_בס"ד_
• _*י' באייר התשפ"ו*_ •
_*יום שני*_
*_היום חמישה ועשרים יום לעומר_*
*_שהם שלשה שבועות וארבעה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות ממונות*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
_*האם מותר להלוות ליהודי שמחלל שבת בפרהסיא (בפומבי)?*_
* _המחלל שבת בפרהסיא, בין להכעיס בין לתיאבון, והעובר על מצוה אחת ממצות התורה להכעיס, דשביק היתרא ואכיל איסורא, מותר להלוות לו מעות ברבית, שנאמר באיסור הרבית, וחי אחיך עמך, יצא זה שאינו אחיך במצות. וכ''ש שאם הוא כופר בעיקר, שמותר להלוותו ברבית. וכן אם המיר דתו לדת הנוצרים, או דת ישמעאל, שהוא כגוי לכל דבר, מותר להלוותו ברבית._

*_מהי ההגדרה של מחלל שבת בפרהסיא?_*
* _מחלל שבת בפרהסיא הוא אדם שמחלל את השבת בפומבי, כלומר, באופן גלוי וברור, לעיני רבים. בניגוד לחילול שבת בסתר, מחלל שבת בפרהסיא נחשב כמי שמזלזל בערך השבת ובאורח החיים הדתי, ועל כן יש לו השלכות הלכתיות חמורות יותר._
............................................
_"עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ - מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ - לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא”_
*_'פרקי אבות' פרק ג' משנה א'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*י"א באייר התשפ"ו*_ •
_*יום שלישי*_
*_היום שישה ועשרים יום לעומר_*
*_שהם שלשה שבועות וחמישה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות ממונות*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
_*האם יש בעיה עם ריבית של פיגורים על תשלומים?*_
* _המקבל חשבון עבור תשלום מים או חשמל או ארנונה, ראוי ונכון שיזדרז לשלם שאם יתעכב יחייבוהו ברבית, ואף על פי שיש אומרים שבחברה כמו עיריה וכדומה, אין איסור ריבית, מכל מקום ראוי ונכון להזדרז בתשלום וכאמור._

*_כיצד ניתן לתקן ולכפר על עוון פגם ריבית?_*
* _אדם שהלווה בריבית קצוצה מחויב להחזיר את כספי הריבית ללווה. אמנם היות שאיסור ריבית הוא מעין איסור גזילה, יכול הלווה למחול לו על הריבית שלקח ממנו._
* _חוץ מזה יש למלווה לחזור בתשובה על איסור זה, היינו חרטה על עוון ריבית, וידוי בפיו על כך, וקבלה על עצמו בלב שלם לא לשוב עוד לעוון זה לעולם. ואם יעשה כן - סר עוונו וחטאתו תכופר ויזכה לקום בתחיית המתים._
............................................
_"רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט), וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב), בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ'. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ), בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ”_
*_'פרקי אבות' פרק ג' משנה ו'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*י"ב באייר התשפ"ו*_ •
_*יום רביעי*_
*_היום שבעה ועשרים יום לעומר_*
*_שהם שלשה שבועות ושישה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מדוע אין משיחין בשעת הסעודה?_*
* _אין משיחין בסעודה, ואפילו בדברי תורה, שמא יקדים קנה לושט, ואפילו מי שנתעטש אין אומרים לו לבריאות או חיים טובים. ובזמן הזה שאין אנו נוהגים לישב בהיסבה נהגו להקל בזה להפסיק בדיבור באמצע הסעודה. וכן נהגו גם כמה תלמידי חכמים לדבר בעת הסעודה, בפרט בדברי תורה והלכה. ואם שמע ברכה מחבירו והוא קרוב לבית הבליעה, יהרהר אמן בלבו ודיו. אמנם בליל פסח שאוכלים בהיסבה יש להזהר שלא להשיח בסעודה בעת שמיסב, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קלט]._

