איך חשיבה ביקורתית תורמת ללמידה?

הפילוסוף האמריקאי דניאל דנט (1942) מציג בספרו "Intuition Pumps And Other Tools for Thinking" 77 טכניקות לחשיבה נכונה וביקורתית שהיא כלי עזר חשוב בלמידה. אחת מהטכניקות נקראת "אזעקת המילה כידוע"; כאשר אנחנו רואים את המילה "כידוע" (Surely) צריכה להידלק לנו נורה אדומה. זו מילה המבשרת על טיעון שאמור להיות מובן מאליו, שלכאורה אינו צריך להיכתב. אך אם באמת לא היה צריך לכתוב אותו, הוא לא היה נכתב. הסיבה שהכותב מביא אותו הוא מפני שהוא לא מובן מאליו.

ה"כידוע" אומר שהכותב לא רוצה או לא יכול להוכיח את הטיעון. למעשה, דנט בעצמו בדק כמה עשרות מאמרים בפילוסופיה שהמילה Surely הופיעה בהם, ומצא כי בשליש מתוכם הייתה זו הנקודה החלשה ביותר של הטיעון.

אז הדליקו לכם נורות אדומות וחשבו באופן ביקורתי בזמן הלמידה.

תודה לד"ר רועי יוזביץ', מרצה חוקר רב תחומי על הטיפ.

הערב ב-21:00! ⭐🧪
רפואת העתיד: איך דימוי חושים יכול להציל את חיינו?

שיחה אישית בלייב עם פרופ' חוסאם חאיק, מומחה ננוטכנולוגיה וביורפואה, הטכניון.
נדבר על פריצות הדרך המדעיות שלו, "האף והעור האלקטרוני" שיובילו בעתיד לאיתור מחלות בשלב מוקדם גם באזורים שאין בהם חשמל ומים, על דעתו לגבי החוויה החושית של כולנו – מה קורה לה בעקבות הריחוק החברתי? ועל העצות והמסרים המעניינים שיש לו עבור מרצים בתחילת דרכם, בדגש על הוראה ולמידה.

איך נרשמים? פשוט מסמנים השתתפות בדף האירוע ואתם רשומים! >> https://bit.ly/Event_Hossam_Haick

הערב לקראת השידור נשתף פה בטלגרם את הלינק הישיר.

הצטרפו לשידור לייב עם פרופ' חוסאם חאיק ⭐
רפואת העתיד: איך דימוי חושים יכול להציל את חיינו?

לשידור בדף הפייסבוק >> https://fb.watch/24Z_WG6ufX/

לצפייה ביוטיוב>> https://www.youtube.com/watch?v=7Ge6wtd-mG8&feature=youtu.be

האם לשאלה רטורית תמיד יש תשובה אחת?

כבר הזכרנו את ספרו של דניאל דנט "Intuition Pumps And Other Tools for Thinking" המציג 77 טכניקות לחשיבה נכונה בו הוא מציע לנו גם לנסות לענות על שאלות רטוריות. אלו שאלות המרמזות על הרצון של הכותב לקחת קיצור דרך שאינו תמיד מוצדק. כשאתם קוראים שאלה רטורית, נסו לענות על השאלה בתשובה מפתיעה, שתיצור את הקשר האינטימי שבין חשיבה ביקורתית ובין ידע מוקדם.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים לערוץ היוטיוב של ד"ר רועי יוזביץ', חוקר ומרצה רב תחומי שכתב את הטיפ>> https://www.youtube.com/user/roi6845391

מה ההבדל בין תחושת למידה להבנה אמיתית?

רוברט ביורק, פרופסור באוניברסיטת UCLA נחשב לאחד החוקרים החשובים בעולם בתחום הלמידה, המנהל יחד עם אשתו אליזבת, את "מעבדת הלמידה והשכחה של ביורק". המחקר במעבדה עוסק בדרך בה אנשים לומדים, שוכחים וחושבים אודות הלמידה שלהם. הטענה המרכזית של הביורקים היא שאנחנו, כבני אדם סובייקטיביים, לא מאוד אמינים בהערכה של איכות הלמידה שלנו; לעיתים נרגיש שלמדנו בצורה טובה למרות שלא התרחשה למידה משמעותית ולעיתים נחשוב שהלמידה לא הייתה טובה, כאשר למעשה התקדמנו מאוד.
ביורק עורך הבחנה בין ההרגשה שלנו לגבי הלמידה, לבין ההבנה שלנו בנושא חדש כתוצאה מהלמידה וטוען כי למידה אמיתית מוגדרת כ"שינוי קבוע בידע או בהבנה שלנו את הנושא". רוב האנשים מאמינים שהמוח בנוי כמו מצלמה המקליטה את החומר הנלמד שניתן לחזור אליו, זו הסיבה לכך שאנשים מסכמים חומר בדיוק כמו קצרן בבית משפט – הם בעצם מעתיקים את מה שהמרצה אומר. העניין הוא שקצרן בית משפט יכול לכתוב כל היום ולא להבין שום דבר ממה שהוא מקליד. המטרה בלמידה היא ההבחנה של בוירק בין הרגשה של למידה לבין הבנה.

תודה לד"ר רועי יוזביץ', מרצה וחוקר רב תחומי על הטיפ המרתק

ממשיכים להתרענן עם טיפים קצרים ובסיסיים ללמידה דיגיטלית – חלק ב':
1. המוח שלנו צורך אנרגיה בזמן למידה, לכן הכינו לעצמכם בקבוק מים, ירקות חתוכים, אגוזים, קייל, מנגולד ותרד, פירות יער וקקאו שידועים ברשימת המזונות המומלצים לחיזוק המוח.
2. כמו שכל חברה חייבת מנהל, גם למידה צריכה להיות מנוהלת. חלקו את זמני הלמידה שלכם לפרקי זמן של 25 דקות (זוכרים? שיטת פומודורו) ואז צאו לסיבוב קצר, שאפו אוויר במרפסת, תנו מבט לעצים הירוקים שבחוץ או המריצו את הדם עם אימון ספורט קצר.
3. מרקרו את התוכן – שימוש במרקור משפטי מפתח, שמות, מקומות, תאריכים יביא למצב של קריאה שניה מהירה יותר, הנושאים החשובים פשוט יקפצו לכם מול העיניים!
4. רוצים ללמוד? תתחילו ללמד! "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" חכמינו ז"ל כבר קבעו את הכלל הזה שידוע כדרך הטובה ביותר ללמוד בעצמי!
5. משננים חומר לבחינה? שימו את הנייד על מצב טיסה ונסו להקליט את החומר. אין ספק שהחיבה שלכם לקריין או הקריינית בהקלטה הזו, תעזור להפנים את החומר 😊

תודה רבה לרמי חדאד על הטיפים הקצרים והמדויקים ללמידה!

איך להמציא את עצמך מחדש בניו-מדיה?

אשת התקשורת, סיון רהב-מאיר בשיחה אישית - בחינם
🎙⭐הערב בשעה 21:00 ⭐ 🎙

אחרי שהוכתרה על ידי מגזין "גלובס" לאשת התקשורת האהובה בישראל ונבחרה על ידי הג'רוזלם פוסט לאחת מ-50 היהודים המשפיעים בעולם, מגיעה אשת התקשרות סיון רהב-מאיר למפגש אישי בסדרת "המאסטרים בסלון".
היא תספר את סיפורה האישי ותדבר בין היתר על:
- איך השפיעו הרשתות החברתיות על תפיסת התקשורת והעיתונות?
- מה מאפיין לדעתה את התקשורת העכשוויות ואיך היא שונה מבעבר?
- איך היא מוצאת השראה לקשר שבין אירועי היום יום לבין פרשת השבוע?
- מה הכי כדאי וחשוב לדעתה לעיתונאים צעירים לאמץ כבר בתחילת הדרך?
- מהי החוויה שלה מתקופת הלמידה מרחוק ומהן נקודות האור של השהייה בבית?

איך נרשמים? מסמנים השתתפות בדף האירוע ואתם רשומים! >> http://bit.ly/Event_Sivan_Rahav-Meir

🔸אנו ממליצים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ השקטה שפתחנו, שם נשלח רק לינק ללייב ועדכונים במידת הצורך https://bit.ly/Whatsapp_Live_Sivan<<

🔸הלייב ישודר במקביל גם בערוץ היוטיוב של קמפוס IL

מיוחד לסגר: שבוע של השקות חגיגיות!
החל מהיום, כל ערב ב-21:00 משיקים בשידור חי קורס חדש הפתוח ללמידה - בחינם.
🎉📺

▪ חשיפה ראשונה של תכני הקורס
▪ מפגש אישי עם המרצות והמרצים
▪ הצצה לקורסים עתידיים שבפיתוח

📌 יום שני, 25/1
נטוורקינג: ליצור רשת קשרים להתקדמות מקצועית | זרוע העבודה, שירות התעסוקה ומשרד הדיגיטל הלאומי - איך ליצור רשת קשרים בינאישיים-מקצועיים שיזניקו את הקריירה שלנו קדימה?

📌 יום שלישי, 26/1
המדריך המלא לעבודה מרחוק לשכירים ועצמאים | זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה - מהם הכלים הפרקטיים החשובים לעבודה מרחוק ואיך לשמור על יחסי עבודה עם קולגות ולקוחות?

📌 יום רביעי, 27/1
<<לכבוד יום השואה הבינלאומי>>
גורלן של קהילות יהודיות בתקופת השואה | יד ושם - מה היה מסלולן של קהילות יוון, יוגוסלביה וצפון אפריקה בזמו השואה? העמקה לדעת חוקרים, עדויות שורדים ומסמכים ארכיונים.

📌 יום חמישי, 28/1
לתכנת במרחב הרשת - network.py |
מערך הסייבר הלאומי והמרכז לחינוך סייבר - איך ליצור תקשורת בין מחשבים באמצעות תכנות צד שרת – צד לקוח?

סמנו השתתפות בדף האירוע לקבלת תזכורת >> https://bit.ly/CampusIL_premieres

הצטרפו להשקת הקורס נטוורקינג: ליצור רשת קשרים להתקדמות מקצועית ⭐

ד"ר ענת לוי רז | פסיכולוגית עסקית ומומחית לאסטרטגיות הצלחה בקריירה

אינה סולטנוביץ' - דוד | מנהלת התוכנית הדיגיטלית של זרוע העבודה

לצפייה בפייסבוק>> https://fb.watch/3ePet2PNmq/

וביוטיוב>> https://youtu.be/7T8gIidB0Ys

הצטרפו להשקת הקורס המדריך המלא לעבודה מרחוק לשכירים ועצמאים ⭐

נירית כהן | יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי

מוריה ברוט | מנהלת תחום בכיר, אסדרת שוק עבודה, זרוע העבודה

לצפייה בפייסבוק>>https://fb.watch/3g7ApELMiq/

וביוטיוב>>https://www.youtube.com/watch?v=eLuZub6BDhc

>>לרגל יום השואה הבינלאומי>>
הצטרפו להשקת הקורס 'גורלן של קהילות יהודיות בתקופת השואה' של יד ושם 🕯

ד"ר אנג'ל צ'ורפצייב | ראש מדור רכש ארכיוני במרכז אירופה והבלקנים | יד ושם

ד"ר נעמה שי"ק | מנהלת מחלקת למידה מקוונת, בי"ס הבין-לאומי להוראת השואה | יד ושם

לצפייה בפייסבוק>> https://fb.watch/3hrUG97ars/

וביוטיוב>> https://www.youtube.com/watch?v=o3en8GbhGHA

מתחילים עכשיו!
הצטרפו להשקה חגיגית לייב של הקורס החדש לתכנת במרחב הרשת –network.py
של מערך הסייבר הלאומי והמרכז לחינוך סייבר – בחינם!

💻✨

⚡דנה אבן חיים | מתכנתת ומפתחת תוכן
⚡רן בר מעוז | מנהל בצוות למידה מקוונת
⚡ליאת לרון | מנהלת מיזמים, המרכז לחינוך סייבר

לצפייה בפייסבוק>> https://www.facebook.com/campus.gov.il/videos/920316595373439

וביוטיוב>> https://www.youtube.com/watch?v=AFLpeMUtanU

ביצוע שתי משימות במקביל? תלוי בגיל

בדרך כלל אין לנו בעיה ללכת ברחוב ולדבר באותו הזמן, אבל כשצריך לחצות כביש סואן למשל, רובנו כנראה נעצור לרגע את השיחה כדי להתרכז בתנועה ולחצות בבטחה. ככל שהמשימה שלפנינו תהיה מורכבת יותר או שנהיה מנוסים בה פחות, כך נצטרך לתת לה יותר תשומת לב ולהימנע מלבצע אותה במקביל למשהו אחר. מחקר בדק ומצא שקשישים וילדים שיתבקשו לבצע שתי משימות יחד, תנועתית ומחשבתית יתרכזו יותר במשימה המחשבתית, זאת לעומת אנשים צעירים שיצליחו יותר לבצע אותן בו זמנית.

לקריאה על המחקר בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים':
https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00030-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

איזו פעילות גופנית מומלצת לחיזוק המוח?

מחקרים רבים הראו שפעילות גופנית מיטיבה עם המוח. אבל, אלו סוגים של פעילות מומלץ לעשות כדי לחזק את כוח המוח? מחקר עם ילדים ובני נוער בדק ומצא כי הפעילות הגופנית שהייתה מאתגרת הן עבור הגוף והן עבור המוח הייתה שילוב של משחק כדור וקואורדינציה שהשפיעה באופן הטוב ביותר על יכולות המוח. המסקנה היא שניתן לאמן את המוח באמצעות פעילויות גופניות, ושסוג הפעילות הגופנית הוא גורם מכריע באיכות האימון. אם אתם רוצים לאמן את המוח פשוט תתחילו לבצע תרגילים גופניים שאתם נהנים מהם, ואשר מאתגרים את הגוף והמוח שלכם!

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים':
https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00022-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

זיכרון צלילים, דיסלקציה ולמידה מוקדמת שעוזרת

חוקרים מחפשים שנים רבות את הסיבה לדיסלקציה התפתחותית, אך הגורם המדויק עדיין לא ברור. מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים המתבסס על תוצאות של ניסויים עם צלילים פשוטים, ועל מודלים של פעילות מוחית, מציע שהקושי המרכזי בדיסלקציה טמון בזיכרון. בדיסלקציה מתרחשת דעיכה מהירה יותר של הזיכרון (שיכחה מהירה יותר) לגירויים שכבר הוצגו בעבר (למשל מילים או צלילים שכבר נשמעו). ההשפעות על רכישת מיומנויות לטווח ארוך נמדדו על ידי השוואת מהירות ודיוק הקריאה עבור מילים עם מבנה מוכר או לא מוכר, ועל ידי זיכרון להברות נדירות ושכיחות בשפה. מהמחקר עולה גם שלמרות שדיסלקציה נשארת עם האדם לאורך כל חייו, התערבויות משפרות את היכולות של אנשים עם דיסלקציה, וככלל, התערבויות מוקדמות יותר, יעילות יותר.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2020.00061-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

מחקרים שמדדו את כמות הנתונים שנקלטים במוח גילו שבימינו, אדם ממוצע מעבד לפעמים עד GB74 של מידע ליום (שווה-ערך לצפייה ב-16 סרטים באורך מלא) באמצעות טלוויזיה, מחשבים, טלפונים סלולריים, טאבלטים וכו'. בכל שנה כמות המידע הזו עולה בכ-5%. אז איך המוח מבדיל בין מידע חשוב ומידע לא חשוב? המוח משתמש בשיטה הבאה: הוא בוחר רק כמה מהדברים שאנחנו רואים ושומעים, בוחן אותם מקרוב, ומנסה להבין לפיהם את המצב. כך אנחנו מצליחים שלא להיות מוצפים לגמרי בשלל הגירויים שסביבנו. מחקר הראה שהיכולת לשים לב לדברים תלויה מאוד במהירות שבה הם משתנים. התגלה גם שאם מתאמצים מאוד להבחין בדברים חשובים, עלולה להתקבל דווקא תוצאה הפוכה: אנשים שלמדו איך להיות רגועים כשהם עוסקים במשימות שדורשות תגובות מהירות, נוטים להצליח בהן יותר. הם גם נוטים להצליח יותר בתחומים רבים אחרים, כמו איוּת, קריאה, וזיכרון.

לקריאה על המחקר בשפה פשוטה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2017.00023-he
נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

איך מחוות ידיים עוזרות ללמוד?

כשאנחנו מדבּרים, אנו לעיתים מלווים זאת במֶחֱווֹת ידיים, שלהן תפקיד חשוב בלמידה וזיכרון. מחוות ידיים מייצרות תמונה, מקצב או מכוונות את תשומת הלב המאזין לדבר כלשהו ואף יכולות להעיד מתי אנו מוכנים ללמוד מידע חדש. כשאנשים אחרים מחווים בידיהם בזמן דיבורם, וכשאנו מחווים בידינו בזמן שאנו מדברים, סבירות גבוהה יותר שנזכור את המידע שדּבַּר עליו, לעומת מצב של דיבור ללא מחוות ידיים. מחקר שנערך, בדק ילדים בזמן שלמדו מושג מתמטי חדש, ומצא שכשמורים לימדו בעיות תוך שימוש במחוות ידיים, וגם כשתלמידים השתמשו במחוות ידיים - התלמידים הצליחו טוב יותר כשנבחנו מאוחר יותר על בעיות דומות. מהמחקר עלה כי מחוות ידיים במהלך הלמידה עזרו לילדים לייצר זיכרונות חזקים יותר כיוון שהפעילו את האזורים המוֹטוֹריים (של התנועה) במוח, שלא היו פעילים בילדים שלא ביצעו מחוות.

להרחבת קריאה בכתב העת 'פרונטירז – מדע לצעירים': https://kids.frontiersin.org/he/article/10.3389/frym.2018.00029-he

נכתב ע"י ד"ר גליה זר כבוד, מנהלת הפרויקט של 'פרונטירז – מדע לצעירים', שיוצא לאור בישראל ע"י מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.