כמוסת ריגול במערכת העיכול
חברת הביוטק אנביבו-ביו קרובה להשלים את פיתוחה של כמוסה שתאסוף דגימות מהמעיים בלי התערבות פולשנית או שימוש בהרדמה – רק בולעים עם האוכל ומחכים שתצא בצואה.
הכמוסה, שנקראת CapScan, מורכבת משלפוחית בעלת שסתום חד כיווני ומצופה בחומר שמתמוסס בהתאם לדרגת החומציות השוררת במקומות שונים במערכת העיכול. כשהציפוי נעלם, מכסה הכמוסה נפתח והיא מתרחבת ושואבת לתוכה נוזלים מהסביבה.
לצורך בדיקת השיטה נתנו ל-15 נבדקים בריאים לבלוע כמוסות במשך שלושה ימים וניתחו את תכולתן. בסך הכול נאספו למעלה ממאתיים כמוסות תקינות מאזורים שונים במעיים ונמצאו הבדלים ניכרים בהרכב החומרים והחיידקים שבהן. נתונים כאלה מספקים מידע יקר ערך על תפקודם התקין של המעיים ומאפשרים לעקוב אחרי ההשפעות של שינויים בתזונה ותרופות. החוקרים מקווים שהכמוסה גם תשפר את הבנת יחסי הגומלין המורכבים בין גופנו לחיידקי המעיים ותסייע באבחון מצבים רפואיים ובפיתוח טיפולים.
לכתבה המלאה: https://bit.ly/3CFpxaE
🎨: נטע כשר באמצעות מידג'רני
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חברת הביוטק אנביבו-ביו קרובה להשלים את פיתוחה של כמוסה שתאסוף דגימות מהמעיים בלי התערבות פולשנית או שימוש בהרדמה – רק בולעים עם האוכל ומחכים שתצא בצואה.
הכמוסה, שנקראת CapScan, מורכבת משלפוחית בעלת שסתום חד כיווני ומצופה בחומר שמתמוסס בהתאם לדרגת החומציות השוררת במקומות שונים במערכת העיכול. כשהציפוי נעלם, מכסה הכמוסה נפתח והיא מתרחבת ושואבת לתוכה נוזלים מהסביבה.
לצורך בדיקת השיטה נתנו ל-15 נבדקים בריאים לבלוע כמוסות במשך שלושה ימים וניתחו את תכולתן. בסך הכול נאספו למעלה ממאתיים כמוסות תקינות מאזורים שונים במעיים ונמצאו הבדלים ניכרים בהרכב החומרים והחיידקים שבהן. נתונים כאלה מספקים מידע יקר ערך על תפקודם התקין של המעיים ומאפשרים לעקוב אחרי ההשפעות של שינויים בתזונה ותרופות. החוקרים מקווים שהכמוסה גם תשפר את הבנת יחסי הגומלין המורכבים בין גופנו לחיידקי המעיים ותסייע באבחון מצבים רפואיים ובפיתוח טיפולים.
לכתבה המלאה: https://bit.ly/3CFpxaE
🎨: נטע כשר באמצעות מידג'רני
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
דולפין קדום עם שיני מסור
ב-1998 נמצאה על חוף באי הדרומי של ניו זילנד גולגולת לא שגרתית, של דולפין בן 25 מיליון שנה. הגולגולת הגיעה למוזיאון הגיאולוגי של אוניברסיטת אוטגו, שם נתקלה בה כעבור יותר מעשרים שנה דוקטורנטית לחקר מאובנים. לגולגולת יש חוטם מוארך המזכיר דולפין ורוד בן ימינו (__Inia _geoffrensis_), אבל בשונה ממנו השיניים הקדמיות של הגולגולת ארוכות ובולטות החוצה במקביל ללסת. על השיניים לא נמצאו שריטות או סימנים לפגיעה, והחוקרים הסיקו מכך שהן לא שימשו לקרבות בין זכרים או לחיפוש מזון בחול.
שיני הדולפין הקדום מזכירות את אלו של דגי מסור (Pristidae), המשתמשים בשיניים הבולטות שלהם כדי להמם ולשפד את טרפם. החוקרים מעריכים שהדולפין השתמש בהן בצורה דומה. דגי מסור ודולפינים אינם קרובים אבולוציונית, כך שמדובר במקרה של אבולוציה מתכנסת, שבה אותה תכונה התפתחה כמה פעמים באבולוציה, בדומה לכנפי עטלף וכנפיים של ציפורים.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3Nhj5vn
🎨: Art by Daniel Verhelst
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ב-1998 נמצאה על חוף באי הדרומי של ניו זילנד גולגולת לא שגרתית, של דולפין בן 25 מיליון שנה. הגולגולת הגיעה למוזיאון הגיאולוגי של אוניברסיטת אוטגו, שם נתקלה בה כעבור יותר מעשרים שנה דוקטורנטית לחקר מאובנים. לגולגולת יש חוטם מוארך המזכיר דולפין ורוד בן ימינו (__Inia _geoffrensis_), אבל בשונה ממנו השיניים הקדמיות של הגולגולת ארוכות ובולטות החוצה במקביל ללסת. על השיניים לא נמצאו שריטות או סימנים לפגיעה, והחוקרים הסיקו מכך שהן לא שימשו לקרבות בין זכרים או לחיפוש מזון בחול.
שיני הדולפין הקדום מזכירות את אלו של דגי מסור (Pristidae), המשתמשים בשיניים הבולטות שלהם כדי להמם ולשפד את טרפם. החוקרים מעריכים שהדולפין השתמש בהן בצורה דומה. דגי מסור ודולפינים אינם קרובים אבולוציונית, כך שמדובר במקרה של אבולוציה מתכנסת, שבה אותה תכונה התפתחה כמה פעמים באבולוציה, בדומה לכנפי עטלף וכנפיים של ציפורים.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3Nhj5vn
🎨: Art by Daniel Verhelst
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מצב הרוח הארסי של עכביש המשפך
מחקר חדש בדק את הקשר בין ההתנהגות של עכבישי משפך אוסטרליים להרכב הארס שלהם. מדובר בעכבישים הארסיים והקטלניים ביותר בעולם. הארס שלהם מורכב מאוד, ונחקר רבות בזכות הפוטנציאל להפיק ממנו תרופות חדשות וקוטלי חרקים.
החוקרים בחנו ארבעה מינים של עכבישי משפך במצבים של התגוננות מטורף, מפגש עם עכביש אחר מאותו מין ובחינת טריטוריה חדשה. כדי להעריך את קצב חילוף החומרים שלהם, החוקרים עקבו אחר קצבי הלב שלהם באמצעות לייזר. לאחר מכן אספו את ארס העכבישים וניתחו את הרכבו. להפתעתם, הם גילו שאצל מין עכביש משפך אוסטרלי אחד (Hadronyche valida) היה קשר מובהק בין התנהגות העכביש וקצב הלב שלו להרכב החומרים בארס שלו. "אספנו כמה תובנות חשובות למחקר עתידי על התפקיד האקולוגי של ארס." סיכמה מחברת המאמר הראשית, לינדה הרננדז-דוראן (Hernández-Duran).