*_האם יש בעיה לשתות מכוס של אחר?_*
* _לא ישתה אדם מהכוס ויתן לחבירו, מפני הסכנה, שמא מחמת הבושה יקבל חבירו ממנו וישתה, ואם השותה חולה ידבק ממנו. אולם בכוס של קידוש המנהג לשתות מכוס היין של בעל הבית שקידש עליו. ואם יש אורחים זרים בבית, נכון שיקנח בידיו המקום ששתה ממנו, או שיתן מעט יין מהבקבוק לתוך כוס אחר ויתן לפניהם. ואם לא עשה כן, והאורח חושש שמא המקדש יש לו חולי, ויכול להזיק לטועם אחריו מן הכוס, או שהוא איסטניס שאינו יכול לטעום מכוס ששתה ממנו חבירו, אין צריך לשתות מן הכוס._
............................................
_"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת”_
*_'פרקי אבות' פרק ג' משנה ט'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*י"ג באייר התשפ"ו*_ •
_*יום חמישי*_
*_היום שמונה ועשרים יום לעומר_*
*_שהם ארבעה שבועות_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מה לא עושים בזמן הסעודה?_*
* _אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו, שלא לביישו. ויטב לבו בסעודתו אם מעט ואם רב, ויחשוב שאוכל כדי שיהיה לו כח לעבודתו יתברך, ויאכל פתו בשמחה, ולא בכעס ודאגה, ולא יהיה קפדן בסעודה, שאז הוא גם מונע מבני ביתו לאכול. ולא ישוך מהפרוסה ויניחנה על השלחן, מפני שנמאסה לבריות. ושנים שיושבים יחד בסעודה, הגדול פושט ידו תחלה, ואחריו מי שקטן ממנו. וכן אם מניחין פירות ומגדנות בפני האורחים, הגדול פושט ידו תחלה. [ילקו''י שם, עמוד קמו]._

*_מה חשוב לשים לב כשמתארח?_*
* _הנכנס לבית חבירו, צריך שיעשה כל מה שיאמר בעל הבית, ולכן אם מכבדו במאכל ומשתה (ואין בהם חשש איסור) צריך שישמע לו. ומשורת דרך ארץ שימתין עד שיחזור ויבקש ממנו. ואם האורח נוהג להחמיר באיזה דבר שיש בו סרך איסור, רשאי להחמיר כן גם אם בעל הבית אינו נוהג להחמיר. אלא אם כן הוא דבר שאין בו סרך של איסור, רק פרישות בעלמא, טוב שיסתיר הנהגתו מאחרים._
............................................
_"הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכָל שֶּׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ , אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם”_
*_'פרקי אבות' פרק ג' משנה י'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*י"ד באייר התשפ"ו*_ •
_*"יום הַשִּׁשִּׁי*_
_*וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"*_
_פרשת *° אמור°*_
*_היום תשעה עשרים יום לעומר_*
*_שהם ארבעה שבועות ויום אחד_*
*_פסח שני_*
*_הילולת רבי מאיר בעל הנס_*
..............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת"_

• _*הלכות פסח שני*_•
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל_
.............................................
_*מהו פסח שני?*_
* _בזמן בית המקדש שמקריבים את קרבן הפסח בארבעה עשר לחודש ניסן, ציותה התורה שכל מי שלא היה יכול להקריב את קרבן הפסח ביום זה, מחמת שהיה טמא או שהיה בדרך רחוקה, יש לו תשלומין להקריב את הפסח בארבעה עשר לחודש אייר._
* _מבואר בגמרא (פסחים צג ע"א) שאף כל מי שמחמת שגגה או אונס ואפילו בזדון, לא הקריב את קרבן הפסח בארבעה עשר בניסן, חייב להקריב בארבעה עשר באייר. כמו כן, גר שהתגייר או ילד קטן שנעשה בר מצוה בין פסח ראשון לפסח שני, חייב לעשות פסח שני בחודש אייר._
* _פסח שני נקרא גם בלשון חז"ל בשם "פסח קטן"._

_*כיצד נוהגים בפסח שני?*_
* _פשט המנהג שלא אומרים וידוי בפסח שני בתפילות שחרית ומנחה, כיוון שעתיד בית המקדש להיבנות, ויחזור יום זה להיות יום טוב._
* _כתב הגאון רבי חיים פלאג'י: מה טוב ומה נעים שישמור מעט מצות לאכול בפסח שני בי"ד באייר._
* _כתב מרן החיד"א שירבה שמחה קצת ביום פסח שני, כי קדוש היום._
..............................................
_"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ; נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה", וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים."_
_• פרקי אבות ו' משנה א' •_
...............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*ט"ז באייר התשפ"ו*_ •
_*יום ראשון*_
*_היום אחד ושלושים יום לעומר_*
*_שהם ארבעה שבועות ושלושה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_האם צריך לברך על שתיה אחרי שמברכים על יין?_*
* _יין פוטר כל שאר משקים, ולכן אם בירך הגפן על היין, אפילו לא היו לפניו באותה שעה שאר מיני משקין, כל שהיה בדעתו בשעה שבירך על היין לשתות שאר מיני משקים לאחר מכן, או שהיו לפניו, אינו מברך עליהם, שכבר נפטרו בברכת היין. ואפילו שתה יין דרך עראי, פוטר בברכת היין שאר מיני משקים. ואינו מברך לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה. [ואם שתה מהיין פחות משיעור רביעית, ושתה כשיעור מהמים, מברך נפשות]._

