‌‏כולם מדברים על כך שישראל צריכה למנף את המלחמה מול איראן כדי לפרק את תוכנית הגרעין האיראנית, אם באמצעים צבאיים ואם באמצעות הסכם. זה נכון, אבל זו כבר לא המטרה העיקרית, אלא המטרה הנגזרת מהמטרה העיקרית.

כאשר קיימת כוונה מוצהרת להשמיד את ישראל – הכוונה עצמה היא הבעיה העיקרית ואותה חייבים לחסל ולא רק את האמצעים להוצאתה לפועל.

מתוך מאמר שפורסם בעיתון "מעריב"

‏אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה,
אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא.

עד זמן קצר לפני התקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין, פרשנים, כתבים ופובליציסטים קבעו בביטחון רב שהנשיא טראמפ לא יורה על תקיפה באיראן, וזאת אך זמן קצר אחרי שהם קבעו באותה מידה של ביטחון שישראל לא תתקוף באיראן.

זה בסדר גמור לטעות, בטח כשמדובר בהערכות ביחס לעתיד, אבל זה לא המקרה פה. הדבר המשותף לאותם פרשנים, כתבים ופובליציסטים שטעו ביחס לתקיפה הישראלית באיראן וביחס לתקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין הוא שהם כולם, ללא יוצא מן הכלל, רל"ביסטים.

והרל"ביזם של העיתונאים ובעלי הדעה האלו שב ומביא אותם לנסח "הערכות" על בסיס עיקרון אחד בלבד – כיצד ההערכה שלהם תפגע באופן מקסימלי בנתניהו, תעלוב בו ותבזה אותו. מה באמת הולך לקרות לא מעניין אותם, אלא רק הרצון לפגוע בנתניהו. וזה אפילו גרוע יותר, משום שאת ההערכות האסוניות ביותר שלהם לישראל הם אומרים ממש בעליזות, כי זה "מכניס" לביבי, וכאשר רה"מ משיג הישגים מדיניים וביטחוניים ממש אפשר לראות את החמיצות והעצב שלהם על "הצלחתו" של נתניהו למרות שזו בעצם הצלחתה של מדינת ישראל.

וזה מזכיר לי את שתי השורות המצוטטות לעיל מהשיר "יום בשורה" של רחל. אותם פרשנים ועיתונאים רל"ביסטים מתייחסים לנתניהו באופן כה לא רציונלי, כמו אל מצורע, עד שהם לא מוכנים לקבל גאולה לישראל, אם בזכותו היא תבוא.

מעטים האנשים שביקרו את מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו יותר ממני, כולל בסוגיה האיראנית. אבל אם בזכותו תוכנית הגרעין האיראנית תושמד עד יסוד, ואולי אף ייכפה על המשטר האיראני להסתלק משאיפתו להשמיד את ישראל, אני אשבח, אהלל ואקלס את נתניהו – כי מה שחשוב לי לפני הכל זו טובתה של מדינת ישראל.

‏פרישתו של גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי היא אולי העדות הבולטת ביותר לכישלון של האופוזיציה בישראל. למרות המגה-מחדל של הממשלה ושל העומד בראשה ב-7 באוקטובר, האופוזיציה לא הצליחה להפיל אותה ולא הצליחה להביא להקדמת בחירות. במקום שהאופוזיציה תפרק את הקואליציה, הקואליציה פירקה את האופוזיציה.

הכישלון הקולוסאלי של האופוזיציה הוא הסיבה העיקרית לכך שרבים ממצביעי המרכז והשמאל כבר מעדיפים להכתיר משיח שקר כמו בנט כאלטרנטיבה למנהיגי האופוזיציה הנוכחיים.

לא איזנקוט צריך להתפטר מהכנסת אלא גנץ ולפיד שחייבים לפרוש מהחיים הפוליטיים לאלתר כדי שתוכל לקום אלטרנטיבה פוליטית לממשלה הגרועה הזו.

