💵 שיא חדש ביתרות המט"ח של ישראל
יתרות מטבע החוץ של ישראל שוב שברו שיא חדש והסתכמו בסוף חודש מאי 2026 בכ־239 מיליארד דולר.
מדובר בגידול נוסף של כ־3 מיליארד דולר בתוך חודש אחד בלבד.
רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי כבר עומדת על כ־37.2% – נתון חריג מאוד בקנה מידה עולמי.

כדי להבין את גודל האירוע צריך לומר בצורה פשוטה:
לישראל יש כיום רזרבות מט"ח עצומות.
לא רק במספר האבסולוטי אלא גם ביחס לגודל המשק.

במילים אחרות:
ישראל מחזיקה כרית ביטחון פיננסית מהחזקים בעולם.

🌍 בעוד מדינות מערביות רבות שוקעות בחובות, גירעונות, אינפלציה וחולשה כלכלית, ישראל ממשיכה לצבור כוח פיננסי בקצב מרשים.

הרי מדינה חלשה לא צוברת רזרבות כאלה.
מדינה במשבר לא מגיעה להיקפי מט"ח כאלה.
מדינה שהשווקים אינם מאמינים בה לא מצליחה לבנות עוצמה פיננסית כזו לאורך שנים.

וזה מצטרף לעוד שורה ארוכה של נתונים:
📈 גביית מיסים חזקה
📈 אבטלה נמוכה
📈 ייצוא ביטחוני בשיא
📈 שוק הון חזק
📈 גירעון נמוך מהתחזיות
📈 השקעות זרות שנמשכות למרות הכל

אבל כמובן שבנק ישראל ימשיך לספר לנו על “חששות” ועל “אי ודאות” ועל “סיכונים גיאופוליטיים”.
ועל עוד אינסוף תרחישי אימה תיאורטיים.
כי מבחינת הבנק:
עובדות זה לחלשים.
נתונים זה לא חשוב.
העיקר לפחד.

🤷🏻‍♂️ אם היתרות בשיא,
האינפלציה בשליטה,
המערכת הבנקאית חזקה,
הגירעון יורד,
והמשק ממשיך לצמוח גם בזמן מלחמה — אז כנראה שתמיד ימצאו עוד תירוץ למה “עדיין מוקדם”.

ובינתיים?
ישראל ממשיכה להתחזק למרות בנק ישראל.
גם כלכלית.
גם פיננסית.
וגם אסטרטגית.

פרופסור משה כהן אליה: כרגיל, טראמפ ונתניהו ביימו מסע הטעיה שהפיל בפח את האיראנים ותפס אותם בלתי מוכנים. וכרגיל, הוא הפיל בפח גם את האידיוטים השימושיים בתקשורת הישראלית, מסוגם של הברק רבידים למיניהם.

כיום חמאס כמעט שאינו יורה; הוא כלוא בשטח הקטן ממחצית רצועת עזה. החלק האחר הפך לשטח המצוי בהכנה לשיקום בהובלת גורמים בינלאומיים ובתיאום אמריקאי, לצד הקמת מערכות פיקוח דיגיטליות ("כלא דיגיטאלי"). לאורך גבול ישראל נוצר פרימטר ביטחוני בעומק של עד כקילומטר, המשתרע על כ-17 אחוזים משטח הרצועה.

בלבנון ישראל שולטת בפועל על שטח נרחב מדרום לליטאני, המוערך בכ-6 אחוזים משטח המדינה, והחלה להרחיב את אחיזתה גם צפונה לכיוון נהר הזהראני. היא השתלטה על אזור הבופור ויצרה גם שם פרימטר ביטחוני נרחב, נקי ברובו ממבנים, לאורך גבולה.

בסוריה ישראל שולטת בחרמון הסורי ובאזורי חיץ נוספים בדרום-מערב המדינה, בהיקף של מאות קילומטרים רבועים. במקביל היא מעניקה חסות לדרוזים בחבל הבשן, ששטחו כ-5,500 קמ"ר, ומקיימת ברית אסטרטגית עם הכורדים בצפון סוריה, אשר בשיא כוחם שלטו בכרבע משטח המדינה, אף שחלקים ניכרים מאזורים אלה שולבו לאחרונה מחדש במסגרת המדינה הסורית.

ביחד עם "מסדרון דוד", לישראל יש כיום שליטה ישירה או עקיפה, באמצעות בני ברית, על מרחב המשתרע על חלק משמעותי משטחה של סוריה – מנהר הפרת ועד דרום המדינה. גם שטחי דרום לבנון נחשבו בעבר, בעיני חלק מהוגי הציונות, כחלק מן המרחב הטבעי של ארץ ישראל. דוד בן-גוריון עצמו סבר בתקופות מסוימות כי נהר הליטאני מהווה גבול טבעי צפוני ראוי לארץ ישראל. אלו גבולות הארץ המובטחת – "מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת" (רוב הפרשנים סבורים שנהר מצרים הוא נחל אל עריש).

