למה כדאי לנהל יומן למידה?

כדי להפוך את הלמידה למסע משמעותי שיישאר איתנו לאורך זמן, כדאי לנהל יומן למידה. אפשר במסמך במחשב, במחברת נייר כמו פעם או אפילו בבלוג שייפתח לטובת העניין. ביומן אפשר לשתף תובנות חדשות, התמודדות עם אתגרים וקשיים בלמידה, תחושת הישג מפתרון של בעיה מורכבת או שינויים שקרו בעקבות הלמידה. ניהול היומן יגביר את המחוייבות והמוטיבציה, ואם משתפים, מקבלים גם תגובות מעודדות והשראה להמשיך בדרך!

לעיון נוסף, מצורף מאמר על האפקט החיובי של כתיבת יומן למידה על הלמידה עצמה: https://tinyurl.com/y75efb39

איך לזכור טוב יותר? קראו את הטיפ הזה שוב מחר.

במחקרים על למידה לאורך השנים מצאו שחזרה על רעיונות חדשים שוב ושוב במרווחי זמן, מחזקת את ההיטמעות שלהם בזיכרון לטווח הארוך ומשפרת הישגים בלמידה. העיקרון הזה נקרא חזרתיות מרווחת או Spaced repetition והוא מכוון לחזרה על הידע החדש עם הפסקות ארוכות בין החזרות, של שעות או מספר ימים. אז לא תמיד צריך לחרוש במשך שעות ובטח לא בלילה לפני המבחן. עדיף ללמוד זמן מה, לקחת הפסקות, לחזור ולשלב נושאים שונים ומתחלפים.

לצפייה בסרטון אנימציה על עקרון החזרתיות: https://youtu.be/Qbz7DC94G2U

לקריאה נוספת מן המחקר על חזרתיות מרווחת: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5126970/

האם ידע מגביל יצירתיות או מאפשר אותה?

חוקרים ביקשו מסטודנטים ופרופסורים למדעי המוח, לצייר נוירון וגילו הבדלים ניכרים בין הציורים. כל הסטודנטים ציירו ציור כמעט זהה, אותו הציור שראו בספר הלימוד העתיק שלהם. המומחים לעומת זאת, ציירו נוירונים שונים מאוד זה מזה ויצרו מופעים שונים ומגוונים שלו. לעתים נהוג לחשוב שידע קודם מקבע את המחשבה ומדכא יצירתיות, אבל מחקרים לאורך השנים מראים שבסיס של ידע הוא חיוני לטובת חשיבה יצירתית. כדי לחשוב מחוץ לקופסה, ליצור יצירת מופת, להפוך ליזמים או לפתח את החיסון הבא למגפה כלל עולמית, כדאי לרכוש ידע מעמיק בתחום ומתוכו להצמיח רעיונות חדשים.

לכתבה המסכמת את המחקר מ- Science education על הקשר בין ידע ליצירתיות: https://tinyurl.com/yaxu8eoa

לחצו על התמונה פה למעלה. מה אתם שומעים - יאני או לורל? מוזמנים לענות בסקר האנונימי, ולהצטרף הערב ב-21:00 לשיחה אישית עם חוקרת המוח ד״ר ליעד מודריק ולהבין כיצד זה קורה, וגם איך נוצרת תודעה ועד כמה אפשר לסמוך עליה. https://bit.ly/Live_Liad_Mudrik

מה לעשות כשנתקעים עם בעיה מסובכת?

קרה לך פעם שנתקעת עם בעיה מורכבת שפשוט לא הצלחת לפתור? הרבה מאיתנו נוטים להתעמק בבעיה, לחשוב עליה כל הזמן ולתת לה להשתלט על התודעה שלנו, מצב שיכול להיות מאוד מתסכל. מסתבר שהדבר הנכון לעשות כשנתקעים, הוא דווקא לשחרר את הבעיה ולהפסיק לחשוב עליה - לצאת לריצה, לדבר על נושאים אחרים, לקרוא ספר. הפתרון לפעמים צץ דווקא כשהמוח שלנו במצב "מנוחה" מנטאלי, ולא במצב של מאמץ ממוקד.

לצפייה בסרטון שמסביר את המנגנון המוחי מאחורי מצבי התודעה הממוקד והמפוזר של פרופ' ברברה אוקלי, ראו בקישור: https://tinyurl.com/ybbkk8bf

כיצד לזהות את סגנון הלמידה שלי?

