שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אדיר עוזרי (20) מחולון, הנאשם שרימה ודרש כספים מחיילים ואזרחים שביקשו לרכוש ציוד צבאי ללחימה, כשאין בידיו את הציוד ותוך יצירת מצגי שווא.
כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הנרייט טיבי מפרקליטות מחוז תל אביב, מייחס לעוזרי 30 סעיפי אישום, ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-88 אלף שקל, ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-133 אלף שקל נוספים וכן זיוף מסמך בנסיבות מחמירות.
מכתב האישום עולה, כי מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" פנה עוזרי לחיילים ואזרחים שחיפשו בפייסבוק לרכוש ציוד צבאי וציוד שנדרש ללחימה, הציג את עצמו כיבואן של משרד הביטחון, שיקר שהוא עובד במקומות עבודה מסודרים ושלח פרטי התקשרות ומסמכי חברה כוזבים.
כך למשל, קיבל עוזרי תשלום עבור ציוד שלא סיפק, שלא קיים ושאין לו כוונה לספק אותו, תוך יצירת מצגי שווא שהציוד הנדרש אוזל, ודרש מהמתלוננים לשלם לו עוד לפני שקיבלו את הציוד לידיהם. את התשלום עוזרי קיבל באמצעות קוד משיכה בנקאי שביקש שינפיקו עבורו ובהעברות בנקאיות.
המתלוננים שילמו לעוזרי על בסיס מצגי השווא עבור ציוד שהיה חסר להם לשירות המילואים, כשחלקם נמצאים בשירות צבאי פעיל ברצועת עזה ובגבול הצפוני, כאמור, מבלי שקיבלו תמורה עבור כספם. כשהמתלוננים פנו לעוזרי, הוא נהג לשקר ולומר שהמשלוח צפוי להגיע עד שהפסיק לענות ועקבותיו נעלמו.
הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נאמר בכתב האישום, "מתבטאות בתחכום המרמה, בשיטתיות, בהיקף וניצול מצב המלחמה ששרר בארץ בתקופה הרלוונטית לכתב האישום והפגיעה בלוחמי צה"ל".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אדיר עוזרי (20) מחולון, הנאשם שרימה ודרש כספים מחיילים ואזרחים שביקשו לרכוש ציוד צבאי ללחימה, כשאין בידיו את הציוד ותוך יצירת מצגי שווא.
כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הנרייט טיבי מפרקליטות מחוז תל אביב, מייחס לעוזרי 30 סעיפי אישום, ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-88 אלף שקל, ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כ-133 אלף שקל נוספים וכן זיוף מסמך בנסיבות מחמירות.
מכתב האישום עולה, כי מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" פנה עוזרי לחיילים ואזרחים שחיפשו בפייסבוק לרכוש ציוד צבאי וציוד שנדרש ללחימה, הציג את עצמו כיבואן של משרד הביטחון, שיקר שהוא עובד במקומות עבודה מסודרים ושלח פרטי התקשרות ומסמכי חברה כוזבים.
כך למשל, קיבל עוזרי תשלום עבור ציוד שלא סיפק, שלא קיים ושאין לו כוונה לספק אותו, תוך יצירת מצגי שווא שהציוד הנדרש אוזל, ודרש מהמתלוננים לשלם לו עוד לפני שקיבלו את הציוד לידיהם. את התשלום עוזרי קיבל באמצעות קוד משיכה בנקאי שביקש שינפיקו עבורו ובהעברות בנקאיות.
המתלוננים שילמו לעוזרי על בסיס מצגי השווא עבור ציוד שהיה חסר להם לשירות המילואים, כשחלקם נמצאים בשירות צבאי פעיל ברצועת עזה ובגבול הצפוני, כאמור, מבלי שקיבלו תמורה עבור כספם. כשהמתלוננים פנו לעוזרי, הוא נהג לשקר ולומר שהמשלוח צפוי להגיע עד שהפסיק לענות ועקבותיו נעלמו.
הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירות, נאמר בכתב האישום, "מתבטאות בתחכום המרמה, בשיטתיות, בהיקף וניצול מצב המלחמה ששרר בארץ בתקופה הרלוונטית לכתב האישום והפגיעה בלוחמי צה"ל".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מוחמד בשיש (28) מרהט, שירה בקרוב משפחתו, לאחר שלא היה מרוצה מתוצאות הסולחה בה ייצג קרוב המשפחה את הצד השני.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לאור סכסוך, הקשור לדריסת אביו של בשיש, לפני מספר חודשים התקיים הליך סולחה בין משפחתו של בשיש למשפחה אחרת. במסגרת המשא ומתן לסולחה, ייצגו המתלונן, אחיו ואחרים את המשפחה האחרת בסכסוך. במסגרת המשא ומתן משפחתו של בשיש, דרשה פיצוי סכום של 7,000,000 מיליון ₪ וסופו של דבר המתלונן אחיו ואחרים הורידו את סכום הפיצוי, ל 250,000 ₪.
לאור תוצאות המשא ומתן, שלא היו לשביעות רצונות של בשיש, ב 30.10.23 בשעות הערב המוקדמות, עת יצא המתלונן מהמסגד לכיוון מקום עבודתו, הגיח בשיש מאחוריו שהוא עוטה קפוצ'ון לראשו ונושא בידו אקדח. כאשר המתלונן הסתובב ירה בשיש לעבר פלג גופו העליון וראשו בכוונה לגרום למותו. כתוצאה מהירי המתלונן נפגע מהירי בפניו, כתפו וזרועו השמאלית, נפל אל הקרקע וניסה לברוח מהנאשם שהמשיך לירות לעברו עוד מספר יריות טרם נמלט מהמקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי: " המשיב הוכיח במעשיו כי הוא מסוכן עד מאוד לציבור ולמתלונן. המשיב, ללא כל סיבה מוחשית, ומבלי שיש לו כל סכסוך או עניין עם המתלונן, ערב למתלונן וירה בו לכיוון ראשו ופלג גופו העליון, כאשר הוא מבקש לקטול את חייו."
לבשיש יוחסו עבירות של ניסיון רצח ונשיאת נשק.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מוחמד בשיש (28) מרהט, שירה בקרוב משפחתו, לאחר שלא היה מרוצה מתוצאות הסולחה בה ייצג קרוב המשפחה את הצד השני.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לאור סכסוך, הקשור לדריסת אביו של בשיש, לפני מספר חודשים התקיים הליך סולחה בין משפחתו של בשיש למשפחה אחרת. במסגרת המשא ומתן לסולחה, ייצגו המתלונן, אחיו ואחרים את המשפחה האחרת בסכסוך. במסגרת המשא ומתן משפחתו של בשיש, דרשה פיצוי סכום של 7,000,000 מיליון ₪ וסופו של דבר המתלונן אחיו ואחרים הורידו את סכום הפיצוי, ל 250,000 ₪.
לאור תוצאות המשא ומתן, שלא היו לשביעות רצונות של בשיש, ב 30.10.23 בשעות הערב המוקדמות, עת יצא המתלונן מהמסגד לכיוון מקום עבודתו, הגיח בשיש מאחוריו שהוא עוטה קפוצ'ון לראשו ונושא בידו אקדח. כאשר המתלונן הסתובב ירה בשיש לעבר פלג גופו העליון וראשו בכוונה לגרום למותו. כתוצאה מהירי המתלונן נפגע מהירי בפניו, כתפו וזרועו השמאלית, נפל אל הקרקע וניסה לברוח מהנאשם שהמשיך לירות לעברו עוד מספר יריות טרם נמלט מהמקום.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי: " המשיב הוכיח במעשיו כי הוא מסוכן עד מאוד לציבור ולמתלונן. המשיב, ללא כל סיבה מוחשית, ומבלי שיש לו כל סכסוך או עניין עם המתלונן, ערב למתלונן וירה בו לכיוון ראשו ופלג גופו העליון, כאשר הוא מבקש לקטול את חייו."
לבשיש יוחסו עבירות של ניסיון רצח ונשיאת נשק.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה הבוקר לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של קוסאי עבאס (23), אשר הורשע במעשה טרור של ניסיון רצח, בעקבות חלקו בלינץ' שבוצע כלפי מור ג'אנאשווילי בעיר עכו, במהלך אירועי "שומת חומות הפרקליטות סבורה כי אף שהוטל על עבאס עונש מאסר ממושך של 17 שנים, היה ראוי כי בנסיבות החמורות והאכזריות של המעשים, אשר נצרבו בתודעה הישראלית, ימוצה הדין עם הנאשם ויושת עליו עונש חמור יותר, בשים לב שהעונש המירבי על עבירה מן הסוג בה הורשע עומד על 25 שנות מאסר
כזכור, כנגד עבאס הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה בגין אחד המקרים הקשים מאירועי "שומר חומות" - מעשה טרור של לינץ' אכזרי ואלים שבוצע כלפי מור ג'אנאשוילי, בלב העיר עכו על ידי עשרות אנשים – רק בשל היותו יהודי. כתב האישום כלל תיאור פוגרום אכזרי שהוביל לפציעתו הקשה ולהשלכות קשות מנשוא על חייו של ג'אנאשווילי, אשר הוסטו ממסלולם עד ליום זה. עבאס היה מעורב בהפרות הסדר כבר מתחילתו של אותו הערב, כאשר יצא מביתו כשהוא רעול פנים על מנת לפרוק זעמו בצורה אלימה, ולבסוף השתתף בלינץ' שבו היה חלק מהמעגל הקרוב והמיידי. הנאשם הוא אחד הפורעים המרכזיים באירוע הלינץ', והוא זה אשר הכה בראשו של נפגע העבירה באמצעות מקל עץ בעת שהיה שכוב על גבו שותת דם ללא יכולת להתגונן מפני ההמון המוסת. הנאשם המשיך והכה את נפגע העבירה בראשו כאשר הוא שכוב על גבו, עיניו פתוחות, ראשו שותת דם והוא ללא תנועה. בגין האמור, עבאס הורשע בתום הליך ממושך בעבירת מעשה טרור של ניסיון רצח, ונגזר עונש מאסר של 17 שנים.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר וכן עו"ד עידית פרג'ון, הגישה הבוקר ערעור על עונשו של עבאס בטענה כי לא ניתן משקל מספק לנסיבות החמורות בהן בוצעו המעשים, החמורים בפני עצמם ממילא, וכי היה מקום למצות את הדין עמו. זאת, בפרט בשים לב לאווירה והעיתוי בהם בוצעו, ובהינתן שהמחוקק קבע עונש מירבי של 25 שנות מאסר לעבירה מן הסוג שביצע.
עיתוי המעשים: הפרקליטות סבורה כי מעשי טרור המטילים אימה ופחד, על רקע גזעני ובעת משבר ומערכה צבאית, הם מין החמורים שבדין. לא דומה ביצוע מעשה אלימות ממניע לאומני-אידיאולוגי במצב רגיעה, לביצוע המעשה במצב שבו "השטח תוסס", והיה מקום ליתן לכך משקל משמעותי. יודגש כי החומרה הרבה באירועים כדוגמת האירוע שלפנינו טמונה גם בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו, כאשר הצטברות המעשים יוצרת נחשול של אלימות והרס.
חומרת המעשים: באירוע חמור כל כך של מעשה טרור של תקיפה אלימה וחסרת רחמים, ממניע לאומני-אידיאולוג ומתוך מטרה להמית אדם – יש למצות את הדין עם המבצעים, לא כל שכן מי שחלקו במעגל המרכזי והאלים ביותר כמשיב בענייננו. העברת מסר כזה תתרום תרומה משמעותית למלחמה בתופעה בזויה זו, אשר מגבירה מתח ומלבה שנאה בין הקבוצות השונות באוכלוסייה ופוגעת ברקמה העדינה של החיים המשותפים בערים המעורבות ובמדינה כולה.
החמרת ענישה בעבירות טרור: המחוקק החמיר בחוק המאבק בטרור את העונש למעשי טרור, וגם בית המשפט העליון עמד על כך שיש להחמיר בענישה בעבירות אלו. עונש המקסימום הקבוע לצד עבירת ניסיון הרצח בה הורשע הנאשם הינה 25 שנות מאסר, והוא הורשע גם בעבירות נוספות. העונש המרבי מבטא את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרת העבירות ומחייב ענישה מחמירה מזו שנגזרה על הנאשם.
