מנכ"ל פורום קהלת עו"ד מאיר רובין התראיין לפודקאסט של הקול היהודי ודיבר על משבר הגיוס, היועמ"שית, בעיית המשילות בנגב ועוד נושאים רבים ומעניינים.
https://www.youtube.com/watch?v=yXpRhPjJJpI

לפעמים יש הפתעות. כתבה בדבר, אתר החדשות של ההסתדרות, על שיתוף הפעולה בין פורום קהלת, המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגונים אחרים בעד תיקונים בשיטת הבחירות. לכתבה של אור גואטה התראיין, בין היתר, עדי ארבל סמנכ"ל פורום קהלת שגם ישתתף היום בישיבת השדולה לשינוי שיטת הבחירות בכנסת. לכתבה»https://www.davar1.co.il/655458/

בשבת האחרונה התפרסמה כתבה בעלון "עולם קטן" שכללה ראיון עם ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, על אי-השוויון בנטל הכלכלי ומה שעל ישראל לעשות בעיקר מול חוסר ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה כדי שהמשק לא יגיע למצב של קריסה.

היום התקיימה בכנסת הישיבה הראשונה של השדולה לתיקון בשיטת הבחירות ודנה בעיקר בנושא הפתק החצי-פתוח. סמנכ"ל פורום קהלת עדי ארבל הסביר את היתרונות של השיטה שלא תחייב את המפלגות אך תתן להן את האפשרות להכניס את מצביעיהן הפוטנציאליים למעגל ההשפעה על הרשימה. השיטה אמורה לשפר את שני העקרונות החשובים של ייצוגיות ומשילות.
לדברים המלאים>>
https://youtu.be/HcOnoooO3NY?si=SdQevqZkVV6mYBfC

בראיון בגלי ישראל לארז תדמור ושי גולדשטיין נדרש מנכ"ל פורום קהלת עו"ד מאיר רובין להשוואה בין הזעזוע מההפגנה מול ביתה של העיתונאית לוסי אהריש לחסימת משרדי פורום קהלת ותקיפתו באופן אישי https://www.gly.co.il/item?id=67510

ראש פורום קהלת לכלכלה, ד"ר מיכאל שראל, משיב בכתב העת החרדי צריך עיון לביקורת על מחקר פורום קהלת לכלכלה שבחן את התפלגות המסים וההוצאות בין משקי הבית בישראל, ובפרט במגזר החרדי.

מדידת “מאזן פיסקלי נטו” (כמה משק בית משלם במסים לעומת כמה הוא מקבל מהמדינה) היא כלי מקובל בכלכלה ציבורית. בלי מדידה כזו אי אפשר להשיב על שאלות בסיסיות: מי מממן את מי, ובאיזה היקף – והאם המבנה הקיים בר-קיימא.

ד"ר שראל מפריך את הטענות בדבר שימוש שגוי בעלות ממוצעת, הכללת מע״מ או ייחוס מס חברות ומשיב לעשר נקודות שונות של מאמר הביקורת. המחקר "על המסים ועל הנפלאות" פועל לפי כללים מקצועיים מקובלים ומציג את ההנחות והרגישויות בגלוי. אפשר להתווכח על המדיניות הרצויה. קשה להתווכח עם הנתונים.
https://iyun.org.il/sedersheni/response-to-how-the-haredi-narrative-was-born/

עד כמה הביקור של ראש ממשלת הודו מודי בישראל תואם את אסטרטגיית החוץ של ישראל? האם זו ברית של אינטרסים או שמדובר בשותפות עמוקה יותר? מאמרו של ישעיהו רוזנמן שיצא כחלק מאסופת המאמרים שנתיים לטבח 7 באוקטובר - התפכחות, שינוי ומאבק עומד על המפגש בין אינטרסים וזהויות ביחסים של ישראל עם הדמוקרטיה הגדולה בעולם.
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%9d%d6%be%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d/

מנכ"ל פורום קהלת, עו"ד מאיר רובין, על רפורמת החלב: למה בכלל צריך תכנון מרכזי בשוק החלב בישראל ובמי זה פוגע?
‏אתמול, בוועדה למיזמים ציבוריים בראשות חה"כ אוהד טל. בלטו בהיעדרם: אנשים שמתנגדים לדיון עובדתי.
https://youtu.be/gC8wIjUd28U

השיח ברשתות החברתיות בישראל אינו מכבד ובהחלט טעון שיפור.
האם זה אומר שכדאי לכנסת לקדם רגולציה בנושא?
לא בטוח.
**
שדולת 'הדיבור' שקמה בכנסת כדי להפחית שיח רעיל ברשתות הזמינה אותנו לדיון שקיימה בנושא מודלים רגולטוריים ומשפטיים ברשתות ובתקשורת. סמנכ"ל פורום קהלת, עדי ארבל, הזכיר שגם אנחנו בפורום קהלת ספגנו הכפשות נוראיות ברשתות החברתיות, כולל מאישי ציבור ולשעברים שקראו לסגור את הפורום והוסיפו סיפורי מעשיות והכפשות.
חרף זאת, בשום שלב לא חשבנו שצריך לסתום פיות ולפגוע בחופש הביטוי.
הניסיון מלמד שרגולציה על כלי תקשורת יכולה בקלות להיות מכוונת לאוכלוסיות מסוימות ולייצר הדרה של קולות חשובים מהשיח הציבורי.
**
לפני שממהרים לצמצם את חופש הביטוי ברשתות, כדאי לזכור שהרשתות מבטאות רעיונות ודעות שלא תמיד נעים לראות. זהו טיבו של חופש הביטוי - יש להגן עליו גם כשהדברים הנשמעים אינם נעימים לאוזן או לעין.
מה שכן ניתן לעשות זה להתחיל בצעדים פשוטים, מוסכמים וברורים. לדוגמא: טיפול בבוטים ופייקים. למשתמשים מזויפים (יצויין שהתגלו כבר רשתות השפעה מאיראן ומדינות עוינות נוספות) אין זכויות משפטיות וחופש הביטוי שלהם יכול להיות מוגבל בקלות.
ללא הלייקים, התגובות והשיתופים האוטומטיים של אותם בוטים, אולי נגלה שזהו צעד מספיק כדי למנוע שיח מקטב ברשתות...
https://youtube.com/shorts/fq3YLpPLAcM?si=iZ0FdnZBJ25-lskh

בחזרה לקרקע המציאות // ד"ר ענת רוט

״מתקפת ה-7 באוקטובר הכריעה את המחלוקת ארוכת השנים בין "השמאל" בישראל, שראה באובדן הרוב היהודי את האיום החמור ביותר על מדינת ישראל, ובשם האיום הדמוגרפי על זהותה היהודית של המדינה היה מוכן לוותר על האחיזה ביהודה והשומרון, לבין "הימין" הישראלי, שראה בנסיגה מהם ובהקמת מדינה פלסטינית בהם את האיום החמור ביותר על מדינת ישראל, שמסכן את קיומה.

רצועת עזה, שממנה יצאה מתקפת ה-7 באוקטובר, לא הוגדרה אומנם מעולם כ"מדינה", אבל תוכנית ההתנתקות שהוביל ראש הממשלה אריאל שרון בשנת 2005, אשר כללה עקירה של כל היישובים הישראליים ונסיגה מלאה עד הקו הירוק, הפכה אותה למקרה מבחן קלסי למה שיקרה אם מהלך דומה יתרחש גם ביהודה ושומרון״.

🔗המאמר המלא - מתוך האסופה ״שנתיים לטבח 7 באוקטובר: התפכחות, שינוי ומאבק״ »https://www.kohelet.org.il/article/%d7%91%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/

לפעמים צריך להסביר גם את מה שאמור להיות מובן מאליו, כמו זה שהמבצעים של ישראל וארה"ב נגד איראן תואמים את הדין הבינלאומי.
https://youtu.be/hPjYQ8WTsic?si=gp7sXy9a648VFWwi

עו"ד אברהם של"ו, עמית בכיר בפורום קהלת, על המערכה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן. ראשית, הוא מסביר כי צריך לראות את המערכה כחלק מסכסוך מתמשך. לאור ההבנה הזאת של מבצע בתוך סכסוך מתמשך יש ליישם את הדין החל במציאות זו.
https://israellegaldispatch.substack.com/p/preliminary-thoughts-of-the-war-with?r=4oxnue&utm_campaign=post&utm_medium=web&triedRedirect=true

הוצאת רפורמת החלב מחוק ההסדרים היא הזדמנות לדון מחדש בחוק ובמרכיבים שנדרש להכניס אליו כדי שיועיל ולא יזיק והם:
1. ביטול אמיתי של התכנון במשק החלב, בלי מכסות ובלי ליטרים מוגנים.
2. בדיקה מעמיקה של הכשלים שיוצרת הבעלות של הרפתות על מכוני התערובת.
3. הסרת חסמים רגולטוריים לאורך כל שרשרת הייצור- מייבוא המזון לבקר ועד לרישוי עסקים למחלבות.

האם מותר למדינה להקריס כלכלית את האויבים שלה?
התשובה היא כן.
תקיפת תשתיות כלכליות של האויב (כמו בתי הזיקוק באיראן) גוררת לא פעם ביקורת בינלאומית, אך לפי מאמר חדש של אברהם מרקוס, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הפגיעה בצינורות החמצן הכלכליים של האויב מעוגנת היטב בדין הבינלאומי.
על פי הדוקטרינה האמריקנית של "קיום המלחמה" (War-Sustaining), מטרה לגיטימית אינה רק מחסן נשק, אלא גם מתקנים "דו-שימושיים" שמממנים את מכונת הטרור. אסטרטגיה זו יושמה לאורך ההיסטוריה – ממלחמת האזרחים בארה"ב, דרך הפצצת מתקני הנפט של הנאצים ועד למערכה של הקואליציה הבינלאומית נגד תעשיית הנפט של דאע"ש.
כל עוד נשמר עיקרון המידתיות, פגיעה בכלכלת האויב היא לא רק אסטרטגיה מנצחת שעוצרת טרור, היא גם חוקית לחלוטין.
לקריאת המאמר המלא של אברהם מרקוס, חוקר בפורום קהלת>>
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%aa%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%90%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a6%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%aa-%d7%9b%d7%a9/

האם ישראל באמת מממשת את ריבונותה בירושלים או רק מצהירה עליה?
מדוע מדינות זרות מפעילות בעיר קונסוליות שמסרבות להכיר בסמכותה של ישראל? איך ייתכן שדווקא עכשיו, מול מדיניות עוינת במיוחד של כמה מאותן מדינות זרות, הממשלה ממשיכה להסס?

במאמרו במקור ראשון עו״ד אברהם של״ו, עמית בכיר בפורום קהלת, קורא למקבלי ההחלטות להפסיק לחכות — ולפעול. הוא מחבר בין מדיניות החוץ של אירופה, הלחצים על ישראל, וההזדמנות האסטרטגית שנוצרה כעת.

האם סגירת הקונסוליות היא צעד מתבקש או סיכון מיותר? מה המחיר של המשך הסטטוס קוו?

להבנת תמונה הרחבה והמשמעות המעשית שלה >>
https://www.makorrishon.co.il/news/geopolitics/article/317755

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, בראיון לערוץ הכלכלה 10. ד"ר שראל מסביר מדוע התקציב הנוכחי מנותק מהמציאות הביטחונית, מזהיר מפני ירידה בהכנסות ממיסים, וקורא לצעדים דרסטיים ומיידיים: סגירת משרדי ממשלה מיותרים, ביטול כספים קואליציוניים שאינם תורמים לצמיחה, ושינוי יסודי בסדרי העדיפויות של מערכת החינוך.
https://youtu.be/BOxpsks003Y?si=IsB3QohzPmVL-03-

דולר ב-3 שקלים ביום העצמאות — לא מקרה. מאז סוף מרץ התחזק השקל כ-5% מול הדולר וכ-3% מול האירו, וכשמטבע מתחזק מול שניהם יחד, זה כבר לא סיפור של חולשת הדולר. זה סיפור ישראלי: עודף מתמשך בחשבון השוטף (כ-8.9 מיליארד דולר ב-2025), ירידת פרמיית הסיכון, וגופים מוסדיים שמגדרים מט"ח בעקבות עליות בשווקים הגלובליים. האם זה ימשך? כנראה שלא בעצימות הזו — הריבית צפויה לרדת, פערי הריבית יצטמצמו, ולחצי הייסוף ייחלשו. השאלה היא לא אם, אלא מתי. למאמר המלא של ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה»
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a7-%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%96/

בימים האחרונים נשמעים קולות זעזוע מכל חלקי החברה הישראלית מול התמונות והסרטונים שמגיעים מתל אביב, כשכנופיות ה SSQ של ילדי המסתננים מטילות אימה ופחד ברחובות. אירועים אלה לא נחתו משום מקום. הם תוצאה של תהליך ארוך של כשלים במדיניות, באכיפה ובמערכת
המשפט.
 
ערכנו עבורכם סקירה מהירה איך הכל התחיל והתגלגל >>>
 
•2007 - בעקבות עתירה של ארגוני שמאל בג”ץ מבטל את נוהל “החזרה חמה” של מסתננים למצרים. זמן קצר לאחר מכן חלה עלייה במספר המסתננים הנכנסים לארץ.
 
•2009 - בג”ץ פוסל את תוכנית פיזור המסתננים (איסור מגורים בין גדרה לחדרה)  

•2010- 2013 - הממשלה מחליטה על הקמת גדר בגבול מצרים (השקעה של 1.5 מיליארד ₪)- צעד שצמצם את כניסת המסתננים אבל לא פתר את בעיית המסתננים שכבר בארץ.
 
•2015-2012 - ביוזמת הממשלה והכנסת: סדרת תיקונים לחוק למניעת הסתננות. בג”ץ פוסל שלושה (!) תיקונים לחוק למניעת הסתננות. >>

•2020 - בג”ץ פוסל את חוק הפיקדון בעקבות כך חלה ירידה דרמטית בעזיבת מסתננים מרצון.
 
⚖️ מערכת המשפט: התערבות עמוקה במדיניות
במהלך השנים, פסיקות חוזרות ביטלו חוקים וניסיונות של הכנסת להתמודד עם התופעה.  
 
התוצאה:  
•פגיעה בהרתעה  
•קושי להרחיק שוהים בלתי חוקיים  
•תמריץ להגשת עתירות ולהישאר בארץ  
 
בנוסף, שימוש בצווי ביניים והרחבת עילות הומניטריות הפכו את האכיפה למורכבת יותר.
 
 
🏛️ הממשלה - חוסר משילות ואכיפה
גם בצד הביצועי התמונה בעייתית לאורך השנים:  
•אין יעדים ברורים לצמצום התופעה  
•אכיפה כלכלית חלקית בלבד  
•ניהול חלש של תיקים משפטיים  
•העברת סמכויות לגורמים משפטיים במקום הכרעה מדינית  
 
התוצאה: מדיניות לא עקבית וחוסר יכולת לייצר שינוי בשטח.
 
📉 מה קיבלנו בפועל?
•ירידה בהרתעה לאורך השנים  
•השתקעות של שוהים בלתי חוקיים  
•עומס חברתי וביטחוני באזורים מסוימים  
•תחושת אובדן שליטה  
 
השורה התחתונה:
 
אחריות רבה מוטלת על בג”ץ, שסיכל חקיקה דמוקרטית והתערב בשיקול דעת מינהלי, אך אין לפטור לגמרי את הממשלה, שגילתה רפיסות באכיפה, לא קבעה יעדים ברורים ואפשרה למערכת המשפט לעצב את המדיניות דה-פקטו.
 
יש לדרוש מהכנסת למרות ואולי בגלל פסילת חוקיה הקודמים להמשיך בחקיקה ובפיקוח בכל נושא ההסתננות. ללא שינוי שורשי בגישת הרשויות ובשימוש בכלים הנתונים בחוק, התופעה צפויה להמשיך ולהתרחב.
 
*מבוסס על כתבי הטענות של פורום קהלת בשלוש עתירות, נייר המדיניות “כשלי ביצוע ומדיניות משפטית בתחום ההגירה”, עו”ד דוד פטר (2021) ומאמרים בעניין.