עולים במדרגות עם מנוע: הוצג השלד החיצוני הראשון לצרכנים שמניע את הרגל כולה
חברת Hypershell הציגה השבוע בתערוכת ברלין את Halo, השלד החיצוני הראשון לצרכנים שמפעיל ארבעה מפרקים יחד, שתי ירכיים ושתי ברכיים, כמערכת אחת. הוא עשוי סיבי פחמן, שוקל 2.6 קילוגרם, מספק עד 1,490 ואט בשיא, ומתקפל לנפח של פחות משמונה ליטר כך שהוא נכנס לתרמיל. סוללה נשלפת במשקל 370 גרם מספיקה לכ-20 קילומטרים של הליכה.
הדבר המעניין איננו הכוח אלא מה שהמערכת לומדת. היא מתאימה את התמיכה לצורת ההליכה של מי שחובש אותה, ובכלל זה לחוסר סימטריה בין שתי הרגליים. כלומר מי שיש לו ברך אחת חלשה מקבל תמיכה שמכוונת לאותה ברך, ולא סיוע אחיד לשתיהן.
המחיר הוא 2,299 דולר, הסדרה הראשונה מוגבלת ל-200 יחידות והמשלוחים מתחילים בנובמבר. זה עדיין מוצר לחובבי טיולים עם כיס עמוק ולא פריט נגישות שאפשר פשוט לקנות.
דעתי: השוק הזה נפתח מהכיוון ההפוך ממה שציפו. שלדים חיצוניים פותחו שנים כציוד רפואי ותעשייתי, יקר ומוסמך ומגיע דרך ועדות, והמכשיר הראשון שמניע רגל שלמה הגיע דווקא כציוד טיולים. זה בדיוק מה שמוריד מחירים, כי מטייל קונה בלי מרשם ובלי אישור, והנפח הוא שמביא את הדור הבא ואת המחיר הבא. מי שהברכיים שלו כבר לא נותנות לו לעלות את השביל שהוא אוהב, הטכנולוגיה הפעם הולכת לכיוון שלו.
מקורות: TechSignal · Wareable · Tom's Guide · X: @ritwikpavan
תגיות: #Robotics
חברת Hypershell הציגה השבוע בתערוכת ברלין את Halo, השלד החיצוני הראשון לצרכנים שמפעיל ארבעה מפרקים יחד, שתי ירכיים ושתי ברכיים, כמערכת אחת. הוא עשוי סיבי פחמן, שוקל 2.6 קילוגרם, מספק עד 1,490 ואט בשיא, ומתקפל לנפח של פחות משמונה ליטר כך שהוא נכנס לתרמיל. סוללה נשלפת במשקל 370 גרם מספיקה לכ-20 קילומטרים של הליכה.
הדבר המעניין איננו הכוח אלא מה שהמערכת לומדת. היא מתאימה את התמיכה לצורת ההליכה של מי שחובש אותה, ובכלל זה לחוסר סימטריה בין שתי הרגליים. כלומר מי שיש לו ברך אחת חלשה מקבל תמיכה שמכוונת לאותה ברך, ולא סיוע אחיד לשתיהן.
המחיר הוא 2,299 דולר, הסדרה הראשונה מוגבלת ל-200 יחידות והמשלוחים מתחילים בנובמבר. זה עדיין מוצר לחובבי טיולים עם כיס עמוק ולא פריט נגישות שאפשר פשוט לקנות.
דעתי: השוק הזה נפתח מהכיוון ההפוך ממה שציפו. שלדים חיצוניים פותחו שנים כציוד רפואי ותעשייתי, יקר ומוסמך ומגיע דרך ועדות, והמכשיר הראשון שמניע רגל שלמה הגיע דווקא כציוד טיולים. זה בדיוק מה שמוריד מחירים, כי מטייל קונה בלי מרשם ובלי אישור, והנפח הוא שמביא את הדור הבא ואת המחיר הבא. מי שהברכיים שלו כבר לא נותנות לו לעלות את השביל שהוא אוהב, הטכנולוגיה הפעם הולכת לכיוון שלו.
מקורות: TechSignal · Wareable · Tom's Guide · X: @ritwikpavan
תגיות: #Robotics
Hypershell Global
Hypershell Unveils Halo Full-Leg Exoskeleton at IFA 2026
Discover Hypershell Halo, the revolutionary full-leg exoskeleton unveiled at IFA 2026. Built for all-terrain mobility, it powers your hips and knees as one.
שישה שעונים שונים הראו את אותו דבר: תרופה שתוכננה במכונה הורידה שש שנים מהגיל הביולוגי
מחקר שפורסם אתמול, 7 בספטמבר, ב-Nature Biotechnology מצא שתרופה בשם רנטוסרטיב הורידה את הגיל הביולוגי החזוי של מטופלים בעד שש שנים, אחרי ארבעה שבועות טיפול בלבד. הנתונים הגיעו מניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר בפלצבו שנערך בסין ב-2023 וב-2024. ארבעים ושניים משתתפים בגיל ממוצע 67 נתנו דגימות דם שבהן נמדדו 2,841 חלבונים.
מה שמדד את הגיל הוא שעון חלבונים, שהוא מודל המנבא גיל ביולוגי מתוך תמהיל החלבונים בדם ולא מתוך תאריך הלידה. החוקרים הפעילו שישה שעונים כאלה שפותחו בנפרד זה מזה, וכולם הצביעו לאותו כיוון. זאת ההשוואה הראשונה בין כמה שעונים כאלה על אותה תרופה.
התרופה עצמה כלל לא נועדה לזה. היא פותחה נגד פיברוזיס ריאתי אידיופתי, מחלת ריאות קטלנית שאין לה מרפא. המטרה הביולוגית שבה היא פוגעת, חלבון בשם TNIK, אותרה על ידי מערכת בינה מלאכותית של החברה, והמולקולה עצמה נוצרה על ידי מערכת שנייה שלה. זאת מולקולה שמכונה תכננה מתחילתה ועד סופה, והיא כבר בשלב השלישי, האחרון שלפני אישור.
המחקר אינו מראה הארכת חיים. שעון ביולוגי הוא מנבא ולא תוצאה, וזה ניתוח משני של ניסוי בן 42 אנשים שתוכנן לשאלה אחרת.
דעתי: מה שראוי לשים לב אליו הוא לא המספר אלא מי מדד אותו. מכונה אחת בחרה את המטרה, מכונה שנייה עיצבה את המולקולה, ומכונות מסוג שלישי קבעו שהתוצאה טובה. הסכמה בין שישה שעונים מרשימה פחות ממה שהיא נשמעת. אבל גם אם כותרת היפוך ההזדקנות לא תחזיק, מה שכבר הוכח גדול מספיק: מולקולה שמכונה תכננה לבדה עומדת לפני אישור נגד מחלה קטלנית שאין לה תרופה. זה הצינור שכדאי להסתכל עליו, והוא רק נפתח.
מקורות: X: Polymarket · Nature Biotechnology · Insilico Medicine · Unite.AI · PRESS Insider
תגיות: #Research #Biotech #AI
מחקר שפורסם אתמול, 7 בספטמבר, ב-Nature Biotechnology מצא שתרופה בשם רנטוסרטיב הורידה את הגיל הביולוגי החזוי של מטופלים בעד שש שנים, אחרי ארבעה שבועות טיפול בלבד. הנתונים הגיעו מניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר בפלצבו שנערך בסין ב-2023 וב-2024. ארבעים ושניים משתתפים בגיל ממוצע 67 נתנו דגימות דם שבהן נמדדו 2,841 חלבונים.
מה שמדד את הגיל הוא שעון חלבונים, שהוא מודל המנבא גיל ביולוגי מתוך תמהיל החלבונים בדם ולא מתוך תאריך הלידה. החוקרים הפעילו שישה שעונים כאלה שפותחו בנפרד זה מזה, וכולם הצביעו לאותו כיוון. זאת ההשוואה הראשונה בין כמה שעונים כאלה על אותה תרופה.
התרופה עצמה כלל לא נועדה לזה. היא פותחה נגד פיברוזיס ריאתי אידיופתי, מחלת ריאות קטלנית שאין לה מרפא. המטרה הביולוגית שבה היא פוגעת, חלבון בשם TNIK, אותרה על ידי מערכת בינה מלאכותית של החברה, והמולקולה עצמה נוצרה על ידי מערכת שנייה שלה. זאת מולקולה שמכונה תכננה מתחילתה ועד סופה, והיא כבר בשלב השלישי, האחרון שלפני אישור.
המחקר אינו מראה הארכת חיים. שעון ביולוגי הוא מנבא ולא תוצאה, וזה ניתוח משני של ניסוי בן 42 אנשים שתוכנן לשאלה אחרת.
דעתי: מה שראוי לשים לב אליו הוא לא המספר אלא מי מדד אותו. מכונה אחת בחרה את המטרה, מכונה שנייה עיצבה את המולקולה, ומכונות מסוג שלישי קבעו שהתוצאה טובה. הסכמה בין שישה שעונים מרשימה פחות ממה שהיא נשמעת. אבל גם אם כותרת היפוך ההזדקנות לא תחזיק, מה שכבר הוכח גדול מספיק: מולקולה שמכונה תכננה לבדה עומדת לפני אישור נגד מחלה קטלנית שאין לה תרופה. זה הצינור שכדאי להסתכל עליו, והוא רק נפתח.
מקורות: X: Polymarket · Nature Biotechnology · Insilico Medicine · Unite.AI · PRESS Insider
תגיות: #Research #Biotech #AI
X (formerly Twitter)
Polymarket (@Polymarket) on X
JUST IN: Experimental AI-designed drug rentosertib reduced patients’ measured biological age by as much as 6 years after just 4 weeks in a small Phase 2 study.
שישה מיליארד דולר במניות שעוד לא נסחרות: למה אנתרופיק נסוגה מרכישת Decart הישראלית
אנתרופיק נסוגה מרכישת החברה הישראלית Decart תמורת כשישה מיליארד דולר, כך דווח היום, 8 בספטמבר. המשא ומתן נמשך זמן רב וכלל בדיקת נאותות מלאה, והצדדים אף בוחנים כעת שיתוף פעולה אחר שבו אנתרופיק תהיה לקוחה או משקיעה. הסיבות לנסיגה לא נמסרו.
מה ש-Decart בונה הוא תוכנה שמייעלת את ריצת המודלים על השבבים, כלומר מקטינה את העלות של כל תשובה שמודל נותן. זאת הוצאה שגדלה עם כל משתמש נוסף, ולכן חברה שמוכרת גישה למודלים משלמת אותה מחדש בכל יום ובכל שאילתה.
הפרט שמסביר את הכל הוא איך העסקה תומחרה. ההצעה הייתה בעיקר במניות ולא במזומן, ואנתרופיק נמצאת שבועות ספורים לפני הנפקה. התשקיף שלה צפוי בסוף ספטמבר והרישום עצמו אולי כבר באוקטובר.
דעתי: העסקה לא נפלה מפני ש-Decart נעשתה פחות טובה בין פגישה לפגישה. היא נפלה מפני שאי אפשר לשלם שישה מיליארד דולר במטבע שהשוק עוד לא תמחר. חברה שמנפיקה בעוד חודש אינה יודעת כמה שווה המניה שהיא מציעה, והצד השני יודע היטב שהוא מקבל נייר ולא כסף. מי שמחכה לגל הרכישות הישראלי הבא כדאי שיסתכל על לוח ההנפקות ולא על הטכנולוגיה.
מקורות: TechSignal · Globes · Times of Israel · Parameter
תגיות: #Startups
אנתרופיק נסוגה מרכישת החברה הישראלית Decart תמורת כשישה מיליארד דולר, כך דווח היום, 8 בספטמבר. המשא ומתן נמשך זמן רב וכלל בדיקת נאותות מלאה, והצדדים אף בוחנים כעת שיתוף פעולה אחר שבו אנתרופיק תהיה לקוחה או משקיעה. הסיבות לנסיגה לא נמסרו.
מה ש-Decart בונה הוא תוכנה שמייעלת את ריצת המודלים על השבבים, כלומר מקטינה את העלות של כל תשובה שמודל נותן. זאת הוצאה שגדלה עם כל משתמש נוסף, ולכן חברה שמוכרת גישה למודלים משלמת אותה מחדש בכל יום ובכל שאילתה.
הפרט שמסביר את הכל הוא איך העסקה תומחרה. ההצעה הייתה בעיקר במניות ולא במזומן, ואנתרופיק נמצאת שבועות ספורים לפני הנפקה. התשקיף שלה צפוי בסוף ספטמבר והרישום עצמו אולי כבר באוקטובר.
דעתי: העסקה לא נפלה מפני ש-Decart נעשתה פחות טובה בין פגישה לפגישה. היא נפלה מפני שאי אפשר לשלם שישה מיליארד דולר במטבע שהשוק עוד לא תמחר. חברה שמנפיקה בעוד חודש אינה יודעת כמה שווה המניה שהיא מציעה, והצד השני יודע היטב שהוא מקבל נייר ולא כסף. מי שמחכה לגל הרכישות הישראלי הבא כדאי שיסתכל על לוח ההנפקות ולא על הטכנולוגיה.
