בית המשפט הישראלי הפך לגוף יותר ויותר פוליטי, שאלות שהיו בעבר מוכרעות בשדה הציבורי הפכו להיות שאלות כביכול משפטיות והשופטים פוסקים בהן לא על בסיס חוק אובייקטיבי אלא על פי פרשנות אישית של מושגים כמו "מידתיות" ו"סבירות". יש לזכור את אזהרתו של השופט לנדוי שעל אף התנגדותו למינויים פוליטיים לבית המשפט התריע שהתנהלות פוליטית של בית המשפט תחייב בסוף שינויים לכיוון הזה. זה אולי לא אידיאלי אך במצב הקיים יש צורך לשנות את הרכב ועדת הבחירה של שופטים כדי להגביר את המשקל של נבחרי הציבור ויחד עם זה לשמור על עצמאות שיפוטית.

עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר את הדברים בוועדת חוקה של הכנסת. כדאי לשים לב גם לדבריו על הדיונים שהתקיימו ב-2008 לפני תיקון סער.
https://youtu.be/ELEqBDhIfaM?si=S7WZBN0ORiXHnOP6

הזדמנות דיפלומטית

ארה"ב הכריזה כי תעזוב את ארגון הבריאות העולמי World Health Organization (WHO) בגלל מה שהיא רואה כהתנהלות כושלת בקורונה, השפעה סינית חזקה והטיה אנטי-ישראלית. הארגון שיתף פעולה עם חמאס בהסתרת השימוש בבתי חולים כבסיסי טרור ולא גינה את החטיפות והטרור. הישארות בו מחזקת ארגון שמאשים את ישראל בפשעי מלחמה.
פרישה מ-WHO תחזק את הברית עם ארה"ב, תציב את ישראל בחזית הדיפלומטית ותאפשר גישה ישירה למידע רפואי דרך שיתופי פעולה מדינתיים. יש כאן הזדמנות למהלך אסטרטגי עם יתרון דיפלומטי – על ישראל לצעוד בעקבות וושינגטון. לנייר עמדה מפורט» https://bit.ly/LeaveWHOHeb

מתוך ראיון עם ח"כ דן אילוז (ליכוד) בערוץ 7 על כניסת החוקים נגד פעילות אונר"א לתוקף וצוות המעקב האזרחי שנועד לוודא את יישום החוקים.

דו"ח חדש של צוות המעקב בראשות עו"ד אברהם של"ו (פורום קהלת) – עדכון מקיף על אונר"א.
דוח ראשון של צוות המעקב הבין-ארגוני* על ההתפתחויות האחרונות במאבק להגבלת פעילות אונר"א בישראל ובעולם. הדו"ח מציג את ההשפעות של החקיקה הישראלית החדשה, המגבילה את פעילות הארגון, ואת הצעדים שננקטו לאכיפתה. בין הנקודות המרכזיות:
🔹 חקיקה בישראל: הכנסת חוקקה חוקים חדשים המובילים לפירוק פעילות אונר"א בארץ – צעד משמעותי לקראת יום שאחרי שלטון חמאס.
🔹 פעולות בינלאומיות: מספר מדינות, בהן שוודיה, שווייץ והולנד, הודיעו על צמצום או הפסקת מימון לאונר"א בשל קשריו עם חמאס.
🔹 תביעות משפטיות: קרבנות מתקפת ה-7 באוקטובר ובני משפחותיהם הגישו תביעות נגד אונר"א, בטענה לסיוע ישיר ועקיף לטרור.
🔹 לחץ משפטי ומדיני: בית הדין הבינלאומי בהאג בוחן את חובותיה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה, כולל אכיפת המגבלות על אונר"א. »

הדו"ח מדגיש את הצורך באכיפת החוקים החדשים ובתיאום רחב בין רשויות המדינה, תוך עידוד הציבור והחברה האזרחית להמשיך ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.
*הצוות כולל מלבד חוקרי המשפט הבינלאומי של פורום קהלת את נציגי שורת הדין, אם תרצו, לך ירושלים, ישראל שלי, אשת ותובנה.
לקריאת הדו"ח המלא הכולל גם ניתוח משפטי בנוגע לביטול חסינות אונר"א ולהעמקת ההבנה בנוגע למאבק»https://bit.ly/Anti-UNRWALawReport