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3qZiYx2
להודעה לעיתונות (באנגלית): https://bit.ly/3JP403l
📷 David Wilson
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מחקר חדש בדק את הקשר בין ההתנהגות של עכבישי משפך אוסטרליים להרכב הארס שלהם. מדובר בעכבישים הארסיים והקטלניים ביותר בעולם. הארס שלהם מורכב מאוד, ונחקר רבות בזכות הפוטנציאל להפיק ממנו תרופות חדשות וקוטלי חרקים.
החוקרים בחנו ארבעה מינים של עכבישי משפך במצבים של התגוננות מטורף, מפגש עם עכביש אחר מאותו מין ובחינת טריטוריה חדשה. כדי להעריך את קצב חילוף החומרים שלהם, החוקרים עקבו אחר קצבי הלב שלהם באמצעות לייזר. לאחר מכן אספו את ארס העכבישים וניתחו את הרכבו. להפתעתם, הם גילו שאצל מין עכביש משפך אוסטרלי אחד (Hadronyche valida) היה קשר מובהק בין התנהגות העכביש וקצב הלב שלו להרכב החומרים בארס שלו. "אספנו כמה תובנות חשובות למחקר עתידי על התפקיד האקולוגי של ארס." סיכמה מחברת המאמר הראשית, לינדה הרננדז-דוראן (Hernández-Duran).
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3qZiYx2
להודעה לעיתונות (באנגלית): https://bit.ly/3JP403l
📷 David Wilson
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הזוחלים הקדומים שאיבדו את הראש
באוקיינוסים הקדומים, לפני יותר ממאתיים מיליון שנה, שחו התניסתרופאוסים (Tanystropheus): יצורים מוזרים בעלי צוואר של שלושה מטרים – כמחצית מאורך גופם הכולל. הצוואר המרשים הורכב מ-13 חוליות מאורכות במיוחד, שהשתלבו יחד למעין מוט נוקשה, כמו חכה, שכנראה עזר להם לצוד דגים. אך הוא גם היה יעד מפתה במיוחד עבור טורפים, שיכלו להרוג את התניסתרופאוסים בביס אחד מכוון היטב.
במחקר שהתפרסם לאחרונה הציגו חוקרים מגרמניה שני מאובנים של הזוחלים הקדומים, שצווארם הארוך נקטע כך שהראש הופרד לחלוטין מהגוף. "כמו ששוברים מקל של מטאטא", אמר אחד החוקרים לניו יורק טיימס. אחד הקורבנות היה פרט קטן, וייתכן שנפל טרף לדג גדול. השני היה בוגר, וגדול מדי עבור דג. כשבחנו את סימני השיניים על עצמותיו, הגיעו החוקרים למסקנה שהם מתאימים לשיניים של זוחל ימי גדול, אולי איכתיוזאור. צוואר ארוך, כך התברר לחוקרים – ולתניסתרופאוסים – יכול להיות גם ברכה, וגם קללה.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3NtmCGO
צילום: Roc Olivé
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
באוקיינוסים הקדומים, לפני יותר ממאתיים מיליון שנה, שחו התניסתרופאוסים (Tanystropheus): יצורים מוזרים בעלי צוואר של שלושה מטרים – כמחצית מאורך גופם הכולל. הצוואר המרשים הורכב מ-13 חוליות מאורכות במיוחד, שהשתלבו יחד למעין מוט נוקשה, כמו חכה, שכנראה עזר להם לצוד דגים. אך הוא גם היה יעד מפתה במיוחד עבור טורפים, שיכלו להרוג את התניסתרופאוסים בביס אחד מכוון היטב.
במחקר שהתפרסם לאחרונה הציגו חוקרים מגרמניה שני מאובנים של הזוחלים הקדומים, שצווארם הארוך נקטע כך שהראש הופרד לחלוטין מהגוף. "כמו ששוברים מקל של מטאטא", אמר אחד החוקרים לניו יורק טיימס. אחד הקורבנות היה פרט קטן, וייתכן שנפל טרף לדג גדול. השני היה בוגר, וגדול מדי עבור דג. כשבחנו את סימני השיניים על עצמותיו, הגיעו החוקרים למסקנה שהם מתאימים לשיניים של זוחל ימי גדול, אולי איכתיוזאור. צוואר ארוך, כך התברר לחוקרים – ולתניסתרופאוסים – יכול להיות גם ברכה, וגם קללה.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3NtmCGO
צילום: Roc Olivé
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מנוע שממיר מידע לאנרגיה
בדרך כלל אנחנו נוהגים להפריד את התיאור הפיזיקלי של מערכת ואת הידע שיש לנו עליה. אנחנו חושבים על מידע כעל דבר שאינו אמיתי או מוחשי, ושלא מתאר מערכות פיזיקליות. אבל בפועל מידע הוא גודל מוחשי לא פחות מלחץ, אנרגיה, טמפרטורה וגדלים פיזיקליים אחרים, ואפילו אפשר להשתמש בו לייצור אנרגיה.
במעבדה של פרופ' יעל רויכמן באוניברסיטת תל אביב מייצרים מנועי מידע - מנועים שמפיקים אנרגיה באמצעות רכישת ידע וניצול שלו על מערכות פיזיקליות, כלומר, הופכים מידע לאנרגיה. כיום המנועים עוד קטנים וראשוניים, אבל יכול להיות שבהמשך הם יהיו בסיס למנועים שימושיים. בנוסף, השימוש במידע ככלי לתיאור פיזיקלי של מערכות תרמודינמיות מאפשר מחקר של מערכות מחוץ לשיווי משקל, שעד היום היו קשות לתיאור. כלומר, החוקרים סבורים כי אפשר יהיה להשתמש במידע כגודל פיזיקלי גם ככלי מחקר תיאורטי וגם כמשאב פיזיקלי ליצירת מנועים.
תמונה: אדם רץ בתוך גלגל | Vectorium, Shutterstock
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3XtGSwz
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
בדרך כלל אנחנו נוהגים להפריד את התיאור הפיזיקלי של מערכת ואת הידע שיש לנו עליה. אנחנו חושבים על מידע כעל דבר שאינו אמיתי או מוחשי, ושלא מתאר מערכות פיזיקליות. אבל בפועל מידע הוא גודל מוחשי לא פחות מלחץ, אנרגיה, טמפרטורה וגדלים פיזיקליים אחרים, ואפילו אפשר להשתמש בו לייצור אנרגיה.
במעבדה של פרופ' יעל רויכמן באוניברסיטת תל אביב מייצרים מנועי מידע - מנועים שמפיקים אנרגיה באמצעות רכישת ידע וניצול שלו על מערכות פיזיקליות, כלומר, הופכים מידע לאנרגיה. כיום המנועים עוד קטנים וראשוניים, אבל יכול להיות שבהמשך הם יהיו בסיס למנועים שימושיים. בנוסף, השימוש במידע ככלי לתיאור פיזיקלי של מערכות תרמודינמיות מאפשר מחקר של מערכות מחוץ לשיווי משקל, שעד היום היו קשות לתיאור. כלומר, החוקרים סבורים כי אפשר יהיה להשתמש במידע כגודל פיזיקלי גם ככלי מחקר תיאורטי וגם כמשאב פיזיקלי ליצירת מנועים.