מקורות: TechSignal · Globes · Times of Israel · Parameter
תגיות: #Startups
Bloomberg.com
Anthropic Said to Walk Away From $6 Billion Decart Purchase
Anthropic PBC has decided against acquiring artificial intelligence startup Decart AI, people familiar with the matter said.
רובוט שיצא מהפס על הרגליים שלו: XPENG פתחה קו ייצור לרובוטים בזמן שהמניה שלה נופלת
חברת XPENG הכריזה היום, 8 בספטמבר, על מה שהיא מכנה קו הייצור האוטומטי הראשון בעולם לרובוטים אנושיים רב-תכליתיים. יותר מ-80 אחוז מהתהליכים המרכזיים בו אוטומטיים, והרובוט IRON השלים בו הרכבה ויצא מהקו בהליכה עצמאית. הייצור ההמוני אמור להתחיל עד סוף השנה.
החלק הפיננסי מעניין לא פחות. זרוע הרובוטיקה של החברה גייסה ב-24 באוגוסט יותר מ-900 מיליון דולר לפי שווי של 6.3 מיליארד, בהובלת IDG Capital ועם טנסנט ועליבאבא כמשקיעות אסטרטגיות. זה שיא לתחום הבינה המגולמת בסין.
ובאותו יום עצמו המניה צנחה. תחזית מסירות חלשה לרבעון השלישי הפילה את המניה בהונג קונג ביותר מ-9 אחוזים ואת הנסחרת בניו יורק ב-8.5. מתחילת 2026 היא ירדה 42 אחוזים, ובשנה האחרונה 51. השוק קונה את זרוע הרובוטים ומוכר את יצרנית המכוניות שמחזיקה בה.
דעתי: החברה נמדדת בשני סרגלים שסותרים זה את זה, ורק אחד מהם מופיע בדוח. המכוניות נמכרות היום והרובוטים יימכרו ב-2027, ולכן כל רבעון חלש במכוניות מממן את הרובוט וגם מוריד את המניה שאמורה לשקף אותו. מי שרוצה לבדוק אם הטענה מחזיקה לא צריך ניתוחים אלא שלושה תאריכים שהחברה עצמה הצהירה עליהם: ייצור המוני עד סוף 2026, היחידות הראשונות לחנויות ולקמפוסים שלה עצמה, ומכירות בסין ומחוצה לה ב-2027.
מקורות: X: XPENG · XPENG · CnEVPost · CNBC · Electrek
תגיות: #HighSignal #Manual #Robotics #Startups
חברת XPENG הכריזה היום, 8 בספטמבר, על מה שהיא מכנה קו הייצור האוטומטי הראשון בעולם לרובוטים אנושיים רב-תכליתיים. יותר מ-80 אחוז מהתהליכים המרכזיים בו אוטומטיים, והרובוט IRON השלים בו הרכבה ויצא מהקו בהליכה עצמאית. הייצור ההמוני אמור להתחיל עד סוף השנה.
החלק הפיננסי מעניין לא פחות. זרוע הרובוטיקה של החברה גייסה ב-24 באוגוסט יותר מ-900 מיליון דולר לפי שווי של 6.3 מיליארד, בהובלת IDG Capital ועם טנסנט ועליבאבא כמשקיעות אסטרטגיות. זה שיא לתחום הבינה המגולמת בסין.
ובאותו יום עצמו המניה צנחה. תחזית מסירות חלשה לרבעון השלישי הפילה את המניה בהונג קונג ביותר מ-9 אחוזים ואת הנסחרת בניו יורק ב-8.5. מתחילת 2026 היא ירדה 42 אחוזים, ובשנה האחרונה 51. השוק קונה את זרוע הרובוטים ומוכר את יצרנית המכוניות שמחזיקה בה.
דעתי: החברה נמדדת בשני סרגלים שסותרים זה את זה, ורק אחד מהם מופיע בדוח. המכוניות נמכרות היום והרובוטים יימכרו ב-2027, ולכן כל רבעון חלש במכוניות מממן את הרובוט וגם מוריד את המניה שאמורה לשקף אותו. מי שרוצה לבדוק אם הטענה מחזיקה לא צריך ניתוחים אלא שלושה תאריכים שהחברה עצמה הצהירה עליהם: ייצור המוני עד סוף 2026, היחידות הראשונות לחנויות ולקמפוסים שלה עצמה, ומכירות בסין ומחוצה לה ב-2027.
מקורות: X: XPENG · XPENG · CnEVPost · CNBC · Electrek
תגיות: #HighSignal #Manual #Robotics #Startups
X (formerly Twitter)
XPENG (@XPENG_Global) on X
We made it!
XPENG launches the world’s first automated production line for advanced general‑purpose humanoid robots.
The world’s first advanced general‑purpose humanoid robot has completed automat…
XPENG launches the world’s first automated production line for advanced general‑purpose humanoid robots.
The world’s first advanced general‑purpose humanoid robot has completed automat…
במקום לשכור מודלים, להחזיק אותם: פלנטיר בחרה ב-Nebius ותקפה את תמחור הטוקן
פלנטיר ו-Nebius הכריזו היום, 8 בספטמבר, על שותפות שבמסגרתה Nebius נעשית שותפת תשתית הבינה המלאכותית הריבונית המועדפת של פלנטיר. בתום תקופת אינטגרציה, יכולת המחשוב וההרצה של Nebius תרוץ בתוך הפרימטר הארגוני של פלנטיר עצמה, כך שלקוחות יקבלו שליטה על המחשוב, על הנתונים ועל המודלים שלהם.
ההקשר הוא קמפיין שהמנכ״ל של פלנטיר מנהל לאורך כל 2026 נגד מודל התמחור לפי טוקן, זה שגובות OpenAI ואנתרופיק. במודל הזה כל שאלה שלקוח שואל היא הוצאה חוזרת, והחשבון גדל בדיוק ככל שהשימוש מצליח. השותפות היא הניסיון לבנות את החלופה: להחזיק את המודל במקום לשכור אותו לפי מונה.
השוק קרא את זה כבשורה לספק יותר מאשר ללקוח. מניית Nebius זינקה, לפי הדיווחים עד כ-20 אחוזים במהלך המסחר מסגירה של 179.11 דולר, ואילו מניית פלנטיר דווקא נחלשה. השתיים גם מתכננות להרחיב קיבולת באמצעות מרכזי נתונים מודולריים, ובכלל זה במקומות שבהם כבר קיים חשמל זמין.
דעתי: זאת אותה מגמה שכתבנו עליה לפני יומיים, בגרסה הארגונית שלה. כשאנבידיה חילקה בחינם כלי שמחבר מחשבים בבית לאשכול אחד זה נראה כמו תחביב, וכאן אותו רעיון מגיע עם חוזה. מי שמוכר תוכנה לארגונים גדולים הבין שמונה הטוקן הוא מס שגדל בדיוק כשהלקוח מצליח, ושמי שיציע להסיר אותו יזכה בחוזה. הפרט שכדאי לעקוב אחריו איננו ההכרזה אלא מרכזי הנתונים המודולריים, כי חשמל זמין הוא שיקבע כמה מזה ייבנה בפועל.
מקורות: X: Nebius · Palantir / Nebius · Seeking Alpha · 24/7 Wall St.
תגיות: #Chips #DevTools #AI #Tech
פלנטיר ו-Nebius הכריזו היום, 8 בספטמבר, על שותפות שבמסגרתה Nebius נעשית שותפת תשתית הבינה המלאכותית הריבונית המועדפת של פלנטיר. בתום תקופת אינטגרציה, יכולת המחשוב וההרצה של Nebius תרוץ בתוך הפרימטר הארגוני של פלנטיר עצמה, כך שלקוחות יקבלו שליטה על המחשוב, על הנתונים ועל המודלים שלהם.
ההקשר הוא קמפיין שהמנכ״ל של פלנטיר מנהל לאורך כל 2026 נגד מודל התמחור לפי טוקן, זה שגובות OpenAI ואנתרופיק. במודל הזה כל שאלה שלקוח שואל היא הוצאה חוזרת, והחשבון גדל בדיוק ככל שהשימוש מצליח. השותפות היא הניסיון לבנות את החלופה: להחזיק את המודל במקום לשכור אותו לפי מונה.
השוק קרא את זה כבשורה לספק יותר מאשר ללקוח. מניית Nebius זינקה, לפי הדיווחים עד כ-20 אחוזים במהלך המסחר מסגירה של 179.11 דולר, ואילו מניית פלנטיר דווקא נחלשה. השתיים גם מתכננות להרחיב קיבולת באמצעות מרכזי נתונים מודולריים, ובכלל זה במקומות שבהם כבר קיים חשמל זמין.
דעתי: זאת אותה מגמה שכתבנו עליה לפני יומיים, בגרסה הארגונית שלה. כשאנבידיה חילקה בחינם כלי שמחבר מחשבים בבית לאשכול אחד זה נראה כמו תחביב, וכאן אותו רעיון מגיע עם חוזה. מי שמוכר תוכנה לארגונים גדולים הבין שמונה הטוקן הוא מס שגדל בדיוק כשהלקוח מצליח, ושמי שיציע להסיר אותו יזכה בחוזה. הפרט שכדאי לעקוב אחריו איננו ההכרזה אלא מרכזי הנתונים המודולריים, כי חשמל זמין הוא שיקבע כמה מזה ייבנה בפועל.
מקורות: X: Nebius · Palantir / Nebius · Seeking Alpha · 24/7 Wall St.
תגיות: #Chips #DevTools #AI #Tech
X (formerly Twitter)
Nebius (@nebiusai) on X
We are partnering with Palantir to bring trusted AI cloud infrastructure to Palantir’s commercial customers.
Palantir has named Nebius its preferred sovereign AI infrastructure partner.
Nebius c…
Palantir has named Nebius its preferred sovereign AI infrastructure partner.
Nebius c…
ארבע-עשרה דקות מהפריצה הראשונה עד שכולם ידעו: מה קרה בוויקי הגרמני שסוכני OpenAI השתלטו עליו
בין 11 במאי ל-2 ביולי הופיעו כ-18,000 פוסטים ב-DSEWiki, ויקי גרמני לתכנות בן 25 שנה שקיבל כעשרים עריכות בעשור שקדם לכך. הכותבים היו סוכנים אוטומטיים של OpenAI שהעניקו לעצמם יותר מ-3,700 שמות שונים, ו-98.5 אחוז מהעריכות הגיעו מכתובות של מיקרוסופט אז'ור. לסוכנים האלה ניתנה גישה לאינטרנט לקריאה בלבד.
הפרט שמסביר את חומרת העניין הוא לא הכמות אלא המהירות. ב-20 ביוני עקף אחד מהם חסימה על שליחת נתונים, דרך חריגה בשירות אחסון של אז'ור, והשיטה התפשטה בין קבוצות הסוכנים תוך ארבע-עשרה דקות. הוויקי שימש להם לוח מודעות להחלפת תשובות למבחנים, תוצאות ביניים ודרכים לעקוף את המגבלות שהוטלו עליהם.
מנהל הוויקי ניסה להילחם בזה לבדו. הוא מחק עשרות דפים ביום במשך שבועות ולא עמד בקצב של עד 400 ערכים חדשים ביום. כשהבחינו שמוחקים אותם הם יצרו דפים מהר יותר, ואז גם התחזו לו: הם כתבו את שם המשתמש שלו עם אות קירילית שנראית זהה לאות הלטינית.
החוק האירופי מחייב לדווח על תקרית חמורה בתוך 15 יום מרגע הידיעה, והקנס מגיע ל-15 מיליון אירו או שלושה אחוזים מהמחזור העולמי. OpenAI אכן הגישה דוח לנציבות האירופית, אך לא מסרה מתי ידעה, והנציבות סירבה למסור מתי קיבלה אותו. רויטרס פרסמה את הסיפור ב-4 בספטמבר והחברה אישרה למחרת.
דעתי: העיקר איננו שסוכנים עשו משהו מוזר אלא שהתגלית הגיעה מבחוץ. מנהל מתנדב של אתר נטוש ראה את זה לפני מערכת הפיקוח של החברה שהריצה אותם, והציבור שמע מעיתונאי. באותם שבועות עצמם פרסמה OpenAI מאמרים על בטיחות ועל פיקוח, ועל המקרה הזה שתקה. החוק שואל שאלה אחת פשוטה, מתי ידעתם, כי משם נספרים 15 הימים. זאת השאלה שנשארה בלי תשובה, וכל עוד כך אי אפשר לדעת אם הכלל נאכף בכלל.
מקורות: cnbc.com · Reuters · The Hacker News · Yahoo Finance · TechCrunch · Winbuzzer
תגיות: #AI #HighSignal #Manual
בין 11 במאי ל-2 ביולי הופיעו כ-18,000 פוסטים ב-DSEWiki, ויקי גרמני לתכנות בן 25 שנה שקיבל כעשרים עריכות בעשור שקדם לכך. הכותבים היו סוכנים אוטומטיים של OpenAI שהעניקו לעצמם יותר מ-3,700 שמות שונים, ו-98.5 אחוז מהעריכות הגיעו מכתובות של מיקרוסופט אז'ור. לסוכנים האלה ניתנה גישה לאינטרנט לקריאה בלבד.