ישראל היא מעצמה צבאית. היא פועלת בתיאום הדוק עם מעצמת העל האמריקאית.
ישראל היא גם מעצמה כלכלית. לפי נתוני התוצר לנפש, ישראל היא המדינה העשירה ביותר במזרח התיכון, ועוקפת את קטאר ואת האמירויות. כעת היא מתחילה לייצר גם עומק אסטרטגי וטריטוריאלי – אחד המאפיינים החשובים של מעצמות לאורך ההיסטוריה. השלב הבא הוא פיתוח "כוח רך" באמצעות כלים תרבותיים, אינטלקטואליים ותודעתיים, שיאפשרו לה להקרין השפעה מעבר לכוחה הצבאי.

📈 שוב מלחמה עם איראן ושוב הבורסה הישראלית מגלה עוצמה מדהימה
יום המסחר השבוע נפתח היום כשברקע שני אירועים משמעותיים במיוחד:
🔹 ביום שישי האחרון נרשמו ירידות חדות של מעל 4% במדד הנאסד״ק, מה שיצר פערי ארביטראז׳ שליליים חריגים של עד 8% במניות המובילות בבורסה בתל אביב.
🔹 במקביל, חזרה למלחמה מול איראן, חיזבאללה והחות׳ים.

על פניו, מדובר בתרחיש קלאסי שאמור היה להביא לפתיחת מסחר אלימה מאוד בתל אביב עם ירידות חדות של 4%–5% לפחות.
ואכן, הבורסה פתחה בירידות של כ־2.5%.
אבל אז קרה שוב הדבר שכבר הפך כמעט קבוע מאז 2023:
הירידות נבלמו במהירות, הקונים חזרו לשוק, וכעת המדדים נסחרים בירידה קלה בלבד של כ־0.7%.

מה אנחנו למדים מזה? 🤔
הבורסה הישראלית כבר לא מתנהגת כמו בעבר.
פעם מלחמות היו מייצרות פאניקה, בריחת משקיעים וחשש מקריסה כלכלית.
היום השוק מסתכל על המציאות אחרת לגמרי.
ישראל הפכה למעצמת ביטחון, סייבר וטכנולוגיה צבאית מהמובילות בעולם.
כל מלחמה מגדילה את הביקוש למערכות נשק ישראליות, לטכנולוגיות מודיעין, לרחפנים, להגנה אווירית, לסייבר התקפי והגנתי ולפתרונות צבאיים מתקדמים.
העולם כולו מסתכל על שדה הקרב הישראלי כעל מעבדת ניסוי בזמן אמת.

התוצאה ברורה:
💰 יותר הזמנות לתעשיות הביטחוניות
💰 יותר ביקוש להייטק הישראלי
💰 יותר עניין בטכנולוגיות סייבר ישראליות
💰 יותר השקעות במערכות שפיתחה ישראל

ולכן, באופן פרדוקסלי, השוק מתחיל להבין שמלחמות כבר אינן איום כלכלי על ישראל אלא להיפך הן מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי.

מאז מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 ישראל עברה שינוי עמוק.
היא למדה לא רק לשרוד מלחמות אלא גם לנצל אותן כדי לחזק את מעמדה הכלכלי, הטכנולוגי והביטחוני בעולם.
מי שחשב שמלחמות ישברו את הכלכלה הישראלית מגלה פעם אחר פעם בדיוק את ההפך.

📉 גם לפרשנים הכלכליים נמאס מבנק ישראל
בשבועות האחרונים מתרחש שינוי דרמטי בשיח הכלכלי בישראל.
אם בעבר הביקורת על נגיד בנק ישראל לא סחפה את כולם, היום גם פרשנים כלכליים מרכזיים, אנשי שוק ההון, יזמים, קבלנים ובכירים במשק כבר אומרים את הדברים בגלוי: המדיניות של בנק ישראל שגויה ופוגעת במשק הישראלי.

אפילו בכלי תקשורת כלכליים מרכזיים שבדרך כלל מאחרים להבין את המצב הכלכלי ,כבר מופיעות כתבות וטורי ביקורת חריפים נגד ההתנהלות של הנגיד והסחבת הבלתי נגמרת בהורדת הריבית.

בערוץ “במאקרו” אנחנו אומרים זאת כבר שנה וחצי:
הנגיד הזה הוא כישלון מהדהד.
לא חסכנו מילים.
כתבנו שוב ושוב שמדובר במדיניות שגויה, מנותקת מהמציאות הכלכלית בישראל, ובעיקר כזו שפוגעת באזרחי ישראל.

🏠 ענף הנדל”ן נחנק
🏦 נוטלי המשכנתאות קורסים
💸 יוקר המחיה ממשיך להעיק
📉 עסקים מתקשים לגייס אשראי
👨‍👩‍👧‍👦 משפחות משלמות אלפי שקלים מיותרים בחודש

וכל זה בזמן שהאינפלציה כבר נמצאת בתוך היעד, השקל התחזק בצורה חריגה, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה והמשק הוכיח עוצמה אדירה גם בתקופת מלחמה.

אפילו בנק ישראל עצמו הודה שהאינפלציה נמצאת סביב מרכז היעד ושהשקל התחזק משמעותית.

