שלום רב,

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף בכיר לתכנון מדיניות במשרד הפנים מפרסמים היום דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי בשנת 2022.

הדו"ח מתבסס על דיווחים של כ-81% מהרשויות המקומיות אשר הגישו דיווח ממונה על חופש המידע.
יש לציין שחלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן העיריות אור עקיבא, בית שאן, דימונה, טייבה, טירת הכרמל, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, עראבה וקלנסווה.
יצוין כי עיריות נתיבות וקלנסווה מעולם לא נענו לדרישת היחידה להגיש דיווח, דרישה שנשלחה בתחילת שנת 2023.

להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:

• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,847 בקשות למידע, לעומת 13,028 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2022 (68% לעומת 48% בשנת 2021)

• בשנת 2022, בניגוד לשנה הקודמת לה, נרשם גידול משמעותי במספר הבקשות לשלטון המקומי (כ-24%)

• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ראשון לציון (783), עיריית אשדוד (738), עיריית ירושלים (677) ועיריית חיפה (362)

• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (98.4%), עיריית ירושלים (90.3%), עיריית ראשון לציון (79.8%), עיריית תל אביב-יפו (66.9%)

• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (48.6%), עיריית נתניה (29.1%), עיריית הרצליה (18.5%) רמת גן (15.7%)

• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (37.9%), פגיעה בפרטיות (9.4%), הקצאת משאבים (7.8%)

• 258 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-203 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה

• בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית טבריה, עיריית שדרות, עיריית גבעתיים

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים:
"העלייה המרשימה במספר הבקשות למידע שהוגשו לרשויות המקומיות מעידה על מודעות הולכת וגדלה לזכות למידע ועל דרישה גוברת לשקיפות בשלטון המקומי. על רקע זה, העובדה שרשויות מקומיות ובתוכן עיריות בישראל אינן מפרסמות דיווח על הנעשה בתחום זה כנדרש בחוק ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה – היא בלתי מתקבלת על הדעת".

ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור:
"בעבודה משותפת של משרד הפנים עם משרד המשפטים הצלחנו להביא לכך שמעל 80% מהרשויות המקומיות דיווחו על יישום חוק חופש המידע. יישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות קשור באופן ישיר בתושב וכמובן בשיפור השירות לתושב. חלק מייעודו של משרד הפנים מתייחס גם לשיפור השירות לתושב ואני מברך על ההתקדמות החשובה בנושא זה. אנחנו נמשיך ונפעל כדי לעמוד בייעוד חשוב זה".

שלום רב,

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על מתן צו לפירוק זמני של עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ועל מינויו של מפרק זמני תוך הרחבת סמכויות החקירה הנתונות למפרק

בנובמבר 2021 הגישה רשמת העמותות, באמצעות יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, בקשה למתן צו פירוק נגד עמותת וורלד ויז'ון לבית המשפט המחוזי בירושלים. בקשת הפירוק נסמכה על הליך ביקורת עומק בעמותה, מטעם רשם העמותות, וממצאיו העלו ליקויים מהותיים, הכוללים גם שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, הליך פלילי המתנהל נגד עובד העמותה לשעבר שעניינו בהעברת נכסי העמותה לידי גורמים הקשורים לטרור, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, כשלים בהתנהלות מוסדות העמותה ועוד.

בינואר 2023, הורה בית המשפט על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני.

ביום 31/1/2023 נדחתה על ידי בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי העמותה. הבקשה נדחתה מבלי שנתבקשה כלל עמדת יחידת רשם העמותות לבקשה. במסגרת החלטתו נתן בית המשפט העליון דעתו לנסיבות המקרה. כמו כן, בית המשפט העליון נתן דעתו אף לעובדה, כי בקשת הפירוק גובתה בדו"ח ביקורת עומק מקיף, אשר פירט את ממצאי הליך הביקורת הארוך, שנערך לעמותה על-ידי יחידת רשם העמותות.

ביום 9.11.23 הגיש המפרק הזמני בקשה לצו איסור דיספוזיציה בנכסי העמותה מאחר שעיון באתר העמותה העלה כי האחרונה פועלת לגיוס כספים לעזה.

ביום 31.10.23 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, לבקשת המפרק הזמני, צו איסור דיספוזיציה (איסור העברת נכסים) נרחב בנכסי העמותה, וקבע את התיק לדיון.

בדיון, שהתקיים ביום 7.12.2023, הורה בית המשפט על הארכת תוקף הצו ועל הרחבת סמכויות החקירה הנתונות למפרק הזמני וקבע שהן תהיינה כסמכויות חקירה הנתונות למפרק קבוע.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אדם אבו סייח (26) מפזורת ערד, וזאת לאחר שאנס קטינה כבת 17 ואיים עליה לפני כחודש בערד. כתב אישום נוסף הוגש לבית המשפט השלום נגד סייאח אבו מגנון (58) מאבו רביעה וסאנד אבו מגנון (23) מכסייפה, אביו וקרוב משפחתו של אבו סייח, לאחר שניסו לגרום לקטינה לחזור בה מתלונתה במשטרה. במקביל הוגשו כנגד השלושה בקשות מעצר עד תום ההליכים.

מכתב האישום שהגישה עו"ד שרון שוורץ, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי הקטינה שהתה באזור התעשייה בערד, אז הגיע למקום אבו סייח, לו היכרות מוקדמת עמה. השניים ניהלו שיחה שבמהלכה הציע אבו סייח לקטינה להתלוות אליו לבאר שבע, תוך שהוא מבטיח לה כי לא ייגע בה וכי יחזיר אותה לביתה בתום הסיבוב.

השניים נסעו לבאר שבע שם שתו משקאות אלכוהוליים שרכש אבו סייח. בשלב מסוים במשך נסיעתם עצר אבו סייח ביער סמוך לעיר חולון, אז החל לגעת בקטינה ולנסות להוריד את מכנסיה, הקטינה בתגובה החלה לבכות תוך שהיא מבקשת מאבו סייח לחדול ממעשיו ולהחזיר אותה לביתה. במקביל שלחה הקטינה לבן זוגה לשעבר, הודעה עם מיקומה ובקשת עזרה. אבו סייח שהבחין שהקטינה שלחה הודעה, התעצבן ונתן לה מכת אגרוף בעינה, תוך שהיא זועקת לעזרה.

בסמוך לכך החל אבו סייח בנסיעה לכיוון ערד, כאשר בשלב מסוים בן זוגה לשעבר של הקטינה שחיפש אותה הצליח לאתר אותם ולנסוע בסמוך אליהם. בתגובה איים אבו סייח על הקטינה באמצעות סכין והכריח אותה להעמיד פנים שהכול תקין. במקביל יצר אבו סייח קשר עם בן זוגה לשעבר ובתום השיחה בין השניים הוא נסע מהמקום.

בהמשך הנסיעה עצר אבו סייח סמוך ליער יתיר, הכריח את הקטינה לומר לאמה, שחיפשה אותה טלפונית, שתהיה בבית עוד שעה-שעתיים, וניסה להפשיל את מכנסיה. בתגובה לכך הקטינה זעקה לעזרה ואבו סייח סתם את פיה ונתן לה אגרוף נוסף. הקטינה ניסתה לברוח מהרכב ואבו סייח בתגובה תפס אותה, הכניס אותה בכוח לרכב, הפשיט אותה ואנס אותה תוך שהיא מתחננת אליו שיחדל ממעשיו. מיד לאחר שהגיע לסיפוק מיני, השליך אבו סייח לעבר הקטינה את בגדיה, הורה לה להתלבש והחזיר אותה לערד.

מספר ימים לאחר מכן הגישה הקטינה תלונה במשטרה כנגד אבו סייח. בעקבות התלונה פנו אביו וקרוב משפחתו של אבו סייח אל בן זוגה לשעבר במטרה שיסייע להם להיפגש עם הקטינה ולשכנע את אותה לחזור בה מתלונתה. יום למחרת נפגשו הארבעה בערד. במהלך הפגישה ניסו קרובי משפחתו של אבו סייח להניע את הקטינה לחזור בה מהתלונה שמסרה במשטרה ולבטל אותה, והציעו לשלם לה. הקטינה דרשה סכום של 40,000 ₪ ובתגובה קרובי המשפחה הציעו 25,000 ₪, תוך שהם מאיימים שאם לא תיקח את הכסף זה יכול "להסתיים אחרת". במעמד הפגישה נתנו קרובי המשפחה לקטינה 10,000 ₪ במזומן ואמרו לה שאת היתרה תקבל רק לאחר שתבטל את התלונה ואבו סייח ישוחרר מהמעצר. בשל חששה של הקטינה היא הסכימה ולקחה את 10,000 ₪. בהמשך היום, התקשר בן זוגה לשעבר לקרובי המשפחה ואמר להם שהמתלוננת החליטה לא לבטל את התלונה ושיגיעו לקחת את הכסף מרכבו.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל נגד אבו סייח ציינה עו"ד שוורץ: ".. המשיב אנס בברוטליות – קטינה בת 17, תוך שימוש באלימות, בנשק קר, כוח ובאיומים כל זאת שהמתלוננת מתחננת מהמשיב שיחדל ממעשיו. מעשיו של המשיב מלמדים כי אינו שולט על דחפיו המיניים ואם ישוחרר קיים חשש ממשי שיסכן את הציבור."

לאבו סייח יוחסו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות ואיומים ולסייאח אבו מגנון וסאנד אבו מגנון יוחסה עבירה של הדחה בחקירה.

לתשומת ליבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:
היום ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר דין בעניינו של פאדי מאלוק, תושב תל אביב בן 29, שהורשע בשני מקרי רצח בנסיבות מחמירות של אחיותיו, חאית ונורית מאלוק ז"ל, ופציעה בנסיבות מחמירות של קטין נוסף.

בית המשפט גזר על פאדי מאלוק שני מאסרי עולם חובה שירוצו במצטבר, 18 חודשי מאסר בפועל מתוכם 9 במצטבר והיתר בחופף, ופיצוי בסך 258,000 ₪ לכל אחד מבניהן הקטינים של המנוחות.

כזכור, כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב בשנת 2018 העלה כי בין מאלוק לאחיותיו המנוחות התקיים ויכוח סביב אורחות חייהן ואופן גידול ילדיהן, אשר לא מצאו חן בעיני של הנאשם. באחד מהבקרים של חודש הרמאדן, דקר מאלוק את אחיותיו למוות באמצעות סכין מטבח, כאשר הן ישנות במיטתן. מאלוק לא חדל ממעשיו גם כאשר אמו ואחיו התעוררו והפצירו בו להפסיק, תוך שהוא צעק לעבר אחותו נורית ז"ל "תמותי, תמותי". כתוצאה מהדקירות, שהתרחשו לעיני בני המשפחה, מתו האחיות ונפצע קטין נוסף, אשר ישן בסמוך לנורית ז"ל.

השופטת לימור ביבי התייחסה לפגיעה בקטינים באומרה: "...לנפגעי העבירה נגרמו נזקים נפשיים קשים כפועל יוצא מהעבירה, זאת ראשית בהינתן שהעבירות הובילו לקיפוח חייהן של אמהותיהן של הנפגעים, על כל המשתמע מכך שאין כל צורך להכביר במילים. לכך יש להוסיף את האכזריות בה בוצעו הרציחות – דקירות הסכין הרבות, תוך שהנאשם מתעלם מזעקותיהן של המנוחות ושל יתר בני המשפחה ובעת שהקטינים נפגעי העבירה שוכבים במיטה ליד נורית ז"ל בעת שהנאשם דוקר אותה למוות."

את התיק ניהלו עורכי הדין איתי פרוסט וצחי יונגר מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).

שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בת"א גזר על עודד שכנאי 9 חודשי מאסר וקנס בגובה 900,000 ₪. כזכור, שכנאי הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות מס במסגרת פרשת "דיפנס שילד".

במסגרת הסדר טיעון הודה שכנאי בכתב אישום מתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. מכתב האישום עולה שבין השנים 2009-2007 פעל שכנאי, בשותפות עם גל הירש, יניב אדם ומיכאל בנימיני, למתן שירותים שונים עבור משרד ההגנה בגיאורגיה. שכנאי פעל בגיאורגיה, בין היתר, באמצעות חברה פנמית שבבעלותו בשם "ארטיסטי". במהלך 2008-2009 הכנסות החברה שנאמדו בכ 5.4 מיליון ₪ הועברו לחשבונות בשוויץ, ללא ששכנאי דיווח עליהן למס הכנסה ותוך שהוא עורך דו"חות מס לא נכונים בהם השמיט הכנסות עליהן נדרש לדווח. בנוסף, מסר שכנאי ידיעות לא נכונות לגבי עניינים המשפיעים על חיובו במס.