‏ישראל נתנה את הסכמתה למתווה העסקה המתגבש מול חמאס (מתווה ויטקוף), אולם המתווה הזה הוא הרע מכל העולמות.

על פי המתווה הנוכחי שבמסגרתו ישראל תסיים את המלחמה דה-פקטו, אבל רק עשרה מהחטופים החיים יוחזרו לישראל, ועשרה החטופים החיים האחרים לא יוחזרו בהסכם הנוכחי ולמעשה יישארו בידי חמאס עד למועד לא ידוע.

לנוכח הלחץ האמריקאי על ישראל לקבל את מתווה ויטקוף שפירושו סיום בפועל של המלחמה, נתניהו צריך לבוא לנשיא טראמפ ולהגיד לו שלנוכח הערבויות שהוא מתכוון לתת לחמאס, ישראל תתקשה מאוד לחדש את המלחמה ולכן היא מסכימה לסיום פורמלי של המלחמה בתמורה להחזרה מיידית של כל החטופים בשלב אחד. ואז נתניהו היה יכול לפנות לציבור הישראלי ולומר לו את האמת, שאין בכוונתו לכבוש את הרצועה כולה ולהפקיד את חלוקת הלחם והמים בידי צה"ל, ולכן למרות הפגיעה הקשה בחמאס, מטרת המלחמה העיקרית לא תושג, ושלטון חמאס לא יחוסל לעת עתה. לפיכך, ישראל תסכים לסיום המלחמה ובתמורה תממש מטרה אחרת של המלחמה – החזרת כל החטופים לישראל – ובעתיד יגיע יום נקם ושילם בחמאס.

‏הכושל, הנוכל והמניפולטור

האחראים המרכזיים לכישלון הפוליטי הקולוסאלי של האופוזיציה הם לפיד וגנץ, אבל האחרון הוא האשם העיקרי בהתפרקות האופוזיציה.

כל עוד גנץ אינו פורש, הוא מסייע לנתניהו ומחזק את נתניהו ולכן הוא חייב ללכת מוקדם ככל האפשר.

***

בשבוע שעבר שודר ראיון של נפתלי בנט לתוכנית "פגוש את העיתונות" שבו ראש הממשלה לשעבר סיפר שלל שקרים פרועים.

בנט כנראה בטוח שהפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. בבחירות הקודמות, הפראיירים היו מצביעי הימין שהלכו שולל אחר שקריו, ובבחירות הנוכחיות הוא מנסה להונות את מצביעי המרכז-שמאל.


***

הדיון שהיה בבג"ץ בעניין מינוי ראש השב"כ נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית "טעה" כשהחליט לא העביר את העתירה להרכב "הקבוע" שלו עם ברק-ארז וסולברג, אלא להרכב עם שטיין וכנפי-שטייניץ. כנראה הוא חשב שבמסגרת ההקצנה האקטיביסטית של שטיין הוא לא יתקשה להשיג החלטה בדעת רוב אם לא החלטה פה אחד. אולם במהלך הדיון, שטיין וכנפי-שטייניץ שבו והביעו התנגדות לקביעות הנחרצות של עמית. סביר להניח שעל "הטעות" הזו הוא כבר לא יחזור.

עוד על נושאים אלו ראו במאמר שפרסמתי בעיתון "מעריב"

‏ההסכם המתגבש מול חמאס (מתווה ויטקוף), הוא הרע מכל העולמות.

במתווה הנוכחי ישראל תסיים את המלחמה דה-פקטו, אבל רק עשרה מהחטופים החיים יוחזרו. עשרת החטופים החיים האחרים לא יוחזרו בהסכם הנוכחי ולמעשה יישארו בידי חמאס עד למועד לא ידוע.