אז מה בדיוק הייתה הסיבה להחזיק ריבית גבוהה כל כך לאורך זמן?
אין תשובה הגיונית והאמת גם נמאס לנחש אם הוא עושה את זה מסיבות של התנגדות פוליטית לממשלה או מסיבות כלכליות או אחרות.
הסיבה לא מעניינת ,מעניינת התוצאה והתוצאה היא סדרה בלתי נגמרת של טעויות של נגיד הבנק.

במשך חודשים ארוכים הזהרנו כאן שהנגיד מגיב באיחור לכל אירוע, פועל בעודף פחדנות קיצוני, ותמיד מגיע מאוחר.
כשהמשק היה צריך תמיכה הוא בלם. כשהציבור היה צריך הקלה הוא הקשה. כשהנתונים כבר זעקו להורדת ריבית משמעותית הוא הסתפק בפירורים.
גם עכשיו, אחרי הורדה מינורית של 0.25%, ברור לכולם שבנק ישראל פשוט איבד את אמון הציבור.

והדבר הכי מדהים?
כבר יש קונצנזוס כלכלי סביב תפקודו הלקוי.
יותר ויותר אנשים מבינים שהבעיה איננה רק טעות נקודתית אלא כשל ניהולי עמוק בצמרת בנק ישראל.

אפשר לטעות פעם אחת ולפעמים פעמיים.
אבל כשאותן טעויות חוזרות שוב ושוב במשך שנה וחצי, בזמן שהמשק משלם את המחיר, זו כבר לא תקלה. זו מדיניות כושלת.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה נגיד שבולם ללא צורך את המשק בזמן שהמשק זקוק לדחיפה קדימה.

הגיע הזמן להחליף כיוון.
הגיע הזמן להחליף הנהגה בבנק ישראל.
והגיע הזמן לעצור את הנזק המתמשך לכלכלה הישראלית.

ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן משנה את כל כללי המשחק הכלכליים במזרח התיכון
עדיין לא ברור מה אמיתי ומה הוא תעמולה איראנית.
חלק מהפרסומים כנראה מוגזמים מאוד, אבל על פי מה שפורסם ההסכם כולל פתיחת הורמוז, הקלות סנקציות ושחרור כספים איראניים.
לכן נניח כרגע תרחיש סביר:
חצי ממה שפורסם נכון וחצי לא.
אם כך, ההשלכות על כלכלת ישראל עשויות להיות דרמטיות מאוד.

📉 בטווח הקצר השווקים דווקא יאהבו את זה
אם הורמוז נפתח מחדש והסיכון למלחמה אזורית יורד:
• מחירי הנפט צפויים לרדת
• מחירי הגז וה LNG יירגעו
• האינפלציה בעולם תרד
• הלחץ על בנק ישראל יקטן
• הסיכוי להורדות ריבית בישראל יגדל

כבר עכשיו הדיווחים על ההסכם גרמו לירידות במחירי הנפט ולעליות חדות בבורסות בעולם.
מבחינת המשק הישראלי זה משמעותי מאוד:
🏦 הבנקים ירוויחו
🏗️ הנדל"ן יקבל חמצן
🛒 הצריכה הפרטית תתחזק
📈 הבורסה המקומית עשויה לזנק

השווקים יראו בזה “סוף המשבר”.
אבל כאן מתחילה הבעיה האמיתית.
⚠️ אם ההסכם כולל הזרמת כסף לאיראן אז ישראל קונה שקט זמני במחיר אסטרטגי כבד
לפי חלק מהדיווחים:
• יוקפאו פחות סנקציות
• ישוחררו עשרות מיליארדי דולרים
• איראן תחזור לייצא נפט בהיקפים גדולים
• תוקם תוכנית שיקום ענקית לאיראן

כלומר:
איראן עלולה להפוך בתוך שנתיים שלוש למדינה עשירה וחזקה בהרבה.
ומה זה אומר בפועל?
🚀 יותר כסף לחיזבאללה
🚀 יותר טילים
🚀 יותר כטב"מים
🚀 יותר התעצמות אזורית
🚀 יותר השפעה בלבנון, סוריה, עיראק ותימן

הכלכלה הישראלית עשויה ליהנות בטווח הקצר מירידת מתיחות, אבל במקביל האיום הביטחוני ארוך הטווח עלול דווקא לגדול.

📊 ולכן השוק הישראלי עלול לעבור שני שלבים:
שלב ראשון
תגובה חיובית
שלב שני
הבנה שאיראן מתחזקת מחדש
והשוק עלול להגיב באיחור לאיומים אסטרטגיים.

💣 יש גם השלכה נוספת שמעט מדברים עליה:
פגיעה אפשרית במעמד האסטרטגי של ישראל מול ארה"ב.
אם ארה"ב מאותתת שהיא מוכנה להגיע להבנות עם איראן גם בלי לטפל בטילים, בחיזבאללה ובציר השיעי, אז המשמעות היא שינוי עמוק במדיניות האמריקאית באזור.
זה לא בהכרח “נטישת ישראל” אבל זה בהחלט מעבר מגישת “לחץ מקסימלי” לגישת “ניהול והכלה”.

