איך הופכים למידה להנאה ממכרת?

חוקרים השתמשו במכשירי מיפוי לפעילות המוחית (FMRI) כדי להבין את הקשר בין סקרנות ולמידה. בניסוי, ראו שישנה פעילות מוגברת בהיפוקמפוס בזמן הציפייה לתשובה לשאלה שנשאלו המשתתפים הסקרנים. במחקר מצאו שיש קשר בין אזורים במוח הנקשרים להנעה פנימית כמו סקרנות לבין מוטיבציה חיצונית, כמו למשל תחושת התגמול כשמקבלים פרס, מזון או כסף.

תחושה זו מושפעת ממנות של דופמין שמשתחררות במוח, והיא נוצרת גם במקרים של התמכרויות כמו הימורים, משחקי מחשב, סמים או שימוש בטלפון הנייד. חברות וארגונים רבים מנסים להשתמש בעקרון הזה כדי לייצר חוויות למידה ממכרות. מסתבר שכשאנחנו לומדים מתוך סקרנות אמיתית, הלמידה יכולה להתנהג כמו התמכרות של ממש בהיבטים נומרולוגים כשהדופמין שנותן לנו תחושת סיפוק מופרש בציפיה לגילוי ידע חדש.

לעיון במחקר המלא שפורסם בכתב העת Neuron לחצו על הקישור:
https://www.cell.com/action/showPdf?pii=S0896-6273%2814%2900804-6

עוד פחות משעה מתחילים. הערב ב-20:30! ⚖️🌟
מתחילים שנה חדשה בסליחה עם הרב בני לאו, יו"ר מיזם" 929 - תנ"ך ביחד" בשיחה מקרבת לקראת יום כיפור - מיוחד ללומדי קמפוס IL - בחינם.

הקורונה כשיעור: האם ניתן בכלל ללמוד לסלוח? איך כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחשבון נפש ציבורי?

⚖️ הערב, 23.9 בשעה 20:30 ⚖️

לינק ישיר לשידור החי>>http://bit.ly/Live_Benny_lau_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>>https://bit.ly/Benny-Lau-subtitle

האם למבחן יש גם צדדים חיוביים?

בשנות התשעים העלה לראשונה חוקר בשם ביורק את המושג "קושי נחשק" (desirable difficulty) בהקשר של למידה. לעתים נוצרת אשליה של למידה כשאנחנו חוזרים על חומר שאנחנו כבר מכירים, או קוראים שוב ושוב את אותו התוכן. הרעיונות נראים לנו מוכרים ונוצרת תחושה שהתקדמנו. אבל מחקרים שביורק ואחרים הובילו לאורך השנים הראו שחייבת להיות רמת קושי מסויימת שמאלצת אותנו להפעיל מאמץ, להיזכר, לשלוף מהזכרון את הידע החדש. רק כך מתחזקים הקשרים בין הנוירונים במוח. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות מבחן או שאלות, כאשר התשובות אינן גלויות. מבחנים, חידות ובחנים מאלצים אותנו לשלוף את המידע ומטמיעים את הלמידה באזור הקושי הרצוי. לכן בפעם הבאה שאתם ניגשים למבחן שעשוי להיות מלחיץ, כדאי לזכור שהוא גם עוזר ללמידה.

לעיון במאמר המקורי של ביורק: https://bjorklab.psych.ucla.edu/wp-content/uploads/sites/13/2016/07/RBjork_1994b.pdf

הערב בשעה 21:00!
הסופר והמחזאי, אתגר קרת בשיחה אישית – מיוחד ללומדי קמפוס IL.

נהרהר בשאלה המרתקת - כשהכל ייגמר, נרצה בכלל לחזור לחיים הקודמים שלנו? נדבר על יצירה ואומנות בזמן קורונה, על המצבים שבהם הסגר דווקא מקל על הבחירה שלנו ועל איך בכוחה של כתיבה לעצור את אינרציית החיים.