ובכן, זו לא השאלה! נהוג לחשוב שיש לכל אחד מאתנו סגנון למידה שונה, שחלקנו לומדים טוב יותר בהאזנה, חלקנו באמצעים ויזואליים, חלק באמצעות טקסטים ואחרים בדרכים תחושתיות. אבל האמת היא שאין היום ראיות מדעיות שתומכות בהשפעה של סגנונות למידה. הגישה הזו הופרכה לפני כעשור אבל רבים בכל זאת ממשיכים לדבוק בה.

במקום לבחור סגנון אחד, כדאי דווקא לגוון בדרכי למידה ולדבוק באסטרטגיות מבוססות מחקר כמו תרגול מבוסס שליפה, חזרתיות מרווחת ושאילת שאלות. כשלומדים נושא או רעיון חדש בכמה דרכים שונות ובמרווחי זמן, המידע נאגר בזכרון לטווח הארוך והלמידה מתחזקת.

לקריאה נוספת מן המחקר על סגנונות למידה: https://tinyurl.com/y9jxlors

כיצד תחושת שייכות משפיעה על הלמידה?

היכולת ללמוד מושפעת לא רק מהיבטים קוגניטביים ומפעולות של המוח. היא מושפעת משמעותית גם מהיבטים חברתיים ורגשיים. תחושות השייכות והבטחון הפסיכולוגי חיוניות לטובת הלמידה. כשאנחנו לא מרגישים שייכים, או כשמפעילים שיפוטיות כלפי הזהות החברתית שלנו, מנגנונים במוח חוסמים את אפשרות ללמוד. לכן כדאי לבחור בסביבת למידה מקבלת, נעימה, בטוחה ומכלילה ולייצר תרבות למידה משתפת ורבגונית.

לעיון במחקר מאוניברסיטת סטנפורד אודות השפעות תחושת השייכות והזהות החברתית על הלמידה ראו בקישור: https://tinyurl.com/v9tlwx4

איך להתמודד עם חרדת מבחנים?

קרה שישבת מול מבחן חשוב ופשוט לא הצלחת להיזכר בתשובות, למרות שלמדת והרגשת בטחון רגע לפני המבחן? התופעה הזו של "בלק אאוט" נפוצה מאוד והיא נובעת ממצבי חרדה או דחק. חרדה משפיעה על יכולת הזיכרון של עובדות בשל הורמון שמופרש למוח וחוסם את הגישה לזכרונות. כמה דרכים פשוטות להקל על החרדה הן פעילות גופנית ושינה טובה, תרגול בסביבה דומה ככל האפשר לסביבה המלחיצה כך שאי הוודאות נחלשת ברגע האמת, ונשימות עמוקות לפני שמתחילים את המבחן.

לצפיה בסרטון TED-ED בנושא השפעת חרדות על זיכרון ולמידה ראו בקישור:
https://www.youtube.com/watch?v=hyg7lcU4g8E

האם כדאי ללמוד גם בגיל מבוגר?

נהוג לחשוב שככל שאנחנו מתבגרים ומזדקנים, כך גם המוח שלנו מזדקן והיכולת שלנו ללמוד פוחתת. זהו מיתוס נפוץ שמומלץ מאוד להשתחרר ממנו. היום ברור שלמידה מתרחשת לכל אורך החיים ולא רק בשנות בית הספר והאוניברסיטה. למידה אף מחזקת את הקשרים במוח ויכולה גם למנוע ולהאט מחלות כמו אלצהיימר. בעולם הדינמי שבו אנחנו חיים הלמידה המתמדת היא המפתח להסתגלות מיטבית למציאות המשתנה. בשוק עבודה שבו מקצועות חדשים, טכנולוגיות חדשות וידע חדש נוצרים כל הזמן, למידה היא הכישור היחיד שנשאר חיוני כעוגן לכל השאר. כדאי ללמוד, תמיד, בכל מקום וכל הזמן!

לפוסט (בעברית) בבלוג של קמפוס IL על עולם בלמידה מתמדת: https://tinyurl.com/sglkd9j

לדו"ח של מגזין אקונומיסט על למידה לאורך החיים: https://tinyurl.com/y7n5ojwz

למחקר מאוניברסיטת קליפורניה - ארויין על הלמידה כגורם שמאט התפתחות של אלצהיימר: https://tinyurl.com/ydhoazqk

מהי בעצם למידה?