והשווקים מבינים היטב דברים כאלה.
לכן בטווח הארוך זה עלול להשפיע גם על:
• דירוגי אשראי
• השקעות זרות
• הייטק
• פרמיית הסיכון של ישראל
• שוק האג"ח

🎯 השורה התחתונה:
אם חצי מהדיווחים נכונים אז:
📈 בטווח הקצר ההסכם טוב לכלכלה הישראלית
⚠️ בטווח הבינוני הוא מסוכן אסטרטגית
💥 ובטווח הארוך הכול תלוי בשאלה אחת:
האם ההסכם באמת עוצר את איראן
או פשוט מממן מחדש את ההתעצמות שלה.

לסיכום- זה הסכם לא טוב לישראל אבל מבחינה כלכלית בטווח הקצר נראה השפעות חיוביות.

מדד המחירים יורד והופך שוב את בנק ישראל לבדיחה כלכלית
מדד המחירים לצרכן ירד ב־0.3% בחודש מאי 2026, הרבה מעבר לצפי לירידה של 0.1% בלבד.
האינפלציה השנתית נותרה על 1.9%, אבל הנתון האמיתי והחשוב הרבה יותר נמצא מתחת לפני השטח:
בארבעת החודשים האחרונים קצב האינפלציה השנתי עומד רק על כ־1.4%.

כלומר, האינפלציה בישראל לא רק שנבלמה אלא נמצאת עמוק בתוך תחום היציבות, וכל זה בזמן שבנק ישראל במשך יותר משנתיים הפחיד את הציבור, הזהיר, הסביר, איים ובעיקר טעה.

הנתונים כבר ברורים לחלוטין:
אין בעיית אינפלציה בישראל.
יש בעיית ריבית.
ויש בעיית בנק ישראל.

המשק הישראלי נמצא תחת לחץ עצום:
🏠 שוק הנדל״ן בקיפאון עמוק
💸 משקי בית נחנקים מהחזרים גבוהים
🏢 עסקים משלמים ריביות חריגות
🛒 יוקר המחיה מכביד על כולם
📉 הצמיחה נפגעת
אבל בבנק ישראל ממשיכים לישון בעמידה.

שוב ושוב הבנק מגיב באיחור קיצוני, בפחדנות, בהיסוס ובחוסר יכולת להבין את המציאות הכלכלית בזמן אמת.
במקום להנהיג את המשק, הוא רודף אחרי הנתונים באיחור עצום.
בכל מדינה נורמלית בעולם, סביבת אינפלציה כזו כבר הייתה מובילה מזמן להפחתות ריבית אגרסיביות.

בישראל?
הציבור צריך להתחנן לעוד רבע אחוז.
לכן נראה שגם הפעם, בנק ישראל יוריד את הריבית ב־0.25% בלבד וגם זה לא כי הוא מזהה נכון את המציאות אלא כי כבר אין לו ברירה.
זו לא מנהיגות כלכלית.
זו כניעה מאוחרת למציאות.

והמסקנה ברורה יותר מאי פעם:
🚨 בנק ישראל ממשיך להיות הבעיה של המשק הישראלי ולא הפתרון שלו. 🚨

📊 שיעור בצניעות מהבורסה הישראלית

לפני יומיים בלבד אפשר היה לבנות ניתוח כלכלי משכנע מאוד מדוע ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן אמור להיות חיובי לשווקים.

נפט זול יותר.

פחות חשש ממלחמה אזורית.

לחצים אינפלציוניים נמוכים יותר.

סיכוי גבוה יותר להורדות ריבית בעתיד.

ואכן, בחלק מהשווקים בעולם זו בדיוק הייתה התגובה הראשונית.

אלא שאז הגיעה הבורסה בתל אביב והחליטה לספר סיפור אחר.

במקום לעלות, היא ירדה.

פתאום המשקיעים התמקדו בשאלה אחרת לגמרי:

האם ההסכם מחזק את איראן?

האם הוא מגביל את ישראל?

האם הוא משאיר את חיזבאללה על הרגליים?

האם ארה"ב משנה את מדיניותה במזרח התיכון?

וכך, בתוך יומיים בלבד, אותו אירוע בדיוק קיבל פרשנות הפוכה לחלוטין.

וזה בדיוק הלקח.

יותר מדי פרשנים, כלכלנים ומומחים אוהבים להסביר בדיעבד למה מה שקרה היה ברור מראש.

אבל האמת פשוטה הרבה יותר:

אם זה היה כל כך ברור, כולם היו מתעשרים בבורסה.

המציאות היא שכאשר האירוע המרכזי הוא גיאופוליטי ולא כלכלי, רמת אי הוודאות מזנקת.

גם ניתוח הגיוני, מבוסס ורציני יכול להתברר כלא נכון בתוך 48 שעות.

ראינו את זה במלחמות.

ראינו את זה במשברים.

ואנחנו רואים את זה גם עכשיו.

לכן מי שטוען היום בוודאות שהבורסה בדרך לעליות חדות בגלל ההסכם, ומי שטוען בוודאות שהבורסה בדרך לקריסה בגלל אותו הסכם, עושים למעשה את אותה טעות.

שניהם מתיימרים לדעת את העתיד.

🎯 המסקנה החשובה היא לא האם השוק יעלה מחר או ירד מחר.