תמונה: אדם רץ בתוך גלגל | Vectorium, Shutterstock
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3XtGSwz
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
**שימפנזים יודעים להתכונן לכמה אפשרויות עתידיות**
החלטות רבות דורשות מאיתנו להביא בחשבון כמה תרחישים שונים, שאולי יתממשו ואולי לא. במחקר חדש, חוקרים מארצות הברית ומאירופה בחנו את היכולת הזו אצל שימפנזים. הם הציבו מולם מתקן המורכב מצינור בצורת Y הפוך, שעומד מעל משטח לא יציב. על המשטח הונח אוכל טעים, וכאשר חוקר הפיל אבן דרך הצינור על המשטח, היא גרמה לו לנטות הצידה ולאוכל ליפול, הרחק מהשג ידם של השימפנזים. קופי האדם יכלו לשלוח יד ולייצב את המשטח, כך שהאוכל נשאר עליו גם כאשר האבן פגעה בו. בשל צורת הצינור, האבן יכולה ליפול באקראי על המשטח השמאלי, או על הימני: אלו שני התרחישים שהשימפנזים צריכים לשקול. 13 מתוך 15 השימפנזים הבינו זאת, וייצבו את שני המשטחים גם יחד, אחד בכל יד.
האם השימפנזים ניחנים ביכולת כללית להבין תרחישים אפשריים ולדמיין את תוצאותיהם, גם כשמדובר במספר גדול יותר של אפשרויות ובעתיד רחוק יותר? את זה אנחנו עדיין לא יודעים.
לידיעה המלאה באתר: https://bit.ly/3pt9n16
תמונה: Jan_Engelmann
להצטרפות למהנשמדע בטלגרם : http://t.me/manishmada
החלטות רבות דורשות מאיתנו להביא בחשבון כמה תרחישים שונים, שאולי יתממשו ואולי לא. במחקר חדש, חוקרים מארצות הברית ומאירופה בחנו את היכולת הזו אצל שימפנזים. הם הציבו מולם מתקן המורכב מצינור בצורת Y הפוך, שעומד מעל משטח לא יציב. על המשטח הונח אוכל טעים, וכאשר חוקר הפיל אבן דרך הצינור על המשטח, היא גרמה לו לנטות הצידה ולאוכל ליפול, הרחק מהשג ידם של השימפנזים. קופי האדם יכלו לשלוח יד ולייצב את המשטח, כך שהאוכל נשאר עליו גם כאשר האבן פגעה בו. בשל צורת הצינור, האבן יכולה ליפול באקראי על המשטח השמאלי, או על הימני: אלו שני התרחישים שהשימפנזים צריכים לשקול. 13 מתוך 15 השימפנזים הבינו זאת, וייצבו את שני המשטחים גם יחד, אחד בכל יד.
האם השימפנזים ניחנים ביכולת כללית להבין תרחישים אפשריים ולדמיין את תוצאותיהם, גם כשמדובר במספר גדול יותר של אפשרויות ובעתיד רחוק יותר? את זה אנחנו עדיין לא יודעים.
לידיעה המלאה באתר: https://bit.ly/3pt9n16
תמונה: Jan_Engelmann
להצטרפות למהנשמדע בטלגרם : http://t.me/manishmada
מעקב טעון
ניטור מעשיהן של חיות בר הוא כלי חיוני במחקר והגנה עליהן מהכחדה. אולם, הטכנולוגיה הקיימת של מכשירי מעקב נתקלת במחסום קשה למעבר. "בטריות הן הגורם שמגביל יותר מכול את יכולת המעקב אחרי בעלי חיים", מסביר טוד קצנר (Katzner) מומחה לניטור חיות מארצות הברית. לשם כך פיתחה קבוצת חוקרים מדנמרק התקן מעקב נטול בטריות, שהאנרגיה להטענתו מתקבלת מתנועת בעל החיים עצמו ומאוחסנת בקבל-על.
המכשיר, שנקרא Kinefox, נבחן בהצלחה על כלבי המחמד של החוקרים, על סוס פוני ועל ביזון אירופי. תוצאות הניסוי הראו שתנועת החיות מייצרת די אנרגיה לתפעול המכשיר, ולמעקב מתמשך אחר בעלי החיים. למכשיר יתרון על פני מכשירים המבוססים על אנרגיית השמש, שדורשים ניקוי, לא מתאימים לחיות שפועלות בחושך ונוטים להישבר. עדיין צריך לעצב את המכשיר בצורה שלא תפריע לחיות הבר, אך חוקרים כבר צופים שהוא "ישנה את חוקי המשחק", ויסייע רבות לניטור חיות בר גדולות.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3puZkso
🎨 נטע כשר באמצעות מידג'רני
ניטור מעשיהן של חיות בר הוא כלי חיוני במחקר והגנה עליהן מהכחדה. אולם, הטכנולוגיה הקיימת של מכשירי מעקב נתקלת במחסום קשה למעבר. "בטריות הן הגורם שמגביל יותר מכול את יכולת המעקב אחרי בעלי חיים", מסביר טוד קצנר (Katzner) מומחה לניטור חיות מארצות הברית. לשם כך פיתחה קבוצת חוקרים מדנמרק התקן מעקב נטול בטריות, שהאנרגיה להטענתו מתקבלת מתנועת בעל החיים עצמו ומאוחסנת בקבל-על.
המכשיר, שנקרא Kinefox, נבחן בהצלחה על כלבי המחמד של החוקרים, על סוס פוני ועל ביזון אירופי. תוצאות הניסוי הראו שתנועת החיות מייצרת די אנרגיה לתפעול המכשיר, ולמעקב מתמשך אחר בעלי החיים. למכשיר יתרון על פני מכשירים המבוססים על אנרגיית השמש, שדורשים ניקוי, לא מתאימים לחיות שפועלות בחושך ונוטים להישבר. עדיין צריך לעצב את המכשיר בצורה שלא תפריע לחיות הבר, אך חוקרים כבר צופים שהוא "ישנה את חוקי המשחק", ויסייע רבות לניטור חיות בר גדולות.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3puZkso
🎨 נטע כשר באמצעות מידג'רני
מהנשמדע- כשתאים רוצים למות
במהלך החיים מתים מיליוני תאים בגופנו בכל יום, בתהליך שחיוני לבריאותנו. אחת הדרכים של תאים להמית את עצמם היא בתהליך שנקרא פירופטוזיס, תהליך מבוקר ומתוכנן שמתרחש, בין השאר, כאשר תאים נגועים בנגיפים או בחיידקים מסוימים, או כאשר התא הופך לסרטני. במחקר שנערך לאחרונה התברר מה מתרחש בתא בשלבים הסופיים של חייו. כאשר ניתנת הוראה להפעלת מוות תאי, שתי מולקולות של חלבון קטן בשם נינג'ורין 1 מתחברות זו לזו, חודרות לקרום התא בנקודות מסוימות ומבקעות אותו. לאחר מכן מצטרפות אליהן מולקולות נוספות, ונוצרים מבנים דמויי טבעת. הטבעות נפתחות במרכזן כמו רוכסן, פוערות פתחים גדולים בקרום, תוכן התא זולג החוצה והתא נהרס. הבנה מעמיקה של התהליכים המעורבים במנגנוני מוות של תאים עשויה לסייע לנו בפיתוח טיפולים לסרטן, למחלות זיהומיות ולמחלות דלקתיות.
