הערב ב-21:00
שיחה אישית עם הטרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית, עדי יופה - בחינם.

אילו מיומנויות מקצועיות רלוונטיות לעידן הקורונה?

לינק ישיר לשידור החי>> https://bit.ly/Adi_yoffe_Live_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Adi_Yoffe_subtitle

קמפוס IL - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך להתכונן לעתיד בעולם משובש?

עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית התארחה אתמול במאסטרים בסלון, סדרת הרצאות בשידור חי של קמפוס IL והמליצה:
"העבר כבר לא רלוונטי לטובת התבוננות על העתיד. כדי לחזות מגמות צריך להתבונן על ההווה ולתעד אותו כל הזמן.

אחד הכלים הכי בסיסיים שכל אחד יכול ליישם ואני ממליצה עליו מאוד הוא לפתוח פתק, מחברת או מסמך במחשב, ובכל פעם שרואים משהו חדש שקורה בתחום שלכם או בתחומים שמעניינים אתכם: סטארטאפ, מגמה, טכנולוגיה חדשה, לתעד אותו במסמך. תיעוד הדברים החדשים יאפשר לחבר את הנקודות מההווה ולהקיש מהן על העתיד. עצם תשומת הלב הוא סוג של חיישן שיכול לשרת אתכם ולסייע לכם לעשות את ההתאמות הנדרשות לעולם המשתנה."

קישור לצפיה בהקלטה של השידור החי: https://bit.ly/Adi_yoffe_Live_Today

הרגל הוא פעולה שאנחנו עושים באופן כמעט אוטומטי. המחקר בתחום ההרגלים מראה מנגנונים ייחודיים במוח שמקבעים את התגובות שלנו בתהליכים נוירולוגים. כך על פעולה כמו צחצוח שיניים בבוקר, אנחנו כמעט לא צריכים לחשוב. רבות נכתב על כוחם של הרגלים כדוגמת רבי המכר The Power of Habit של צ'רלס דוהיג ו- Atomic habits של ג'יימס קליר. אז איך אפשר להפוך למידה להרגל שגור? כדאי להכיר את מעגל ההרגל (habit loop). הוא כולל סימן, תגובה ותגמול. לדוגמא, סימן יכול להיות שעמום, התגובה הרגילה שלנו תהיה לפתוח את המקרר ולאכול משהו והתגמול יהיה גיוון באווירה ופרץ אנרגיה. כדי לשנות הרגל, צריך לזהות את הסימן ולשנות את התגובה. למשל, נצפה בסרטון מקורס של קמפוס IL במקום לאכול. ההרגל החדש יישאר איתנו רק אם נקבל את אותו התגמול (גיוון באווירה במקרה הזה). אם נחזור על פעולת הלמידה מספיק פעמים באופן קבוע כתגובה לשעמום, הרוטינה תהפוך למנגנון אוטומטי במוח, והלמידה תהפוך להרגל.


לסרטון שמראה איך המוח שלנו מתאים את עצמו לרכישת הרגלים חדשים באמצעות דוגמה של רכיבה על אופניים: https://www.youtube.com/watch?time_continue=408&v=MFzDaBzBlL0&feature=emb_logo

מה הסיפור שלך?

מחקרים במדעי המוח מראים ששימוש באנאלוגיות ובמטאפורות מסייע לקשרים בין הסינפסות ובכך להפנמה של רעיונות מורכבים. אם נספר לעצמנו סיפורים, בדגש על סיפורים ויזואליים, יהיה לנו קל יותר ללמוד, לזכור ולהפנים רעיונות חדשים. דוגמה פשוטה יכולה להיות למידה של מפת איטליה דרך צורתה שדומה למגף. דוגמא מורכבת יותר היא מטאפורה של מלון עם מסדרון אינסופי של חדרים, שעשויה לסייע בהבנת העקרונות של מתמטיקה אינפיניטיסמלית. אז מה הסיפור שלכם?

לקריאה נוספת, ראו מאמרה של פרופ' אנה ספרד מאוניברסיטת חיפה על שימוש במטאפורות בחינוך: https://www.researchgate.net/publication/304077116_Metaphors_for_Learning

איך חיבור לטבע מעודד את יכולת הריכוז?

