3 צעדים פשוטים לשיפור הפרודוקטיביות, טיפ של ד"ר רועי יוזביץ, מומחה לשיטות למידה -

צ'ארלס שוואב (Charles Schwab), אחד התעשיינים הגדולים בארה"ב, ניגש ליועץ הארגוני אייבי לי עם האתגר הבא: "תראה לי דרך להיות אפקטיבי יותר עם הזמן, שלי ושל הצוות שלי".
לי חשב רגע והשיב עם שלושה צעדים:
1. כתבו בכל ערב 6 משימות ליום למחרת, לפי סדר חשיבות.
2. בכל בוקר, התחילו עם המשימה הראשונה ואל תעצרו עד לסיומה. עברו למשימה הבאה והמשיכו לאורך היום בדבקות, גם אם רק משימה או שתיים הושלמו.
3. בסוף כל יום, צרו רשימה חדשה ליום למחרת. כל יום והאתגר שלו.

כששוואב שאל למחיר העצה, לי השיב שישלם לפי רמת שביעות הרצון שלו מהתוצאות. לאחר שלושה חודשים, שוואב שלח לו צ'ק ע"ס 25,000 דולר.

כתיבת רשימה לפני השינה מאפשרת למוח שלנו "לעבוד" על המשימות המורכבות כבר במהלך הלילה.

לעיון במאמר של ג'יימס קליר על הסיפור של אייבי לי וצ'רלס שוואב שמזכיר גם את מקורות הסיפור, לחצו על הקישור: https://jamesclear.com/ivy-lee

איך ללמוד עם ארמון הזיכרון?

לפעמים אנחנו נדרשים לזכור רשימה ארוכה של פריטים - תאריכים חשובים, שורות קוד, שמות ערים או אירועים היסטוריים. במקום לשנן ולקרוא שוב ושוב את הרשימות, דרך אפקטיבית הרבה יותר היא הצבת הפריטים השונים בארמון או מרחב דמיוני. דמיינו את הבית שלכם, מוזיאון אהוב, הפאב השכונתי או המסלול שלכם מהבית לעבודה והתחילו להציב בדמיונכם פריטים במקומות ספציפיים במרחב. למשל "ניאון" יוצב על שולחן הכתיבה, "פלואור" על אדן החלון, "חמצן" בפינת השטיח, "חנקן" על מדף הספרים וכך הלאה. שיטות שעושות שימוש בחשיבה מרחבית הוכחו כאפקטיביות לשיפור הזיכרון.

לעיון במאמר מכתב העת Nature Neuroscience בנושא שיטות מרחביות לזיכרון: https://www.nature.com/articles/nn988

איך להתגבר על חוסר מוטיבציה?

יצא לכם להרגיש עייפות, חוסר מוטיבציה ותסכול לקראת התחלה של פרוייקט חדש? חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ממליצים לדמיין בעיני רוחכם את ההנאה והגאווה שתהיה לכם כשתשלימו את הפרוייקט. תחושת ההנאה מפרישה דופמין במוח, והדופמין נקשר גם להישג שבלמידה וגם לגיוס המוטיבציה להתחיל אותה.

לעיון במאמר על המחקר מכתב העת Neuroscience News
https://neurosciencenews.com/dopamine-learning-reward-3157/

שקט, לומדים פה. האמנם?

פעמים רבות נתקלנו בעצה למצוא "מקום שקט" ללמידה, לצמצם הסחות דעת, לכבות את כל מה שמרעיש. אבל האם שקט באמת מסייע ללמידה? מחקר קצת ישן בדק ומצא שקבוצה שלמדה עם מוסיקת רקע הצליחה להשיב על יותר שאלות, ותשובות רבות יותר היו נכונות בהשוואה לקבוצה שלמדה בשקט. מחקר אחר הראה שמוסיקה מסייעת לגרות חלקים במוח שלנו שאחראים על ריכוז וזיכרון, כך שהמערכות הללו "מתחממות" לקראת אגירת מידע חדש. האזנה למוסיקה היא בעצם הדרך לחדד את היכולת המוחית להיפתח לידע חדש ולאגור אותו טוב יותר. שווה ניסיון, בעיקר כי גם הוכח שמוסיקה משפרת את מצב הרוח והמצב הרגשי והמנטלי.