בית המשפט קיבל את ההסדר שבין הצדדים וגזר על שכנאי 9 חודשי מאסר, שירוצו על דרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 900,000 ₪.

במסגרת גזר הדין ציין כב' הש' איתן קורנהאוזר, כי: "העבירות בהן הורשע הנאשם פוגעות בערך תשלום מס אמת החיוני לניהול המשק, בערך השוויון, ואף באמון הציבור בשלטון החוק. מעשי הנאשם פגעו בערבות ההדדית, בקופה הציבורית, ובכך גם בשירותים שניתן לספק לציבור..."

שכנאי הורשע בפרשת "דיפנסיב שילד", שבה נאשמים גם גל הירש ומיכאל בנימיני (אשר התיק בעניינו הותלה). כזכור, במסגרת הפרשה, במהלך חודש אוקטובר 2021, הורשע יניב אדם, שותף נוסף בפרשה, בביצוע עבירות מס.

לתזכורת - קיים צו האוסר פרסום פרטים מזהים של מי שעבדו כמדריכים במסגרת הפעילות בגיאורגיה שעומדת במרכז הפרשה.

פעילות מוקדי החירום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית בשבוע הקרוב

צוותי השטח יפעלו השבוע במתחמי מפונים בטבריה, בחיפה, בירושלים, בנחשולים, במצפה רמון, בשדה בוקר ובאופקים


מוקדי החרום של משרד המשפטים לסיוע משפטי ולהכוונה משפטית שהוקמו על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' ימשיכו לפעול במהלך השבוע ברחבי הארץ במקביל למענה במוקד הטלפוני.

במסגרת פעילות המוקדים, מוענק סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו, וכן ניתנת הכוונה משפטית לכלל הציבור בנושאים שונים לרבות בנושאי עבודה, ביטוח לאומי, רשות המיסים וכיו"ב באמצעות יציאה למלונות, למתחמי מפונים ולרשויות מקומיות ברחבי הארץ.

אלו המקומות בהם יינתנו הסיוע המשפטי וההכוונה המשפטית של משרד המשפטים במהלך השבוע הקרוב ברחבי הארץ:

יום ראשון, 24.12

• נחשולים – במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 10:00-15:00

יום שני, 25.12

• ירושלים – מלון רמדה, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 9:30-12:00

• ירושלים – מלון רויאל, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 13:30-16:00

יום שלישי, 26.12

• טבריה – מלון כינר, בין השעות 15:00-18:00

• חיפה – מלון דן כרמל, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 9:30-12:00

• חיפה – אכסניית אנ"א, במסגרת 'מיני ממשלה' בין השעות 13:30-16:00

• מצפה רמון – מלון בראשית, בין השעות 10:00-14:00

• שדה בוקר – מלון קדמא, בין השעות 10:00-14:00

יום חמישי, 28.12

• טבריה – מלון לאונרדו, בין השעות 10:00-15:00

• אופקים – מרכז עוצמה, בין השעות 10:00-15:00


כמו כן, ניתן לפנות למוקדי החירום של משרד המשפטים גם בטלפון:

• מוקד משרד המשפטים לסיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו: 073-392-8999

• מוקד משרד המשפטים להכוונה משפטית: 6085*

• מוקד משרד המשפטים של רשם הירושה: 077-771-6411

הגנה על יורשים: הושק שירות חדש של הממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים במסגרתו ניתן להירשם ולקבל התראה
על הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לעיזבונו של

האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים חונך בימים אלו שירות חדש לציבור, במסגרתו ניתן להירשם לקבלת התראה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

השירות החדש יספק הגנה ליורשים בישראל. כך, כל מי שירשם לשירות המקוון באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי יוכל לציין את פרטי האדם שהוא מעוניין לקבל התראה לגביו, וככל שתוגש בקשה למתן צו ירושה או למתן צו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, המערכת תשלח התראה בדואר אלקטרוני או בהודעת טקסט למקבל השירות, וזאת ללא צורך בבדיקה יומית באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי. לאחר קבלת ההתראה יוכל הפונה להגיש בקשה לעיון בתיק ולהבטיח כי זכויותיו ישמרו.

כיום, כל בקשה שמוגשת לצו ירושה או צו קיום צוואה מפורסמת באתר האפוטרופוס הכללי. השירות החדש מנגיש את המידע לאזרח ומאפשר קבלת הודעה, ללא צורך בבדיקה יזומה באתר. השירות אינו כרוך בתשלום, הרישום אליו קל ונוח והוא מתווסף לשירותים נוספים, שקידם רשם הירושה בשנים האחרונות ומטרתם לייעל ולשפר את השירות לציבור, לקצר את זמני הטיפול, להפחית את הנטל הבירוקרטי וזאת תוך הגנה על היורשים ועל קיום רצונו האחרון של המנוח.


*להלן קישור לשרות:* https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/RequestNotification

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט לנוער במחוזי בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על שני קטינים ו 30 חודשי מאסר על בראא אלסאנע שמתוך מניע לאומני, במהלך מבצע "שומר חומות", יידו אבנים לעבר מכוניות שנסעו בכביש 6. בנוסף, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 22 חודשי מאסר על קטין נוסף שלקח חלק ביידוי האבנים. על כלל הנאשמים נגזרו בנוסף גם עונשי מאסר על תנאי.

במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו בין הצדדים, הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתבי אישום מתוקנים בהם הודו הנאשמים. מכתבי האישום עולה כי במהלך מבצע "שומר חומות" התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודיים, מתוך מניע גזעני וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני. באחד הלילות, בהם התרחשו הפרות הסדר, נחסמו צירי תחבורה ובין היתר נזרקו אבנים לעבר רכבים שנסעו על כביש 6, דבר שאילץ את חלקם לעשות פרסה ולסוע נגד כיוון התנועה בנוסף, רכבה של אחת מהנוסעות אף הוצת (היא חולצה מהמקום). הנאשמים ביחד עם אנשים נוספים הגיעו לאזור בו התרחשו הפרות הסדר שכללו הבערת צמיגים, חסימת הכביש, יידוי אבנים קריאות "אללה אלכבאר" וכו' וביחד עם האנשים הנוספים החלו גם הם ליידות אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש. בנוסף, בעודם ממתינים להתקרבות כלי הרכב, יידו אבנים לעבר הכביש על מנת למלא אותו באבנים. הנאשמים הפסיקו את מעשיהם רק לאחר שהגיעו כוחות משטרה למקום ואז ההתקהלות של האנשים הרבים וביניהם הנאשמים התפזרה.

