Is Israel fully leveraging the Trump Administration's historic support?

The Trump administration has demonstrated unprecedented support for Israel, creating a unique diplomatic window of opportunity. However, we must still take action against the immunity of UNRWA, the anti-Israeli court in The Hague, UNIFIL, and more. We cannot expect the US to act on our behalf while we sit and do nothing.

A column in Israel Hayom by Adv. Avraham Shalev, an international law researcher at the Kohelet Forum.
https://www.israelhayom.com/opinions/trump-helps-those-who-help-themselves/

הרעיון להשליט את הרשות הפלסטינית על רצועת עזה הוא רעיון אווילי ומסוכן.
נייר מדיניות של הפורום שפורסם לפני כמה חודשים סקר את התשתית האידאולוגית של הרש"פ (כמו גם של פת"ח ואש"ף), מעורבות אנשיה בפיגועים, מימון טרור נגד ישראל וחינוך ילדים ברשות לטרור ולשנאת ישראל.

אם נדרשה עוד הוכחה לסכנה הנשקפת מהסתמכות על הרש"פ, היום פורסם כי פעילי פת"ח היו מעורבים בתכנון פיגוע תופת בירושלים וחלקם ביצעו פיגועי ירי. בין הקונספציות שמהן צריך להתפכח זו הקונספציה שיש הבדל מהותי בין המטרות של הפת"ח למטרות של החמאס.
לנייר המדיניות "מדוע אסור שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה?"
https://bit.ly/GazaPATerror

שרים לשעבר, רבנים חשובים, אישים דגולים בהיסטוריה של מדינת ישראל. עבור מי המדינה צריכה להשקיע משאבים ולהקים תאגידי הנצחה ומי יונצחו רק בתרומות פרטיות? מתברר שאין לזה כללים ואמות מידה וכך ברור שאחרי שמעבירים חוק להנצחת רב גדול יבואו אלה שירצו להנציח שר חשוב ואחריהם יבואו אלה שעבורם חשוב להשקיע במורשתו של איש הגות מסוים, אחרים ירצו להנציח משוררת או מדענית חשובה ואין לדבר סוף.
ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת, מציין בראיון לערוץ כנסת שבהתחשב במצב הכלכלי שדורש קיצוצים וחיסכון, אישור של עוד ועוד תאגידי הנצחה מהווה דוגמה שלילית מצד נבחרי הציבור.
https://youtu.be/v3ECxsOk3r4?si=OFuTJnTDW9txuGS_

רבים בישראל התפלאו וגינו את המעבר הלא אלגנטי של נוואף סלאם נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק, תפקיד שאמור להיות נטול פניות, לכס ראש ממשלת לבנון שנמצאת בסכסוך מתמשך עם ישראל. הבוקר דווח כי לא פחות מחמישה שרים מטעם חיזבאללה ואמל מונו לממשלה החדשה, בראשות נשיא בית הדין לשעבר.

פרט פחות מוכר אך כזה שמופיע בנייר מדיניות שכתב עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הוא שסלאם היה מועמד לתפקיד ראש ממשלת לבנון כבר פעמיים מאז שהצטרף לבית המשפט בשנת 2018. לפי סעיף 16 (1) לחוקת ה־ICJ:" חל איסור על שופטי בית הדין לשמש בכל תפקיד פוליטי או מינהלי, או לעסוק בכל משלח יד בעל אופי מקצועי". סלאם שימש גם כשגריר לבנון באו"ם, שם הצביע שוב ושוב נגד פעולות ישראל ביהודה ושומרון. תפקידו כשגריר מהווה גם היא הפרה של החוקה, של סעיף 17 (2): "חל איסור על שופטי בית הדין להשתתף בהכרעת מקרה בו היו מעורבים כסוכנים, יועצים, או פרקליטים של אחד הצדדים..."

סלאם וכובעיו הסותרים מהווים דוגמה מאוד מייצגת לבית הדין שמתנהל באופן מוטה ומעוות שבמקרה זה, כמו בנושאים אחרים הקשורים לישראל, מוכן להתעלם אף מהחוקה שלו עצמו.
אם כן, מה ישראל צריכה לעשות?»