במחקר שנעשה באוניברסיטת מלבורן גילו שהצצה קצרה מאוד, של ארבעים שניות בלבד, בגג עירוני ירוק ופורח בזמן ביצוע משימה יכול לסייע בשימור ושיפור הריכוז. הפסקות קצרות ידועות כמסייעות לריכוז וללמידה. המחקר הזה מראה שכדי לשפר את הריכוז, כדאי לצאת למרפסת, לנשום כמה נשימות עמוקות, או אפילו להביט בתמונה של טבע. המוח שלנו זקוק לזה.

לעיון במחקר מאוניברסיטת מלבורן: https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0272494415000328?via%3Dihub

איך כדאי לסכם: בכתב יד או במחשב?

סטודנטים באוניברסיטה וגם בחלק מבתי הספר עוברים בשנים האחרונות לסכם באמצעות מחשב נייד במקום מחברות וסיכומים בכתב יד. המחשב הנייד מציב בפנינו אתגר בכך שהוא מציע שפע של הסחות דעת שמקשות לעתים על הריכוז והמיקוד שלנו. במחקר מאוניברסיטת פרינסטון גילו שאפילו אם משתמשים במחשב אך ורק לסיכומים, אלו שסיכמו באמצעות כתב יד הצליחו יותר מאלו שהשתמשו במחשב. בשלושה ניסויים הראו שהביצועים של הכותבים ביד היו טובים יותר. נראה שהשימוש במחשב מוביל לעתים לכתיבת הדברים הנאמרים מילה במילה במקום לבצע עיבוד ופראפרזה, המסייעים להפנמה ולמידה אפקטיבית יותר. כך הסיכום באמצעות המחשב הופך לשטחי יותר ובטווח הארוך לפחות אפקטיבי.

לעיון במחקר מפרינסטון וUCLA https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0956797614524581

הסוד לשיפור הזיכרון? סקרנות!

חוקרים רבים מנסים כבר שנים רבות לגלות מה גורם לאנשים ללמוד ולהפנים ידע חדש. במחקר משנת 2014 גילו חוקרים שסקרנות לגבי השאלה או הנושא, מעוררת במוח תגובה של דופמין ויוצרת מעין "חימום" של ההיפוקמפוס. כך המוח למעשה "מוכן" לקלוט את המידע החדש, ומפנים אותו טוב יותר ולטווח ארוך יותר. הנבדקים במחקר שהעידו שהם סקרנים לגלות את התשובה לשאלה, הפגינו ביצועים טובים יותר בלמידה ובזיכרון, הן של הנושא שהיו סקרנים לגביו והן של נושאים נוספים רנדומליים שנשאלו עליהם.

סקרנות טבעית היא אמנם תכונה שקשה לסגל, אבל כדאי לבחור מסלול לימודים או תחומי לימוד שבאמת מסקרנים ומעניינים אותנו.

לעיון במחקר שקושר בין סקרנות לשיפור הזיכרון והלמידה: https://www.cell.com/neuron/fulltext/S0896-6273(14)00804-6

לא רק קורונה: מסתבר שגם עצבות מדבקת

כדי לשמור על מוטיבציה גבוהה ללמידה, כדאי להקיף את עצמנו באנשים חיוביים, ולהגן על עצמנו מפני שליליות. מחקר מהרווארד מראה שדפוסים של התפשטות רגשות שליליים דומים מאוד להתפשטות מחלות בניתוחים אפידמיולוגיים. כשחבר ללימודים או לעבודה כל הזמן מקטר לכם, כדאי לדעת שזה מדבק…

לקריאה נוספת, מאמר על המחקר מעיתון WIRED: https://www.wired.com/2010/07/contagious-emotions/

אני רואה לך בעיניים: איך קשר עין משפיע על הזיכרון?

תגובות רבות עולות לאחרונה בנושא החיבור הבין-אישי והיכולת ליצור קשר עין במפגשי וידאו וזום. אבל אולי יש לכך דווקא יתרונות. מחקר מלפני מספר שנים הראה שקשר עין עלול דווקא לפגוע ביכולת ההיזכרות והלמידה. נבדקים התבקשו לזכור מסלול וירטואלי ואלו שנדרשו ליצור קשר עין עם הנסיין הצליחו הרבה פחות מהנבדקים שהורשו להסיט את המבט לנקודה אקראית. כשמנסים להיזכר במשהו או ללמוד רעיון חדש, ייתכן ששמירה על קשר עין שואבת מאיתנו אנרגיות רבות שבאות על חשבון הזיכרון. עבור מורים ומחנכות, כדאי להימנע מדרישה לקשר עין ישיר כאשר תלמידים נשאלים שאלה.

