בריטניה בהודעה רשמית במועצת הביטחון הפצירה השבוע בישראל לבל תסכן את היכולת של אונר"א לפעול. מאוד חשוב לבריטים שסוכנויות האו"ם ימשיכו לפעול. נו, זה הרי עניין הומניטרי.

כנראה שצריך להזכיר לבריטים שחטיפת אזרחים חפים מפשע והחזקתם ללא תנאים בסיסיים במקומות מחסה של האו"ם זה לא מעשה הומניטרי ואין שום סיבה שמדינת ישראל תשתף עם זה פעולה.

העיוורון של בריטניה ומדינות אחרות ממחיש את החשיבות בכך שהכנסת אישרה חוקים נגד אונר"א ושהממשל החדש בארה"ב מקצץ את הסיוע לארגון זה ודומיו.

מה ההבדל בין ימין ושמאל כלכלי ביחס לתמריצים? מהם האתגרים הכלכליים המרכזיים הניצבים בפני ישראל? באילו תחומים נכון שהממשלה תתערב ובאילו לא?
ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה בפודקאסט של ד"ר ניקולאי טבך, "מה החזון שלך?"
ספוטיפיי -
https://open.spotify.com/episode/5ciPnk9h7hg4ppGvSM42jm?si=BSn1mhToSuqJaham_1sA7A
יוטיוב -
https://youtu.be/aPko6o8X9wY?si=snxvaH6rNMb3WHEP

משרד האוצר פועל מזה כמה שנים להוסיף למערכת מורים בחוזים אישיים כך שניתן יהיה, למשל, להביא אנשים מוכשרים מהאקדמיה ומההייטק ללמד מקצועות ריאליים בבתי הספר. כחלק מההסכם עם הסתדרות המורים הושגה פשרה לפיה רק 6% מהמורים יהיו בחוזים אישיים. הרבה יותר נמוך מהרצוי ועדיין התקדמות. אלא שמהבדיקה של עידן ארץ בגלובס עולה שההסכם לא מקויים. הסתדרות המורים קיבלה את דרישות השכר שלה אבל את "הוויתור" המאוד קטן מצדה, לתת בחירה ואפשרות לאחוז קטן של מורים לעבוד בחוזים אישיים, היא מסרבת לאפשר.

דלית שטאובר שכיהנה כמנכ"לית משרד החינוך טוענת, ע"פ הכתבה, שבהסכמי השכר סוכם כי החוזים האישיים ימומנו מתקציב תוספתי מעבר לשעות ההוראה. כלומר, משרד החינוך יצטרך להוציא עוד כסף על שעות למורים שבחוזה אישי במקום להמיר שעות ולשמור על אותה מסגרת תקציב. בכך שטאובר משתפת פעולה עם הסתדרות המורים ומטרפדת את החוזים האישיים.

אין שום היגיון בכך שהחוזים האישיים ימומנו מתקציב תוספתי, שכן הם מחליפים בכיתות מורים בחוזים קיבוציים. שעת הוראה היא שעת הוראה, לא משנה איזה מורה מלמד בה ותחת איזה חוזה. הגיע הזמן שמשרד החינוך יפסיק לטרפד את ההסכם ויאפשר לבתי הספר למלא את הכיתות החסרות.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001500114

הרעיון להשליט את הרשות הפלסטינית על רצועת עזה הוא רעיון מסוכן.
נייר מדיניות של הפורום שפורסם לפני כמה חודשים ↓ סקר את התשתית האידאולוגית של הרש"פ (ואש"ף), מעורבות אנשיה בפיגועים, מימון טרור נגד ישראל וחינוך ילדים ברשות לטרור ולשנאת ישראל.
אתמול הגיעה עוד הוכחה לסכנה הנשקפת מהסתמכות על הרש"פ כשמחמוד עבאס, יו"ר הרש"פ, בירך מחבל שרצח יהודים ותכנן עוד שורת פיגועים. לא זה האיש ולא זה המנגנון שצריך לתת לו שליטה על עוד שטח ולהפקיר את ביטחון ישראל בידיו.

לנייר המדיניות "מדוע אסור שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה?"
https://bit.ly/GazaPATerror

האם החוקים נגד אונר"א מיושמים?
היום התקיים בוועדת הכספים דיון בנושא יישום החוקים לאי קיום מגע עם אונר"א. לאחריו, אנשי מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' ועו"ד אברהם של"ו ומיכל זליקוביץ-שמעון מקשרי ממשל נפגשו עם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ממובילי החקיקה נגד אונר"א.
השבוע יתפרסם הדוח הראשון של צוות המעקב בעריכתו של עו"ד של"ו.

