התקופה הזו היא הזדמנות נהדרת ללמוד ולגדול. אלא שזה לא תמיד קל, ולא כולנו יודעים איך לעשות את זה מרחוק.
איך להילחם בדחיינות וליצור הרגלים שנשארים? כיצד לרסן הסחות דעת? איך לבחור מה ללמוד ולהציב מטרות ריאליות? ועד כמה שינה טובה מקדמת למידה?
אז בין אם אתם תיכוניסטים או סטודנטים, מורים או הורים, או לומדים שמנצלים את המשבר כדי לרכוש מיומנויות חדשות, להתקדם מקצועית או להרחיב אופקים - ברוכים הבאים לערוץ הטלגרם ״ללמוד איך ללמוד״ של קמפוס IL, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית.
בערוץ הזה נפרסם רק טיפים וכלים פרקטיים, שמבוססים על תובנות ממחקרים ומניסיון רב בשטח, שיעזרו לכם ללמוד, לגדול ולעדכן גרסה של עצמכם.

#משרד_הדיגיטל_הלאומי
#ישראל_דיגיטלית
#המועצה_להשכלה_גבוהה

איך להתמודד עם דחיינות בלמידה?

מנסים ללמוד ונשאבים לתוך פיד או עדכוני חדשות? טכניקה פשוטה ויעילה למאבק בדחיינות היא טכניקת פומודורו (עגבניה באיטלקית), שנקראת כך על שם שעון טיימר בצורת עגבניה ששימש את פרנצ'סקו סירילו שפיתח אותה. הרעיון הוא להציב יעד של עשרים וחמש דקות מרוכזות, לצמצם הסחות דעת ולהתמקד בלמידה עד שהשעון מצלצל. עד אז, לא עונים להודעות ולא פותחים "רק לרגע" את המייל. כשנכנסים לזרימת הלמידה, קל הרבה יותר לצלוח את מחסום הדחיינות. אחרי כחצי שעת למידה, רצוי לתגמל את עצמנו בהפסקה.

רוצים לקרוא עוד על טכניקת פומודורו? http://www.baomee.info/pdf/technique/1.pdf

מנסים ללמוד משהו חדש ללא הצלחה? קחו הפסקה!

נשמע אולי מצחיק, אבל מחקרים במדעי המח מראים שמנוחה, פעילות גופנית ושינה איכותית יכולים לסייע לשיפור ההבנה והלמידה של רעיונות מורכבים. כשלוקחים פסק זמן ומאפשרים למח "לנוח" מהתמקדות בנושא אחד מסויים, דווקא אז עולות וצפות להן מחשבות יצירתיות ופתרונות לבעיות. הפסקה יכולה גם להיות "פרס" שאתם נותנים לעצמכם על למידה רצופה במשך זמן ממושך.

לצפיה בסרטון ובו פירוט על מחקר המח סביב חשיבות ההפסקות בלמידה: https://www.youtube.com/watch?v=dzjsk5e7srI&t=217s

כיצד שינה מקדמת למידה?

שוברים את הראש על משוואה מסובכת או רעיון חדש? עדיף ללכת לישון מוקדם מאשר לבלות לילה לבן בנסיון לפתור את הבעיה. בזמן השינה, הקישוריות בין הנוירונים במח שלנו גוברת, רעיונות חדשים שוקעים ומופנמים, וידע עובר מהזכרון הזמני למאגר הזכרון לטווח ארוך. שינה איכותית חיונית לטובת המרצת מחזור הדם שמגיע למח והגברת מה שמכונה "נוירופלסטיות" או הגמישות של המח.