מה קורה במוח שלנו כשאנחנו לומדים משהו חדש? בשידור החי במסגרת סדרת "המאסטרים בסלון" בקמפוס IL, הזכירה ד"ר ליעד מודריק את 'חוק הב' כדי לתאר את תהליך הלמידה. דונלד הב תאר זאת כך ב 1949: “Neurons that fire together, wire together.” כלומר, כאשר שני נוירונים במוח פועלים יחד באינטראקציה, הקשר שלהם מתחזק ומחווט מחדש. התווך בין הנוירונים נקרא סינפסה, ואל התווך הזה משתחררים חומרים מתא אחד ונקלטים על ידי תא אחר. תהליך הלמידה הוא למעשה חיווט מחדש של החיבורים והקשרים בין נוירונים ויצירת קשרים חדשים. כדי שזה יקרה יש ללמוד באופן פעיל, לחשוב, לעבד וליישם את הידע.

לצפייה בהקלטת השידור עם ד"ר ליעד מודריק: https://bit.ly/Live_Liad_Mudrik

לספר המקורי של דונלד הב: https://bit.ly/The_Organization_of_Behavior-Donald_Hebb

איך לגייס מוטיבציה ללמידה?

כשאנחנו לומדים לקראת מבחן, ציון או כי מישהו מכריח אותנו, יש לנו אולי מוטיבציה אבל היא מונעת מגורמים חיצוניים. כדי לגייס מוטיבציה פנימית ללמידה, דרושים שלושה מרכיבים מרכזיים:
1. תחושת שייכות 2. אוטונומיה 3. תחושת מסוגלות. אם אנחנו בסביבה שמעניקה לנו שייכות וזהות, יש לנו יכולת בחירה ואנחנו גם מאמינים ביכולת שלנו להתגבר על מכשולים וללמוד משהו חדש, תהיה לנו מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה.

לקריאת מאמר של פרופ' אבי עשור על מוטיבציה פנימית ללמידה: https://brancoweiss.org.il/wp-content/uploads/2015/10/alon-20-artical-9.pdf

ללמוד או לעשות?

בעבר, בתחומים רבים למידה היתה מתרחשת דרך התמחות אצל אמן (מאסטר), בדרך של חיקוי. היום מערכות החינוך והאקדמיה מבוססות בעיקר על הוראה תאורטית, אבל לא בטוח שזו הדרך הטובה ביותר ללמוד.
לפי תפיסת ה-"Learning by doing" שאותה ביסס ההוגה ג'ון דיואי לפני שנים רבות, כדאי ליישם מייד רעיון חדש שלמדנו, ובכך לבסס את הלמידה ולהטמיע אותה בזכרון לטווח הארוך. אז קחו את הטיפ הזה, ונסו לחשוב איך ליישם אותו עוד היום כדי לזכור שעשייה היא דרך מצויינת ללמידה :)

לקריאה נוספת על ג'ון דיואי מאנציקלופדיית הפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד: https://plato.stanford.edu/entries/dewey/#ExpeLearTeac

מהי אשליית הידע?

לפעמים כשאנחנו קוראים ספר או מעיינים בפתרון של בעיה מסובכת, תיווצר האשלייה שהידע הזה נמצא אצלנו במוח, רק משום שהוא מונח שם לפנינו. אבל כל עוד לא פתרנו את הבעיה בעצמנו, בתנאים שבהם התשובה לא זמינה לנו, הידע לא באמת שלנו. כדי להתגבר על אשליית הידע, כדאי לייצר תנאים שדומים למבחן, בהם החומר לא נמצא איתנו. כדאי לבחון את עצמנו, לשאול שאלות ולחשוב על התשובות מבלי להסתכל בספר. תרגול מבוסס שליפה מהזיכרון הוא אפקטיבי הרבה יותר מקריאה חוזרת.

לקריאת המאמר שמתאר את אשליית הידע והפתרונות האפשריים:
https://bit.ly/Illusions-of-competence-during-study

מה אתם, קיפודים או שועלים?

ההוגה פרופ' ישעיהו ברלין תיאר במסתו "הקיפוד והשועל" שני סוגים של אנשים על בסיס פתגם יווני מהמאה ה-7 לפנה"ס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול." ברלין כותב שקיפודים הם אלו שמומחים בתחום אחד מרכזי ורואים את העולם דרך פרספקטיבה אחת קוהרנטית ועמוקה. שועלים בוחנים את העולם דרך זוויות ונקודות מבט רבות והם בעלי ידע אקלקטי השאוב מעולמות תוכן שונים ומגוונים.

אז איך הייתם מגדירים את עצמכם? קיפוד או שועל? ענו על הסקר האנונימי שלמטה 👇

לצפיה בהרצאה של הפסיכולוג הפוליטי פיליפ טטלוק על היכולת של שועלים לחזות מגמות עתידיות טוב יותר מקיפודים: https://bit.ly/Foxes_or_Hedgehogs

איפה כדאי ללמוד?

