ראיון ברדיו צפון עם מינץ , שכותרתו היא : מדינת ישראל נמצאת בברוך איום ונורא מאז הקמתה למרות ההצלחה מול האיראנים.
קישור לראיון של 9 דקות, חשוב מאוד להקשיב:
https://1045fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IMKMME&c41t4nzVQ=FEF

התרמית הגדולה מאז ומעולם - דובר צה"ל עובד על הציבור בעיניים | אלוף (במיל') יצחק בריק.
קישור לכתבה שלי במעריב, ממליץ לכם מאוד לקרוא ולהבין אך עובדים עליכם בעיניים:
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/article-1211971

הרמטכ״ל צריך לאזור אומץ - ולהגיד לנתניהו את האמת המרה | אלוף במיל' יצחק בריק
קישור למאמר שלי במעריב:
https://www.maariv.co.il/journalists/article-1213427

חייל מילואים כותב:
״אני יושב פה על המזרן בצאלים, מסדר מסמרים עם החבר׳ה ומנסה לשכנע את עצמי שכשיגיע האוטובוס לעזה אני אקום, ארים את הנשק, אעלה, ואעשה פרצוף של לוחם. אבל האמת היא ששברו לי את הזין. לגמרי.
זה לא קרה בבת אחת. לא היה איזה רגע קולנועי עם מוזיקה דרמטית ברקע. זה התחיל לאט, כמו טפטוף בכיור שלא מטפלים בו, עד שיום אחד אתה קם וכל המטבח מוצף.
זה התחיל בפעם ההיא שחיכינו חמש שעות בכניסה לרצועה כי לא היה מי שיחתום על הפקודה. אחר כך בא הקטע שהמפקד צרח עליי מול כולם כי לא שמתי את הקסדה. כאילו הקסדה היא מה שיציל אותי מטיל נ״ט.
ואז היה לילה שלם שישבנו במארב בשכונה שחצי מהבתים בה כבר לא עומדים, ורק חתול אחד הסתובב שם בין ההריסות, מחפש משהו לאכול. הסתכלתי עליו וחטפתי התקף צחוק, כי הרגשתי יותר דומה לו מאשר לכל הגנרלים שמדברים על ״השגת יעדים אסטרטגיים״.
אני לא יודע להסביר מתי בדיוק נשבר לי סופית, אבל אני זוכר רגעים קטנים, כמו הנעליים שלי שהסריחו מבוץ ומדם ביחד, או הילד הפלסטיני שזרק עלינו אבן וברח עם פרצוף מפוחד. זוכר שחזרתי מהפעולה וראיתי כתבה בחדשות על ״הישג מבצעי״, וצעקתי על הטלוויזיה שזה חרטא, שזה לא הישג אם מחר נעשה את אותו סבב שוב.
כל פעם שאני מנסה לזכור למה בכלל התגייסתי לקרבי, אני מוצא את עצמי חוזר לאיזה גיל 17, כשחשבתי שאני הולך להיות גיבור. שזה חשוב, שזה ייתן לי משמעות, שיראו אותי אחרת. היום אני בן 24, ויש לי גב תפוס, סיוטים בלילה, ותחושה שאני בורג קטן במכונת כביסה שמישהו שכח לכבות.
יש לי חבר טוב, רועי, שבשנה שעברה עשה קורס קצינים. עכשיו הוא מפקד צוות. דיברנו אתמול בטלפון, והוא אמר לי שהוא גם מרגיש שהכל מגוחך. אבל הוא ימשיך. כי הוא לא יודע מה לעשות חוץ מזה. כי אם הוא יפסיק, יגידו שהוא נשבר. ואני מבין אותו, באמת, אבל אני כבר לא מפחד שיגידו שנשברתי. שיגידו.
שיגידו שאני בוגד, שאני פחדן, שאני לא פטריוט. לא אכפת לי. שיקחו את כל הסיסמאות האלה ויעשו מהן דגל חדש, לנפנף בו כשאנחנו מתים שוב על אותה פיסת חול שכבר מאה פעם כבשו ושיחררו.
לפני שבועיים הייתי בכוננות בלילה. ישבתי בחושך עם המחלקה ושמעתי את אחד החבר׳ה מתלונן בשקט שהוא מתגעגע לאשתו. אחר כך עוד אחד אמר שהוא לא ישן טוב כבר חודשיים. ואני חשבתי על זה שאף אחד מאיתנו לא באמת גיבור. כולנו ילדים עייפים בתחפושת של גברים.
כל פעם שאני עוצם עיניים אני רואה את הפנים של אמא שלי כשהיא שמעה שחוזרים לעזה. היא לא בכתה, רק הסתכלה עליי עם המבט הזה של ״מה כבר נשאר לי להגיד לך״. המבט הזה שיותר גרוע מכל דרמה.
אני זוכר את הרגע שהמפקד בא ואמר ״טוב, מחר בבוקר יוצאים״. כל החדר השתתק. כאילו מישהו רוקן אותו מחמצן. אני הסתכלתי על הקסדה שלי וחשבתי כמה אני שונא אותה. כמה אני שונא את כל העסק הזה.
שונא את הימים הארוכים בלי שינה, את הפקודות הסותרות, את ההרגשה שמה שלא תעשה-זה לעולם לא ייגמר. כי גם אם עכשיו נפוצץ עוד מנהרה ועוד בית, בעוד חודש הכל יתחיל מחדש. ושוב יגידו ״מבצע מוצלח״, ושוב יספרו על ״הרתעה״.
ואני? אני רק רוצה לחזור להיות בן אדם רגיל. לקום בבוקר, לשתות קפה בלי לחשוב אם בלילה אני אצטרך לירות על מישהו. ללכת לים, לשבת בשקט, להרגיש שהחיים שלי לא מתבזבזים על שטויות שהתחילו לפני שנולדתי ושימשיכו אחרי שאמות.
הכי גרוע זה שהפסקתי להאמין. פעם האמנתי שיש מטרה, שיש אמת. היום אני יודע שהכל פוליטיקה ויחסי ציבור וגנרלים שרוצים קידום. ואנחנו? אנחנו התפאורה.
אז כן, נשבר לי. ואני כבר לא מתבייש להגיד את זה. כי אם יש משהו אחד שלמדתי מכל השנים האלה במדים, זה שהשיגעון הכי גדול הוא להמשיך לעשות אותו דבר שוב ושוב, ולצפות שמשהו ישתנה.
אני לא מצפה שתבינו אותי. אני לא מבקש שיסלחו לי. אני רק רוצה שמישהו יגיד את האמת בקול רם: שכל זה כבר מזמן לא בשביל ביטחון, ולא בשביל שלום. זה רק כי אף אחד לא יודע איך להפסיק.״
(חייל מילואים כותב מאי שם)
❤️
קישור לכתבה מטלטלת :צה״ל עושה מאמץ שיטתי להימנע מתיעוד ומדיווח על התמונה המלאה של הפגיעה הנפשית בקרב אלפי חיילים, ובפרט בקרב לוחמים, בסדיר , קבע ומילואים:
https://www.ha-makom.co.il/1059852-2/