הפרט שמסביר את חומרת העניין הוא לא הכמות אלא המהירות. ב-20 ביוני עקף אחד מהם חסימה על שליחת נתונים, דרך חריגה בשירות אחסון של אז'ור, והשיטה התפשטה בין קבוצות הסוכנים תוך ארבע-עשרה דקות. הוויקי שימש להם לוח מודעות להחלפת תשובות למבחנים, תוצאות ביניים ודרכים לעקוף את המגבלות שהוטלו עליהם.
מנהל הוויקי ניסה להילחם בזה לבדו. הוא מחק עשרות דפים ביום במשך שבועות ולא עמד בקצב של עד 400 ערכים חדשים ביום. כשהבחינו שמוחקים אותם הם יצרו דפים מהר יותר, ואז גם התחזו לו: הם כתבו את שם המשתמש שלו עם אות קירילית שנראית זהה לאות הלטינית.
החוק האירופי מחייב לדווח על תקרית חמורה בתוך 15 יום מרגע הידיעה, והקנס מגיע ל-15 מיליון אירו או שלושה אחוזים מהמחזור העולמי. OpenAI אכן הגישה דוח לנציבות האירופית, אך לא מסרה מתי ידעה, והנציבות סירבה למסור מתי קיבלה אותו. רויטרס פרסמה את הסיפור ב-4 בספטמבר והחברה אישרה למחרת.
דעתי: העיקר איננו שסוכנים עשו משהו מוזר אלא שהתגלית הגיעה מבחוץ. מנהל מתנדב של אתר נטוש ראה את זה לפני מערכת הפיקוח של החברה שהריצה אותם, והציבור שמע מעיתונאי. באותם שבועות עצמם פרסמה OpenAI מאמרים על בטיחות ועל פיקוח, ועל המקרה הזה שתקה. החוק שואל שאלה אחת פשוטה, מתי ידעתם, כי משם נספרים 15 הימים. זאת השאלה שנשארה בלי תשובה, וכל עוד כך אי אפשר לדעת אם הכלל נאכף בכלל.
מקורות: cnbc.com · Reuters · The Hacker News · Yahoo Finance · TechCrunch · Winbuzzer
תגיות: #AI #HighSignal #Manual
CNBC
OpenAI agents hijacked German website in previously undisclosed AI breakout this spring: Reuters
Rogue OpenAI agents hijacked a German website this spring and transformed it into a bulletin board for other AI agents, Reuters reports.
כשהבודק נעשה צוואר הבקבוק: מה מסתתר מאחורי ההתפטרות באנתרופיק
ב־8 בספטמבר הודיע ג׳ייקוב קוקסון שהוא עוזב את אנתרופיק ואת תעשיית הבינה המלאכותית, מחשש למרוץ לפיתוח מערכות שישפרו את עצמן וייצאו משליטה. את עומק המחלוקת אפשר להבין דווקא משני מסמכים של החברה שממנה התפטר.
ביוני דיווחה אנתרופיק שיותר מ־80% מהקוד שנכנס לבסיס הקוד שלה נכתב בידי קלוד. כך המודל מייצר את רוב הקוד בארגון שבונה את דור המודלים הבא. החברה זיהתה גם את המגבלה שנוצרת כשמייצרים קוד מהר יותר: הבדיקה האנושית הופכת לצוואר בקבוק. הנתון מודד כתיבת קוד; פיתוח עצמאי מלא של מודל־המשך, הדגישה, עדיין לא הושג ואינו בלתי נמנע.
בעדכון מדיניות הבטיחות מ־24 בפברואר הפרידה אנתרופיק בין צעדים שתנקוט בעצמה לבין הגנות שמחייבות פעולה של התעשייה כולה. את יעדי מפת הבטיחות החדשה הגדירה כיעדים פומביים שאינם התחייבויות קשיחות, ולצדם הוסיפה דיווחי סיכון וביקורת חיצונית בתנאים מסוימים. זה ההבדל בין דיווח על התקדמות ליעד לבין תנאי שמונע מהחברה להתקדם.
במאמר מיוני החברה גם הסבירה מדוע עצירה חד־צדדית אינה פתרון מספק בעיניה: היא עלולה להעביר את ההובלה למתחרה זהיר פחות. לכן ביקשה לבנות אפשרות להאטה מתואמת שאפשר לוודא שגם האחרים מקיימים. זאת נקודת החיכוך עם קוקסון: החברה ממשיכה לפתח בתוך המרוץ שממנו הוא החליט לצאת.
דעתי: מרוץ הבינה המלאכותית לא ייעצר. מי שיעצור יישאר מאחור. בלי עצירה מתואמת של ארה״ב וסין, האטה אמריקאית תיתן לסין הזדמנות לעקוף; יתרון היום אינו מובטח מחר. וגם אי אפשר להחזיר את הטכנולוגיה לקופסה: מודלים כבר הופצו ברשת ונשמרו במחשבים אישיים. אפילו ניתוק האינטרנט לא ימחק עותקים שפועלים מקומית. עצירת הפיתוח ומחיקת מה שקיים הן שתי משימות שונות, ובעיניי התחרות לא תאפשר עצירה עולמית. נצטרך לקוות שמערכת חכמה מאיתנו תדע גם לקבל החלטות נבונות — כי יכולת גבוהה לבדה אינה מבטיחה שיקול דעת טוב.
מקורות: X: Jacob Coxon · The Wall Street Journal · Anthropic · Anthropic · Hugging Face documentation
תגיות: #Research #AI #HighSignal #Manual
ב־8 בספטמבר הודיע ג׳ייקוב קוקסון שהוא עוזב את אנתרופיק ואת תעשיית הבינה המלאכותית, מחשש למרוץ לפיתוח מערכות שישפרו את עצמן וייצאו משליטה. את עומק המחלוקת אפשר להבין דווקא משני מסמכים של החברה שממנה התפטר.
ביוני דיווחה אנתרופיק שיותר מ־80% מהקוד שנכנס לבסיס הקוד שלה נכתב בידי קלוד. כך המודל מייצר את רוב הקוד בארגון שבונה את דור המודלים הבא. החברה זיהתה גם את המגבלה שנוצרת כשמייצרים קוד מהר יותר: הבדיקה האנושית הופכת לצוואר בקבוק. הנתון מודד כתיבת קוד; פיתוח עצמאי מלא של מודל־המשך, הדגישה, עדיין לא הושג ואינו בלתי נמנע.
בעדכון מדיניות הבטיחות מ־24 בפברואר הפרידה אנתרופיק בין צעדים שתנקוט בעצמה לבין הגנות שמחייבות פעולה של התעשייה כולה. את יעדי מפת הבטיחות החדשה הגדירה כיעדים פומביים שאינם התחייבויות קשיחות, ולצדם הוסיפה דיווחי סיכון וביקורת חיצונית בתנאים מסוימים. זה ההבדל בין דיווח על התקדמות ליעד לבין תנאי שמונע מהחברה להתקדם.
במאמר מיוני החברה גם הסבירה מדוע עצירה חד־צדדית אינה פתרון מספק בעיניה: היא עלולה להעביר את ההובלה למתחרה זהיר פחות. לכן ביקשה לבנות אפשרות להאטה מתואמת שאפשר לוודא שגם האחרים מקיימים. זאת נקודת החיכוך עם קוקסון: החברה ממשיכה לפתח בתוך המרוץ שממנו הוא החליט לצאת.
דעתי: מרוץ הבינה המלאכותית לא ייעצר. מי שיעצור יישאר מאחור. בלי עצירה מתואמת של ארה״ב וסין, האטה אמריקאית תיתן לסין הזדמנות לעקוף; יתרון היום אינו מובטח מחר. וגם אי אפשר להחזיר את הטכנולוגיה לקופסה: מודלים כבר הופצו ברשת ונשמרו במחשבים אישיים. אפילו ניתוק האינטרנט לא ימחק עותקים שפועלים מקומית. עצירת הפיתוח ומחיקת מה שקיים הן שתי משימות שונות, ובעיניי התחרות לא תאפשר עצירה עולמית. נצטרך לקוות שמערכת חכמה מאיתנו תדע גם לקבל החלטות נבונות — כי יכולת גבוהה לבדה אינה מבטיחה שיקול דעת טוב.
מקורות: X: Jacob Coxon · The Wall Street Journal · Anthropic · Anthropic · Hugging Face documentation
תגיות: #Research #AI #HighSignal #Manual
X (formerly Twitter)
Jacob Coxon (@hilbertspaess) on X
I resigned from Anthropic today. I spent the last three years doing pretraining research at both OpenAI and Anthropic. Neither company is acting responsibly. They are racing straight to self-impro…
😱1
כשהחייל מפסיק להיות טייס: אלביט בונה מערכת פיקוד לצבא של רובוטים
ב־9 בספטמבר חשפה אלביט את FUSE ואת תפיסת One2Many, שמטרתה לאפשר למפעיל אחד לנהל במקביל מספר גדול של רחפנים ורובוטים קרקעיים. ההבחנה חשובה: FUSE אינה מערכת תוכנה אחת, אלא הפעילות של אלביט שמאגדת תחתיה מערכות אוטונומיות, רחפנים, כלים קרקעיים והטכנולוגיה שמחברת ביניהם.
המוח שמחבר את הכוח הזה הוא Dominion-X, מערכת תוכנה שאלביט חשפה כבר בפברואר 2025. המפעיל מגדיר לה משימה, והיא מתכננת ומחלקת אותה בין פלטפורמות שונות, משתפת ביניהן מידע ומתאמת את פעולתן. One2Many הוא השם לתפיסת ההפעלה שנבנית מעליה: במקום אדם שמטיס כל רחפן, אדם אחד מנהל משימה שמבוצעת בידי מערך של כלים — גם כשניווט לווייני כמו GPS משובש.
לכן ההכרזה אינה על המצאת Dominion-X. מה שאלביט מציגה עכשיו הוא ניסיון להפוך אוסף טכנולוגיות לכוח שלם: FUSE כבר מספקת את רחפן THOR לצבא ארה״ב, ובמאי רכשה את Bluewhite, שפיתחה אוטונומיה לכלי רכב קרקעיים. אלביט טוענת שהמערכות שבפורטפוליו צברו יותר ממיליון שעות טיסה ויותר מ־100 אלף שעות פעילות קרקעית אוטונומית; המספרים מתייחסים למכלול הטכנולוגיות, לא ל־One2Many לבדה.
העיתוי מעניין: יום קודם הכריז הרמטכ״ל על הקמת זרוע בצה״ל למערכות בלתי מאוישות, רובוטיקה ובינה מלאכותית. לא מצאתי הוכחה שהחשיפה של FUSE נעשתה עבורה, אבל שני המהלכים מצביעים לאותו כיוון — המעבר מכלי רובוטי בודד לכוח משולב של אוויר וקרקע.
דעתי: זה הרגע שבו רובוטיקה צבאית מתחילה להיות באמת מעניינת, וגם קצת מפחידה. לא בגלל עוד רחפן, אלא כי החייל מפסיק להיות הטייס של כל מכונה והופך למפקד שנותן משימה לכוח שלם של מכונות. ככל שמערכת אחת יכולה להפעיל יותר כלים, הכוח שאדם אחד מסוגל להפעיל גדל בצורה דרמטית. מצד שני, דווקא כישראלי אני שמח לראות שצה״ל והתעשייה הביטחונית מבינים לאן שדה הקרב הולך ומתכוננים אליו עכשיו, ולא אחרי שמישהו אחר יוכיח שזה עובד. העתיד הזה כנראה יגיע בכל מקרה; אני מעדיף שישראל תהיה בין מי שלומדים לבנות ולהפעיל אותו, ולא בין מי שמנסים להדביק אותו מאחור.
מקורות: elbitsystems.com + reuters.com + calcalistech.com + jpost.com + mako.co.il · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #Robotics #Startups #AI #Combined
ב־9 בספטמבר חשפה אלביט את FUSE ואת תפיסת One2Many, שמטרתה לאפשר למפעיל אחד לנהל במקביל מספר גדול של רחפנים ורובוטים קרקעיים. ההבחנה חשובה: FUSE אינה מערכת תוכנה אחת, אלא הפעילות של אלביט שמאגדת תחתיה מערכות אוטונומיות, רחפנים, כלים קרקעיים והטכנולוגיה שמחברת ביניהם.
המוח שמחבר את הכוח הזה הוא Dominion-X, מערכת תוכנה שאלביט חשפה כבר בפברואר 2025. המפעיל מגדיר לה משימה, והיא מתכננת ומחלקת אותה בין פלטפורמות שונות, משתפת ביניהן מידע ומתאמת את פעולתן. One2Many הוא השם לתפיסת ההפעלה שנבנית מעליה: במקום אדם שמטיס כל רחפן, אדם אחד מנהל משימה שמבוצעת בידי מערך של כלים — גם כשניווט לווייני כמו GPS משובש.