»בתמצית: חובה על מדינת ישראל לפתוח בתהליך של סקירה ונסיגה מסעיפי הסמכה באמנות עליהן היא חתומה. כאשר אין אפשרות לסגת רק מסעיף הסמכה, על ישראל לסגת מהאמנה בכללותה ולהצטרף אליה מחדש בכפוף להסתייגויות הדוחות את סמכות השיפוט של ה־ICJ בכל מקרה של סכסוך.
לנייר המלא>>https://bit.ly/ICJweaponHeb

תמיכה בטרור, הסתה לחיסולה של מדינת ישראל ותשלום למחבלים מהווים חלק בלתי נפרד מהתנהלות הרש"פ מאז הקמתה. אין פלא שזמן קצר לאחר הכותרות הבולטות על ביטול המשכורות למחבלים יצאו דיווחים שמדובר בסך הכל בתכסיס נוסף של מחמוד עבאס.
להרחבה על התשתית האידיאולוגית של הרש"פ, פעילותה נגד ישראל והסיבות שאסור לתת לה לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה, כנסו למחקר המקיף שפרסמנו לאחרונה בנושא»
https://bit.ly/GazaPATerror

מהבית הלבן אישרו אמש שיוטלו סנקציות על כארים חאן, התובע הראשי של ה-ICC, שיכללו הקפאת נכסים בארה"ב ומניעת כניסה ממנו ומבני משפחתו למדינה. צעד הולם כלפי מי שפועל נגד בעלת ברית כמו ישראל.
אולם האם ישראל נוקטת צעדים משלה?

בנייר מדיניות שפרסם עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הוא הרחיב בנושא ההטיה האנטי-ישראלית המוסדית ב-ICC והציע אסטרטגיה נגד הארגון. לנייר המלא>>

"הליך המינוי של השופט עמית לנשיא בעקבות צו שיפוטי שהוציאו חבריו מגביר את חוסר האמון בבית המשפט ושופטיו. מינויו מבלי שהתקיימה בדיקה חיצונית בנוגע לטענות בדבר ניגודי העניינים שלו, יוצר תחושה של סטנדרט כפול. כל פקיד בכיר אחר או נבחר ציבור היה זוכה לבדיקה קפדנית, בהוראת הייעוץ המשפטי או בג"ץ. לכן כשיעמוד עמית ויצהיר כי הוא "מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" רבים יחושו חמיצות. האמון הציבורי במערכת המשפט לא יצא נשכר".

מה גרם למשבר האמון בבית המשפט העליון? מה יכול לשפר את המצב?
עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מזכיר בטורו בישראל היום את אזהרתו של השופט לנדוי מפני המדיניות שתדרדר את אמון הציבור במערכת המשפט ומציע מספר פתרונות לשיפור המצב.
https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/17339697

הטענות בעד השארת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים מתמקדות בכך שהם כביכול "הגורם המקצועי". עו"ד אהרן גרבר מפורום קהלת הזכיר בדיון בוועדת החוקה של הכנסת שיש עוד מנגנונים שיכולים לתת מענה לצורך המקצועי ואין צורך להשאיר את נציגי הלשכה על כל הבעייתיות שיש בהשתתפותם.
https://youtu.be/0JmVQ3dDVhk?si=qPIV5stohe20eWSf

"אמון הציבור במערכת הוא הקרבן הבולט של התהליך שהוביל השופט ברק שהכריז כי "הכל שפיט". זאת הסיבה שהפרסום על פגישה בין אהרן ברק לנשיא המדינה, שרואה את תפקידו באיחוד החברה הישראלית ובצמצום הקיטוב הפוליטי החריף בו אנו שרויים, כעת, בעיצומו של המשבר מפתיע".
מתוך הטור במעריב של עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת»
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/article-1172546

יוני רוטנברג בטורו בבשבע על עמותה יוצאת מן הכלל.

לאחרונה התפרסמה בווינט כתבה שכותרתה: "מחפשים מורים באינסטגרם, לוקחים כל מי שנושם": המשבר שמאיים על עתיד החינוך.
אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת שואל בטורו בערוץ 7: איך יכול להיות שמדי שנה מתפרסמים אותם נתונים על מחסור במורים באזורים מסוימים ובמקצועות מסוימים, מדקלמים סיסמאות על פערים בהכשרות של המורים ביחס לצרכים, ושום דבר לא משתנה?
https://www.inn.co.il/news/661342