אני מודע ללחץ הכבד שהנשיא טראמפ מפעיל עליך לקבל את מתווה ויטקוף לעסקה מול חמאס ולהתקדם לסיום המלחמה. לפיכך, עליך להשיב לנשיא ארה"ב שאתה תכריז על סיום המלחמה באופן רשמי ובתמורה תתבע שחמאס יחזיר את כל החטופים בשלב אחד תוך ימים ספורים. אני מאוד מקווה שטראמפ יתמוך במהלך כזה.

אם חמאס ייענה למתווה עסקה זה, תשיג את החזרתם של כל החטופים, ותרפא את הפצע הפעור בחברה הישראלית. לאחר מכן, תוכל להתחיל להכין את הצבא למועד שבו נחזור לרצועה ונשמיד סופית את מדינת חמאסטן. ואם חמאס לא יסכים למתווה הזה, תוכל לחדש את המלחמה בתמיכתו של הנשיא טראמפ ובתמיכתן של רבות ממדינות העולם וגם מתנגדיך מבית יידעו שהיית מוכן ללכת עד הסוף כדי להחזיר את כל החטופים, ושחמאס הוא זה שלא מוכן לכך.

מתוך מאמר שפורסם בעיתון "מעריב"

‏המחלוקת בתוך שורות הקואליציה על תוכנו של חוק הגיוס לא משנה את העובדה שכל חוק שהקואליציה הזו תוכל לחוקק בנושא, לרבות חוק שאפילו חבר הכנסת יולי אדלשטיין יהיה מרוצה ממנו, לא יהיה שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. למה? מפני שהוא ימשיך, בצורה כזו או אחרת, את מתן הפטור מגיוס לחרדים ויאפשר לממשלה לחדש את תשלום הקצבאות לחרדים, ועל כן בג"ץ יפסול אותו בהליך מזורז.

אבל גם כל מי שסבור ש־54 אלף הצווים שצה"ל מתכוון לשלוח לצעירים חרדים, יביאו את הסוגיה הזו לכלל פתרון, חולם באספמיה. בדומה לחוק גיוס קואליציוני, גם הצווים האלו לא יהיו שווים את הנייר שהם כתובים עליו, משום שהם לא יביאו לגיוס נרחב. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת הגיוס שהסתיימה זה עתה, שלח צה"ל 24 אלף צווים לצעירים חרדים, אך רק כ־1,200 מהם התייצבו בלשכת הגיוס. מדובר בשיעור התייצבות כללי של כ־5% (שיעור החרדים שהתגייסו לקרבי נמוך עוד יותר).

מתוך מאמר שפורסם בעיתון "מעריב"

‏כל מה שאתם רואים עכשיו ברצועה, אם ההאשמות שישראל מרעיבה את תושבי הרצועה ואם התקפלות הממשלה מול הלחץ בנושא, הכול זה בגלל החטא הקדמון של נתניהו, גלנט, גנץ והרצי שלא החליטו לכבוש את רצועת עזה כולה ולהקים בה ממשל צבאי. לא רק שכיבוש הרצועה והקמת ממשל צבאי היו חיוניים להשגת מטרת המלחמה העיקרית – מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית – אלא שאם היינו עושים זאת כבר בתחילת המלחמה, המזון והסיוע ההומניטרי היו מגיעים בצורה מסודרת לאוכלוסייה האזרחית, לא היו נשמעות שום טענות הרעבה כנגד ישראל, וחמאס כבר מזמן היה הופך משלטון אזרחי וכוח צבאי לארגון טרור בעל כוח מוגבל כפי שהוא קיים ביו"ש.

אבל יש טעויות שכמעט בלתי אפשרי לתקן, וכתוצאה מהטעות שעשו נתניהו, גלנט, גנץ והרצי כאשר לא חתרו להכרעה מהירה ולהסדרת חלוקת הסיוע דרך צה"ל ומתפ"ש, עכשיו ישראל כבר לא יכולה לכבוש את הרצועה, אם בגלל מצבה הבינלאומי ואם בגלל שחיקת כוחות הסדיר והמילואים והתמעטות התמיכה מבית.