הנאשמים הורשעו בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה והתפרעות. לאחר הקטינים יוחסה גם עבירה של השמדת ראייה.

במסגרת הטיעונים לעונש עו"ד חיים שוייצר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) טען: " לטענת בא כוח המאשימה, הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם הסדר הציבורי, שלטון החוק, ביטחון הציבור והיחידים, שלמות הגוף והרכוש, תחושת הביטחון האישי והציבורי, הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי וסדרי המשטר הדמוקרטי..... פעולה מעין זו בתקופת מלחמה, חותרת תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל, וגורמת לכך שנדרש להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות ביטחון פנים. על כן יש בה כדי לערער ולזעזע את הביטחון האישי של אזרחי המדינה על ידי שכניהם מבית שהפכו להיות אויב. מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים המוגנים היא גבוהה. הנאשמים השתתפו במתקפה פרועה, המונית, אלימה וחסרת רסן שכוונה נגד אזרחים תמימים, אשר כל חטאם היה שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ...".

עוד הוסיף עו"ד שוייצר כי: "ישנה חשיבות עליונה להעברת מסר מרתיע על מנת שיידע כל מי שייקח חלק בעבירות מעין אלו במהלך מערכה צבאית ויהפוך מאזרח לאויב מבית, כי הוא צפוי לעונש קשה, עונש שיביא לידי ביטוי את החומרה שמייחס בית המשפט לפגיעה במרקם החברתי, בתחושת הסולידריות ובערבות ההדדית".

בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע על ידי השופטים יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן צוין כי: " אופי התופעה, חומרתה, נפיצותה ותזמונה, השרו במדינה אווירת חרום קשה. אירועים אלו יצרו פגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי, וביחסי האמון שנרקמו על פני שנים בין יהודים לערבים, בארץ בכלל ובמחוז הדרום בפרט. ניתן לומר כי תחושת הביטחון שברירית עד היום, וביתר שאת מאז אירועי 7 אוקטובר 2023, והאסון שניחת מאז על מדינת ישראל, דבר אשר מצדיק כי בית המשפט ייצא במסר חד משמעי, אשר אינו משתמע לשתי פנים. על בית המשפט לגלות אפס סובלנות לאירועי אלימות מסוג זה, אשר באים על רקע מצב מלחמה בו שרויה המדינה מעת לעת. לצערנו, לא ניתן לומר כי מדובר במצב נדיר במדינתנו, שהרי כאמור, גם בעת כתיבת שורות אלו נמצאת מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה, רב חזיתית, וישנה חשיבות בהרתעת כל אדם אשר סבור שזוהי שעת כושר לפגיעה ביהודים במדינת ישראל."

בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ציין כב' השופט יואב עטר כי: " מקום בו הנאשם נטל חלק באירועים קשים אשר התאפיינו בכך שסחפו אחריהם המונים ברחבי הארץ, ומקום בו החשש מהישנות התפרעויות והפרות סדר שכאלו, אינו חשש מבוטל, ומקום בו אירועים אלו הותירו חותם של ממש בתחושת הביטחון האישי של הציבור בכלל ושל תושבי האזורים שנפגעו (ובהם תושבי הנגב) בפרט, החוששים מהישנות אירועים שכאלו, הרי שיש מקום, בגדר שיקולי הענישה בתוך המתחם, לתת משקל של ממש לשיקולי הרתעת הרבים, על מנת להעביר מסר חד משמעי לציבור הרחב, לרבות ציבור הקטינים נעדרי העבר הפלילי נוכח החתך של המשתתפים באירועים אלו, שאולי יהא בו בכדי להרתיע פורעים פוטנציאליים, לבל יהינו ליטול חלק באירועים דומים בעתיד".

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטינים.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה לבאי כוחם של 9 רופאים ושלוש חשודות נוספות, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין הנפקה שיטתית במרמה של אלפי רישיונות לשימוש רפואי בקנאביס בתמורה לשוחד וביצוע עבירות נוספות.

על פי החשד, חברה בשם "פרומדיס" חברה ל-9 רופאים כדי להפיק במרמה למעלה מ-6,000 רישיונות לשימוש רפואי בקנאביס ללקוחות שפנו לחברה, תוך יצירת מצג שווא לפיו הלקוחות סובלים מפוסט טראומה מבלי שהם כלל עברו בדיקה או אבחון רפואיים המאשרים זאת.

4 מהרופאים הם פסיכיאטרים מומחים שחתמו על ההמלצות הכוזבות, ואילו 5 הרופאים הנוספים הוסמכו ע"י משרד הבריאות להנפיק את הרישיונות, והם חשודים ששלשלו לכיסם שוחד של מיליוני שקלים.

העבירות המיוחסים לחשודים הן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד ומתן שוחד. לחלק מהחשודים יוחסו גם עבירות של הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, ועבירת שיבוש הליכי משפט.

החקירה נוהלה ע"י יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, בשיתוף יחידת "יהלום" של רשות המיסים. התיק מטופל ע"י עוה"ד מיטב דגן וענבל קליין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד איימן עשיוי (51), מורה עשיוי (39) מחורה ושני קרובי משפחה קטינים בגין רצח, לאחר שתכננו והוציאו לפועל את התוכנית לדקור את איה חג'אג' למוות כשהיא בשבוע 30 להריונה, לנגד עיני שני ילדיה הקטינים.

מכתב האישום שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז מרכז על ידי עורכי הדין שרון משעל ואלירן אשכנזי עולה כי איימן נשוי למורה, אלו נישואיו השניים, שני הקטינים הם קרובי משפחתם, וכי איה חג'אג' ז"ל היא ביתו של איימן מנישואיו הראשונים. איה הייתה נשואה, התגוררה בלוד, אם לשלושה ילדים קטנים ובהריון בשבוע 30. הרקע לביצוע הרצח נבע מכך שאיימן ביקש מאשתו הראשונה לחזור להתגורר איתו ועם משפחתו בחורה, אך היא סירבה, ואיה ואחיותיה, תמכו בסירובה של אמן. לכן איימן התנכל ואיים עליה ועל אחיותיה, וב29.11.23 החליט, לאחר גיבוש תוכנית ממשית, להמית את בתו איה.

