גנץ ולפיד, די עם התרגילים השקופים שנועדו להסיט את תשומת הלב מכך שאתם מסרבים להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה שתכונן ברית הגנה עם ארה״ב ותספח חלקים נרחבים של יהודה ושומרון.

כיוון שלפיד וגנץ מתמידים בסירובם ועוסקים רק בספינים חלולים, נותרה רק אפשרות אחת למנוע בחירות מיותרות: אני קורא לאביגדור ליברמן להיכנס למו״מ מואץ ב-48 השעות שנותרו כדי להקים ממשלת לאומית חזקה לישראל.

עברו 84 יום מאז הבחירות. בכל הזמן הזה בני גנץ ויאיר לפיד סירבו לכל הצעה שהצענו, הצעות נדיבות ומרחיקות לכת. הם סירבו לכל הצעה להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה. עכשיו, כשנותרו רק יומיים, 48 שעות עד שפג הזמן, הם מעמידים תנאים לעצם קיום השיחות.

זה ברור לצערי שהם לא רוצים להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה, ממשלה שיש לה הזדמנות היסטורית להשיג הסכם הגנה עם ארה״ב ולהחיל את הריבונות הישראלית על חלקים נרחבים מיהודה ושומרון - זה מה שהם מסרבים לו וזה מה שהם מנסים להסתיר מעיני הציבור.

אני קורא להם להתעשת, אפשר לעשות מאמץ אחרון, ואני חושב שגם אביגדור ליברמן צריך לעשות מאמץ אחרון - צריך למנוע את הבחירות המיותרות האלה ולהקים ממשלה לאומית חזקה למדינת ישראל.

גלית דיסטל אטבריאן:

״למה נתניהו נאשם בשוחד ובהפרת אמונים? כי אף אחד לא מדבר עוד על הכיבוש. אף אחד, כלומר לא פרץ, לא גנץ ואפילו לא הורוביץ ושפיר, שעסוקים יותר בהלשנות על הדתה מאשר במצב הפלשתינים. וזה לא שנתניהו התקוטט עם הנרטיב המרכזי של השמאל. הוא פשוט ייבש אותו לאט וברכות, כיבה לו את השאלטר ורוקן את מכלי החמצן.

במשך שנים הבטיח לנו השמאל שהדיסטופיה עומדת בשער. זה היה קלף מנצח שהצליח מעל המצופה. מאז "מלכת אמבטיה", דרך שלום עכשיו ועד אוסלו של רבין, הנרטיב שהוזרק מהשוליים הרדיקליים ללב הקונצנזוס היה אחד: יש לחלק את הארץ כאן ועכשיו, ולא - יבוא הקץ על מדינת ישראל.

על שני סנטימנטים פרט השמאל - הראשון הוא תקווה והשני הוא פחד.

התקווה נמוגה כש־1,600 ישראלים נרצחו בפיגועי טרור מאז הסכמי אוסלו.

רוב הציבור הישראלי הפנים שלא יהיה כאן שלום חם אף פעם. אבל הפחד שהשמאל זרע בתודעה נותר על כנו: ל"ישראל הכובשת" אין תוחלת, וסופה ידוע מראש. סופנו מחכה בתהום של חושך וצלמוות כלכליים וביטחוניים, שתותיר את ישראל מבודדת מאומות העולם וקורסת לתוך הכיבוש של עצמה.

מהבחינה הזאת, נתניהו היה ועודנו סיוט שמתגשם, חלום בלהות, התסריט הכי גרוע שמתממש לשמאל מול העיניים.

תחילה עוד טרחו שם לשחק במגרש התעמולה, והבטיחו שהקץ הולך ומתקרב. "משהו רע מאוד קורה כאן", איים משה איבגי בתשדיר בבחירות של 2015 על רקע עיירת פיתוח חרבה, אלא שהעיר הלכה ושגשגה וסביבה נבנו שכונות חדשות, וכבר לא היה אפשר להסתיר את העובדה שלמרות שישראל לא ממצמצת לכיוון של פתרון מדיני - היא משגשגת כפי שלא שגשגה מעולם. וכדי להוסיף חטא על פשע, נתניהו הצליח גם לנרמל את היחסים עם מדינות ערביות מתונות. פרשנים סעודים מתנסחים כמו מיקי זוהר, ומירי רגב חוגגת ליכודיאדה עם חיג'אב בארץ מוסלמית.

אז הנרטיב של השמאל מת, אבל הרצון שלו לשלוט רק גבר. או־אז נפתח המסלול שעוקף את הדמוקרטיה: אם הפסדנו את הסנטימנט הציבורי - נצטרך לעקוף את העם. בזכות שליטה מוחלטת ברוב אמצעי התקשורת והגמוניה קונספטואלית וממשית על מערכת המשפט, השמאל הצליח להוליד בחטא שני דברים: תיעוב של אזרחים כלפי ראש ממשלה מצוין, ותיקי חקירה הזויים שנועדו לסלק אותו מהמפה הציבורית.

