עוד לא קראתם את הספר שמפרק את העולם הערבי דרך קריקטורות?
"קווים חוצים גבולות – סאטירה ומחאה חזותית בעולם הערבי"
כבר כמעט אזל מהמלאי…

רוצו לחנויות הספרים המובילות
או הזמינו ממני עם ספר עם הקדשה אישית:
https://iditaravit.ravpage.co.il/book

טראמפ מבלבל את העולם (וגם אותנו)...
אם כבר דיברנו על קריקטורות כאן למעלה👆

הקריקטורה הזאת של מֻחַמַד סַבַּאעְנֵה (محمد سباعنة) מותחת ביקורת חריפה על דפוס הרטוריקה של דונלד טראמפ.
טראמפ נושא דברים מאחורי פודיום, אך במקום מילים ברורות, בוקעות מפיו שתי בועות דיבור המעוצבות כחיצים הפונים לכיוונים מנוגדים – דבר שיוצר תחושה של בלבול וחוסר בהירות לגבי כוונותיו האמיתיות או מדיניותו.

הכותרת: "הצהרות טראמפ" (تصريحات ترامب – תַצְריחאת תראמב) מבהירה כי המטרה בקריקטורה היא להגחיך את האופן שבו נשיא ארה"ב מתקשר עם הציבור, כמי שאומר דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת.
אז, מה הוא בעצם אומר? מצליחים להבין?
יוני בן מנחם

כדאי להקשיב למה שאומרים חברינו מאיחוד האמירויות:
אנואר קרקאש (أنور قرقاش), היועץ הדיפלומטי של נשיא איחוד האמירויות, מעביר מסר ברור לעולם ובעיקר לטראמפ:
כל הסכם לסיום המלחמה שלא יכלול ריסון משמעותי של תוכנית הגרעין האיראנית, מערך הטילים שלה והכטב"מים – פשוט יסלול את הדרך ל"מזרח תיכון מסוכן יותר ונפיץ".

בהקשר הזה, אי אפשר שלא להיזכר באימרה הערבית הידועה:
"جار يجور.. وجار يجير" (ג'אר יג'ור וג'אר יג'יר) - יש שכן שעושה עוול ומדכא... ויש שכן שמעניק מחסה והגנה.
שכן רע ושכן טוב.

השכן האיראני בחר בצד של ה-يجور (השכן שעושה עוול), והפך להיות מסוכן מתמיד לביטחון האזור כולו.
הגיע הזמן שהעולם יבין ששקט אמיתי לא יגיע ללא טיפול בשורש הבעיה!
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

"על הבוקר" עוד לוחמה פסיכולוגית מבית היוצר האיראני:
כרזה שעליה נכתב: “האמת שלנו חזקה יותר מהשקר שלהם”
حقنا اقوى من باطلهم – חקנא אקוא מן באטלהם.

אפשר גם לתרגם זאת כך:
“הצדק שלנו חזק מהעוול שלהם” – תרגום שמחדד את המטען האידיאולוגי דתי של המושגים حق (חק ) ו باطل (באטל ) , לא רק כאמת מול שקר, אלא כצדק אלוהי מול רשע.

זה לא רק ניסוח - זו תפיסת עולם.
כדי להבין את המסר, צריך להבין את הראש האיראני, הרואה בעימות הזה לא עוד סכסוך פוליטי, אלא מלחמה בעלת משמעות דתית אלוהית.

ועל זה בדיוק אני מדברת בהרצאה שלי “התמנון הפרסי”: על העומק האידיאולוגי והמשיחי שמניע את איראן, ושמאחורי המסרים, הסמלים והפעולות של הרפובליקה האסלאמית.
להצטרפות לערוץ של עידית:
https://t.me/iditaravit

חברי אביעד, מנהל ערוץ הטלגרם "מבט למזרח התיכון", ושותפי לפודקאסט "בנת חלאל"
מוסיף לכרזה האיראנית שפרסמתי כאן👆 כי ראוי לשים לב שמתחת לטקסט בערבית מופיע גם טקסט בפרסית - זהה בתוכנו לטקסט הערבי.
עם זאת, מה שמעניין במיוחד הוא הופעת הסמל של גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס,
כולל המשולש האדום ההפוך שבו חמאס משתמש לסימון מטרות ישראליות לפגיעה.
בנוסף, על אחד הכטב"מים מופיע דגל עיראק, ועל השני דגל סוריה (הישן) של משטר אסד עם שני הכוכבים,
מה שממחיש את שיתוף הפעולה בין מרכיבי "ציר ההתנגדות"., כלומר ציר הרשע.
האיור הזה מופץ גם בחשבונות תומכי חמאס ברשתות החברתיות, לצד חשבונות המזוהים עם משטר הרפובליקה האסלאמית.
איראן מנסה לשדר את המסר של "אחדות הזירות" באמצעות חמאס ושאר ארגוני הטרור.

תודה לאביעד על התובנות החשובות הללו!
ממליצה להצטרף לערוץ שלו שכולל ניתוחים מעמיקים של המצב במזרח התיכון:
t.me/Middle_East_Insight

חברים יקרים
שבוע טוב🌹 עם הפסקת אש עם איראן...
האם זאת "הודנה" או אחיזת עיניים?
כולם שואלים עכשיו: מי המנצח ומי המובס?
בטהראן חוגגים וטוענים שטראמפ נכנע והושפל.
בוושינגטון בטוחים שהם הורידו את האייתוללות "על הקרשים" ואילצו אותם לפתוח את מצר הורמוז.

אבל, האם באמת אפשר לחתום על הסכם עם משטר תיאוקרטי פנאטי שמממן טרור ומערער את כל המזרח התיכון?

ההיסטוריה מלמדת אותנו שמשא ומתן עם משטרים כאלה הוא מלכודת.

הסכם הגרעין מ 2015 רק העשיר את האיראנים והאיץ את פרויקט הטילים הבליסטיים שלהם.

"הודנה" עם טרוריסטים היא בסך הכול הפסקת אש זמנית שנותנת להם אוויר לנשימה, זמן להתארגן מחדש ולהתכונן למלחמה הבאה.

ואם נחזור לרגע בזמן, כבר לפני מספר שנים, ב 2017, אמר יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן (MBS) את האמת הפשוטה בראיון מפורסם בערוץ אלאח'באריה (الاخبارية):
האם בכלל אפשר להגיע להבנות עם משטר שבנוי על אידיאולוגיה קיצונית?
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

למה פקיסטאן מצילה את איראן?
(רמז: זה לא בגלל אחוות מוסלמים😉)
כולם מדברים על הפסקת האש אבל מתחת לרדאר, מי שבאמת "סגרה את האירוע" והביאה לכך היא דווקא פקיסטאן.

למה שמדינה עם פצצת אטום וצרות כלכליות משלה תתנדב להיות המבוגר האחראי בין וושינגטון לטהרן?
התשובה היא לא אידיאולוגיה, אלא אינטרס קר, אולי אפילו היסטרי...

הנה 3 סיבות למה פקיסטאן "התאבדה" על התיווך הזה בין איראן לארה"ב:
1. הכיס הפקיסטאני בוער
פקיסטאן תלויה בנפט וגז שעוברים במצר הורמוז (מעל 80% מהצריכה שלהם!).
ברגע שאיראן מאיימת לסגור את הברז, המחירים באיסלאמבאד קופצים ב-20% תוך ימים.
תוסיפו לזה מיליוני פקיסטאנים שעובדים במפרץ ושולחים הביתה כסף ששווה לכל הייצוא של המדינה - ומלחמה באזור היא פשוט גזר דין מוות לכלכלה שלהם.

2. הגבול הוא פצצה מתקתקת
יש להן גבול משותף של 900 ק"מ. שתיהן נלחמות במורדים בלוצ'ים שבורחים מצד לצד.
אם המשטר בטהרן קורס, פקיסטאן מקבלת "סוריה מספר 2" על הגדר: כלי נשק מסתובבים בשטח, מיליוני פליטים ומלחמת אזרחים שזולגת פנימה.
עם מיעוט שיעי גדול אצלה בבית (כמעט 20%), פקיסטאן יודעת שאש באיראן תצית אצלה מלחמה עדתית תוך שעות.

3. מלחמות יוקרה
פקיסטאן חולמת להיות "מנהיגת העולם המוסלמי", בטח מול היריבה המושבעת הודו.
בעולם שבו טורקיה, איראן וערב הסעודית נאבקות על הנהגה - פקיסטאן מחפשת דרך להיכנס למשחק.
ההסכם הזה נותן להם כרטיס כניסה למגרש של הגדולים.

ו...כן, גם סין לוחשת לפקיסטאנים באוזן.
למה סין?
כי הסינים השקיעו מיליארדים בפקיסטאן (פרויקט CPEC) והם צריכים שקט תעשייתי.
סין אולי לא יושבת סביב שולחן המשא ומתן, אבל היא בהחלט זו שמחזיקה בשלט הרחוק.

שאלה למחשבה: האם אנחנו בדרך לעולם שבו סין היא "בעלת בית" האמיתית במזרח התיכון, ופקיסטאן היא רק הקבלן בשטח?
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

למה פקיסטאן מצילה את איראן?
בתמונה: טראמפ עם ראש ממשלת פקיסטאן והרמטכ"ל בבית הלבן

פאנל כאן 11

תהלוכות אבל המוניות נערכות היום לציון יום הארבעים למותו של ה"שהיד" האימאם עלי ח'אמנאי, במקום שבו עלתה נשמתו השמיימה.
ה"ארבעין" הוא הרבה מעבר לציון כרונולוגי של 40 יום.
במסורת השיעית זהו רגע השיא של האבל, אך גם נקודת מפנה: מעבר מהלם האובדן אל הפיכת הדמות לסמל חי ונושם בתודעה הקולקטיבית.

המספר 40 נתפס באסלאם כשלב של הבשלה רוחנית, ובשיעה הוא מקבל עומק מיוחד מאז ימי קרב כרבלאא', שבו הפך חוסיין, נכדו של מוחמד לשהיד.

במובן הזה, מותו של מנהיג אינו סוף אלא ارتقاء (אִרתִקאא') - עלייה בדרגה, והפיכתו לדמות שממשיכה להניע המונים גם לאחר לכתו.
ההמונים יוצאים לרחובות לא רק כדי להתאבל, אלא כדי להפגין כוח ולהעביר מסר ברור: הדרך של המנהיג לא מתה יחד איתו.
"האיש איננו, אבל המהפכה כאן כדי להישאר".
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

https://youtu.be/5he-EM8AR_o
לא משעמם לרגע במזרח התיכון:
מה האחריות של לבנון על ההתקפות של חזבאללה על תושבי הצפון?
למה פקיסטאן פתאום הפכה למתווכת ומה האינטרסים מאחורי הקלעים?
ולקינוח - איך העולם הערבי רואה את הפסקת האש בין איראן לארה"ב דרך עיני הקריקטוריסטים:
בין "ניצחון מוחלט" ללעג.

קטע קצר מתוך דיון אקטואלי - פאנל בכאן 11
למי שפספס את השידור החי
מוזמנים להגיב ביוטיוב
או לשתף 🙏
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

לא רק לעיראקים!
מה קרה ליהודים בפרהוד בבגדאד?
ואיך היום יש עיראקים שמודים באשמה
ואפילו מתביישים במה שעשו ליהודים
ורוצים שהם יחזרו...

אז… לא תודה 😏
לא בא לנו לחזור לעיראק...

אבל אתם חייבים לראות את הסרטון הזה שהתפוצץ ברשת
ואת התגובות לא רק מעיראק, אלא מכל העולם הערבי👇
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

כאן הסרטון ביוטיוב למי שרוצה לשתף (לא רק בקבוצות של עיראקים😉...):
https://youtube.com/shorts/xJitL63VuNg


כאן הפוסט בטוויטר בערבית ובאנגלית לחובבי הפלטפורמה (ותודה לכל אלה שעוזרים להפיץ. זאת ההסברה הישראלית הכי טובה שיש!):

https://x.com/bararit/status/2042315502022725854?s=20

דרך אגב, הסרטון כבר הגיע ל - 181,000 צפיות בטוויטר (X)...💪

דו שיח של חרשים
כישלון השיחות באסלאמבאד לא הפתיע אותי אפילו לשנייה.
אי אפשר באמת לנהל משא ומתן עם משטר פנאטי-טרוריסטי שיש לו שאיפות אימפריאליסטיות וחותר לפצצה גרעינית.

