומי משמעותי!!!
------------------------
פרויקט סינון העפר מהר הבית קולט בנות שירות לשנת תשפ"ו!

*עבודה מרתקת בארכיאולוגיה!
*גלוי ממצאים עתיקים מהר הבית!
*הדרכה ועבודה עם קהלים מגוונים!

יום סיירות והיכרות עם האתר והצוות:
יום חמישי, 20/2/25, כ"ב שבט תשפ"ה

קישור להרשמה :https://did.li/QBugT
חול המועד פסח – פעילות משפחתית עם ערך מוסף אמיתי!
הזדמנות מיוחדת לקיים את "והגדת לבנך" — לא רק בדיבור, אלא גם במעשה.
הצטרפו לחוויית סינון עפר ייחודית מהאתר הקדוש ביותר לעם היהודי – הר הבית.
פעילות חווייתית וחינוכית שמחברת הורים וילדים למורשת ישראל דרך ממצאים ארכיאולוגיים אמיתיים.
👨‍👩‍👧‍👦 הורים שמגיעים עם ילדים – נהנים מהנחה מיוחדת!
🪖 50% הנחה למשפחות משרתי מילואים.
📍 הפעילות מתקיימת במתחם מצפה המשואות, הר הצופים – עם שולחנות פיקניק, חורשת אורנים, שירותים וחניה מסודרת.
🔎 קישור לפרטים נוספים והרשמה : tmsifting.org/participate
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
גם ממצאים היסטוריים מרגשים מהזמן האחרון מתגלים בחפירות ארכיאולוגיות. בסינון העפר מהר הבית מצאנו דרישת שלום מרגשת ממלחמת ששת הימים, ומתברר שכניסת הצנחנים להר הבית לא הייתה ללא קרב.
רוצים לראות את הממצאים ולהצטרף לגילויים הבאים? יש עוד מקומות פנויים לסינון מחר! הירשמו עוד היום
tmsifting.org/particiapte
האם שמו של איש אמונו של המלך יאשיהו המוזכר בסיפור מציאת ספר התורה בבית המקדש מופיע על טביעת חותם מהר הבית?
---------------------------------------------
טביעת חותם נדירה מימי בית המקדש הראשון הנושאת את השם „יד[ע]יה)בן( עשיהו” נחשפה במיון ממצאים בפרויקט סינון העפר מהר הבית — ומעלה אפשרות מרתקת לחיבור אל סיפור מציאת ספר התורה בימי המלך יאשיהו, שנים ספורות לפני חורבן המקדש.
לפני כשלושה שבועות, בערב י"ז בתמוז, מרדכי ארליך, ארכיאולוג העובד בפרויקט סינון העפר מהר הבית, ערך מיון לסל שברי עצמות בעלי חיים שנאספו מסינון קודם. בין השברים זיהה חרס שבטעות מוין כשבר עצם אך למעשה הינה מדובר בולה (טביעת חותם על גוש חומר) עברית מימי בית המקדש הראשון. לאחר מחקר שערכו חוקרי הפרויקט ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' ויצחק דבירה, פוענחו כל האותיות פרט לאחת שהוצע להשלימה כאות ע'.
הכתובת המלאה שמציעים החוקרים לאחר הפענוח היא:
ליד[ע]יה (בן) עשיהו.
על פי סימנים בגב הפריט נראה כי מדובר בטביעת חותם שאבטחה שק או כלי אחסון אחר שאובטחו באמצעות חוט עבה. בדופן הממצא ניתן אף לזהות את טביעת אצבעו של בעל החותם. טביעת החותם מתוארכת על פי צורת האותיות לסוף ימי הבית הראשון (המחצית השניה של המאה ה-7 לפנה"ס עד תחילת המאה ה-6 לפנה"ס).
על פי המקרא, לפני 2,647 שנים (36 שנים לפני חורבן הבית הראשון), בימי יאשיהו מלך יהודה, נערך שיפוץ בבית המקדש בירושלים, ובמהלכו נמצא "ספר תורה" (מלכים ב כ"ב: יב; דברי הימים ב ל"ד: כ). כאשר סופר המלך, שפן בן אצליהו, הקריא למלך את תוכן הספר, שכלל אזהרות על חטאים ועונשים עתידיים, המלך יאשיהו נחרד וקרע את בגדיו. בעקבות זאת שלח המלך משלחת "לדרוש את דבר ה'". המשלחת הגיעה אל חולדה הנביאה, שניבאה חורבן עתידי לירושלים בגלל חטאי העם, אך הבטיחה ליאשיהו שהוא עצמו לא יראה זאת.
בין חברי המשלחת היה עשיהו, ששמו מלווה בתואר "עבד המלך" – הכוונה ככל הנראה לפקיד בכיר ואיש אמונו של המלך. אפשר להניח שבנו של עשיהו שירת אף הוא בתפקיד בכיר בחצר המלוכה, בין אם באותה תקופה ממש או שנים ספורות לאחר מכן.
בזמן המצור חלק מרכזי מהאספקה ששימשה את תושבי ירושלים היתה זו שבבתי האוצר של הממלכה ושל המקדש. בבתי-האוצר אוחסנו התבואה ומוצריה, כגון דגנים, קטניות, שמן, יין, דבש וכד'. מיכלי התבואה אובטחו באמצעות קשר שנעל את פתחיהם, ואל הקשר הוצמדה פיסת טין קטנה שעליה הוטבע חותם של אחד מהפקידים המוסמכים לניהול בית האוצר. בעבר פרויקט סינון העפר מהר הבית פרסם בולה אחרת ובה מופיע על אחד שמו של אחד הפקידים ששימשו במנהל של אוצרות בית המקדש, [ה]צליהו בן אמר, וכעת נתגלתה בולה נוספת בה מוזכר שמו של יד[ע]יהו בן עשיהו, שככל הנראה קשורה לאחד ממחסני אוצרות בית המלך.
האם ידעיה בן עשיהו המוזכר על טביעת החותם שנמצאה הוא אכן בנו של הפקיד הבכיר בלשכת המלך יאשיהו? לדעת החוקרים הארכיאולוגים, הסבירות לכך גבוהה. אחוז משמעותי מהשמות שנמצאו בחותמות ובטביעות החותם בחפירות בירושלים זוהה עם דמויות מנהליות המוזכרות במקרא. חותמות לא היו בשימושם של פשוטי העם, אלא בקרב בעלי תפקידים בכירים. יתרה מזאת, מקור הטביעה בהר הבית וההקשר המקראי שבו מופיע עשיהו מגבירים את הסבירות שמדובר באותה דמות מקראית. בעל החותם, בנו של עשיהו, כנראה שירת במנהל של בית המלך, בדומה לאביו.
המקרא מציין כי שלושים ושש שנים לאחר מאורע מציאת ספר התורה בהר הבית, בחודש תמוז, לאחר מצור ממושך, הובקעו חומות ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל. כמה שבועות לאחר מכן חרב בית המקדש, רבים מתושבי ירושלים נהרגו וחלק ניכר מתושביה, ובהם גם הפקידות הבכירה, הוגלו לבבל.
על גורלו של בעל החותם באותם ימים דרמטיים, לפני כ-2,600 שנה, ייתכן שלעולם לא נדע. אך מה שידוע לנו היום הוא שאחד מצאצאי עמו של ידעיה בן עשיהו — שממיין במסירות את שרידי אותו חורבן — מצא דרישת שלום ממנו.
—————————————————————-
פרויקט סינון העפר מהר הבית בטלגרם: t.me/tmspheb
1