*_האם גם ששומעים קידוש נפטרים שאר המשקים?_*
* _ולכן השומעים קידוש ומכוונים לצאת ידי חובה, אם טעמו מעט מהיין, כפי שנוהגים לעשות כן לחיבוב מצוה, אינם מברכים על שתיית שכר ושאר כל המשקים, אפילו אם שותה בין הקידוש לסעודה. אבל אם לא טעמו מהיין, צריכים לברך על שאר משקים קודם הסעודה. [ומשקים ששותים בסעודה, בלאו הכי אינם טעונים ברכה]. וכן הדין למברך על כוס ברכת המזון, [ושתה מהיין] שברכת היין פוטרת כל מיני משקין גם כששותה יין לשם מצוה, ואם שותה קפה אחר ברכת המזון לא יברך עליו._
............................................
_"בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קיט, צט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי טז, לב) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קכח, ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"א ב, ל) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ”_
*_'פרקי אבות' פרק ד' משנה א'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
    • _*י"ז באייר התשפ"ו*_ •
               _*יום שני*_
*_היום שנים ושלושים יום לעומר_*
*_שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים_*
🔥  *_ערב ל"ג בעומר_* 🔥
.............................................
          _"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
     _כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
   _"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
  _אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_
    
        _*הלכות סעודה*_
           _'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_האוכל עוגה ורוצה לשתות  צריך לברך על השתיה?_*
* _האוכל עוגה ורוצה לשתות תה או קפה באמצע אכילתו, צריך לברך על המשקה שהכל נהיה בדברו, שאין ברכת בורא מיני מזונ ות פוטרת המשקה. וגם כשהובאו לפניו ביחד, צריך להקדים ולברך בורא מיני מזונ ות על העוגה, ואחר כך יברך שהכל נהיה בדברו על המשקה, לאחר טעימה מן העוגה. ואם אוכל כזית מהעוגה צריך לברך בסוף ''על המחיה'' בלבד, לפי מנהגינו שאין אנו מברכים ברכה אחרונה אחר שתיית תה או קפה בעודם חמים._

*_איזה ברכה אחרונה מברכים קודם?_*
* _השותה רביעית מים בבת אחת, או כוס מיץ פירות, באמצע אכילת העוגה, צריך לברך שהכל, ולבסוף ''בורא נפשות''. ויקדים בברכה האחרונה ברכת ''על המחיה'', ואחר כך ברכת ''בורא נפשות''. אבל האוכל פירות או ירקות שיעור כזית, ואוכל גם כן עוגה, יקדים בברכה האחרונה ''בורא נפשות'' על הפרי, ואחר כך ברכת על המחיה. ואם קדם ובירך על המחיה, כיון שהזכיר בברכת על המחיה ''ועל תנובת השדה'', פטר את ברכת נפשות על הפירות או הירקות, שהם מתנובת השדה, ואף שלא נתכוין לפטור את ברכת נפשות, מכל מקום למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה בעל כרחו פטר את ברכת נפשות במה שאמר ועל תנובת השדה, ולכן אינו מברך נפשות._
............................................
_"בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה”_
*_'פרקי אבות' פרק ד' משנה ב'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
    • _*י"ח באייר התשפ"ו*_ •
             _*יום שלישי*_
*_היום שלשה ושלושים יום לעומר_*
*_שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים_*
    🔥  *_ל"ג בעומר_* 🔥
.............................................
          _"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
     _כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
   _"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
  _אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_
    