תמונה Biozentrum, University of Basel
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3PBHdLN
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
במהלך החיים מתים מיליוני תאים בגופנו בכל יום, בתהליך שחיוני לבריאותנו. אחת הדרכים של תאים להמית את עצמם היא בתהליך שנקרא פירופטוזיס, תהליך מבוקר ומתוכנן שמתרחש, בין השאר, כאשר תאים נגועים בנגיפים או בחיידקים מסוימים, או כאשר התא הופך לסרטני. במחקר שנערך לאחרונה התברר מה מתרחש בתא בשלבים הסופיים של חייו. כאשר ניתנת הוראה להפעלת מוות תאי, שתי מולקולות של חלבון קטן בשם נינג'ורין 1 מתחברות זו לזו, חודרות לקרום התא בנקודות מסוימות ומבקעות אותו. לאחר מכן מצטרפות אליהן מולקולות נוספות, ונוצרים מבנים דמויי טבעת. הטבעות נפתחות במרכזן כמו רוכסן, פוערות פתחים גדולים בקרום, תוכן התא זולג החוצה והתא נהרס. הבנה מעמיקה של התהליכים המעורבים במנגנוני מוות של תאים עשויה לסייע לנו בפיתוח טיפולים לסרטן, למחלות זיהומיות ולמחלות דלקתיות.
תמונה Biozentrum, University of Basel
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3PBHdLN
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
"הי, זאב! זוכר אותי?"
אם יש לכם כלבים, אתם בוודאי יודעים שהם מזהים את קולכם, ומבדילים בקלות בינו לבין קולות זרים. האם זו תכונה שהתפתחה אצלם בעקבות הביות, כשהתחילו לחיות עם בני אדם? אולי היא הייתה קיימת עוד קודם?
כדי לבדוק את זה בחנו חוקרים מאירופה 24 זאבים שחיים בגני חיות בספרד. הם השמיעו להם הקלטות של אנשים זרים, שאמרו משפטים כמו "מה נשמע, זאבים?". החיות הפגינו בתחילה עניין מסוים, אבל מהר מאוד התרגלו והפסיקו להגיב. לאחר מכן השמיעו להם את הקול של המטפל/ת הצמוד/ה שלהם בגן החיות. בתגובה הם הרימו מיד את ראשיהם, זקפו את אוזניהם ופנו לעבר הרמקול – ממש כמו שעושים כלבים.
הממצאים מראים שהיכולת לזהות קולות של בני אדם אינה ייחודית לכלבים, וכנראה הייתה קיימת עוד לפני שהם בויתו. ואם כך, אולי היא משותפת לעוד בעלי חיים? "יש סיכוי טוב שמינים רבים מקשיבים לנו ומכירים אותנו כפרטים", אמרה אחת החוקרות.
להודעה לעתונות (באנגלית): https://bit.ly/3NAJWTg
איור: נטע כשר באמצעות מידג'רני
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
אם יש לכם כלבים, אתם בוודאי יודעים שהם מזהים את קולכם, ומבדילים בקלות בינו לבין קולות זרים. האם זו תכונה שהתפתחה אצלם בעקבות הביות, כשהתחילו לחיות עם בני אדם? אולי היא הייתה קיימת עוד קודם?
כדי לבדוק את זה בחנו חוקרים מאירופה 24 זאבים שחיים בגני חיות בספרד. הם השמיעו להם הקלטות של אנשים זרים, שאמרו משפטים כמו "מה נשמע, זאבים?". החיות הפגינו בתחילה עניין מסוים, אבל מהר מאוד התרגלו והפסיקו להגיב. לאחר מכן השמיעו להם את הקול של המטפל/ת הצמוד/ה שלהם בגן החיות. בתגובה הם הרימו מיד את ראשיהם, זקפו את אוזניהם ופנו לעבר הרמקול – ממש כמו שעושים כלבים.
הממצאים מראים שהיכולת לזהות קולות של בני אדם אינה ייחודית לכלבים, וכנראה הייתה קיימת עוד לפני שהם בויתו. ואם כך, אולי היא משותפת לעוד בעלי חיים? "יש סיכוי טוב שמינים רבים מקשיבים לנו ומכירים אותנו כפרטים", אמרה אחת החוקרות.
להודעה לעתונות (באנגלית): https://bit.ly/3NAJWTg
איור: נטע כשר באמצעות מידג'רני
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
שינוי גנטי קטן לחיים ארוכים יותר
תוחלת החיים של דגי קילי קצרה למדי. הם חיים עד כ-6 חודשים לפני שהם מתים מזקנה. כעת צוות מחקר בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית הנדס לראשונה שינוי גנטי שמאריך ב-20 אחוז את תוחלת החיים של דגי קילי זכרים. השינוי משפיע באופן עקיף על חלבון שפועל כמעין חיישן של מאזן האנרגיה בתא, ובכך משפיע על חילוף החומרים בתא. דגים מהונדסים המשיכו להציג גם בגיל מבוגר דפוסי חילוף חומרים דומים מאוד לאלה שנצפו אצל דגים צעירים.
מנגנון הפעולה של השינוי דומה לזה של "צום לסירוגין", ללא צורך בצום. אכן, כשהחוקרים גידלו דגים מהונדסים ודגים רגילים בשגרת צום, לא נמצא כל הבדל בתוחלת החיים של הדגים השונים, זכרים ונקבות - כולם חיו יותר מדגים רגילים שלא צמו.
"עכשיו, כשיש לנו מוטציה שמאריכה רק את חייהם של הדגים הזכרים, ואילו הצום לסירוגין משפיע על המינים באופן שווה, אני מאמין שנוכל לגלות גם את המנגנון הביולוגי הייחודי שיאריך גם את חיי הנקבות", מספר ראש קבוצת המחקר איתמר הראל.
איור: נטע כשר באמצעות מידג'רני
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3NZks3a
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
תוחלת החיים של דגי קילי קצרה למדי. הם חיים עד כ-6 חודשים לפני שהם מתים מזקנה. כעת צוות מחקר בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית הנדס לראשונה שינוי גנטי שמאריך ב-20 אחוז את תוחלת החיים של דגי קילי זכרים. השינוי משפיע באופן עקיף על חלבון שפועל כמעין חיישן של מאזן האנרגיה בתא, ובכך משפיע על חילוף החומרים בתא. דגים מהונדסים המשיכו להציג גם בגיל מבוגר דפוסי חילוף חומרים דומים מאוד לאלה שנצפו אצל דגים צעירים.
מנגנון הפעולה של השינוי דומה לזה של "צום לסירוגין", ללא צורך בצום. אכן, כשהחוקרים גידלו דגים מהונדסים ודגים רגילים בשגרת צום, לא נמצא כל הבדל בתוחלת החיים של הדגים השונים, זכרים ונקבות - כולם חיו יותר מדגים רגילים שלא צמו.
"עכשיו, כשיש לנו מוטציה שמאריכה רק את חייהם של הדגים הזכרים, ואילו הצום לסירוגין משפיע על המינים באופן שווה, אני מאמין שנוכל לגלות גם את המנגנון הביולוגי הייחודי שיאריך גם את חיי הנקבות", מספר ראש קבוצת המחקר איתמר הראל.