מי שחושש ממתווה שיהפוך את בית המשפט לפוליטי מתעלם מעובדה פשוטה: בית המשפט כבר פוליטי.

בשנים האחרונות בית המשפט העליון הכריע בשורה ארוכה של סוגיות פוליטיות מובהקות: ביטול חוקי יסוד, פסילת חוקים בנושא המסתננים, התערבות במינויים ממשלתיים, דיון בנבצרות ראש הממשלה, ואפילו התערבות בהענקת פרס ישראל.
מעניין לגלות שב-2008, כשגדעון סער הציע רפורמה מתונה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, המתנגדים טענו בדיוק אותן טענות שנשמעות היום - שזה יפגע בעצמאות השופטים ויוביל למינויים לא ראויים.

האמת היא שמתווה סער-לוין לא מושלם, אבל הוא צעד הכרחי להגברת הגיוון בבית המשפט. כשבית המשפט מכריע בסוגיות פוליטיות, חיוני שהשקפות העולם של שופטיו ישקפו טוב יותר את מגוון העמדות בציבור הישראלי.

לטורו המלא ב- N12 של עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת.
https://www.mako.co.il/news-columns/2025_q1/Article-19c31cfa838a491027.htm

דוח הסיכונים הגלובליים של WEF: האם העולם ניצב על סף משבר כלכלי גדול? מהן ההשפעות האפשריות של משבר כזה על ישראל? האם נכון לתת העדפה לתוצר המקומי ולהגדיל מכסי מגן? ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה התראיין בעניינים אלה ונוספים לתכנית הכלכלית של רדיו גלי ישראל.
https://youtu.be/No_asS67ARU?si=zMJXyWTL6_LM0sY-

בית המשפט הישראלי הפך לגוף יותר ויותר פוליטי, שאלות שהיו בעבר מוכרעות בשדה הציבורי הפכו להיות שאלות כביכול משפטיות והשופטים פוסקים בהן לא על בסיס חוק אובייקטיבי אלא על פי פרשנות אישית של מושגים כמו "מידתיות" ו"סבירות". יש לזכור את אזהרתו של השופט לנדוי שעל אף התנגדותו למינויים פוליטיים לבית המשפט התריע שהתנהלות פוליטית של בית המשפט תחייב בסוף שינויים לכיוון הזה. זה אולי לא אידיאלי אך במצב הקיים יש צורך לשנות את הרכב ועדת הבחירה של שופטים כדי להגביר את המשקל של נבחרי הציבור ויחד עם זה לשמור על עצמאות שיפוטית.

עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר את הדברים בוועדת חוקה של הכנסת. כדאי לשים לב גם לדבריו על הדיונים שהתקיימו ב-2008 לפני תיקון סער.
https://youtu.be/ELEqBDhIfaM?si=S7WZBN0ORiXHnOP6

הזדמנות דיפלומטית

ארה"ב הכריזה כי תעזוב את ארגון הבריאות העולמי World Health Organization (WHO) בגלל מה שהיא רואה כהתנהלות כושלת בקורונה, השפעה סינית חזקה והטיה אנטי-ישראלית. הארגון שיתף פעולה עם חמאס בהסתרת השימוש בבתי חולים כבסיסי טרור ולא גינה את החטיפות והטרור. הישארות בו מחזקת ארגון שמאשים את ישראל בפשעי מלחמה.
פרישה מ-WHO תחזק את הברית עם ארה"ב, תציב את ישראל בחזית הדיפלומטית ותאפשר גישה ישירה למידע רפואי דרך שיתופי פעולה מדינתיים. יש כאן הזדמנות למהלך אסטרטגי עם יתרון דיפלומטי – על ישראל לצעוד בעקבות וושינגטון. לנייר עמדה מפורט» https://bit.ly/LeaveWHOHeb

מתוך ראיון עם ח"כ דן אילוז (ליכוד) בערוץ 7 על כניסת החוקים נגד פעילות אונר"א לתוקף וצוות המעקב האזרחי שנועד לוודא את יישום החוקים.

