שאגת ארי - שלב #2
אף פעם אי אפשר לתכנן מלחמות לאורך זמן, זהו משחק מוחות בין שני צדדים (אסטרטגיה) מי שמבריק ומפתיע יותר מנצח.

בשבוע האחרון עובר כנראה מבצע שאגת ארי לשלב השני שלו - בלי הרבה דרמות והצהרות.

- ארה"ב לוקחת את ההובלה, לאחר שישראל די מיצתה את היעדים שלה במבצע, שהיו העמקת השמדת יכולות ייצור הגרעין, חיסול תעשיית ייצור הטילים והפגיעה קשה ביכולות השיגור.

- נותרו עדיין הוצאת הגרעין והפלת/ החלפת המשטר - בעיקר כדי שלא נמצא עצמנו בסבב נוסף בתוך כמה שנים. בינתיים הלוויינים האמריקאים שומרים על האורניום.

- האיראנים בפנאטיות דתית או חוסר מודעות עצמית מרהיבה, ממשיכים להאמין שהישרדותם היא הניצחון ומקווים למשוך זמן.

- טראמפ לא מתכוון להיגרר למשחקים התשה, ולכן שינה אסטרטגיה. אם במשך 30 יום לא פגע כלכלית באיראן ונתן להם להמשיך לייצא נפט בעיקר לסין, מהיום המצור הופך דו צדדי.

- האירנים זקוקים נואשות לכסף (ועדיף בשחור, בקריפטו או ביואן סיני). בנוסף להקפאת נכסים בארה"ב עכשיו גם האמרתים נוקמים בהם ומקפיאים חשבונות בנק. טראמפ בונה על חנק כלכלי, שיביא לקריסה.

- זמנית אולי זה יעלה את מחיר הנפט בעולם, אבל גם ממצב זה ארה"ב, שהיא אחת היצואניות הגדולות, תהנה. בנוסף, טראמפ אמור לפגוש את נשיא סין - שי ג'ינפינג בחודש הבא. עוד לפני המלחמה היה להם על מה לדון עכשיו יצטרף גם הנפט האיראני. כשטראמפ כועס על משלוחי הנשק הסיניים לאיראן בשבועות האחרונים. בעיקר טילי כתף שעלולים לפגוע במטוסיו.

- הזווית הישראלית - צה"ל מוכן להתלקחות, צה"ל החדש יגיב ובעוצמה על כל ניסיון תקיפה/ שיגור טילים. מעבר לזה ישראל קיבלה חופש פעולה לטפל בחיזבאללה (שעשה טעות קשה ונכנס למערכה), ולחזור להשלים את פירוק החמאס מנשקו בעזה - לאחר שהם דחו את האולטימטום לעשות זאת בעצמם.

- מצור ימי לוקח זמן, לפחות שבועות, עד שהוא נותן את אותותיו. בוונצואלה ארה"ב ביצעה בדצמבר- ינואר מצור וסגירת נתיבי הנפט במשך 3 שבועות עד שביצעה את חטיפת מדורו.

- זה מותיר לנו זמן לציין את ימי הזיכרון ולחגוג את יום העצמאות ולטראמפ להגיע לקבל את פרס ישראל.

דמוקרטיה מתה בצעדים קטנים
- בוחרים הרכבים נוחים
- עורכים דיונים בשבת
- סוגרים את הדיונים לציבור

"הונגריה" כבר כאן.

יש 'עיתונאים' שמתקשים בקריאת מציאות משתנה. אז בואו נעשה להם הסבר מודרך. בנושא חוו"ד של השב"כ על סיכון לחיי ראש ממשלה ההבדלים בין 2024 ל 2026.

