מחקרים שמדדו את כמות הנתונים שנקלטים במוח גילו שבימינו, אדם ממוצע מעבד לפעמים עד GB74 של מידע ליום (שווה-ערך לצפייה ב-16 סרטים באורך מלא) באמצעות טלוויזיה, מחשבים, טלפונים סלולריים, טאבלטים וכו'. בכל שנה כמות המידע הזו עולה בכ-5%. אז איך המוח מבדיל בין מידע חשוב ומידע לא חשוב? המוח משתמש בשיטה הבאה: הוא בוחר רק כמה מהדברים שאנחנו רואים ושומעים, בוחן אותם מקרוב, ומנסה להבין לפיהם את המצב. כך אנחנו מצליחים שלא להיות מוצפים לגמרי בשלל הגירויים שסביבנו. מחקר הראה שהיכולת לשים לב לדברים תלויה מאוד במהירות שבה הם משתנים. התגלה גם שאם מתאמצים מאוד להבחין בדברים חשובים, עלולה להתקבל דווקא תוצאה הפוכה: אנשים שלמדו איך להיות רגועים כשהם עוסקים במשימות שדורשות תגובות מהירות, נוטים להצליח בהן יותר. הם גם נוטים להצליח יותר בתחומים רבים אחרים, כמו איוּת, קריאה, וזיכרון.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00023-he
נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

איך מחוות ידיים עוזרות ללמוד?

כשאנחנו מדבּרים, אנו לעיתים מלווים זאת במֶחֱווֹת ידיים, שלהן תפקיד חשוב בלמידה וזיכרון. מחוות ידיים מייצרות תמונה, מקצב או מכוונות את תשומת הלב המאזין לדבר כלשהו ואף יכולות להעיד מתי אנו מוכנים ללמוד מידע חדש. כשאנשים אחרים מחווים בידיהם בזמן דיבורם, וכשאנו מחווים בידינו בזמן שאנו מדברים, סבירות גבוהה יותר שנזכור את המידע שדּבַּר עליו, לעומת מצב של דיבור ללא מחוות ידיים. מחקר שנערך, בדק ילדים בזמן שלמדו מושג מתמטי חדש, ומצא שכשמורים לימדו בעיות תוך שימוש במחוות ידיים, וגם כשתלמידים השתמשו במחוות ידיים - התלמידים הצליחו טוב יותר כשנבחנו מאוחר יותר על בעיות דומות. מהמחקר עלה כי מחוות ידיים במהלך הלמידה עזרו לילדים לייצר זיכרונות חזקים יותר כיוון שהפעילו את האזורים המוֹטוֹריים (של התנועה) במוח, שלא היו פעילים בילדים שלא ביצעו מחוות.

להרחבת קריאה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00029-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

מדוע האינטרנט לא יכול להחליף את המוח?

באינטרנט אפשר למצוא מידע מאשר אדם אחד היה מצליח אי פעם לזכור – ויש אנשים ששואלים את עצמם למה בכלל לטרוח ללמוד ולשנן דברים. אבל אנחנו עדיין זקוקים למוח, כי הוא יכול לטפל במידע בצורות שהאינטרנט לא מסוגל להן. המוח מציג לכם מידע בהקשר רחב, וכך הוא מאפשר לנו לראות קשָרים בין מושגים, וגם להבין דברים בצורות שונות. עוד דבר שהמוח יודע לעשות טוב יותר מהאינטרנט, הוא לבחור מתוך הזיכרון את המידע המתאים למשימת החשיבה שאתם צריכים לבצע, ולהגיש לכם אותו בזריזות. האינטרנט אינו יכול למלא את מקומו של המוח, אבל הם יכולים להשלים זה את זה – בתנאי שמבינים במה כל אחד מהם מצטיין.

לקריאת המאמר בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00011-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

איך להתגבר על הסחות דעת?

העולם שלנו מלא בהסחות דעת. תהליכים מוחיים של הפניית קשב (והסחת הדעת) הם מורכבים. היכולת שלנו להפנות קשב ללא הסחות דעת תלויה בסוג של מסיח הדעת (אם הוא שמיעתי, חזותי או שניהם); ברמת הקושי של המטלה (אם היא קלה או קשה) ובגיל של מְבַצֵּעַ המטלה.
מחקר מצא שהיכולת שלנו להישאר ממוקדים משתפרת עם הגיל, אך באופן מפתיע, מבוגרים פחות טובים מילדים בהתעלמות מהסחות דעת שמשלבות בין צורות וצבעים (נניח עיגול ירוק בתמונה שממנו יוצא צליל מסיח דעת, לבין ריבוע אדום שאותו צריך לאתר בתמונה). באמצעות מחקר של הסחות דעת אשר כוללות כמה חושים (שמיעה וראיה) אפשר להבין טוב יותר כיצד פועלת הפניית הקשב שלנו בנסיבות שונות ביומיום, וכיצד היכולת שלנו להפנות קשב מתעצמת ככל שאנו מתבגרים.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00008-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

שבוע טוב
אל תחמיצו את שידור הפרק החגיגי של "המאסטרים" לכבוד פתיחת שנת הלימודים, הערב ב - 19:00 🌟

מצורף קישור לצפייה בערוץ היוטיוב של קמפוס IL

https://youtu.be/xk4ARNW6_0A?si=CKBWfjdmszEcFk0D