לעיון במחקר הבריטי של לוסי מרקסון וקווין פטרסון:https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1348/000712608X371762

שרבוט בזמן הרצאה: מסיח או מסייע?

העולם בגדול נחלק לשניים: המשרבטים ואלו שלא… בזמן הרצאה, האזנה או אפילו בזום, רבים מאתנו לוקחים דף ועט ומשרבטים ציורים, קשקושים, אותיות ומלים אקראיות. מורות בבית הספר לעתים נוזפות במשרבטים ודורשות שיפסיקו לקשקש ויתחילו להתרכז. אבל מחקר של פרופ' ג'קי אנדרדה מראה ששירבוט יכול דווקא לשפר את הזכרון ולעזור ללמידה. נבדקים התבקשו להאזין להודעה קולית ארוכה ומשעממת ולזכור בעקבותיה רשימת מוזמנים למסיבה. אלו שהתבקשו לשרבט בזמן ההאזנה זכרו טוב יותר. אז שרבטו כאוות נפשכם, זה עשוי אפילו לעזור.

לעיון במחקר שפורסם בעיתון Applied Cognitive Psychology https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/acp.1561

מזמינים אתכם לזוז: מה בין למידה ופעילות גופנית?

רבים מאתנו כבר מכירים את ההמלצה להתמיד בפעילות גופנית שגרתית לטובת אורח חיים בריא. פעילות גופנית מסייעת לחילוף החומרים, משפרת את זרימת הדם לכל חלקי הגוף ואפילו משפרת את מצב הרוח באמצעות הפרשת הורמונים. גם בתחום הלמידה לפעילות גופנית יש יתרונות רבים. הפעילות מעוררת תאים עצביים במוח, באופן שמכין אותם לחבור זה לזה וגם מעודדת את יצירתם של תאים חדשים מתוך תאי גזע. הפסקת ספורט, הליכה, ריצה או יוגה יכולה לא רק לשפר את הריכוז, אלא גם לסייע לשיפור הזיכרון לטווח הארוך.

לעיון במחקר אודות התחדשות תאי מוח בעקבות פעילות גופנית, לחצו על הקישור:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17374720/

להתחיל מהקל אל הכבד או דווקא להפך?

הרבה מאתנו, לפעמים כתוצאה מדחיינות, מעדיפים להתחיל ממשימות קלות או מנושאים קלילים ומוכרים לפני שנעבור לחלק הקשה והמאתגר. דווקא בלמידה, רצוי להתחיל מהחלק הקשה ביותר. כדי לפתור בעיות מורכבות ומאתגרות דרושה לנו אנרגיה רבה יותר. לכן אם נשאיר את האתגר לסוף, הסיכויים שלנו להצליח באתגר פוחתים משמעותית.

לקריאה נוספת, מאמר מרתק של פול גראהם על דחיינות "טובה" ו"רעה", שבו מוזכרת גם הנטייה לדחות משימות חשובות לטובת משימות חשובות פחות: http://www.paulgraham.com/procrastination.html

תחום הסייבר והטכנולוגיה מעניין אתכם? רוצים כבר להבין מה זה קוד? מפגש חינמי של המאסטרים (Ask Me Anything) AMA
מיוחד ללומדי קמפוס IL

◾ הערב, 23/7, בשעה 20:00 ◾
IL בדף הפייסבוק של קמפוס >> https://bit.ly/AMAcyber_Event

מאחורי המקלדת ישבו דנה אבן חיים ורז בר מעוז, מומחי התוכן של המרכז לחינוך סייבר, בואו לשאול אותם כל מה שמעניין אתכם בזמן אמת! 💻🤘

מה זה סייבר ומאילו סכנות כדאי להתגונן? איך עובד האינטרנט ולמה מומלץ לתכנת דווקא בפייתון? ועוד שאלות שאתם מוזמנים לכתוב בתגובות!

המאסטרים AMA - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

למה כדאי להירשם לקורס עם חברים?