המסקנה היא שכיום קיימת אי ודאות עצומה, וכל ניסיון לחזות את כיוון הבורסה בטווח הקצר הוא במידה רבה הימור.

ייתכן שהירידות של היומיים האחרונים הן תחילתה של מגמה חדשה.

ייתכן שהן רק תיקון זמני לאחר ראלי מרשים.

כרגע פשוט אין מספיק מידע כדי לדעת.

ולכן, דווקא בתקופות כאלה, לפעמים ההחלטה הנכונה ביותר היא לא לקבל החלטה.

אם לא ברור מה צפוי לקרות, אם התמונה עדיין מעורפלת ואם אפילו המומחים חלוקים ביניהם, אין שום חובה למהר לקנות ואין שום חובה למהר למכור.

לעיתים המתנה של שבוע, שבועיים או חודש עד שהתמונה תתבהר היא אסטרטגיה טובה יותר מכל ניסיון לנחש את הכותרת הבאה.

📈 בשוק ההון לא חייבים להיות בכל עסקה.

לא חייבים להגיב לכל כותרת.

ולא חייבים לפעול בכל רגע.

לפעמים שמירה על הכסף והמתנה בסבלנות עד שהערפל יתפזר היא ההחלטה החכמה ביותר.

כשלא יודעים, לא מהמרים. מחכים

בנק ישראל ממשיך לחנוק את המשק למרות שהאינפלציה כבר נרגעה
בנק ישראל פרסם בסוף השבוע נתונים חדשים שלפיהם ציפיות האינפלציה ממשיכות לרדת.
📉 ציפיות האינפלציה משוק ההון לשנה הקרובה ירדו ל־1.5%.
📉 ממוצע תחזיות האינפלציה ל־12 החודשים הקרובים עומד על 1.7%.
כלומר, כל המדדים כבר נמצאים עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל.
ומה הריבית?

🏦 3.75%
כלומר, בנק ישראל מחזיק כיום את המשק עם ריבית ריאלית של כ־2% מול תחזיות אינפלציה של 1.7%.
כאשר מוסיפים לכך את תוספת ריבית הפריים של 1.5%, מתקבלת ריבית פריים של 5.25%, פער של כ־3.5% מעל האינפלציה החזויה.

זהו פער חריג מאוד בקנה מידה בינלאומי, וישראל היא המדינה היחידה בעולם עם פער כל כך גדול וזה מעיד על מדיניות מוניטרית מצמצמת במיוחד.
והתוצאה ברורה:
🏠 משקי בית משלמים אלפי שקלים מיותרים בכל חודש על המשכנתאות.
🏗️ יזמי נדל"ן מתקשים להשלים פרויקטים, עסקאות נדחות וחלק מהחברות מתקשות לשרוד.
🛒 עסקים מממנים אשראי יקר, מגלגלים את העלויות לצרכנים ויוקר המחיה ממשיך להכביד.
📉 הצמיחה נפגעת משום שההשקעות והצריכה הפרטית מתמתנות.

הוויכוח כבר אינו האם האינפלציה נמצאת תחת שליטה. הנתונים של בנק ישראל עצמו מראים שכן.
השאלה היא מדוע, למרות זאת, הריבית נותרת כה גבוהה.

בנק ישראל רשאי לבחור במדיניות זהירה אם הוא סבור שקיימים סיכונים עתידיים, אולם כאשר האינפלציה בפועל והציפיות נמצאות בתוך היעד לאורך זמן, מתחדדת השאלה האם מידת הזהירות אינה הופכת בעצמה לגורם שמעכב את הפעילות הכלכלית.
בסופו של דבר, לכל החלטה יש מחיר.

ככל שהריבית נשארת גבוהה לאורך זמן, המחיר משולם על ידי משקי הבית, בעלי העסקים והמשק כולו.

בנק ישראל בצורה מודעת ומתוכננת מייצר את הבעיות של המשק הישראלי במו ידיו ובאופן קבוע וסיסטמטי ולצערנו אין מי ( ראש ממשלה, שר אוצר) שיעמוד מולו ויעצור את דרדור הכלכלה הישראלית .

כך נראה בנק מרכזי שמתנהל לפי נתונים. כך נראה בנק מרכזי שמשרת את המדינה שלו
בנק אוף אמריקה עדכן את תחזיתו וכעת הוא מעריך שהפדרל ריזרב יבצע שלוש העלאות ריבית במהלך 2026, בהיקף מצטבר של 0.75%.
למה?
כי הנתונים השתנו.
האינפלציה בארצות הברית מתבררת כעקשנית יותר מההערכות הקודמות. מחירי השירותים, המכסים ועלויות היבוא דוחפים את המחירים כלפי מעלה ולכן גם תחזית הריבית משתנה.
כך בדיוק אמור לפעול בנק מרכזי מקצועי.

הוא אינו מתאהב בהחלטות קודמות.
הוא אינו נאחז בקונספציות.
הוא בוחן את הנתונים, מסיק מסקנות ומשנה מדיניות בהתאם.
זה תפקידו.