איור: נטע כשר באמצעות מידג'רני
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3NZks3a
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כשהזבוב ניצב אל מול פני המוות
גירויים חיצוניים יכולים להשפיע על גופו של בעל החיים ואפילו על תוחלת החיים שלו. זבובי דרוזופילה שרואים זבובים מתים רבים מתחילים להימנע מזבובים אחרים, מאגרי השומן בגופם פוחתים והם מתים מהר יותר. מחקר חדש בארצות הברית בחן את המעגלים העצביים ואת הדפוסים החושיים של העברת המידע שמובילים לשינויים האלה. המחקר מצא שהשינויים קשורים בפעילות של תאי עצב מסוימים, שקולטים סרוטונין ושוכנים באזור במוח הזבוב שאחראי על עיבוד ואיחוד המידע החושי. בנוסף, נמצאה מעורבות של כמה תרכובות שקשורות בקליטת האינסולין. אם נבין את המסלולים העצביים שדרכם תפיסת המוות משפיעה על גוף הזבוב, נבין טוב יותר את ההשפעות של החשיפה לגירויים האלה ואת ההשפעות של פעילות המוח על הגוף וההתנהגות. ייתכן שמכך נוכל ללמוד גם על הגורמים להזדקנות של בני אדם.
איור: נטע כשר באמצעות מידג'רני
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3JHNG46
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
גירויים חיצוניים יכולים להשפיע על גופו של בעל החיים ואפילו על תוחלת החיים שלו. זבובי דרוזופילה שרואים זבובים מתים רבים מתחילים להימנע מזבובים אחרים, מאגרי השומן בגופם פוחתים והם מתים מהר יותר. מחקר חדש בארצות הברית בחן את המעגלים העצביים ואת הדפוסים החושיים של העברת המידע שמובילים לשינויים האלה. המחקר מצא שהשינויים קשורים בפעילות של תאי עצב מסוימים, שקולטים סרוטונין ושוכנים באזור במוח הזבוב שאחראי על עיבוד ואיחוד המידע החושי. בנוסף, נמצאה מעורבות של כמה תרכובות שקשורות בקליטת האינסולין. אם נבין את המסלולים העצביים שדרכם תפיסת המוות משפיעה על גוף הזבוב, נבין טוב יותר את ההשפעות של החשיפה לגירויים האלה ואת ההשפעות של פעילות המוח על הגוף וההתנהגות. ייתכן שמכך נוכל ללמוד גם על הגורמים להזדקנות של בני אדם.
איור: נטע כשר באמצעות מידג'רני
לידיעה המלאה: https://bit.ly/3JHNG46
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
אמא צבועה מפוספסת נעזרת בסייעת
נקבת הצבוע המפוספס נעזרת ב"סייעת" לטיפול בגורים. עובדה זו היתה ידועה מזה זמן, אך כעת הוכחה לראשונה על ידי החוקרים עזרא חדד, עמיר בלבן וראובן יוסף במחקר חדש שנערך בישראל. בעזרת צילומי סטילס ווידאו לאורך כמה שנים עקבו החוקרים אחר צבועות מטופלות בגורים באזור מדבר יהודה וצפון הנגב. כל הסייעות היו נקבות בנות כשנה, בנותיהן של האימהות מהמלטה קודמת ואחיות של הגורים החדשים. הסייעות עזרו לאם בשמירה על הגורים מגיל חודש ועד עשרה חודשים. הן סייעו בהאכלה במזון מוצק, ובהיעדרה של האם הן שיחקו עם הגורים ולימדו אותם שיטות הישרדות כמו הטמנת מזון באדמה. במקרה של מספר רב של גורים, נצפתה לעיתים יותר מסייעת אחת. זו תופעה מוכרת אך נדירה וכעת תועדה לראשונה בצבוע המפוספס. החוקרים מעריכים כי הסיוע שמעניקה הצבועה הצעירה לאימה מגדיל את סיכויי ההישרדות של הגורים וכן בדרך זו הסייעות עצמן זוכות לתרגל הורות. "העובדה שמצאנו סייעות-להורה בבעל חיים יחידאי, שחי בבדידות רוב הזמן, מצביעה על כך שיש עוד הרבה מה ללמוד על חיי הצבוע המפוספס בטבע", מסכמים החוקרים.
למחקר המלא: https://bit.ly/46ztM5b
📷עזרא חדד, רט"ג
נקבת הצבוע המפוספס נעזרת ב"סייעת" לטיפול בגורים. עובדה זו היתה ידועה מזה זמן, אך כעת הוכחה לראשונה על ידי החוקרים עזרא חדד, עמיר בלבן וראובן יוסף במחקר חדש שנערך בישראל. בעזרת צילומי סטילס ווידאו לאורך כמה שנים עקבו החוקרים אחר צבועות מטופלות בגורים באזור מדבר יהודה וצפון הנגב. כל הסייעות היו נקבות בנות כשנה, בנותיהן של האימהות מהמלטה קודמת ואחיות של הגורים החדשים. הסייעות עזרו לאם בשמירה על הגורים מגיל חודש ועד עשרה חודשים. הן סייעו בהאכלה במזון מוצק, ובהיעדרה של האם הן שיחקו עם הגורים ולימדו אותם שיטות הישרדות כמו הטמנת מזון באדמה. במקרה של מספר רב של גורים, נצפתה לעיתים יותר מסייעת אחת. זו תופעה מוכרת אך נדירה וכעת תועדה לראשונה בצבוע המפוספס. החוקרים מעריכים כי הסיוע שמעניקה הצבועה הצעירה לאימה מגדיל את סיכויי ההישרדות של הגורים וכן בדרך זו הסייעות עצמן זוכות לתרגל הורות. "העובדה שמצאנו סייעות-להורה בבעל חיים יחידאי, שחי בבדידות רוב הזמן, מצביעה על כך שיש עוד הרבה מה ללמוד על חיי הצבוע המפוספס בטבע", מסכמים החוקרים.
למחקר המלא: https://bit.ly/46ztM5b
📷עזרא חדד, רט"ג
לך אל הנמלה, עכביש
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת iScience נמצא שעכבישים קופצים מהמין _Siler collingwoodi_ מחקים נמלים, אך בצורה לא מושלמת. חוסר השלמות הזה, טוענים החוקרים, עוזר להם לחקות יותר ממין אחד של נמלים.
נמלים ידועות בתוקפנותן, וטורפים רבים חוששים מהן. לכן חיקוי שלהן יכול להגן על חיי העכביש. העכבישים נצפו מרימים את רגליהם הקדמיות בתנוחה שמזכירה את מחושי הנמלה, והולכים על שש רגליים בדומה להליכת הנמלים. כשהשוו את התנועה שלהם לתנועה של כמה מיני נמלים בסביבתם, ראו שהעכבישים לא מחקים במדויק מין מסוים, אלא דומים למדי לכמה מינים.
החוקרים מצאו שהחיקוי אכן עוזר להם לחמוק מטורפים: בניסויי מעבדה עכביש טורף תקף עכבישים לא חקיינים מאותה משפחה, אך נמנע מהחקיינים. החוקרים משערים שחיקוי שדומה לכמה מינים שונים, עוזר לעכבישים להרחיב את אזור המחיה שלהם, שכן הם לא מוגבלים למקום הימצאו של מין הנמלה המסוים שהם מחקים.
📸 Yuchang-Chen
למחקר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3JRaEG5
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת iScience נמצא שעכבישים קופצים מהמין _Siler collingwoodi_ מחקים נמלים, אך בצורה לא מושלמת. חוסר השלמות הזה, טוענים החוקרים, עוזר להם לחקות יותר ממין אחד של נמלים.