ואז תביאו את איש השב"כ שמוכן לחתום על חוו"ד ביטחונית סודית, שטוענת שהמוטיבציה של איראן לחיסול נתניהו לא גברה, ושהאיום על חיי רה"מ נותר כמו בחו"ד המקורית של בר מנובמבר 2024. אחרי כל האירועים הבאים:

- לפי החוק השב"כ אחראי על בטחונו ושלומו של ראש הממשלה כ'סמל שלטון'. ישראל נמצאת במלחמה אזורית שבה 'ערפה' את ראשי ארגוני הטרור ובכך יצרה מבחינתם משוואה לפגיעה בראשי המדינה.
- באוקטובר 2024 חדר כטב"מ מלבנון שהגיע ופגע בחלון ביתו של רה"מ בקסריה. איתות על כוונה אירנית ברורה לפגיעה. לפי הפרסומים ב 13.11.24 התקיימה פגישה בין רונן בר ראש השב"כ דאז ולרה"מ נתניהו, שבה עלתה הבקשה לבחון את הסיכון לחיי ראש שבעדות רה"מ שעות מרובות במקום קבוע. אז סבר השב"כ כי מרתף ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מספיק.

- מאז הגבירה ישראל את חיסול הבכירים בכל ציר הרשע האירני:
1. ב 28.8.2025 חיסלה ישראל את ראש הממשלה ו11 שרים בממשל החות'י.
2. ב 28.2.2026 חיסלה ישראל את 'המנהיג העליון' הדמות הדתית הבכירה של כל ציר הרשע האירני ועוד שורה ארוכה של בכירים.
3. מזכ"ל החיזבאללה נעים קאסם נרדף באיראן לאחר שברח לשם. וישראל חיסלה בשבועיים האחרונים 1400 מאנשיו.
4. לאיראן נותרו טילים בליסטיים מדויקים, שכבר נורו ופגעו בלב תל אביב ויצרו זירות הרס קשות.

עכשיו תביאו את איש השב"כ שמוכן לחתום על חוו"ד ביטחונית סודית, שטוענת שהמוטיבציה של איראן לחיסול נתניהו לא גברה, ושהאיום על חיי רה"מ נותר כמו בחוו"ד המקורית של בר בנובמבר 2024. ושהם מתחייבים שאין סיכון לחייו או חיי אזרחים בשהותו שעות רבות ידועות מראש במתקן בלב תל אביב.

מה קרה לאורבן בבחירות בהונגריה, והאם ניתן לחזות זאת בסקרים? ניתוח שלאחר המוות.

שיטת הבחירות ההונגרית שנקבעה ע"י אורבן בשנת 2011 - היא ייחודית חריגה ונועדה לייצר יציבות. אבל היא פעלה כבומרנג.

נסביר.
כולם מכירים את האירוע של חברה במינוף גבוה - כשהריבית נמוכה אתה אוסף כסף בארגזים, וכשהריבית עולה אתה מתרסק במהירות.
משהו דומה התרחש בהונגריה עם קולות הבוחרים.

בעולם יש שתי שיטות בחירה מרכזיות - בחירות ישירות כמו בישראל, ובחירות אזוריות שבהם המנצח לוקח הכל. המקום המפורסם ביותר הוא ארה"ב ושיטת האלקטורים שבה.
(לדוגמה קליפורניה, עם 39 מיליון תושבים ו-54 אלקטורים, העניקה בבחירות האחרונות את רוב הקולות לקמלה האריס הדמוקרטית (58.5%), בעוד דונלד טראמפ הרפובליקני קיבל רק (38.3%). קליפורניה שלחה לקונגרס 10 אלקטורים דמוקרטים. למרות שטראמפ ניצח בכלל ארה"ב הוא הפסיד ארבע אלקטורים בקליפורניה.

שיטת הבחירות בהונגריה קובעת כי 106 מושבים בפרלמנט מתוך 199 יבחרו במחוזות. הסיכון / סיכוי - אם אתה יודע להביא לפחות 40% בכל מחוז ואתה מוביל קיבלת מתנה עוד 60% מהקולות.
המפתח לשליטה על הזכייה במחוזות הוא בקביעת הגבולות של כל מחוז (Gerrymandering), ובמחוזות מתנדנדים , תמיד אחרי בחירות מתחילים לנסות שנות את גבולות המחוזות. תעשייה שלימה בארה"ב אחרי כל מערכת בחירות.

אבל בהונגריה הלכו עוד צעד אחד קדימה בשיטה ההיברידית, וקבעו כי אם ניצחת במחוז, לא רק קיבלת מושב מלא בפרלמנט אלא גם קולות היריב שלך באותו מחוז יכנסו לקופה הכללית שלך בבחירות הארציות הישירות שלפיהם מחלקים את 93 המושבים הנותרים. כלומר אם ניצחת במחוז היריב מפסיד פעמיים.