לעיון במחקר מכתב העת סיינס בנושא שינה, למידה וזכרון: https://tinyurl.com/rwc2u6h

אחד האתגרים הגדולים בלמידה בימינו: הסחות דעת! הודעות וואטסאפ, עדכוני חדשות, אימייל שבדיוק נכנס ורשימת משימות מתארכת שטורדת את המחשבות. הנה שלושה צעדים פשוטים לריסון וניהול הסחות הדעת:
1. כבו את הנייד וסגרו את כל החלונות שאינם קשורים ללמידה.
2. פנו לעצמכם מרחב למידה שקט ונעים, בו גם בני הבית יודעים שאתם עכשיו לומדים.
3. כתבו על דף נייר את כל המשימות והמחשבות הטורדניות. כך לא תשכחו אותן, והן יחכו לאחרי זמן הלמידה להמשך טיפול. בהצלחה!

איך לייצר זמן ומרחב ללמידה?

כולנו חיים במציאות אינטנסיבית. כדי להתמיד, מומלץ לקבוע זמן קבוע ללמידה, בין אם מדובר בשעה בבוקר כשהראש רענן, חצי שעה אחרי המקלחת בערב או בזמן שהילדים נחים בצהריים. יצירת זמן ומרחב קבועים בלוח ללמידה תסייע להפוך אותה להרגל שגור. כשמתיישבים ללמוד, כדאי לכבות את הנייד ולצמצם הסחות דעת.

מוזמנים הערב ב-21:00 לשיחה אישית עם פרופ׳ דן אריאלי:

- איך לקבל החלטות טובות יותר בתקופת הקורונה?
- האם זה זמן טוב ליצירת שינוי ואימוץ הרגלים חדשים?
- כיצד להתנהל נכון במצב קיצוני של אי ודאות?
- מה גורם לאנשים לשקר או להפר בידוד וסגר?

מוזמנים להצטרף בחינם:
https://bit.ly/Dan_Ariely_Live_Today

* לאלו מכם הזקוקים לתרגום סימולטני, מצורף קובץ גוגל דוקס שיעודכן בזמן השיחה. מומלץ להיכנס אליו מהמחשב (ולא מהנייד) כדי שיהיה נוח לצפייה >> https://docs.google.com/document/d/1f5eOWtZSB1OGjmaq31dUnufEerNr-l1M5GoiEZLsen4/edit

המאסטרים - המרצים הטובים ביותר, לכולם, בחינם.

איך לזכור מה שחשוב?

השקעתם בלמידה אבל שכחתם הכל מייד בסוף הקורס? מחקרים רבים מראים שהשיטה הכי אפקטיבית ללמידה וזכרון ארוך טווח של רעיונות חדשים היא תרגול מבוסס שליפה. כדי לזכור משהו חדש שלמדתם, כדאי לבחון את עצמכם באמצעות כרטיסיות, שאלות או נסיון להיזכר ולומר בקול את מה שקראתם/ ראיתם. התרגול והנסיון לשלוף את המידע שוב ושוב מחזק את הקשרים במח ומאפשר הפנמה של הידע. במחקר התופעה מכונה Retrieval practice או The testing effect.
לקריאה נוספת ממחקרים בנושא אפקט ההיבחנות ותרגול מבוסס שליפה:

‏https://science.sciencemag.org/content/319/5865/966
‏https://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.1745-6916.2006.00012.x

איך לאמן את שרירי המוח?

האם בכלל כדאי להתחיל ללמוד עכשיו משהו חדש? רבים חושבים שככל שאנו מתבגרים והמח מזדקן, היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים פוחתת. אבל זו טעות! המח שלנו גמיש, וככל שנאמן אותו יותר באמצעות למידה, כך הידע החדש שלנו יהיה עמוק ועשיר יותר. על פי מחקר מקיף של פרופסור קרול דואק מסטנפורד, כדאי מאוד לסגל דפוס חשיבה מתפתח (Growth mindset). כלומר, להאמין שהאינטליגנציה שלנו אינה מולדת אלא נרכשת, שאנחנו יכולים ללמוד כל דבר ושהטעויות חשובות מאוד לתהליך הלמידה. הלמידה היא כמו חדר כושר למח, בונה את השרירים ומחזקת את הקשרים בין הנוירונים. כמו בכושר, צריך להמשיך לתרגל וללמוד כל החיים כדי לשמור על כושר/גמישות המח ובריאות טובה.

ללמידה נוספת על דפוס חשיבה מתפתח, מומלץ לצפות בהרצאת הטד של קרול דואק:
‏https://www.youtube.com/watch?v=hiiEeMN7vbQ

איך לצאת מהבידוד ולשפר את הלמידה?

למידה דיגיטלית לפעמים מתוארת כחוויה של בדידות, אבל היא ממש לא חייבת להיות כזאת. כשיוצרים קשר עם המרצה, עם עמיתים שלומדים את אותו הקורס או עם חברים ומכרים שיש להם תחום עניין משותף, הסיכוי להתמיד ולהצליח עולה. מייל קצר למרצה עם שאלה חכמה, שיחת ערב עם בן זוג על מה שלמדנו היום או קבוצת למידה עם חברים יכולה לעשות את כל ההבדל. הקשר האנושי מחבר בינינו סביב מטרה משותפת ומרחב משותף של ידע.

למאמר מאוניברסיטת סטנפורד על היתרונות של למידת קורסים מקוונים בקבוצות:
‏ https://rene.kizilcec.com/wp-content/uploads/2013/07/Kizilcec_2013_CollaborativeLearningInGeographicallyDistributedAndIn-PersonGroups.pdf

האם מולטיטאסקינג הוא רק מיתוס?

מסתבר שניהול אפקטיבי של משימות מרובות בו זמנית היא משימה כמעט בלתי אפשרית. כל מעבר בין משימות והקשרים שונים (נניח בין הקלדת תשובה להודעה שנכנסה לכתיבת מסמך אסטרטגי או פתרון משוואה) גובה מאתנו מחיר שיכול להגיע לעשרים דקות של "התאוששות" וכניסה חזרה להקשר. מומלץ להתמקד בדבר אחד בכל פעם ולצמצם עד כמה שניתן הסחות דעת. זה מגדיל את הפרודוקטיביות ואת יכולת הריכוז באופן משמעותי.

לקריאה נוספת על מיתוס המולטיטאסקינג, ראו מחקר מסטנפורד:
‏ https://tinyurl.com/yxyvoef8

בינג' או מיקרו למידה?

בזכות הזמינות הגוברת של תכנים איכותיים ברשת, רבים בוחרים ללמוד נושא כמו שצופים בסדרת מתח, בבינג': צפייה והשקעה מרוכזת של זמן ארוך ורצוף עד לסיום. כך למשל אפשר ללמוד לבנות אתר אינטרנט בסוף שבוע אחד. אבל - מחקרים במדעי המח מראים לנו שדווקא למידה במנות קטנות, הפרושה על פני זמן ממושך יותר, הרבה יותר אפקטיבית ותישאר איתנו לטווח הארוך. מומלץ לקבוע זמן קבוע בשבוע ללמידה וללמוד בכל פעם מעט, תוך תרגול תכוף של הרעיונות החדשים.

לקריאה נוספת על מיקרו-למידה ויתרונותיה:
‏https://nsuworks.nova.edu/fdla-journal/vol3/iss1/13/

מהי למידה פעילה ולמה זה חשוב?

צפית בהרצאה ואפילו הבנת אותה. האם המידע החדש הזה יישאר איתך לטווח הארוך? רוב הסיכויים שאם לא עשית עוד כמה פעולות, התשובה תהיה לא: המידע יישכח ברובו אחרי זמן קצר. כדי להפנים רעיונות חדשים לאורך זמן, צריך ללמוד באופן פעיל ולחבר רעיונות חדשים לידע הקיים. כלומר, לקחת את המידע ולעבד אותו, ליצור ממנו משהו חדש. כמה דרכים פשוטות להיות פעילים יותר בלמידה: שאילת שאלות בפורומים או בדיון על הנושא, כתיבת יומן, מאמר או בלוג, שרטוט מפות חשיבה, יישום המידע באופנים שונים או אפילו ללמד מישהו אחר את מה שלמדת.

לקריאה נוספת על למידה פעילה:
‏ https://tinyurl.com/w3jvsa3

איך ללמוד מתעויוט?

"על טעויות משלמים"? הרבה מאתנו משתדלים להימנע מטעויות. טעויות קיבלו סטיגמה חברתית של סימן לחולשה או חסרון. אבל דווקא בלמידה וביצירת ידע חדש, טעויות הן חשובות ואי אפשר בלעדיהן. לפי בנג'מין בלום וגישת הלמידה להתמחות (Mastery learning), כדי להגיע לרמת מומחיות בכל נושא, צריך לבנות את הידע כמו מגדל: להשקיע בתשתית ולוודא שמבססים את הידע באופן מלא בכל שלב, לפני מעבר לשלב הבא. המודל הזה מתייחס לטעויות וכשלונות כערוץ משוב חיוני ללמידה. בלמידה כזו, צריך לנסות ולטעות שוב ושוב עד שמצליחים ומבינים באופן מלא למה טעינו ואיך להימנע מאותה הטעות בעתיד. הניסוי, לקיחת הסיכונים והלמידה מטעויות הן כמו אימון כושר למח ומרחיבים מאוד את הגמישות שלו. אז כדאי לקפוץ למים, מקסימום נטעה.

להרחבה בנושא למידה למומחיות: https://tinyurl.com/v6474mk
לקריאת המאמר המקורי של בנג'מין בלום: https://tinyurl.com/vw7dmh4

סליחה על השאלה

שאילת שאלות היא אסטרטגיית למידה חשובה ומועילה. כשאנחנו לומדים אונליין, לפעמים חסרה האינטראקציה הישירה עם המרצה, אבל מומלץ למצוא את ההזדמנויות לשאול שאלות: בפורומים של הקורס, בשיחות עם חברים ומשפחה, או אפילו בינינו לבין עצמנו. כדאי לכתוב על דף את השאלות המרכזיות שעולות בעקבות למידה של נושא חדש, לחשוב עליהן וגם לנסות לענות. ביסוס הרגלים רפלקטיביים בלמידה, חשיבה דרך שאלות ועיבוד המידע עם אחרים, יסייע בתהליך הלמידה וההפנמה לטווח הארוך. אז לא כדאי להתנצל, שאלות הן חלק חשוב בלמידה!

להרחבה בנושא התועלת של רפלקציה וחקירה בלמידה: https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17425960500288366

2000 עוקבים הצטרפו תוך שבועיים מאז שהשקנו את ערוץ הטלגרם החדש - #ללמוד_איך_ללמוד!

נהנים מהטיפים היומיים? נשמח מאוד אם תפיצו את הבשורה לחברים ותשלחו את הלינק>> https://t.me/learning_how_to_learn_IL

יש לכם רעיונות לשיפור? הצעות לתכנים נוספים שתרצו שנפרסם כאן? כתבו לנו>>
info@campus.gov.il

כיצד למידה מעניקה משמעות?

מחקרים מראים שלמידה יכולה להעניק משמעות לחיים. דוגמא אחת לדרך שבה כל אחד מאיתנו יכול לחוות את הערך המוסף של למידה הוא לשאול את עצמנו: למה אני כאן? מה הערך שהלמידה הזו משקפת עבורי? איזה חלק מעולם הערכים שלי מתחזק בעקבות הלמידה? איך היישום של מה שאלמד יכול לקדם את הדברים שאני מאמין בהם? אפשר אפילו לכתוב את הדברים על דף. אמרו לי למה אתם לומדים ואומר לכם מי אתם...

לקריאה נוספת על חיבור בין ערכים ללמידה וכיצד החיבור יכול סייע ללומדים, בפרט מאוכלוסיות מוחלשות, להגיע להישגים גבוהים יותר:
‏ https://tinyurl.com/v9tlwx4