לכן ההכרזה אינה על המצאת Dominion-X. מה שאלביט מציגה עכשיו הוא ניסיון להפוך אוסף טכנולוגיות לכוח שלם: FUSE כבר מספקת את רחפן THOR לצבא ארה״ב, ובמאי רכשה את Bluewhite, שפיתחה אוטונומיה לכלי רכב קרקעיים. אלביט טוענת שהמערכות שבפורטפוליו צברו יותר ממיליון שעות טיסה ויותר מ־100 אלף שעות פעילות קרקעית אוטונומית; המספרים מתייחסים למכלול הטכנולוגיות, לא ל־One2Many לבדה.
העיתוי מעניין: יום קודם הכריז הרמטכ״ל על הקמת זרוע בצה״ל למערכות בלתי מאוישות, רובוטיקה ובינה מלאכותית. לא מצאתי הוכחה שהחשיפה של FUSE נעשתה עבורה, אבל שני המהלכים מצביעים לאותו כיוון — המעבר מכלי רובוטי בודד לכוח משולב של אוויר וקרקע.
דעתי: זה הרגע שבו רובוטיקה צבאית מתחילה להיות באמת מעניינת, וגם קצת מפחידה. לא בגלל עוד רחפן, אלא כי החייל מפסיק להיות הטייס של כל מכונה והופך למפקד שנותן משימה לכוח שלם של מכונות. ככל שמערכת אחת יכולה להפעיל יותר כלים, הכוח שאדם אחד מסוגל להפעיל גדל בצורה דרמטית. מצד שני, דווקא כישראלי אני שמח לראות שצה״ל והתעשייה הביטחונית מבינים לאן שדה הקרב הולך ומתכוננים אליו עכשיו, ולא אחרי שמישהו אחר יוכיח שזה עובד. העתיד הזה כנראה יגיע בכל מקרה; אני מעדיף שישראל תהיה בין מי שלומדים לבנות ולהפעיל אותו, ולא בין מי שמנסים להדביק אותו מאחור.
מקורות: elbitsystems.com + reuters.com + calcalistech.com + jpost.com + mako.co.il · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #Robotics #Startups #AI #Combined
Elbitsystems
One2Many FUSE של אלביט מערכות מציגה מערכות אוטונומיות צבאיות מתקדמות להפעלה בקנה מידה רחב | אלביט מערכות
כשהסוכן בוחר את מנוע המשחקים: Unity מלמדת את Claude איך לבנות משחקים
חברת Unity מפתחת את אחד ממנועי המשחקים הנפוצים בעולם — תוכנה שעליה בונים משחקים, כולל הגרפיקה, הפיזיקה, הסצנות והקוד שמחבר הכול יחד. ב־9 בספטמבר היא השיקה תוסף רשמי ל־Claude Code עם 29 מיומנויות למנוע, תמיכה ב־Unity CLI ושליטה בפרויקט דרך MCP — תקן שמאפשר לסוכן לקרוא את מצב העורך ולהפעיל בו פעולות. בפועל, Claude יכול לקבל משימה בשפה טבעית, לשנות סצנה או קוד, להריץ את הפרויקט ולבדוק את התוצאה בלי שהמפתח יצטרך להעביר לו ידנית כל פרט.
אבל היכולת עצמה לא נולדה אתמול. במאי פתחה Unity שרת MCP שחיבר סוכנים כמו Claude Code ישירות לעורך, וביולי השיקה את Unity CLI — ממשק שורת פקודה שמאפשר גם לסוכן להתקין את מנוע המשחקים, לפתוח פרויקט, להפעיל פקודות ולבדוק את התוצאה. ההכרזה החדשה בעיקר מאגדת את החלקים האלה לתוסף רשמי שמלמד את Claude את דרך העבודה המומלצת של Unity.
וכאן נמצא הסיפור הגדול יותר. Unity עצמה כותבת שכאשר מבקשים היום מסוכן AI לבנות משחק, הוא עשוי לבחור בעצמו באיזה מנוע משחקים להשתמש — Unity, Unreal, Godot או אחר — והוא יעדיף כזה שהוא מסוגל להתקין, להפעיל ולבדוק באותה שיחה. כלומר התחרות בין מנועי המשחקים מתחילה לעבור גם דרך שאלה חדשה: לא רק איזה מנוע המפתח מעדיף, אלא עם איזה מנוע סוכן ה־AI יודע לעבוד הכי טוב.
דעתי: התוסף הזה חשוב עכשיו, אבל בעיניי הוא גם סימן לשלב מעבר. ככל שה־AI נהיה חכם יותר, הוא יצטרך פחות שיבנו עבורו חיבורים ומיומנויות מוכנות. הוא ילמד את המערכת, יבין איך להפעיל אותה, ואם חסר לו חיבור — יבנה אותו בעצמו. במידה מסוימת זה כבר קורה היום. לכן הדבר המעניין באמת אינו 29 המיומנויות ש־Unity נתנה לקלוד, אלא כמה זמן עוד נצטרך לתת לסוכנים מיומנויות כאלה בכלל.
מקורות: X: Unity for Games · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #Gaming #AI #Following #Tech
חברת Unity מפתחת את אחד ממנועי המשחקים הנפוצים בעולם — תוכנה שעליה בונים משחקים, כולל הגרפיקה, הפיזיקה, הסצנות והקוד שמחבר הכול יחד. ב־9 בספטמבר היא השיקה תוסף רשמי ל־Claude Code עם 29 מיומנויות למנוע, תמיכה ב־Unity CLI ושליטה בפרויקט דרך MCP — תקן שמאפשר לסוכן לקרוא את מצב העורך ולהפעיל בו פעולות. בפועל, Claude יכול לקבל משימה בשפה טבעית, לשנות סצנה או קוד, להריץ את הפרויקט ולבדוק את התוצאה בלי שהמפתח יצטרך להעביר לו ידנית כל פרט.
אבל היכולת עצמה לא נולדה אתמול. במאי פתחה Unity שרת MCP שחיבר סוכנים כמו Claude Code ישירות לעורך, וביולי השיקה את Unity CLI — ממשק שורת פקודה שמאפשר גם לסוכן להתקין את מנוע המשחקים, לפתוח פרויקט, להפעיל פקודות ולבדוק את התוצאה. ההכרזה החדשה בעיקר מאגדת את החלקים האלה לתוסף רשמי שמלמד את Claude את דרך העבודה המומלצת של Unity.
וכאן נמצא הסיפור הגדול יותר. Unity עצמה כותבת שכאשר מבקשים היום מסוכן AI לבנות משחק, הוא עשוי לבחור בעצמו באיזה מנוע משחקים להשתמש — Unity, Unreal, Godot או אחר — והוא יעדיף כזה שהוא מסוגל להתקין, להפעיל ולבדוק באותה שיחה. כלומר התחרות בין מנועי המשחקים מתחילה לעבור גם דרך שאלה חדשה: לא רק איזה מנוע המפתח מעדיף, אלא עם איזה מנוע סוכן ה־AI יודע לעבוד הכי טוב.
דעתי: התוסף הזה חשוב עכשיו, אבל בעיניי הוא גם סימן לשלב מעבר. ככל שה־AI נהיה חכם יותר, הוא יצטרך פחות שיבנו עבורו חיבורים ומיומנויות מוכנות. הוא ילמד את המערכת, יבין איך להפעיל אותה, ואם חסר לו חיבור — יבנה אותו בעצמו. במידה מסוימת זה כבר קורה היום. לכן הדבר המעניין באמת אינו 29 המיומנויות ש־Unity נתנה לקלוד, אלא כמה זמן עוד נצטרך לתת לסוכנים מיומנויות כאלה בכלל.
מקורות: X: Unity for Games · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #Gaming #AI #Following #Tech
X (formerly Twitter)
Unity for Games (@unitygames) on X
We're bringing Unity directly into the AI workflows you use every day 🎮
Introducing the official Unity plugin for Claude Code - a first-party integration available directly in @claudeai’s plugin…
Introducing the official Unity plugin for Claude Code - a first-party integration available directly in @claudeai’s plugin…
סין בנתה מאיצי AI, אבל חסר לה הזיכרון: צוואר הבקבוק שמייקר את Huawei
יצרניות שבבי ה־AI הסיניות מגלות שעצמאות במעבד אינה עצמאות במחשב. רויטרס דיווחה היום, 10 בספטמבר, ש־Huawei העלתה את המחיר המבוקש לכרטיס Ascend 950DT ליותר מ־250 אלף יואן, כ־37 אלף דולר — עלייה של 20% עד 50% בתוך חודשיים. גם Cambricon העלתה את מחיר הדור הבא שלה ב־20%–30%. הסיבה המרכזית היא מחסור ב־HBM, הזיכרון המהיר שמזין את מאיץ ה־AI בנתונים.
הזיכרון הזה הוא תעשייה בפני עצמה. HBM בנוי משכבות של שבבי זיכרון שמונחות זו על זו ומחוברות בצפיפות, כך שאפשר להזרים למעבד כמויות עצומות של נתונים בלי שיחכה להן. השוק המתקדם נשלט כיום בידי SK Hynix וסמסונג הקוריאניות ומיקרון האמריקאית. בסין קיימות יצרניות זיכרון כמו CXMT ו־JHICC, אבל לפי TrendForce הן עדיין בשלבים מוקדמים יותר של HBM: CXMT מפתחת HBM3 ואריזה מתקדמת, בעוד JHICC מתמקדת בדור הוותיק HBM2e, והיקפי הייצור עדיין מוגבלים.
וכאן הסנקציות הופכות למחיר. בדצמבר 2024 ארה״ב הרחיבה את מגבלות היצוא כך שיכללו גם HBM מתקדם, ולכן חברות סיניות אינן יכולות פשוט להזמין את הזיכרון שהן צריכות מהיצרניות המובילות. לפי רויטרס, הן משלימות חלק מהחסר דרך השוק האפור: מלאים שמגיעים דרך מפיצים, ברוקרים או חברות ביניים מחוץ לערוץ הרשמי של היצרן. לא כל עסקה כזאת בהכרח בלתי חוקית, אבל כאשר מסתירים את היעד הסופי כדי לעקוף מגבלות יצוא היא כבר עלולה להפוך להפרה. התוצאה היא שה־HBM שמגיע בדרך הזאת עולה בסין פי כמה ממחירו לקונים מחוץ למדינה.
והחידה הגדולה היא Huawei עצמה. החברה אומרת שמשפחת Ascend 950 תשתמש בשתי טכנולוגיות זיכרון קנייניות בשם HiBL ו־HiZQ, אבל לא חשפה מי מייצר בפועל את שבבי הזיכרון או באיזה תהליך. לכן אי אפשר עדיין לומר שסין פתרה את הבעיה. היא התקדמה מאוד בתכנון מאיצי AI, אבל כדי להחליף את Nvidia באמת היא צריכה לשלוט גם בזיכרון, באריזה וביכולת לייצר את כל החבילה בכמויות של מרכזי נתונים.
דעתי: בטווח הקצר הסנקציות כנראה עובדות — הן הופכות רכיבים קריטיים ליקרים וקשים יותר להשגה. אבל בטווח הארוך הן גם נותנות לסין סיבה חזקה לבנות לבד כל חוליה שחסרה לה בשרשרת. אם היום צוואר הבקבוק הוא HBM, מחר יזרמו לשם כסף, כוח אדם ותמיכה ממשלתית עד שתקום חלופה מקומית טובה יותר. כלומר אותו לחץ שנועד לשמר את התלות של סין בטכנולוגיה זרה עלול בסופו של דבר לזרז בדיוק את ההפך: תעשיית שבבים סינית עצמאית יותר.
מקורות: reuters.com + bis.gov + trendforce.com · מקור · מקור
תגיות: #Chips #AI #Combined #HighSignal
יצרניות שבבי ה־AI הסיניות מגלות שעצמאות במעבד אינה עצמאות במחשב. רויטרס דיווחה היום, 10 בספטמבר, ש־Huawei העלתה את המחיר המבוקש לכרטיס Ascend 950DT ליותר מ־250 אלף יואן, כ־37 אלף דולר — עלייה של 20% עד 50% בתוך חודשיים. גם Cambricon העלתה את מחיר הדור הבא שלה ב־20%–30%. הסיבה המרכזית היא מחסור ב־HBM, הזיכרון המהיר שמזין את מאיץ ה־AI בנתונים.
הזיכרון הזה הוא תעשייה בפני עצמה. HBM בנוי משכבות של שבבי זיכרון שמונחות זו על זו ומחוברות בצפיפות, כך שאפשר להזרים למעבד כמויות עצומות של נתונים בלי שיחכה להן. השוק המתקדם נשלט כיום בידי SK Hynix וסמסונג הקוריאניות ומיקרון האמריקאית. בסין קיימות יצרניות זיכרון כמו CXMT ו־JHICC, אבל לפי TrendForce הן עדיין בשלבים מוקדמים יותר של HBM: CXMT מפתחת HBM3 ואריזה מתקדמת, בעוד JHICC מתמקדת בדור הוותיק HBM2e, והיקפי הייצור עדיין מוגבלים.