מה קרה בהונגריה?
כל זה הספיק לאורבן לשלוט במדינה 16 שנה עם 45%-53% מקולות הבוחרים.

בניתוח סטטיסטי של בחירות 2022, זיהתה האופוזיציה כ-25-30 מחוזות המוגדרים כ"מתנדנדים". ברובם, הניצחון של פידס (אורבן) הושג בהפרשים קטנים. בגלל שיטת המנצח לוקח הכל, אחרי שהוא דאג להוריד יריבים קטנים, ולכן מספיקה תזוזה של 3%-5% מהקולות במחוזות הללו כדי להעביר גוש של 20 מחוזות מצד לצד – מה שהוביל למהפך דרמטי.

האופוזיציה כנראה עשתה עבודה טובה בלימוד השטח - סימנה את המחוזות המתנדנדים והשקיעה בהם את רוב הקמפיין שלה, ובתזוזה לא גדולה מאוד הפכה את הקערה על פיה. הקול הכפול לטובתך הופך לקול כפול נגדך.

כל השיטה המורכבת הזו הביא למצב שבה 53% תמיכה פטר מגיאר הפכו לשני שליש מהמושבים. פחות ממה שקיבל אורבן בבחירות האחרונות.

- האם ניתן היה לחזות מגמות - בהחלט כן
- האם הישג מדהים פוליטית - כן.
- האם זו השתחררות מעול דיקטטורי - ממש רחוק מזה.
יותר כמו קצת אכזבה ועייפות, קצת שחיתות, קצת בעיות כלכלה וקמפיין טוב עם הרבה כסף זר (אירופאי ודמוקרטי) שדי בקלות מזיז את האחוזים שנדרשו. מעט מאוד אנשים נדרשו לשנות את דעתם.

- האם אני הייתי יכול לדגום מדינה כזו שדיוק שידע לחזות מראש את התוצאות במטריצה כל כך מסובכת - כמעט בטוח שלא, בלי הרבה חודשי עבודה מקדימה.
- האם ג'ון מקלוקלין (גילוי נאות לא דיברתי איתו מאז 2015) היה יכול לבנות סקר מדויק כזה (גם אם טראמפ ביקש ממנו לבדוק מה המצב שם) אני בספק גדול.

בדבר אחד אני בטוח ב 100% - כשברק סרי בכלל לא מבין מה כתבתי כאן, ובוודאי לא ידע כלום מכל המודל המורכב הזה כשצייץ את הציוץ בשרשור למטה.

עזבו את שיטת הבחירות של אורבן בהונגריה להשתלט על השלטון. קבלו את הצעת החוק של המכון הישראלי ל"דמוקרטיה" לממשלת בנט לפיד, לייצר חסינות ושלא ניתן להפילה.

גם במצרי הורמוז וגם באולם ג' של ביהמ"ש העליון מתנהלים היום מופעים מרהיבים לניהול משבר לפי תורת המשחקים במצב קיצון על סף התהום:

בשני האירועים שני השחקנים חותרים ליעד מנוגד, כאשר התוצאה הגרועה ביותר עבור שניהם היא התנגשות חזיתית, אך גם נסיגה תתפס ככניעה משפילה.

אנחנו צופים בשימוש באסטרטגיות הבאות מעולם תורת המשחקים, שיעשו השחקנים:

פרדוקס הרציונליות: כשמגיעים לשיא, דווקא השחקן שנתפס כ"לא רציונלי" או כזה שאינו פוחד מהרס עצמי, הוא זה שידו תהיה על העליונה. אם היריב מאמין שאתה תתמיד במסלול ההתנגשות בכל מחיר, האופציה הרציונלית היחידה שלו בסוף היא לסגת.

מחויבות אסטרטגית: הדרך היעילה ביותר לנצח היא לכבול את עצמך למסלול ללא יכולת חזרה. ברגע שאתה מצהיר כי תלך עד הסוף ושאין לו בלמים כל נטל ההחלטה למניעת האסון והנזק שיגרם גם לצד השני עובר אליו.