למאמר על המחקר מסטנפורד בנוגע להשפעת המוסיקה על מערכות הזכרון במוח:
https://med.stanford.edu/news/all-news/2007/07/music-moves-brain-to-pay-attention-stanford-study-finds.html

למאמר על שיפור בהישגים של למידה עם מוסיקת רקע בהשוואה לקבוצת ביקורת:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9450304/

נחרוג היום מהפרסום השוטף פה וננצל את הבמה כדי להיפרד מקן רובינסון שבסוף השבוע הלך לעולמו.
רובינסון, שהוכתר על ידי הטיים מגזין ורשת CNN כ'אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום היצירתיות והחדשנות', השפיע רבות על החלטות כלכליות, חברתיות וחינוכיות בבריטניה ובארצות נוספות.

בהרצאות ה-TED רצופות ההומור שלו צפו מעל 60 מיליון איש, בהן הוא הוביל חשיבה על למידה מתואמת אישית וטיפוח היכולות המצויות בכל אדם, מתוך גישה הרואה את העתיד המקצועי הטמון בהן.
הוא עודד פיתוח חשיבה וראייה יצירתית בכל תחום וקרא לאנשי חינוך להיות דמויות הכוונה, המאפשרות את חדוות הלמידה והיצירה.
אין לנו מה לפחד מהטעויות שלנו, כך אמר - אלו אותם רגעים ממש, בהם מתרחשת למידה.

צוות קמפוס IL נפרד מאיש שמהווה השראה גדולה עבורנו. 🙏


‏https://www.ted.com/talks/sir_ken_robinson_bring_on_the_learning_revolution/up-next?language=he#t-534

ספרינט או מרתון, איך להצליח בלמידה ובחיים?

הפסיכולוגית אנג'לה דאקוורת' פרסמה ב-2016 ספר בשם Grit: The Power of Passion and Perseverance ובו היא שוטחת את ממצאי המחקר שלה משני עשורים בהם ניסתה לרדת לעומקה של הצלחה. היא ראיינה חיילים בפנימיה צבאית, אנשי עסקים בחברות מצליחות, אנשי אקדמיה, ספורטאים, ומכולם עלה דפוס מאוד ברור: הצלחה אינה תלויה באינטיליגנציה. אלו שמצליחים, מסתכלים על החיים כעל מרתון ומוכנים להתמיד בנחישות ובתשוקה לקראת מטרה ארוכת טווח. דאקוורת' קראה לזה GRIT, וגם בלמידה, כדאי לחשוב על היכולת שלנו להיות נחושים ולהתמיד כדי להגיע למטרות שלנו. הצלחות קצרות טווח גם מתפוגגות יותר בקלות.

לעיון בסיכום וביקורת על הספר של דאקוורת' שפורסם בכתב העת International Journal of Applied Behavioral Economics
https://www.igi-global.com/pdf.aspx?tid%3D188730%26ptid%3D158745%26ctid%3D17%26t%3Dgrit%3A+the+power+of+passion+and+perseverance%26isxn%3D9781522515272

האם קפאין משפר את הזיכרון?

לומדים ולומדות בכל העולם סבורים ששתיית קפה משפרת את יכולות הלמידה והזכרון. אבל מה אומר המחקר? האמת היא, שהמדענים חלוקים. יש מחקרים שמראים שיש לקפאין השפעה חיובית על הזכרון לטווח קצר ואפילו על הזכרון לטווח הארוך, אבל ישנם גם מחקרים שמראים בדיוק את ההיפך וטוענים שהקפאין אף מזיק להתחדשות הנוירונים בהיפוקמפוס, החלק במוח שלנו שמסייע באגירת זכרונות ארוכי טווח. ממצא מעניין עלה במחקר על זכרון תלוי-מצב. החוקרים נתנו למשתתפים קפה או פלסבו וביקשו מהם לשנן רשימת מלים. לאחר מספר ימים שוב נתנו להם משקה וביקשו מהם להיזכר ברשימה. אלו ששתו את אותו משקה בשני הימים (פעמיים קפה או פעמיים פלסבו) הגיעו להישגים טובים יותר מאלו ששתו שני משקאות שונים. כלומר, הקפה לא עזר לשיפור הזכרון, אבל שתייתו בתור מעין סימן שנקשר ללמידה, כן השפיע. אז שבו ללמוד, עם מים, קפה או שייק ירוק, המים עלינו :)

לעיון במחקר בכתב העת Journal of General Psychology על קפה בקונטקסט של זכרון תלוי-מצב:
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00221300309601276

שנת לימודים שונה ומיוחדת נפתחה היום. לא רק ילדי הגנים ובתי הספר מתחילים ללמוד, אלא כולנו. תוכלו למצוא בקמפוס IL עשרות קורסים חדשים לשנה החדשה בארבעה אשכולות חדשים: קידום מקצועי, היי טק, מציאות חדשה וחינוך והוראה.

ועכשיו גם אנחנו רוצים ללמוד מכם: לשמוע אם הטיפים שאנחנו מפרסמים פה בערוץ הטלגרם מסייעים לכם, להבין איך אנחנו יכולים להשתפר ואיזה תכנים נוספים הייתם רוצים לראות פה, ולקבל מכם כל פידבק חיובי או שלילי.
נשמח מאוד אם תכתבו לנו במייל או בפייסבוק:
info@campus.gov.il
https://www.facebook.com/campus.gov.il

מיתוס כלל 10,000 השעות

אריקסון חקר מומחיות בקרב נגני כינור ומצא שהכנר המוכשר ביותר, הקדיש יותר מעשרת אלפים שעות תרגול לפני שמלאו לו עשרים. על בסיס מחקר זה, הפיץ המחבר מלקולם גלדוול את "כלל 10,000 השעות" שאומר כי כדי להגיע למומחיות בכל תחום, צריך להשקיע עשרת אלפים שעות תרגול.

האמת, שזה לא נכון. אפילו אריקסון שהיה השראה לטענה, אמר שזהו פירוש פשטני ושגוי של המחקר. מאז רבים מנסים לתקן את הרושם ולהדגיש שלא הכמות של התרגול חשובה, אלא האיכות. מה שאריקסון מכנה deliberate practice, כולל לא רק השקעת זמן אלא גם ריכוז, פידבק מועיל ואיתגור מתמיד של גבולות הידע. תרגול מכוון ומושכל הוא שיוביל למומחיות בהמשך הדרך, ולא רק חזרה חסרת ערך על שגיאות או על ידע קיים. אלו מאתנו ששואפים להיות מומחים של ממש צריכים כל הזמן לאתגר את עצמם, לצאת מאזורי הנוחות, לטעות הרבה, לתקן ולהמשיך לשאוף למעלה. בקיצור, להמשיך ללמוד תמיד, וללמוד נכון.

לעיון במחקר של אריקסון על תרגול מכוון לאורך זמן:
https://mrbartonmaths.com/resourcesnew/8.%20Research/Explicit%20Instruction/Deliberate%20Practice.PDF

איך ליישם את חוק פארטו בלמידה?

הכלכלן וילפרדו פארטו הראה במחקרו משנת 1896 ש 80% מאדמות איטליה נמצאות בבעלות 20% מהאוכלוסיה, ומשם נטבע המונח "חוק פארטו" הידוע גם כחוק "80-20". לפי כלל האצבע הזה, רק 20% השקעה יובילו ל 80% מהתוצאה.
כך לדוגמא 80% מהרווחים של חברה יגיעו מ 20% מהלקוחות. איך זה קשור ללמידה? אפשר לנסות להסתכל על ספר לימוד, חומר למבחן או אפילו אוצר מלים של שפה זרה ולמפות מה הם 20% המידע החיוני שיסייע לכם לדבר שוטף, להבין את העקרונות החשובים או להפנים תהליכים מורכבים. השאר חשוב אבל פחות. בימי קורונה, יש שממליצים על 20 אחוז למידה סינכרונית ואת השאר לעשות מחוץ לכיתה/זום. תרגולים, קריאה ולמידה עצמאית, משוב אישי מהמורה/מרצה, כולם צריכים להיות הליבה. הרצאה, במציאות אידיאלית, תהיה רק חלק קטן מתהליך הלמידה כולו.

לקריאה נוספת, מאמר מכתב העת Forbes על איך חוק פארטו יכול לשנות את חייך: https://www.forbes.com/sites/kevinkruse/2016/03/07/80-20-rule/#3f05f493814b

מהו התפקיד החשוב של השכחה בלמידה?

כולנו חרדים מהשכחה ונאחזים בזכרונות שלנו. אבל מסתבר שכדי לזכור משהו לאורך זמן וללמוד באמת, חשוב גם לשכוח קצת. זוג החוקרים אליזבת' ורוברט ביורק הוכיחו באמצעות ניסוי שבו ביקשו ממשתתפים ללמוד קטעי שירה, שהשכחה היא "קושי רצוי" (desirable difficulty) בלמידה. כשאנחנו מתאמצים להיזכר בפרט שלמדנו, הקשרים במוח שלנו מתחזקים והלמידה מעמיקה, אפילו אם לא הצלחנו להיזכר. כדי שהקשרים הללו יקבלו הזדמנות להתחזק ולהעמיק, אנחנו צריכים לשכוח קצת, ולהפעיל מאמץ. לכן כדאי לרווח את הלמידה, ללמוד קצת בכל פעם, לחזור על הדברים בהפרשים של ימים ושבועות ולבחון את עצמנו כדי לשלוף את המידע ולעזור לנוירונים שלנו להתחבר.

לקריאה נוספת על המחקר של הזוג ביורק, ראו פרק מהספר Psychology and the real world: https://teaching.yale-nus.edu.sg/wp-content/uploads/sites/25/2016/02/Making-Things-Hard-on-Yourself-but-in-a-Good-Way-2011.pdf

הערב ב-21:00!
שיחה אישית עם ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית - בחינם.
💡⭐
איך להחזיר את השליטה במציאות של חוסר ודאות?
שיחה על הורות וחינוך בעולם משתנה.

לינק ישיר לשידור החי>> http://bit.ly/Live-Eyal-Doron-Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Eyal_Doron_subtitle

קמפוס IL - המרצים והקורסים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך להגביר את המוטיבציה ללמידה עם שישה גפרורים?

קחו שישה גפרורים והניחו אותם על השולחן. נסו ליצור מהם ארבעה משולשים שווי צלעות, כשאורך כל צלע בדיוק באורך גפרור. קשה? בלתי אפשרי? מסתבר שהחידה הזו שימשה חוקרים שונים בניסויים על יצירתיות ולמידה לאורך השנים. חידות מסוג זה עשויות להגביר את המוטיבציה ללמידה, לחזק ולפתח חשיבה יצירתית, ולסייע להפנמה ארוכת טווח של עקרונות מופשטים. אם עוד לא הצלחתם, המפתח לפתרון טמון בחשיבה מחוץ לקופסה :)

את הפתרון לחידה זו וחידות נוספות ניתן לראות בקישור למאמר שפורסם בכתב העת Creative Education בנושא תפקידן של חידות בתהליכי למידה: https://ntnuopen.ntnu.no/ntnu-xmlui/bitstream/handle/11250/2461543/Reviewing%2bthe%2bLearning%2bProcess%2bthrough%2bCreative%2bPuzzle%2bSolving.pdf?sequence=1&isAllowed=y

איך הופכים למידה להנאה ממכרת?

חוקרים השתמשו במכשירי מיפוי לפעילות המוחית (FMRI) כדי להבין את הקשר בין סקרנות ולמידה. בניסוי, ראו שישנה פעילות מוגברת בהיפוקמפוס בזמן הציפייה לתשובה לשאלה שנשאלו המשתתפים הסקרנים. במחקר מצאו שיש קשר בין אזורים במוח הנקשרים להנעה פנימית כמו סקרנות לבין מוטיבציה חיצונית, כמו למשל תחושת התגמול כשמקבלים פרס, מזון או כסף.

תחושה זו מושפעת ממנות של דופמין שמשתחררות במוח, והיא נוצרת גם במקרים של התמכרויות כמו הימורים, משחקי מחשב, סמים או שימוש בטלפון הנייד. חברות וארגונים רבים מנסים להשתמש בעקרון הזה כדי לייצר חוויות למידה ממכרות. מסתבר שכשאנחנו לומדים מתוך סקרנות אמיתית, הלמידה יכולה להתנהג כמו התמכרות של ממש בהיבטים נומרולוגים כשהדופמין שנותן לנו תחושת סיפוק מופרש בציפיה לגילוי ידע חדש.

לעיון במחקר המלא שפורסם בכתב העת Neuron לחצו על הקישור:
https://www.cell.com/action/showPdf?pii=S0896-6273%2814%2900804-6

עוד פחות משעה מתחילים. הערב ב-20:30! ⚖️🌟
מתחילים שנה חדשה בסליחה עם הרב בני לאו, יו"ר מיזם" 929 - תנ"ך ביחד" בשיחה מקרבת לקראת יום כיפור - מיוחד ללומדי קמפוס IL - בחינם.

הקורונה כשיעור: האם ניתן בכלל ללמוד לסלוח? איך כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחשבון נפש ציבורי?

⚖️ הערב, 23.9 בשעה 20:30 ⚖️

לינק ישיר לשידור החי>>http://bit.ly/Live_Benny_lau_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>>https://bit.ly/Benny-Lau-subtitle