וכאן הסנקציות הופכות למחיר. בדצמבר 2024 ארה״ב הרחיבה את מגבלות היצוא כך שיכללו גם HBM מתקדם, ולכן חברות סיניות אינן יכולות פשוט להזמין את הזיכרון שהן צריכות מהיצרניות המובילות. לפי רויטרס, הן משלימות חלק מהחסר דרך השוק האפור: מלאים שמגיעים דרך מפיצים, ברוקרים או חברות ביניים מחוץ לערוץ הרשמי של היצרן. לא כל עסקה כזאת בהכרח בלתי חוקית, אבל כאשר מסתירים את היעד הסופי כדי לעקוף מגבלות יצוא היא כבר עלולה להפוך להפרה. התוצאה היא שה־HBM שמגיע בדרך הזאת עולה בסין פי כמה ממחירו לקונים מחוץ למדינה.
והחידה הגדולה היא Huawei עצמה. החברה אומרת שמשפחת Ascend 950 תשתמש בשתי טכנולוגיות זיכרון קנייניות בשם HiBL ו־HiZQ, אבל לא חשפה מי מייצר בפועל את שבבי הזיכרון או באיזה תהליך. לכן אי אפשר עדיין לומר שסין פתרה את הבעיה. היא התקדמה מאוד בתכנון מאיצי AI, אבל כדי להחליף את Nvidia באמת היא צריכה לשלוט גם בזיכרון, באריזה וביכולת לייצר את כל החבילה בכמויות של מרכזי נתונים.
דעתי: בטווח הקצר הסנקציות כנראה עובדות — הן הופכות רכיבים קריטיים ליקרים וקשים יותר להשגה. אבל בטווח הארוך הן גם נותנות לסין סיבה חזקה לבנות לבד כל חוליה שחסרה לה בשרשרת. אם היום צוואר הבקבוק הוא HBM, מחר יזרמו לשם כסף, כוח אדם ותמיכה ממשלתית עד שתקום חלופה מקומית טובה יותר. כלומר אותו לחץ שנועד לשמר את התלות של סין בטכנולוגיה זרה עלול בסופו של דבר לזרז בדיוק את ההפך: תעשיית שבבים סינית עצמאית יותר.
מקורות: reuters.com + bis.gov + trendforce.com · מקור · מקור
תגיות: #Chips #AI #Combined #HighSignal
שבע שנים אחרי Samsung, אפל מתקפלת: למה היא חיכתה עד עכשיו
אפל חשפה ב־9 בספטמבר את iPhone Duo, האייפון המתקפל הראשון שלה, שבע שנים אחרי ש־Samsung השיקה את Galaxy Fold הראשון. המכשיר עולה החל מ־1,999 דולר: סגור הוא טלפון עם מסך 5.4 אינץ׳, וכשפותחים אותו מתקבל מסך 7.6 אינץ׳ — כמעט טאבלט קטן שנכנס לכיס.
אפל לא המציאה כאן קטגוריה חדשה. Samsung, Huawei ואחרות כבר עברו שמונה דורות של מתקפלים, ובדרך התמודדו עם צירים שבירים, קפל נראה במסך ומכשירים עבים וכבדים. ב־Duo אפל משתמשת בציר עם יותר ממאה חלקים, שכבות מיוחדות מתחת למסך וגימור שמפחית את נראות הקפל. בבדיקות ראשונות הקפל עדיין קיים, אבל הוא פחות בולט. גם כאן יש אירוניה: Reuters מדווחת שאפל משתמשת בחלקים משרשרת האספקה של Samsung למתקפלים — המתחרה שעזרה להבשיל את הטכנולוגיה היא גם אחת הספקיות שלה.
היתרון שאפל מנסה לבנות נמצא לא רק בחומרה אלא במעבר בין שני המצבים. לשני המסכים יחס תצוגה זהה, כך שאפליקציה יכולה לעבור מהמסך החיצוני לפנימי בלי להשתנות לגמרי, ו־iOS 27 הותאמה לעבודה על המסך הגדול. מול מכשירי Android ותיקים יותר, יכולות ריבוי המשימות עדיין מוגבלות יחסית, אבל לאפל יש יתרון אחר: שליטה עמוקה במערכת ההפעלה ובאקוסיסטם של המפתחים.
דעתי: אני חושב שזה יצליח, כי אפל טובה במיוחד בלקחת טכנולוגיה שכבר קיימת ולהפוך אותה למוצר מלוטש שקל להשתמש בו. ויש כאן יתרון שקשה להסביר במפרט: למי יש כוח להסתובב עם טלפון וטאבלט אם הטלפון עצמו פשוט נפתח והופך למסך גדול? אם החוויה באמת תהיה חלקה והעמידות תהיה טובה, אני חושב שהמתקפל יכול לעבור מגאדג׳ט יקר ונישתי לצורת הטלפון שאנשים באמת ירצו.
מקורות: apple.com · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #HighSignal #Manual #Trending
אפל חשפה ב־9 בספטמבר את iPhone Duo, האייפון המתקפל הראשון שלה, שבע שנים אחרי ש־Samsung השיקה את Galaxy Fold הראשון. המכשיר עולה החל מ־1,999 דולר: סגור הוא טלפון עם מסך 5.4 אינץ׳, וכשפותחים אותו מתקבל מסך 7.6 אינץ׳ — כמעט טאבלט קטן שנכנס לכיס.
אפל לא המציאה כאן קטגוריה חדשה. Samsung, Huawei ואחרות כבר עברו שמונה דורות של מתקפלים, ובדרך התמודדו עם צירים שבירים, קפל נראה במסך ומכשירים עבים וכבדים. ב־Duo אפל משתמשת בציר עם יותר ממאה חלקים, שכבות מיוחדות מתחת למסך וגימור שמפחית את נראות הקפל. בבדיקות ראשונות הקפל עדיין קיים, אבל הוא פחות בולט. גם כאן יש אירוניה: Reuters מדווחת שאפל משתמשת בחלקים משרשרת האספקה של Samsung למתקפלים — המתחרה שעזרה להבשיל את הטכנולוגיה היא גם אחת הספקיות שלה.
היתרון שאפל מנסה לבנות נמצא לא רק בחומרה אלא במעבר בין שני המצבים. לשני המסכים יחס תצוגה זהה, כך שאפליקציה יכולה לעבור מהמסך החיצוני לפנימי בלי להשתנות לגמרי, ו־iOS 27 הותאמה לעבודה על המסך הגדול. מול מכשירי Android ותיקים יותר, יכולות ריבוי המשימות עדיין מוגבלות יחסית, אבל לאפל יש יתרון אחר: שליטה עמוקה במערכת ההפעלה ובאקוסיסטם של המפתחים.
דעתי: אני חושב שזה יצליח, כי אפל טובה במיוחד בלקחת טכנולוגיה שכבר קיימת ולהפוך אותה למוצר מלוטש שקל להשתמש בו. ויש כאן יתרון שקשה להסביר במפרט: למי יש כוח להסתובב עם טלפון וטאבלט אם הטלפון עצמו פשוט נפתח והופך למסך גדול? אם החוויה באמת תהיה חלקה והעמידות תהיה טובה, אני חושב שהמתקפל יכול לעבור מגאדג׳ט יקר ונישתי לצורת הטלפון שאנשים באמת ירצו.
מקורות: apple.com · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #HighSignal #Manual #Trending
Apple Newsroom
Apple unveils iPhone Duo
Apple today introduced iPhone Duo, the first foldable iPhone.
כך מייבאים אינטליגנציה במקום שבבים: אליבאבא חשודה בשאיבת 151 מיליון אינטראקציות מקלוד
ביום חמישי, 10 בספטמבר, Anthropic חשפה כי מפעילים שהיא קושרת ל-Alibaba ביצעו בין מאי ליולי יותר מ-151 מיליון אינטראקציות עם Claude, דרך יותר מ-3,500 חשבונות שלטענתה היו מזויפים. המטרה, לפי החברה, הייתה לשפר את מודלי Qwen של אליבאבא. החברה הסינית לא הגיבה לבקשת Reuters לתגובה.
זיקוק אינו העתקה של מודל. לא מעתיקים את הקוד, המשקלים או המבנה הפנימי שלו, אלא מאמנים מודל אחר ללמוד מדוגמאות של השאלות והתשובות שהמודל החזק מייצר. זו שיטה מקובלת, ולעיתים בעל המודל עצמו משתמש בה כדי לבנות גרסה קטנה וזולה יותר. Anthropic טוענת שכאן נעשה שימוש כזה ללא רשות ובהיקף עצום, תוך עקיפת מגבלות באמצעות חשבונות מזויפים.
הוויכוח לכן אינו על העתקת Claude, אלא על שימוש בפלט שלו כחומר אימון. ארה״ב מנסה להאט את סין דרך הגבלות על שבבים, בעוד זיקוק יכול להעביר חלק מהיכולות בלי לקבל את המודל עצמו. השאלה היא מתי למידה מהתנהגות של מתחרה נשארת אימון לגיטימי, ומתי היקפה ושיטת האיסוף הופכים אותה לניצול לא מורשה.
דעתי היא שהסינים עובדים לפי חוקים שונים לגמרי מהאמריקאים. מה שבמערב נתפס כחציית קו של קניין רוחני, בסין נתפס הרבה פעמים ככלי לגיטימי לסגירת פערים. זה הכוח שמניע את הסיפור הזה יותר מכל ויכוח טכני על זיקוק.
מקורות: reuters.com · מקור · מקור · מקור
תגיות: #HighSignal #Manual
ביום חמישי, 10 בספטמבר, Anthropic חשפה כי מפעילים שהיא קושרת ל-Alibaba ביצעו בין מאי ליולי יותר מ-151 מיליון אינטראקציות עם Claude, דרך יותר מ-3,500 חשבונות שלטענתה היו מזויפים. המטרה, לפי החברה, הייתה לשפר את מודלי Qwen של אליבאבא. החברה הסינית לא הגיבה לבקשת Reuters לתגובה.
זיקוק אינו העתקה של מודל. לא מעתיקים את הקוד, המשקלים או המבנה הפנימי שלו, אלא מאמנים מודל אחר ללמוד מדוגמאות של השאלות והתשובות שהמודל החזק מייצר. זו שיטה מקובלת, ולעיתים בעל המודל עצמו משתמש בה כדי לבנות גרסה קטנה וזולה יותר. Anthropic טוענת שכאן נעשה שימוש כזה ללא רשות ובהיקף עצום, תוך עקיפת מגבלות באמצעות חשבונות מזויפים.
הוויכוח לכן אינו על העתקת Claude, אלא על שימוש בפלט שלו כחומר אימון. ארה״ב מנסה להאט את סין דרך הגבלות על שבבים, בעוד זיקוק יכול להעביר חלק מהיכולות בלי לקבל את המודל עצמו. השאלה היא מתי למידה מהתנהגות של מתחרה נשארת אימון לגיטימי, ומתי היקפה ושיטת האיסוף הופכים אותה לניצול לא מורשה.
דעתי היא שהסינים עובדים לפי חוקים שונים לגמרי מהאמריקאים. מה שבמערב נתפס כחציית קו של קניין רוחני, בסין נתפס הרבה פעמים ככלי לגיטימי לסגירת פערים. זה הכוח שמניע את הסיפור הזה יותר מכל ויכוח טכני על זיקוק.
מקורות: reuters.com · מקור · מקור · מקור
תגיות: #HighSignal #Manual
מהצ׳אט לשיגור: כך תא בתימן השתמש בקלוד כדי לפתח רקטה מונחית
ביום חמישי, 10 בספטמבר, Anthropic חשפה כי תא שפעל בצפון תימן השתמש ב-Claude Code לפיתוח תוכנת הנחיה לרקטה מונחית ולתוכניות טילים נוספות. החברה לא זיהתה את התא כח׳ותי, ולכן הקישור לארגון אינו מוכח.
בפועל, הם הפכו כמה מופעי Claude לצוות הנדסה קטן. אחד כתב קוד, אחר חקר ושלישי בדק את התוצאה. לפי Anthropic, המערכת סייעה לשלב טייס אוטומטי פתוח במחשב טיסה ברמת סמארטפון, לכתוב בקרת טיסה והערכת מיקום, לכוונן את הבקרה, לבנות קושחה ולהריץ סימולציות.
בשלב הבא השתמשו ב-Claude גם כדי לשפר את אלגוריתמי ההנחיה ולבנות מודלים דיגיטליים של הטיסה, כולל סימולציות של טילים רב-שלביים. את כלי הסימולציה הם אף ארזו לתוכנה עצמאית שיכלה להמשיך לפעול בלי Claude. אחר כך ביצעו ניסוי ירי אמיתי; הוא כנראה נכשל, ובתוך שעות הם חזרו ל-Claude עם נתוני הטלמטריה כדי להבין מה השתבש.
המשמעות היא שה-AI לא רק סיפק מידע אלא השתלב במחזור פיתוח מלא: קוד, סימולציה, בדיקה, ניסוי ותיקון. Anthropic מדגישה שאין ראיה שהמערכת הגיעה לכשירות מבצעית.