הפגנת נחישות: שני האירועים לא מתנהלים בחדרים סגורים אלא בתקשורת מול קהל. כל מהלך נועד לשדר אמינות להצהרות שלך. אם האיתות מספיק חזק, המאבק מוכרע עוד לפני רגע האמת, שכן היריב מעדיף את מחיר הוויתור על פני מחיר ההתנגשות.

הסלמה לצורך מניעת הסלמה: העלאת מחיר ההימור של צד מסוים למקסימום, נועדה להביא את המשחק לנקודת הכרעה מהירה. המטרה היא להפוך את אי-הוודאות של היריב לוודאות לגבי נחישותך, ובכך לאלץ אותו למצמץ ראשון.

בניתוח הלא אובייקטיבי שלי אני מעריך שטראמפ והממשלה ינצחו, כי לצד השני בשני המקרים יש הרבה יותר מה להפסיד, יהיה מרתק לצפות.

הפסקת אש בלבנון.

טראמפ מאמין שיצליח לפרוק את חיזבאללה מנשקו. לזכותו יאמר שעד עכשיו הוא עושה עבודה מעולה בתור השוטר של המזרח התיכון, וברור שעדיף שארה"ב הגדולה והחזקה תנהל את המו"מ כדי לכופף את האויבים שלנו – איראן, סוריה, לבנון וחמאס – מאשר שאנחנו ננהל את המו"מ והם ישבו בצד.

לאמריקאים יש גם כוח לכופף ולהרגיע את הפטריוניות של אותם אויבים – קטאר, סעודיה, טורקיה, מצרים, וכמובן איראן – כך שלא יפריעו.

אבל, בכל זאת, מישהו צריך להסביר לטראמפ כי בזירה מסתובבות שתי להקות של כלבי רחוב משוטטים ואכזריים, ללא מנהיג ללהקה. הכלבים הללו אחוזי טירוף, ושום מאלף לא יצליח איתם בטוב. קוראים להם חמאס וחיזבאללה, ועליהם לא בטוח שהשיטות שלו עובדות כמו על מדינות.

טראמפ רוצה לנסות; צריך לתת לו את ההזדמנות. יש לו מספיק מרחב תמרון לטעות. רק השבוע שחררו האמריקאים מעזה אחרי שחמאס סירב לאולטימטום להתפרק מנשקו, וישראל תחזור לטפל בנושא אחרי שיתבהר מה עם איראן.

גם בלבנון, אחרי שכנראה ייכשל, יאפשר לנו לחזור ולהשלים את הטיפול בהם בשיטות המיוחדות שפיתחנו לנושא. יאמר לזכותו שהוא מסכים לדיל ויפרגן לנו לבוא אחריו.

כרגע צריך כמה שבועות של סבלנות.

התוועדות אמש בחלקה 18 ה"פלוגה הצעירה" של האריות ממלחמת התקומה, שהצטרפו לגיבורי ההר הקדוש בשלוש השנים האחרונות.

הליכוד התחזק בשנתיים האחרונות, בכל הערוצים בקרוב לעשרה מנדטים. אז איך מהנדסים את המנדטים של גוש הימין שלא יגדל.
צפו!

ערוץ 14 הוא המיזם הכי אסטרטגי והכי חשוב שהקים הימין בעשור האחרון. הרבה מעבר לכלי תקשורת, זו תופעה נדירה ויוצאת דופן בסדר גודל עולמי, שבו ערוץ נישה הופך תוך עשור לשני בגודלו (לעניות דעתי כבר נמצא במקום הראשון בחשיפה כללית) בישראל.

ערוץ 14 הוא נכס אסטרטגי שלא רק מביא מידע והנאה לצופים, הוא גם מעצב סדר יום, הוא שיבש את כל השיטה שבה עבד הדיפסטייט עשרות שנים, שבה התקשורת הייתה בכיסם של הפרקליטות, המשטרה, הצבא, והכלכלה.

חלק מאנשי הימין כעסו השבוע על עזיבתו של משה כהן אליה את הפטריוטים. הם צריכים לקחת בחשבון כי ערוץ 14 הוא הרבה יותר מטאלנט אחד – יהיה זה ינון מגל או משה כהן אליה או כל אחד מעשרות האנשים הצעירים והמוכשרים שהקימו, עברו או משרתים היום בערוץ ומרגישים כל יום כל שעה שהם לא רק עושים טלוויזיה, הם עושים מהפכה.

