#נשים_במדע 👩🏻‍🔬
השבוע בשנת 1906 נולדה הפיזיקאית זוכת פרס הנובל מריה גופרט-מאייר.
בעבודת הדוקטורט שלה, הציגה גופרט-מאייר את התזה בדבר הבליעה הדו-פוטונית על ידי אטומים, תזה שהוכחה לאחר מכן עם התפתחות אמצעים לאימותה בניסוי.
בין שלל הישגיה ניתן למנות את השתתפותה בפרויקט מנהטן, עזרה לפליטים ממלחמת העולם השנייה וזכייה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963, יחד עם ינס ינסן עבור פיתוח מודל השכבות של גרעין האטום ⚛.
כך הפכה לאישה השנייה שזכתה בפרס נובל לפיזיקה, אחרי החלוצה מארי קירי.
אף על פי שעבודתה תרמה רבות להבנת המבנה וההתנהגות של גרעין האטום - והמודל שלה עדיין משפיע על מחקר הפיזיקה הגרעינית כיום - היא נאלצה להעביר את מרבית הקריירה האקדמית שלה כחוקרת לא מתוגמלת, ואף לימדה תקופה ללא שכר כלל. רק ב-1960 היא זכתה למקום ראוי כפרופסורית מן המניין באוניברסיטת קליפורניה.

חשבתם שכדי ללמוד על היכולת הקוגנטיבית של האדם, הקוף הוא חיית המודל המתאימה ביותר למחקר? אז חשבתם.
מתברר שחיית המודל הטובה ביותר היא דג הצלף, וכדי לספר לנו על המחקר הייחודי שגילה זאת אנחנו מארחים את ד״ר עשהאל רווה, מנהל המעבדה לניורוקוגניציה אבולוציונית במכון לעיבוד וקבלת החלטות ברשות המחקר של אוניברסיטת חיפה.

https://open.spotify.com/episode/57zRWwvoXKd3aRBXDsFdnK?si=KouaJY-4Sxe0STkJUQmt2w

חידה קיצית לכבוד החופש הגדול: מי הוא היונק שאין לו פופיק?

באמת אין כמו במבה
בקטנה: ההורים שביניכם ודאי מכירים את תחושת האשמה שנובעת מהעובדה שהייתם עייפים מכדי לאפות לקטנטנים שלכם פשטידת קישואים טרייה ומזינה, ושוב נתתם להם במבה. בטלנים, תנו לעצמכם טפיחה על השכם; ייתכן שמנעתם מהילדים שלכם אלרגיה לבוטנים. מחקר ארוך טווח חדש מוכיח כי חשיפה לבמבה בינקות מספקת עמידות בפני אלרגיה לבוטנים, שנשמרת עד גיל 12 לפחות.

בגדול:
https://www.lbscience.org/2024/07/01/%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%94/

שאלנו אתכם לאיזה יונק אין פופיק.
ובכן, נתחיל בהבהרה לגבי המילה "פופיק". פופיק הוא כמובן לא מילה מדעית. הצלקת הקטנה שיש לנו וליונקים אחרים באמצע הבטן נקראת בשפה מדעית טבור, והיא מה שנשאר לנו אחרי ניתוק חבל הטבור שקישר אותנו לשליה של אימנו כשהיינו עוברים ברחם. רק ליונקי שליה יש טבור כזה.
האם ליונקי כיס יש טבור?
ההיריון ביונקי הכיס קצר מאוד. בקנגורו אדום למשל, הוא נמשך חודש אחד בלבד ובסופו נולד גור קטנטן ועוברי למראה שמטפס אל הכיס. בעוד שבמהלך ההיריון הקצר העובר ניזון דרך השליה, כאשר הוא מגיע לכיס האם הוא עובר להיות מוזן מהפטמה שלה. אז כן, יש לו טבור, אבל הוא ניתק ממנו בשלב מאוד מוקדם של חייו, והצלקת שנשארת לו היא קטנה מאוד ולא כזו שיכולה להיקרא פופיק.
גם ליונקי הביב שמטילים ביצים, כמו הברווזן, יש צלקת קטנה, במקום ששק החלמון היה מחובר אל העובר. אך גם הצלקת הזאת לא מספיק מכובדת כדי שנכנה אותה פופיק.
נסכם ונאמר שלכל בעלי החוליות יש למעשה צלקת קטנה במקום שהיה מחובר לצינור ההזנה, אם זה משליה או משק חלמון, אבל פופיק אמיתי ומשמעותי אפשר למצוא רק אצל יונקי השליה.

בקטנה: לפני 50 שנה בדיוק הוקמה אינטל ישראל!

בגדול: כיצד פישוט ושימוש במתמטיקה בסיסית - אפילו ברמה תיכונית - יכולים לפעמים לעזור בניתוח, הבהרה והצגה של תופעות מורכבות בעולם ההנדסה, ולאפשר בכך פריצות דרך.

https://www.lbscience.org/2018/04/19/%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%94/

בקטנה: "פרינקיפיה" - התנ"ך של המכניקה

השבוע לפני 337 שנה, ב-5 ביולי 1687, יצא לאור הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית המדע" (Principia Mathematica) , הידוע בקצרה פשוט כ"פרינקיפיה". הפרינקיפיה נחשבת לאחת העבודות החשובות ביותר בהיסטוריה של המדע. ספר זה מהווה בסיס למתמטיקה הקלסית ובו אייזק ניוטון שוטח את התאוריה שפיתח הקשורה לחשבון האינפיניטסימלי, לכוח הכבידה ולכוחות בכלל (שלושת חוקי ניוטון המפורסמים), אשר שינו את האופן שבו אנו תופסים את היקום עד עצם היום הזה.

בגדול: עוד על מעלליו המרתקים ופורצי הדרך של סר אייזק ניוטון - https://www.lbscience.org/2017/12/25/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%96%d7%a7-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%98%d7%95%d7%9f/

חידושים בחלל- על קצה המזלג 👨‍🚀🧑‍🚀

הרצאה - חידושים חלל | מיכאל לוי
https://youtu.be/To7QbuiDKNE

לצורך איסוף נתונים לפוסט שיתפרסם בקרוב - אנחנו צריכים שתבחרו מספר אקראי. בצורה אנונימית לחלוטין 🤓

https://forms.gle/di4AVk4LUxYW6sxHA

עוברים לערוץ חדש 🎊

https://t.me/madagadol

תזכורת - עברנו לערוץ חדש 🆕

https://t.me/madagadol