ד"ר מישקה בן-דוד, סופר ואיש מוסד לשעבר, פרסם ב-2017 רומן דיסטופי שנפתח בתיאור מצמרר של השתלטות מחבלי החמאס על כפר עזה ומשם למלחמה כוללת ורב-חזיתית. המחקר שנערך בפורום קהלת שנים לפני מתקפת הרצח של החמאס לימד כי הסכנה הנשקפת אינה בגדר סיפור דמיוני ולכן הזהרנו והתרענו בפני מי שיכולנו.
https://youtu.be/h-wY-ivoiZs?si=O1S67Cem0iwH3UNy

לפני כעשור פרסמנו את נייר המדיניות חסמי העלייה שמקורם בחקיקה ובמדיניות משרדי הממשלה/מקרה מבחן: רישוי מקצועות רפואיים.https://bit.ly/48sGYKa אנחנו שמחים לראות שהמלצותינו התקבלו והצעד שאושר היום יתרום לעלייה ולכלכלה הישראלית:

ב-28 באוקטובר 2024 העבירה הכנסת חוקים נגד אונר"א שמאז הקמתה ,וביתר שאת בזמן המלחמה, פועלת נגד ישראל. החוקים עברו בתמיכה רחבה נדירה של 92 חברי כנסת מול 10 מתנגדים בלבד.

מלכתחילה שמנו כמטרה לוודא שהחוק לא רק עובר אלא גם מיושם בשטח. עד כה נראה שמשרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות גוררים רגליים.

צוות מעקב שהקמנו ליישום חוקי אונר"א ומונה עשרות ארגונים אזרחיים ופעילים חברתיים, פועל במגוון גזרות ובין היתר פנה לח"כ דן אילוז , ראש השדולה לסגירת אונר"א ואחד ממובילי החקיקה, על מנת שיכנס את השדולה לדיון דחוף.

חבר הכנסת אילוז נרתם לעניין והודיע על כינוסה של השדולה ביום חמישי הקרוב. ראו הוזמנתם.

להרשמה לישיבת השדולה»
https://forms.gle/SrLVQ9Vmhjh2vTQ9A

ראשי התיבות DOGE הם של המחלקה ליעילות הממשל. בארה"ב המחלקה הזו כבר גילתה משרדים ממשלתיים מיותרים, בזבוזי כספים בהיקף גדול מאוד ואפילו הונאות. השאלה צריכה להיות מה האינטרס של מישהו להתנגד לזה?