חמאס כבר מוכן לעסקה בפעימה אחת, שבמסגרתה ישראל תצטרך לסיים באופן פורמלי את המלחמה, לסגת מרוב הרצועה ולשחרר מאות מחבלים ובתמורה תקבל את כל החטופים, החיים והמתים, בבת אחת, אבל רה"מ ממשיך להתעקש על הסכם חלקי. זאת משום שנתניהו עדיין חי באשליה שהוא יוכל לחדש את הלחימה נגד חמאס גם אחרי חודשיים-שלושה של הפסקת אש, ולהמשיך להילחם עוד שנה או יותר עד להכרעת חמאס באמצעות התשה.

אולם, לנוכח המצב הבינלאומי ושחיקת הכוחות והתמיכה מבית, נתניהו צריך לשנות כיוון ולהשיג עסקה בפעימה אחת. הוא צריך להחזיר את כל החטופים הביתה, וכך לאחות במעט את הקרע שנוצר בעם וכן להקל על המשך הפעילות של צה"ל.

גם אם חמאס יבקש ויקבל ערבויות בינלאומיות להסכם הפסקת האש, כפי שהודלף לתקשורת, ישראל עדיין תוכל לחדש את הפעילות הצבאית נגד חמאס כאשר הוא יפעל לשקם את כוחו הצבאי, כפי שהיא פועלת נגד חזבאללה בלבנון. למרות שאכיפת הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון ניתנה לוועדה שבה מעורבות ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה, ישראל נוקטת בפעילות צבאית נרחבת כדי למנוע את שיקום הכוח הצבאי של חזבאללה. השלמת עסקה בשלב אחד תאפשר לצה"ל לחדש את המתקפות נגד חמאס בלי להגביל עצמו כפי שהוא עושה עתה כדי לא לסכן חטופים.

‏גדי, יש הרבה צדק בדבריך. כמעט כל בכירי המערכת הפוליטית, הביטחונית והתקשורתית תמכו במדיניות הדו-קיום עם החמאס ובתפיסת "חמאס הוא נכס" ומקרב אלה כולם, ללא יוצא מן הכלל, התנגדו למיטוט שלטון חמאס.

כך, למשל, ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד הובילו את ממשלתם להכניס באופן יחסי יותר כסף לרצועה מאשר ממשלות נתניהו, וכשיצאו למבצע "עלות השחר", צה"ל קיבל הוראה שלא לפגוע בכוחות חמאס. בני גנץ, אביגדור ליברמן, בוגי יעלון, יואב גלנט, יאיר גולן ועוד רבים אחרים תמכו בכל לב במדיניות ההפרדה בין יו"ש לרצועה שהוביל נתניהו, והתנגדו בכל תוקף לעריכת מערכה צבאית למיטוט היישות החמאסית.


בכל השנים שעברו מאז, כמו קאטו הזקן חזרתי וקראתי למוטט את שלטון חמאס ברצועה. בין היתר קראתי לכך ב"צוק איתן", בספרי שפורסם ב-2020 ואפילו ב-2023, חודשים ספורים לפני טבח 7 באוקטובר.

נתניהו צריך ללכת הביתה. אך מכיוון שנתניהו לא היה היחיד שקידם את מדיניות הדו-קיום עם חמאס, שבגינה התאפשר הטבח הגדול והנורא ביותר ביהודים מאז השואה, יחד איתו צריכים ללכת גם כל המנהיגים הפוליטיים והביטחוניים שתמכו במדיניות הזו ושהתנגדו למיטוט היישות החמאסית השטנית.

‏בשבוע שעבר הצביע הפרלמנט הישראלי בעד הצעה לסדר היום להחלת ריבונות מלאה על יהודה ושומרון והקמת התנחלויות רבות שם, כולל בלב ריכוזי אוכלוסייה פלסטינית. יוזמי ההצעה הסבירו שלאחר החלת ריבונות ביו"ש, ישראל תחיל ריבונות גם על רצועת עזה ותאפשר התנחלות נרחבת גם שם.


ההצעה להחלת ריבונות מלאה על יו"ש זכתה לתמיכה נרחבת שחרגה משורות הקואליציה. בין התומכים בהצעה אפשר היה למצוא גם את חברי מפלגת ישראל ביתנו, שלכאורה נמנים עם האופוזיציה. ומה עם המפלגה של יאיר לפיד והמפלגה של בני גנץ אתם שואלים? ובכן, הם החליטו להחרים את הדיון ולצאת מהמליאה בזמן ההצבעה, וכך לאפשר לקואליציה להעביר את ההצעה ברוב מוחץ.

אין דבר יותר סמלי מכך שההצבעה על ההצעה לספח את יו"ש התנהלה מול הכיסאות הריקים של מפלגות אופוזיציה, שכן זה מה שהיא בדיוק – אופוזיציה של כיסאות ריקים.

הגיע הזמן אפוא שהכיסאות הריקים של לפיד וגנץ יתפנו לאנשים אחרים שיוכלו להציע למחנה השמאל־מרכז הנהגה אידיאולוגית וייצוג נאמן.

מתוך מאמר שפורסם בעיתון "מעריב"

‏ראש הממשלה בנימין נתניהו פתאום נזכר, 22 חודשים אחרי תחילת המלחמה, שצריך לכבוש את רצועת עזה כולה ולהקים שם ממשל צבאי.

ביבי, עכשיו באים?

כיבוש מלא של הרצועה והקמת ממשל צבאי זמני (או לכל הפחות הקמת מנגנון צה"לי לחלוקת מזון וסיוע לעזתים) תמיד הייתה הדרך היחידה שבאמצעותה היה ניתן להשיג את יעד המלחמה העיקרי – מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית. אבל אתה ברחת פעם אחר פעם מדרך זו, והעדפת לאשר ולגבות את התוכניות האסטרטגיות הכושלות של שר הביטחון יואב גלנט ושל הרמטכ"ל הרצי הלוי. ועכשיו, כשאתה סופסוף מה חייבים לעשות כדי להכריע את חמאס, זה מאוחר מדי וכנראה כבר בלתי אפשרי.

צה"ל מותש, הציבור הישראלי קרוע כאשר לפחות מחצית מהעם מתנגדת להרחבת המלחמה, ובזירה הבינלאומית מעמדנו המדיני בשפל שלא היה כמוהו מעולם. יתרה מכך, במציאות שבה רוב הציבור תומך בהחזרת חטופים גם במחיר סיום המלחמה, מותם של חטופים בשל חידוש הלחימה יפגע פגיעה חסרת תקנה בחברה הישראלית.

אם היית מורה לצה"ל לכבוש את הרצועה כולה ולהקים בה ממשל צבאי מיד בתחילת המלחמה, אז היית נהנה הן מגיבוי ציבורי רחב והן מגיבוי בינלאומי, אבל אתה העדפת לתמוך בתוכנית מלחמה כושלת שהיה ברור שלא תוכל להשיג את יעדי המלחמה. עשית טעות קשה, אבל אם תורה עכשיו לצבא לכבוש את הרצועה ולהקים בה ממשל צבאי, זו תהיה טעות קשה עוד יותר.

אדוני ראש הממשלה, אנא אל תעשה את הטעות אולי הקשה ביותר שראש ממשלה ישראלי עשה אי פעם, ותחליט בעת הנוכחית על כיבוש הרצועה. זו תהיה החלטה אשר צה"ל והעם בישראל לא יוכלו לעמוד בה, אתה תתחרט עליה, וכולנו נשלם את מחירה הכבד.

מתוך מאמר שפורסם ב"מעריב"

https://m.maariv.co.il/journalists/article-1221748