דעתי היא שכאן נחשף פער מסוכן: צבאות גדולים מפתחים מערכות לאט תחת רגולציה, אישורים ובקרות פנימיות, בעוד כוחות טרוריסטיים יכולים לאמץ כלים חדשים כמעט בלי מגבלות. דווקא החיכוך שנועד להגן עלינו עלול לגרום לצד שמציית לכללים להתקדם לאט יותר.
מקורות: anthropic.com · מקור · מקור
תגיות: #AI #Cyber #HighSignal #Manual
ביום חמישי, 10 בספטמבר, Anthropic חשפה כי תא שפעל בצפון תימן השתמש ב-Claude Code לפיתוח תוכנת הנחיה לרקטה מונחית ולתוכניות טילים נוספות. החברה לא זיהתה את התא כח׳ותי, ולכן הקישור לארגון אינו מוכח.
בפועל, הם הפכו כמה מופעי Claude לצוות הנדסה קטן. אחד כתב קוד, אחר חקר ושלישי בדק את התוצאה. לפי Anthropic, המערכת סייעה לשלב טייס אוטומטי פתוח במחשב טיסה ברמת סמארטפון, לכתוב בקרת טיסה והערכת מיקום, לכוונן את הבקרה, לבנות קושחה ולהריץ סימולציות.
בשלב הבא השתמשו ב-Claude גם כדי לשפר את אלגוריתמי ההנחיה ולבנות מודלים דיגיטליים של הטיסה, כולל סימולציות של טילים רב-שלביים. את כלי הסימולציה הם אף ארזו לתוכנה עצמאית שיכלה להמשיך לפעול בלי Claude. אחר כך ביצעו ניסוי ירי אמיתי; הוא כנראה נכשל, ובתוך שעות הם חזרו ל-Claude עם נתוני הטלמטריה כדי להבין מה השתבש.
המשמעות היא שה-AI לא רק סיפק מידע אלא השתלב במחזור פיתוח מלא: קוד, סימולציה, בדיקה, ניסוי ותיקון. Anthropic מדגישה שאין ראיה שהמערכת הגיעה לכשירות מבצעית.
דעתי היא שכאן נחשף פער מסוכן: צבאות גדולים מפתחים מערכות לאט תחת רגולציה, אישורים ובקרות פנימיות, בעוד כוחות טרוריסטיים יכולים לאמץ כלים חדשים כמעט בלי מגבלות. דווקא החיכוך שנועד להגן עלינו עלול לגרום לצד שמציית לכללים להתקדם לאט יותר.
מקורות: anthropic.com · מקור · מקור
תגיות: #AI #Cyber #HighSignal #Manual
Anthropic
Countering misuse of AI: September 2026 / Anthropic
Case studies from threat actors disrupted between December 2025 and August 2026 across seven areas of harm, from cyber operations to biological misuse.
🔥1
המלחמה באוקראינה: ה-AI נכנס לקו האש
המלחמה באוקראינה מתקרבת לשלב חדש שבו הבינה המלאכותית כבר לא רק מסייעת לחיילים לקבל החלטות — אלא מתחילה לקבל חלק מהן בעצמה. מומחים מעריכים שבתוך 6–12 חודשים רוסיה ואוקראינה עשויות להגיע להפעלה נרחבת של מערכות נשק אוטונומיות המסוגלות לנווט, לזהות מטרות ולתקוף גם ללא שליטה רציפה של מפעיל אנושי.
הטכנולוגיה עצמה כבר נמצאת בשטח. שני הצדדים משתמשים ברחפנים ובמערכות ראייה ממוחשבת כדי להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות של הלחימה כיום: שיבושי תקשורת ולוחמה אלקטרונית. במקום שרחפן יהיה תלוי כל הזמן בקשר עם המפעיל שלו, בינה מלאכותית יכולה לאפשר לו לזהות מטרה ולהמשיך אליה גם לאחר שהקשר נותק.
השלב הבא משמעותי הרבה יותר. כיום אדם עדיין מעורב ברוב המקרים בהחלטה אם לתקוף, אבל ככל שמערכות הזיהוי משתפרות, רחפן יכול לקבל תמונה מהמצלמה, לזהות בעצמו רכב, טנק או מטרה אחרת ולהחליט כיצד לפעול. אם הטכנולוגיה תהיה אמינה וזולה מספיק, יהיה אפשר להפעיל מספר גדול מאוד של רחפנים מבלי להצמיד מפעיל אנושי לכל אחד מהם.
וזה בדיוק מה שהופך את אוקראינה למעבדה של המלחמה העתידית. כל שיפור באוטונומיה של צד אחד יוצר לחץ מיידי על הצד השני לפתח מערכת מהירה ועצמאית יותר. בזמן שהקהילה הבינלאומית ממשיכה לדון בשאלות של אחריות, פיקוח ואתיקה, הטכנולוגיה בשטח מתקדמת הרבה יותר מהר.
דעתי: אנחנו כבר שם. השאלה היא כבר לא האם מכונות יקבלו החלטות של חיים ומוות בשדה הקרב, אלא מתי זה יהפוך לשגרה ובאיזה קנה מידה.
קשה לי להאמין שרוסיה, אוקראינה, ארצות הברית, סין או כל יריבה אחרת יסכימו לעצור יחד טכנולוגיה שיכולה לתת להן יתרון צבאי משמעותי. דווקא מפני שאף צד לא רוצה לגלות שהאויב הקדים אותו, לכולם יש תמריץ להמשיך את המרוץ.
אפשר וצריך לדבר על חוקים, אחריות ומגבלות, אבל לא הייתי בונה על כך שהם יעצרו את ההתפתחות. ברגע שמערכת אוטונומית תוכיח שהיא יכולה לזהות מטרה, להגיב מהר יותר מאדם ולהמשיך לפעול גם כשאין קשר עם מפעיל אנושי, הלחץ להשתמש בה יהיה עצום.
לכן מבחינתי המסקנה פשוטה: לא לחכות שהעולם יעצור את הטכנולוגיה, אלא לדאוג להיות בקדמתה. בעולם שבו נשק אוטונומי הופך לחלק משדה הקרב, הפער בין מי שמוביל בתחום לבין מי שנשאר מאחור עלול להפוך מיתרון טכנולוגי לעניין של ביטחון לאומי.
מקורות: X: Polymarket · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #HighSignal #Manual #X
המלחמה באוקראינה מתקרבת לשלב חדש שבו הבינה המלאכותית כבר לא רק מסייעת לחיילים לקבל החלטות — אלא מתחילה לקבל חלק מהן בעצמה. מומחים מעריכים שבתוך 6–12 חודשים רוסיה ואוקראינה עשויות להגיע להפעלה נרחבת של מערכות נשק אוטונומיות המסוגלות לנווט, לזהות מטרות ולתקוף גם ללא שליטה רציפה של מפעיל אנושי.
הטכנולוגיה עצמה כבר נמצאת בשטח. שני הצדדים משתמשים ברחפנים ובמערכות ראייה ממוחשבת כדי להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות של הלחימה כיום: שיבושי תקשורת ולוחמה אלקטרונית. במקום שרחפן יהיה תלוי כל הזמן בקשר עם המפעיל שלו, בינה מלאכותית יכולה לאפשר לו לזהות מטרה ולהמשיך אליה גם לאחר שהקשר נותק.
השלב הבא משמעותי הרבה יותר. כיום אדם עדיין מעורב ברוב המקרים בהחלטה אם לתקוף, אבל ככל שמערכות הזיהוי משתפרות, רחפן יכול לקבל תמונה מהמצלמה, לזהות בעצמו רכב, טנק או מטרה אחרת ולהחליט כיצד לפעול. אם הטכנולוגיה תהיה אמינה וזולה מספיק, יהיה אפשר להפעיל מספר גדול מאוד של רחפנים מבלי להצמיד מפעיל אנושי לכל אחד מהם.
וזה בדיוק מה שהופך את אוקראינה למעבדה של המלחמה העתידית. כל שיפור באוטונומיה של צד אחד יוצר לחץ מיידי על הצד השני לפתח מערכת מהירה ועצמאית יותר. בזמן שהקהילה הבינלאומית ממשיכה לדון בשאלות של אחריות, פיקוח ואתיקה, הטכנולוגיה בשטח מתקדמת הרבה יותר מהר.
דעתי: אנחנו כבר שם. השאלה היא כבר לא האם מכונות יקבלו החלטות של חיים ומוות בשדה הקרב, אלא מתי זה יהפוך לשגרה ובאיזה קנה מידה.
קשה לי להאמין שרוסיה, אוקראינה, ארצות הברית, סין או כל יריבה אחרת יסכימו לעצור יחד טכנולוגיה שיכולה לתת להן יתרון צבאי משמעותי. דווקא מפני שאף צד לא רוצה לגלות שהאויב הקדים אותו, לכולם יש תמריץ להמשיך את המרוץ.
אפשר וצריך לדבר על חוקים, אחריות ומגבלות, אבל לא הייתי בונה על כך שהם יעצרו את ההתפתחות. ברגע שמערכת אוטונומית תוכיח שהיא יכולה לזהות מטרה, להגיב מהר יותר מאדם ולהמשיך לפעול גם כשאין קשר עם מפעיל אנושי, הלחץ להשתמש בה יהיה עצום.
לכן מבחינתי המסקנה פשוטה: לא לחכות שהעולם יעצור את הטכנולוגיה, אלא לדאוג להיות בקדמתה. בעולם שבו נשק אוטונומי הופך לחלק משדה הקרב, הפער בין מי שמוביל בתחום לבין מי שנשאר מאחור עלול להפוך מיתרון טכנולוגי לעניין של ביטחון לאומי.
מקורות: X: Polymarket · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #HighSignal #Manual #X
X (formerly Twitter)
Polymarket (@Polymarket) on X
JUST IN: Experts warn Russia & Ukraine could begin “mass deployment” of fully autonomous AI-powered weapons within the next 6–12 months.
גרוק 4.7: אחרי כל ההייפ, אפילו מאסק מנמיך ציפיות
אחרי לא מעט ציפיות סביב גרוק 4.7, אלון מאסק מספק עכשיו תמונה הרבה פחות מרשימה של המודל הבא של xAI. לדבריו, גרוק 4.7 יהיה ״בערך באותה רמה״ כמו Opus 5.0 של Anthropic, אך לא טוב יותר מ-Opus 5.1. מאסק גם הודה שהמודל יהיה טוב יותר בחלק מהמשימות וגרוע יותר באחרות, ושיכולותיו הרב-מודאליות עדיין דורשות שיפור.
ההשקה עצמה התעכבה לאחר שב-xAI ביקשו עוד כמה ימים של ליטוש. לפי מאסק, במהלך הלמידה החיזוקית נוצרה בעיה שגרמה למודל ״להתייאש מוקדם מדי״ במשימות קשות, גם כאשר הייתה לו היכולת לפתור אותן. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל הוא ממחיש עד כמה קשה כיום להפוך מודל חזק על הנייר למערכת יציבה ואמינה בפועל.
וזה בולט במיוחד בגלל ההייפ שנבנה סביב גרוק 4.7. במשך תקופה הוא הוצג כקפיצה משמעותית נוספת של xAI, אבל מהדברים של מאסק עצמו עולה כרגע תמונה אחרת: מודל תחרותי, אך לא כזה שנראה בדרך לקחת את ההובלה מהמתחרים.
מאסק כבר מפנה את תשומת הלב לגרסאות הבאות. לדבריו, גרוק 4.8 אמור להיות שיפור משמעותי, לאחריו עשוי להגיע גרוק 4.9, ובגרוק 5 הוא כבר מציב יעד שאפתני בהרבה וטוען שהוא ״אולי יהיה טוב יותר מכל דבר אחר״.
דעתי: אחרי כל ההייפ סביב גרוק 4.7, נשמע ש-xAI פשוט מחזיקה כרגע במודל נחות לעומת המובילים בשוק. כשאפילו מאסק אומר שהוא לא טוב יותר מהמתחרים, מודה בחולשות ומיד מתחיל לדבר על 4.8, 4.9 ו-5, זה מרגיש פחות כמו השקה של מודל פורץ דרך ויותר כמו ניסיון להסביר למה צריך לחכות לגרסה הבאה. זה לא אומר ש-xAI מחוץ למשחק, אבל נכון לעכשיו נראה ש-OpenAI ו-Anthropic עדיין מחזיקות ביתרון, וגרוק 4.7, למרות כל הציפיות שנבנו סביבו, כנראה פשוט לא הולך להיות משהו יוצא דופן.
מקורות: X: Elon Musk · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #AI #Following #Tech #Trending
אחרי לא מעט ציפיות סביב גרוק 4.7, אלון מאסק מספק עכשיו תמונה הרבה פחות מרשימה של המודל הבא של xAI. לדבריו, גרוק 4.7 יהיה ״בערך באותה רמה״ כמו Opus 5.0 של Anthropic, אך לא טוב יותר מ-Opus 5.1. מאסק גם הודה שהמודל יהיה טוב יותר בחלק מהמשימות וגרוע יותר באחרות, ושיכולותיו הרב-מודאליות עדיין דורשות שיפור.