        _*הלכות סעודה*_
           _'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_האם יש לברך על מאכלים הבאים בתוך הסעודה?_*
* _דברים הנאכלים בתוך הסעודה, אם הם דברים הבאים ללפת בהם את הפת, כגון בשר ודגים וביצים וגבינה ודייסא, ומיני מלוחים, (וסלאטות), וכן דברים הבאים להשביע, אפילו אוכלם בלי פת, אין צריך לברך עליהם לא לפניהם ולא לאחריהם, שברכת המוציא וברכת המזון פוטרתם. ואפילו אם לא היו לפניו בעת שבירך על הפת, אינם טעונים ברכה כלל. ואפילו אם הובאו לו באמצע הסעודה מבית אחר. ואם הם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת, כגון תאנים וענבים וכל מיני פירות, אם אוכל אותם בלי פת, טעונים ברכה לפניהם, שברכת המוציא אינה פוטרתם, שאינם מעיקר הסעודה. אבל אינם טעונים ברכה לאחריהם, שכיון שבאו בתוך הסעודה, ברכת המזון פוטרתם._

*_האם באירועים אפשר לדחות את ברכת המזון לסוף האירוע?_*
* _מה שמצוי כיום בחתונות שעוזבים את השלחן בסיום הסעודה, ועוסקים בשמחת חתן וכלה, והמלצרים מפנים את השולחנות, הדבר נחשב כסילוק שלחן גם לדידן, ואז אם ממשיך לאכול איזה פרי, צריך לברך עליו בתחלה ובסוף, ולכתחלה נכון להנהיג לברך ברכת המזון לפני שהצבור יקום מהשולחנות כדי לשמח חתן וכלה, ואז יוכלו לברך ברכה ראשונה ואחרונה על הפירות שמגישים בסיום החתונה לכולי עלמא._
............................................
_"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת”_
*_'פרקי אבות' פרק ד' משנה ו'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*י"ט באייר התשפ"ו*_ •
_*יום רביעי*_
*_היום ארבעה ושלושים יום לעומר_*
*_שהם ארבעה שבועות ושישה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_האם מותר לשנות מקום בזמן הסעודה?_*
* _היושב בסעודה, לכתחלה יזהר שלא לעקור מסעודתו ללכת לחדר אחר, עד שיברך ברכת המזון, אפילו אם הניח מקצת חברים על השלחן, ואפילו אם דעתו לחזור למקום סעודתו ולסיים סעודתו ולברך ברכת המזון, שאם יעקור ממקומו, יש לחוש שישכח לברך ברכת המזון. ואפילו הולך לאכול במקום אחר, לכתחלה אין לו לעקור ממקום שהתחיל לאכול שם. ואפילו אם בשעה שבירך המוציא היה בדעתו להמשיך אכילתו גם במקום אחר, גם בזה לכתחלה אין ראוי לעקור ממקומו._

*_האם יכול לקום מהסעודה לצורך מצווה כלשהיא?_*
_כל מה שאמרנו שלכתחלה אין לעקור ממקום אכילתו קודם שיברך ברכת המזון, הוא דוקא בהולך לדבר הרשות, אבל לצורך מצוה, אפילו אם אינה מצוה עוברת [שיוכל לעשותה אחר כך], וכל שכן לצורך לוית המת, או לבית הכנסת להתפלל בצבור [ואין לו מנין אחר], וכיוצא, מותר לו לכתחלה לילך למקום אחר לעשות המצוה, ולברך ברכת המזון כשיחזור למקומו. ואפילו לא הניח מקצת חברים על השלחן, שאין להניח מצוה עוברת מחשש שמא ישכח מלברך ברכת המזון._
............................................
_"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי מְמַעֵט בָּעֵסֶק, וַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה. וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם. וְאִם בִּטַּלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדָּךְ. וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה, יֶשׁ (לוֹ) שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ”_
*_'פרקי אבות' פרק ד' משנה י'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*כ' באייר התשפ"ו*_ •
_*יום חמישי*_
*_היום חמישה ושלושים יום לעומר_*
*_שהם חמישה שבועות_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מפצח גרעינים בבית ויצא לחוץ, צריך לברך שוב?_*
* _המפצח גרעינים, ובירך על אחד מהם בביתו, ויצא לחוץ, כיון שדעתו היתה לאוכלם גם בדרך, אין צריך לברך, וכמבואר, ואפילו אם יסיים אכילתם אחר זמן רב בדרכו. ואם הגרעינים היו מונחים לפניו בצלחת, ובעת שבירך לא חשב לקחת עמו הגרעינים ולאוכלם בדרכו, וחזר בו ויצא, צריך לחזור ולברך, שהרי שינה את מקומו. [ילקוט יוסף, ח''ג הלכות ברכות עמוד רכב]._