מתוך הכתבה של הודיה כריש חזוני היום במקור ראשון על עבודת צוות המעקב:
עו"ד אברהם של"ו מוביל צוות מעקב של ארגון קהלת שהוקם כדי לוודא שהחקיקה אכן מיושמת, והוא מפקפק בכך שכל גופי המדינה מגויסים למאבק נגד הארגון. "בארצות הברית מתקיים דיון בתביעה של קורבנות 7 באוקטובר נגד אונר"א", הוא מספר. "העמדה של הממשל הקודם הייתה שלאונר"א יש חסינות דיפלומטית מתביעות. הממשל הנוכחי עוד לא הגיש את עמדתו, אבל אפשר להניח בביטחון שהם יטענו שאין לאונר"א חסינות. יש הצעת חוק של סנטור טד קרוז, שתקבע שאין לאונר"א חסינות לעבירות טרור. אבל אצלנו, בדיון השבוע בוועדת הכספים, הנציג של משרד המשפטים טען שזה עניין פשוט שיש לאונר"א חסינות. אז איך אנחנו יכולים לטעון מול האמריקנים שאין לאונר"א חסינות כשאנחנו בעצמנו טוענים שכן? כחלק מעבודת הצוות הכנו מזכר לחברי הכנסת למה לשיטתנו החסינות של אונר"א נבעה מההסכם שישראל חתמה עליו ב־1967, ומכיוון שהוא בוטל במסגרת החוק, החסינות איננה".

צוות המעקב שלו מאחד כמה גופים אזרחיים, ועובד מאז נחקק החוק. "ניכר שאונר"א בלחץ", הוא מעיד. "כמעט בכל יום הם מפרסמים שבקרוב עלול להיגרם אסון הומניטרי. אני כן מאמין שהחוק ייושם, אבל השאלה היא אם בממשלה יסתפקו ביישום צר או יפרשו את החוק באופן רחב. שלחנו בקשות חופש מידע למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמתפ"ש כדי לבדוק איך הם מתכוונים ליישם את החוק, ולא מכולם קיבלנו מענה. רצינו לדעת למשל אם נשללו ויזות מעובדי אונר"א. עוד לא קיבלנו תשובה, אבל אנחנו ממשיכים לעקוב".
https://www.makorrishon.co.il/news/812829/

האם ישראל תעצור את החתרנות הדיפלומטית של מדינות זרות בבירה?

עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, מצביע על כך שיש נציגי מדינות, כולל כאלה שנקטו עמדות פומביות קיצוניות נגד ישראל, שנהנים מחסינות בזמן שהם מפרים ברגל גסה את ריבונותה של ישראל בירושלים. הטור במקור ראשון.

האם אנחנו מנצלים את ההזדמנות ההיסטורית שהוענקה לנו עם עלייתו של ממשל טראמפ בארה"ב?

למרות התמיכה הגדולה בישראל מצד ממשל טראמפ , ישנן עדיין פעולות שעלינו לנקוט: בעניין החסינות לאונר"א, בית הדין האנטי-ישראלי בהאג, סילוק יוניפי"ל ועוד. אי אפשר לצפות שארה"ב תפעל לטובתנו בשעה שאנחנו יושבים בחיבוק ידיים.
טור בישראל היום של עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת.

יש צורך באיזון בין ענפי השלטון וחשוב לחזק את הכנסת. עם זאת, ההצעה המוצעת בעייתית מכיוון שהיא מגבילה את כוח הכנסת באופן לא פרופורציונלי ומאפשרת לרשות השופטת להמשיך לפעול כרגיל. בעוד שהמטרה של חיזוק הכנסת ראויה לשבח, ההצעה המוצעת, כפי שהיא מנוסחת כעת, עשויה שלא להשיג מטרה זו ואף עלולה להיות לה השלכות לא רצויות. לדבריו המלאים של ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, בכנס הרבעון הרביעי.
https://youtu.be/GGDresyhEJ0?si=kr8oLOXFMqsu1hzl