לפעמים מדברים על למידה דיגיטלית כחוויה של בדידות ואתגר גדול למוטיבציה. מחקר מאוניברסיטת מישיגן מראה שחברים שנרשמים יחד לקורס אונליין יגיעו להישגים טובים יותר, ישתתפו יותר בדיונים בפורום וגם יסיימו באחוזים גבוהים יותר את הקורס. מסתבר שהאינטראקציה בין חברים או עמיתים שנרשמו יחד לקורס מספקת רובד משלים לתכנים המקוונים שמסייע לשיפור בהישגים. שווה למצוא חבר או חברה ולהירשם עוד היום לקורס הקרוב לביתכם :)

לעיון נוסף במחקר של פרופ' ברוקס ועמיתיו: http://socialinnovations.us/assets/papers/p241-brooks.pdf

מהו פרדוקס המומחה?

לפעמים דווקא הידע שלנו הופך למכשול בלמידה. לפי פרדוקס המומחה, כשאנחנו מגיעים לרמת מומחיות גבוהה בתחום מסויים, יש לנו נטייה לשכוח את הדרך שעשינו כדי להגיע לשם. מומחים רבים מגיעים למצב של קיבעון מחשבתי דווקא בתחום המומחיות שלהם. כדי לרכוש מומחיות, עלינו לאמץ תבניות, פרדיגמות ודפוסי מחשבה אוטומטיים שמסייעים לנו להגיב במהירות וביעילות. אבל אותם מנגנונים עלולים לייצר גם הטיות, שגיאות וקבעון. דווקא המומחיות עלולה לחסום את האפשרות ללמוד ידע חדש או להעמיק את הידע הקיים. בעידן הנוכחי, ידע ומידע משתנים, מתעצבים מתחדשים ונוצרים בכל התחומים, כל הזמן. הדרך היחידה להיות מומחים של ממש היא להמשיך וללמוד לכל אורך החיים.

לקריאה נוספת על פרדוקס המומחיות, מאמר שפורסם ב Cambridge University Press:
https://pdfs.semanticscholar.org/5883/d67b960aeb0e132cf9d73140113480a44a71.pdf

למה כדאי לפעמים להשאיר משימה לא גמורה?

כבר לפני מאה שנים, גילתה הפסיכולוגית בלומה זיגרניק שמשימות ופרוייקטים לא גמורים נשארים זמן רב יותר בזיכרון. זיגרניק ערכה ניסוי שבו קטעה את המשתתפים באמצע משימת זיכרון וגילתה שהקבוצה שנקטעה זכרה טוב יותר ולאורך זמן רב יותר מהקבוצה שהשלימה את המשימה עד סופה. הרעיון שפרוייקט לא גמור ייזכר טוב יותר מפרוייקט שהושלם זכה לכינוי "אפקט זיגרניק" בזכות הגילוי. מסיבה זו, בין השאר, כדאי ללמוד עם הפסקות על פני מרתון רצוף לקראת מבחן.

לקריאה נוספת על אפקט זיגרניק: https://www.psychologistworld.com/memory/zeigarnik-effect-interruptions-memory

למה מומלץ להיבחן עוד לפני שמתחילים ללמוד?

אנחנו רגילים לחשוב על מבחן כדבר שמגיע בסוף התהליך, אחרי שסיימנו ללמוד. אבל דווקא שאלות מקדימות, כאלה שנשיב עליהן לפני שנתחיל ללמוד, מסייעות לנו לזכור ולעבד טוב יותר את הרעיונות החדשים. הרעיון הזה הוכח במחקרים על תוכן כתוב, אבל לאחרונה גם סביב תכנים דיגיטליים. מחקר של הפסיכולוגים שאנה קרפנטר ואלכסנדר טופטס מראה שלומדים שנשאלו שאלות על התוכן לפני שנחשפו לתכני וידאו הפגינו ביצועים טובים יותר, הן סביב התכנים עליהם נשאלו אבל גם בנושאים האחרים. זאת לעומת קבוצת הביקורת שצפתה פעמיים באותו סרטון מבלי להשיב על מבחן מקדים. שאלות או מבחנים מקדימים מעוררים אותנו לחשוב באופן פעיל ומסייעים ללמידה.

לעיון במאמר מכתב העת Journal of Applied Research in Memory and Cognition
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2211368116301103?via%3Dihub