הקלפי הוחלפה באולפנים ממוזגים ובחדרי חקירות, ושניהם השלימו זה את זה. אי אפשר "לתפור" תיקים תוך רמיסת זכויות אזרח בסיסיות כשרוב הציבור אוהד את ראש הממשלה, ולכן יש לנגוס באהדה כדי להכשיר את התפירה.

לאחרונה קוראים קולות רבים בימין האידיאולוגי "להניח לנתניהו ללכת כי הוא מהווה מכשול". אבל ההפרדה בין האידיאולוגיה לבין האדם שהגן עליה היא קוסמטית ומטופשת.

אין לשמאל שום דבר אישי נגד נתניהו, המלחמה מולו היא מלחמה כוללת נגד משילות ימנית. אם הם ינצחו במלחמה הזאת - הם ינצחו בקלות רבה יותר גם במלחמה נגד המנהיג הבא״.

בני גנץ, אני קורא לך לחדול מהספינים.
אחרי 80 ימים הגיע הזמן שיום אחד, לטובת אזרחי מדינת ישראל, נשב ונדון ברצינות למען הקמת ממשלת אחדות רחבה, זה עדיין לא מאוחר.

כחול לבן כפו עלינו בחירות חדשות. כדי למנוע שזה יחזור על עצמו עוד פעם יש רק דבר אחד לעשות: לנצח בגדול - וזה בדיוק מה שנעשה!

מזעזע ששי ניצן השתמש בקורבנות אונס כדי להצדיק את מסע הצייד האובססיבי שלו נגדי. כנראה שאין גבולות בניסיון להפיל את ממשלת הליכוד בהנהגתי. שי ניצן חייב להתנצל מייד - וקודם כל כלפי קורבנות של פשעי אונס.

נפגש עכשיו עם חברי כנסת, ראשי ערים, ראשי סניפים ופעילים רבים בתנועת הליכוד. יוצאים לדרך לניצחון ענק!

זכרו - זה בידיים שלנו.

החודשים האחרונים הם קריאת השכמה למצביעי הימין לצאת ולהאבק על כל מה שאנחנו מאמינים בו.

עשינו כל כך הרבה למען המדינה בשנים האחרונות והצעדנו את ישראל להישגים כבירים ששינו את פניה של ארצנו האהובה: הישגים בכלכלה, בחברה, בביטחון ובזירה המדינית מול ארצות הברית, מדינות אפריקה ודרום אמריקה, הודו, אירופה ואפילו מול העולם הערבי.

עשינו דרך ארוכה, ויש עוד הרבה לעשות. רפורמות שצריך לקדם, כלכלה שצריך להמשיך לחזק, מהלכים היסטורים שהתחלנו וצריך לסיימם.

לליכוד נבחרת מצויינת, וכיאה למפלגה הדמוקרטית הגדולה במדינה אתמודד בימים הקרובים על ראשות הליכוד על מנת לקבל את אמונכם להמשיך להוביל את ישראל גם בשנים הקרובות.

הדרך לניצחון פשוטה כשם שהיא מורכבת, אם נצא להצביע ננצח. אם מצביעי הימין יממשו את זכותם הדמוקרטית, הם יוכלו להגשים גם את הערכים בהם אנו מאמינים.

עשיתי כל שביכולתי כדי להימנע מבחירות נוספות ומיותרות אך כעת חייבים להגיע להכרעה ברורה. קחו נשימה עמוקה, החודשים הקרובים יהיו מאתגרים אבל המטרה אפשרית: נצחון הליכוד, נצחון מחנה הימין.

זה בידיים שלנו, זו העת להתלכד.

קראתי היום את פרשת השבוע עם בני אבנר.

זה מרגש לראות כיצד נקבע השם ישראל - איך הוא נאבק על קיומו לפני 3500 שנה ואיך אנחנו נאבקים על קיומנו כיום. לעולם לא יכחידו אותנו, גם לא איראן!

אנחנו מציינים היום את יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. יזמתי את היום הזה לפני מספר שנים, משום שאנחנו תמיד, בצדק, זוכרים את הנופלים, אבל צריך לזכור שאת פצעי המלחמה נושאים הפצועים גם מבחינה גופנית וגם מבחינה נפשית במשך כל ימי חייהם.

בעוד כמה ימים נחגוג את חג החנוכה. חג של גבורה. הגבורה היא קודם כל גבורת הרוח. הפצועים והנופלים הם הגיבורים שלנו.

אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי שהפצועים לא יצעדו לבד. אני מצדיע לגיבורים שלנו!

אני גאה להקדיש את חיי למען מדינת ישראל 🇮🇱🇮🇱🇮🇱

כיף גדול היום במפגשים בלוד, רמלה וחולון עם חבריי וחברותיי הליכודניקים. אוהב אתכם ורק ביחד ננצח!

אחיי ואחיותיי מתפקדי הליכוד היקרים, מסר ממני אליכם >>

איזה כיף לפגוש פעילי ופעילות ליכוד נפלאים בנהריה ועכו שמייצגים את המפלגה הדמוקרטית הגדולה ביותר בישראל. אין עליכם! מודה לכם על התמיכה הגדולה בי

ראש הממשלה נתניהו בכנס פעילי ליכוד מהעדה הדרוזית בירכא. תמיכה אדירה!