*_בירך על מים ורוצה לשתות שוב לאחר מכן, יחזור ויברך?_*
* _כבר נתבאר שהשותה מים והיה בדעתו לשתות עוד לאחר זמן, וחשש שלא יעבור זמן עיכול ובירך נפשות, אבל היה בדעתו לשתות עוד, אינו חוזר לברך שהכל. אבל אם בירך נפשות בכוונה תחלה, ולא מפני שחשש שיעבור זמן עיכול, מברך שהכל. [מג''א. בית מנוחה, משנת רבי גרשון]._
............................................
_"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְרַקְלִיט אֶחָד. וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם”_
*_'פרקי אבות' פרק ד' משנה י"א_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*כ"א באייר התשפ"ו*_ •
_*"יום הַשִּׁשִּׁי*_
_*וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"*_
_פרשת *° בהר-בחוקותי°*_
*_היום שישה ושלושים יום לעומר_*
*_שהם חמישה שבועות ויום אחד_*
..............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת"_

• _*הלכות שבת*_•
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל_
.............................................
_*האם מותר לטעום לפני הקידוש?*_
* _אסור לטעום קודם הקידוש אפילו מים, ואם הוא צמא מאוד, יקדש וישתה. וכן אשה שצמאה וקשה לה להמתין עד שיבוא בעלה, תקדש ותשתה._
* _קטן שהגיע לחינוך [משש ומעלה, כל ילד לפי שכלו והבנתו], יש לחנכו שלא לטעום קודם הקידוש, אולם אם קשה לו להמתין, מותר לתת לו לאכול ולשתות._
* _נשים חייבות בקידוש ליל שבת מן התורה. מצוה לחנך את הקטנים מגיל שש לקידוש, ויקשיבו היטב ולא ידברו._

_*כשהאב אינו בבית - האם ילד קטן יכול לקדש?*_
* _אם האבא לא נמצא בבית בשבת, יכולה האֵם לקדש גם לבני ביתה הגדולים, ואין צריך שדווקא בנה גדול יקדש. בכל אופן, פשוט שילד פחות מגיל בר מצוה, אינו מוציא אחרים ידי חובת קידוש [כי אינו חייב בעצמו בקידוש, ורק אביו מצווה לחנכו, וכל שאינו מחויב, אינו מוציא אחרים]. לכן אם האם אינה יודעת לקדש וכל ילדיה קטנים, יאמר הקטן את נוסח הקידוש, ואימו תאמר אחריו מילה במילה._
..............................................
_"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם."_
_• פרקי אבות ד' משנה י"ד •_
...............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

כל הכבוד לך
שאתה מתחזק בשמירת שבת 🌹
אז איך שומרים על כמה דקות מהשבת?

פשוט מאוד
מה שאתה יכול תשמור
כל דקה שהצלחת לשמור זו מצווה
אפילו דקה אחת ויחידה ❣️
אפילו אם את לא שמרת הכל
כל רגע שאת שומר זה אור גדול ❤️❤️

הנה לדוגמא:
1. נכנסת למטבח בשישי בלילה
כדי לשתות משהו
ולא הדלקת אור.. הרווחת - שמרת שבת! 💗

2. לא העברת ערוץ בטלוויזיה
בשישי או שבת - ניצחת 🌺

3. סיגריה אחת פחות בשבת זה אור ענק 💝

4. במקום למעוך את הסיגריה במאפרה
הנחת אותה בעדינות ולא כיבית אותה
עשית נחת לבורא עולם 💜

5. לא ענית לטלפון פעם אחת בשבת
אתה מבורך באור השבת

אתה אלוף תנצח במלחמה 🤍

_בס"ד_
• _*כ"ג באייר תשפ"ו*_ •
_*יום ראשון*_
*_היום שמונה ושלושים יום לעומר_*
*_שהם חמישה שבועות ושלשה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מתי מברכים בנטילת ידיים לסעודה?_*
* _נכון להזהר היכא דאפשר שלא לשהות שיעור כדי הילוך כ''ב אמה בין הנטילה לברכת המוציא. וראוי להחמיר היכא דאפשר גם בשיעור כדי הליכת כ''ב אמה בפסיעות גסות, ולא רק בשיעור של הליכה עקב בצד גודל. אולם כשבני הבית רבים, מותר להמתין להם בסעודות שבת עד שהכל יטלו ידיהם, אף שעובר זמן בין הנטילה לברכת המוציא יותר מהשיעור הנ''ל. ומכל מקום יש לזרזם ליטול ידיהם בלא שום עיכוב._