דו"ח חדש של צוות המעקב בראשות עו"ד אברהם של"ו (פורום קהלת) – עדכון מקיף על אונר"א.
דוח ראשון של צוות המעקב הבין-ארגוני* על ההתפתחויות האחרונות במאבק להגבלת פעילות אונר"א בישראל ובעולם. הדו"ח מציג את ההשפעות של החקיקה הישראלית החדשה, המגבילה את פעילות הארגון, ואת הצעדים שננקטו לאכיפתה. בין הנקודות המרכזיות:
🔹 חקיקה בישראל: הכנסת חוקקה חוקים חדשים המובילים לפירוק פעילות אונר"א בארץ – צעד משמעותי לקראת יום שאחרי שלטון חמאס.
🔹 פעולות בינלאומיות: מספר מדינות, בהן שוודיה, שווייץ והולנד, הודיעו על צמצום או הפסקת מימון לאונר"א בשל קשריו עם חמאס.
🔹 תביעות משפטיות: קרבנות מתקפת ה-7 באוקטובר ובני משפחותיהם הגישו תביעות נגד אונר"א, בטענה לסיוע ישיר ועקיף לטרור.
🔹 לחץ משפטי ומדיני: בית הדין הבינלאומי בהאג בוחן את חובותיה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה, כולל אכיפת המגבלות על אונר"א. »

הדו"ח מדגיש את הצורך באכיפת החוקים החדשים ובתיאום רחב בין רשויות המדינה, תוך עידוד הציבור והחברה האזרחית להמשיך ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.
*הצוות כולל מלבד חוקרי המשפט הבינלאומי של פורום קהלת את נציגי שורת הדין, אם תרצו, לך ירושלים, ישראל שלי, אשת ותובנה.
לקריאת הדו"ח המלא הכולל גם ניתוח משפטי בנוגע לביטול חסינות אונר"א ולהעמקת ההבנה בנוגע למאבק»https://bit.ly/Anti-UNRWALawReport

מתוך הכתבה של הודיה כריש חזוני היום במקור ראשון על עבודת צוות המעקב:
עו"ד אברהם של"ו מוביל צוות מעקב של ארגון קהלת שהוקם כדי לוודא שהחקיקה אכן מיושמת, והוא מפקפק בכך שכל גופי המדינה מגויסים למאבק נגד הארגון. "בארצות הברית מתקיים דיון בתביעה של קורבנות 7 באוקטובר נגד אונר"א", הוא מספר. "העמדה של הממשל הקודם הייתה שלאונר"א יש חסינות דיפלומטית מתביעות. הממשל הנוכחי עוד לא הגיש את עמדתו, אבל אפשר להניח בביטחון שהם יטענו שאין לאונר"א חסינות. יש הצעת חוק של סנטור טד קרוז, שתקבע שאין לאונר"א חסינות לעבירות טרור. אבל אצלנו, בדיון השבוע בוועדת הכספים, הנציג של משרד המשפטים טען שזה עניין פשוט שיש לאונר"א חסינות. אז איך אנחנו יכולים לטעון מול האמריקנים שאין לאונר"א חסינות כשאנחנו בעצמנו טוענים שכן? כחלק מעבודת הצוות הכנו מזכר לחברי הכנסת למה לשיטתנו החסינות של אונר"א נבעה מההסכם שישראל חתמה עליו ב־1967, ומכיוון שהוא בוטל במסגרת החוק, החסינות איננה".

צוות המעקב שלו מאחד כמה גופים אזרחיים, ועובד מאז נחקק החוק. "ניכר שאונר"א בלחץ", הוא מעיד. "כמעט בכל יום הם מפרסמים שבקרוב עלול להיגרם אסון הומניטרי. אני כן מאמין שהחוק ייושם, אבל השאלה היא אם בממשלה יסתפקו ביישום צר או יפרשו את החוק באופן רחב. שלחנו בקשות חופש מידע למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמתפ"ש כדי לבדוק איך הם מתכוונים ליישם את החוק, ולא מכולם קיבלנו מענה. רצינו לדעת למשל אם נשללו ויזות מעובדי אונר"א. עוד לא קיבלנו תשובה, אבל אנחנו ממשיכים לעקוב".
https://www.makorrishon.co.il/news/812829/

האם ישראל תעצור את החתרנות הדיפלומטית של מדינות זרות בבירה?

עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, מצביע על כך שיש נציגי מדינות, כולל כאלה שנקטו עמדות פומביות קיצוניות נגד ישראל, שנהנים מחסינות בזמן שהם מפרים ברגל גסה את ריבונותה של ישראל בירושלים. הטור במקור ראשון.

האם אנחנו מנצלים את ההזדמנות ההיסטורית שהוענקה לנו עם עלייתו של ממשל טראמפ בארה"ב?

למרות התמיכה הגדולה בישראל מצד ממשל טראמפ , ישנן עדיין פעולות שעלינו לנקוט: בעניין החסינות לאונר"א, בית הדין האנטי-ישראלי בהאג, סילוק יוניפי"ל ועוד. אי אפשר לצפות שארה"ב תפעל לטובתנו בשעה שאנחנו יושבים בחיבוק ידיים.
טור בישראל היום של עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת.

יש צורך באיזון בין ענפי השלטון וחשוב לחזק את הכנסת. עם זאת, ההצעה המוצעת בעייתית מכיוון שהיא מגבילה את כוח הכנסת באופן לא פרופורציונלי ומאפשרת לרשות השופטת להמשיך לפעול כרגיל. בעוד שהמטרה של חיזוק הכנסת ראויה לשבח, ההצעה המוצעת, כפי שהיא מנוסחת כעת, עשויה שלא להשיג מטרה זו ואף עלולה להיות לה השלכות לא רצויות. לדבריו המלאים של ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, בכנס הרבעון הרביעי.
https://youtu.be/GGDresyhEJ0?si=kr8oLOXFMqsu1hzl

במאמר חדש ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת, דן בתפקידן של ועדות השרים בפיקוח על הצבא. מהם הרכבי הועדות? האם יש להן עיגון בחוק? מהם תחומי האחריות שלהן ומי מפקח עליהן? לקריאה בהרחבה בכתב העת "רשות הרבים" של הפורום הישראלי למשפט וחירות» https://journal.lawforum.org.il/tsur-idf/

ארגנטינה הודיעה כעת על כוונתה לעזוב את ארגון הבריאות העולמי, WHO.
במזכר מדיניות שהוציא פורום קהלת לאחרונה ציינו כי לאחר שארה"ב הודיעה על עזיבת ארגון הבריאות העולמי, בין השאר בגלל מדיניותו העוינת של הארגון כלפי ישראל, הישארותנו בו תהיה מזיקה. לעומת זאת, יש הזדמנות בפרישה מ-WHO שעשויה לחזק את הברית עם ארה"ב, תציב את ישראל בחזית הדיפלומטית ותאפשר גישה ישירה למידע רפואי דרך שיתופי פעולה מדינתיים. יש כאן הזדמנות למהלך אסטרטגי עם יתרון דיפלומטי, כזו שעלולה לחלוף ככל שישראל תהסס. לנייר המלא -
https://bit.ly/LeaveWHOHeb

Is Israel fully leveraging the Trump Administration's historic support?

The Trump administration has demonstrated unprecedented support for Israel, creating a unique diplomatic window of opportunity. However, we must still take action against the immunity of UNRWA, the anti-Israeli court in The Hague, UNIFIL, and more. We cannot expect the US to act on our behalf while we sit and do nothing.

A column in Israel Hayom by Adv. Avraham Shalev, an international law researcher at the Kohelet Forum.
https://www.israelhayom.com/opinions/trump-helps-those-who-help-themselves/

הרעיון להשליט את הרשות הפלסטינית על רצועת עזה הוא רעיון אווילי ומסוכן.
נייר מדיניות של הפורום שפורסם לפני כמה חודשים סקר את התשתית האידאולוגית של הרש"פ (כמו גם של פת"ח ואש"ף), מעורבות אנשיה בפיגועים, מימון טרור נגד ישראל וחינוך ילדים ברשות לטרור ולשנאת ישראל.

אם נדרשה עוד הוכחה לסכנה הנשקפת מהסתמכות על הרש"פ, היום פורסם כי פעילי פת"ח היו מעורבים בתכנון פיגוע תופת בירושלים וחלקם ביצעו פיגועי ירי. בין הקונספציות שמהן צריך להתפכח זו הקונספציה שיש הבדל מהותי בין המטרות של הפת"ח למטרות של החמאס.
לנייר המדיניות "מדוע אסור שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה?"
https://bit.ly/GazaPATerror