איימן שיתף את קרובי המשפחה הקטינים בתוכנית שהחליטו להצטרף ולממש אותה. לטובת העניין, השלושה נפגשו בחצר ביתו של איימן בחורה, סיכמו כי הקטינים ייסעו לפנות בוקר ללוד מצוידים בסכין, ימתינו לאיה מחוץ לביתה, וכשיבחינו בה, קטין 1 יצא מהרכב ידקור אותה למוות והשניים ימלטו מהמקום כשקטין 2 נוהג. באותו יום הקטינים גנבו לוחית זיהוי והתקינו אותה על הרכב שבנו של איימן הביא עבורם.
באותו ערב, בהתאם לתוכנית ובהנחייתו של איימן, נסעו הקטינים ללוד לבושים שחורים עם מסכות פנים שחורות וסכין. ב30.11.23 בסביבות חמש בבוקר חנו מתחת לביתה של איה וארבו לה. כשיצאה בשמונה בבוקר עם שני ילדיה בני ארבע וחמש, יצא הקטין מהרכב, הסתער לעברה והחל לדקור אותה מאחור. הוא המשיך ודקר אותה גם כשניסתה להתגונן וכשהייתה שרועה על הרצפה בגבה, בחזה וברגלה, לעיני ילדיה, ולאחר מכן נכנס לרכב והשניים נמלטו משם. עוברי אורח הזעיקו סיוע אך איה הגיעה לבית החולים ללא סימני חיים. הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי בהול בניסיון להציל את העובר אך גם היא הוצאה ללא רוח חיים.

הקטינים שנמלטו לחורה הסירו את לוחיות הזיהוי הגנובות מהרכב, השליכו את הסכין למדורה בחצר הבית, איימן שטף את ידו של הקטין שנפצעה בזמן הדקירות ומורה חבשה אותו. הקטין השני ניסה לגבש טענת "במקום אחר הייתי" והחל להסתובב במקומות בהן מותקנות מצלמות. בזמן מעצרו של קטין 1, מורה שלחה הודעה קולית לאחד מבניה ותדרכה אותו מה לומר בעדות על מנת לשבש חקירה.

כתב האישום כולל אישום נוסף לגבי אירוע שהתרחש באפריל 2022 בו איימן ישב בחצר ביתה של איה, יחד עם שניים מאחיה ומסיבה לא ברורה החל לתקוף אותה, היכה אותה באגרופים בפניה, בשיערה ובעט בה כשהיא על הרצפה מתחננת שיניח לה. בעלה של איה שמע את הצעקות, יצא לחצר וניסה להזיז אותו, אולם איימן שלף סכין ואיים על בעלה שיתרחק. אמא של איה, אשתו של איימן מנישואיו הראשונים שמעה את הצעקות, הפרידה בניהם ולקחה אותה לבית החולים. באישום זה מיוחסת לאיימן עבירה של חבלה חמורה בבן משפחה.

כתב האישום מייחס לאיימן ולשני הקטינים עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב, שיבוש מהלכי משפט. לקטין 2 מיוחסת גם עבירה של נהיגה רישיון נהיגה תקף (לא הוציא מעולם), נהיגה ללא ביטוח, ולמורה מיוחסת עבירה של שיבוש מהלכי משפט. בנוסף הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד איימן ושני הקטינים.

לתשומת לבכם אין פרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי הקטינים

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יוסי אלקים (33) מבאר שבע שלאחר שנחשד שגנב כסף מחנות אותה ניהל ופוטר חזר לשדוד את החנות.

מכתב האישום שהגיש עו"ד אביב דמרי, מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלקים שימש כמנהל בחנות מכולת בבאר שבע. לפני כחודש לאור חשד לגניבה מכספי החנות פוטר אלקים מהחנות ובמסגרת ההסכם עם בעלי המקום סוכם כי יקוזז משכרו הסכום שהיה חסר. במועד קבלת השכר, גילה אלקים כי הופחת משכרו סכום נוסף של 1,000 ₪. לאור האמור עוד באותו היום, הגיע בשעות הלילה המוקדמות לחנות שהוא לבוש מעיל שחור עם קפוצון, פניו מכוסות וברשותו סכין שחורה. המוכר שהיה באותה העת בחנות זיהה את אלקים וקרא בשמו בתגובה ענה אלקים: "שוד", ו"תפתח את הכספת". לאור האמור, המתלונן ניסה לפתוח את הקופה, אך בשל הלחץ לא הצליח. אלקים שאחז את הסכין בידו הניחה בסמוך לקופה, פתח בעצמו את הכספת ונטל ממנה את כספי הפידיון בסך של כ-8,350 ₪.
לאחר מכן לקח הנאשם שני קרטונים של פקטים של סיגריות מסוגים שונים, בשווי של כ-8,840 ₪, דחף את המתלונן ויצא החוצה.

לאלקיים יוחסו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן סכין שלא כדין.

כתב אישום נוסף הוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד לאוניד גורקובסקי (29) מאשקלון לאחר שניסה לשדוד סופר בעיר אשקלון. מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני כשבוע נכנס גורקובסקי, בשעות הבוקר המוקדמות, לחנות מכולת בעיר אשקלון שלף סכין לעבר הקופאית ואמר לה "תביאי את הכסף". המתלוננת אמרה לגורקובסקי כי רק כעת פתחה את הקופה ואין שם כסף, התרחקה מדלפק והחלה לצעוק לעובד נוסף שהיה באותה העת בתוך המחסן בסופר. בתגובה ברח גורקובסקי מהמקום. לגורקובסקי יוחסה עבירה של ניסיון שוד.

מוקד השטח של משרד המשפטים להכוונה משפטית מגיע לאופקים

צוות של עורכי דין ממשרד המשפטים יגיע ביום ה' (4.1), לאופקים, במטרה לסייע לתושבים ולהעניק הכוונה משפטית בכל סוגיה שעולה ממצב החירום והמלחמה.

ההכוונה המשפטית ניתנת בנושאים של ביטוח לאומי, רשות המסים ומס הכנסה, דיני עבודה, מעסיקים, שכירים ועצמאים, חובות ודחיית תשלומים, מיצוי זכויות ועוד.

עורכי הדין ישבו בבניין צור, קומה 2, ליד בית העירייה.

מתי: יום חמישי
איפה: בניין צור, קומה 2
באילו שעות: 09:30 - 14:00

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי נצרת קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר על חיים רחמים, 19 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין חמורות בבת שלו מאז שהייתה בת 3 ועד גיל 13.5.

על פי כתב הכרעת הדין, לנאשם 9 ילדים, המתלוננת היא השישית בסדר הלידה. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, התגוררה המתלוננת עם בני משפחתה בעפולה. מאז היות המתלוננת כבת 3 , ועד גיל 13.5 שנים לערך, נהג הנאשם לבצע בה מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים לעיתים קרובות.