ההשקה עצמה התעכבה לאחר שב-xAI ביקשו עוד כמה ימים של ליטוש. לפי מאסק, במהלך הלמידה החיזוקית נוצרה בעיה שגרמה למודל ״להתייאש מוקדם מדי״ במשימות קשות, גם כאשר הייתה לו היכולת לפתור אותן. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל הוא ממחיש עד כמה קשה כיום להפוך מודל חזק על הנייר למערכת יציבה ואמינה בפועל.
וזה בולט במיוחד בגלל ההייפ שנבנה סביב גרוק 4.7. במשך תקופה הוא הוצג כקפיצה משמעותית נוספת של xAI, אבל מהדברים של מאסק עצמו עולה כרגע תמונה אחרת: מודל תחרותי, אך לא כזה שנראה בדרך לקחת את ההובלה מהמתחרים.
מאסק כבר מפנה את תשומת הלב לגרסאות הבאות. לדבריו, גרוק 4.8 אמור להיות שיפור משמעותי, לאחריו עשוי להגיע גרוק 4.9, ובגרוק 5 הוא כבר מציב יעד שאפתני בהרבה וטוען שהוא ״אולי יהיה טוב יותר מכל דבר אחר״.
דעתי: אחרי כל ההייפ סביב גרוק 4.7, נשמע ש-xAI פשוט מחזיקה כרגע במודל נחות לעומת המובילים בשוק. כשאפילו מאסק אומר שהוא לא טוב יותר מהמתחרים, מודה בחולשות ומיד מתחיל לדבר על 4.8, 4.9 ו-5, זה מרגיש פחות כמו השקה של מודל פורץ דרך ויותר כמו ניסיון להסביר למה צריך לחכות לגרסה הבאה. זה לא אומר ש-xAI מחוץ למשחק, אבל נכון לעכשיו נראה ש-OpenAI ו-Anthropic עדיין מחזיקות ביתרון, וגרוק 4.7, למרות כל הציפיות שנבנו סביבו, כנראה פשוט לא הולך להיות משהו יוצא דופן.
מקורות: X: Elon Musk · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #AI #Following #Tech #Trending
X (formerly Twitter)
Elon Musk (@elonmusk) on X
@itslueul Grok 4.7 should be roughly on par with Opus 5.0, not 5.1. Better in some ways, worse in others. We need to fix multimodal performance.
Grok 4.8 will be a noticeable improvement.
Grok…
Grok 4.8 will be a noticeable improvement.
Grok…
רובוט למד ללכת בערב אחד: כך אימנתי הומנואיד על מחשב נייד, בלי ענן ובלי רובוט
אתמול בערב לימדתי הומנואיד מדומה של Unitree, ה-G1, לעמוד ואז ללכת על מחשב נייד: קובץ תיאור של הרובוט, סימולטור שמריץ אלפי עותקים במקביל, וקוד שכתב Claude Code.
קפיצים בלבד נגמרו בנפילה אחרי 1.4 שניות: גוף עומד הוא מטוטלת הפוכה, והכבידה חזקה פי חמישה מהקפיצים. הקוד מריץ 1,024 רובוטים בבת אחת, וכולם מחוברים למוח אחד: רשת עצבית קטנה שרואה מפרקים, נטייה ופקודה ובוחרת יעדים למנועים 50 פעם בשנייה. נקודות על עמידה, קנס על נפילה, ובסוף כל סבב הרשת נדחפת לכיוון שעבד אצל מי שהצליח: מה שאחד לומד, כולם יודעים בסבב הבא.
להליכה, 2,048 רובוטים, וכדי שלא ישננו תרגיל אחד: פקודת מהירות אחרת כל ארבע שניות, דחיפה בצד כל חמש, ורצפה שונה לכל אחד. אחרי 11 דקות הוא עמד, אחרי 62 הלך, ובמבחן על 256 רובוטים איש לא נפל.
דעתי: המחסום כבר אינו החישוב ולא הקוד. ערב אחד על מחשב משחקים נותן מה שלפני שנתיים היה מאמר של מעבדה; מה שנשאר קשה הוא הגוף האמיתי. לכן הערך זז אל מי שמחזיק חומרה. הצעד הבא: רובוט אמיתי.
מקורות: ProjectDG
תגיות: #Robotics
אתמול בערב לימדתי הומנואיד מדומה של Unitree, ה-G1, לעמוד ואז ללכת על מחשב נייד: קובץ תיאור של הרובוט, סימולטור שמריץ אלפי עותקים במקביל, וקוד שכתב Claude Code.
קפיצים בלבד נגמרו בנפילה אחרי 1.4 שניות: גוף עומד הוא מטוטלת הפוכה, והכבידה חזקה פי חמישה מהקפיצים. הקוד מריץ 1,024 רובוטים בבת אחת, וכולם מחוברים למוח אחד: רשת עצבית קטנה שרואה מפרקים, נטייה ופקודה ובוחרת יעדים למנועים 50 פעם בשנייה. נקודות על עמידה, קנס על נפילה, ובסוף כל סבב הרשת נדחפת לכיוון שעבד אצל מי שהצליח: מה שאחד לומד, כולם יודעים בסבב הבא.
להליכה, 2,048 רובוטים, וכדי שלא ישננו תרגיל אחד: פקודת מהירות אחרת כל ארבע שניות, דחיפה בצד כל חמש, ורצפה שונה לכל אחד. אחרי 11 דקות הוא עמד, אחרי 62 הלך, ובמבחן על 256 רובוטים איש לא נפל.
דעתי: המחסום כבר אינו החישוב ולא הקוד. ערב אחד על מחשב משחקים נותן מה שלפני שנתיים היה מאמר של מעבדה; מה שנשאר קשה הוא הגוף האמיתי. לכן הערך זז אל מי שמחזיק חומרה. הצעד הבא: רובוט אמיתי.
מקורות: ProjectDG
תגיות: #Robotics
❤1
שלושה עובדים, אפס רעיונות, 72 שעות: xAI משדרת בלייב איך סוכני Grok מקימים חברה מאפס
היום ב-18:30 שעון ישראל התחיל בסן פרנסיסקו שידור חי של שלושה ימים, שבו צוות ה-AI של SpaceX (xAI) מנסה להקים חברה מאפס עם Grok Bot. שלושה עובדים, Matt Palmer, Lauren Tan ו-Roshan Sadanani, נכנסים בלי שם, בלי מוצר ובלי רעיון, ומחליטים הכול מול המצלמה. השידור רץ עד יום חמישי, 8:30 עד 18:00 שעון החוף המערבי, ופתוח לצפייה ב-X בלי הרשמה: https://x.com/i/broadcasts/1AxRnZbVpjaxl
הסוכן הזה אינו הצ׳אטבוט של X. Grok Bot הוא מוצר הסוכנים שהושק בבטא ב-11 באוגוסט: צוות של סוכני AI שנותנים להם שם ומטרה, וכל משימה מקבלת מחשב ענן משלה עם חשבונות משלה, שממשיך לעבוד גם אחרי שסוגרים את הלפטופ. הסוכנים לא מתחברים דרך ממשקי תכנות אלא מפעילים אתרים ואפליקציות כמו אדם, בלחיצות ובהקלדה. היום על הפרק הנדסה, מנהלי מוצר ומייסדים; מחר מכירות ותמיכה; ביום חמישי שיווק.
ההסתייגות ברורה: זו חברה שמדגימה את הכלי של עצמה, לא ניסוי עצמאי, והשאלה היא כמה השלושה מכוונים, עורכים ומצילים את הסוכנים מאחורי הקלעים. Grok Bot עצמו בן חודש, וכל מה שידוע על ביצועיו מגיע מהחברה ומהמשתמשים הראשונים.
דעתי: המוצר האמיתי כאן הוא הפורמט. ״להקים חברה בלייב ב-72 שעות״ יהפוך תוך שנה להדגמה הסטנדרטית של כל ספק סוכנים, כמו שנסיעה בלי ידיים על ההגה הפכה להדגמה של כל רכב אוטונומי. המבחן שלי לא יהיה אם ביום חמישי תהיה חברה, אלא כמה פעמים יד אנושית תיגע במקלדת באמצע: אם הסוכנים עוברים לבד את השלב המשעמם, פניות תמיכה ומיילים ללקוחות, זה שווה יותר מכל מודל חדש.
מקורות: Grok Bot Galaxy · השידור החי ב-X · הרשמה ב-Luma · Yahoo Tech · InfoQ
תגיות: #AI
היום ב-18:30 שעון ישראל התחיל בסן פרנסיסקו שידור חי של שלושה ימים, שבו צוות ה-AI של SpaceX (xAI) מנסה להקים חברה מאפס עם Grok Bot. שלושה עובדים, Matt Palmer, Lauren Tan ו-Roshan Sadanani, נכנסים בלי שם, בלי מוצר ובלי רעיון, ומחליטים הכול מול המצלמה. השידור רץ עד יום חמישי, 8:30 עד 18:00 שעון החוף המערבי, ופתוח לצפייה ב-X בלי הרשמה: https://x.com/i/broadcasts/1AxRnZbVpjaxl
הסוכן הזה אינו הצ׳אטבוט של X. Grok Bot הוא מוצר הסוכנים שהושק בבטא ב-11 באוגוסט: צוות של סוכני AI שנותנים להם שם ומטרה, וכל משימה מקבלת מחשב ענן משלה עם חשבונות משלה, שממשיך לעבוד גם אחרי שסוגרים את הלפטופ. הסוכנים לא מתחברים דרך ממשקי תכנות אלא מפעילים אתרים ואפליקציות כמו אדם, בלחיצות ובהקלדה. היום על הפרק הנדסה, מנהלי מוצר ומייסדים; מחר מכירות ותמיכה; ביום חמישי שיווק.
ההסתייגות ברורה: זו חברה שמדגימה את הכלי של עצמה, לא ניסוי עצמאי, והשאלה היא כמה השלושה מכוונים, עורכים ומצילים את הסוכנים מאחורי הקלעים. Grok Bot עצמו בן חודש, וכל מה שידוע על ביצועיו מגיע מהחברה ומהמשתמשים הראשונים.
דעתי: המוצר האמיתי כאן הוא הפורמט. ״להקים חברה בלייב ב-72 שעות״ יהפוך תוך שנה להדגמה הסטנדרטית של כל ספק סוכנים, כמו שנסיעה בלי ידיים על ההגה הפכה להדגמה של כל רכב אוטונומי. המבחן שלי לא יהיה אם ביום חמישי תהיה חברה, אלא כמה פעמים יד אנושית תיגע במקלדת באמצע: אם הסוכנים עוברים לבד את השלב המשעמם, פניות תמיכה ומיילים ללקוחות, זה שווה יותר מכל מודל חדש.
מקורות: Grok Bot Galaxy · השידור החי ב-X · הרשמה ב-Luma · Yahoo Tech · InfoQ
תגיות: #AI
X (formerly Twitter)
Grok Bot
Day 1: Grok Bot Galaxy Livestream
אחד החוקרים מאחורי ChatGPT עזב את OpenAI: עכשיו הוא מהמר שהעתיד בכלל לא בצ׳אט
דיוגו אלמיידה היה אחד החוקרים ב-OpenAI שעבדו על השיטות שעזרו להפוך מודלי שפה למערכות שמבינות הוראות ומנהלות שיחה — מחקר שהוביל בהמשך ל-ChatGPT. בשנת 2024 הוא עזב את OpenAI והקים את TypeSafe AI, סטארטאפ עצמאי שכעת יוצא מחשאיות עם גיוס של 40 מיליון דולר ועם המודל הראשון שלו: Jev.
ההבדל בין Jev לבין ChatGPT מתחיל בדרך שבה הם חושבים ומחזירים תשובה. כששואלים את ChatGPT שאלה, המודל מייצר את התשובה מילה אחר מילה — או ליתר דיוק אסימון אחר אסימון. כל אסימון חדש תלוי במה שהמודל כבר כתב לפניו. לכן כתיבת תשובה ארוכה, קוד או מסמך דורשת שרשרת של מאות או אלפי פעולות עוקבות.
המודל Jev מוותר לחלוטין על החלק הזה. במקום לבקש ממנו ״תסביר לי מה לעשות״, התוכנה מגדירה מראש אילו תשובות מותרות ומבקשת ממנו לבחור ביניהן. לדוגמה: האם עסקה היא הונאה — כן או לא; לאיזו מחלקה להעביר פנייה; מה הסיכוי שלקוח יעזוב; איזו פעולה דמות במשחק צריכה לבצע; או האם מערכת אוטומטית צריכה להמשיך במסלול א׳ או ב׳.
התוצאה אינה פסקה של טקסט אלא נתונים מובנים שהתוכנה יכולה להשתמש בהם מיד, יחד עם הסתברויות ורמת ביטחון. במקום שמודל יכתוב ״לדעתי יש סיכוי גבוה שהלקוח יעזוב״ ואז תוכנה אחרת תנסה להבין את המשפט, Jev יכול להחזיר ישירות משהו בסגנון ״סיכון נטישה: גבוה, הסתברות: 87%״.