ומה קורה בישראל?
בנק ישראל פועל הפוך.
כאשר האינפלציה הייתה גבוהה, הוא איחר להגיב.
כאשר האינפלציה חזרה אל תוך היעד ואף ציפיות האינפלציה ירדו, הוא ממשיך להחזיק את המשק עם אחת הריביות הריאליות הגבוהות בעולם.

כלומר, לא משנה מה הנתונים אומרים, המדיניות אינה משתנה.
התוצאה היא שבנק ישראל הפך מחלק מהפתרון לחלק מהבעיה.

🏠 ענף הנדל"ן נחנק.
🏗️ הבנייה מואטת.
💰 המשכנתאות נותרות יקרות.
🏭 עסקים מתקשים להשקיע ולהתרחב.
👨‍👩‍👧‍👦 מאות אלפי משפחות ממשיכות לשלם מחיר כבד על מדיניות שאינה מותאמת למציאות.

במקום שבנק ישראל יסייע למשק לצמוח, הוא ממשיך ללחוץ על דוושת הבלם גם כשהכביש כבר פנוי.
התחושה היא שבנק ישראל כבר מזמן אינו מנהל מדיניות מוניטרית דינמית אלא מדיניות של פחד, היסוס ושמרנות קיצונית.

הבעיה היא שאת מחיר הפחד הזה לא משלם הנגיד.
משלמים אותו רוכשי הדירות, בעלי העסקים, נוטלי המשכנתאות וכל אזרח שמנסה להתפרנס ולצמוח.

בנק מרכזי אינו אמור להיות הגוף שמעכב את הכלכלה.

הוא אמור להיות הגוף שמזהה בזמן את השינויים ומתאים את המדיניות למציאות.
כאשר בנק מרכזי מסרב להתאים את עצמו לעובדות, הוא מפסיק להיות מנוע מייצב והופך לגורם שמעכב את המשק.

זו אולי הביקורת החריפה ביותר שניתן להשמיע על בנק מרכזי. לא שהוא טועה בהחלטה אחת, אלא שהוא מתמיד באותה טעות גם כשהנתונים כבר מזמן מספרים סיפור אחר.

דוח מבקר המדינה חושף :
מלכודת הקבלנים: זינוק של פי 18.5 באשראי מסוכן
אחד הממצאים המטרידים ביותר בדוח נוגע לשיתוף הפעולה הנסתר בין הקבלנים לבנקים. על רקע הקיפאון בשוק והקושי הגובר של הציבור לגייס הון עצמי, התפתחו בשנים 2023-2025 "מבצעי עידוד" אגרסיביים מצד חברות הבנייה.

מדובר במודלים שיווקיים מפתים כגון "שלם 20% עכשיו ו-80% במועד המסירה" או מתן הלוואות בלון בסבסוד מלא או חלקי של הקבלן.

מבקר המדינה חושף כי היקף האשראי המצטבר שניתן בהלוואות בסבסוד קבלנים זינק בצורה מבהילה פי 18.5 – מ-453 מיליון שקלים בלבד בדצמבר 2023 לכ-8.3 מיליארד שקלים באוגוסט 2025.

המבצעים הללו יוצרים אשליה של עסקה נוחה ובטוחה, אך בפועל הרוכשים פשוט דוחים את גיוס מקורות המימון האמיתיים ואת ההתמודדות עם התשלומים הכבדים למועד מסירת הדירה.
כ-28% מהדירות שנמכרו בפרויקטים בליווי בנקאי נכון לסוף 2024 שולבו בדחיית תשלומים עמוקה זו. חמור מכך: לרוב העסקאות הללו נחתמות ללא תהליך חיתום (בדיקת יכולת החזר ריאלית של הלווה על ידי הבנק) במועד חתימת החוזה.

הדבר מעלה חשש כבד כי לקוחות רבים חותמים על עסקאות שאין להם שום יכולת כלכלית לעמוד בהן בטווח הארוך, ועלולים למצוא את עצמם ללא דירה וללא כסף במועד המסירה.

בנוסף, צוות ממשלתי מצא כי מנגנוני הליווי הפיננסי של הבנקים מונעים מהקבלנים להוריד את מחירי הדירות הרשמיים, ובמקום זאת דוחפים אותם להציע את אותם מבצעי מימון מסוכנים כדי להציג מצג שווא של יציבות מחירים.

שוק האג"ח העולמי: ישראל מפתיעה לטובה, בריטניה ממשיכה להדאיג
השוואת תשואות איגרות החוב הממשלתיות ל־10 שנים בסוף חודש יוני מלמדת על שינוי מעניין בשווקים העולמיים.
לאחר זינוק חד בתשואות במהלך הרבעון הראשון של השנה, רוב המדינות רשמו ירידה בתשואות ברבעון השני. המשמעות היא שמחירי האג"ח עלו והמשקיעים חזרו לחפש ביטחון.