כתב האישום הוגש נגד הנאשם בתאריך 24.1.23 אולם בדיון הראשון שהתקיים בתיק, בתאריך 14.2.23 התברר כי הנאשם, אשר לא הוחזק במעצר בעת הגשת כתב האישום, עזב את הארץ יום קודם לדיון. נגד הנאשם הוצא צו מעצר והוא נעצר באוקראינה והוסגר לישראל ביום 11.5.23. מאז הוחזק מאחורי סורג ובריח.

במסגרת הטיעונים לעונש דרשה הפרקליטות להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וארוך, באופן שישקף את הנזק הכבד שגרם הנאשם לבתו המתלוננת וישקף גם את סלידת החברה ממעשיו המכוערים והמבזים. עו"ד עינת גוסטמן מפרקליטות מחוז צפון הוסיפה בטיעונים: "הנאשם ניצל את תלותה ואהבתה של המתלוננת כלפיו כדי לספק את יצריו, תאוותו ודחפיו המיניים תוך שהוא פוגע בה בביתה, ומסב לה כאב פעם אחר פעם. הנאשם הגדיל ועטף את מעשיו, לכאורה, באהבה יתרה וביראת שמים, כאילו המדובר במעשים נורמליים המותרים בחסות האל. בגיל 29, כאשר המתלוננת לא יכולה הייתה לשאת עוד את המשא הכבד שרבץ עליה, התלוננה במשטרה."

כב' השופטת גלפז מוקדי ציינה בגזר הדין, אליו הצטרפו גם ס. הנשיאה השופט סאאב דבור והשופטת עינב גולומב, שהעבירות המיוחסות לנאשם, בוצעו על ידו באופן מוחלט ובלעדי. הנאשם, בהיותו בגיר, אביה של המתלוננת, אדם אשר שימש בתפקיד דתי, היה מודע היטב לחומרת המעשים ולכיעורם ויכול היה, בכל שלב לאורך התקופה הארוכה, לחדול ממעשיו... יתרה מכך, גם הפסקת הפגיעה הייתה מתוכננת על ידו. עוד הוסיפה, שהמעשים בוצעו בצל קורת ביתם של הנאשם והמתלוננת, במקום שאמור היה להיות המקום המוגן ביותר עבור המתלוננת, אשר הפך בבת אחת למלכודת. המעשים בוצעו במשך כעשור בתדירות יומיומית, בימים ובלילות... הנאשם, במעשיו, גזל מבתו את שנות ילדותה, את תמימותה, את הזכות לגדול בבטחון, את הזכות לשלמות גופה ונפשה, ברוע וללא רחמים, פגע בה פגיעה קשה, אשר באה לידי ביטוי בכל מישורי חייה, לאורך שנים רבות.

למרות חלוף 30 שנה מאז ביצוע העבירות קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות שמקומו של הנאשם מאחר סורג ובריח למשך זמן רב ועוד הוסיף: " עונש אשר ישקף את סלידת החברה מעבירות מין במשפחה, את המסר הברור כי יש להגן על קטינים מפני עבירות שכאלו ולהעניש בחומרה את מי שבוחר לבצען."

בית המשפט גזר על הנאשם 19 שנות מאסר בפועל , 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע אתמול על פי הודאתה את אילנה סויסה (55) משדרות בהתעללות ותקיפה של קטינים עליהם הייתה אחראית במסגרת עבודתה כגננת בתינוקיה.

מכתב האישום המתוקן שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, בו הודתה סויסה, עולה כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום עבדה סויסה כמובילת כיתה בכיתת התינוקיה במעון בשדרות. בכיתה של סויסה היו 18 פעוטות (בגילאי 6-18 חודשים), אשר מדי יום ביומו, בהיותה אחראית על הפעוטות, ביצעה סויסה בפעוטות מאות מקרים של תקיפה ומעשי התעללות גופנית ונפשית. סויסה נהגה כלפי הילדים בקשיחות, צעקה עליהם ונזפה בהם ובין היתר, דרכה על ראשו של אחד הפעוטות, צבטה והכתה פעוטות, חבטה בראשה של אחת הפעוטות באמצעות מקל של מגב, נתנה מכות אגרוף לראשם של פעוטות, בעטה בהם הטיחה ילדים מגובה בכוח לתוך לולים, משכה את הפעוטות בידיהם והפילה אותם לרצפה כשראשיהם הוטחו ברצפה, האכילה פעוטות בכוח, גררה פעוטות אחריה, זרקה משחקים לעבר הפעוטות שפגעו בגופם ועוד.

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יובל לבידרו, הרשיע את סויסה בהתאם להודאתה בריבוי עבירות של התעללות בקטין ובריבוי עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע על פי הודאתם את עבדאלמג'יד אבו עמרה ונאשמים נוספים בעבירות של ניסיון לעשות עסקות בנשק, חלקי נשק או תחמושת, באמצעות אפליקציית ווטסאפ. בהתאם לחלקו של כל אחד מהנאשמים עתרו הצדדים לעונשים הנעים בין 7.9 שנות מאסר ל 21 חודשי מאסר, כאשר חלק מהנאשמים כבר הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנסות.

במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הגיש עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום כתב אישום מתוקן, בו הודו הנאשמים. על פי כתב האישום במהלך שנת 2021 ועד למעצרו ב 2022 הנאשם עבדאלמג'יד אבו עמרה, פעל מספר רב של פעמים על מנת לקשור קשר יחד עם שאר הנאשמים בניסיון לבצע עסקאות בנשק בשווי של מאות אלפי שקלים. בין היתר פעלו הנאשמים על מנת לנסות ולתווך בעסקאות למכירה או רכישה של כלי נשק, חלקי כלי נשק או תחמושת. הנאשמים השתמשו בין השאר באפליקציית ה"ווטסאפ" לשם ביצוע העבירות. בין אמצעי הלחימה לגביהם התבצע התיווך, היו רובים, אקדחים, רימוני הלם, חלקי אקדחים ורובים, מחסניות ועשרות אלפי כדורי תחמושת.

במסגרת הטיעונים לעונש בעניינם של חלק מהנאשמים ציין עו"ד חזן כי: "המניע העיקרי מבחינת הנאשמים לביצוע העבירות הינו הרווח העצום שניתן להפיק כתוצאה מהעסקאות. ניתן להתרשם מהמחירים של "הסחורה" שהוצעה.... ולכן הרווח הפוטנציאלי שיכלו הנאשמים להפיק בתיק זה אילו העסקאות היו מושלמות, עצום....
נזכיר את הידוע, עבירות הנשק מהוות מכת מדינה ומכה במגזר הערבי בפרט, יום יום כמעט ישנם הרוגים ופגועים וישנו צורך אדיר בהרתעת היחיד והרבים..."

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואב עטר הרשיע בהתאם להודאתם את עבדאלמג'יד אבו עמרה (23) מתל שבע בניסיון לעשרות עבירות בנשק (עסקה אחרת) – המדינה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 7 שנים ו- 9 חודשים; מוסא אבו קאסם (23) מתל שבע בחמש עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) – הצדדים עתרו להטיל 4.5 שנות מאסר; חאתם נואגעה (24) מיאטה בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) - הצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר; ראשד אבו עסא (26) מאום בטין בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) - הצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר; מוחמד אבו עסא (20) מתל שבע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) והצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר; קאסם אבו טאהא (29) מתל שבע הורשע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) והצדדים עתרו להטיל עליו 3.5 שנות מאסר;

בנוסף, השופט עטר הרשיע וגזר את דינם של עאטף אבו עמרה (23) מתל שבע שהורשע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס בגובה 18,000 ₪; פתחי אבו טאה (26) מתל שבע שהורשע בארבע עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 4 שנות מאסר (3.5 שנות מאסר + הפעלת מאסר על תנאי), 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 18,000 ₪; מועין אבו סביתאן (24) מתל שבע שהורשע בשתי עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 21 חודשי מאסר 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 9,000 ₪; גאסן אבו טאהא (22) מתל שבע שהורשע בשתי עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר (כולל הפעל מאסר על תנאי), 10 חודשי מאסר על תנאי ו 9,000 ₪ קנס; מחמד אבו אלקיעאן (23) מחורה שהורשע בשתי עבירות ניסיון לעבירות בנשק (עסקה אחרת) ונגזרו עליו 25 חודשי מאסר (כולל הפעל מאסר על תנאי), 10 חודשי מאסר על תנאי ו 9,000 ₪ קנס.

ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה: חנניה גוגנהיים

שר המשפטים קיבל את המלצת ועדת האיתור ומינה את חנניה גוגנהיים לעמוד בראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה - בית הדין לביקורת משמורת ובית הדין לעררים

שר המשפטים יריב לוין מינה את הדיין חנניה גוגנהיים לעמוד בראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה במשרד המשפטים, לאחר שקיבל את המלצת ועדת האיתור לתפקיד זה.

בתי הדין לאוכלוסין והגירה מאגדים בתוכם שני בתי דין: בית הדין לעררים ובית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. בתי הדין הוקמו ופועלים מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וייעודם לשמש כערכאת ביקורת שיפוטית מנהלית על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה.

הדיין חנניה גוגנהיים (46) מכהן כדיין בבתי הדין לאוכלוסין והגירה מאז שנת 2019. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית, והתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין בשנת 2006. גוגנהיים עלה לישראל בשנת 1997 משוויץ לאחר שסיים את לימודיו בתיכון בארץ במסגרת אשרת לימודים אותם החל בשנת 1993, והחל את דרכו כמשפטן כשכיר במשרד עו"ד פרטי, כאשר בין השנים 2007-2019 ניהל משרד עורכי דין עצמאי. במקביל, בין השנים 2007-2008 כיהן כיועץ משפטי של ועדת ערר ממשלתית במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ובשנת 2019 מונה כדיין בבתי הדין לאוכלוסין והגירה. כמו כן, הוא משרת במילואים בענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית.

ועדת האיתור התרשמה מיכולותיו של מר גוגנהיים בתחום הניהולי והמקצועי, הן כעורך דין פרטי והן כדיין במסגרת בתי הדין לאוכלוסין והגירה, וכן מהניסיון והידע של מר גוגנהיים בתחום דיני הכניסה לישראל והמשפט המנהלי. הוועדה התרשמה מתפיסתו של מר גוגנהיים ביחס ליחידת בתי הדין לאוכלוסין והגירה, ומהיכרותו המעמיקה עם מערכת בתי הדין, לרבות ביחס להישגי היחידה ולאתגרים הנובעים מיחסי הגומלין עם רשות האוכלוסין והגורמים המייצגים את העוררים, והחליטה כי מר גוגנהיים הוא המועמד המתאים ביותר להוביל את בתי הדין לאוכלוסין והגירה בעת הזו.

מצ"ב תמונה של חנניה גוגנהיים, ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה במשרד המשפטים.

קרדיט צילום: דוברות משרד המשפטים

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע צמצם היום את צו איסור הפרסום הגורף שהוצא בתיק מ"ת 41844-11-23, כך שתותר לפרסום הפרפראזה הבאה בלבד:

"בתום חקירה משותפת של שב"כ ומשטרת ישראל, הגישה פרקליטות מחוז דרום ב-20.11.23 כתב אישום בעניינו של אזרח ישראלי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 7.10.23 בשעות הבוקר, לאחר שהחלה מתקפת הטרור של חמאס בישראל, החליט הנאשם להצטרף לפעילות צה"ל, למרות שלא זומן למילואים ותוך שהתחזה לקצין בדרגת סרן, והציג עצמו בפני גורמי צה"ל, בהם קצינים בפיקוד דרום. כך, תוך שימוש במצגים שונים, כשהוא מנצל את המצב העמוס, המורכב והאינטנסיבי מאוד בו התנהלה מפקדת פיקוד דרום בימי המלחמה הראשונים, השיג הנאשם גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה, תיעד מידע מסווג בדרכים שונות, ובמספר הזדמנויות אף חלק מידע סודי עם גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך.

הנאשם נעצר ונחקר בעקבות חשדות שהתעוררו בצה"ל.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות שעניינן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; מסירת ידיעה סודית – עבירה לפי סעיף 113א לחוק העונשין; החזקת ידיעה סודית ללא סמכות לכך – עבירה לפי סעיף 113(ג) רישא לחוק העונשין וכניסה למקום צבאי – עבירה לפי סעיף 115 (א) רישא לחוק.

נבקש להבהיר כי בחקירה עלה שהנאשם לא פעל בשליחות גורמים עוינים ולא מסר מידע סודי שהגיע אליו לגורמים כאלה.

במקביל להגשת כתב האישום, האירוע תוחקר גם בצה"ל והופקו לקחים בהתאם.

