{'inspection_date is': [{'category': 'holiday',
'date': '2026-05-21',
'hdate': '5 Sivan 5786',
'hebrew': 'ערב שבועות',
'link': 'https://hebcal.com/h/shavuot-2026?i=on&us=js&um=api',
'memo': 'Festival of Weeks. Commemorates the giving '
'of the Torah at Mount Sinai',
'subcat': 'major',
'title': 'Erev Shavuot'}],
'yomtov': False}

{'inspection_date is': [{'category': 'holiday',
'date': '2026-05-21',
'hdate': '5 Sivan 5786',
'hebrew': 'ערב שבועות',
'link': 'https://hebcal.com/h/shavuot-2026?i=on&us=js&um=api',
'memo': 'Festival of Weeks. Commemorates the giving '
'of the Torah at Mount Sinai',
'subcat': 'major',
'title': 'Erev Shavuot'}],
'yomtov': False}

{'inspection_date is': [{'category': 'holiday',
'date': '2026-05-21',
'hdate': '5 Sivan 5786',
'hebrew': 'ערב שבועות',
'link': 'https://hebcal.com/h/shavuot-2026?i=on&us=js&um=api',
'memo': 'Festival of Weeks. Commemorates the giving '
'of the Torah at Mount Sinai',
'subcat': 'major',
'title': 'Erev Shavuot'}],
'yomtov': False}

{'inspection_date is': [{'category': 'holiday',
'date': '2026-05-21',
'hdate': '5 Sivan 5786',
'hebrew': 'ערב שבועות',
'link': 'https://hebcal.com/h/shavuot-2026?i=on&us=js&um=api',
'memo': 'Festival of Weeks. Commemorates the giving '
'of the Torah at Mount Sinai',
'subcat': 'major',
'title': 'Erev Shavuot'}],
'yomtov': False}

{'inspection_date is': [{'category': 'holiday',
'date': '2026-05-22',
'hdate': '6 Sivan 5786',
'hebrew': 'שבועות',
'leyning': {'1': 'Exodus 19:1-19:6',
'2': 'Exodus 19:7-19:13',
'3': 'Exodus 19:14-19:19',
'4': 'Exodus 19:20-20:14',
'5': 'Exodus 20:15-20:23',
'haftarah': 'Ezekiel 1:1-28, 3:12',
'maftir': 'Numbers 28:26-28:31',
'torah': 'Exodus 19:1-20:23; Numbers '
'28:26-31; Ruth 1:1-4:22'},
'link': 'https://hebcal.com/h/shavuot-2026?i=on&us=js&um=api',
'memo': 'Festival of Weeks. Commemorates the giving '
'of the Torah at Mount Sinai',
'subcat': 'major',
'title': 'Shavuot',
'yomtov': True}],
'yomtov': True}

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲ט̲```
*חַיָּה רָעָה בָאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם.*
*גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל הַשְׁמָטַת הָאָרֶץ.*
*בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מִתְרַבֶּה, בָּרְבִיעִית, וּבַשְּׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.*
*בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית.*
*בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית.*
*וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵרוֹת שְׁבִיעִית.*
*וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִפְּנֵי גֶזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
_למעשה המשך המשנה הקודמת_
*השמטת* - _חוסר השמטת_
*פרקים* - _תקופות_
*רביעית* - _השנה הרביעית מתוך שבע שנות השמיטה_
*החג* - _חג סוכות נקרא במקרא ובעקבותיו במשנה 'החג', שכן סובבים את המזבח עם ערבות_
*מפני גזל מתנות עניים* - _הדבר אינו מעיד דוקא על פירות שביעית אלא על מתנות עניים בכלל._

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.9?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.9?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_ט


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_לגבי חילול השם השוו לעיל ד, ד._
_לעניין הגלות על ע"ז ראו ספרי דברים קמח._

_המשנה נראית כהמשך של משנה ח-ט, אבל למעשה היא מעבירה אותנו משלב השביעיות לשלב הרביעיות. היא מדגימה את הסיבות לדֶבֶר ומשנה אותן: אין כאן איזכור של "מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין", ולעומת זאת העבירה של "פירות שביעית" מורחבת והדֶבֶר בא גם על מעשר עני וגם על מתנות עניים בכלל. היא גם מרמזת שניתן לבחון את דברי המשנה הקודמת: האם אמנם הדֶבֶר מתרבה דווקא בפרקים הללו? ואם לא, האם המשנה הקודמת אכן צודקת?_
_בעניין מעשר עני, תמוה מדוע אין כמעט בספרות ההלכה התיחסות למעשר זה. וראו דמאי ד, ג-ד._

_המשניות בחטיבה זו ערוכות סביב המספר 4, ומבוססות על מערכת בינארית של 2X2. תמיד יש אחד טוב, אחד רע ושנים בינוניים._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲```
*אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם.*
*הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית.*
*וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם.*
*שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ.*
*שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד.*
*שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*ושלך שלך* - _כל אחד דואג לעצמו_
*ושלך שלי* - _שיתוף נכסים בלי גבולות. ויש אומרים: הנותן בתנאי שיקבל תמורה._
*ושלך שלך* - _נותן לאחרים את שלו_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.10?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.10?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_י


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_ראו יחזקאל טז מט, שחטא סדום הוא התעלמות מצרכי העניים._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲א̲```
*אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת.*
*נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ.*
*קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ.*
*קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד.*
*נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע:*

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.11?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.11?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יא

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲ב̲```
*אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים.*
*מַהֵר לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ.*
*קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ.*
*מַהֵר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, חָכָם.*
*קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, זֶה חֵלֶק רָע:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*לשמוע* - _להבין_
*חכם* - _לא בהכרח צדיק_
*זה חלק רע* - _אבל אינו רשע, שכן אינו אשם בחלק הרע שקיבל_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.12?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.12?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יב


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_משניות י-יא עסקו בחסיד לעומת הרשע. כך גם משניות יג-יד. משנה יב ומשנה טו עוסקות בתלמידים ולא בחסידים._
_המבנה הוא 2-1-2-1._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲ג̲```
*אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה.*
*הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים.*
*יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ.*
*יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד.*
*לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע:*

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.13?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.13?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יג


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_החסיד כאן ובמשנה יד קשור למצווה קונקרטית, לא כבמשניות י-יא._
_הביטוי "עינו רעה" וכו' נראה מוזר, וזה המסר של המשנה: מי שאינו נותן צדקה - פוגע ברכושו שלו, ואינו שומר עליו (כפי שנראה לעין), כי שנינו: עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר, ומי שלא יתן - לא יתעשר!_

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲ד̲```
*אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.*
*הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְיָדוֹ.*
*עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְיָדוֹ.*
*הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד.*
*לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע:*

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.14?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.14?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יד

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲ט̲ו̲```
*אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לִפְנֵי חֲכָמִים.*
*סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה.*
*סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל.*
*מַשְׁפֵּךְ, שֶׁמַּכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְזוֹ.*
*מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים.*
*וְנָפָה, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*השמרים* - _זוכר רק את הדברים השוליים_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.15?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.15?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_טו


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_השוו לעיל משנה יב. הספוג והמשפך מופיעים גם שם, אבל המשמרת (מכשיר לסינון היין) והנפה רק פה._
_מעניין לשאול מה עדיף: הספוג או הנפה? - וראו דברי ר' יהודה בספרי דברים מח, שעדיף הספוג שיכול למיין את דברי התורה שלמד._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲ט̲ז̲```
*כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה.*
*וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם.*
*אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר.*
*וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*אהבת דויד ויהונתן* - _שיהונתן אהב את דוד למרות שלא קיבל ממנו דבר._

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.16?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.16?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_טז


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_לגבי אהבת אמנון ותמר, ראו שמואל ב יג._
_לגבי אהבת דויד ויהונתן, ראו שמואל א כ טז. בשום מקום לא כתוב שדוד אהב את יהונתן, ואם אהבו, הרי אהבתו היתה תלויה בדבר, שהרי יהונתן הציל אותו. אבל יהונתן אכן אהב את דוד._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲ז̲```
*כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.*
*וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.*
*אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי.*
*וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:*

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.17?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.17?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יז


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_מחלוקת לשם שמים אינה תלויה בדבר, ולכן משנה יז משקפת את משנה טז; אבל הניסוח הוא הפוך: במשנה טז מזכירים דבר שנחשב חיובי (אהבה), ומראים שלעיתים הוא מכיל זוועה כבמקרה של אמנון ותמר, ובמשנה יז מזכירים דבר הנחשב שלילי (מחלוקת), ומראים שלעיתים הוא חיובי._
_והשוו לעיל פרק ד משנה יא._
__
_מחלוקת הלל ושמאי עשויה להתפרש גם כמחלוקת שבין שניהם לבין הצדוקים, בדומה למחלוקת קורח ועדתו כנגד משה._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲ח̲```
*כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ.*
*וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.*
*משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל.*
*יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:*

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.18?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.18?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יח


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_השוו יומא ח, ט: המחטיא את הרבים דומה לחוטא בין אדם לחבירו, שאינו יכול לחזור בתשובה על חטא חברו. וראו גם תוספתא יומא ד, י._
_וראו את תיאור התשובה של מנשה, דברי הימים ב לג יג, ושל אחאב, מלכים א כא כז-כט, ולעומתם את חטא מי מריבה. כל אלו סותרים, לכאורה, את הנאמר במשנה._
__
_נראה שהתשובה שאינו מספיק לעשות היא על חטאי הרבים, וכך גם הזכות של הרבים עומדת לצדיק, אפילו אם חזר בו וחטא._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲י̲ט̲```
*כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.*
*וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.*
*עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.*
*עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.*
*מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.*
*תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.*
*אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנֹּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה) וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*מתלמידיו* - _כלומר בני תרבותו_
*אנשי דמים ומרמה* - _הפסוק מצוטט גם על יושבי קרקסיות ותיאטראות, שישבו שם כדי לראות דם ומרמה, והם הם תלמידי בלעם ואנשי התרבות הרומית_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.19?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.19?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_יט


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_לעצם ההשוואה בין אברהם לבלעם ראו בראשית רבה נה ח._
_משניות יז-יט מחזירות לדיכוטומיה בין צדיקים לרשעים, שבה נפתח הפרק. משנה יט מזכירה גם את ה"עולם" כמסגרת._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲כ̲```
*יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.*
*הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן.*
*יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתֶךָ:*

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.20?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.20?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_כ


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_השוו ישעיה מ לא: "קל כנשר" שם הוא השכר, ולא המאמץ לקיים את המצוות!_
_עז פנים אינו עז כנמר לרצון אביו שבשמים אלא לרצון עצמו, ודינו גיהינום._
__
_גם כאן, כמו בסיום פרק ד, לפנינו לשון של סיום לימוד תורה. כאן הסתיים הפרק._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲כ̲א̲```
*הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*למקרא* - _צריך להתחיל ללמוד לקרוא - למשל בתורה. וכפי שכתוב: (פר' בשלח) "ביום הראשון מקרא: 'קדש!'"_
*למשנה* - _משניות נקראים כך על שם שינונם, אך גם בעקבות "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה" ביהושע - וכן בדומה בפרשיית המלך בפרשת כי תצא_
*למצות* - _מחוייב לקיים את המצוות, ומכונה בימינו "בר מצווה". וכפי שכתוב בנחמיה: "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"_
*לתלמוד* - _(בפרשת נצבים) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו... וכמאמר ישעיה: ה' אלקים נתן לי לשון למודים לעות (לתת עצה או להעיר) את יעף..._
*לחפה* - _לחופה כלומר מתאים לחתונה ונישואים. (תהלים) ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל - כבוד חֹפֶה (כלומר מכסה)_
*לרדוף* - _אחרי פרנסה. (ובפרשת שופטים) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך_
*לכח* - _(פר' דברים) וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה_
*לבינה* - _להתבוננות בדברים והבנה מתוך כך. (משלי) תֹחלת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה! כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים_
*לעצה* - _יכול לתת עצות שכן יש לו נסיון חיים. (משלי) מים עמוקים - עצה בלב איש, ואיש תבונה - ידלנה. הלוויים היו מפסיקים לעבוד בגיל 50 ומתחילים לתת עצות._
*לזקנה* - _יכול להצטרף למועצת הזקנים. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן_
*לשיבה* - _שיער לבן, מצב של מנוחה. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן_
*לגבורה* - _שהגיע לגיל זה, ככתוב בתהלים "ימי חיינו בהם... ואם בגבורות - שמונים שנה"._
*לשוח* - _להתחיל להתכופף. אך גם להכיר במקומו בלא גאווה מיותרת. ויש מפרשים בשין שמאלית לשוחח ולהתפלל. (סוף קהלת על הזיקנה) וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור (כלומר השכם בבוקר) וישחו (כאשר מתחילות לשוחח) כל בנות השיר (הציפורים)_
*כאלו מת* - _היו שראו זאת כמחמאה וטובה - שכן אין לו יותר עסק עם צרות העולם, למרות שהוא חי בו_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.21?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.21?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_כא


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_יש המפרשים משנה זו בעניין בניית האדם לקראת היותו משפיע ומנהיג כמאמר (ישעיה יא ב) על הגואל (המשיח): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה - רוח דעת ויראת ה'." אבל נראה שהם טועים, כי הפשט במשנה הוא שהיא משקפת מספרים ממוצעים, ואינה מחייבת. למשל, אין בשום מקום חובה על מי שהגיע לגיל 100 לעבור מן העולם._
_המספרים כאן מורכבים משלוש רשימות: סילבוס הלימודים (5, 10, 15), התבגרות פיסיולוגית (13, 18) וסקירה על תולדות האדם הממוצע (20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, 100)._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲כ̲ב̲```
*בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ.*
*וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנַּהּ לֹא תָזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*בה* - _בתורה_
*דכלא בך וכולך בה.* - _שהיא כולה בך_
*ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע,* - _ובה תעיין, והזדקן בה, וממנה לא תזוז_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.22?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.22?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_כב


```̲ה̲ר̲ח̲ב̲ה̲```
_תוספות מאוחרות בארמית._
_התורה כבר נמצאת בתוכך!_
__
_המצווה ללמוד תורה אינה מוטלת רק על המנהיגים, בניגוד למה שהיה אפשר להבין מתחילת המסכת._

```̲מ̲ס̲כ̲ת̲ ̲א̲ב̲ו̲ת̲ ̲ה̲;̲כ̲ג̲```
*בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא:*

```̲מ̲ש̲נ̲ה̲ ̲מ̲ב̲ו̲א̲ר̲ת̲```
*לפום צערא אגרא* - _לפי הצער, כך השכר_

```̲פ̲ר̲ש̲נ̲י̲ם̲```
*ברטנורא*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.23?lang=he&with=Bartenura&lang2=he
*רמב"ם*: - https://www.sefaria.org.il/Pirkei_Avot.5.23?lang=he&with=Rambam&lang2=he
*ויקיטקסט*: - https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משנה_אבות_פרק_ה#משנה_כג