אתם חייבים לצפות בסרטון של 10 דקות המתאר בצורה מדויקת ע״י העיתונאי יניב קובוביץ ששהה בין הלוחמים ברצועת עזה, את מה שקורה היום בלחימה ברצועת עזה במבצע מרכבות גדעון פרי יוזמתו של הרמטכ״ל אייל זמיר , מי שיצפה יבין אך הדרג הצבאי הבכיר ביותר ( הרמטכ״ל , חלק מהאלופים , דובר צה״ל )עובדים על הציבור בעיניים, במילים אחרות מרמים את הציבור , מטייחים , זורעים חול בעיני הציבור ולא אומרים את האמת, על מנת לקבל מהציבור לגיטימציה להמשיך בלחימה שאיבדה את
תכליתה ועל מנת לרצות את הדרג המדיני.
מבצע מרכבות גדעון לא קידם אותנו לחלוטין לשיחרור החטופים ולהכרעת החמאס , המבצע הזה הביא עד היום לקרוב ל 50 הרוגים, ועוד הרבה יותר פצועים כולל פצועים קשה, גם תבינו מה מביא את בנימין נתניהו להמשיך בכל מחיר את המלחמה שאבדה את תכליתה , ממליץ לכם בחום לקרוא את מאמרו של ד״ר עופר גרוזברד פסיכולג קליני שהתפרסם במעריב ״ הרגשת הכשלון שמכתיבה את המשך הלחימה: על מצבו הנפשי של ראש הממשלה | ד"ר עפר גרוזברד״ המתאר את המניעים הפסיכולוגים של בנימין נתניהו להמשיך את המלחמה, אני מצטט ציטטה אחת מדבריו במאמר :
״ החמאס פגע בביבי אישית, כך הוא חש, לעג למר ביטחון, והוא מצידו מגיב מתוך העלבון והפגיעה ולא מתוך טובת המדינה.
אילו ביבי היה עכשיו על ספת הפסיכולוג סביר שהיה מדבר על כך – כיצד הרגשת הכישלון הקשה שהוא חווה מכתיבה את התנהגותו והמשך הלחימה בניסיון לרכך את העלבון אל מול מציאות שאיננו מוכן להכיר בה. בשפתינו המקצועית קוראים לזה acting out. ״
קישור לסרטון המטלטל , מי שרוצה להכיר את האמת העירומה חייב לצפות :
https://www.youtube.com/watch?v=oe2Mcb2VFzo&feature=youtu.be

כל מה שאמרתי והזהרתי, בכל האמצעים שעמדו לרשותי – את הדרג המדיני, את הדרג הצבאי, את הציבור ואת ראש הממשלה בשש הפגישות שהיו בינינו בתחילת המלחמה – אכן קורם עור וגידים
קישור לכתבה שלי במעריב , חשוב לקרוא על מנת להבין את האיום המתגבש לאורך כל גבולותינו , ומאיראן וגרורותיה , וצה״ל כלל לא מכין עצמו לאיומים אלה:
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1215471

מכתב הערכה מאישיות בכירה שצפה בפודקאסט שבו התראיין אלוף (מיל') יצחק בריק:
"למר בריק שלום רב,
צפיתי בפודקאסט שבו התראיינת, והתרשמתי עמוקות מהידע הרב והמקצועיות יוצאת הדופן שלך. הפודקאסט מרתק באופן הראוי לציון, והוא נותן תמונה מצוינת על מה שבאמת מתרחש כיום ברצועת עזה ובגזרות האחרות של מלחמת 'חרבות ברזל'.
לדעתי, כל אדם שחי כיום במדינת ישראל, מגיל שמונה עשרה ועד גיל זקנה, חייב לצפות בפודקאסט זה. מדובר בפודקאסט שבו מרואיין אלוף (במילואים) יצחק בריק, אשר מכיר את צבא הגנה לישראל דרך אלפי ביקורים ביחידות צה״ל, אלפי תחקירים ואלפי שיחות עם מפקדים וחיילים, באופן שאף אחד לא עשה זאת לפניו, מאז קום המדינה ועד עצם היום הזה.
בשנים האחרונות, בריק הפך ל'כותל המערבי' של הלוחמים והמפקדים, כולל בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל'. אני ממליץ בחום גם לאלה שחושבים שהם יודעים הכל, להקשיב בקשב רב לדבריו של בריק ולהכיר את המציאות הביטחונית הקשה בה אנו חיים. חשוב לדרוש בכל תוקף מהדרג הצבאי ומהדרג המדיני להפשיל שרוולים ולהכין את הצבא למלחמה הבאה, שבוא תבוא במוקדם או במאוחר. עשייה זו היא לטובת המדינה, לטובת משפחותיכם ולטובת חבריכם."
בריק אני מבקש ממך אל תפסיק עד שהאסימון יפול לציבור ומנהיגיו.
קישור לפודקאסט :
https://youtu.be/lLjWiCZLAr8?si=7D-OSTmKqM4oErSk

אין לי בעיה שלא להיות מנומס בדבריי אל שלישייה שמביאה את לוחמינו למותם ופציעתם לשווא, ומפקירה את החטופים לנפשם. ומסתתרת אחרי הצהרות חלולות ונבובות שאין להן שום תוקף. ההכרזה של טראמפ אתמול שאליה הצטרף בנימין נתניהו להחזיר את החטופים בדרכים אחרות, וללא הסכם שאליו לא מצליחים להגיע משום שבנימין נתניה לא מוכן להפסיק את המלחמה , עלולה להביא למותם של כל החטופים החיים. .
קישור למאמר שלי שהתפרסם במעריב ב-
23.7.25
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1217330

יצחק בריק פיקד על אוגדה סדירה 36, גיס דרומי (441) והמכללות הצבאיות, ושימש נציב קבילות החיילים במשך עשור.
פורסם בהארץ - 08 ביולי 2025
האימרה "ככל שיכו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" מתארת היטב את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל במזרח התיכון. ישראל מוקפת מכל עבריה בתנועות טרור וגרילה, לא רק במדינות הגובלות עמה, אלא גם במדינות במעגל השני והשלישי. מדובר בעשרות מדינות בעלות שטחים עצומים, שבהן חיים מאות מיליוני בני אדם ושמהוות כור היתוך לארגוני טרור במזרח התיכון ובעולם כולו. גם כאשר ישראל רושמת הצלחות נקודתיות מול אויביה, עדיין אין ביכולתה לרוצץ את ראש הנחש, השולח את ארסו לכל עבר. משמעות המציאות הזאת היא שנועדנו לחיות על חרבנו עוד שנים ארוכות.
בעידן של התעצמות טכנולוגית, שבו כל אחד יכול, בלחיצת כפתור, להפעיל נשק מדויק והרסני, היתרונות של איכויות הלוחמים הולכים ופוחתים, אלא אם כן יודעים לנצל את איכות כוח האדם של צבא ההגנה לישראל בדרך נכונה.
הדוגמה הקלאסית לכך היא מה שקורה לצה"ל בלחימתו בחמאס זה קרוב לשנתיים. הצבא אינו מסוגל לנצח את הטרור והגרילה, גם כאשר מדובר בלוחמים מהחמאס שרבים מהם בני פחות מ–18, חסרי ניסיון מבצעי. ובכל זאת הם עורכים לצבא ההגנה לישראל "תצוגת תכלית .
הסיבות לכך שצה"ל אינו מנצל באופן מיטבי את איכות כוח האדם שלו רבות. אמנה כאן רק חלק מהן:
• העדר חשיבה ארוכת טווח: הדרג המדיני והדרג הצבאי אינם משקיעים מחשבה בצורך להכין את צה"ל לפעילות בטווח הארוך של חמש עד עשר שנים. כולם עוסקים בכאן ובעכשיו ובכיבוי שריפות.
• העדר דרישות מבצעיות עתידיות: אין בצבא גורם שמגבש ומגיש דרישות מבצעיות לתעשיות הנשק, כדי שיפתחו על פיהן את אמצעי הלחימה העתידיים.
דוגמה בולטת לכך היא הפיתוח ברוסיה ובסין של טילים בליסטיים היפרסוניים מתמרנים ומתפצלים, שלטילי החץ שלנו אין מענה מושלם עליהם. רק פיתוח לייזר עוצמתי היה יכול לספק מענה לכך, אך מאחר שאין דרישה מבצעית כזאת מצד הצבא, תעשיות הנשק אינן עוסקות בכך כלל ומציעות לצבא נשק עכשווי שפותח, בין היתר, למטרות רווח ולא לצורך מענה על איומים עתידיים.
• הזנחת הכשרה ואימונים: אין בצבא דגש על הכשרה מקצועית של הלוחמים ועל אימונים שיכינו אותם לכל זירות הלחימה — בשטח בנוי, בשטח הררי, בשטח פתוח ועוד. האימונים מעטים הן בצבא הסדיר והן ביחידות המילואים, ולכן גם אין הטמעה של אמצעי לחימה חדשים (רוב יחידות המילואים נכנסו למלחמת חרבות ברזל לאחר חמש שנים שבהן לא התאמנו).
• קריסת מערך התחקירים והפקת הלקחים: תחום התחקירים והפקת הלקחים בצבא היבשה פשט את הרגל. לקחים שנצברו במשך שנים של מלחמות ובעתות שגרה ירדו לטמיון, וכל מפקד ממציא את הגלגל מחדש. גדל כאן דור של מפקדים וחיילים שאינם יודעים מה הם אינם יודעים, ואין להם שום בסיס מוצק שממנו אפשר בכלל להתחיל.
• נטישת קצינים ונגדים איכותיים: עקב אי שביעות רצון מהתנהלות הצבא בעת שגרה, נגדים וקצינים איכותיים רבים בשירות קבע עוזבים את צה"ל, ורוב הצעירים אינם רוצים להצטרף לשירות קבע. כתוצאה מכך הרמה האיכותית של הפיקוד בצבא ירדה פלאים.
תרבות שקר המרקיעה שחקים, קצינים לא ראויים, העדר משמעת ועוד גורמים לכך שלוחמי טרור מצליחים לפגוע בצה"ל
• תרבות ארגונית לקויה: תרבות ארגונית קלוקלת, הכוללת העדר משמעת מבצעית, נטייה שלא לוודא ביצוען של פקודות, הימנעות מקיום הליכי בקרה ומעקב או מהפקת לקחים ויישומם, חוסר אמינות שמאפיין את התחקירים של צבא היבשה, תרבות שקר המרקיעה לשחקים, סטנדרטים נמוכים ואי ביצוע נהלים ופקודות.
— כל אלה הם רק חלק מרשימה ארוכה והם פוגעים אנושות בתפקודו של צבא היבשה.
כל התהליכים שמניתי לעיל גורמים לכך שקצינים לא ראויים או לא מיומנים מגיעים לתפקידים הבכירים ביותר בצה"ל. רבים מהם נעדרים ראייה רחבה, או יכולת התבוננות לטווח רחוק. הם נוטים לעסוק בטפל במקום בעיקר, וכושר התכנון והביצוע שלהם נמוך מהרמה הנדרשת — וכל אלה, כאמור, הם רק חלק קטן מהרשימה הארוכה.
הצבא חייב לעבור רוויזיה עמוקה בכל הנוגע לאיכות כוח האדם והתרבות הארגונית הבעייתית שלו. רק אנשים איכותיים, המסוגלים לשמור על תרבות ארגונית תקינה, יוכלו לשקם את הצבא על כל מרכיביו.
לא אמנה כאן את כל ההצעות שהעברתי לדרג המדיני והצבאי, אך האמינו לי שיש פתרונות טובים, וכל שנדרש הוא שהצבא יפשיל שרוולים.

דו״ח קרבי מפק״צ צמ״ה – רס״ן עדי תורג׳מן
לקרוא ולהזדעזע , כל מה שאני כותב כבר מעל לשנה וחצי , מתומצת באומץ רב ע״י רס״ן עדי תורג׳מן. זה מחדל שלא היה מאז קום המדינה. זו ״זוועת אלוהים ״.

הרמטכ״ל אייל זמיר, כל האמון והקרדיט שנתנו בך הלך לטמיון, בזמן שכל הדברים הקשים קורים אתה ודובר צה״ל מספרים לציבור שצה״ל מנצח, זרת חול בעיני הציבור שאתה תצליח להכריע את החמאס ולשחרר את החטופים ותשיג את המטרות שארצי הלוי לא עמד בהם , בכניסתך לתפקיד הצעת לראש הממשלה ( מבלי שהוא ביקש ממך ) לפתוח במבצע מרכבות גדעון והבטחת לו שאתה תכריע את החמאס ותשחרר את החטופים בניגוד להרצי הלוי, נתת לראש הממשלה רוח גבית להמשיך במלחמה וראש הממשלה אף ציטט את דבריך, לך ולראש הממשלה יש אחריות ישירה לאסון בעקבות המשך הלחימה שהבאתם על עם ישראל . לאחרונה בפגישת הקבינט המצומצם , אייל זמיר התייחס לתחזיות לגבי כיבוש עזה וציין שיידרשו שנים לכיבוש מלא, וכי בינתיים יש להמשיך בפשיטות ממוקדות.
סמוטריץ' התפרץ לעברו של זמיר ואמר לו: "אנחנו כבר מתגעגעים להרצי הלוי. אתה צריך להתנצל בפניו - אתה תקפת אותו על אותם דברים בדיוק".
מעבר להרוגים ופצועים רבים לא הועלת הרמטכ״ל בשום דבר, רק הנזק אצלך הלך וגדל . לא היה לך את האומץ להגיד את האמת לראש הממשלה,שצה״ל אינו מסוגל, והיית יד ימינו בהמשך הלחימה שאיבדה את תכליתה, גם היום אתה ממשיך להכריז כבל עם ועדה שאם לא ייחתם הסכם לשחרור החטופים צה״ל ימשיך להלחם בכל הכוח עד השגת המטרות של מיטוט החמאס ושחרור החטופים, אתה הרמטכ״ל ואלופיך מנותקים מהשטח, ממליץ לך בחום לקרוא את המכתב של רס״ן עדי תורג׳מן שצירפתי בהמשך ואולי אז תבין סוף סוף מה באמת עוללת לצבא שאתה מוליך אותו שולל
לדרך ללא מוצא. המשך הלחימה יביא עוד ועוד הרוגים ופצועים לכוחותינו, ומעבר לזה שום דבר. בשביל לצאת בכבוד נותר לך רק דבר אחת לעשות , לשים את המפתחות ולהתפטר , תזכור תמיד שאתה בעצמך הבאת זאת על עצמך , ואת האסון בדרכך עלינו .
דו״ח קרבי מפק״צ צמ״ה – רס״ן עדי תורג׳מן
קריאה דחופה לשינוי גישה ולהצלת חיי לוחמים
---
*שלושה שבועות של חוסר ארגון, חוסר ודאות והפקרת לוחמים*
בשלושת השבועות האחרונים, מאז שהוקפצתי למילואים, חוויתי מקרוב את עומק הבעיה:
חוסר ארגון, חוסר ודאות, והיעדר תכלית מבצעית ברורה – תחושות שחוזרות על עצמן בכל מעבר, בכל מסגרת.
התחלנו תחת גולני, משם עברנו לחטיבה 89 – שכעבור שבועיים של לחימה נותרה רק עם גדוד שריון וגדוד הנדסה, ללא חי"ר וללא כשירות לתמרון משמעותי.
לאחר שחטיבה 89 סיימה את פעולתה, אוגדה 98 נותרה עם חטיבה אחת בלבד – חטיבה 7.
אמנם חטיבה 7 הייתה מלאה ומתפקדת, אך העובדה שאוגדה שלמה פועלת עם חטיבה אחת בלבד אינה סבירה בשום היגיון מבצעי.
התוצאה בשטח: כוחות נעים בלי הקשר, בלי רצף, ובלי מטרה ברורה.
הלוחמים חשים את זה היטב – לא רק בעומס, אלא בתחושת הפקרה מבצעית מוחלטת.

1. תחושת הפקרה – חוסר מטרה ותפיסת לחימה לקויה
התחושה הרווחת בשטח היא שהצבא לא בא לנצח, אלא לסמן וי – עבור התקשורת והפוליטיקה.
יש ניתוק חריף בין הפיקוד הבכיר לבין הלוחמים, ותחושת זלזול בחיי אדם.
החיילים מזהים זאת היטב, מאבדים אמון ומבינים שהשיטה מקולקלת.
---
2. מבנה כוח מעוות – פירמידה הפוכה
המערכת מתפקדת במבנה של פירמידה הפוכה:
מפקדות חטיבתיות ואוגדתיות פעילות ונוכחות, אך מתחתן – אין כמעט כוח קרבי אמיתי.
חטיבה 89 ביצעה תמרון עם גדוד שריון וגדוד הנדסה בלבד – ללא חי"ר, ללא מגלן, וללא שילוביות בסיסית.
בפועל – תמרון מבוצע על ידי שאריות כוח, תוך סיכון מיותר, ללא גיבוי או יתרון יחסי.
הפער בין המצג לבין המציאות – מסוכן.
---
3. תמרון ריק – לא רלוונטי, לא אפקטיבי
הסיפור על "4 אוגדות מתמרנות" הוא בלוף מבצעי – אולי אחת מתמרנת בפועל.
אין תמרון משמעותי – יש תנועה שטחית לשם תודעה.
במקום להכות באגרוף מרוכז, הכוחות מפוצלים, מדוללים וחשופים.
---
4. פיקוד בכיר מנותק מהמציאות
הפיקוד הבכיר – מח"טים, מפקדי אוגדות – אינו נוכח בלחימה.
הניהול מתבצע מרחוק, מתוך מסכים, ולא מתוך מגע ישיר עם השטח.
בפועל, הלוחמים מרגישים לבד – ללא הנהגה, ללא אחריות.
---
5. תעוזת האויב – תוצאה ישירה של חולשה אצלנו
האויב לא התחזק – הוא פשוט מזהה את החולשה אצלנו:
פיקוד לא נוכח, סד"כ מקרטע, תמרון חסר תכלית, ותגובות מבולבלות.
חמאס מזהה הזדמנויות – ומנצל אותן. הוא לא נרתע – אלא תוקף, מתקרב, ומכה.
---
6. תופעות חמורות בשטח
חוסר היגיינה קיצוני וניהול כושל של מתחמי לינה: לוחמים נאלצים לישון בכלים או בצמוד להם, ללא תברואה מינימלית.
הם ישנים בצמוד לפסולת, שתן וצואה – תופעה שזכתה לשם בשטח: "הקיר הצהוב".
אין מענה תברואתי או פיקודי לניהול מתחמי שינה – התוצאה: פגיעה ישירה בבריאות ובמוכנות.
כלי צמ"ה קורסים תחת עומס – אין תחזוקה, אין זמינות טכנית מספקת, אין טיפול מונע.
מערך החימוש פועל בתנאים קשים, לעיתים מאלתר, לעיתים משבית.
הנפח זמין רק בין 9:30 ל-16:00 – בזמן שהלחימה מתנהלת סביב השעון.
אין תיאום בין הכוחות, אין ניהול אפקטיבי, אין תחקור – אלא רק הישרדות.
המורל בשפל – חיילים מדווחים בפה מלא: "לא רוצים לחזור לפה שוב."
---
7. חוסר למידה – תרבות של טיוח
אין שקיפות. אין שיח פתוח. אין תחקיר.
אירועים קשים – כולל הרוגים ופציעות – מטוייחים, לא נלמדים.
דוגמה: אירוע עם באגר אזרחי – תחקיר לא הועבר, למרות בקשות מפורשות.
נהרגו 3–4 חיילי צמ"ה בשבועיים – בלי מסקנות, בלי תיקון.
---
8. עקרונות הלחימה של קלאוזוביץ – ומה הופר
קלאוזוביץ מדגיש: מלחמה היא מאבק רצון ברצון, אך כדי לנצח – יש לפעול לפי עקרונות יסוד. כולם הופרו:
ריכוז כוח (Mass): לא קיים – פיצול, ביזור, תמרון מינימלי.
מטרה ברורה (Objective): לא קיימת – המאמץ מתבצע לשם פעולה, לא לשם הכרעה.
כלכלה בכוח (Economy of Force): הנדסה מחליפה חי"ר, שריון לבדו – ניהול שגוי של משאבים.
פיקוד נוכח (Leadership): נעדר – אין נוכחות פיקודית ישירה בשטח.
מורל הלוחמים (Moral Forces): נשחק לחלוטין – תחושת הפקרה וחוסר אמון.
יוזמה והפתעה (Initiative & Surprise): אין – הכוחות חוזרים לאותן גזרות, האויב מוכן מראש.
---
המלצות דחופות
1. להפסיק תמרונים מדומים – לא יוצאים לפעולה ללא סד"כ מותאם מלא.
2. להחזיר את הפיקוד לשטח – מפקדים בכירים חייבים להוביל את הכוחות מקרוב.
3. להפעיל אגרוף מרוכז – לא פיזור סמלי.
4. לדרוש שקיפות ותחקור בזמן אמת – כל אירוע מבצעי צריך להסתיים בתובנות ולא בהשתקה.
5. להחזיר משמעות, פיקוד, ודוגמה אישית – ולהרים את רוח הלחימה.
*פנייה אישית – למען החייל הבא*
אני כותב זאת לא מתוך כעס – אלא מתוך תחושת שליחות וחובה אישית.
המוות הבא אינו גזירת גורל. הוא תוצאה של שיטה שגויה, של ניהול לקוי, ושל פיקוד שנעדר מהשטח.
האויב לא התעצם – אנחנו נחלשנו.
הוא מזהה פערים, תזמון רופף, חוסר כיוון – והוא מנצל אותם.
כשהוא רואה תמרון חלש, פיקוד לא נוכח ולוחמים עייפים – הוא לא מורתע. הוא תוקף.
יש עוד זמן לתקן.
אבל הזמן הזה מוגבל – וכל יום שעובר, הוא הימור על חיי הלוחם הבא.
הצילו את החייל הבא.
הכוח הלוחם נותן הכול. עכשיו תורכם להנהיג.

ראיון קצר של 6 דקות שהיה לי השבוע בערוץ 13. לוסי אהריש התחילה את השיחה בלהציג את מה שאמרתי לה לפני ארבעה חודשים, ואיך זה מתחבר בדיוק של 100% למציאות בעזה כיום. אם אתם רוצים להבין את כל הסיפור האמיתי והכואב במהירות, הראיון הזה הוא בשבילכם.
קישור לראיון:
https://youtu.be/9g8jj_kkKTo

הרמטכ״ל אייל זמיר - כדי לצאת בכבוד, נותר לך רק דבר אחד לעשות | יצחק בריק
קישור לכתבה דלי במעריב :
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1221779

ראיון שנערך איתי בערוץ 13 אתמול בו אני מדבר ב- 8 דקות על האסון שיתרחש במידה והתכנית ההזויה של הקבינט לכיבוש עזה תצא לדרך.
קישור לראיון :
https://youtu.be/pswxEPKeaNc

אלוף (מיל') בריק: החברים הטובים ביותר של סמוטריץ' אמרו לי שהם דברו עם סמוטריץ שיזמין אותי לשמוע ממני מה באמת קורה ברצועת עזה.אך סמוטריץ לא הזמין אותי כי פחד לשמוע את האמת והוא מעדיף להמשיך ולומר דברים שכולם עורבא פרח, כמו בר כוכבא שניסה לנצח את הרומאים ללא כל יכולת והרס לנו את המדינה, נרצחו 600 אלף יהודים והיינו בגלות 2,000 שנה".
סמוטריץ הוא קיצוני שמאמין בניסים, העובדות לא מעניינות אותו וממשיך להפריח קלישאות בשביל לזכות באמון בוחריו , הוא לא פחות ולא יותר מביא נזק עצום למדינה ולצבא והוא הפך ״לשר המלחמה״ המסובב את בנימין נתניהו על האצבע הקטנה.
קישור לראיון איתי ״בכאן מורשת״, השידורים ברדיו ״כאן מורשת״ מופנים בעיקר לקהל דתי, מסורתי ולאומי, וגם קהל חרדי, ממליץ לכם להאזין ותבינו את האמת העירומה על המתרחש ברצועת עזה, שלצערי לא תשמעו מאף אחד אחר .
https://omny.fm/shows/kan-moreshet/2-000

קישור לראיון איתי ברדיו ירושלים עם המראיינת עדי זריפי, בראיון זה אני מדבר כיצד השלושה האלה שבתמונה מובילים את עם ישראל לאסון וכישלון בעזה ולדרך ללא מוצא :
https://youtu.be/gABTaHUEyOc

רפאל חיון אומר לעם ישראל את האמת
אלוף ( מיל ) יצחק בריק
במשך שנים אני מתריע על מצבו העגום של הצבא ואי יכולתו לנצח אפילו את החמאס , המקורות שלי הם רבים ומגוונים כולל ממפקדים וחיילים המדווחים לי מהשטח בזמן שהם נלחמים . בחרתי הפעם להביא בפניכם את קולו של רפאל חיון , איש אמיץ ורב פעלים שהציל אנשים רבים , אשר עוקב כבר שנים אחרי החמאס ברצועת עזה , ואם היו מקשיבים לו הכל היה נראה אחרת .
רפאל חיון הוא אזרח ישראלי שמוכר בזכות איסוף מודיעין עצמאי, פרטי ובהתנדבות, מגזרת עזה. במשך שנים הוא ניהל מעקב והאזנה לתשדורות חמאס והג׳יהאד האסלאמי, והעביר את המידע לגורמי ביטחון בישראל.
פעילותו לפני מלחמת "חרבות ברזל"
חיון החל לאסוף מודיעין מעזה עוד לפני פרוץ המלחמה, ועסק בכך במשך למעלה מעשור. הוא סיפק מידע שהציל חיים ומנע פיגועים, וקיבל על כך תעודות הוקרה מיחידות שונות בצה"ל ובמשטרה.
עם זאת, פעילותו נתקלה גם בקשיים. כחצי שנה לפני הטבח של ה-7 באוקטובר, נשלל ממנו הרישיון להשתמש בציוד האזנה, והוא הוכרח להפקיד אותו במשרד התקשורת. למרות זאת, הוא המשיך לאסוף מודיעין ככל יכולתו.
בספטמבר 2023, כחודש לפני פרוץ המלחמה, שלח חיון התרעה לגורמי צה"ל לפיה חמאס מתאמן על חדירה בו-זמנית לשמונה יישובים בעוטף עזה. על פי עדויות שונות, גורמי ביטחון דחו על הסף את התרחיש הזה בטענה ש"זאת פנטזיה", ולא התייחסו לאזהרותיו.
פעילותו במהלך המלחמה
בבוקר ה-7 באוקטובר, עם פרוץ המתקפה, הפעיל חיון "חמ"ל של איש אחד" מביתו בנתיבות. הוא פעל במהירות כדי ליירט תשדורות של המחבלים, העביר מידע בזמן אמת לגורמי ביטחון והכווין אותם, כולל כוחות יחידת מגלן, למוקדי לחימה בעוטף עזה כמו כפר עזה, נחל עוז, ופסטיבל נובה. על פי הדיווחים, בזכות פעילותו ניצלו חיי אדם רבים.
גם לאחר פרוץ המלחמה, חיון המשיך לאסוף מודיעין ולהתריע מפני פעולות חמאס, בעיקר בנוגע לפעילותם בתת-קרקע ובמנהרות. הוא טען שחמאס משנה את שיטות הפעולה שלו וממשיך להתחזק, והביע חשש מכך שהמצב בשטח אינו כפי שמוצג לציבור.
הפעילות של רפאל חיון עלתה לכותרות והוא אף העיד בפני ועדת החקירה האזרחית על אירועי ה-7 באוקטובר. סיפורו תואר בכלי תקשורת בישראל ובעולם, והוא נתפס כדוגמה למחדל המודיעיני שהוביל למתקפת הפתע.
קישור לראיון של איילה חסון בכאן 11 עם רפאל חיון לאחר שהקבינט החליט לצאת להתקפה על העיר עזה , הראיון נמשך כ-6 דקות , כל מי שבאמת חפץ לדעת את האמת חייב להקשיב לראיון, ואז גם תבינו אך הדרג המדיני והצבאי משקרים את הציבור לאורך כל הדרך , ומציגים מצגות פקטיביות שאין להם שום בסיס וקשר למציאות ברצועת עזה :
https://youtu.be/r8PIQ6Cmn6w