*_האם מותר לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא?_*
* _מעיקר הדין מותר לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, ומכל מקום טוב ונכון להזהר שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא, בין בחול בין בשבת. ומכל מקום אם שמע קדיש או קדושה בין הנטילה להמוציא, או שמע איזו ברכה מחבירו, עונה אמן אחר הקדיש והברכה._
............................................
_"עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל (עָלָיו) שְׂכַר כֻּלָּם”_
*_'פרקי אבות' פרק ה' משנה ב'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*כ"ד באייר תשפ"ו*_ •
_*יום שני*_
*_היום תשעה ושלושים יום לעומר_*
*_שהם חמישה שבועות וארבעה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מתי יכול לדבר לאחר נטילת ידיים?_*
* _לכתחלה אין לדבר דברים בטלים עד שיבלע מהפת, ואם דיבר בעודו לועס, אין צריך לחזור, שכיון שכוונתו לאכילה ולא לטעימה, כל שהחיך נהנה מהפת חלה הברכה ושפיר דמי. [וכן אם בירך שהכל על סוכריה או מסטיק עם טעם, והחיך נהנה, רשאי לדבר ואין צריך להמתין עד שיסיים מציצת כל הסוכריה]. אך לכתחלה לא ידבר אפילו דברי תורה עד שיבלע מן המאכל._

*_האם חייב לתת אוכל לבעלי חיים לפני סעודתו?_*
* _קודם שיאכל יתן מזון לפני בהמתו, שאסור לאכול קודם שיתן מאכל לבהמתו, או חיה או עוף שבביתו, שמזונותיהם עליו. ואסור אף לטעום קודם שיתן לפניהם מאכל. ויש אומרים שאין זה מעיקר הדין, אלא ממדת חסידות, שנכון והגון מאד לעשות כן. ויש אומרים שדבר זה הוא מעיקר הדין. וגם זה אינו אלא באכילה, אבל בשתייה אדם קודם לבהמה ולעוף._
............................................
_"עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם”_
*_'פרקי אבות' פרק ה' משנה ג'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*כ"ה באייר תשפ"ו*_ •
_*יום שלישי*_
*_היום ארבעים יום לעומר_*
*_שהם חמישה שבועות וחמישה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מה נהוג להשאיר בסיום הסעודה לפני שמברכים ברכת המזון?_*
* _אין להסיר את המפה והלחם עד אחר ברכת המזון. וכל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם. וטוב להסיר מעל השלחן את הצלחות והקערות שיש בהם שיירי מאכל. ויש הנוהגים על פי הסוד לרכז את העצמות והקליפות בצלחת אחת, ומשאירים אותה על השלחן עד אחר ברכת המזון._

*_אם אוכל כריך, צריך עדיין להשאיר חתיכה מהפת?_*
* _האוכל פרוסת סנדוויטש, ולא נשארו פירורין הרבה, אף שלפי המבואר באחרונים צריך לשייר פת כשיעור נתינה לעני, בזמנינו לא שייך טעם זה, ודי באיזה פירורין שבודאי נשארו._
............................................
_"עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂו לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם”_
*_'פרקי אבות' פרק ה' משנה ה'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*כ"ו באייר תשפ"ו*_ •
_*יום רביעי*_
*_היום אחד וארבעים יום לעומר_*
*_שהם חמישה שבועות ושישה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
*_מה נוהגים לעשות בזמן ברכת המזון?_*
* _לכתחלה אין להסיר מהשלחן גם את המלח, עד לאחר ברכת המזון, דוגמת המזבח המכפר שכתוב בו על כל קרבנך תקריב מלח._
* _נוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, ויש מחמירים בזה גם בסכין פלסטיק או של כסף. ונהגו שלא לכסות הסכין בשבתות וימים טובים. ויש נוהגים לכסות הפת במפה בעת ברכת המזון, ואין מנהגינו כן._