הפגיעה הקשה בקרבן העבירה: בגזירת העונש לא ניתן גם משקל דיו לפגיעה החמורה בנפגע העבירה כתוצאה מאירוע הלינץ'. נזקים אלו מלווים אותו, כאמור, עד היום, ועוצמתם אינה מפתיעה בשים לב לחומרת התקיפה שעבר. לנפגע העבירה נגרם נזק קשה ביותר הנוגע לכל תחומי חייו – הגופני והנפשי.
לאור האמור, סבורה הפרקליטות כי אף שהוענש אשר הוטל על הנאשם הינו ממושך, הוא אינו הולם את חומרת מעשיו, האכזריות והעדר הרחמים שבאו לידי ביטוי באירוע בו הורשע. כמו כן, העונש אינו מבטא דיו את הענישה הראויה בגין מעשי טרור אלימים ממניע לאומני, לא כל שכן ניסיון רצח באירוע לינץ' על רקע לאומני. ענישה זו אינה משקפת את מעגלי הפגיעה הרחבים של מעשי הנאשם – מעבר לפגיעה החמורה בגוף ובנפש הקורבן הישיר להם – על הבטחון, על סדרי המשטר ועל הקיום המשותף בישראל.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה הבוקר לבית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של קוסאי עבאס (23), אשר הורשע במעשה טרור של ניסיון רצח, בעקבות חלקו בלינץ' שבוצע כלפי מור ג'אנאשווילי בעיר עכו, במהלך אירועי "שומת חומות הפרקליטות סבורה כי אף שהוטל על עבאס עונש מאסר ממושך של 17 שנים, היה ראוי כי בנסיבות החמורות והאכזריות של המעשים, אשר נצרבו בתודעה הישראלית, ימוצה הדין עם הנאשם ויושת עליו עונש חמור יותר, בשים לב שהעונש המירבי על עבירה מן הסוג בה הורשע עומד על 25 שנות מאסר
כזכור, כנגד עבאס הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה בגין אחד המקרים הקשים מאירועי "שומר חומות" - מעשה טרור של לינץ' אכזרי ואלים שבוצע כלפי מור ג'אנאשוילי, בלב העיר עכו על ידי עשרות אנשים – רק בשל היותו יהודי. כתב האישום כלל תיאור פוגרום אכזרי שהוביל לפציעתו הקשה ולהשלכות קשות מנשוא על חייו של ג'אנאשווילי, אשר הוסטו ממסלולם עד ליום זה. עבאס היה מעורב בהפרות הסדר כבר מתחילתו של אותו הערב, כאשר יצא מביתו כשהוא רעול פנים על מנת לפרוק זעמו בצורה אלימה, ולבסוף השתתף בלינץ' שבו היה חלק מהמעגל הקרוב והמיידי. הנאשם הוא אחד הפורעים המרכזיים באירוע הלינץ', והוא זה אשר הכה בראשו של נפגע העבירה באמצעות מקל עץ בעת שהיה שכוב על גבו שותת דם ללא יכולת להתגונן מפני ההמון המוסת. הנאשם המשיך והכה את נפגע העבירה בראשו כאשר הוא שכוב על גבו, עיניו פתוחות, ראשו שותת דם והוא ללא תנועה. בגין האמור, עבאס הורשע בתום הליך ממושך בעבירת מעשה טרור של ניסיון רצח, ונגזר עונש מאסר של 17 שנים.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר וכן עו"ד עידית פרג'ון, הגישה הבוקר ערעור על עונשו של עבאס בטענה כי לא ניתן משקל מספק לנסיבות החמורות בהן בוצעו המעשים, החמורים בפני עצמם ממילא, וכי היה מקום למצות את הדין עמו. זאת, בפרט בשים לב לאווירה והעיתוי בהם בוצעו, ובהינתן שהמחוקק קבע עונש מירבי של 25 שנות מאסר לעבירה מן הסוג שביצע.
עיתוי המעשים: הפרקליטות סבורה כי מעשי טרור המטילים אימה ופחד, על רקע גזעני ובעת משבר ומערכה צבאית, הם מין החמורים שבדין. לא דומה ביצוע מעשה אלימות ממניע לאומני-אידיאולוגי במצב רגיעה, לביצוע המעשה במצב שבו "השטח תוסס", והיה מקום ליתן לכך משקל משמעותי. יודגש כי החומרה הרבה באירועים כדוגמת האירוע שלפנינו טמונה גם בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו, כאשר הצטברות המעשים יוצרת נחשול של אלימות והרס.
חומרת המעשים: באירוע חמור כל כך של מעשה טרור של תקיפה אלימה וחסרת רחמים, ממניע לאומני-אידיאולוג ומתוך מטרה להמית אדם – יש למצות את הדין עם המבצעים, לא כל שכן מי שחלקו במעגל המרכזי והאלים ביותר כמשיב בענייננו. העברת מסר כזה תתרום תרומה משמעותית למלחמה בתופעה בזויה זו, אשר מגבירה מתח ומלבה שנאה בין הקבוצות השונות באוכלוסייה ופוגעת ברקמה העדינה של החיים המשותפים בערים המעורבות ובמדינה כולה.
החמרת ענישה בעבירות טרור: המחוקק החמיר בחוק המאבק בטרור את העונש למעשי טרור, וגם בית המשפט העליון עמד על כך שיש להחמיר בענישה בעבירות אלו. עונש המקסימום הקבוע לצד עבירת ניסיון הרצח בה הורשע הנאשם הינה 25 שנות מאסר, והוא הורשע גם בעבירות נוספות. העונש המרבי מבטא את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרת העבירות ומחייב ענישה מחמירה מזו שנגזרה על הנאשם.
הפגיעה הקשה בקרבן העבירה: בגזירת העונש לא ניתן גם משקל דיו לפגיעה החמורה בנפגע העבירה כתוצאה מאירוע הלינץ'. נזקים אלו מלווים אותו, כאמור, עד היום, ועוצמתם אינה מפתיעה בשים לב לחומרת התקיפה שעבר. לנפגע העבירה נגרם נזק קשה ביותר הנוגע לכל תחומי חייו – הגופני והנפשי.
לאור האמור, סבורה הפרקליטות כי אף שהוענש אשר הוטל על הנאשם הינו ממושך, הוא אינו הולם את חומרת מעשיו, האכזריות והעדר הרחמים שבאו לידי ביטוי באירוע בו הורשע. כמו כן, העונש אינו מבטא דיו את הענישה הראויה בגין מעשי טרור אלימים ממניע לאומני, לא כל שכן ניסיון רצח באירוע לינץ' על רקע לאומני. ענישה זו אינה משקפת את מעגלי הפגיעה הרחבים של מעשי הנאשם – מעבר לפגיעה החמורה בגוף ובנפש הקורבן הישיר להם – על הבטחון, על סדרי המשטר ועל הקיום המשותף בישראל.
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
נציבות האיחוד האירופי קבעה כי רמת ההגנה על הפרטיות בישראל תואמת את הרמה הנהוגה באיחוד האירופי.
מדובר בחידוש של הכרה שניתנה בשנת 2011 ובהחלטה אשר עשויה לחזק את קשרי המסחר עם מדינות אירופה, לפתח קשרי מחקר ולסייע בקידום תחומים נוספים במשק הישראלי.
מעמד התאימות (Adequacy) שניתן למדינת ישראל בשנת 2011, ואשר במהלך השנים הוקנה לקבוצה מצומצמת של מדינות נוספות מחוץ לאיחוד האירופי, מאפשר להעביר באופן חופשי מידע אישי ממדינות אירופה לישראל, ללא צורך במחויבויות רגולטוריות נוספות מצד הגורם האירופי שמעביר את המידע או מצד הגורם שמקבל את המידע בישראל. בפועל, משמעות מעמד זה היא שדין העברת מידע אישי מאירופה לישראל כמוהו כהעברת מידע בתוך האיחוד האירופי.
החלטת נציבות האיחוד האירופי מאפשרת זרימת מידע אישי לישראל באופן פשוט ונוח, ומקלה מבחינה משפטית ורגולטורית על כלל הגופים בישראל (ובכלל זה חברות ישראליות, עסקים, בתי חולים, מוסדות מחקר ורשויות ציבוריות) שמקבלים מידע אישי מאירופה. הכרה זו מונעת את הצורך במנגנונים פרטניים ועתירי משאבים, כגון הסדרים חוזיים מפורטים, ובכך מפחיתה עלויות לעסקים וארגונים בישראל, מצמצמת סיכונים משפטיים, ומייצרת יתרון תחרותי לחברות ישראליות.
ההחלטה צפויה בהמשך לעלות לדיון בפרלמנט האיחוד האירופי ובמוסדות נוספים של האיחוד האירופי.
שר המשפטים, יריב לוין: "אני מברך על החלטת נציבות האיחוד האירופי לחדש את ההכרה במדינת ישראל כמדינה שרמת ההגנה בה על מידע אישי תואמת את רמת ההגנה באיחוד האירופי. מדובר בצעד משמעותי לאחר תהליך רב שנים בהובלת משרד המשפטים, ובהחלטה חשובה עבור מדינת ישראל בהיבטי כלכלה, מסחר, יחסי חוץ והקשרים עם האיחוד האירופי. שימור מעמד התאימות מסייע לחברות ישראלית רבות הפועלות באיחוד האירופי בכך שהוא מקל על העברת מידע מגופים באירופה לישראל".
הבחינה המחודשת של ההכרה שניתנה למדינת ישראל ולמדינות נוספות, החלה לפני מספר שנים בעקבות שינוי פנימי בדיני הגנת הפרטיות באיחוד האירופי וחקיקתן של תקנות ה-GDPR (General Data Protection Regulations), בהתאם לאמות מידה חדשות שנקבעו בהן. בהחלטתה המקצועית היום, אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך תוקפו של מעמד התאימות של ישראל לצד כלל 11 המדינות שזכו למעמד בטרם חקיקת תקנות ה-GDPR.
ההחלטה ניתנה בעקבות תהליך בחינה מקצועי מקיף של נציבות האיחוד האירופי שנמשך מספר שנים, ומטעם ישראל נעשה בהובלת המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה יחד עם הרשות להגנת הפרטיות ומשרדי ממשלה נוספים. תהליך זה כלל הצגה מפורטת של משטר הגנת הפרטיות בישראל לרבות עמידה על ייחודיות המאפיינים השונים בשיטת המשפט הישראלית, וביצוע מהלכים משלימים בקשר לזכות לפרטיות, בין היתר התקנת תקנות, קבלת החלטת ממשלה בענין עצמאותה של הרשות להגנת הפרטיות ופרסום הנחיות של הרשות.
מצ"ב ההחלטה (עמ' 12):
https://commission.europa.eu/system/files/2024-01/JUST_template_comingsoon_Report%20on%20the%20first%20review%20of%20the%20functioning.pdf
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רון אברג'יל (23), אופק דהן (22), דניאל לוי (20) וחיים ביטרן (22) מראשון לציון לאחר שחטפו אדם, הכו אותו, איימו עליו כי ירצחו אותו וגנבו את רכבו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש דצמבר יצר המתלונן קשר עם סוכן הימורים, כתנאי לביצוע הימורים ביקש הסוכן מהמתלונן שיעביר 12,000 ₪, לאחר שהסוכן פתח לו את האפשרות להמר, ביטל המתלונן את העברה של הכסף. לאחר מספר ימים של הימורים זכה המתלונן בסכום של 6,900 ₪. אז יצר קשר עם הסוכן על מנת לקבל את כספי הזכייה והשניים קבעו להיפגש באשקלון. לאור האמור בסביבות השעה 22:00 בערב, יצא המתלונן עם רכבו לכיוון אזור המפגש. כשהגיע סמוך למקום, יצא מרכבו לפתע, הגיחו לעברו מתוך רכב מזדה אברג'יל כשהוא אוחז בסכין ואדם נוסף, כשברכב המזדה היו באותה העת שלושת הנאשמים הנוספים.