אבל מה מעניין באמת זה מה חושבים הערבים עצמם, כי הפילוג ביניהם חושף יותר על המצב באזור מאשר כל ניתוח ישראלי.
אלג'זירה הקטרית כמו תמיד ממשיכה "ללקק" לאיראן בלי בושה:
"מַטַאלֶבּ מֻסְתַחִילָה" – مطالب مستحيلة (דרישות בלתי אפשריות) מצד האמריקאים, "עקשנות אמריקאית" (تعنت أمريكي – תַעַנֻת אמריכי) שרק חיפשה תירוץ לחדש את המלחמה.
לפי הקטרים, טהראן "נכנסה למשא ומתן ממקום של כוח", הצליחה להכשיל את הניסיון לכפות ויתורים על הגרעין ופתיחת מצר הורמוז והוכיחה שהיא לא נשברת.
כל כך אופייני לאלג'זירה...ולקטר.

לעומת זאת, התקשורת הסעודית והאמירותית הרבה יותר ניטרלית-פרו-אמריקאית.
הם מדגישים את "קלף הורמוז" שאיראן מסרבת לוותר עליו, וארה"ב דורשת פתיחה מיידית שלו ללא תנאים.
ד"ר סמיר אל-תקי – سمير التقي (חוקר בכיר במכון אטלנטיק קאונסיל) אמר בריאיון:
"ארה"ב מנטרלת מאיראן את קלף הורמוז - וישראל שמחה על כישלון השיחות"

ומה קורה ברשתות החברתיות הערביות?
שם כבר מתכוננים לחידוש המלחמה
"הדקו את החגורות", "ההפסקה השברירית עומדת להתמוטט", "המלחמה חוזרת".
הדיבורים נגמרו והמתח בשיא, האם אנחנו בדרך לעימות בלתי נמנע?
והאם אירופה סוף סוף תפסיק לגמגם ותבין שחייבים לעצור את איראן לפני שיהיה מאוחר מדי?
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

דו שיח של חרשים
הקריקטורה מתוך העיתון הסעודי א-שַרְק אלאַוְסַט (الشرق الأوسط) - העולם וארה"ב לא יודעים מה לעשות עם מצר הורמוז – הם תקועים עם סימן שאלה אחד גדול, וכל אחד מתבצר בעמדתו.

גד מרגי Gad Mergi מלינקדאין כתב מאמר יפה על הלבוש של צוות המו"מ האיראני:
שמתם לב איך הנציגים האיראנים לבושים למשא ומתן? זה לא מקרי, וזה בטח לא עניין של טעם אישי.
מאחורי המראה השחור והסגור מסתתרת אידיאולוגיה ואסטרטגיה שלמה של משא ומתן:

👔 הסוף לעניבה:
מאז המהפכה ב-1979, העניבה נתפסת באיראן כ"צלב מערבי" קטן. בהתאם לכך הוחלט לעבור לצווארון סיני סגור, שהוא הצהרה ברורה לקוד לבוש מקומי "אנחנו יושבים לשולחן, אבל אנחנו לא משחקים לפי הכללים שלכם".

♟צבעים כהים ואטימות:
שימוש קבוע בשחור או כחול כהה מאוד לא נועד להחמיא לגזרה. זהו לבוש שנועד לשדר קשיחות, חוסר גמישות ורצינות. סוג של "חליפה של איומים" שאומרת לצד השני אל תצפו להתפשרות קלה.

🧔🏻‍♂️ זקן מטופח:
כמעט ולא תראו דיפלומט איראני מגולח למשעי. הזקן הקצר והמסופר הוא חלק בלתי נפרד מהקוד הדתי אידיאולוגי. הוא משמש כ"מדים" שמזכירים לכולם בחדר שהנציג נאמן קודם כל לערכי הבית שלו, ורק אחר כך לדיפלומטיה.

קוד לבוש הוא לא רק "פרוטוקול", הוא כלי עבודה פסיכולוגי רב עוצמה. הוא מגדיר את הגבולות וקובע את הטון עוד לפני שהוצאנו מילה מהפה.

לגבי המשא ומתן, לא יודע אם משפיע על האמריקאים או לא, אבל בהחלט יכול להשפיע על התת מודע.

בפעם הבאה שאתם בוחרים מה ללבוש לפגישה גורלית, תשאלו את עצמכם: איזה מסר הבגדים שלכם מעבירים במקומכם?
גד מרגי

מרואן בן חמיד مروان بن حميّد משורר מהאמירויות כותב:
אחרי כישלון המשא ומתן…
השלב הבא לא סובל רפיון, אלא מחייב תיאום צבאי גבוה יותר בין מדינות המפרץ מתמיד, ושיתוף אמיתי של ידע וניסיון.

כאשר איראן מיקדה חלק משמעותי מכוחה לעבר איחוד האמירויות, ההשפעה הייתה כמעט אפסית… וזה כשלעצמו מסר.

אך הסכנה כעת טמונה בשינוי הטקטיקה ובהסטת המוקד לעבר מדינות אחרות במפרץ.

לכן על מדינות המפרץ ללמוד מהניסיון של האמירויות, ומהמערכות ההגנתיות הרב שכבתיות שלה, שהוכיחו יעילות גבוהה בהגנה על הקרקע ועל האזרחים.
הביטחון מתחזק באמצעות היערכות מוקדמת ועבודה משותפת.
ובעזרת אללה השלב הזה יחלוף כפי שחלפו אחרים…
בשלווה ובביטחון על כל מדינות המפרץ.

לכל מי ששאל אותי מה יעשו מדינות המפרץ אחרי כישלון המו"מ -
הן לא טומנות ידן בצלחת ורוצות לשתף פעולה בהגנה מפני התוקפנות האיראנית!
הערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

נחמד לראות לבנונים שרוצים שלום עם ישראל.
אולי נפל להם האסימון שחיזבאללה רק ממיט עליהם חורבן.
הסרטון עד דקה 0:42
תודה ללורינה ח'טיב על הסרטון הזה!

חברים יקרים! בוקר טוב❤️ עם אשרף "האח" שמסביר למה לא כדאי לבגוד במדינה בזמן מלחמה (ובכלל).
מסר לערבים וגם ליהודים!
תהיו פטריוטים!
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

היום לפני 51 שנה (13 באפריל 1975) פרצה מלחמת האזרחים בלבנון.
זו לא עוד מלחמה - זו היתה קריסה של מדינה שלמה.
לבנון, שהייתה פעם “שוויץ של המזרח התיכון”, הפכה לזירת קרב, ומיליציות חמושות שלטו ברחובות ביירות.
150 אלף הרוגים ומיליון פליטים – לבנון נשברה מבפנים.
עד היום הלבנונים בטראומה ממלחמת האזרחים.
למה זה מעניין אותנו היום?
כי לבנון של 2026 היא לא באמת מדינה - היא בת ערובה.
וחזבאללה הוא לא סתם "ארגון טרור - הוא מיליציה חזקה יותר מהמדינה עצמה.
בזמן שהלבנונים עדיין בטראומה מ-1975, חזבאללה מוודא שהם לא יצאו ממנה לעולם.
זה מה שקורה כשמדינה מאבדת שליטה.

כתבתי פוסט בערבית ובאנגלית על מלחמת האזרחים בלבנון כדי להזכיר ללבנונים ואולי גם לעולם הערבי מה קורה כשהנשק לא נמצא בידי המדינה...
מוזמנים לחזק אם יש לכם טוויטר פעיל.
תודה!❤️
https://x.com/bararit/status/2043672826419233185?s=20
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit