גדעון סער
3.3K subscribers
597 photos
716 videos
53 files
164 links
ערוץ הטלגרם הרשמי של גדעון סער
Download Telegram
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
״40 מדינות הכריזו בשנה האחרונה על משמרות המהפכה כארגון טרור. זה נתון מדהים שמגיע כתוצאה ישירה של המאמץ שלנו״.

להצהרה המלאה בפתח הדיון של ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה >>
מוזמנים לקרוא את הראיון שלי לעיתון ׳מנורה׳ >>
‏אנו ניצבים שעות ספורות לפני חג הפסח. חג החירות. חג היציאה מעבדות לחירות. משעבוד לגאולה.

‏הלילה נשאל סביב שולחן הסדר: ״מה נשתנה?״. בחשבון הנפש הלאומי שלנו חשוב שנדע להשיב היטב ובמדויק לשאלה זו.

‏אין חירות בלי הנכונות להגן על החירות.
‏רובנו זכינו להיוולד במדינה יהודית ריבונית וחופשית בארץ האבות אחרי אלפיים שנות גלות.

‏אנחנו נולדנו לחירות ולמדינה אחרי דורות של גלות, רדיפות והשמדה.
‏מזאב ז׳בוטינסקי למדנו וגם שיננו:
‏״האל שיצר ברזל - לא רצה בעבדים״.

‏אבל אין חירות בלי נכונות להגן עליה.
‏בלי הנכונות להלחם.
‏ישראל נלחמת על קיומה משחר הקמתה. האמת היא שלא היה יום אחד שלא עמדנו על המשמר, יום אחד בו לא נלחמנו. מקום המדינה ועד היום.
‏השיר ״אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה, שזאת תהיה המלחמה האחרונה״ הוא שיר יפה ואף מרגש. אבל - ״מיטב השיר - כזבו״. לא היה לזה שחר אז וגם היום למרבה הצער זה חסר שחר. קיום העם היהודי בארצו יכול להיות מובטח ויובטח רק על ידי הנכונות להלחם ובניין הכוח לשם כך.

‏עמדנו בפני סכנת השמדה.

‏אויבינו - ובראשם משטר ההאיתולות באיראן - רקמו תוכנית השמדה. לא רק בהצהרות פומביות ברורות שהעידו לאן פניהם. לא רק כשאיפה ערטילאית, אלא כתוכנית קונקרטית. תוכנית השמדה ״קונבנציונלית״ באמצעות היקפי ענק של טילים בליסטיים לצד כוחות יבשתיים של השלוחים על גבולות ישראל. פלישה רב חזיתית לצד ירי טילים בליסטיים בהיקפים דימיוניים. המודיעין שנתפס במלחמה בגזרות השונות אחרי 7 באוקטובר 2023 מבסס זאת מעבר לכל ספק.

‏לצד זאת, התקדם המשטר האיראני המטורף, עקב בצד אגודל, בתוכנית הגרעין שלו במטרה להשיג נשק גרעיני שהיה מאפשר השמדה באמצעות נשק בלתי קונבנציונלי.

‏ההחלטות ההסטוריות שקיבלנו בקבינט הביטחוני ביוני 2025 ובפברואר 2026 היו בפשטות החלטות להסרת איום ההשמדה שריחף מעל העם היהודי בארצו.
‏לכל החלטה מסוג זה יש מחירים ובכל החלטה מעין זו גלומים סיכונים. אבל הסכנות שמנענו גדולות לאין שיעור. אני גאה על כך שהייתי שותף לקבלת החלטות אלה בקבינט המצומצם בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם על ההזדמנות שניתנה לי להגן על ישראל במערכה המדינית.

‏היום ניתן לומר: הסרנו את איום ההשמדה.
‏עדיין יש לנו אויבים מרים ואכזריים, אך הם הוכו שוק על ירך.
‏איננו מבטיחים שזאת תהיה ״המלחמה האחרונה״.
‏נצטרך גם בעתיד לעמוד על המשמר מול מזימות אויבינו.
‏אבל אלמלא היינו מחליטים לפעול כנגד איומים קיומיים ואלמלא בצעו צה״ל ושאר כוחות הבטחון באופן מעורר השראה את ההחלטות שקיבלנו - היינו מותירים את ישראל במצב בלתי אפשרי.

‏כן, הם עדיין יכולים לירות עלינו.
‏לא, הם אינם יכולים להעמיד אותנו בסכנת קיום.

‏על הישג זה אנו מחוייבים לשמור.
‏המציאות היא דינמית ולא סטטית. נעשה זאת באמצעות חיזוק עוצמתה של ישראל:
‏הצבאית, המדינית, הכלכלית והטכנולוגית. נעשה זאת באמצעות הנכונות להלחם.
‏אלה תמיד יהיו שני התנאים ההכרחיים: הכוח וכוח הרצון.

‏משמעות ההחלטות שקיבלנו היא אחת: ישראל לא תסכים לחיות תחת איום השמדה. לא בהווה ולא בעתיד.
‏נחישותנו להגן על חירותנו ועל מדינת ישראל היא מוחלטת. ב״ה נעשה ונצליח, כי ״נצח ישראל לא ישקר״.

‏חג חירות שמח!
‏פסח כשר ושמח לכל בית ישראל!
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
בכל יום שחולף המשטר האיראני הולך ונחלש. הוא יסיים את המלחמה מפורק - ואז יצטרך להתמודד עם עמו.

לראיון המלא אצל אילה חסון בכאן 11 >>
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
האמת מנוגדת לדברי ברית המחלישים:
איראן היום חלשה יותר.
ישראל היום חזקה יותר.

לראיון המלא אצל אילה חסון בכאן 11 >>
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
על ״ברית המחלישים״ שלא בוחלת בהדהוד תעמולת האויב ועל גירוש נציג ספרד ממפקדת התיאום בקרית-גת.

לראיון המלא אצל דניאל רוט אבנרי בערוץ i24 >>
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
דברי בטקס יום השואה לזכר הדיפלומטים הזרים חסידי אומות העולם.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
על הלקח ההיסטורי שלאירופה אסור לשכוח: מול רשע טהור אסור לעמוד מנגד ולהגיד ״זו לא המלחמה שלנו״.

דברי בטקס יום השואה במשרד החוץ.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
נמשיך לעמוד על המשמר. לעולם לא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.

דברי במסיבת העיתונאים עם שר החוץ של צ׳כיה פטר מצינקה.
הדיון המתקיים כעת בבג״צ הוא קו פרשת מים.
אני קורא לבית המשפט להמנע מפגיעה בדמוקרטיה הכרוכה גם בפגיעה בבית המשפט עצמו.

25 שנים התרעתי - גם כשר המשפטים - מסכנות האקטיביזם השיפוטי. במאמר שכתבתי ב״ישראל היום״ (1.5.2020) שעסק בכניסת בית-המשפט לזירה הפוליטית כתבתי: ״מפני סכנה אחת אין ולא תהיה לאיש אפשרות לשמור על הרשות השופטת: מפני עצמה״.
ציטטתי אז את נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי ז״ל: ״אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעיתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב זה של שלטון חכמים…לכן הייתי רוצה לראות יותר איפוק…וזה הדבר אשר בית המשפט זקוק לו: מתינות״.
בנאום בבית הנשיא ב-2022 בטקס השבעת שופטים דיברתי על כוחו של עקרון הריסון. ציטטתי שוב את הנשיא לנדוי מבג״צ שליט:
״מה בכוחו של של בית המשפט לתרום לפתרונה של מחלוקת אידיאולוגית גדולה המפלגת את הציבור - התשובה היא לא כלום״. עמדתי על הזיקה בין העיסוק בסוגיות פוליטיות להחלשת אמון הציבור הרחב בבית המשפט. למרבה הצער, ועל אף מספר חריגים, כיוון התפתחות הדברים היה בדיוק זה.

אבל היום כשבית המשפט העליון דן, בהרכב של תשעה שופטים, בעתירות שמטרתן לכפות על ראש הממשלה ללא עילה של ממש פיטורי שר - שהוא גם ראש מפלגה החברה בקואליציה - זהו גשר אחד רחוק מדי.

״היועצת המשפטית לממשלה״ מציגה בפני בית-המשפט עמדת קיצונית ולדעתי היא עושה זאת בכוונת מכוונת. מינויי ופיטורי שרים הן סוגיות פוליטיות מובהקות שמצויות בליבת ענייניה של המערכת הפוליטית ובליבת סמכויותיו של ראש הממשלה. להחלטות מעין אלה יש בראש ובראשונה השלכות פוליטיות:
על מערכות היחסים בין מפלגות וראשיהן, על הקואליציה המכהנת ועל אפשרויות הרכבת קואליציה בעתיד ועוד.
כמובן, יש כאן השלכות כבדות משקל לשיטה הדמוקרטית עצמה. הרחקת שר - שנבחר על ידי ציבור מצביעים גדול - מתפקידו בממשלה באמצעות צו שיפוטי היא פגיעה ישירה ברעיון הדמוקרטי. זהו מקום שממנו צריך כל בית משפט להתרחק כמו מאש.

שאלה שכמעט לא נשאלת: הרי השר בן-גביר מכהן בתפקידו קרוב לשלוש וחצי שנים. מדוע בכלל לכפות על בית המשפט לקבוע הלכה חדשה, שאינה מבוססת על הוראת חוק כלשהי, לקראת סיום הקדנציה, שנותרו עוד חודשים ספורים בלבד לכהונתו?

התרשמותי היא ש״היועצת המשפטית לממשלה״ נחושה לכפות עימות בין הממשלה לבין בית המשפט העליון. באחרונה במקרים רבים דחה בית המשפט את עמדותיה ולימד בכך על המגמתיות שבהן, לרבות בנושאים הנוגעים לסמכויות הממשלה ונושאים בעלי משמעויות פוליטיות.
היא מעוניינת להציב את ראש הממשלה בין הפטיש לסדן - בדילמה של ציות לפסק דין שכולל פגיעה קשה וישירה בראש מפלגה שהוא שותף פוליטי ללא עילה בדין. במלים אחרות: היא דוחפת, בכל הכוח ובחוסר אחריות, למשבר חוקתי.
זה חלק מהתנהלות שיטתית של מי שהשילה את הגלימה המשפטית והמירה אותה בחליפה של שחקן פוליטי. במקום לקיים את תפקידיה - היא מנצלת את מעמדה לחתירה תחת הממשלה לה היא אמורה לייעץ ומשמשת בפועל כראש האופוזיציה. כל מקום שהיא מאתרת סדק - היא פועלת להרחיבו ולעתים היא מייצרת אותו בכוחות עצמה. כל אדם הגון יכול היה זה מכבר להבחין בכך - בין אם הוא תומך בממשלה או מתנגד לה.

על כל אזרח להציב לעצמו את השאלה שעומדת בפנינו תוך חוסר תלות בזהותם הפוליטית של ראש הממשלה והשר לבטחון לאומי.
בעבר כבר יצר בית המשפט העליון הלכה פסוקה שסתרה את החוק בנוגע לפיטורי שרים וסגני שרים מהממשלה שהוגש נגדם כתב אישום (הלכת דרעי-פנחסי). לא אכנס היום לדיון זה. ואולם, כעת מבקשת ״היועצת״ לסלק מתפקידו מי שכלל לא הוגש נגדו כתב אישום, ואף לא נפתחה נגדו חקירה בחשדות כלשהן. היא מבקשת לעשות זאת ללא עילה וכאמור - בסוף תקופת כהונתו. ל״עילת הדחה״ כזאת הענקתי שם באחת מישיבות הממשלה: ״לבלטב״ (לא בא לה טוב בעינים).

אני חלוק על השר בן גביר בנושאים רבים.
יש בינינו ויכוחים בפורומים בהם מתקיימות ההתייעצויות ומתקבלות ההחלטות בנושאים המדיניים והביטחוניים. אגב, הרדיפה הזאת שמסמנת את בן-גביר היא ללא ספק נכס פוליטי ששווה זהב אלקטורלי עבורו. היא מעצימה ת כוחו הציבורי ותעצים אותו בגדול אם יינתן פסק הדין אליו חותרת ״היועצת״.

הייתי נוקט עמדה דומה אם במקום בן-גביר היה מדובר בכל שר או ראש מפלגה אחר. בית-המשפט אינו יכול ליטול את ליבת סמכותו של ראש הממשלה, לחדור כך לזירה הפוליטית ולפגוע בדמוקרטיה עצמה, משום שפה הפגיעה היא כפולה: בסמכות ראש הממשלה ובהכרעת הבוחר.
בנוסף - מבחינת ההשלכות הפוליטיות של החלטה כזאת - במשטר פרלמנטרי הן חמורות בהרבה מאשר במשטר נשיאותי, למשל. משום שהמפלגה שהשר בן גביר עומד בראשה היא אחת מהשותפות בקואליציה המעניקות את הרוב הפרלמנטרי לכהונת הממשלה.
לפני שנות דור היה לי חלק בכך שנדחתה יוזמה להקמת בית משפט לחוקה בישראל. זאת,
לאחר שהצעת חוק בנושא עברה כבר בקריאה טרומית. הרעיון שבבסיסה היה הפרדת הפונקציות. בית המשפט העליון יישאר כערכאת הערעור האזרחית והפלילית העליונה. הנושאים החוקתיים והציבוריים יועברו לבית משפט לחוקה, שיוקם.
אני רוצה לקוות שבית המשפט העליון ידחה פעם נוספת את עמדת ״היועצת״ וימנע משבר חוקתי ועוד בנושא פוליטי מובהק. אם יפעל לבחור בדרך שמציעה לו ״היועצת״ - לא יישאר ולו בדל של נימוק כנגד הקמת בית משפט לחוקה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
הטילים הבליסטיים של איראן מאיימים על כל אירופה.

לראיון המלא בערוץ הצ׳כי CNN Prima >>
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
ההתיישבות שלנו ביהודה ושומרון היא זכות היסטורית.

דברי בהשקת סניף הליכוד בבית אל >>