פיקוד ושליטה - רמטכ"ל ושר ביטחון. מה שראינו אתמול זו "סדרת חינוך" על רקע עמדת הרמטכ"ל בדיוני הקבינט על כיבוש עזה.

האם הרמטכ"ל יכול למנות מפקדי אוגדות ללא אישור שר הביטחון? על פי המסגרת החוקית והנוהג בצה"ל, הרמטכ"ל אינו יכול למנות מפקדי אוגדות (בדרגת תת-אלוף, תא"ל) ללא אישור שר הביטחון. חוק יסוד הצבא (1976) קובע כי הרמטכ"ל כפוף למרות הממשלה ולשר הביטחון ישירות, וכי מינוי קצינים בכירים בדרגת אלוף-משנה (אל"מ) ומעלה, כולל תא"ל, מחייב אישור של שר הביטחון.
בפרקטיקה, מינוי קצינים בדרגות אלו נעשה על ידי הרמטכ"ל, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון. אישור זה נתפס לעיתים כ"חותמת גומי" טכנית, שכן מינויים של הרמטכ"ל כמעט לעולם אינם נפסלים על ידי השר. עם זאת, שר הביטחון רשאי להתערב, להקפיא או לפסול מינויים, כפי שנראה במקרים מסוימים לאחרונה. הצעת חוק חדשה שהועלתה ב-2025 מבקשת להרחיב את סמכות שר הביטחון כך שיוכל למנות ולפטר קצינים כבר מדרגת אל"מ (מפקדי חטיבות) ומעלה, בכפוף להמלצת הרמטכ"ל, ולפטר קצינים בדרגות אלו לאחר שמיעת עמדת הרמטכ"ל.

על פי הודעת דובר צה"ל, תהליך סדור זה היה אמור להתקיים גם אתמול אך לשכת שר הביטחון ביטלה את הפגישה ודאגה בהמשך להוציא הודעת נזיפה.

אימרה מעניינת שמשמיע גורם מדיני בכיר באוזני ירון אברהם ולפיו נסיעת ראש המוסד לדוחא לא עסקה רק בענייני החטופים אלא גם בעניינים הקשורים לפעילות המוסד,. בפעם האחרונה שראש המוסד ביקר בדוחא זה היה בעיקר כדי לקבל את תשובת החמאס למתווה שהוצע להם או לקבוע כללי משחק חדשים.

זה לא אמור להיות ההיפך? נשיא רוסיה מקבל את פני הנשיא טראמפ בעת רדתו ממטוס איר פורס 1 בבסיס חיל האוויר האמריקאי באלסקה (צילום: רוייטרס)

האסטרטגיה של טראמפ: כבוד רב בכניסה והצגת עוצמה בהמשך. הנשיא פוטין נאלץ לעבור בין מטוסי F-35 כשמעליו מטס בהובלת B-2, כוכב תקיפת מתקני הגרעין באיראן.

עצם קיום המפגש בין הנשיא טראמפ לנשיא פוטין בבסיס צבאי אמריקאי הוא הצלחה בהורדת מפלס המלחמה הקרה בין שתי המדינות. הסיכוי שתתקבל בבסיס הצהרה רוסית להפסקת אש תחת הפקה צבאית שסידר לו טראמפ היה קלוש מלכתחילה. היתה כאן משימת ריכוך שאולי תביא בהמשך להכרזה המיוחלת והיא כנראה תהיה מאדמת רוסיה.

גורם בטחוני : התקיפה בתימן לא תוכננה במסגרת סיכול בכירים אלא רק לצורך פגיעה בתחנת כוח ותחנת חשמל.

למי שלא מבין אז ננסח שוב. בצה"ל טענו היום כי תקפו תשתיות אנרגיה. תקיפת תשתיות אינה תלויית מודיעין מזדמן אלא אם מדובר בניסיון חיסול ואז שיקולים כמו תזמון ומשמעויות היערכות בציבור, נלקחים למול ההישג הנדרש. לנגד עיני התימנים עמד היום הזה כהזדמנות פגיעה לתגובה ולכן הערכנו שכך יהיה.

בקיצור, אם התימנים טוענים שבתקיפה נפגעו מפקדים אז זה ממש במקרה.

האם החשש של ראש ממשלת קפריסין מפני פצצה איראנית מוצדק? רק אם הטיל האיראני יפגע ישירות באי הקפריסאי. לצורך בדיקה ערכנו השוואה בין ראש הנפץ הגרעיני, כפי שהאיראנים תכננו לבין ראש הנפץ של הפצצות שהוטלו על נגסאקי והירושימה.
https://x.com/IntelliTimes/status/1957719176501506551

שריפה פרצה במתקן הסמוך לשדה התעופה של תבריז. תבריז ממוקמת במחוז מזרח אזרבייג'ן. לטענת האיראנים מדובר באתר פסולת. לא מן הנמנע כי מדובר בכלל במפעל דשנים הממוקם בא.ת. הסמוך. מפעל דשנים מייצר מגוון רחב של דשנים וחומרים כימיים כמו "אמוניום ניטראט" שיכול לתמוך בייצור חומרי הדף לתעשיית הטילים.

חזק ואמץ ללוחמי גדוד נחשון (90) – גדוד סדיר בחטיבת כפיר שהצליחו לסכל מתקפה משולבת של כ-20 מחבלי חמאס. תגובה מהירה גם של מסוקי חיל האוויר.

בחשבון המזוהה עם דובר המוסד בשפה הפרסית ערכו סקר שאמור לשקף את בחירת העם האיראני. תוצאות הסקר לא היו החלק החשוב והצפוי אלא דווקא "פעולת הגירוי" שהביאה למבצע השפעה שניהלה איראן בכדי להטות את תוצאותיו. הרווח? בעיקר בזיהוי הבוטים של מערך הסייבר האיראני.

האזור שבו בוצע ניסיון הפשיטה של החמאס:
1.בצה"ל הכירו את תוואי המנהרה ששימשה את המחבלים שכן היא זוהתה וטופלה בעקבות מקרה דומה.
2. ציר מורג - הציר שחוצץ בין רפיח לחאן יונס משמש לכניסת סיוע הומניטרי שעל חלקם הורגלנו לראות חמושים של החמאס המנצלים את הציר הבטוח וההפוגה בכדי להשתלט על משאיות, לנצל את התנועה על הציר ללימוד גזרה ולבנות, לאט לאט סדרי כוחות למבצעים מסוג אלו. כאמור זה לא הניסיון הראשון שבו מספר חוליות תוקפות מגננה של צה"ל. אז מה נדרש? להיכנס לראש של החמאס ולנטר דרכי פעולה ואיומים המאפשרים לו לפעול כך ולבנות מענה הגנתי.

מי מינה את ראש אמ"ן, אהרון חליוה?
בני גנץ. כשר הביטחון, אישר את מינויו של אהרון חליוה כראש אמ"ן ב-11 בפברואר 2021. באותה עת, נתניהו כיהן כראש ממשלת רוטציה. המלצת המינוי הגיעה מהרמטכ"ל אביב כוכבי.

שר ההגנה של איראן עזיז נאסיר-זאדה טוען כי איראן הקימה מרכזים לייצור נשק במדינות שונות אך לא חשף באילו מדינות. אפשר רק לשער שמרכזים כאלו כבר קיימים ברוסיה ובונצואלה. לפני ארבעה ימים חתמה איראן על הסכמים עם ארמניה השכנה ויתכן וגם עימה היא מעוניינת להקים מייזם תעשייתי צבאי.