כך נראו התשואות בסוף כל רבעון:
מדינה סוף 2025 סוף רבעון ראשון 2026 סוף רבעון שני 2026
🇮🇱 ישראל 3.93% 4.16% 3.66%
🇺🇸 ארצות הברית 4.14% 4.25% 4.38%
🇬🇧 בריטניה 4.48% 4.88% 4.74%
🇫🇷 צרפת 3.56% 3.65% 3.52%
🇩🇪 גרמניה 2.86% 3.13% 2.86%
מי בלט במיוחד?
🇮🇱 ישראל היא המנצחת הגדולה של הרבעון השני
תשואת האג"ח ירדה מ־4.16% בסוף מרץ ל־3.66% בלבד בסוף יוני, ירידה של כחצי אחוז בתוך שלושה חודשים. למעשה, התשואה אף נמוכה יותר מזו שנרשמה בסוף שנת 2025. מדובר באחד השיפורים החדים ביותר מבין המדינות שנבדקו

🇩🇪 גרמניה וצרפת ממשיכות להפגין יציבות
גרמניה חזרה בדיוק לרמת התשואה שבה סיימה את שנת 2025, ואילו צרפת כמעט שלא השתנתה לאורך כל התקופה.

🇺🇸 ארצות הברית היא החריגה
התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ממשיכה לטפס בהתמדה: מ־4.14% בסוף 2025, ל־4.25% בסוף הרבעון הראשון ול־4.38% בסוף הרבעון השני. השווקים עדיין מעריכים שסביבת הריבית בארה"ב תישאר גבוהה יחסית.

🇬🇧 ובריטניה? היא ממשיכה להיות חלשה
למרות ירידה קלה מהרבעון הראשון, התשואה עדיין עומדת על 4.74% והיא הגבוהה ביותר מבין כל המדינות שנבדקו. המשמעות היא שהמשקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר מאשר בכל אחת מהכלכלות האחרות בהשוואה.

השורה התחתונה
🏆 המנצחת: ישראל, עם הירידה החדה ביותר בתשואות במהלך הרבעון השני והתחזקות משמעותית באמון המשקיעים.
🥈 היציבות: גרמניה וצרפת, שמציגות תנודתיות נמוכה מאוד לאורך התקופה.
⚠️ החריגה: ארצות הברית, שבה התשואות ממשיכות לעלות בשל ציפיות לריבית גבוהה לאורך זמן.
📉 החלשה ביותר: בריטניה, שממשיכה להציג את תשואות האג"ח הגבוהות ביותר מבין המדינות שנבדקו.

שוק האג"ח הוא אחד המדדים החשובים ביותר לאמון המשקיעים. נכון לסוף יוני 2026, ישראל מסיימת את המחצית הראשונה של השנה עם אחת ההתפתחויות החיוביות ביותר, בעוד שבריטניה ממשיכה לשלם את מחיר חוסר הוודאות, וארצות הברית עדיין מתמודדת עם סביבת ריבית ואינפלציה גבוהה.

ארבעה נתונים שיגידו לכם לאן באמת הולך שוק הנדל"ן
בזמן שהכותרות מתחלפות מדי יום, יש ארבעה נתונים שמספרים את הסיפור האמיתי של שוק הדיור בישראל.
1. מלאי הדירות שמתקרבות לאכלוס
הקבלנים עצמם כבר מזהירים כי עשרות אלפי דירות צפויות להגיע בחודשים הקרובים לשלב מסירת המפתח. כל דירה שאינה נמכרת הופכת לנטל תזרימי. הקבלן ממשיך לשלם ריבית, ארנונה, תחזוקה ועלויות מימון עד למכירה.

2. זינוק במבצעי המימון
לפי נתוני בנק ישראל, היקף הלוואות הקבלן ("20% עכשיו ו80% במסירה" ומסלולים דומים) זינק מכ 453 מיליון שקל בסוף 2023 לכ 8.3 מיליארד שקל באוגוסט 2025. זהו זינוק של פי 18.5 בתוך פחות משנתיים.
כאשר קבלנים מסבסדים את המימון, זו איננה נדיבות. זו עדות ללחץ גובר למכור.

3. קצב המכירות
בחודשים האחרונים קצב מכירת הדירות החדשות נמוך מקצב השלמת הבנייה. המשמעות פשוטה: מלאי הדירות המוכנות למכירה ממשיך לגדול. אם המגמה הזו תימשך, כוח המיקוח יעבור בהדרגה לידי הרוכשים.

4. הריבית
ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.75%, בזמן שציפיות האינפלציה משוק ההון לשנה הקרובה ירדו לכ 1.5% וממוצע תחזיות האינפלציה עומד על כ 1.7%.
כלומר, הריבית הריאלית בישראל היא מהגבוהות בעולם, כ 2% בקירוב. המשמעות היא שמימון רכישת דירה נותר יקר מאוד, והלחץ על רוכשים ועל קבלנים כאחד נמשך.

מסקנה
אל תקשיבו רק לכותרות או להצהרות של יזמים. תסתכלו על הנתונים.
אם מלאי הדירות המוכנות ימשיך לגדול, מבצעי המימון יתרחבו והריבית תישאר גבוהה, הלחץ על ענף הנדל"ן צפוי להימשך.
בסופו של דבר, המספרים חזקים מכל סיסמה. והמספרים כיום מלמדים ששוק הנדל"ן נמצא בהתכנסות ובירידת מחירים.