במאמר חדש ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת, דן בתפקידן של ועדות השרים בפיקוח על הצבא. מהם הרכבי הועדות? האם יש להן עיגון בחוק? מהם תחומי האחריות שלהן ומי מפקח עליהן? לקריאה בהרחבה בכתב העת "רשות הרבים" של הפורום הישראלי למשפט וחירות» https://journal.lawforum.org.il/tsur-idf/

ארגנטינה הודיעה כעת על כוונתה לעזוב את ארגון הבריאות העולמי, WHO.
במזכר מדיניות שהוציא פורום קהלת לאחרונה ציינו כי לאחר שארה"ב הודיעה על עזיבת ארגון הבריאות העולמי, בין השאר בגלל מדיניותו העוינת של הארגון כלפי ישראל, הישארותנו בו תהיה מזיקה. לעומת זאת, יש הזדמנות בפרישה מ-WHO שעשויה לחזק את הברית עם ארה"ב, תציב את ישראל בחזית הדיפלומטית ותאפשר גישה ישירה למידע רפואי דרך שיתופי פעולה מדינתיים. יש כאן הזדמנות למהלך אסטרטגי עם יתרון דיפלומטי, כזו שעלולה לחלוף ככל שישראל תהסס. לנייר המלא -
https://bit.ly/LeaveWHOHeb

Is Israel fully leveraging the Trump Administration's historic support?

The Trump administration has demonstrated unprecedented support for Israel, creating a unique diplomatic window of opportunity. However, we must still take action against the immunity of UNRWA, the anti-Israeli court in The Hague, UNIFIL, and more. We cannot expect the US to act on our behalf while we sit and do nothing.

A column in Israel Hayom by Adv. Avraham Shalev, an international law researcher at the Kohelet Forum.
https://www.israelhayom.com/opinions/trump-helps-those-who-help-themselves/

הרעיון להשליט את הרשות הפלסטינית על רצועת עזה הוא רעיון אווילי ומסוכן.
נייר מדיניות של הפורום שפורסם לפני כמה חודשים סקר את התשתית האידאולוגית של הרש"פ (כמו גם של פת"ח ואש"ף), מעורבות אנשיה בפיגועים, מימון טרור נגד ישראל וחינוך ילדים ברשות לטרור ולשנאת ישראל.

אם נדרשה עוד הוכחה לסכנה הנשקפת מהסתמכות על הרש"פ, היום פורסם כי פעילי פת"ח היו מעורבים בתכנון פיגוע תופת בירושלים וחלקם ביצעו פיגועי ירי. בין הקונספציות שמהן צריך להתפכח זו הקונספציה שיש הבדל מהותי בין המטרות של הפת"ח למטרות של החמאס.
לנייר המדיניות "מדוע אסור שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה?"
https://bit.ly/GazaPATerror

שרים לשעבר, רבנים חשובים, אישים דגולים בהיסטוריה של מדינת ישראל. עבור מי המדינה צריכה להשקיע משאבים ולהקים תאגידי הנצחה ומי יונצחו רק בתרומות פרטיות? מתברר שאין לזה כללים ואמות מידה וכך ברור שאחרי שמעבירים חוק להנצחת רב גדול יבואו אלה שירצו להנציח שר חשוב ואחריהם יבואו אלה שעבורם חשוב להשקיע במורשתו של איש הגות מסוים, אחרים ירצו להנציח משוררת או מדענית חשובה ואין לדבר סוף.
ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת, מציין בראיון לערוץ כנסת שבהתחשב במצב הכלכלי שדורש קיצוצים וחיסכון, אישור של עוד ועוד תאגידי הנצחה מהווה דוגמה שלילית מצד נבחרי הציבור.
https://youtu.be/v3ECxsOk3r4?si=OFuTJnTDW9txuGS_

רבים בישראל התפלאו וגינו את המעבר הלא אלגנטי של נוואף סלאם נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק, תפקיד שאמור להיות נטול פניות, לכס ראש ממשלת לבנון שנמצאת בסכסוך מתמשך עם ישראל. הבוקר דווח כי לא פחות מחמישה שרים מטעם חיזבאללה ואמל מונו לממשלה החדשה, בראשות נשיא בית הדין לשעבר.