לעשות טלוויזיה זהו מקצוע מאוד מורכב ומסובך, כל יום, כל שעה, כל אייטם אתה עומד למבחן של הצופים. והצופים אינם מקשה אחת. הם פסיפס מורכב של גילאים, זהויות, עמדות וטעמים. זו עבודה שאי אפשר לתכנן אותה רוב הזמן, בערוץ חדשות אתה מגיב לאירועים ונדרש לעשות זאת מהר ומדויק. אם איחרת אתה כבר לא רלוונטי.

ל'עלות שידור לאוויר' זה מפעל שלם של בעלי מקצוע מעולים ומסורים מאחורי הקלעים שנדרשים להתנהל כמו תזמורת שיודעת לאלתר, ושבסוף זה ישמע כמו יצירה שהתאמנו עליה שבועות.

ובסוף גם הטאלנטים – הפרצופים של המסך, בחירת הפרזנטורים. הליהוק, ההתאמה לקהלים, בניית הקצב של התוכנית, היכולת שלהם להיות ממושמעים להתאים עצמם להוראות הקונטרול והבמאים שרואים את התמונה הגדולה כשהם יושבים באולפן היא מקצוע וכשרון.

ורק כשכל זה עובד באים גם הצופים – הם באים בהתנדבות, ללא מחויבות, לא משלמים כלום, והדרך לאבד אותם רחוקה לחיצה אחת בשלט. (כפי שראינו השבוע את חלק מצופי הערוץ "מאיימים")

שנים הכתירו בישראל אנשים כמו ארז טל ואבי ניר מערוץ 12 כי הם "גאוני טלוויזיה" שקוראים נכון את הצופה הישראלי, את טעמו. מבינים איך "עושים טלוויזיה" וגורמים לעוד ועוד ישראלים להתיישב מיוזמתם בסלון וללחוץ על השלט.

בכל קנה מידה מקצועי, מה שעשו קברניטי ערוץ 14 באפס זמן הוא הרבה יותר מקצועי ומוצלח מהם. עקומת הלמידה בערוץ 14 הייתה קצרה, הגמישות גדולה, ההחלטות חדות והרייטינג מטפס בהתאם – 400% גידול בתוך 3 שנים. (ונכון שגם היריבים בגישתם עזרו להם קצת).

למשה כהן אליה יש בהחלט כישורים טלוויזיוניים מעולים, וגם גישה לוחמנית מהפכנית (שאני אישית מאוד אוהב), עם חשיבה יצירתית (שיתכן גם שתעבוד טוב). אבל, אסור לשעבד, את ההצלחה הזו לאדם אחד יהיה מוכשר ככל שיהיה.

מהיכרותי ההחלטות בערוץ הזה כולן מתקבלות כדי להפוך אותו לערוץ הגדול והמשפיע בישראל, וכך צריך לבחון גם את חילוקי הדעות במשפחה השבוע.

למה מי שמדווח לציבור יום יום מעל המסכים, לא נדרש להציג לציבור דו"ח וחוו"ד פסיכולוגית / פסיכיאטרית.
ששיקול הדעת שלו מאוזן ללא אובסביות?

ציוץ שלי מלפני 7 שנים:
באופוזיציה מתחילים חזק ואז מגבירים (אחורה).
לרשימה אפשר להוסיף את:
גדעון סער שפרץ עם תקוה חדשה עם יותר מ 20 מנדטים וסיים עם 6
את ימינה של בנט ב 2021 שהתחיל עם 18 וסיים עם 7
את גנץ שכבר היה ב 2023 29 מנדטים והיום חצי מנדט.

החלק החיובי באיחוד בנט לפיד הוא שכל המערכת התחילה לבדוק את קהלי היעד שעשויים להכריע את הבחירות.
אז בואו נערוך סיכום ביניים שלנו.

1. נתחיל מזה שכל מי שמאמין שלגוש האופוזיציה יש 70 מנדטים, מוזמן לעזוב את הפוסט כאן ולהזמין כרטיס טיסה לאיי סיישל, ניצחתם בנוקאאוט. תנו לימין להפסיד בכבוד.