האם אונר"א נהנית מחסינות תחת המשפט הבינלאומי? דבריו של עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, בישיבת השדולה לסגירת אונר"א.
במשפט אחד: לאונר"א אין חסינות משפטית וזאת מ-5 נימוקים אך בייחוד בגלל שהארגון פועל בניגוד למטרותיו המקוריות ומסכן את ביטחון אזרחי ישראל.
-------
אני רוצה להתמקד בשאלה שתעמוד במרכז בקשת חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, וגם תדון בבג"ץ: האם אונר"א נהנית מחסינות תחת המשפט הבינלאומי?
התשובה לכך ברורה – לא. חסינות אונר"א אינה אוטומטית, היא אינה מובנת מאליה, ולמעשה – היא אינה קיימת במקרים שבהם הארגון חורג ממטרותיו ופועל בניגוד לעקרונות האו"ם עצמו.
הרקע המשפטי: אונר"א כגוף שאינו זכאי לחסינות אוטומטית
אונר"א הוקמה בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 302 (IV) בדצמבר 1949. ההחלטה "קוראת" למדינות להעניק לה זכויות וחסינויות – שפה המעידה על כך שאין מדובר בדרישה מחייבת. השוו זאת להחלטות אחרות, כמו 428 (V) שהקימה את נציבות האו"ם לפליטים, שבה אין ניסוח דומה. אם החסינות לא ניתנה אוטומטית, ברור שהיא מותנית בהסכמת המדינות המארחות.
ואכן, בשנות ה-50 מדינות האזור לא הסתפקו בהחלטת האו"ם. הן חתמו על הסכמים נפרדים עם אונר"א כדי להסדיר את מעמדה. מצרים העניקה חסינות – אך רק בהסכם פורמלי. ירדן ולבנון עשו אותו דבר. כלומר, החסינות של אונר"א הייתה תלויה ברצונן של המדינות המארחות. מה שניתן בהסכמה – ניתן גם לבטל.
מעמד אונר"א בישראל – הסכמה מותנית בלבד
הבסיס לפעילות אונר"א בישראל נקבע בחילופי מכתבים משנת 1967, לפיהם אמנת 1946 תסדיר את הזכויות והחסינויות שלה. אך כבר אז, משרד החוץ הבהיר שמדובר בהסדר זמני, הניתן לשינוי או ביטול.
גם מזכירות האו"ם עצמה אישרה זאת בחוות דעת משפטית משנת 1968: "גוף משנה של העצרת הכללית יכול לפעול בשטח מדינה רק בהסכמתה". במילים פשוטות, ישראל רשאית להפסיק את פעילות אונר"א – וזה מעוגן במשפט הבינלאומי.
פסיקות משפטיות – חסינות אונר"א אינה מובנת מאליה
בתי משפט בירדן, מצרים ועזה דנו לא אחת בחסינות אונר"א.
במקרה ירדני משנת 1954, עובד לשעבר הצליח לעקל כספים של אונר"א בבנק.
ב-1957, בית משפט מצרי בעזה פסק כי אונר"א היא גוף נפרד מהאו"ם ואינה נהנית מחסינותו.
גם אם ב-1970 בית משפט בעזה העניק לאונר"א חסינות – דעת המיעוט סברה שאין לה חסינות כלל.
אם כך, חסינות אונר"א היא לכל הפחות עניין שנוי במחלוקת.
אונר"א והטרור – האם ניתן להעניק חסינות לפעילות פלילית?
שאלת החסינות הופכת לבלתי רלוונטית כאשר בוחנים את קשרי אונר"א לטרור.
כבר ב-2004, ראש אונר"א דאז, פיטר הנסן, הודה כי "יש חברי חמאס במשכורת אונר"א, ואיני רואה בכך בעיה".
חמאס וארגוני טרור אחרים חדרו עמוק לתוך אונר"א – בבתי הספר שלה נמצאו נשק ומנהרות, ובכירי אונר"א נחשפו כפעילי טרור.
סעיף 105(1) למגילת האו"ם קובע כי ארגון זכאי לחסינות רק כאשר היא "נדרשת למילוי מטרותיו". טרור, מימון טרור וסיוע לחטיפות אינם חלק ממטרות האו"ם.
מאז 1968, אומצו 19 אמנות בינלאומיות למאבק בטרור – אף אחת מהן לא מעניקה חסינות לגוף שמשתף פעולה עם ארגוני טרור.
לסיכום – אונר"א לא חסינה מפני הדין
בית הדין הבינלאומי לצדק כבר קבע כי "ארגונים בינלאומיים מחויבים לכללי המשפט הבינלאומי". אין שום כלל משפטי שמחסן ארגון שפועל בניגוד למטרות האו"ם, מאפשר טרור, ומסכן את אזרחי המדינה המארחת.
ישראל לא מחויבת להעניק חסינות לאונר"א – ומחובתה להגן על ריבונותה וביטחון אזרחיה.
תודה רבה.

במהלך ציני ומנותק בחר רן ארז, יו"ר ארגון המורים, להכריז שלשום על עיצומים באחד הימים הקשים והמטלטלים שעברה החברה הישראלית.

כחלק ממעגל השנה, בחורף רן ארז מוצא לעצמו עילה להכריז על עיצומים כדי לקושש עוד הטבה מהאוצר, ובעיקר כדי לשמר את מעמדו כמי שנאבק על זכויות המורים. ניתן להניח שרוב המורים שישתתפו בעיצומים עליהם הכריז, ביניהם ביטול כל פעילויות החוץ – טיולים, הצגות, סיורים, וכל פעילות לאחר שעות הלימודים כמו אסיפות הורים וכו', לא ידעו בכלל על מה הוכרזו העיצומים.
אז למה רן ארז בוחר לפגוע בתלמידי ישראל גם בשנת הלימודים הנוכחית? כי הוא יכול.

הוא אולי האשם המיידי, אבל בהחלט לא היחיד. מי שיצר לו את התנאים ונתן לו יד חופשית לפגוע בתלמידי ישראל הוא בית הדין לעבודה, שרק לפני שלושה שבועות ביטל את החלטת משרד האוצר לנכות שכר ממורים שהשתתפו בעיצומים בשנה שעברה. רן ארז שמע, ומייד חזר לסורו. מה יש לו להפסיד עם גיבוי מוחלט של בית הדין? העילה לא באמת משנה, המאבק עצמו הוא המטרה, כמו גם שיקום מעמדו של מוביל המאבק.»