אחת העצות שממהרים לתת לסטודנטים ותלמידים היא לסדר לעצמם פינת עבודה קבועה, מאורגנת, שיש בה את כל הספרים והציוד הדרוש ללמידה ולדבוק בפינה הזו "עד שייצא עשן לבן". אבל גם זהו מיתוס. מחקרים מראים שכדאי דווקא לגוון את מרחבי הלמידה כדי להגיע להישגים טובים יותר. כבר בשנות השבעים נעשה ניסוי שהראה שאלו שלמדו בכמה מיקומים שונים הצליחו יותר במבחן לעומת אלו שלמדו שעות רבות במקום אחד. הסיבה לכך היא שיש מסרים לא מודעים מהרקע והמיקום שבו אנחנו נמצאים שמתווספים ונקשרים לרעיונות שאנחנו לומדים ומשפיעים על התפיסה שלנו. אם נלמד שוב ושוב באותו המקום, החשיבה שלנו עלולה להתקבע, כך שכשניבחן בחדר וסביבה שונה מזו שבה למדנו, נצליח פחות במבחן. משנה מקום משנה מזל!

לעיון במאמר שמתאר את הניסויים בשינוי סביבות למידה מכתב העת Memory and Cognition: https://bit.ly/Environmental_context_and_human_memory

האם אפשר ללמוד יותר מדי?

מסתבר שלפעמים אפשר ללמוד יותר מדי. כשניגשים ללמידה של רעיונות חדשים או כשלומדים לקראת מבחן, לעתים נמצא את עצמנו משננים שוב ושוב את אותו התוכן או מתרגלים מספר רב של פעמים משהו שכבר למדנו היטב. תרגול עודף יכול דווקא לפגוע בביצועים שלנו, לפי מחקרים שונים שנעשו בעבר בנושא. אסטרטגיה עדיפה היא ללמוד נושא אחד, לבדוק באמצעות שליפה מהזיכרון שאנחנו אכן בקיאים ולעבור לנושא שקשה לנו איתו יותר תוך גיוון בנושאים וריווח זמן הלמידה.

לעיון במאמר על למידת יתר:
https://bit.ly/When_practice_makes_imperfect

מי שולט: המוח הימני או השמאלי?

בעקבות מחקרי מוח שנעשו עוד במאה ה-19, התפתחה תפיסה רווחת לפיה הצד השמאלי של המוח שלנו אחראי על ההיגיון והחשיבה המתמטית ואילו הצד הימני על היצירתיות וההומניסטיקה. זהו מיתוס! נכון שהמוח שלנו מחולק לשני חלקים, ימני ושמאלי. כל צד שולט על חלקים שונים של הגוף והתנועתיות שלו. עד היום מדענים לא יודעים להסביר בוודאות מדוע יש חלוקה כזו, אבל היא היוותה השראה לתאוריות שונות ואף ליצירות ספרותיות כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. אין היום מחקר מדעי שמאשש את החלוקה לצד רציונלי לעומת צד יצירתי. יותר מכך, יצירתיות והגיון משולבים זה בזה וקשה לנתק אותם באופן מוחלט, בעיקר בפתרון בעיות מורכבות.

לצפייה בסרטון TED-Ed שמתאר את הרקע להתפתחות המיתוס של מוח ימני ומוח שמאלי: https://bit.ly/The-left-brain-vs-right-brain-myth

מהו עומס קוגניטיבי ואיך מתגברים עליו?

קרה לך פעם שהקשבת להרצאה או שיעור ופשוט לא הצלחת להבין על מה מדובר? לפעמים זו תוצאה של עומס קוגניטיבי. תיאוריה שפותחה על ידי ג'ון סוולר בסוף שנות ה-60 גורסת כי כדי שמידע ייאגר בזיכרון שלנו לטווח הארוך, הוא צריך קודם כל להתבסס ולעבור עיבוד בזיכרון העבודה.

זיכרון העבודה שלנו מוגבל ביכולות שלו, ולכן כאשר אנחנו נחשפים במהלך הלמידה למרכיבים שאינם חיוניים לה, עלול להיווצר לנו עומס קוגניטיבי ולהפריע ללמידה. מצד הלומד, ניתן להקל על עומס קוגניטיבי באמצעות צמצום הסחות דעת כמו טלפון נייד, פייסבוק, טיקטוק ועוד. מצד המלמד, כדאי לעצב את תוכן הלמידה באופן שמתמקד במרכיבים החיוניים בלבד ומקל על העומס הקוגניטיבי של הלומדים.

לעיון במחקר המקורי של ג'ון סוולר בנושא עומס קוגניטיבי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1207/s15516709cog1202_4