פרט פחות מוכר אך כזה שמופיע בנייר מדיניות שכתב עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הוא שסלאם היה מועמד לתפקיד ראש ממשלת לבנון כבר פעמיים מאז שהצטרף לבית המשפט בשנת 2018. לפי סעיף 16 (1) לחוקת ה־ICJ:" חל איסור על שופטי בית הדין לשמש בכל תפקיד פוליטי או מינהלי, או לעסוק בכל משלח יד בעל אופי מקצועי". סלאם שימש גם כשגריר לבנון באו"ם, שם הצביע שוב ושוב נגד פעולות ישראל ביהודה ושומרון. תפקידו כשגריר מהווה גם היא הפרה של החוקה, של סעיף 17 (2): "חל איסור על שופטי בית הדין להשתתף בהכרעת מקרה בו היו מעורבים כסוכנים, יועצים, או פרקליטים של אחד הצדדים..."

סלאם וכובעיו הסותרים מהווים דוגמה מאוד מייצגת לבית הדין שמתנהל באופן מוטה ומעוות שבמקרה זה, כמו בנושאים אחרים הקשורים לישראל, מוכן להתעלם אף מהחוקה שלו עצמו.
אם כן, מה ישראל צריכה לעשות?»

»בתמצית: חובה על מדינת ישראל לפתוח בתהליך של סקירה ונסיגה מסעיפי הסמכה באמנות עליהן היא חתומה. כאשר אין אפשרות לסגת רק מסעיף הסמכה, על ישראל לסגת מהאמנה בכללותה ולהצטרף אליה מחדש בכפוף להסתייגויות הדוחות את סמכות השיפוט של ה־ICJ בכל מקרה של סכסוך.
לנייר המלא>>https://bit.ly/ICJweaponHeb

תמיכה בטרור, הסתה לחיסולה של מדינת ישראל ותשלום למחבלים מהווים חלק בלתי נפרד מהתנהלות הרש"פ מאז הקמתה. אין פלא שזמן קצר לאחר הכותרות הבולטות על ביטול המשכורות למחבלים יצאו דיווחים שמדובר בסך הכל בתכסיס נוסף של מחמוד עבאס.
להרחבה על התשתית האידיאולוגית של הרש"פ, פעילותה נגד ישראל והסיבות שאסור לתת לה לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה, כנסו למחקר המקיף שפרסמנו לאחרונה בנושא»
https://bit.ly/GazaPATerror

מהבית הלבן אישרו אמש שיוטלו סנקציות על כארים חאן, התובע הראשי של ה-ICC, שיכללו הקפאת נכסים בארה"ב ומניעת כניסה ממנו ומבני משפחתו למדינה. צעד הולם כלפי מי שפועל נגד בעלת ברית כמו ישראל.
אולם האם ישראל נוקטת צעדים משלה?

בנייר מדיניות שפרסם עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הוא הרחיב בנושא ההטיה האנטי-ישראלית המוסדית ב-ICC והציע אסטרטגיה נגד הארגון. לנייר המלא>>

"הליך המינוי של השופט עמית לנשיא בעקבות צו שיפוטי שהוציאו חבריו מגביר את חוסר האמון בבית המשפט ושופטיו. מינויו מבלי שהתקיימה בדיקה חיצונית בנוגע לטענות בדבר ניגודי העניינים שלו, יוצר תחושה של סטנדרט כפול. כל פקיד בכיר אחר או נבחר ציבור היה זוכה לבדיקה קפדנית, בהוראת הייעוץ המשפטי או בג"ץ. לכן כשיעמוד עמית ויצהיר כי הוא "מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" רבים יחושו חמיצות. האמון הציבורי במערכת המשפט לא יצא נשכר".

מה גרם למשבר האמון בבית המשפט העליון? מה יכול לשפר את המצב?
עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מזכיר בטורו בישראל היום את אזהרתו של השופט לנדוי מפני המדיניות שתדרדר את אמון הציבור במערכת המשפט ומציע מספר פתרונות לשיפור המצב.
https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/17339697