הנאשם כופר במיוחס לו וטוען לחפותו".

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד אשר בוחבוט (49) תושב חיפה בגין ברצח בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות זאת לאחר שרצח את אשתו רחל ז״ל ופצע את בנו אשר ניסה למנוע את הרצח. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לפי כתב האישום שהגיש עו״ד שגב אדלר מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, הנאשם ורחל היו נשואים ולהם שלושה ילדים קטינים. היחסים ביניהם היו מתוחים ומעורערים, והנאשם חשד, ללא בסיס, כי המנוחה אינה נאמנה לו.

ביום 27/12/2023 על רקע החשד, דרש הנאשם מהמנוחה למסור לידיו את מכשיר הטלפון הנייד שלה. המנוחה נעתרה לדרישת הנאשם ומסרה לידיו את מכשיר הטלפון שלה, הנאשם העביר את מכשירי הטלפון של כלל בני המשפחה לידי מכר מבית הכנסת בו התפללו, למשמורת. הנאשם חשד שהמנוחה מחביאה טלפון נוסף והתגלע סכסוך בניהם, אז גמלה בליבו של הנאשם החלטה להמית את המנוחה, ניגש למטבח, נטל סכין וחזר לסלון שם עמדה המנוחה יחד עם בנה הקטין. כשהבחין הקטין בסכין, הוא צעק לעבר הנאשם "אבא לא, אבא לא", אך הנאשם התקרב למנוחה, דקר אותה בחזה , המנוחה נפלה ארצה על גבה חבולה וקראה בשם בנה הקטין.

הנאשם התכופף ודקר את המנוחה פעמים רבות למרות תחנותיו של בנו הקטין, שצעק וניסה לתפוס את הסכין בידו כדי למנוע מהנאשם להמשיך לפגוע באמו. הנאשם המשיך ודקר את המנוחה פעמים רבות בחפץ אחר ואף בעט בה כאשר התבוססה בדמה. הקטין יצא מהדירה כדי להזעיק עזרה באותה עת שהו עוד שני ילדיהם הקטינים בחדר השינה שלהם.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע השבוע את עמאד צופי בניסיון רצח כמעשה טרור לאחר שהסתנן מרפיח לישראל וניסה לגרום למותו של רכז הביטחון של מושב אבשלום.

במהלך המשפט, עו"ד ליאת לוי – סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) שניהלה את התביעה הוכיחה כי במהלך 2021, הסתנן צופי לישראל כשהוא מצויד בשתי סכיני מטבח על גופו. בשעות הערב הגיע צופי בסמוך למושב יתד, אז הבחין בו נהג שעבר במקום ודיווח על כך. לאור האמור, מספר דקות לאחר דיווח, עצר בסמוך לצופי רבש"צ היישוב אבשלום ושאל אותו למעשיו תוך שהוא מבקש ממנו להיכנס לרכב. בתגובה, שלף צופי סכין, הכניס את פלג גופו העליון לרכב ועל מנת לגרום למותו, ניסה לדקור את הרבש"צ בראשו ובמקומות נוספים. הרבש"צ נאבק בצופי והצליח לדחוף אותו מחוץ לרכב, בשלב זה החל צופי לרוץ לעבר מושב יתד. באותו המועד נסעו שני חיילי צה"ל בג'יפ בכיוון הנגדי, הרבש"צ שהבחין בהם קרא להם לעזרה וקרא "*מחבל*", השניים ירדו מהג'יפ וקראו לצופי לעצור. צופי לא שעה להוראות החיילים, ושלף את הסכין השנייה שהייתה ברשותו, תוך שהוא מתקדם לעברם ולעבר רבש"צ נוסף שבינתיים הגיע למקום. בשל החשש שיפגע בהם, או שיש על גופו מטען חבלה, ירה אחד החיילים לעבר רגליו של צופי ועצרו אותו.

בהכרעת הדין שכתב שופט בית המשפט המחוזי איתי ברסלר גונן ואליה הצטרפו השופטות גילת שלו ודינה כהן, צוין כי: " במקרה שלפנינו, הנאשם הסתנן חמוש בסכינים משטח אויב (עזה) בסמוך לאחר סיום עימות צבאי ("שומר החומות"), ומשדחיתי כלא אמין את המניע החלופי שהציע הנאשם בעדותו, שנכנס לישראל כדי לעבוד בה או להיעצר, הרי שנותרה בעינה ההנחה שהוא נכנס על מנת לפגוע בתושב ישראלי, ומכאן שמטרותיו הן מטרות טרור (מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי). ואכן, תחילה שימשו הסכינים לנסיון לרצוח את המתלונן, שנחזה על ידי הנאשם כשוטר יהודי, ולאחר מכן כדי לאיים על החיילים שאותם זיהה הנאשם כיהודיים. ויוזכר, כי הנאשם אישר בחקירתו כי לא היה דוקר שוטר ערבי, ובכך יש אימות נוסף למניע הלאומני".

בית המשפט הרשיע את צופי בעבירה של הסתננות מזויינת ועבירה של ניסיון רצח כמעשה טרור.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מעתצם חלאילה ומחמד ג'עאפרה, תושבי ירושלים כבני 21-23, שתכננו לבצע פיגועים כנגד כוחות הביטחון בירושלים במסגרת הזדהותם עם ארגון דאע"ש. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עפרי מלצר מפרקליטות מחוז ירושלים, הנאשמים נחשפו לתכני ארגון דאע"ש וצפו, ביחד ולחוד, בסרטוני הארגון הכוללים הטפות דתיות והוצאות להורג מסוגים שונים, והחלו להזדהות ולתמוך בארגון. במהלך חודש יולי האחרון החליטו השניים לבצע פיגוע נגד שוטרים, במסגרתו יכינו מטען צינור וישליכו אותו לעבר רכב משטרה. חלאילה, חשמלאי במקצועו הסביר לג'עאפרה כיצד להכין את המטען. מספר חודשים לאחר מכן החליט חלאילה לבצע פיגוע נוסף כלפי שוטרים באמצעות רחפן אליו יחבר מטען צינור או בקבוק תבערה ויטיל אותו באמצעות הרחפן על רכב משטרה. עשרה ימים לאחר תחילת המלחמה, על רקע כעסם של השניים על המתרחש ברצועת עזה, החליטו לקדם את פיגוע הרחפן. כחודשיים לאחר מכן נעצרו.

כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של אימונים או הדרכה למטרות טרור וקשר למעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות.