אין דברים כאלה!🔥
מבצע מיוחד ליום העצמאות ה- 78 של מדינת ישראל: קורס+ספר!!!
אחד פלוס אחד!
מה אנחנו באמת לא מבינים בתרבות שסביבנו?

חדית' של מוחמד, נביא האסלאם, אומר כך:
"אנחנו ערבים. אנחנו מקדימים ומעכבים, מוסיפים ומפחיתים ואנחנו לא מתכוונים בכך לשקר."
"إنّا قوم عرب. فنُقَدّم ونُؤخّر ونزيد وننقص ولا نريد بذلك كَذِبًا"
"אִנַא קַוְם עַרַבּ. פַנֻקַדִם וַנֻאַחִ'ר וַנַזִיד וַנַנְקֻץ וַלַא נֻרִיד בִּדַ'לִכּ כַּדִ'בּן"

מה זה אומר?
שהערבים משקרים? לא בדיוק...
אלא שהתקשורת אתם היא לא תמיד ברורה עד הסוף. הם אומרים משהו אחד ואנחנו מבינים משהו אחר.
זו לא תקשורת ישירה - זו תקשורת שמרמזת, מעדנת, ולעיתים גם מתחמקת.
לפעמים זה נראה כמו ניסיון "לערבב אותנו".

בקורס על התרבות הערבית אני מספרת על חברתי מהאמירויות
שלא היה לה חשק לבוא אתי למסגד שיח' זאיד באבו דאבי ומה היא אמרה כדי להתחמק...
מי שמבין את זה מפסיק להיעלב, ומתחיל להבין.

איך להבין את הקודים התרבותיים של העולם הערבי כדי לתקשר נכון,
לפעול בביטחון ולמנוע אי הבנות ב"שכונה המזרח תיכונית" שלנו.
על כל זה ועוד בקורס הדיגיטלי המושקע שלי (צולם בסטודיו):
בין מזרח למערב: מסע מעמיק אל לב התרבות הערבית.
קורס חובה לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל.

ועכשיו במבצע מיוחד לקראת יום העצמאות ה- 78 של מדינת ישראל:
כל מי שרוכש את הקורס הדיגיטלי מקבל את הספר שלי "קווים חוצים גבולות" במתנה+משלוח חינם.
שווה!!

כל הפרטים כאן:
https://iditaravit.ravpage.co.il/Israel78
המבצע בתוקף רק עד יום חמישי הבא 23/4/26 – שבוע בדיוק.

מאמר מצוין של ד"ר עינת וילף על אונר"א בלבנון
שווה לקרוא.
אולי אזכיר אותו הערב בתוכנית הערביסטים עם צבי יחזקאלי כשנדבר על לבנון:
ועכשיו נדבר על אונר״א בלבנון ומדוע חשוב לפרק אותה לא פחות מחזבאללה כדי לבסס את הריבונות הלבנונית ולייצר בכלל סיכוי לשלום לאורך זמן.
הרבה לפני סוריה ואיראן היו אלה הפלסטינים ובמיוחד אונר״א שאפשרו לפלסטינים לפרק את הריבונות הלבנונית וליצור מדינה בתוך מדינה ממנה הוציאו מתקפות קשות ומדממות לתוך מדינת ישראל.
עד היום רשומים כחצי מיליון ערבים כ״פליטי פלסטין״ בלבנון לתוך הדור החמישי.
רובם הגדול, כשני שלישים כבר מזמן עזבו את לבנון ואף זכו לאזרחויות חדשות ויוקרתיות אך ממשיכים להיות רשומים, בניגוד לכל כלל בינלאומי, כ״פליטים״.
כמאה וחמישים אלף שנותרו בלבנון חיים תחת אפלייה קשה ולמרות היות ערבים ילידי לבנון הם חסרי אזרחות.

מתוך הבנה לחשש הלבנוני לאזרח אותם יש שני פתרונות ברורים ובשניהם אונר״א צריכה להיעלם מלבנון.
1.מכיוון שלבנון מכירה בקיומה של מדינת פלסטין היא פשוט מוזמנת להתייחס אל אותם 150,000 ערבים כאזרחי פלסטין החיים בלבנון וזהו. אין אונר״א. אין פליטות. אין כלום
2.להכניס את נציבות האו״ם לפליטים לצורך פרויקט צנוע (במונחי הנציבות) של מציאת פתרון לאותם אנשים במדינות אחרות עם תאריך יעד ברור של כחמש שנים (לא צריך יותר) למחיקתם מהרשומות.
כמו בעזה וברשות, בסוריה ובירדן, גם בלבנון - כל פתרון ארוך טווח ובוודאי שלום חייב לפרק סופית את שקר הפליטות הבין דורית ואת אונר״א כמנגנון שמנציח זאת.

כאן המלצת צפייה לסרט אונר״א שממש רואים שם איך מחנות הפליטים הפכו לאקס-טריטוריה בדרום לבנון:
https://www.youtube.com/watch?v=xc6hwAoqsW0

התקשורת האיראנית מפרסמת את הקריקטורה הסינית הזאת בחדווה:
אמריקה קוצרת את מה שהיא זורעת: מלחמה, שנאה, כאוס וחמדנות...
הדוד סם זורע כלי נשק, טילים, רימונים וקליעים וזה חוזר אליו...

מבטיחה לכתוב פוסט על סין שבוחשת בקלחת.

מדהים כמה שקרים מפיצים עלינו, אבל כשמגלים את השקר, אז לפתע כולם משתתקים כי קשה להתנצל.
השדרן האמריקאי OWEN SHROYER פרסם פוסט והאשים את ישראל בהריגת הילד הלבנוני החמוד הזה.
עכשיו כשהתגלה שהילד חי, נושם ובועט - מעניין אם הוא יכתוב על זה פוסט...ואולי גם יתנצל קצת על ההכפשה😠
אני מחכה🙏

למי שמתעניין - זו ההודעה על כך שהילד הלבנוני חי. הודעה שגם היא מלאה בהתפתלויות כי קשה לנקות את ישראל מאשמה...😕

ראינו במהלך השבת עד כמה הפסקות אש במזה"ת הן שבריריות...
בתוכנית "הערביסטים" עם צבי יחזקאלי ניסינו להבין לעומק את מה שקורה עכשיו במזרח התיכון.
דיברנו על הפסקת האש מול חזבאללה - האם מדובר ב"הודנה", כלומר מהלך טקטי זמני שנועד לאפשר לארגון הטרור להשתקם, או שיש כאן פתח אמיתי למהלך רחב יותר מול ממשלת לבנון? ומה בכלל התנאים לשלום כזה?

בחלק השני של הפאנל בחנו את האסטרטגיה של מצור ימי על איראן - עד כמה היא אפקטיבית, ומה ההשלכות שלה.

ולבסוף, לא יכולנו שלא להזכיר גם את עזה והזירה הפלסטינית הנפיצה - כי במזרח התיכון הכול תמיד מחובר להכול.
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

כאן הסרטון ביוטיוב👇
אם תרצו להגיב שם (אני קוראת הכול!)
מוזמנים לשתף בתגובות לסרטון את התובנות שלכם:
איך אתם מבינים את המצב - האם הפסקות האש האלה מתעתעות?
https://youtu.be/r9kKoq07354

מה לסין ולמזרח התיכון?
באחד הפאנלים בטלוויזיה הזכרתי את סין כמדינה ש"לחשה באוזן" של פקיסטאן וביקשה ממנה לתווך בין ארה"ב לאיראן.
לא במקרה פקיסטאן היא אחת מבעלות הברית הקרובות של סין, וערוץ נוח עבורה לפעול מתחת לרדאר, בלי להיחשף ישירות.