גם אופן החישוב שונה. מודל שפה מייצר את הפלט באופן סדרתי, אסימון אחרי אסימון. Jev נבנה כך שיוכל לחשב את ההחלטות שלו במקביל ולהחזיר את כל הפלט המובנה בפעם אחת. לפי TypeSafe, זה מאפשר זמני תגובה של עשרות עד מאות מילישניות במקום שניות רבות במודלים גדולים.
אבל יש כאן מחיר משמעותי: Jev לא יכול לכתוב טקסט חופשי. אי אפשר לפתוח מולו חלון כמו ChatGPT ולבקש ממנו ״כתוב לי סיפור על סמוראי ביפן״ ולקבל סיפור. הוא גם לא נועד לכתוב מאמר, לנהל שיחה טבעית או לייצר אלפי שורות קוד. במובן הזה הוא הרבה פחות כללי מ-ChatGPT.
מצד שני, אפשר בהחלט להשתמש בו בתוך צ׳אטבוט. לדוגמה, לקוח יכול לדבר עם מודל שפה רגיל, בזמן ש-Jev פועל מאחורי הקלעים ומחליט האם הלקוח זכאי להחזר, לאן להעביר את הפנייה ומה הפעולה הבאה שהמערכת צריכה לבצע. מודל השפה מדבר עם האדם; Jev מדבר עם התוכנה.
זה גם מסביר את המספרים החריגים שהחברה מפרסמת. TypeSafe טוענת שבמשימות מהסוג הזה Jev יכול להיות מהיר פי 20–200 וזול פי 40–400 ממודלי שפה בעלי רמת ביצועים דומה. מחיר הקלט עומד על 0.042 דולר למיליון אסימונים, והחברה אינה גובה כרגע על הפלט. עם זאת, אלו בעיקר בדיקות של TypeSafe עצמה, והחברה מודה שהשיפורים הגבוהים ביותר כנראה נמצאים בקצה העליון של מה שניתן לצפות לו בעולם האמיתי.
חשוב גם להבין מה פירוש הטענה ש-Jev לא ״הוזה״ כמו מודל שפה. מכיוון שהפלט האפשרי מוגדר מראש, הוא לא יכול פתאום להמציא פורמט חדש או להחזיר סוג נתון שהתוכנה אינה מצפה לו. זה לא אומר שהוא תמיד צודק — הוא עדיין יכול לקבל החלטה שגויה — אלא שהמערכת יודעת מראש בדיוק איזה סוג תשובה היא עומדת לקבל.
הרעיון של אלמיידה גדול יותר ממודל אחד. לטענתו, מודלי השפה הפכו למצוינים בשיחה עם בני אדם, אבל זה עדיין לא יצר את כמות האוטומציה שניתן היה לצפות ממערכות כל כך חכמות. TypeSafe רוצה לבנות מודלים שלא מיועדים בעיקר לדבר איתנו, אלא לשמש כמו מיליוני פונקציות חכמות בתוך תוכנה — מקבלות מצב, מקבלות החלטה וממשיכות מיד הלאה.
דעתי: זה עדיין רחוק מלהוכיח שזו הדרך ל-AGI, אבל הרעיון מסקרן מאוד. במשך השנים האחרונות ניסינו להשתמש באותו סוג מודל כמעט לכל דבר: כתיבה, תכנות, שיחה וגם החלטות קטנות בתוך תוכנה. יכול להיות שהשלב הבא יהיה דווקא פיצול — מודלים כמו ChatGPT ידברו ויחשבו איתנו, ומודלים כמו Jev יקבלו מיליארדי החלטות קטנות מאחורי הקלעים. אם זה יעבוד כפי ש-TypeSafe טוענת, חלק גדול מה-AI של העתיד אולי בכלל לא יהיה צ׳אטבוט שאנחנו רואים — הוא פשוט יהיה בתוך כל תוכנה שאנחנו משתמשים בה.
מקורות: X: Diogo Almeida · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #AI #HighSignal #Manual #X
דיוגו אלמיידה היה אחד החוקרים ב-OpenAI שעבדו על השיטות שעזרו להפוך מודלי שפה למערכות שמבינות הוראות ומנהלות שיחה — מחקר שהוביל בהמשך ל-ChatGPT. בשנת 2024 הוא עזב את OpenAI והקים את TypeSafe AI, סטארטאפ עצמאי שכעת יוצא מחשאיות עם גיוס של 40 מיליון דולר ועם המודל הראשון שלו: Jev.
ההבדל בין Jev לבין ChatGPT מתחיל בדרך שבה הם חושבים ומחזירים תשובה. כששואלים את ChatGPT שאלה, המודל מייצר את התשובה מילה אחר מילה — או ליתר דיוק אסימון אחר אסימון. כל אסימון חדש תלוי במה שהמודל כבר כתב לפניו. לכן כתיבת תשובה ארוכה, קוד או מסמך דורשת שרשרת של מאות או אלפי פעולות עוקבות.
המודל Jev מוותר לחלוטין על החלק הזה. במקום לבקש ממנו ״תסביר לי מה לעשות״, התוכנה מגדירה מראש אילו תשובות מותרות ומבקשת ממנו לבחור ביניהן. לדוגמה: האם עסקה היא הונאה — כן או לא; לאיזו מחלקה להעביר פנייה; מה הסיכוי שלקוח יעזוב; איזו פעולה דמות במשחק צריכה לבצע; או האם מערכת אוטומטית צריכה להמשיך במסלול א׳ או ב׳.
התוצאה אינה פסקה של טקסט אלא נתונים מובנים שהתוכנה יכולה להשתמש בהם מיד, יחד עם הסתברויות ורמת ביטחון. במקום שמודל יכתוב ״לדעתי יש סיכוי גבוה שהלקוח יעזוב״ ואז תוכנה אחרת תנסה להבין את המשפט, Jev יכול להחזיר ישירות משהו בסגנון ״סיכון נטישה: גבוה, הסתברות: 87%״.
גם אופן החישוב שונה. מודל שפה מייצר את הפלט באופן סדרתי, אסימון אחרי אסימון. Jev נבנה כך שיוכל לחשב את ההחלטות שלו במקביל ולהחזיר את כל הפלט המובנה בפעם אחת. לפי TypeSafe, זה מאפשר זמני תגובה של עשרות עד מאות מילישניות במקום שניות רבות במודלים גדולים.
אבל יש כאן מחיר משמעותי: Jev לא יכול לכתוב טקסט חופשי. אי אפשר לפתוח מולו חלון כמו ChatGPT ולבקש ממנו ״כתוב לי סיפור על סמוראי ביפן״ ולקבל סיפור. הוא גם לא נועד לכתוב מאמר, לנהל שיחה טבעית או לייצר אלפי שורות קוד. במובן הזה הוא הרבה פחות כללי מ-ChatGPT.
מצד שני, אפשר בהחלט להשתמש בו בתוך צ׳אטבוט. לדוגמה, לקוח יכול לדבר עם מודל שפה רגיל, בזמן ש-Jev פועל מאחורי הקלעים ומחליט האם הלקוח זכאי להחזר, לאן להעביר את הפנייה ומה הפעולה הבאה שהמערכת צריכה לבצע. מודל השפה מדבר עם האדם; Jev מדבר עם התוכנה.
זה גם מסביר את המספרים החריגים שהחברה מפרסמת. TypeSafe טוענת שבמשימות מהסוג הזה Jev יכול להיות מהיר פי 20–200 וזול פי 40–400 ממודלי שפה בעלי רמת ביצועים דומה. מחיר הקלט עומד על 0.042 דולר למיליון אסימונים, והחברה אינה גובה כרגע על הפלט. עם זאת, אלו בעיקר בדיקות של TypeSafe עצמה, והחברה מודה שהשיפורים הגבוהים ביותר כנראה נמצאים בקצה העליון של מה שניתן לצפות לו בעולם האמיתי.
חשוב גם להבין מה פירוש הטענה ש-Jev לא ״הוזה״ כמו מודל שפה. מכיוון שהפלט האפשרי מוגדר מראש, הוא לא יכול פתאום להמציא פורמט חדש או להחזיר סוג נתון שהתוכנה אינה מצפה לו. זה לא אומר שהוא תמיד צודק — הוא עדיין יכול לקבל החלטה שגויה — אלא שהמערכת יודעת מראש בדיוק איזה סוג תשובה היא עומדת לקבל.
הרעיון של אלמיידה גדול יותר ממודל אחד. לטענתו, מודלי השפה הפכו למצוינים בשיחה עם בני אדם, אבל זה עדיין לא יצר את כמות האוטומציה שניתן היה לצפות ממערכות כל כך חכמות. TypeSafe רוצה לבנות מודלים שלא מיועדים בעיקר לדבר איתנו, אלא לשמש כמו מיליוני פונקציות חכמות בתוך תוכנה — מקבלות מצב, מקבלות החלטה וממשיכות מיד הלאה.
דעתי: זה עדיין רחוק מלהוכיח שזו הדרך ל-AGI, אבל הרעיון מסקרן מאוד. במשך השנים האחרונות ניסינו להשתמש באותו סוג מודל כמעט לכל דבר: כתיבה, תכנות, שיחה וגם החלטות קטנות בתוך תוכנה. יכול להיות שהשלב הבא יהיה דווקא פיצול — מודלים כמו ChatGPT ידברו ויחשבו איתנו, ומודלים כמו Jev יקבלו מיליארדי החלטות קטנות מאחורי הקלעים. אם זה יעבוד כפי ש-TypeSafe טוענת, חלק גדול מה-AI של העתיד אולי בכלל לא יהיה צ׳אטבוט שאנחנו רואים — הוא פשוט יהיה בתוך כל תוכנה שאנחנו משתמשים בה.
מקורות: X: Diogo Almeida · מקור · מקור · מקור · מקור · מקור
תגיות: #AI #HighSignal #Manual #X
X (formerly Twitter)
Diogo Almeida (@CompleteSkeptic) on X
After co-inventing ChatGPT, I kept asking myself: why have superhuman chat models not led to AGI?
I’ve spent the last 2 years in stealth building a new way to train models (RLCD), and a new type …
I’ve spent the last 2 years in stealth building a new way to train models (RLCD), and a new type …
סיגנל: OpenAI מחלקת Codex Pro בחינם: 10,000 מתחזקי קוד פתוח יקבלו גישה
חברת OpenAI מכפילה את תוכנית התמיכה שלה במתחזקי קוד פתוח מ־5,000 ל־10,000 משתתפים. מי שייבחר יקבל שישה חודשים של ChatGPT Pro הכולל Codex, ובחלק מהמקרים גם קרדיטים ל-API וגישה ל-Codex Security.
כדי להגיש מועמדות צריך להיות מתחזק פעיל של פרויקט קוד פתוח. בטופס מבקשים קישור לפרויקט הציבורי ב-GitHub, שם משתמש, תיאור התפקיד בפרויקט והסבר קצר למה הפרויקט חשוב — למשל מספר משתמשים, הורדות או חשיבות לאקוסיסטם. הבקשות נבדקות באופן שוטף, ואפשר גם להמליץ על מתחזק אחר.
להגשת מועמדות:
https://openai.com/form/codex-for-oss/
דעתי: זה מהלך חכם מאוד של OpenAI. מעבר לתמיכה בקוד פתוח, החברה מכניסה את Codex ישירות לשגרת העבודה של אלפי מפתחים שמתחזקים ספריות ותשתיות חשובות. אם הם יתרגלו לעבוד איתו, Codex הופך בהדרגה לחלק טבעי מתהליך הפיתוח.
מקורות: X: Charlie Marsh · מקור · מקור
תגיות: #DevTools #Following #Tech #Trending
חברת OpenAI מכפילה את תוכנית התמיכה שלה במתחזקי קוד פתוח מ־5,000 ל־10,000 משתתפים. מי שייבחר יקבל שישה חודשים של ChatGPT Pro הכולל Codex, ובחלק מהמקרים גם קרדיטים ל-API וגישה ל-Codex Security.
כדי להגיש מועמדות צריך להיות מתחזק פעיל של פרויקט קוד פתוח. בטופס מבקשים קישור לפרויקט הציבורי ב-GitHub, שם משתמש, תיאור התפקיד בפרויקט והסבר קצר למה הפרויקט חשוב — למשל מספר משתמשים, הורדות או חשיבות לאקוסיסטם. הבקשות נבדקות באופן שוטף, ואפשר גם להמליץ על מתחזק אחר.
להגשת מועמדות:
https://openai.com/form/codex-for-oss/
דעתי: זה מהלך חכם מאוד של OpenAI. מעבר לתמיכה בקוד פתוח, החברה מכניסה את Codex ישירות לשגרת העבודה של אלפי מפתחים שמתחזקים ספריות ותשתיות חשובות. אם הם יתרגלו לעבוד איתו, Codex הופך בהדרגה לחלק טבעי מתהליך הפיתוח.
מקורות: X: Charlie Marsh · מקור · מקור
תגיות: #DevTools #Following #Tech #Trending
OpenAI
Codex for Open Source
Open-source maintainers can apply to Codex for Open Source, including ChatGPT Pro, AI-powered code review, and security tools for critical projects.