*_האם מותר לזרוק מפה עם פירורים של לחם?_*
_אף על פי שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית, מכל מקום הדבר קשה לעניות ולכן ראוי לאסוף שאריות מהפת בשקית נפרדת ולסוגרה ולא לזרוק את שאריות הפת לאשפה כמו שהם._
............................................
_"שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגֹּלֶם וְשִׁבְעָה בֶּחָכָם. חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת. וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגֹּלֶם”_
*_'פרקי אבות' פרק ה' משנה ז'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*כ"ז באייר תשפ"ו*_ •
_*יום חמישי*_
*_היום שניים וארבעים יום לעומר_*
*_שהם שישה שבועות_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות סעודה*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
............................................
_*מאיפה בוצעים את הפת לאחר ברכת המוציא?*_
* _יבצע ממקום שהפת נאפה יפה ביותר, ואם הפת נחרך קצת בעת האפייה מתחתיו, לא יחתוך מהחלק השרוף, אלא יחתוך מהחלק שנאפה יפה, כדי שהברכה תהיה על פת נאה._
* _יחתוך מעט מהלחם, ויתחיל לברך, ואחר סיום הברכה יפריד החתיכה לגמרי מהפת. אך בשבת ויום טוב, לא יחתוך כלל קודם הברכה. ומכל מקום אם שכח וחתך מעט מהפת בשבת ויום טוב, לא הפסיד על ידי זה מצות לחם משנה, שכל שאוחז בפרוסה ושאר הככר עולה עמו הוי כשלם. [ואם אין לו לחם משנה בשבת, יבצע על פרוסה]._

*_האם אפשר לדבר אחרי ברכת המוציא?_*
* _לאחר שבירך המוציא יאכל מיד, ולא יפסיק אפילו בשתיקה בין הברכה לטעימה. [שלכתחלה אין ראוי לשהות בכל ברכה בין ברכת המצוה לעשייתה, אפילו בשתיקה בעלמא, שיעור כדי אמירת ''שלום עליך רבי'']. ולכן מה שיש נוהגים בשבת שאחר ברכת המוציא פורסים בסכין את כל הפת, להכינו לבציעה לכל המסובים, ורק אחר החיתוך טועמים מהלחם, אין נכון לנהוג כן לכתחלה, אלא מברך יטעם מעט, ואח''כ יחתוך לשאר המסובים._
............................................
_"אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע”_
*_'פרקי אבות' פרק ה' משנה י'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
     • _*כ"ח באייר התשפ"ו*_ •
             _*"יום הַשִּׁשִּׁי*_
_*וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"*_
     _פרשת *° במדבר°*_
*_היום שלשה וארבעים יום לעומר_*
*_שהם שישה שבועות ויום אחד_*
..............................................
           _"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
     _כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
   _"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
  _אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת"_

       • _*הלכות יום טוב*_•
              _'שולחן ערוך'_
      _ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל_
.............................................
_*האם מותר להתקלח ביום טוב?*_
* _אסור לחמם מים ביום טוב כדי לרחוץ בהם את כל הגוף, כיוון שאין זו הנאה השווה לכל נפש, [שהרי לא כל אדם רוחץ את כל גופו בכל יום] אמנם מותר לחמם מים כדי לרחוץ את פניו, ידיו ורגליו בלבד._
* _מים שהתחממו מערב יום טוב- *לבני ספרד* מותר לרחוץ בהם את כל הגוף. והוא הדין שמותר להתרחץ במים חמים שהתחממו בדוד שמש, שלא אסרו חכמים אלא לחמם את המים ביום טוב, אבל כל שהתחממו מערב יום טוב או שהתחממו מאליהם, מותר לרחוץ בהם._
* _*מנהג בני אשכנז* להחמיר שלא לרחוץ את כל הגוף כאחד, אפילו במים חמים שהתחממו מערב יום טוב. ואמנם יש להקל לרחוץ איבר ואיבר לבדו. ועל כל פנים, לצורך תינוק, יש להקל לרחצו במים חמים._

_*"על האש" ביום טוב?*_
* _בוודאי שאין זה מן הראוי לבזבז ולשרוף זמן יקר כזה של יום טוב בשביל לאכול בשר "על האש", וזאת לבד ממה שפעמים יכולים להיכשל באיסורים שהם מבלי משים._
* _בכל אופן, רשאי לכתחילה לצלות את הבשר במנגל חשמלי, וכמובן שיפעיל אותו מערב החג על "שעון שבת" שידלק לשעה הרצויה ויכבה מאליו לאחר מכן._
* _הדלקת הגחלים תעשה אך ורק מאש שהיתה מוכנה מלפני יום טוב. אם פתאום עלתה להבה בגחלים, מותר לזלף עליה מעט מים כדי לכבותה._
* _לאחר שסיים את השימוש במנגל, אסור לכבות את הגחלים, על כן יניח את המנגל בצד, שחלילה לא יגעו בו ילדים, ולא תגרם שריפה חס ושלום._
..............................................
_"אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדְקָה: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע."_
   _• פרקי אבות ה' משנה י"ג •_
...............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*א' בסיון תשפ"ו*_ •
_*יום ראשון*_
*_היום חמישה וארבעים יום לעומר_*
*_שהם שישה שבועות ושלשה ימים_*
*_ראש חודש סיון_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות שבועות*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
.............................................
_*מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות?*_
* _כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות והלכות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. עד מתן תורה, לא נהגו בני ישראל על פי הלכות אלה כי עדיין לא קיבלום, ולכן כל הבשר שלהם יחד עם סירי הבישול הפך מרגע קבלת התורה ללא-כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת._

*_האם חובה לאכול מאכלי חלב בשבועות?_*
* _בהלכה מבואר שאכילת מאכלי חלב בחג השבועות היא בגדר "מנהג"._
* _יש מנהגים שונים בעניין זה- יש הנוהגים לאכול סעודה חלבית בלילה, וביום אוכלים סעודה בשרית._
* _יש הנוהגים להפך, בלילה אוכלים סעודה בשרית, וביום אוכלים סעודה חלבית._
* _רבים נוהגים רק לעשות קידוש בבוקר על מאכלי חלב (בלי אכילת לחם), ואוכלים סעודה בשרית הן בלילה והן ביום._
............................................
_"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה", וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים”_
*_'פרקי אבות' פרק ו' משנה א'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית

_בס"ד_
• _*ב' בסיון תשפ"ו*_ •
_*יום שני*_
*_היום חמישה וארבעים יום לעומר_*
*_שהם שישה שבועות וארבעה ימים_*
.............................................
_"תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ:_
_כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם_
_מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא"_
_"שֶׁנֶּאֱמר: "הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ":_
_אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא. הֲלָכוֹת"_

_*הלכות שבועות*_
_'שולחן ערוך'_
_ורבנו עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זיע"א_
.............................................
_*מדוע קוראים את ספר התהילים בחג השבועות?*_
* _דוד המלך ע"ה נולד ונפטר בחג השבועות, ולכן יש נוהגים לקרוא את ספר התהלים בחג השבועות. וישתדלו לקרוא את התהלים בנעימה קדושה מילה במילה._
* _וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל: וטוב מעט בכוונה לקרוא ספר אחד מהתהילים, מהרבות את כל חמשת הספרים שבתהילים שלא בכוונה._

_*מה רצוי לעשות לאחר סעודת החג?*_
* _אין ספק שלא הצטווינו בחג השבועות לקיים 'ונהפוך הוא', ללמוד כל הלילה ולישון כל היום. ובפרט ביום זה שקבלנו בו את התורה, שצריך להרבות בלימוד התורה. וככל שילמד יותר, ישאב כוחות רוחניים יותר למשך השנה הבאה עלינו לטובה. כי ביום זה כל נשמה יהודית זוכה לקבל מחדש את אותה הארה שהיתה לאבות אבותינו במעמד הר סיני. וככל שיכין ויכשיר את עצמו כבית קיבול לקבל את התורה, כך יזכה לקבל כנגד זה._
* _אשר על כן, אחר שנח האדם שעתיים שלוש, ואכל את סעודת החג, ישתדל לנצל את שאר היום לעסק התורה. וברוך ה', בתי כנסת רבים מקיימים משעת הצהרים ומעלה 'חצי יום שכולו תורה', ומביאים חכמים שידרשו אחד אחרי השני עד הערב בהלכה ובאגדה, אשרי חלקם ומה נעים גורלם._
............................................
_"גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וְאוֹמֵר, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ, וְאוֹמֵר, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר”_
*_'פרקי אבות' פרק ו' משנה ז'_*
.............................................
_"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן_
_בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא:_
_כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,_
_וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,_
_וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,_
*_וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם"_*
לעילוי נשמת יורם בן שולמית