✨📖 הערב, 30.9 בשעה 21:00 ✨📖

לינק ישיר לשידור החי>> http://bit.ly/Etgar_Keret_Live_Today

לקובץ תמלול סימולטני שיעודכן בזמן הלייב>> https://bit.ly/Etgar-Keret-subtitle

נתראה בלייב! 😊

מהי אשליית השטף ואיך להתגבר עליה?

מסתבר שאנחנו לא שופטים כל כך טובים של תהליכי הלמידה של עצמנו. פעמים רבות נדמה לנו שכבר רכשנו ידע מסויים רק משום שכרגע קל לנו לזכור אותו, אבל בזמן מבחן נגלה שאנחנו בעצם לא ממש יודעים אותו. לפעמים נאשים את הלחץ או החרדה מהמבחן. אולי היה לנו בלאק אאוט ושכחנו הכל?

נראה שברוב המקרים פשוט לא רכשנו את הידע במידה שחשבנו. זוהי אשליית השטף (Fluency illusion) והיא נפוצה מאוד. דווקא כשנדמה לנו שקל לזכור משהו, נזניח את התרגול וכך נשכח אותו מהר יותר.
כדי להתגבר על האשליה, רצוי להחליף שיטות למידה של סיכום, סימון וקריאה חוזרת בשיטות של שליפה ובחינה עצמית. אם קראת מאמר, במקום לסכם אותו, הסבירו את הרעיונות המרכזיים למישהו קרוב. הנסיון להיזכר יעזור להפנים וללמוד טוב יותר.

לעיון במאמר שמרחיב על אשליית השטף ומציע איך להתגבר עליה בחמש הדקות האחרונות של כל שיעור, לחצו על הקישור המצורף: https://www.facultyfocus.com/articles/teaching-and-learning/disrupting-illusions-of-fluency/

האם ההרצאה מתה?

בשנים האחרונות ובייחוד מאז פרוץ הקורונה, רבים הספידו את ההרצאה ככלי מיושן שאינו אפקטיבי ללמידה. עוד בשנות החמישים פורסמו מאמרים על טווח הקשב ההולך ומידרדר של הנוער, שעומד על כ10-15 דקות בזמן הרצאה. דו"ח של מיקרוסופט שפורסם בכתב העת "טיים" אף מדבר על שמונה שניות טווח קשב, שניה אחת פחות מדגי זהב! אבל פרופ' ברדברי מביה"ס לרפואה בשיקגו חושב אחרת: במאמרו ניסה לאתר את המקור של כללי האצבע הנפוצים לגבי טווח הקשב של סטודנטים וטוען שהם ניצבים על כרעי תרנגולת מבחינת התוקף המדעי שלהם. לטענתו, אין היום הוכחות מחקריות של ממש בנוגע לטווח קשב ירוד בהרצאות. בעידן שבו כל חיפוש בגוגל מניב עשרות אלפי תוצאות, מהן קשה לסנן את הרלוונטיות והמהימנות ביותר, מזכיר ברדברי גם את היתרונות של ההרצאה. הרצאה יכולה לסייע כפתיחה ומבוא לנושא חדש, כמתווכת של ידע שמונעת הצפת מידע וכדרך טובה ללמוד ממומחים. אז מה דעתכם? ההרצאה עוד כאן להישאר?

לעיון במאמר מכתב העת Advances in Physiology Education: https://journals.physiology.org/doi/full/10.1152/advan.00109.2016

מהי העברה, והאם מספיק לזכור כדי ללמוד?

בלמידה יש מושג חשוב: העברה, או הכללה של כישורים וידע (transferable skills). הכוונה היא שכשאנחנו לומדים משהו חדש, לא מספיק שקראנו עליו, לקחנו קורס או אפילו השלמנו פרוייקט בתחום. הדגש הוא על היכולת שלנו להשתמש בידע הזה בהקשרים אחרים, בתחומים אחרים ובמצבים עתידיים. יכולת ההעברה של ידע וכישורים קובעת במידה רבה את רמת המומחיות וההפנמה לטווח הארוך. בתקופה שבה רבים מאתנו מחפשים או מחליפים עבודה, כדאי לחשוב ולהבין מהם הכישורים אותם נוכל להעביר מהקשר אחד לאחרים.

לקריאה נוספת, מאמר מכתב העת פורבס שמפרט 7 כישורים חשובים למחפשי עבודה:
https://www.forbes.com/sites/nextavenue/2018/02/09/the-7-transferable-skills-to-help-you-change-careers/#331120a4c04c

מתחילים עוד 10 דקות. לינקים לשידור החי:


https://www.facebook.com/watch/live/?v=1085481445242001&ref=notif&notif_id=1602783940545263&notif_t=live_video


https://www.youtube.com/watch?v=JX5ELdPZM68

איך לומדים טוב יותר - עם העיניים או האוזניים?

איך אתם מעדיפים ללמוד? עם פודקאסט? ספר? סרטונים? ריצ'רד מאייר, מחלוצי חוקרי המולטימדיה בלמידה, ערך ניסוי בשנות התשעים שבו נתן למשתתפים לצפות בסרטון שמסביר את פעולתו המכנית של משאבת גלגל אופניים. חלק מהמשתתפים קיבלו לפני הסרטון טקסט על הנושא. החלק האחר ראו במהלך הסרטון כתוביות שמספקות הסברים. המחקר מצא שהלמידה באמצעות אמצעים חזותיים וטקסט במקביל העלה משמעותית את ההישגים ואת היכולת של הלומדים למצוא פתרונות יצירתיים וטובים יותר לבעיות. לתופעה זו קרא מאייר קידוד דואלי (Dual coding). כלומר, מידע חדש שעובר בשתי צורות שונות (טקסט ושמע, טקסט ותמונה, תמונה ושמע) ייאגר טוב יותר בזיכרון מאשר כל אמצעי בנפרד (רק שמע, רק תמונה או רק טקסט). בבחירה בין פודקאסט לסרטון, ייתכן שסרטון שמקיים את עקרון הקידוד הדואלי יהיה אפקטיבי יותר ללמידה.

לעיון במחקר המקורי של מאייר בנושא קידוד דואלי:
https://www.researchgate.net/publication/232454397_Animations_Need_Narrations_An_Experimental_Test_of_a_Dual-Coding_Hypothesis

האם הקורונה משפיעה על יכולת הלמידה?

טריליוני לומדים ולומדות במערכות החינוך וההשכלה ברחבי העולם מושפעים מהקורונה. כמובן שהיא משפיעה על הלמידה מעצם היותה אילוץ שמחייב שינויים גדולים. ייתכן שיש לוירוס עצמו גם השפעות ארוכות טווח על תפקודים קוגנטיביים וזכרון. אבל שאלה חשובה נוספת היא איך לחץ כתוצאה מהמצב משפיע על היכולת שלנו ללמוד? מחקרים רבים טוענים שלחץ פוגע בתפקוד ובהישגים בלמידה. אבל במאמר ניוזילנדי מסייגים את הטענה שללחץ תמיד תהיה השפעה שלילית על למידה. הם מבקשים להבחין בין לחץ "טוב" ללחץ "רע" (eustress vs. distress) כשהראשון עשוי דווקא לסייע ללמידה.
רמה מסויימת של לחץ יכולה בהחלט להיות חיובית ולדחוף אותנו לכיוונים של צמיחה והתפתחות.
ד"ר רוני ברגר מסביר זאת בפירוט בקורס מקוון על חרדה במצבי דחק וגם מציע מספר כלים מעשיים להתמודדות.

לקריאת המאמר הניוזילנדי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.1111/medu.13830

לצפייה בקורס "ממשבר לצמיחה: התמדדות עם חרדה במצבי דחק": https://campus.gov.il/course/health-gov-health-copingwithdistress/

האם הרקע של סרטון וידאו יכול להכריע את עתידך המקצועי?

פרופ׳ כריסטופר ברוקס, חוקר באוניברסיטת מישיגן סטייט, רצה ליצור סביבה יותר שוויונית בקורסים שלו במדעי המחשב. כדי לבדוק מה יעזור לצמצום הפער בין לומדים ללומדות, הוא חילק את המשתתפים בקורס דיגיטלי במדעי המחשב לשתי קבוצות רנדומליות.
ברקע של הסרטונים בקורס רואים אנשים עובדים במשרד. לקבוצה אחת בניסוי החליף ברוקס את הרקע הויזואלי בעובדים גברים, ועבור הקבוצה השנייה השתמש ברקע בו עובדות נשים. הבחירה באותות הללו נעשתה מתוך מחשבה שהצגת מודלים לחיקוי איתם הלומדים והלומדות יכולים להזדהות באופן אישי, עשויה להשפיע על תפקודם בקורס. הממצאים מרתקים: בקבוצה בה הוחלף הרקע לדמויות נשיות, עלתה באופן ניכר ההשתתפות וההתבטאות בפורומים של הקורס מצד לומדות. המחקר מראה שגם התערבות יחסית מינורית כמו סמן ויזואלי ברקע, עשויה להשפיע על תחושת הביטחון והשייכות בסביבת למידה דיגיטלית, ובכך גם לשפר הישגים.

לקריאה נוספת על המחקר של ברוקס ועל מחקרים נוספים מוזמנים לבלוג הלמידה הדיגיטלית של קמפוס IL:

‏https://campusil.wixsite.com/campus/post/הדרך-לשוויון-רצופה-בכוונות-טובות-ומודלים-לחיקוי

איך לפתח ולחזק חשיבה ביקורתית?

במחקר שנערך בפיליפינים ביקשו להבין את הקשר בין יכולות מטא-קוגניטיביות לחשיבה ביקורתית. במטא-קוגניציה הכוונה כאן היא ליכולת לחשוב על ולנהל את תהליך הלמידה באופן מודע. כשאנחנו מודעים לתהליכי החשיבה שלנו, יכולים לתכנן את הזמן והאנרגיות שאנחנו מקדישים ללמידה, מבינים את האתגרים שלנו ויכולים לבחור באופן מושכל אסטרטגיות להתגבר עליהן, אנחנו משתמשים בכישורים מטה-קוגניטיביים, כלומר חשיבה על החשיבה. המחקר מראה שיכולות כאלו קשורות קשר הדוק עם חשיבה ביקורתית, ורבים מאותם מאפיינים משותפים הן למטא-קוגניציה והן לחשיבה ביקורתית. המסקנה המתבקשת היא שכדי לחזק ולפתח חשיבה ביקורתית, כדאי לאמן את עצמנו לחשוב באופן יותר מודע על תהליכי החשיבה והלמידה של עצמנו, וללמד לומדים ולומדות לעשות זאת החל מהגיל הרך ולאורך החיים.

לעיון במחקר על הקשר בין מטא-קוגניציה וחשיבה ביקורתית:
https://www.researchgate.net/profile/Carlo_Magno4/publication/225130374_Magno_C_The_role_of_metacognitive_skills_in_developing_critical_thinking_Metacogn_Learn_52_137-156/links/556a57e708aeccd77739ffa2.pdf

הערב ב-21:00: שינוי ועשייה חברתית - דווקא בימי קורונה
עדי אלטשולר, יזמת חברתית בשיחה אישית - בחינם

היא ייסדה את תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", מיזם "זיכרון בסלון" ועמותת "אינקלו - מיוחד לכולם", המקדמת את גישת החינוך המכיל ונבחרה על ידי מגזין Time לאחת מששת מנהיגי הדור הבא. היא נאמה באו"ם על יזמות חברתית וביום העצמאות ה-72 למדינת ישראל, הדליקה משואה ברחבת בית הנשיא וריגשה את כולנו. עכשיו מגיעה היזמת החברתית, עדי אלטשולר למפגש אישי בסדרת "המאסטרים בסלון":

היא תספר את סיפורה האישי ותדבר בין היתר על:

- מה הניע אותה לעסוק ולהקדיש את חייה ליוזמות ופרויקטים חברתיים?
- איך מקימים יוזמות חברתיות והופכים חזון למציאות?
- מהי ההשפעה של הטכנולוגיה על היכולת של אנשי חינוך להוות מודל חינוכי מעורר השראה?
- על גישת החינוך המכיל - כיצד מיישמים אותה בתקופה שבה האינדבידואל בולט פחות בין המסכים?
- איך לדעתה כל אחד מאיתנו יכול לתרום ליצירת העולם למקום טוב יותר?


איך נרשמים? מסמנים השתתפות בדף האירוע ואתם רשומים! >> https://bit.ly/Event_Adi_Altschuler

כמה דקות לפני השידור נשתף פה את הלינקים ללייב.

הצטרפו לשיחה אישית עם עדי אלטושלר!🌟

ללינק לצפייה בפייסבוק https://www.facebook.com/watch/?v=357531688858679

ללינק לצפייה ביוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=b-0aizhxJvg

איך להפוך ללומדים תמידיים?

הקורונה טילטלה את עולמנו. שינויים מרחיקי לכת מתרחשים בעולם העבודה, בכלכלה, במרחב הציבורי ובעולמות הלמידה. לכולם כבר ברור שהמציאות לא תחזור להיות כפי שהיתה, והוודאות היחידה היא שאין לנו ברירה אלא ללמוד. כל הזמן, בכל מקום, לאורך כל החיים. מצבים של אי וודאות קיצונית מחייבים אותנו לחשוב על העתיד ולהתכונן אליו. אבל איך מתכוננים לעתיד לא ידוע? היכולת ללמוד כישורים וידע חדשים היא המפתח להסתגלות מיטבית למציאות משתנה, וזה הכישור החשוב ביותר של העידן הנוכחי. אם אתם עוקבים אחרי הערוץ שלנו #ללמוד איך ללמוד, כנראה שכבר הבנתם את זה היטב. אנחנו כאן איתכן במסע הלמידה, התפתחות אישית ומקצועית ובריאות טובה.

לקריאה נוספת על למידה לאורך החיים, וכמה טיפים שיעזרו לכם להפוך ללומדים תמידיים, ניתן לקרוא בבלוג הלמידה הדיגיטלית של קמפוס IL

http://bit.ly/lifelong_learning_CampusIL

האם אתם טיפוסי יום או ציפורי לילה?

בתקופה שבה כולנו עובדים, לומדים וחיים מרחוק ומסביב לשעון, קל לזהות דפוסים שונים של תפקוד לאורך היממה. ציפורי לילה נוטים להתעורר מאוחר בבוקר ולהרגיש עירניים ופרודוקטיביים יותר בשעות הלילה המאוחרות. טיפוסי יום יתעוררו השכם בבוקר מלאי אנרגיה ויפיקו את המירב משעות היום המוקדמות. ישנם מאפיינים שונים לכל סוג של טיפוס, ונמצא שדווקא טיפוסי הלילה נוטים יותר לדכאון ומחלות כרוניות. במחקר של קבוצת חוקרות מבירמינגהם ארה"ב, נמצא שניתן להסיט את לוח הזמנים של ציפורי לילה באמצעות התערבויות טבעיות כגון חשיפה לאור, תזונה ופעילות גופנית. הסטה של כשעתיים בשגרת היום של ציפורי לילה הובילה לשיפור בתפקוד ובבריאות הנפשית. אז גם אם אתם ציפורי לילה, כדאי לעשות ספורט, לאכול מסודר ומדי פעם לקום מוקדם בבוקר :)

לקריאה נוספת במחקר על הסטת לוח הזמנים של ציפורי לילה והשפעותיו על בריאות ותפקוד:https://bit.ly/31oEQCE