2. כל האירוע ב"הציונות הדתית" שרועשת כבר שנה, ושבנט מנפנף בהם כשובר השוויון - הוא אירוע של כ 10,000 - 20,000 מתלבטים - חצי מנדט במונחי בחירות 2026. למרות שהם מחוברים מאוד פוליטית, תקשורתית, ופעילים בעשרות מעגלי שיח ודיאלוגים. חלקם, לא הצביע לגוש נתניהו כבר ב 2022 אלא לשקד או לגנץ.

3. כולם מתעלמים מהתנועה חזרה לליכוד שהתרחשה בקיץ 2024. כאשר גדעון סער, הלך נגד המגמה וחזר לליכוד. הוא עבר עם ארבע מנדטים אבל החזיר איתו בייס שלו של כמעט 2 מנדטים שהצביעו למחנה הממלכתי בבחירות האחרונות.

4. בליכוד יש כ 10% של תומכים לא מרוצים (מסיבות רבות - נתניהו, הרכב הרשימה, השותפים, חוק הגיוס) אבל רובם המוחלט יצביעו בסוף לליכוד אלא אם תהיה מפלגת לווין ימנית אחרת שתצהיר שהיא תצטרף לממשלת ימין. (מודל 'כולנו' ב 2015, ו'ימינה' לפני הנטישה לשמאל).

5. העם זז ימינה - וכיום יש כ 7 מנדטים שבחרו גנץ, לפיד ליברמן. שתמכו בכניסת גנץ לממשלת החירום ומוכנים להיכנס שוב לקואליצית ימין, תחת מפלגת מרכז.
אחרי האיחוד יש יותר מתלבטים, יש הרבה ספק, בלבול, בחינה מחדש. מי נכנס למעגל המתלבטים? ימין רך שלא בטוח בבנט, מרכז שלא בטוח שלפיד מוסיף, מצביעים לשעבר של יש עתיד שמחפשים כיוון.

נמשיך לעקוב.

רונן צור, האחים לנשק, נפתלי בנט, יאיר לפיד, יאיר גולן ועוד רבים אחרים צריכים הלילה לעלות לביתו של יונתן אוריך ולהתנצל בפניו על שפיכת דמו.

‏מילה על סקרים ומקצוענות.

איחוד בנט לפיד הוביל לסקרים של כל ערוצי התקשורת. אני הייתי הראשון (לא היה לי אל מי לפזול).

בסקר 14 שלשום בערב - הצגתי גידול של האיחוד יותר מכוחם בנפרד של בנט ולפיד, וקיטון של 2 מנדטים לגוש הימין, ובהתאמה החלשות של ישר של אייזנקוט (אמש גם I24 הציגו מגמה דומה).

כל שאר הערוצים 11,12,13, מעריב-וואלה הציגו מגמה הפוכה קיטון של 2 מנדטים באיחוד (השלם קטן מסך חלקיו) ויציבות של הגושים.

אחרי חודשים של השמצות על סקרים "מטעם" ראינו מגמה הפוכה לזיהוי הפוליטי. מה קרה כאן? מקצוענות!

זה היתרון של שיטת הדגימה שאנחנו מפעילים, שמזהה מגמות מוקדם לפני כולם.

מה שהגדיל את כוחו של האיחוד והקטין באופן יחסי את ישר ואת גוש הימין היו גוש המתלבטים הגדול שישבו על הגדר זמן רב, וירדו בעקבות ההכרעה. אנחנו לוכדים אותם מייד בגלל שיטת הדגימה.

האם האחרים לא רואים אותם? התשובה: כנראה שפחות ורק אחרי זמן .
מדוע? זה ההבדל כאשר אתה עובד על אותו פאנל משיבים שאתה והם התרגלו לענות. מה שתקבל הוא בעיקר את התפלגות בעלי הדעה הקבועים שעונים לך תמיד.
כל המתלבטים שתקופה ארוכה לא השתתפו במענה לסקרים (כי לא ידעו מה להשיב) באים לידי ביטוי הרבה פחות בשיטת הפאנלים, וחוזרים לשם לאט.

ומילה לסיום. חשוב לזכור, הסקרים השבוע ביטאו את 'אופוריית ההשקה' הידועה, בעיקר במפלגות בגוש האופוזיציה.
בעוד כמה שבועות או חודשים סביר שהסקרים יראו שונה.