נמלים ידועות בתוקפנותן, וטורפים רבים חוששים מהן. לכן חיקוי שלהן יכול להגן על חיי העכביש. העכבישים נצפו מרימים את רגליהם הקדמיות בתנוחה שמזכירה את מחושי הנמלה, והולכים על שש רגליים בדומה להליכת הנמלים. כשהשוו את התנועה שלהם לתנועה של כמה מיני נמלים בסביבתם, ראו שהעכבישים לא מחקים במדויק מין מסוים, אלא דומים למדי לכמה מינים.
החוקרים מצאו שהחיקוי אכן עוזר להם לחמוק מטורפים: בניסויי מעבדה עכביש טורף תקף עכבישים לא חקיינים מאותה משפחה, אך נמנע מהחקיינים. החוקרים משערים שחיקוי שדומה לכמה מינים שונים, עוזר לעכבישים להרחיב את אזור המחיה שלהם, שכן הם לא מוגבלים למקום הימצאו של מין הנמלה המסוים שהם מחקים.
📸 Yuchang-Chen
למחקר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3JRaEG5
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
הדברה באמצעות קניבליזם
לפעמים, כשהתנאים מתאימים, מינים מסוימים של חגבים משנים את התנהגותם ויוצרים נחילים עצומים שמכונים ארבה. הנחילים הללו מכלים בנדודיהם חלק ניכר מהצמחייה וגורמים נזקי ענק לחקלאות.
אף שחגבים הם חרקים צמחונים, כשהם הופכים לארבה הם מאמצים התנהגות קניבלית וטורפים את חבריהם לנחיל. במאמר שפורסם בכתב העת Science הצביעו חוקרים על מנגנון שעשוי לסייע למלחמה בארבה דרך ויסות ההתנהגות הקניבלית שלהם. הוא מבוסס על חומר נדיף שפרטים של המין חגב נודד (Locusta migratoria) מפרישים בתנאי דוחק כדי למנוע מחבריהם לטרוף אותם.
כדי לוודא שזה אכן החומר הפעיל, הנדסו החוקרים גנטית חגבים שאינם מסוגלים לייצר את החומר, ומצאו שהם אכן נטרפו יותר בידי חבריהם לנחיל. בנוסף, חגבים שהחוקרים שיבשו להם את הקולטנים של החומר, ועל כן לא הגיבו לו, נטו יותר לטרוף חגבים אחרים. חשיפת המנגנון הזה למניעת קניבליזם עשויה לסייע בעתיד לפתח שיטות שינצלו אותו כדי להילחם בנחילי ארבה.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3JPOCDK
Protasov AN, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לפעמים, כשהתנאים מתאימים, מינים מסוימים של חגבים משנים את התנהגותם ויוצרים נחילים עצומים שמכונים ארבה. הנחילים הללו מכלים בנדודיהם חלק ניכר מהצמחייה וגורמים נזקי ענק לחקלאות.
אף שחגבים הם חרקים צמחונים, כשהם הופכים לארבה הם מאמצים התנהגות קניבלית וטורפים את חבריהם לנחיל. במאמר שפורסם בכתב העת Science הצביעו חוקרים על מנגנון שעשוי לסייע למלחמה בארבה דרך ויסות ההתנהגות הקניבלית שלהם. הוא מבוסס על חומר נדיף שפרטים של המין חגב נודד (Locusta migratoria) מפרישים בתנאי דוחק כדי למנוע מחבריהם לטרוף אותם.
כדי לוודא שזה אכן החומר הפעיל, הנדסו החוקרים גנטית חגבים שאינם מסוגלים לייצר את החומר, ומצאו שהם אכן נטרפו יותר בידי חבריהם לנחיל. בנוסף, חגבים שהחוקרים שיבשו להם את הקולטנים של החומר, ועל כן לא הגיבו לו, נטו יותר לטרוף חגבים אחרים. חשיפת המנגנון הזה למניעת קניבליזם עשויה לסייע בעתיד לפתח שיטות שינצלו אותו כדי להילחם בנחילי ארבה.
למאמר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3JPOCDK
Protasov AN, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
נשים מלקטות - וגם צדות
ארכיאולוגים ואנתרופולוגים טענו במשך עשרות שנים שציידים-לקטים מחלקים ביניהם את התפקידים לפי מגדר: נשים אוספות צמחים ומטפלות בילדים ובבית, גברים יוצאים לציד. כך, אמרו, היה גם המצב אצל אבותינו.
אלא שמחקרים בשנים האחרונות הראו שבחברות קדומות רבות, גם נשים נקברו לצד כלי נשק, מה שמעיד על עיסוקן בציד. כעת, חוקרות סקרו מחקרים אנתרופולוגיים ממאה השנים האחרונות, והראו שברוב חברות הציידים-הלקטים המודרניות, נשים משתתפות בציד.
ב-50 מתוך 63 תרבויות שנבחנו תועדו נשים העוסקות בציד. החוקרות התמקדו ב-41 חברות שבהן היה פירוט של שיטות הציד ובעלי החיים הניצודים. הן מצאו שב-36 מהן פעולת הציד של הנשים הייתה מכוונת ומתוכננת, וברבות מהן ניצודו בעלי חיים בגודל בינוני או גדול. בנוסף, הן הראו שבכל החברות שהחשיבו את הציד כפעילות החשובה ביותר של השגת מזון, הנשים היו שותפות לפעילות הזו. הממצאים "מעודדים אותנו להטיל ספק ברעיונות שנוגעים לאופי הטבעי, לכאורה, של גברים ונשים", אמרה ההיסטוריונית קימברלי המלין.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3XKXz6U
🎨: MOHAMED_HASSAN, PIXABAY
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
ארכיאולוגים ואנתרופולוגים טענו במשך עשרות שנים שציידים-לקטים מחלקים ביניהם את התפקידים לפי מגדר: נשים אוספות צמחים ומטפלות בילדים ובבית, גברים יוצאים לציד. כך, אמרו, היה גם המצב אצל אבותינו.
אלא שמחקרים בשנים האחרונות הראו שבחברות קדומות רבות, גם נשים נקברו לצד כלי נשק, מה שמעיד על עיסוקן בציד. כעת, חוקרות סקרו מחקרים אנתרופולוגיים ממאה השנים האחרונות, והראו שברוב חברות הציידים-הלקטים המודרניות, נשים משתתפות בציד.
ב-50 מתוך 63 תרבויות שנבחנו תועדו נשים העוסקות בציד. החוקרות התמקדו ב-41 חברות שבהן היה פירוט של שיטות הציד ובעלי החיים הניצודים. הן מצאו שב-36 מהן פעולת הציד של הנשים הייתה מכוונת ומתוכננת, וברבות מהן ניצודו בעלי חיים בגודל בינוני או גדול. בנוסף, הן הראו שבכל החברות שהחשיבו את הציד כפעילות החשובה ביותר של השגת מזון, הנשים היו שותפות לפעילות הזו. הממצאים "מעודדים אותנו להטיל ספק ברעיונות שנוגעים לאופי הטבעי, לכאורה, של גברים ונשים", אמרה ההיסטוריונית קימברלי המלין.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3XKXz6U
🎨: MOHAMED_HASSAN, PIXABAY
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
קניבליזם קדום
לפי כמיליון וחצי שנים, על שפת אגם בקניה, אחז אדם ברגלו של אדם אחר, וחתך ממנה את הבשר - כנראה כדי לאכול אותו. זו המסקנה אליה הגיעו חוקרים שבחנו את עצם השוקה של הקורבן, שנשאה עליה סימני חיתוך.
החוקרים השוו את הסימנים למאגר של 898 סימני נשיכה וסימנים שנוצרו מחיתוך בעזרת כלי אבן. הם הראו שלפחות תשעה מתוך 11 החתכים אכן נוצרו מכלים, כלומר אדם יצר אותם. החתכים התרכזו באזור שבו השריר מתחבר לעצם, דבר שמחזק את ההשערה שהם נעשו כדי להסיר את הבשר ולאוכלו.
שני האנשים הקדומים, האוכל והנאכל, לא היו בני המין שלנו, שעוד לא היה קיים אז. ההשערה הרווחת היא שהם השתייכו להומו ארקטוס, שמאובנים שלו נמצאו באזור, אך אי אפשר לקבוע זאת בוודאות. ייתכן גם שהשניים הגיעו ממינים שונים, ואז לא מדובר בקניבליזם ממש.
זהו המקרה הקדום ביותר המוכר לנו של אדם שככל הנראה אכל אדם אחר. החוקרים משערים שהמניע היה פשוט: רעב, ומחסור במזון אחר.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3pLBg4y
🎨 שירה הולנד באמצעות מידג'רני
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
לפי כמיליון וחצי שנים, על שפת אגם בקניה, אחז אדם ברגלו של אדם אחר, וחתך ממנה את הבשר - כנראה כדי לאכול אותו. זו המסקנה אליה הגיעו חוקרים שבחנו את עצם השוקה של הקורבן, שנשאה עליה סימני חיתוך.
החוקרים השוו את הסימנים למאגר של 898 סימני נשיכה וסימנים שנוצרו מחיתוך בעזרת כלי אבן. הם הראו שלפחות תשעה מתוך 11 החתכים אכן נוצרו מכלים, כלומר אדם יצר אותם. החתכים התרכזו באזור שבו השריר מתחבר לעצם, דבר שמחזק את ההשערה שהם נעשו כדי להסיר את הבשר ולאוכלו.
שני האנשים הקדומים, האוכל והנאכל, לא היו בני המין שלנו, שעוד לא היה קיים אז. ההשערה הרווחת היא שהם השתייכו להומו ארקטוס, שמאובנים שלו נמצאו באזור, אך אי אפשר לקבוע זאת בוודאות. ייתכן גם שהשניים הגיעו ממינים שונים, ואז לא מדובר בקניבליזם ממש.
זהו המקרה הקדום ביותר המוכר לנו של אדם שככל הנראה אכל אדם אחר. החוקרים משערים שהמניע היה פשוט: רעב, ומחסור במזון אחר.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3pLBg4y
🎨 שירה הולנד באמצעות מידג'רני
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
יחי הדלק החדש
החברה הסינית Landspace הקדימה חברות רבות, והייתה הראשונה שהכניסה למסלול סביב כדור הארץ עצם ששוגר על גבי טיל המונע במתאן. הטיל ז'וקווה 2 (Zhuque-2), המסוגל לשאת מטען של ארבע טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, שוגר השבוע ממרכז החלל במדבר גובי, והשלב השני שלו נכנס בהצלחה למסלול. הפעם השלב הזה שוגר בלי מטען, לאחר שבניסיון קודם, בדצמבר 2022, איבדה החברה לוויינים עקב התרסקות השלב השני.
חברות רבות מפתחות טילים מונעים במתאן ובחמצן (Methalox). מנועים כאלה מספקים דחף חזק יותר ממנועי הטילים הקיימים, ומתאימים יותר לשימוש חוזר, שיכול להפחית עלויות. טילים כאלה גם מתאימים למשימות מאדים, שם אפשר להפיק מתאן וחמצן מהאטמוספרה, ולתדלק במקום.
החברה הסינית הקדימה במרוץ הזה ענקיות כמו ספייס אקס האמריקאית, שגם הסטארשיפ שלה מונעת במתאן אך נכשלה בניסיון הראשון שלה להגיע לחלל וחברות נוספות שנכשלו עם הטכנולוגיה החדשה, או שטרם הגיעו לשיגור.
לכתבה באתר: https://bit.ly/43o52tJ
📸: Ourspace
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
החברה הסינית Landspace הקדימה חברות רבות, והייתה הראשונה שהכניסה למסלול סביב כדור הארץ עצם ששוגר על גבי טיל המונע במתאן. הטיל ז'וקווה 2 (Zhuque-2), המסוגל לשאת מטען של ארבע טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, שוגר השבוע ממרכז החלל במדבר גובי, והשלב השני שלו נכנס בהצלחה למסלול. הפעם השלב הזה שוגר בלי מטען, לאחר שבניסיון קודם, בדצמבר 2022, איבדה החברה לוויינים עקב התרסקות השלב השני.
חברות רבות מפתחות טילים מונעים במתאן ובחמצן (Methalox). מנועים כאלה מספקים דחף חזק יותר ממנועי הטילים הקיימים, ומתאימים יותר לשימוש חוזר, שיכול להפחית עלויות. טילים כאלה גם מתאימים למשימות מאדים, שם אפשר להפיק מתאן וחמצן מהאטמוספרה, ולתדלק במקום.
החברה הסינית הקדימה במרוץ הזה ענקיות כמו ספייס אקס האמריקאית, שגם הסטארשיפ שלה מונעת במתאן אך נכשלה בניסיון הראשון שלה להגיע לחלל וחברות נוספות שנכשלו עם הטכנולוגיה החדשה, או שטרם הגיעו לשיגור.
לכתבה באתר: https://bit.ly/43o52tJ
📸: Ourspace
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חגיגת הנגיפים של הפעוטות
חוקרים גילו בדגימות צואה של תינוקות בני שנה, יותר מעשרת אלפים מינים שונים של נגיפים, בערך פי עשרה ממספר מיני החיידקים שמאכלסים את המעיים שלהם. הנגיפים שייכים ל-248 משפחות שונות, שרק 16 מהן מוכרות למדע והשאר חדשות. החוקרים כינו את משפחות הנגיפים החדשות על שם התינוקות שמהם נאספו הדגימות.
כמו כן נמצא שרוב הנגיפים במעי התינוקות לא הדביקו תאי אדם, אלא היו בקטריופאג'ים – נגיפים שמדביקים חיידקים. נגיפים כאלה עשויים לקבוע במידה רבה אילו קהילות חיידקים ישרדו במעיים ולסייע בשמירה על אוכלוסיית חיידקים מאוזנת. החוקרים סבורים כי יש חשיבות רבה להרכב אוכלוסיית החיידקים והנגיפים במעיים בשנה הראשונה לחיים. לדבריהם לעושר הרב של מיני הנגיפים יש תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת חיסון תקינה ובמניעת מחלות כרוניות כמו אסתמה, סוכרת ואלרגיות.
ErsinTekkol, Shutterstock📸
לכתבה באתר: https://bit.ly/3NRaXlv
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חוקרים גילו בדגימות צואה של תינוקות בני שנה, יותר מעשרת אלפים מינים שונים של נגיפים, בערך פי עשרה ממספר מיני החיידקים שמאכלסים את המעיים שלהם. הנגיפים שייכים ל-248 משפחות שונות, שרק 16 מהן מוכרות למדע והשאר חדשות. החוקרים כינו את משפחות הנגיפים החדשות על שם התינוקות שמהם נאספו הדגימות.
כמו כן נמצא שרוב הנגיפים במעי התינוקות לא הדביקו תאי אדם, אלא היו בקטריופאג'ים – נגיפים שמדביקים חיידקים. נגיפים כאלה עשויים לקבוע במידה רבה אילו קהילות חיידקים ישרדו במעיים ולסייע בשמירה על אוכלוסיית חיידקים מאוזנת. החוקרים סבורים כי יש חשיבות רבה להרכב אוכלוסיית החיידקים והנגיפים במעיים בשנה הראשונה לחיים. לדבריהם לעושר הרב של מיני הנגיפים יש תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת חיסון תקינה ובמניעת מחלות כרוניות כמו אסתמה, סוכרת ואלרגיות.
ErsinTekkol, Shutterstock📸
לכתבה באתר: https://bit.ly/3NRaXlv
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
חיישן בגודל של גרגיר חול
מחקר חדש של מדענים גרמנים, שפורסם בכתב העת Science, מדווח על פיתוח של חיישן זעיר בגודל של גרגיר חול – פחות משני מילימטר. המכשיר, שמודד את המיקום והנטייה של עצמו, מבוסס על עקרון פעולה פשוט: זוג כדורים מגנטיים בתוך כמוסה. כדור אחד מחובר לדופן הכמוסה מבפנים, והשני תלוי בחוט דק מהדופן הפנימית של הכמוסה ונמשך אל הכדור הראשון. מערכת של סלילים במרחב שאותו ממפים מפיקה שדות אלקטרומגנטיים שמנדנדים את הכדור התלוי. תנועתו יוצרת שדה מגנטי מתנדנד והסלילים מזהים את המיקום והנטייה של החיישן לפי תנודות השדה שהוא מפיק.
כדי להדגים את פעולת החיישן הצמידו אותו החוקרים לדבורה והצליחו לעקוב אחרי מעופה בצורה מדויקת. החיישנים יכולים גם למדוד תנאי סביבה כמו לחץ אוויר וטמפרטורה.
למרות פשטותו וממדיו הזעירים, החיישן החדש רגיש מאוד. אפשר להשתמש בו ברפואה, למשל כדי לנטר תנועה של מחט במהלך ניתוח או כדי למדוד מדדים גופניים תוך כדי פעולה רפואית.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3K1X0Qr
למחקר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3JXzBja
melnyk mariya, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מחקר חדש של מדענים גרמנים, שפורסם בכתב העת Science, מדווח על פיתוח של חיישן זעיר בגודל של גרגיר חול – פחות משני מילימטר. המכשיר, שמודד את המיקום והנטייה של עצמו, מבוסס על עקרון פעולה פשוט: זוג כדורים מגנטיים בתוך כמוסה. כדור אחד מחובר לדופן הכמוסה מבפנים, והשני תלוי בחוט דק מהדופן הפנימית של הכמוסה ונמשך אל הכדור הראשון. מערכת של סלילים במרחב שאותו ממפים מפיקה שדות אלקטרומגנטיים שמנדנדים את הכדור התלוי. תנועתו יוצרת שדה מגנטי מתנדנד והסלילים מזהים את המיקום והנטייה של החיישן לפי תנודות השדה שהוא מפיק.
כדי להדגים את פעולת החיישן הצמידו אותו החוקרים לדבורה והצליחו לעקוב אחרי מעופה בצורה מדויקת. החיישנים יכולים גם למדוד תנאי סביבה כמו לחץ אוויר וטמפרטורה.
למרות פשטותו וממדיו הזעירים, החיישן החדש רגיש מאוד. אפשר להשתמש בו ברפואה, למשל כדי לנטר תנועה של מחט במהלך ניתוח או כדי למדוד מדדים גופניים תוך כדי פעולה רפואית.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3K1X0Qr
למחקר המלא (באנגלית): https://bit.ly/3JXzBja
melnyk mariya, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
מי דולפין חמווווד שלי?
כשאנחנו מדברים לתינוקות, הקול שלנו משתנה: הוא נהיה גבוה יותר, וההברות מתארכות. "בייבי טוק", או בשמה המדעי "הורית", נפוצה בתרבויות רבות ברחבי העולם. מחקרים הראו שתינוקות מבינים שאנשים המדברים כך פונים אליהם, ומקדישים להם יותר תשומת לב.
ומה בקשר לבעלי חיים? במחקר חדש, חוקרים בחנו את השריקות של הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus), בעל חיים עם תקשורת קולית מורכבת. לכל דולפין יש שריקת חתימה משלו, שהוא משמיע לעתים קרובות. החוקרים נעזרו בה כדי לבדוק אם הדולפינות משנות את קולן בנוכחות גור. כחלק מפרוייקט לניטור בריאותם של דולפינים במפרץ בפלורידה, חוקרים לכדו קבוצות קטנות שלהם ואף הצמידו להם באופן זמני מכשירי הקלטה. הם התמקדו ב-19 דולפינות, שהוקלטו עם צאצאיהן ובלעדיהם. הממצאים הראו שהשריקות אכן השתנו בנוכחות הגורים, והיו גבוהות יותר. "זה דומה מאוד למה שאמהות אנושיות עושות", אמרה אחת החוקרות. החוקרים משערים שה"גור טוק" של הדולפינים נועד למשוך את תשומת לב של הצעירים.
לכתבה באתר: https://bit.ly/44vYpHp
📸: Sarasota Dolphin Research Program
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
כשאנחנו מדברים לתינוקות, הקול שלנו משתנה: הוא נהיה גבוה יותר, וההברות מתארכות. "בייבי טוק", או בשמה המדעי "הורית", נפוצה בתרבויות רבות ברחבי העולם. מחקרים הראו שתינוקות מבינים שאנשים המדברים כך פונים אליהם, ומקדישים להם יותר תשומת לב.
ומה בקשר לבעלי חיים? במחקר חדש, חוקרים בחנו את השריקות של הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus), בעל חיים עם תקשורת קולית מורכבת. לכל דולפין יש שריקת חתימה משלו, שהוא משמיע לעתים קרובות. החוקרים נעזרו בה כדי לבדוק אם הדולפינות משנות את קולן בנוכחות גור. כחלק מפרוייקט לניטור בריאותם של דולפינים במפרץ בפלורידה, חוקרים לכדו קבוצות קטנות שלהם ואף הצמידו להם באופן זמני מכשירי הקלטה. הם התמקדו ב-19 דולפינות, שהוקלטו עם צאצאיהן ובלעדיהם. הממצאים הראו שהשריקות אכן השתנו בנוכחות הגורים, והיו גבוהות יותר. "זה דומה מאוד למה שאמהות אנושיות עושות", אמרה אחת החוקרות. החוקרים משערים שה"גור טוק" של הדולפינים נועד למשוך את תשומת לב של הצעירים.
לכתבה באתר: https://bit.ly/44vYpHp
📸: Sarasota Dolphin Research Program
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada