‏ "Nowhere is more powerful and unforgiving, yet more beautiful and endlessly fascinating than the ocean" – David Attenborough."

מדי שנה ב-8 ביוני אנו מציינים את יום האוקיינוסים הבינלאומי! 

מאת רותם לב-רן 

יום האוקיינוסים נועד להעלות את המודעות להשלכות של פעילות האדם ושינויי האקלים על המערכת האקולוגית הגדולה ביותר על כדור הארץ ולהזכיר את חיוניותם של אוקיינוסים בריאים להמשך קיומם של חיים משגשגים כפי שאנו מכירים.  
הנושא של יום האוקיינוסים השנה הוא "להעיר מעמקים חדשים" – תזכורת לכך שהמאמצים להגן על הכוכב הכחול שלנו התמקדו עד כה  בפני השטח, מבלי לצלול לעומקן של הבעיות המאיימות על מערכת האוקיינוסים. 


למה האוקיינוסים חשובים כל כך? 
בצד היותם סביבת מחייה למגוון ביולוגי אדיר ובית גידול אשר תומך בצורות חיים מורכבות, האוקיינוסים מפיקים מחצית מן החמצן שאנו נושמים, מווסתים את האקלים העולמי ויוצרים את דפוסי מזג האוויר. 
אך תפקידם החשוב ביותר של האוקיינוסים הוא להוות מכל אגירה עצום אשר סופג חום מהשמש ו-90% מהפחמן הדו-חמצני בעולם! 
הודות לכך לאוקיינוסים  יש תרומה מכרעת למיתון ההתחממות הגלובלית ולאיזון הטמפרטורה העולמית. 
בשל יכולתם של האוקיינוסים לספוג את רוב השפעות ההתחממות הגלובלית, הם גם המערכת האקולוגית המושפעת מן הנזקים במידה הרבה ביותר.  
לא משנה כמה האזור עמוק או מבודד, כבר כיום ניתן לראות את ההשלכות העולמיות: 
• עליית מפלס מי הים גורמת להפשרת קרחונים, שמובילה לאובדן של שטחים בהירים אשר מסייעים להחזרת הקרינה שמגיעה מן השמש ולקירור פני כדור הארץ. 
• מינים ימיים רבים משנים דפוסי התנהגות בני מיליוני שנים. הם מתרבים וגדלים באופנים שלא הכרנו בעבר, ומשנים את דפוסי הנדידה והרבייה שלהם. לשינויים אלו עלולות להיות השלכות על סיכוייהם של מינים לשרוד בטבע. 
• עליית טמפרטורת המים מעלה את שכיחותה של תופעת הלבנת האלמוגים, ומצמצמת שוניות אלמוגים ברחבי העולם, שהן בתי גידול חשובים אשר תומכים  בחיים ימיים.   
בין אם אנו חיים בקרבת החוף ובין אם בלב יבשת, האוקיינוסים משפיעים על כולנו. במשך עשרות שנים הסתמכנו על האוקיינוסים למטרות מסחר, ייצור אנרגיה, גילוי ומחקר, דיג ועוד. הדיג מספק פרנסה ליותר משלושה מיליארד בני אדם, וענפי ספורט ימי ותיירות ימית אשר מעניקים הזדמנויות לחבר בין אנשים מכל רחבי העולם.

יום מיוחד זה הוא סימן עבורכם לצלול לעומק ולגלות עולם שאולי טרם הזדמן  לכם לחקור. האוקיינוסים הם הפלא הגדול ביותר של כדור הארץ, והם מציעים אין-ספור הזדמנויות למחקר וגילויים מרתקים. זה הזמן לעבוד יחד כדי ליצור איזון חדש בין המערכת הימית לבני האדם: האוקיינוסים תלויים בנו כפי שאנו תלויים בהם. 
עלינו לפתח תנועה עולמית של אוהבי וחוקרי אוקיינוסים כדי לגייס את אוכלוסיות העולם למאמץ מאוחד לניהול בר-קיימא של הסביבה הימית ולהחזרתה למצב בריא ומשגשג. 