אז, מה האינטרסים של סין?
הרבה מדברים על סין כמעצמה עולמית, אבל במזרח התיכון היא כבר מזמן לא רק "עוד שחקן".
בשנים האחרונות סין השקיעה מאות מיליארדי דולרים באזור - בעיקר בסעודיה, איחוד האמירויות, עיראק ואיראן - דרך חוזי בנייה והשקעות בתשתיות וטכנולוגיה מתקדמת.
סעודיה מספקת כחמישית מהנפט והגז של סין, ואיראן, עיראק וקטר הן שותפות נוספות. אבל זה לא נגמר שם.
סין משקיעה גם בענק בפרויקטים של תשתיות דיגיטליות, ערים חכמות, בינה מלאכותית וענן, מתוך רצון לבסס לעצמה דריסת רגל טכנולוגית ולשמש כמודל עבור מדינות האזור.

יש לסין אסטרטגיה חכמה:
היא שומרת על יחסים טובים עם כל השחקנים - עם סעודיה, איראן, איחוד האמירויות, ישראל ואחרים, ומציגה את עצמה כמתווכת ניטרלית.
היא גם יודעת לפעול בעקיפין כשצריך דרך שותפות כמו פקיסטאן (בתמונה👇) אבל בלי להסתבך בעימותים ישירים.
במקביל, היא מנצלת את הירידה בנוכחות האמריקאית כדי להעמיק את השפעתה, אבל לא ממהרת להחליף את ארה"ב כגורם ביטחוני.
האינטרס המרכזי שלה ברור: היא מחפשת יציבות, אספקת אנרגיה רציפה, והרחבת ההשפעה הגלובלית שלה.
פחות כותרות, יותר חוזים – ככה סין בונה אימפריה.

ואיפה ישראל בסיפור הזה?
חומר למחשבה: האם אנחנו צריכים לחבק את ההשקעות הסיניות בתשתיות אצלנו, או להיזהר מהתלות שנוצרת במעצמה מהמזרח?
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

קריקטורה אחת ביום (לפחות)
קריקטורה נהדרת שמראה את מדינות המפרץ נקרעות בין המלחמה עם איראן לבין הרצון ביציבות ובחזרה לנורמליות.
בקריקטורה נראית דמות גבר בלבוש מסורתי המזוהה עם מדינות המפרץ, כשהוא רץ במאמץ רב לכיוון שלט המורה על "החיים הנורמליים" (الحياة الطبيعية – אלחיאה א-טביעיה).
רגלו קשורה בחבל לעמוד המעוצב כזנב של טיל או פצצה, עליו נכתב "המלחמה האיראנית" (الحرب الإيرانية).
החבל מתוח עד הקצה ומציג סימני פרימה וקריעה, מה שמדגיש את הניסיון הנואש להשתחרר מהאיום של המלחמה עם איראן.
המסר המרכזי של הקריקטורה הוא השאיפה של מדינות המפרץ להתקדם לעבר יציבות ושגשוג אזרחי,
בעודן נותרות כבולות בעל כורחן למתיחות הביטחונית ולסכנת העימות עם איראן.
הקריקטוריסט הכוויתי מאהר רשואן (ماهر رشوان)
מבטא תחושת תסכול מכך שהאיום האיראני מהווה משקולת המעכבת את הנורמליזציה האזורית,
כאשר למרות הרצון העז "לרוץ" קדימה, הקשר למלחמה נותר הדוק ומסוכן.
מאהר רשואן, עיתון אלג'רידה (الجريدة), כווית
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

משוב כזה לא מקבלים כל יום.
תודה לדוקטור עינת וילף על המילים החמות והמדויקות על הספר שלי.
מזמינה אתכם לקרוא ולהתרשם בעצמכם.
אולי גם הפוליטיקאים ואנשי ההסברה יבינו את החשיבות של הקריקטורות בעולם הערבי👇

"‏... סיימתי עתה את ספרה מאיר העיניים (תרתי משמע) של עידית בר העוסק בקריקטורות בעולם הערבי. מומלץ בחום. (בכלל, חושבת שכדאי שהמנהיגים שלנו יראו בכל יום את הקריקטורות שהתפרסמו במקביל לדו״חות המודיעין, זה יכול להיות אפילו יותר בעל ערך).

מצד אחד מעודד לראות שיש קריקטורות שמבקרות באומץ פוליגמיה, אונס קטינות ממוסד (מה שבטעות מכונה נישואי קטינות), שחיתות, ואפילו קיצוניות דתית, אבל הקריקטורות האנטישמיות שמקומן במסורת של דר שטירמר מובטח, ואלה החוגגות את ״ניצחון השבעה באוקטובר״ ולועגות לניסיון של ישראל להציל את החטופים, ומציגות את הנורמליזציה כבגידה, בהחלט נותנות הצצה חשובה וקשה מאוד לעומק החוליים בחברה הערבית.

ברכות לעידית בר על כך שהיא נותנת לנו כלי ישיר וחשוב כדי להכיר עוד קצת את השכנים והשכונה, שגם אם הוא מראה מציאות קשה, חשוב (מאוד!) להכיר אותה ובה."

לרכישת ספר עם הקדשה אישית :
https://iditaravit.ravpage.co.il/book

להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

קריקטורה אחת ביום (לפחות)
פול גז בניוטרל
בקריקטורה נראית סירת משוטים מעץ בלב ים, ובה שלוש דמויות:
אמריקה בדמות הדוד סם החותר לכיוון אחד
הדמות שמייצגת את איראן חותרת בעוצמה רבה בדיוק לכיוון ההפוך
הדמות המרכזית בדמות הגלובוס, המייצגת את האו"ם או הקהילה הבינלאומית יושבת בחיבוק ידיים בתסכול ובחוסר אונים, ונראית כמיואשת מהמצב כי אינה יכולה להשפיע על התקדמות הסירה.
הסירה כמטאפורה למו"מ התקוע בין ארה"ב לאיראן:
שני הצדדים חותרים לכיוונים הפוכים לחלוטין. כל צד מושך לכיוון האינטרסים שלו, מה שגורם לסירה להישאר במקום או להסתובב סביב עצמה ללא התקדמות.
המשך הקיפאון והחתירה המנוגדת הופכים את הסירה למלכודת:
במקום להתקדם לעבר פתרון, הסירה עלולה לטבוע, כלומר הערוץ הדיפלומטי יקרוס וייתכן שתהיה הידרדרות בלתי נמנעת לעימות.
האם המלחמה תתחדש?

אמג'ד רסמי (أمجد رسمي), עיתון א-שרק אלאוסט (الشرق الأوسط )
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

לשחרר את הפלונטר התרבותי.
סדנה בין תרבותית על העולם הערבי לחברת כלמוביל. חיפה. 4 שעות של ידע וכלים פרקטיים להתנהלות נכונה ומוצלחת עם לקוחות מתרבויות שונות!
מאלף ומעלף (כי חזרתי מעולפת😉)

ביום זה אני רוצה להעלות את זכרו של יוסף (יוסי) מועדי ז״ל,
בנה של ופא מועדי - חברה יקרה שלי לעבודה במשרד החינוך, מפקחת על השפה הערבית במגזר הדרוזי והצ'רקסי,
ובנו של סמיר, איש המינהל האזרחי בן הכפר ירכא.

יוסי גדל בחיפה והיה צעיר מלא שמחת חיים, אהוב על חבריו ומוקף אהבה.
מגיל צעיר חלם ללכת בעקבות אביו ולשרת כלוחם וכקצין ב"גולני".
הוא הגשים את חלומו כאשר התגייס בשנת 2008 ושובץ בגדוד "גדעון" של חטיבת "גולני", שם בלט במסירותו, בערכיו ובאומץ לבו.

יוסי נפל במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ביום 5.1.2009.
פגז שנורה בשוגג מטנק ישראלי פגע במבנה שבו שהו יוסי וחבריו לפלוגה, והמבנה קרס על יושביו.
גם ברגעיו האחרונים, סיפרו חבריו, גילה יוסי אומץ לב וגבורה כאשר גונן בגופו על מפקד פלוגתו מפני הרסיסים וההדף, ובכך הציל את חייו.
יוסי היה בן 19 בנפלו, והובא למנוחות בבית העלמין שבכפר ירכא.

סמל המחלקה אמר עליו:
"הייתה לי זכות לפקד על חייל שכזה - חייל שידעתי ללא ספק שבזמן הצורך והאמת יהיה שם.
יוסי הראה לי את החיבור והברית החזקה שיש בינינו, היהודים והדרוזים, ואני יודע שזה דבר שיישאר איתי תמיד."

באתר לזכרו של יוסי נכתבו המילים הבאות:
כשהתותחים רועמים מכל עבר
נופלים פגזים השמיים עשנים
והציפורים בבהלה נעלמות
יחד איתן התקוות נמוגות עולות בלהבות
מתנפצות מול ים הציפיות
ועינינו שטופות דמעות
ברגע אחד של אימה
השתנו חייה, הפכה לאם שכולה
מוצפת בזיכרונות על בנה
חוזרת וקוראת את ההודעה
שמרי על עצמך אמא יקרה
לוחשת, נוח בני היקר על משכבך בשלום
מייחלת שבנה יהיה הקורבן האחרון
ואולי כבר יגיע השלום
אמן!
יהי זכרו ברוך💔

קריקטורה אחת ביום (לפחות):
הקריקטורה שכותרתה "משחק המעבר" (לֻעְבַּת אלעֻבּוּר" - لعبة العبور),מציגה שתי ספינות משא החולפות במצר הורמוז.
על סיפונן יש קוביות הונגריות גדולות במקום מכולות סטנדרטיות.
על הגדה עומדת דמותו של מנהיג איראן, מחזיק בשלט "GO" (סע) ועל גבו טיל. הספינה שקיבלה אישור לעבור במצר נושאת קוביות פתורות ומסודרות, בעוד הספינה שטרם עברה מציגה קוביות מבולבלות ולא פתורות.
המסר המרכזי של האיור מדגיש את השליטה האסטרטגית של איראן במצר הורמוז ככלי לסידור מחדש של האינטרסים הבינלאומיים – הקוביות ההונגריות לפי רצונה.
איראן מוצגת כמי שמחזיקה ב"פתרון" לבלגן או כמי שיכולה לכפות סדר חדש על המדינות התלויות במעבר במצר הורמוז. הכותרת "משחק המעבר" רומזת כי עבור טהראן, השימוש באיומי סגירה או פתיחה של המצר הוא מניפולציה מחושבת שנועדה לאלץ את הקהילה הבינלאומית להתיישר לפי התנאים שלה, תוך שימוש באיום בכוח צבאי - הטיל על הגב.
במשחק המעבר של הרפובליקה האסלאמית, מי שרוצה לעבור במצר הורמוז חייב לשחק לפי הכללים שלה.
יוני בן מנחם
להצטרפות לערוץ של עידית בר:
https://t.me/iditaravit

יום עצמאות שמח לכם♥️

איראן חונקת את העולם
וקריקטורה מצרית אחת שאומרת הכול!

הפרטים:
קורס+ספר - אחד פלוס אחד (מוגבל ל – 24 שעות הקרובות)
https://iditaravit.ravpage.co.il/Israel78

ספר עם הקדשה אישית:
https://iditaravit.ravpage.co.il/book
שלכם❤️
עידית
https://t.me/iditaravit