אברג'יל הצמיד את הסכין לצווארו של המתלונן והורה לו להיכנס לרכבו, כאשר אברג'יל התיישב לצדו בספסל האחורי והאדם הנוסף נהג ברכב. במהלך הנסיעה, הכה אברג'יל את המתלונן באמצעות הסכין ובאגרופים בראשו, אחז בסכין ואיים על המתלונן בכך שאמר לו שאם לא יביא להם כסף ואת רכבו הם ירצחו אותו, עוד אמרו לו שאם יפנה למשטרה הם יזרקו רימונים לעבר ביתו או מילים בדומה לכך. המתלונן כל העת התחנן על חייו ואמר לאברג'יל שישלם להם ובלבד שיניחו לו. כעבור זמן מה הגיעו כלי הרכב למקום בראשון לציון, שם הוציא אברג'יל את המתלונן מהרכב והנאשמים הנוספים, שהגיעו ברכב המזדה, הכו את המתלונן באמצעות אגרופים ובעיטות בראשו ובגופו. במקביל, נטלו הנאשמים מהמתלונן את מכשיר הטלפון הנייד שלו וניסו לבצע העברות כספים באמצעות. בנוסף, הנאשמים צילמו את המתלונן במכשירי הטלפון שלהם ובקשו ממנו לומר כי הוא מוסר להם את רכבו מרצונו החופשי ואף הורו לו לומר שהנאשמים לא איימו עליו.
בהמשך לאמור, הגיע רכב נוסף ממנו ירדו שני אנשים נוספים שאחד מהם הכה את המתלונן בפניו ואיים עליו שלא "יפלוט שטויות" וזאת אגב שיחת טלפון עם אביו במסגרתה איים אברג'יל על האבא שאם הוא לא ישלם לנאשמים סכום כסף בסך 40000 ₪ לערך הם "ירצחו לו את הילד" ושהמתלונן חייב להם כסף או מילים בדומה לכך. אביו של המתלונן השיב כי אינו יכול להעביר להם את הכסף ובתגובה בעט אברג'יל במתלונן על מנת שאביו ישמע אותו צועק ונאנק מכאבים. בשלב מסוים, חדלו הנאשמים ממעשיהם, נטלו את רכבו של המתלונן ואת הטלפון נייד שלו ואיימו עליו שאם יפנה למשטרה הם ירצחו אותו וגם אם ישבו בכלא יש להם גורמים שיטפלו בעניין עבורם.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד שוורץ במקביל צוין כי: "... המשיבים ביצעו עבירות חמורות של סחיטה, חטיפה ואלימות תוך הצטיידות בכלי תקיפה סכין, וכל זאת לאחר תכנון. אם ישוחררו המשיבים קיים סיכון ממשי שהמשיבים יחזורו ויבצעו עבירות ויסכנו את המתלונן ואת הציבור. מחומר החקירה עולה כי המתלונן חווה אירוע טראומטי."
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, שוד, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, הדחה בחקירה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד רון אברג'יל (23), אופק דהן (22), דניאל לוי (20) וחיים ביטרן (22) מראשון לציון לאחר שחטפו אדם, הכו אותו, איימו עליו כי ירצחו אותו וגנבו את רכבו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום, במהלך חודש דצמבר יצר המתלונן קשר עם סוכן הימורים, כתנאי לביצוע הימורים ביקש הסוכן מהמתלונן שיעביר 12,000 ₪, לאחר שהסוכן פתח לו את האפשרות להמר, ביטל המתלונן את העברה של הכסף. לאחר מספר ימים של הימורים זכה המתלונן בסכום של 6,900 ₪. אז יצר קשר עם הסוכן על מנת לקבל את כספי הזכייה והשניים קבעו להיפגש באשקלון. לאור האמור בסביבות השעה 22:00 בערב, יצא המתלונן עם רכבו לכיוון אזור המפגש. כשהגיע סמוך למקום, יצא מרכבו לפתע, הגיחו לעברו מתוך רכב מזדה אברג'יל כשהוא אוחז בסכין ואדם נוסף, כשברכב המזדה היו באותה העת שלושת הנאשמים הנוספים.
אברג'יל הצמיד את הסכין לצווארו של המתלונן והורה לו להיכנס לרכבו, כאשר אברג'יל התיישב לצדו בספסל האחורי והאדם הנוסף נהג ברכב. במהלך הנסיעה, הכה אברג'יל את המתלונן באמצעות הסכין ובאגרופים בראשו, אחז בסכין ואיים על המתלונן בכך שאמר לו שאם לא יביא להם כסף ואת רכבו הם ירצחו אותו, עוד אמרו לו שאם יפנה למשטרה הם יזרקו רימונים לעבר ביתו או מילים בדומה לכך. המתלונן כל העת התחנן על חייו ואמר לאברג'יל שישלם להם ובלבד שיניחו לו. כעבור זמן מה הגיעו כלי הרכב למקום בראשון לציון, שם הוציא אברג'יל את המתלונן מהרכב והנאשמים הנוספים, שהגיעו ברכב המזדה, הכו את המתלונן באמצעות אגרופים ובעיטות בראשו ובגופו. במקביל, נטלו הנאשמים מהמתלונן את מכשיר הטלפון הנייד שלו וניסו לבצע העברות כספים באמצעות. בנוסף, הנאשמים צילמו את המתלונן במכשירי הטלפון שלהם ובקשו ממנו לומר כי הוא מוסר להם את רכבו מרצונו החופשי ואף הורו לו לומר שהנאשמים לא איימו עליו.
בהמשך לאמור, הגיע רכב נוסף ממנו ירדו שני אנשים נוספים שאחד מהם הכה את המתלונן בפניו ואיים עליו שלא "יפלוט שטויות" וזאת אגב שיחת טלפון עם אביו במסגרתה איים אברג'יל על האבא שאם הוא לא ישלם לנאשמים סכום כסף בסך 40000 ₪ לערך הם "ירצחו לו את הילד" ושהמתלונן חייב להם כסף או מילים בדומה לכך. אביו של המתלונן השיב כי אינו יכול להעביר להם את הכסף ובתגובה בעט אברג'יל במתלונן על מנת שאביו ישמע אותו צועק ונאנק מכאבים. בשלב מסוים, חדלו הנאשמים ממעשיהם, נטלו את רכבו של המתלונן ואת הטלפון נייד שלו ואיימו עליו שאם יפנה למשטרה הם ירצחו אותו וגם אם ישבו בכלא יש להם גורמים שיטפלו בעניין עבורם.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד שוורץ במקביל צוין כי: "... המשיבים ביצעו עבירות חמורות של סחיטה, חטיפה ואלימות תוך הצטיידות בכלי תקיפה סכין, וכל זאת לאחר תכנון. אם ישוחררו המשיבים קיים סיכון ממשי שהמשיבים יחזורו ויבצעו עבירות ויסכנו את המתלונן ואת הציבור. מחומר החקירה עולה כי המתלונן חווה אירוע טראומטי."
לנאשמים יוחסו עבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, שוד, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, הדחה בחקירה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבתי המשפט בבאר שבע כתבי אישום כנגד נהגים שבשל נהיגתם הרשלנית גרמו למותן של הנוסעות שהיו עמן ברכב.
כתב האישום הראשון הוגש לבית המשפט לתעבורה על ידי עו"ד ואדים סיגל, מפרקליטות מחוז דרום נגד יוסף שלו (72) מעין המפרץ. מכתב האישום עולה כי ב 14.2.23 בשעות הצהריים נהג שלו ברכבו מקיבוץ בארי לכיוון צפון, כאשר עמו ברכב המנוחה. עת הגיע לאחת הצמתים באזור, לא ציית לתמרור עצור אלא המשיך בנהיגה רצופה אל תוך הצומת, זאת מבלי לתת זכות קידמה למשאית שהתקרבה משמאלו. כתוצאה מכך חסם שלו את נתיב הנסיעה של המשאית שפגעה בדופן שמאל של הרכב. עקב התאונה למנוחה נגרמו חבלות קשות והיא פונתה לבית-החולים, שם נפטרה כעבור מספר שעות, כמו כן גם שלו נזקק לטיפול רפואי בעקבות התאונה.
בבקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציין עו"ד סיגל כי: "אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות, כאמור לא ציית לתמרור 302 והפר את חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בו כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה."
לשלו יוחסה עבירה של גרם מוות ברשלנות.
כתב האישום השני הוגש להית המשפט המחוזי על ידי עו"ד אברהם ביטון מפרקליטות מחוז דרום נגד סולי אלגרינאוי מרהט. מכתב האישום עולה כי למרות שלאגרינאוי מעולם לא היה רישיון נהיגה בתוקף ב 7.12.23, בשעות הלילה המוקדמות, הוא נהג בכביש 6 לכיוון צפון עם שלושה נוסעים נוספים ברכבו. במהלך נסיעתו עקף רכב משמאל ומיד לאחר מכן עקף רכב מימין במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. אז איבד אלגרינאוי שליטה על הרכב כתוצאה מכך הרכב התהפך ואחת הנוסעות נזרקה מהרכב.
כתוצאה מהתאונה, המנוחה נחבלה, הובהלה לביה"ח ולאחר יומיים נפטרה מפצעיה, גם שאר נוסעי הרכב נפצעו ונזקקו לטיפול.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד ביטון כי: "... המשיב סיכן בפועל וגרם למות המנוחה בנהיגתו וזאת מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה תקף. דבר שמלמד שלא מדובר אך בסכנה על הכביש מחוזר זהירות, אלא במודע ובניגוד לחוק מסכן חיי אדם בדרכים ואין כל ערובה שתמנע ממנו להישנות הדבר"
לאגרנאוי יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה ללא פוליסת ביטוח רכב תקפה.
פרקליטות המדינה הגישה לבתי המשפט בבאר שבע כתבי אישום כנגד נהגים שבשל נהיגתם הרשלנית גרמו למותן של הנוסעות שהיו עמן ברכב.
כתב האישום הראשון הוגש לבית המשפט לתעבורה על ידי עו"ד ואדים סיגל, מפרקליטות מחוז דרום נגד יוסף שלו (72) מעין המפרץ. מכתב האישום עולה כי ב 14.2.23 בשעות הצהריים נהג שלו ברכבו מקיבוץ בארי לכיוון צפון, כאשר עמו ברכב המנוחה. עת הגיע לאחת הצמתים באזור, לא ציית לתמרור עצור אלא המשיך בנהיגה רצופה אל תוך הצומת, זאת מבלי לתת זכות קידמה למשאית שהתקרבה משמאלו. כתוצאה מכך חסם שלו את נתיב הנסיעה של המשאית שפגעה בדופן שמאל של הרכב. עקב התאונה למנוחה נגרמו חבלות קשות והיא פונתה לבית-החולים, שם נפטרה כעבור מספר שעות, כמו כן גם שלו נזקק לטיפול רפואי בעקבות התאונה.
בבקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציין עו"ד סיגל כי: "אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות, כאמור לא ציית לתמרור 302 והפר את חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בו כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה."
לשלו יוחסה עבירה של גרם מוות ברשלנות.
כתב האישום השני הוגש להית המשפט המחוזי על ידי עו"ד אברהם ביטון מפרקליטות מחוז דרום נגד סולי אלגרינאוי מרהט. מכתב האישום עולה כי למרות שלאגרינאוי מעולם לא היה רישיון נהיגה בתוקף ב 7.12.23, בשעות הלילה המוקדמות, הוא נהג בכביש 6 לכיוון צפון עם שלושה נוסעים נוספים ברכבו. במהלך נסיעתו עקף רכב משמאל ומיד לאחר מכן עקף רכב מימין במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. אז איבד אלגרינאוי שליטה על הרכב כתוצאה מכך הרכב התהפך ואחת הנוסעות נזרקה מהרכב.
כתוצאה מהתאונה, המנוחה נחבלה, הובהלה לביה"ח ולאחר יומיים נפטרה מפצעיה, גם שאר נוסעי הרכב נפצעו ונזקקו לטיפול.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד ביטון כי: "... המשיב סיכן בפועל וגרם למות המנוחה בנהיגתו וזאת מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה תקף. דבר שמלמד שלא מדובר אך בסכנה על הכביש מחוזר זהירות, אלא במודע ובניגוד לחוק מסכן חיי אדם בדרכים ואין כל ערובה שתמנע ממנו להישנות הדבר"
לאגרנאוי יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה ללא פוליסת ביטוח רכב תקפה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד מאור טלקר (23) ואושר זרח (30) מדימונה לאחר שבגין חוב של 500 ₪ תקפו את בעל החוב ואיימו עליו ועל אימו.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ווליד אלאבז עולה כי המתלונן רכש מטלקר קנאביס בסכומים שנעו בין 350-500 ₪. בשלב מסוים נוצר סכסוך בין השניים לאחר שהמתלונן היה חייב לטלקר 500 ₪ בעבור הקנאביס שרכש. לאחר שהמתלונן איחר בתשלום החוב, הגיע טלקר עם אדם נוסף למקום בו שהה המתלונן תפס אותו בצווארו והכניסו לרכב. ברכב, תקף טלקר את המתלונן הכה בו באגרופיו לראשו ודרש את החוב. המתלונן אשר חשש לחייו, בכה והתחנן שיפסיק את מעשיו והבטיח כי ישיב לו את החוב. בשלב מסוים, הורה לנהג לסוע למקום אחר, תוך שהוא מאיים על המתלונן באומרו כי "שם ישסה בו כלב". בהגיעם למקום, עת ירד נהג המונית להביא את הכלב, פגשו המתלונן וטלקר מכר של השניים, אשר ביקש לשחרר את המתלונן. בשלב זה, הניח טלקר למתלונן לעזוב את המקום, זאת לאחר שאיים עליו שאם יתלונן במשטרה הוא ירצח אותו. זמן מה לאחר מכן, החל טלקר באמצעות הפייסבוק לשלוח למתלונן הודעות בהן המשיך לאיים עליו.
במועד מסוים החליטו טלקר וזרח לגרום למתלונן לשלם את החוב בתוספת קנס. לאור האמור, החל זרח לשלוח לאימו של המתלונן, באמצעות הווטסאפ, הודעות בהן איים על השניים כך לדוגמה שלח לה: "תדאגי לי מחר לאלף מאתיים, אלף שלוש מאות שקל, לשחרר את הקרן, אני לא רוצה שיהיה בלאגן עם הבן שלך ואיתו, ולא רוצה את כל השטויות כי את יודעת מי אלה וכי כבר הסברתי לך כפרה עלייך..." וגם "תקשיבי טוב טוב יא חתיכת בת ז*ה יא שר*ה תקשיבי לי טוב טוב, אם את לא תביאי לי את הכסף את כל הכסף מחר, אני רוצח לך את הילד יא בת ש*ה אני יושב עלייך מעצר יא בת ז*ה אחת, כל הכסף מחר".
בסמוך לשליחת ההודעות הגיעו הנאשמים עם שני אנשים נוספים לבית של המתלונן ואימו חבטו על דלת בית המגורים באמצעות אגרופיהם ותוך שהם בועטים בחוזקה בדלת ודרשו לפתוח אותה. המתלוננים לא פתחו את הדלת ולבסוף הנאשמים והשניים עזבו את המקום.
לטלקר יוחסו עבירות של ייצור יבוא מסחר והספקה, סחיטה בכח, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לאחר שבמהלך חיפוש בביתו נתפסו סמים. לזרח יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד מאור טלקר (23) ואושר זרח (30) מדימונה לאחר שבגין חוב של 500 ₪ תקפו את בעל החוב ואיימו עליו ועל אימו.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ווליד אלאבז עולה כי המתלונן רכש מטלקר קנאביס בסכומים שנעו בין 350-500 ₪. בשלב מסוים נוצר סכסוך בין השניים לאחר שהמתלונן היה חייב לטלקר 500 ₪ בעבור הקנאביס שרכש. לאחר שהמתלונן איחר בתשלום החוב, הגיע טלקר עם אדם נוסף למקום בו שהה המתלונן תפס אותו בצווארו והכניסו לרכב. ברכב, תקף טלקר את המתלונן הכה בו באגרופיו לראשו ודרש את החוב. המתלונן אשר חשש לחייו, בכה והתחנן שיפסיק את מעשיו והבטיח כי ישיב לו את החוב. בשלב מסוים, הורה לנהג לסוע למקום אחר, תוך שהוא מאיים על המתלונן באומרו כי "שם ישסה בו כלב". בהגיעם למקום, עת ירד נהג המונית להביא את הכלב, פגשו המתלונן וטלקר מכר של השניים, אשר ביקש לשחרר את המתלונן. בשלב זה, הניח טלקר למתלונן לעזוב את המקום, זאת לאחר שאיים עליו שאם יתלונן במשטרה הוא ירצח אותו. זמן מה לאחר מכן, החל טלקר באמצעות הפייסבוק לשלוח למתלונן הודעות בהן המשיך לאיים עליו.
במועד מסוים החליטו טלקר וזרח לגרום למתלונן לשלם את החוב בתוספת קנס. לאור האמור, החל זרח לשלוח לאימו של המתלונן, באמצעות הווטסאפ, הודעות בהן איים על השניים כך לדוגמה שלח לה: "תדאגי לי מחר לאלף מאתיים, אלף שלוש מאות שקל, לשחרר את הקרן, אני לא רוצה שיהיה בלאגן עם הבן שלך ואיתו, ולא רוצה את כל השטויות כי את יודעת מי אלה וכי כבר הסברתי לך כפרה עלייך..." וגם "תקשיבי טוב טוב יא חתיכת בת ז*ה יא שר*ה תקשיבי לי טוב טוב, אם את לא תביאי לי את הכסף את כל הכסף מחר, אני רוצח לך את הילד יא בת ש*ה אני יושב עלייך מעצר יא בת ז*ה אחת, כל הכסף מחר".
בסמוך לשליחת ההודעות הגיעו הנאשמים עם שני אנשים נוספים לבית של המתלונן ואימו חבטו על דלת בית המגורים באמצעות אגרופיהם ותוך שהם בועטים בחוזקה בדלת ודרשו לפתוח אותה. המתלוננים לא פתחו את הדלת ולבסוף הנאשמים והשניים עזבו את המקום.
לטלקר יוחסו עבירות של ייצור יבוא מסחר והספקה, סחיטה בכח, סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לאחר שבמהלך חיפוש בביתו נתפסו סמים. לזרח יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.
שלום רב,
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום לח"כ עופר כסיף כי החליטה לאמץ את המלצת פרקליט המדינה, עמית איסמן, ולהגיש נגדו כתב אישום בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות במאי 2022. הודעה על החלטת היועצת המשפטית לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של ח"כ כסיף.
כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת, על מנת שיתאפשר לחבר הכנסת כסיף להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום לח"כ עופר כסיף כי החליטה לאמץ את המלצת פרקליט המדינה, עמית איסמן, ולהגיש נגדו כתב אישום בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות במאי 2022. הודעה על החלטת היועצת המשפטית לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של ח"כ כסיף.
כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת, על מנת שיתאפשר לחבר הכנסת כסיף להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
משרד המשפטים מפרסם להערות הציבור כללי אתיקה חדשים למתווכים במקרקעין
שלום רב,
בתום בחינה מחודשת של אתגרי האסדרה של שוק תיווך המקרקעין בישראל, משרד המשפטים מפרסם טיוטת כללי אתיקה למתווכים במקרקעין. השר במשרד המשפטים, דוד אמסלם, אישר לפרסום את טיוטת כללי האתיקה החדשים, הצפויים לשים סוף לתופעות בלתי רצויות שאותרו במהלך בדיקה מקיפה שערך משרד המשפטים בתחום תיווך המקרקעין.
במסגרת עבודת מטה שנעשתה במשרד המשפטים בשנתיים האחרונות, הוקם צוות משותף לאגף לאסדרת מקצועות, לחטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה וללשכה המשפטית של משרד המשפטים שבחן את האתגרים המרכזיים בתחום האסדרה (רגולציה) של שוק התיווך במקרקעין. דו"ח הערכת הרגולציה (RIA) המסכם של הצוות העלה מספר סוגיות אתיות ומקצועיות המצריכות טיפול ואסדרה בתחום תיווך המקרקעין, בהן: מסירת מידע שגוי או חסר על נכס, היבטים הנוגעים לפרסום נכסים, הסגת גבול מקצועי לתחום המשפטי או השמאי, היעדר הזדהות כמתווך מקרקעין בעת מתן שירות, שימוש במידע אישי או מידע על הנכס לצורך אחר ללא הסכמת הלקוח או הלקוחה ועוד.
לצורך בחינת האתגרים בתחום זה, הפיץ משרד המשפטים סקר לציבור הרחב, 'קול קורא' לקבלת התייחסות ותגובות עומק ואף ערך מפגש 'שולחנות עגולים' עם בעלי עניין בסוגיה וקיבל תמונת מצב המבוססת על תגובות של כ-2,000 אנשים. כמו כן, קיים מחקר משווה בין-לאומי לבחון כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם תופעות דומות ובחן את ההשפעה המשקית של חלופות האסדרה השונות המוצעות בתחום תיווך המקרקעין.
בתום עבודתו, המליץ הצוות על גיבוש כללי אתיקה למתווכי מקרקעין, במטרה להעלות את רמת המקצועיות, לקבוע שירותי בסיס שיינתנו במסגרת תיווך מקרקעין וכן לעגן את זכויותיהם של הצדדים לעסקה בה מעורב מתווך מקרקעין. על פי הערכת משרד המשפטים, החלת חובות האתיקה צפויה לחסוך למשק כ-196 מיליון ₪ בשנה (וזאת לאחר הפחתת העלות שתושת על מתווכים).
בין היתר, כללי האתיקה למתווכים במקרקעין עוסקים בחובות המתווך כלפי הלקוחות כגון איסור השפעה בלתי הוגנת, איסור הטעיה, חובת הצגת רישיון תיווך במקרקעין, מסירת מידע מהותי, חובות ואיסורים כלפי חברים למקצוע, איסור פעולות משפטיות ואיסור פעולות שמאיות כגון הערכת שווי נכס או פעולות שיוחדו לשמאי מקרקעין ועוד.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד:"משרד המשפטים שם למטרה את העלאת רמת השירות ושביעות הרצון של הציבור משירותי משרד המשפטים ובכללם, פעילותם של המתווכים במקרקרעין. תקנות האתיקה למתווכים בתחום המקרקעין הן צעד משמעותי נוסף שאנו מתכוונים ליישם על מנת להשיג מטרה זו. במסגרת כללי האתיקה החדשים יקבעו שירותי הבסיס שיינתנו במסגרת תיווך מקרקעין ויעוגנו זכויותיהם של הצדדים לעסקה בה מעורב מתווך מקרקעין".
ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ורשם המתווכים במקרקעין, עו"ד עמיר הרן: "במסגרת בחינת הרגולציה מצאנו כי זירת הנדל"ן מתאפיינת פעמים רבות בפערי כוחות ומידע, וכי יש מקום לחדד ולשפר את הכללים המנחים את התנהלות המתווכים. מטרת הכללים החדשים היא לשפר את זרימת המידע ולוודא כי התיווך נעשה על בסיס מידע מהימן ומקיף, בצורה מקצועית ובדרך ראויה לבעלי רישיון מטעם משרד המשפטים".
לטיוטת כללי האתיקה למתווכי מקרקעין באתר החקיקה הממשלתי:
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a093Y00001hh8PTQAY
------------------------------------------------------------------------
תיווך במקרקעין - רקע כללי:
תיווך במקרקעין בישראל הינו מקצוע מוסדר המחויב ברישיון המוענק על-ידי רשם המתווכים במקרקעין הפועל במסגרת האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996. ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ורשם המתווכים במקרקעין הוא עו"ד עמיר הרן.
תיווך ללא רישיון הינו עבירה פלילית הנאכפת על-ידי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. חוק המתווכים חוקק בשנת 1996 במטרה להסדיר את פעילות המתווכים על רקע התמורות שחלו בשוק הנדל"ן בעקבות גלי העלייה הגדולים של שנות ה-90. החוק נכנס לתוקף ביום 1.4.1997.
במסגרת התנאים לקבלת רישיון תיווך יש לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית. נכון לינואר 2024 פועלים בישראל כ- 26,300 מתווכים בעלי רישיון פעיל. בשנת 2023 נבחנו 4,687 נבחנים בבחינת הרישוי שהתקיימה 3 פעמים בשנה זו, מתוכם 3,980 עברו את הבחינה בהצלחה. בסך הכול 3,644 מתווכים חדשים הוסמכו בשנת 2023 (חלקם עברו את הבחינה בשנים קודמות – ציון מעבר תקף במשך 5 שנים).
שלום רב,
בתום בחינה מחודשת של אתגרי האסדרה של שוק תיווך המקרקעין בישראל, משרד המשפטים מפרסם טיוטת כללי אתיקה למתווכים במקרקעין. השר במשרד המשפטים, דוד אמסלם, אישר לפרסום את טיוטת כללי האתיקה החדשים, הצפויים לשים סוף לתופעות בלתי רצויות שאותרו במהלך בדיקה מקיפה שערך משרד המשפטים בתחום תיווך המקרקעין.
במסגרת עבודת מטה שנעשתה במשרד המשפטים בשנתיים האחרונות, הוקם צוות משותף לאגף לאסדרת מקצועות, לחטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה וללשכה המשפטית של משרד המשפטים שבחן את האתגרים המרכזיים בתחום האסדרה (רגולציה) של שוק התיווך במקרקעין. דו"ח הערכת הרגולציה (RIA) המסכם של הצוות העלה מספר סוגיות אתיות ומקצועיות המצריכות טיפול ואסדרה בתחום תיווך המקרקעין, בהן: מסירת מידע שגוי או חסר על נכס, היבטים הנוגעים לפרסום נכסים, הסגת גבול מקצועי לתחום המשפטי או השמאי, היעדר הזדהות כמתווך מקרקעין בעת מתן שירות, שימוש במידע אישי או מידע על הנכס לצורך אחר ללא הסכמת הלקוח או הלקוחה ועוד.
לצורך בחינת האתגרים בתחום זה, הפיץ משרד המשפטים סקר לציבור הרחב, 'קול קורא' לקבלת התייחסות ותגובות עומק ואף ערך מפגש 'שולחנות עגולים' עם בעלי עניין בסוגיה וקיבל תמונת מצב המבוססת על תגובות של כ-2,000 אנשים. כמו כן, קיים מחקר משווה בין-לאומי לבחון כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם תופעות דומות ובחן את ההשפעה המשקית של חלופות האסדרה השונות המוצעות בתחום תיווך המקרקעין.
בתום עבודתו, המליץ הצוות על גיבוש כללי אתיקה למתווכי מקרקעין, במטרה להעלות את רמת המקצועיות, לקבוע שירותי בסיס שיינתנו במסגרת תיווך מקרקעין וכן לעגן את זכויותיהם של הצדדים לעסקה בה מעורב מתווך מקרקעין. על פי הערכת משרד המשפטים, החלת חובות האתיקה צפויה לחסוך למשק כ-196 מיליון ₪ בשנה (וזאת לאחר הפחתת העלות שתושת על מתווכים).
בין היתר, כללי האתיקה למתווכים במקרקעין עוסקים בחובות המתווך כלפי הלקוחות כגון איסור השפעה בלתי הוגנת, איסור הטעיה, חובת הצגת רישיון תיווך במקרקעין, מסירת מידע מהותי, חובות ואיסורים כלפי חברים למקצוע, איסור פעולות משפטיות ואיסור פעולות שמאיות כגון הערכת שווי נכס או פעולות שיוחדו לשמאי מקרקעין ועוד.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד:"משרד המשפטים שם למטרה את העלאת רמת השירות ושביעות הרצון של הציבור משירותי משרד המשפטים ובכללם, פעילותם של המתווכים במקרקרעין. תקנות האתיקה למתווכים בתחום המקרקעין הן צעד משמעותי נוסף שאנו מתכוונים ליישם על מנת להשיג מטרה זו. במסגרת כללי האתיקה החדשים יקבעו שירותי הבסיס שיינתנו במסגרת תיווך מקרקעין ויעוגנו זכויותיהם של הצדדים לעסקה בה מעורב מתווך מקרקעין".
ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ורשם המתווכים במקרקעין, עו"ד עמיר הרן: "במסגרת בחינת הרגולציה מצאנו כי זירת הנדל"ן מתאפיינת פעמים רבות בפערי כוחות ומידע, וכי יש מקום לחדד ולשפר את הכללים המנחים את התנהלות המתווכים. מטרת הכללים החדשים היא לשפר את זרימת המידע ולוודא כי התיווך נעשה על בסיס מידע מהימן ומקיף, בצורה מקצועית ובדרך ראויה לבעלי רישיון מטעם משרד המשפטים".
לטיוטת כללי האתיקה למתווכי מקרקעין באתר החקיקה הממשלתי:
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a093Y00001hh8PTQAY
------------------------------------------------------------------------
תיווך במקרקעין - רקע כללי:
תיווך במקרקעין בישראל הינו מקצוע מוסדר המחויב ברישיון המוענק על-ידי רשם המתווכים במקרקעין הפועל במסגרת האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996. ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ורשם המתווכים במקרקעין הוא עו"ד עמיר הרן.
תיווך ללא רישיון הינו עבירה פלילית הנאכפת על-ידי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. חוק המתווכים חוקק בשנת 1996 במטרה להסדיר את פעילות המתווכים על רקע התמורות שחלו בשוק הנדל"ן בעקבות גלי העלייה הגדולים של שנות ה-90. החוק נכנס לתוקף ביום 1.4.1997.
במסגרת התנאים לקבלת רישיון תיווך יש לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית. נכון לינואר 2024 פועלים בישראל כ- 26,300 מתווכים בעלי רישיון פעיל. בשנת 2023 נבחנו 4,687 נבחנים בבחינת הרישוי שהתקיימה 3 פעמים בשנה זו, מתוכם 3,980 עברו את הבחינה בהצלחה. בסך הכול 3,644 מתווכים חדשים הוסמכו בשנת 2023 (חלקם עברו את הבחינה בשנים קודמות – ציון מעבר תקף במשך 5 שנים).
www.tazkirim.gov.il
טיוטת תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה מקצועית), התשפ"ד-2024
<p>במסגרת תיקון מס' 7 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996, הוסף סעיף 14כט לחוק שמאפשר לשר המשפטים להתקין תקנות אתיקה למתווכים במקרקעין. הוחלט כי בשלה העת להתקנת התקנות האמורות, ולפיכך מוצע לקבוע כללי אתיקה והתנהגות מקצועית ראויה של מתווכים במקרקעין. בתקנות…
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשחרר ממעצר קטין בן 14.5 אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח ולהעבירו למעון נעול עד לתום ההליכים נגדו. הקטין, לצד קטין נוסף, הגיעו לתל אביב כשהם מצוידים בסכינים במטרה לרצוח חייל צה"ל ונתפסו בסמוך לתחנת אוטובוס במרכז העיר רגע לפני ביצוע המעשים, בזכות עירנות כוחות הביטחון.
כנגד הקטין, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו ולקטין נוסף עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח. על פי עובדות כתב האישום, בחודש נובמבר האחרון, ועל רקע המלחמה שפרצה ביום 7.10.23, החליטו שני הקטינים לרצוח חייל צה"ל בדקירות סכין ובכך להפוך ל"שהידים". השניים נסעו לתל אביב כשהם מצוידים בשתי סכינים ובהגיעם לתחנת "מסוף 2000" בתל אביב, צעדו הלוך ושוב באיטיות ברחוב ארלוזורוב הסמוך לתחנה במטרה לאתר חייל צה"ל. שוטרי סיור שהבחינו בהתנהגותם החשודה ערכו חיפוש על גופם, מצאו את הסכינים ועצרו אותם. בית המשפט החליט על שחרורו של הקטין ממעצר והעברתו למעון נעול עד לתום ההליכים נגדו.
הפרקליטות, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית, עו"ד רחל מטר ועו"ד נועה עזרא-רחמני, הגישה ערר על ההחלטה לשחרר את הקטין למעון נעול בטענה כי אין מדובר בחלופת מעצר המספקת מענה למידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם בפרט על רקע המניע הלאומני האידיאולוגי המובהק העומד בבסיס העבירה שביצע, והכל בשים לב למצב הביטחוני הנפיץ השורר כיום בתוך ישראל, בעודה מצויה בלחימה.
הפרקליטות טענה כי המעשים של הקטין לא התרחשו במסגרת אירוע קצר או נקודתי, אלא כללו תכנון ושקילה ממושכים ביחד עם האחר במשך כשבועיים, בסמוך לאחר פרוץ המלחמה, הצטיידות בשתי סכינים גדולות, נסיעה ארוכה לתל אביב, הסתרת הסכינים על הגוף וחיפוש מטרה פוטנציאלית. יש במעשים אלו כדי לבטא תעוזה, נחישות ומניע אידיאולוגי עז.
הפרקליטות מדגישה כי למרבה הצער, זו אינה הפעם הראשונה שנערים צעירים עד מאד, ואף צעירים מנאשם זה, פועלים באותו האופן וכי הסיכון האדיר שבמעשים אלה התממש לא פעם בעבר, ואף עלה בחיי אדם.
לפיכך סבורה הפרקליטות כי שגה בית המשפט בהחלטתו לשחרר את הקטין למעון נעול, ומבקשת מבית המשפט הנכבד לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשחרר ממעצר קטין בן 14.5 אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח ולהעבירו למעון נעול עד לתום ההליכים נגדו. הקטין, לצד קטין נוסף, הגיעו לתל אביב כשהם מצוידים בסכינים במטרה לרצוח חייל צה"ל ונתפסו בסמוך לתחנת אוטובוס במרכז העיר רגע לפני ביצוע המעשים, בזכות עירנות כוחות הביטחון.
כנגד הקטין, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו ולקטין נוסף עבירה של מעשה טרור של ניסיון רצח. על פי עובדות כתב האישום, בחודש נובמבר האחרון, ועל רקע המלחמה שפרצה ביום 7.10.23, החליטו שני הקטינים לרצוח חייל צה"ל בדקירות סכין ובכך להפוך ל"שהידים". השניים נסעו לתל אביב כשהם מצוידים בשתי סכינים ובהגיעם לתחנת "מסוף 2000" בתל אביב, צעדו הלוך ושוב באיטיות ברחוב ארלוזורוב הסמוך לתחנה במטרה לאתר חייל צה"ל. שוטרי סיור שהבחינו בהתנהגותם החשודה ערכו חיפוש על גופם, מצאו את הסכינים ועצרו אותם. בית המשפט החליט על שחרורו של הקטין ממעצר והעברתו למעון נעול עד לתום ההליכים נגדו.
הפרקליטות, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית, עו"ד רחל מטר ועו"ד נועה עזרא-רחמני, הגישה ערר על ההחלטה לשחרר את הקטין למעון נעול בטענה כי אין מדובר בחלופת מעצר המספקת מענה למידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם בפרט על רקע המניע הלאומני האידיאולוגי המובהק העומד בבסיס העבירה שביצע, והכל בשים לב למצב הביטחוני הנפיץ השורר כיום בתוך ישראל, בעודה מצויה בלחימה.
הפרקליטות טענה כי המעשים של הקטין לא התרחשו במסגרת אירוע קצר או נקודתי, אלא כללו תכנון ושקילה ממושכים ביחד עם האחר במשך כשבועיים, בסמוך לאחר פרוץ המלחמה, הצטיידות בשתי סכינים גדולות, נסיעה ארוכה לתל אביב, הסתרת הסכינים על הגוף וחיפוש מטרה פוטנציאלית. יש במעשים אלו כדי לבטא תעוזה, נחישות ומניע אידיאולוגי עז.
הפרקליטות מדגישה כי למרבה הצער, זו אינה הפעם הראשונה שנערים צעירים עד מאד, ואף צעירים מנאשם זה, פועלים באותו האופן וכי הסיכון האדיר שבמעשים אלה התממש לא פעם בעבר, ואף עלה בחיי אדם.
לפיכך סבורה הפרקליטות כי שגה בית המשפט בהחלטתו לשחרר את הקטין למעון נעול, ומבקשת מבית המשפט הנכבד לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו.
מחר: משלחת תובעים בכירים ממדינות שאזרחיהן נרצחו או נחטפו ב-7 באוקטובר תבקר בישראל
שלום רב,
משלחת של תובעים כלליים ותובעים בכירים ממדינות שאזרחיהן נרצחו או נחטפו ב-7 באוקטובר, בהם ראשי מערכות התביעה בגרמניה, ארה"ב, בולגריה, צ'כיה, פורטוגל, אסטוניה וכן נציגי שגרירויות יפן, אוסטרליה ודנמרק, יגיעו מחר (שני) לביקור בישראל, במהלכו ייחשפו באופן בלתי אמצעי לזוועות שהתרחשו ב-7.10 בערים, במושבים ובקיבוצים בדרום.
הביקור מתקיים בהובלת משרד המשפטים ומשרד החוץ, ובמהלכו ייפגשו חברי המשלחת עם בכירי משרד המשפטים בהם היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ונציגי המשלחת הישראלית להאג, ויקבלו סקירות על ארגון החמאס והפשעים שביצעו אנשיו, מבכירי מערכת הביטחון, משרד החוץ ומשטרת ישראל. בנוסף, חברי המשלחת ייפגשו עם משפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו ויקיימו סיור ביישובי העוטף ובזירות המתקפה של ה-7 באוקטובר.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "בהמשך למאמצים שמוביל משרד המשפטים בזירה המשפטית הבינלאומית מאז אירועי ה-7 באוקטובר, הגעת המשלחת של בכירי מערכות המשפט והתביעה הפועלים בזירה הבינלאומית לישראל היא נדבך נוסף במאמצים לקדם הפעלת אמצעי אכיפה כנגד בכירי ופעילי חמאס בעולם כולו. הביקור בקיבוצי הדרום והמפגש עם משפחות החטופים יהוו הזדמנות להצגת תמונה ברורה, מדויקת ובלתי אמצעית של הפשעים הנתעבים שחמאס ביצעו, לא רק כלפי ישראלים אלא כלפי האנושות כולה".
הביקור ילווה על ידי צלמי לע"מ; צילומי סטילס + וידאו יועברו למערכות במהלך הביקור ולאחריו.
שלום רב,
משלחת של תובעים כלליים ותובעים בכירים ממדינות שאזרחיהן נרצחו או נחטפו ב-7 באוקטובר, בהם ראשי מערכות התביעה בגרמניה, ארה"ב, בולגריה, צ'כיה, פורטוגל, אסטוניה וכן נציגי שגרירויות יפן, אוסטרליה ודנמרק, יגיעו מחר (שני) לביקור בישראל, במהלכו ייחשפו באופן בלתי אמצעי לזוועות שהתרחשו ב-7.10 בערים, במושבים ובקיבוצים בדרום.
הביקור מתקיים בהובלת משרד המשפטים ומשרד החוץ, ובמהלכו ייפגשו חברי המשלחת עם בכירי משרד המשפטים בהם היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ונציגי המשלחת הישראלית להאג, ויקבלו סקירות על ארגון החמאס והפשעים שביצעו אנשיו, מבכירי מערכת הביטחון, משרד החוץ ומשטרת ישראל. בנוסף, חברי המשלחת ייפגשו עם משפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו ויקיימו סיור ביישובי העוטף ובזירות המתקפה של ה-7 באוקטובר.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "בהמשך למאמצים שמוביל משרד המשפטים בזירה המשפטית הבינלאומית מאז אירועי ה-7 באוקטובר, הגעת המשלחת של בכירי מערכות המשפט והתביעה הפועלים בזירה הבינלאומית לישראל היא נדבך נוסף במאמצים לקדם הפעלת אמצעי אכיפה כנגד בכירי ופעילי חמאס בעולם כולו. הביקור בקיבוצי הדרום והמפגש עם משפחות החטופים יהוו הזדמנות להצגת תמונה ברורה, מדויקת ובלתי אמצעית של הפשעים הנתעבים שחמאס ביצעו, לא רק כלפי ישראלים אלא כלפי האנושות כולה".
הביקור ילווה על ידי צלמי לע"מ; צילומי סטילס + וידאו יועברו למערכות במהלך הביקור ולאחריו.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מוסטפא עבד אל נבי ואחמד נתשה, תושבי ירושלים כבני 19-20, שתכננו לבצע פיגוע בסמוך לכנסת ישראל במסגרת הזדהותם עם ארגון דאע"ש. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד ספיר מרדכי מפרקליטות מחוז ירושלים, במסגרתם התחזקותם של הנאשמים מבחינה דתית, חשיפתם לאידיאולוגיית דאע"ש ותמיכתם בארגון, הם נהגו לצפות על בסיס יומי ובאופן שיטתי ומתמשך בסרטוני דאע"ש הכוללים הטפות דתיות, עריפות ראשים והוצאות להורג מסוגים שונים. במהלך חודש נובמבר האחרון, החליט מוסטפא לבצע פיגוע טרור בדרך של פיצוץ משאית תופת מלאה במיכלי גז בסמוך לכנסת ישראל במטרה לגרום לרציחתם של יהודים רבים ולגרום לנזק רב.
לשם קידום תכניתו החל מוסטפא להעמיק וללמוד על חומרי נפץ, ובין היתר כתב מסמך מידע ונוסחאות על מהירות החומר בזמן פיצוץ וכמות החומר הנפץ הדרושה ביחס למיקום הנחת המטען לשם יעילות מרבית של הפיצוץ. בהמשך ללימודיו הצטייד בחומרים כימיים שישמשו אותו לצורך ביצוע הפיגוע והחל להכין חומר נפץ, בין היתר הרתיח חומרים כימיים, צמצם אותם לריכוזיות הנדרשת לשם הכנת חומר נפץ והחל לברר אודות מיקום כנסת ישראל. על פי כתב האישום, פנה מוסטפא לאחמד וביקש ממנו שיעזור לו להשיג כלים וחומרים נוספים לטובת ייצור מטען נפץ והציע לו להשתתף עמו בפיגוע ואחמד נענה לכך. במהלך מעצרם של השניים השליך מוסטפא קבצים והוראות שבהם החזיק לעבר הרצפה. בשל מעצרם של השניים תכנית הפיגוע לא הושלמה. כמו כן, במהלך חודש אוקטובר האחרון תלה אחמד דגלים של ארגון החמאס בשכונת ראס אל עמוד במשך כשבוע.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות ניסיון לפעולה בנשק למטרות טרור, קשר למעשה טרור של פעולה בנשק למטרות טרור, אימונים או הדרכה למעשה טרור, חברות בארגון טרור ושיבוש מהלכי משפט.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מוסטפא עבד אל נבי ואחמד נתשה, תושבי ירושלים כבני 19-20, שתכננו לבצע פיגוע בסמוך לכנסת ישראל במסגרת הזדהותם עם ארגון דאע"ש. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד ספיר מרדכי מפרקליטות מחוז ירושלים, במסגרתם התחזקותם של הנאשמים מבחינה דתית, חשיפתם לאידיאולוגיית דאע"ש ותמיכתם בארגון, הם נהגו לצפות על בסיס יומי ובאופן שיטתי ומתמשך בסרטוני דאע"ש הכוללים הטפות דתיות, עריפות ראשים והוצאות להורג מסוגים שונים. במהלך חודש נובמבר האחרון, החליט מוסטפא לבצע פיגוע טרור בדרך של פיצוץ משאית תופת מלאה במיכלי גז בסמוך לכנסת ישראל במטרה לגרום לרציחתם של יהודים רבים ולגרום לנזק רב.
לשם קידום תכניתו החל מוסטפא להעמיק וללמוד על חומרי נפץ, ובין היתר כתב מסמך מידע ונוסחאות על מהירות החומר בזמן פיצוץ וכמות החומר הנפץ הדרושה ביחס למיקום הנחת המטען לשם יעילות מרבית של הפיצוץ. בהמשך ללימודיו הצטייד בחומרים כימיים שישמשו אותו לצורך ביצוע הפיגוע והחל להכין חומר נפץ, בין היתר הרתיח חומרים כימיים, צמצם אותם לריכוזיות הנדרשת לשם הכנת חומר נפץ והחל לברר אודות מיקום כנסת ישראל. על פי כתב האישום, פנה מוסטפא לאחמד וביקש ממנו שיעזור לו להשיג כלים וחומרים נוספים לטובת ייצור מטען נפץ והציע לו להשתתף עמו בפיגוע ואחמד נענה לכך. במהלך מעצרם של השניים השליך מוסטפא קבצים והוראות שבהם החזיק לעבר הרצפה. בשל מעצרם של השניים תכנית הפיגוע לא הושלמה. כמו כן, במהלך חודש אוקטובר האחרון תלה אחמד דגלים של ארגון החמאס בשכונת ראס אל עמוד במשך כשבוע.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות ניסיון לפעולה בנשק למטרות טרור, קשר למעשה טרור של פעולה בנשק למטרות טרור, אימונים או הדרכה למעשה טרור, חברות בארגון טרור ושיבוש מהלכי משפט.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, במפגש עם תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה מהעולם, הבוקר בתל אביב:
"חקירת המחבלים והעמדתם לדין היא משימה בעלת חשיבות עליונה עבור ישראל ועבור הקהילה הבין-לאומית. חובתנו היא להילחם בטרור, לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען הקהילה הבין לאומית ושאר מדינות העולם אשר חולקות עמנו את המחויבות לעקרונות הצדק והאנושיות.
כולי תקווה כי לאחר הביקור בישראל, תמשיכו לפעול בנחישות בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותכם כחלק ממאבקנו בטרור".
"חקירת המחבלים והעמדתם לדין היא משימה בעלת חשיבות עליונה עבור ישראל ועבור הקהילה הבין-לאומית. חובתנו היא להילחם בטרור, לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען הקהילה הבין לאומית ושאר מדינות העולם אשר חולקות עמנו את המחויבות לעקרונות הצדק והאנושיות.
כולי תקווה כי לאחר הביקור בישראל, תמשיכו לפעול בנחישות בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותכם כחלק ממאבקנו בטרור".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב שדרות (31) לאחר שביצע עבירות מין בבתה הקטינה של בת זוגו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום פלילי, עולה כי הנאשם אנס את בתו החורגת וביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים. המעשים בוצעו בבית המשפחה ובזמן שאימה של הקטינה הייתה בבית.
במקביל ביקשה הפרקליטות את המשך מעצרו של הנאשם על לתום ההליכים המשפטיים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינה. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו הותר לפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תושב שדרות (31) לאחר שביצע עבירות מין בבתה הקטינה של בת זוגו.
על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום פלילי, עולה כי הנאשם אנס את בתו החורגת וביצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים. המעשים בוצעו בבית המשפחה ובזמן שאימה של הקטינה הייתה בבית.
במקביל ביקשה הפרקליטות את המשך מעצרו של הנאשם על לתום ההליכים המשפטיים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינה. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו הותר לפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין (16) מהדרום בגין עבירות הונאה ונשק בין היתר לאחר שניסה לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, של חיילים שנכנסו להילחם ברצועת עזה וסחר בתחמושת גנובה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", קרוב משפחתו של הקטין המשרת כחייל סדיר בגבול עזה, גנב כרטיסי אשראי של מספר חיילים, אשר נכנסו להילחם ברצועת עזה. החייל העביר את פרטי כרטיסי האשראי לקטין, אשר עשה מספר רב של ניסיונות להשתמש בהם, במרבית המקרים ללא הצלחה.
במקרה אחר פנה החייל אל הקטין וביקש ממנו שימצא לו רוכש למחסניות וכדורים המתאימים ל 16 M. לאור האמור פנה הקטין אל סאלח אבו סאלח והציע לו לקנות את ציוד. ב 09.11.23, במהלך יציאתו מהבסיס, גנב החייל את המחסניות והתחמושת והביאם לביתו, אז הגיע הקטין אסף את המחסניות והתחמושת והעבירם לסאלח בתמורה ל 3,000 ₪. בנוסף, באחת הפעמים שהחייל יצא מבסיסו לחופשה, הוא מסר את נשקו לקטין, שירה מהנשק באזור מגורים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגד הקטין ציין עו"ד דמרי: "...שעה שמעשי המשיב והאחרים אלו נעשו בעת מלחמה, כשהחיילים נלחמים על המדינה, וכרטיסי האשראי שלהם נגנבים, בזמן היותם ברצועת עזה, וכשגם המחסניות והתחמושת הנדרשת ללחימה, נמכרת לצורכים פליליים אזרחיים- הרי שיש בכך כדי לראות את התעוזה הרבה של המשיב והאחרים ומכאן מסוכנתו כפולה ומכופלת.
כתב אישום נוסף הוגש על ידי עו"ד דמרי לבית משפט השלום בבאר שבע נגד סאלח אבו סאלח לאחר שרכש את המחסניות והתחמושת מהקטין. בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי כי: "... במעשיו החמורים היוה המשיב שרשרת בחוליה שמפיצה את התחמושת ומסיטה אותו משימושו הצבאי בזמן מלחמה, אל הציבור, כאשר כל קליע וקליע הינו בעל פוטינצאל נזק עצום שעלול לעלות בחיי אדם."
לקטין יוחסו עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, סחר בנשק וירי מנשק חם ולאבו סאלח יוחסה עבירה של רכישת תחמושת.
מצ"ב כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשו בעניינו של אבו סאלח.
לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין (16) מהדרום בגין עבירות הונאה ונשק בין היתר לאחר שניסה לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, של חיילים שנכנסו להילחם ברצועת עזה וסחר בתחמושת גנובה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", קרוב משפחתו של הקטין המשרת כחייל סדיר בגבול עזה, גנב כרטיסי אשראי של מספר חיילים, אשר נכנסו להילחם ברצועת עזה. החייל העביר את פרטי כרטיסי האשראי לקטין, אשר עשה מספר רב של ניסיונות להשתמש בהם, במרבית המקרים ללא הצלחה.
במקרה אחר פנה החייל אל הקטין וביקש ממנו שימצא לו רוכש למחסניות וכדורים המתאימים ל 16 M. לאור האמור פנה הקטין אל סאלח אבו סאלח והציע לו לקנות את ציוד. ב 09.11.23, במהלך יציאתו מהבסיס, גנב החייל את המחסניות והתחמושת והביאם לביתו, אז הגיע הקטין אסף את המחסניות והתחמושת והעבירם לסאלח בתמורה ל 3,000 ₪. בנוסף, באחת הפעמים שהחייל יצא מבסיסו לחופשה, הוא מסר את נשקו לקטין, שירה מהנשק באזור מגורים.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה כנגד הקטין ציין עו"ד דמרי: "...שעה שמעשי המשיב והאחרים אלו נעשו בעת מלחמה, כשהחיילים נלחמים על המדינה, וכרטיסי האשראי שלהם נגנבים, בזמן היותם ברצועת עזה, וכשגם המחסניות והתחמושת הנדרשת ללחימה, נמכרת לצורכים פליליים אזרחיים- הרי שיש בכך כדי לראות את התעוזה הרבה של המשיב והאחרים ומכאן מסוכנתו כפולה ומכופלת.
כתב אישום נוסף הוגש על ידי עו"ד דמרי לבית משפט השלום בבאר שבע נגד סאלח אבו סאלח לאחר שרכש את המחסניות והתחמושת מהקטין. בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד דמרי כי: "... במעשיו החמורים היוה המשיב שרשרת בחוליה שמפיצה את התחמושת ומסיטה אותו משימושו הצבאי בזמן מלחמה, אל הציבור, כאשר כל קליע וקליע הינו בעל פוטינצאל נזק עצום שעלול לעלות בחיי אדם."
לקטין יוחסו עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, סחר בנשק וירי מנשק חם ולאבו סאלח יוחסה עבירה של רכישת תחמושת.
מצ"ב כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשו בעניינו של אבו סאלח.
לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.
תיקון לחוק זכויות החולה יקל על בני משפחה שצריכים לקבל החלטות על טיפולים רפואיים דחופים לבגירים שאינם יכולים לקבל החלטה מדעת: יוכלו לשמש כמקבלי החלטות זמניים ללא צורך לפנות באופן דחוף לבית המשפט
ישנם כ- 6000 מקרים בשנה בהם בני משפחה נאלצים לקבל החלטה רפואית דחופה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק זכויות החולה, שיקל על מתן טיפול רפואי דחוף למטופל בגיר, שאינו יכול לתת הסכמה מדעת לטיפול בו כי אינו מבין בדבר. החוק החדש קובע מנגנון מסודר, יעיל, מהיר ומכבד למתן אישור לבן משפחה לשמש כמקבל החלטות זמני לעניין טיפולים רפואיים לאדם, בלי שיהיה צורך לפנות למינוי אפוטרופוס באופן דחוף בבית המשפט.
תיקון זה הוא המשך לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והוא חלק מהמלצות הצוות הבינמשרדי לגיבוש תכנית לאומית רב-שנתית לתחום האפוטרופסות ולתמיכה ולהגנה על בגירים. בצוות הבינמשרדי היו חברים האפוטרופוס הכללי, נציגי המחלקה למשפט ציבורי חוקתי בייעוץ וחקיקה- משרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. על פי התיקון, מעתה יתאפשר מינוי קרוב משפחה כאפוטרופוס לעניינים רפואיים דחופים לאדם. מדובר בכ-6,000 מקרים בשנה שיסייעו לבני משפחה, בשעה קשה שבה בן משפחתם מאושפז ואשר מצבו החמור אינו מאפשר לו לתת הסכמה לטיפולים רפואיים, לקבל החלטות בעניינו מבלי לפנות לבית המשפט בבקשה להתמנות כאפוטרופוס, לשם קבלת ההחלטה הרפואית. התיקון יחסוך את הפנייה לבית המשפט ויאפשר להם להסכים ביניהם על הגורם שיוכל לתת את ההסכמה לטיפול הרפואי הנדרש. משך המינוי של האפוטרופוס יהיה לחצי שנה והוא יכול לתת החלטות נחוצות בענייניו של המטופל.
התיקון יקל על משפחות ויפחית נטל בירוקרטי, עלויות כלכליות וימנע עיכובים במתן טיפול רפואי דחוף לאדם.
ישנם כ- 6000 מקרים בשנה בהם בני משפחה נאלצים לקבל החלטה רפואית דחופה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק זכויות החולה, שיקל על מתן טיפול רפואי דחוף למטופל בגיר, שאינו יכול לתת הסכמה מדעת לטיפול בו כי אינו מבין בדבר. החוק החדש קובע מנגנון מסודר, יעיל, מהיר ומכבד למתן אישור לבן משפחה לשמש כמקבל החלטות זמני לעניין טיפולים רפואיים לאדם, בלי שיהיה צורך לפנות למינוי אפוטרופוס באופן דחוף בבית המשפט.
תיקון זה הוא המשך לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והוא חלק מהמלצות הצוות הבינמשרדי לגיבוש תכנית לאומית רב-שנתית לתחום האפוטרופסות ולתמיכה ולהגנה על בגירים. בצוות הבינמשרדי היו חברים האפוטרופוס הכללי, נציגי המחלקה למשפט ציבורי חוקתי בייעוץ וחקיקה- משרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. על פי התיקון, מעתה יתאפשר מינוי קרוב משפחה כאפוטרופוס לעניינים רפואיים דחופים לאדם. מדובר בכ-6,000 מקרים בשנה שיסייעו לבני משפחה, בשעה קשה שבה בן משפחתם מאושפז ואשר מצבו החמור אינו מאפשר לו לתת הסכמה לטיפולים רפואיים, לקבל החלטות בעניינו מבלי לפנות לבית המשפט בבקשה להתמנות כאפוטרופוס, לשם קבלת ההחלטה הרפואית. התיקון יחסוך את הפנייה לבית המשפט ויאפשר להם להסכים ביניהם על הגורם שיוכל לתת את ההסכמה לטיפול הרפואי הנדרש. משך המינוי של האפוטרופוס יהיה לחצי שנה והוא יכול לתת החלטות נחוצות בענייניו של המטופל.
התיקון יקל על משפחות ויפחית נטל בירוקרטי, עלויות כלכליות וימנע עיכובים במתן טיפול רפואי דחוף לאדם.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשו של ראמי שאמי, אשר הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לפשע ועבירות נשק. הנאשם פעל להברחת סמים וכלי נשק דרך לבנון וירדן, למול תושב לבנון אשר השתייך לארגון חיזבאללה. הפרקליטות ערערה על עונש 3.5 שנות המאסר שנגזר עליו בטענה כי אינו משקף את החומרה שבביצוע עבירה שבבסיסה סיכון לפגיעה בביטחון המדינה. בית המשפט קיבל את עמדתה והחמיר בעונשו כך שירצה 6 שנות מאסר.
על פי כתב האישום, בשנת 2021 פנה תושב דרום לבנון, הפעיל בארגון חיזבאללה, למכר של הנאשם, והציע לו לבצע הברחות של סמים וכלי נשק לשטח ישראל. המכר הציע לנאשם לבצע עימו את ההברחות והשניים החלו בניסיון לאתר פרצות מתאימות בגבול ישראל-לבנון. בהמשך ניסו השניים לאתר איש קשר שיאפשר להם גישה להברחות גם מגבול ישראל-ירדן.
כחלק מפעילותו, נסע שאמי מספר פעמים לגבול ישראל-לבנון וצילם במקום תמונות אותן העביר באמצעות טלפון מבצעי לפעיל החיזבאללה עימו עמדו בקשר. בהזדמנות אחרת העבירו שאמי ומכרו 15,000 דולר לפעיל החיזבאללה לצורך ייבוא אקדחים לישראל, אשר נתפסו לבסוף בגבול ישראל-ירדן. במועד אחר טסו הנאשם ומכרו לאיסטנבול, שם פגשו את פעיל חיזבאללה עימו היו בקשר ואדם נוסף, אשר התברר כי אף הוא פעיל חיזבאללה שפעל בעבר להברחות סמים ונשק לשטח ישראל. בפגישות הוצע למכר לסייע להעביר נשק לפעילי חיזבאללה בישראל ולבצע חטיפה של חייל ישראלי. המכר עדכן את שאמי כי מדובר בשני פעילי חיזבאללה וכי הם עשויים להציע לו הצעה דומה. במהלך פגישות נוספות שקיימו הארבעה באינסטנבול, בהן דובר על הברחות נשק, הסכים שאמי לבצע הברחות למטרת סחר בלבד בתוך ישראל אך לא הסכים להעביר את כלי הנשק לאנשים אחרים מטעמם. זמן מה לאחר חזרתם לארץ והמשך הפעילות, נותק הקשר בין שאמי לבין פעיל חיזבאללה בעוד מכרו המשיך בקשר מולו לבדו.
באישום נוסף שנכלל בכתב האישום, נתפס אצל הנאשם נשק מסוג תת מקלע ומחסנית, אשר נרכש והוחזק על ידו שלא כחוק.
בגין האמור הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירות בנשק (רכישה והחזקה), ונגזר עליו עונש 42 חודשי מאסר.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, לצד עו"ד איתי שהם, הגישו ערעור על קולת עונשו של הנאשם, ודרשו להחמירו משמעותית באופן שיבטא בצורה הולמת יותר את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. הפרקליטות טענה כי מדובר בעבירות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד אשר פגעו בביטחון המדינה והיה טמון בהן פוטנציאל נזק רב. בין היתר טענה הפרקליטות כי יש לתת משקל למשך ביצוע המעשים שהתפרסו על פני חצי שנה וממד התכנון שנלווה להם. עוד נטען כי בית המשפט העניק לא העניק משקל מספק לעובדה כי הנאשם המשיך במעשים על אף החשדות שעלו בו בדבר הקשר לארגון הטרור חיזבאללה.
בית המשפט העליון קיבל את טענות הפרקליטות וקבע כי העונש שהושת בגין מעשיו החמורים של הנאשם הינו מקל באופן המצדיק את התערבותו. בית המשפט הדגיש כי העבירה בה הורשע הנאשם – מגע עם סוכן חוץ, הינה מן החמורות שבספר החוקים, וטומנת בחובה פגיעה בערך המוגן של ביטחון המדינה, וכי העונש אינו מבטא בצורה הולמת דיו את הסיכון הנשקף מעצם ביצועה למדינה ולאזרחיה.
בהמשך לדברים, החמיר בית המשפט בעונשו וגזר עליו 6 שנות מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בכלל ולפיו ערכאת הערעור לא ממצה את מלוא חומרת הדין.
מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר משקפת את עמדתנו הברורה בדבר הצורך להחמיר באופן משמעותי את הענישה בכל האמור לעבירות ביטחון ונשק. הדבר נכון בימים כתיקונים ובטח ובטח בעת הנוכחית, שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, וקיימת חשיבות גוברת בהעברת מסר מרתיע בכל הקשור לשיתוף פעולה עם ארגונים המבקשים לפגוע בביטחון מדינת ישראל, קל וחומר עם ארגוני טרור".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשו של ראמי שאמי, אשר הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לפשע ועבירות נשק. הנאשם פעל להברחת סמים וכלי נשק דרך לבנון וירדן, למול תושב לבנון אשר השתייך לארגון חיזבאללה. הפרקליטות ערערה על עונש 3.5 שנות המאסר שנגזר עליו בטענה כי אינו משקף את החומרה שבביצוע עבירה שבבסיסה סיכון לפגיעה בביטחון המדינה. בית המשפט קיבל את עמדתה והחמיר בעונשו כך שירצה 6 שנות מאסר.
על פי כתב האישום, בשנת 2021 פנה תושב דרום לבנון, הפעיל בארגון חיזבאללה, למכר של הנאשם, והציע לו לבצע הברחות של סמים וכלי נשק לשטח ישראל. המכר הציע לנאשם לבצע עימו את ההברחות והשניים החלו בניסיון לאתר פרצות מתאימות בגבול ישראל-לבנון. בהמשך ניסו השניים לאתר איש קשר שיאפשר להם גישה להברחות גם מגבול ישראל-ירדן.
כחלק מפעילותו, נסע שאמי מספר פעמים לגבול ישראל-לבנון וצילם במקום תמונות אותן העביר באמצעות טלפון מבצעי לפעיל החיזבאללה עימו עמדו בקשר. בהזדמנות אחרת העבירו שאמי ומכרו 15,000 דולר לפעיל החיזבאללה לצורך ייבוא אקדחים לישראל, אשר נתפסו לבסוף בגבול ישראל-ירדן. במועד אחר טסו הנאשם ומכרו לאיסטנבול, שם פגשו את פעיל חיזבאללה עימו היו בקשר ואדם נוסף, אשר התברר כי אף הוא פעיל חיזבאללה שפעל בעבר להברחות סמים ונשק לשטח ישראל. בפגישות הוצע למכר לסייע להעביר נשק לפעילי חיזבאללה בישראל ולבצע חטיפה של חייל ישראלי. המכר עדכן את שאמי כי מדובר בשני פעילי חיזבאללה וכי הם עשויים להציע לו הצעה דומה. במהלך פגישות נוספות שקיימו הארבעה באינסטנבול, בהן דובר על הברחות נשק, הסכים שאמי לבצע הברחות למטרת סחר בלבד בתוך ישראל אך לא הסכים להעביר את כלי הנשק לאנשים אחרים מטעמם. זמן מה לאחר חזרתם לארץ והמשך הפעילות, נותק הקשר בין שאמי לבין פעיל חיזבאללה בעוד מכרו המשיך בקשר מולו לבדו.
באישום נוסף שנכלל בכתב האישום, נתפס אצל הנאשם נשק מסוג תת מקלע ומחסנית, אשר נרכש והוחזק על ידו שלא כחוק.
בגין האמור הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירות בנשק (רכישה והחזקה), ונגזר עליו עונש 42 חודשי מאסר.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, לצד עו"ד איתי שהם, הגישו ערעור על קולת עונשו של הנאשם, ודרשו להחמירו משמעותית באופן שיבטא בצורה הולמת יותר את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. הפרקליטות טענה כי מדובר בעבירות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד אשר פגעו בביטחון המדינה והיה טמון בהן פוטנציאל נזק רב. בין היתר טענה הפרקליטות כי יש לתת משקל למשך ביצוע המעשים שהתפרסו על פני חצי שנה וממד התכנון שנלווה להם. עוד נטען כי בית המשפט העניק לא העניק משקל מספק לעובדה כי הנאשם המשיך במעשים על אף החשדות שעלו בו בדבר הקשר לארגון הטרור חיזבאללה.
בית המשפט העליון קיבל את טענות הפרקליטות וקבע כי העונש שהושת בגין מעשיו החמורים של הנאשם הינו מקל באופן המצדיק את התערבותו. בית המשפט הדגיש כי העבירה בה הורשע הנאשם – מגע עם סוכן חוץ, הינה מן החמורות שבספר החוקים, וטומנת בחובה פגיעה בערך המוגן של ביטחון המדינה, וכי העונש אינו מבטא בצורה הולמת דיו את הסיכון הנשקף מעצם ביצועה למדינה ולאזרחיה.
בהמשך לדברים, החמיר בית המשפט בעונשו וגזר עליו 6 שנות מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בכלל ולפיו ערכאת הערעור לא ממצה את מלוא חומרת הדין.
מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר משקפת את עמדתנו הברורה בדבר הצורך להחמיר באופן משמעותי את הענישה בכל האמור לעבירות ביטחון ונשק. הדבר נכון בימים כתיקונים ובטח ובטח בעת הנוכחית, שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, וקיימת חשיבות גוברת בהעברת מסר מרתיע בכל הקשור לשיתוף פעולה עם ארגונים המבקשים לפגוע בביטחון מדינת ישראל, קל וחומר עם ארגוני טרור".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון, קיבל את ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והרשיע את יאיר ביטון בעבירות מרמה והלבנת הון, עבירות מהן זוכה ע"י בית המשפט המחוזי. בעקבות הסכמות קודמות בין הצדדים, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. "חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון" קבע ביהמ"ש, שאף התייחס לעונש המוסכם וציין כי אין בו כדי להלום את חומרת המעשים ואת חומרת העבירות, אולם הדגיש כי עונש זה הוא חלק מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים "בחסותו של בית המשפט".
כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהיתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה. על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני ש"ח מהחברה הציבורית לחברה שהיתה בשליטתו של יצחק אברג'יל, אגב ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל . הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו זיכה את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו. פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה.
בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כמו כן הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
כאמור, היום הרשיע בית המשפט את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, נוסף על קבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי היתה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.
בית המשפט ציין בפסק דינו כי: "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון. ממש כך. במובן זה, הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינו". (סעיף 54 לפסק הדין).
בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לעניין עונשו המקל של ביטון וציין כי "אין בעונש שהושת על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, אולם ענישה זו מהווה חלק מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בחסותו של בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המשיב וההליך שלפנינו, ותו לא" (סעיף 55 לפסק הדין).
בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון, קיבל את ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והרשיע את יאיר ביטון בעבירות מרמה והלבנת הון, עבירות מהן זוכה ע"י בית המשפט המחוזי. בעקבות הסכמות קודמות בין הצדדים, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. "חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון" קבע ביהמ"ש, שאף התייחס לעונש המוסכם וציין כי אין בו כדי להלום את חומרת המעשים ואת חומרת העבירות, אולם הדגיש כי עונש זה הוא חלק מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים "בחסותו של בית המשפט".
כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהיתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה. על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני ש"ח מהחברה הציבורית לחברה שהיתה בשליטתו של יצחק אברג'יל, אגב ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל . הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו זיכה את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו. פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה.
בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כמו כן הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
כאמור, היום הרשיע בית המשפט את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, נוסף על קבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי היתה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.
בית המשפט ציין בפסק דינו כי: "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון. ממש כך. במובן זה, הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינו". (סעיף 54 לפסק הדין).
בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לעניין עונשו המקל של ביטון וציין כי "אין בעונש שהושת על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, אולם ענישה זו מהווה חלק מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בחסותו של בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המשיב וההליך שלפנינו, ותו לא" (סעיף 55 לפסק הדין).
בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי".
יום השואה הבין לאומי 2024
צדק היסטורי: ועדת השרים לענייני לחקיקה אישרה את הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים לכל התחומים וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי לניצולי שואה לכל תחומי המשפט האזרחי, ללא צורך במבחן זכאות כלכלית.
תיקון החוק, שקודם על ידי משרד המשפטים, יאפשר את הרחבת הייצוג והייעוץ המשפטי מטעם משרד המשפטים לניצולי שואה לא רק בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים כניצולי שואה ולהליכים הנובעים מהם, אלא לכל נושא בו יידרשו ניצולי השואה לקבל עזרה משפטית, בשלל תחומי המשפט.
על פי נתונים שפורסמו במהלך השנה האחרונה, בישראל חיים כ-147,199 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע עומד על 87.5 שנים, 462 מהם חצו את גיל 100. על פי החוק הקיים, משרד המשפטים מעניק סיוע משפטי לניצולי שואה ללא מבחן זכאות כלכלית בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט המחוזי והעליון, בעניינים הנוגעים בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים ולהליכים הנובעים מהם, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. בנוסף, הסיוע המשפטי מעניק ייעוץ משפטי ראשוני וייצוג משפטי אותם מול עורכי דין פרטיים בענייני שכר טרחה הנגבה מהם.
כעת, במסגרת התיקון לחוק, ניצולי שואה ולוחמים בנאצים יהיו זכאים לקבל סיוע משפטי בכל תחומי הסיוע המשפטי, בהם, בין היתר, טיפול בחובות להוצאה לפועל, הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, מעמד אישי, תחום הדיור הציבורי ותחומים רבים נוספים, וזאת ללא צורך בבחינת זכאות כלכלית.
שר המשפטים, יריב לוין: "מדובר בבשורה חשובה שתסייע רבות לניצולי השואה. הרחבת הסיוע המשפטי לכל התחומים האזרחיים הוא מהלך חשוב ומשמעותי ביותר עבור ציבור גדול של ניצולי שואה ולוחמים בנאצים החיים בישראל. עלינו לעשות הכל כדי להבטיח שכל אחד ואחת מהם יחיו בכבוד ויקבלו את כל מה שמגיע להם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "תיקון החוק להרחבת הסיוע המשפטי לניצולי שואה מצטרף למהלכים נוספים שמשרד המשפטים מקדם במטרה להנגיש את השירותים המשפטיים ולמיצוי זכויות מיטבי לציבור הרחב".
צדק היסטורי: ועדת השרים לענייני לחקיקה אישרה את הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים לכל התחומים וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי לניצולי שואה לכל תחומי המשפט האזרחי, ללא צורך במבחן זכאות כלכלית.
תיקון החוק, שקודם על ידי משרד המשפטים, יאפשר את הרחבת הייצוג והייעוץ המשפטי מטעם משרד המשפטים לניצולי שואה לא רק בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים כניצולי שואה ולהליכים הנובעים מהם, אלא לכל נושא בו יידרשו ניצולי השואה לקבל עזרה משפטית, בשלל תחומי המשפט.
על פי נתונים שפורסמו במהלך השנה האחרונה, בישראל חיים כ-147,199 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע עומד על 87.5 שנים, 462 מהם חצו את גיל 100. על פי החוק הקיים, משרד המשפטים מעניק סיוע משפטי לניצולי שואה ללא מבחן זכאות כלכלית בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט המחוזי והעליון, בעניינים הנוגעים בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים ולהליכים הנובעים מהם, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. בנוסף, הסיוע המשפטי מעניק ייעוץ משפטי ראשוני וייצוג משפטי אותם מול עורכי דין פרטיים בענייני שכר טרחה הנגבה מהם.
כעת, במסגרת התיקון לחוק, ניצולי שואה ולוחמים בנאצים יהיו זכאים לקבל סיוע משפטי בכל תחומי הסיוע המשפטי, בהם, בין היתר, טיפול בחובות להוצאה לפועל, הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, מעמד אישי, תחום הדיור הציבורי ותחומים רבים נוספים, וזאת ללא צורך בבחינת זכאות כלכלית.
שר המשפטים, יריב לוין: "מדובר בבשורה חשובה שתסייע רבות לניצולי השואה. הרחבת הסיוע המשפטי לכל התחומים האזרחיים הוא מהלך חשוב ומשמעותי ביותר עבור ציבור גדול של ניצולי שואה ולוחמים בנאצים החיים בישראל. עלינו לעשות הכל כדי להבטיח שכל אחד ואחת מהם יחיו בכבוד ויקבלו את כל מה שמגיע להם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "תיקון החוק להרחבת הסיוע המשפטי לניצולי שואה מצטרף למהלכים נוספים שמשרד המשפטים מקדם במטרה להנגיש את השירותים המשפטיים ולמיצוי זכויות מיטבי לציבור הרחב".