רוצים לקחת חלק בשמירה על הסביבה הימית?
עקבו אחר עמותת צלול למען הסביבה הימית, המארגנת פעילויות וניקוי חופים- https://zalul.org.il/ 
חקרו על הים התיכון באתר החצי הכחול של רשות הטבע והגנים- https://mafish.org.il/ 
צפו בסרטים על האוקיינוסים- Planet Blue, Deep Ocean, Seaspiracy
גלו את יעדי האו"ם לפיתוח של בר-קיימא, יעד 14 "עולם מתחת למים"-  https://sdgs.un.org/goals/goal14#targets_and_indicators 
 

תודה למתן יעקב, מטאורולוג וחזאי בחדשות 12, על סרטון ההסבר שלו על היום הארוך בשנה.

https://youtube.com/shorts/h7vChQr2ItI?si=0ofqBRy7MNsHwjoQ

לקראת החופש הגדול, בואו להמריא לחלל עם סאלי 👩🏻‍🚀.

אנחנו גאים להציג את "חלל גדול, בקטנה" - חוברת חינמית להדפסה המיועדת לגילי 8 ומעלה. הורידו, הדפיסו, חקרו ושתפו אותנו איך הילדים הגיבו (נשמח גם לראות את התמונות הצבועות על ידי הילדים).

https://www.lbscience.org/2021/09/06/%D7%97%D7%9C%D7%9C-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94/

לפני דקות אחדות התרחש רגע היסטורי, כשקפסולת החזרת הדגימות של החללית צ'אנג-אה 6 נחתה בהצלחה במונגוליה הפנימית, סין. 🤩
לראשונה אי פעם, הגיעו לכדור הארץ דגימות קרקע מהצד המרוחק של הירח.

קישור לשיחה עם נועה זילברמן בנושא https://youtu.be/34Wq8-XVOtA?si=tR9mtMub4NFo9p8b&t=380

#נשים_במדע 👩🏻‍🔬
השבוע בשנת 1906 נולדה הפיזיקאית זוכת פרס הנובל מריה גופרט-מאייר.
בעבודת הדוקטורט שלה, הציגה גופרט-מאייר את התזה בדבר הבליעה הדו-פוטונית על ידי אטומים, תזה שהוכחה לאחר מכן עם התפתחות אמצעים לאימותה בניסוי.
בין שלל הישגיה ניתן למנות את השתתפותה בפרויקט מנהטן, עזרה לפליטים ממלחמת העולם השנייה וזכייה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963, יחד עם ינס ינסן עבור פיתוח מודל השכבות של גרעין האטום ⚛.
כך הפכה לאישה השנייה שזכתה בפרס נובל לפיזיקה, אחרי החלוצה מארי קירי.
אף על פי שעבודתה תרמה רבות להבנת המבנה וההתנהגות של גרעין האטום - והמודל שלה עדיין משפיע על מחקר הפיזיקה הגרעינית כיום - היא נאלצה להעביר את מרבית הקריירה האקדמית שלה כחוקרת לא מתוגמלת, ואף לימדה תקופה ללא שכר כלל. רק ב-1960 היא זכתה למקום ראוי כפרופסורית מן המניין באוניברסיטת קליפורניה.

חשבתם שכדי ללמוד על היכולת הקוגנטיבית של האדם, הקוף הוא חיית המודל המתאימה ביותר למחקר? אז חשבתם.
מתברר שחיית המודל הטובה ביותר היא דג הצלף, וכדי לספר לנו על המחקר הייחודי שגילה זאת אנחנו מארחים את ד״ר עשהאל רווה, מנהל המעבדה לניורוקוגניציה אבולוציונית במכון לעיבוד וקבלת החלטות ברשות המחקר של אוניברסיטת חיפה.

https://open.spotify.com/episode/57zRWwvoXKd3aRBXDsFdnK?si=KouaJY-4Sxe0STkJUQmt2w

חידה קיצית לכבוד החופש הגדול: מי הוא היונק שאין לו פופיק?

באמת אין כמו במבה
בקטנה: ההורים שביניכם ודאי מכירים את תחושת האשמה שנובעת מהעובדה שהייתם עייפים מכדי לאפות לקטנטנים שלכם פשטידת קישואים טרייה ומזינה, ושוב נתתם להם במבה. בטלנים, תנו לעצמכם טפיחה על השכם; ייתכן שמנעתם מהילדים שלכם אלרגיה לבוטנים. מחקר ארוך טווח חדש מוכיח כי חשיפה לבמבה בינקות מספקת עמידות בפני אלרגיה לבוטנים, שנשמרת עד גיל 12 לפחות.

בגדול:
https://www.lbscience.org/2024/07/01/%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%94/

שאלנו אתכם לאיזה יונק אין פופיק.
ובכן, נתחיל בהבהרה לגבי המילה "פופיק". פופיק הוא כמובן לא מילה מדעית. הצלקת הקטנה שיש לנו וליונקים אחרים באמצע הבטן נקראת בשפה מדעית טבור, והיא מה שנשאר לנו אחרי ניתוק חבל הטבור שקישר אותנו לשליה של אימנו כשהיינו עוברים ברחם. רק ליונקי שליה יש טבור כזה.
האם ליונקי כיס יש טבור?
ההיריון ביונקי הכיס קצר מאוד. בקנגורו אדום למשל, הוא נמשך חודש אחד בלבד ובסופו נולד גור קטנטן ועוברי למראה שמטפס אל הכיס. בעוד שבמהלך ההיריון הקצר העובר ניזון דרך השליה, כאשר הוא מגיע לכיס האם הוא עובר להיות מוזן מהפטמה שלה. אז כן, יש לו טבור, אבל הוא ניתק ממנו בשלב מאוד מוקדם של חייו, והצלקת שנשארת לו היא קטנה מאוד ולא כזו שיכולה להיקרא פופיק.
גם ליונקי הביב שמטילים ביצים, כמו הברווזן, יש צלקת קטנה, במקום ששק החלמון היה מחובר אל העובר. אך גם הצלקת הזאת לא מספיק מכובדת כדי שנכנה אותה פופיק.
נסכם ונאמר שלכל בעלי החוליות יש למעשה צלקת קטנה במקום שהיה מחובר לצינור ההזנה, אם זה משליה או משק חלמון, אבל פופיק אמיתי ומשמעותי אפשר למצוא רק אצל יונקי השליה.

בקטנה: לפני 50 שנה בדיוק הוקמה אינטל ישראל!

בגדול: כיצד פישוט ושימוש במתמטיקה בסיסית - אפילו ברמה תיכונית - יכולים לפעמים לעזור בניתוח, הבהרה והצגה של תופעות מורכבות בעולם ההנדסה, ולאפשר בכך פריצות דרך.

https://www.lbscience.org/2018/04/19/%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%94/

בקטנה: "פרינקיפיה" - התנ"ך של המכניקה

השבוע לפני 337 שנה, ב-5 ביולי 1687, יצא לאור הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית המדע" (Principia Mathematica) , הידוע בקצרה פשוט כ"פרינקיפיה". הפרינקיפיה נחשבת לאחת העבודות החשובות ביותר בהיסטוריה של המדע. ספר זה מהווה בסיס למתמטיקה הקלסית ובו אייזק ניוטון שוטח את התאוריה שפיתח הקשורה לחשבון האינפיניטסימלי, לכוח הכבידה ולכוחות בכלל (שלושת חוקי ניוטון המפורסמים), אשר שינו את האופן שבו אנו תופסים את היקום עד עצם היום הזה.

בגדול: עוד על מעלליו המרתקים ופורצי הדרך של סר אייזק ניוטון - https://www.lbscience.org/2017/12/25/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%96%d7%a7-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%98%d7%95%d7%9f/

חידושים בחלל- על קצה המזלג 👨‍🚀🧑‍🚀

הרצאה - חידושים חלל | מיכאל לוי
https://youtu.be/To7QbuiDKNE