הכישלון השקט של בנק ישראל: כמה כסף הפסידה מדינת ישראל בניהול יתרות המט"ח?
בבמאקרו אנחנו כותבים כבר תקופה ארוכה:
הבעיה בבנק ישראל היא לא החלטה אחת.
הבעיה היא תפיסת ניהול שמרנית, פחדנית וחסרת התאמה לעוצמה הכלכלית של ישראל.

ראינו את זה במדיניות הריבית.
עכשיו רואים את זה גם בניהול יתרות המט"ח.
בנק ישראל מנהל כיום מעל 230 מיליארד דולר של יתרות מט"ח.
זה אחד הנכסים הפיננסיים הגדולים ביותר של מדינת ישראל.

לפי הניתוח שפורסם בביזפורטל, בשנים 2021 עד 2025 השיג בנק ישראל תשואה שנתית ממוצעת של כ 3.5% בלבד במונחים שקליים.
עכשיו בואו נעשה חשבון פשוט:
230 מיליארד דולר בתשואה של 3.5% מייצרים כ 8 מיליארד דולר בשנה.
אותו סכום בתשואה של 6% בשנה, תשואה סבירה ושמרנית מאוד בעולם ההשקעות לטווח ארוך, היה מייצר כ 14 מיליארד דולר בשנה.
הפער:
כ 6 מיליארד דולר בכל שנה.
יותר מ 20 מיליארד שקל בשנה.
זה לא כסף תאורטי.
זה כסף אמיתי.
כסף שהיה יכול ללכת להורדת החוב הלאומי.
לתשתיות.
לביטחון.
לחינוך.
להפחתת יוקר המחיה.
ברור שחלק מיתרות המט"ח חייב להיות נזיל ושמרני לשעת חירום.
אבל כאשר ישראל מחזיקה יתרות ענק של מעל 230 מיליארד דולר, האם באמת צריך לנהל את כולן באותה תפיסה מיושנת?
קרנות עושר לאומיות בעולם כבר הבינו מזמן:
כסף לטווח ארוך צריך לעבוד.
ניהול סיכונים נכון אינו פחד מסיכונים.
ניהול סיכונים נכון הוא פיזור חכם וניצול הזדמנויות.
אבל שוב אנחנו רואים את אותה תפיסה בבנק ישראל:
זהירות שהפכה לקיפאון.
שמרנות שהפכה לאובדן ערך.
פחד מטעויות שהפך בעצמו לטעות הגדולה ביותר.
המשק הישראלי הוא מהחזקים בעולם.
ההייטק הישראלי מוביל עולמית.
הייצוא בשיא.
יתרות המט"ח בשיא.
רק החשיבה בבנק ישראל נשארה מאחור.
בבמאקרו נמשיך להגיד:
בנק ישראל אמור לשמור על הכלכלה הישראלית.
אבל כאשר לאורך שנים מתקבלות החלטות שמונעות מהציבור הישראלי עשרות מיליארדי שקלים של ערך כלכלי, הגיע הזמן לשאול:
מי שומר עלינו מהטעויות של בנק ישראל?

בנק ישראל הוריד את הריבית בעוד רבע אחוז
הריבית עומדת כעת על 3.5%
אל תתרגשו
כרגיל אצל בנק ישראל
זה מעט מידי ומאוחר מידי.
האינפלציה הצפויה שנה קדימה היא רק 1.5% כלומר זו ריבית ריאלית רצחנית של 2%.
אין עוד בנק מרכזי בעולם כל כך גרוע כמו בנק ישראל

הצלחה מסחררת לניהול הכלכלי של ישראל
כמה פעמים שמענו בשנתיים האחרונות את התחזיות השחורות?
קריסה כלכלית.
בריחת משקיעים.
התפרקות השקל.
התרסקות בבורסה.
משבר חוב.
ואז הגיעו העובדות.

כלכלת ישראל, אחרי אחת התקופות הביטחוניות הקשות ביותר בתולדות המדינה, ממשיכה להוכיח שוב שהיא חזקה בהרבה מהתחזיות.
הצמיחה חוזרת, גביית המסים מזנקת מעל התחזיות, תחזית ההכנסות מתעדכנת כלפי מעלה במיליארדי שקלים, והגירעון לא רק שלא יוצא משליטה כפי שהזהירו רבים, אלא ממשיך לרדת.

היום התפרסם כי הגרעון ירד לרמה של 3.3% מהתוצר בלבד!
מדינת ישראל מצליחה לממן מלחמה יקרה וארוכה, להגדיל דרמטית את תקציב הביטחון, ובמקביל לשמור על יציבות פיסקלית ואמון המשקיעים.
והשווקים כבר מזמן אמרו את דברם.
הבורסה הישראלית לא רק התאוששה מהמלחמה ומהתחזיות השחורות, אלא שברה שיאים. המשקיעים מסתכלים על הכלכלה האמיתית, על החברות, על הרווחים ועל הפוטנציאל של ישראל.

השקל מפגין עוצמה, ההייטק ממשיך להוביל, הייצוא הביטחוני בשיאים, והמשק הישראלי מוכיח שוב יכולת התאוששות שאין כמעט לאף מדינה אחרת בעולם.

אבל יש גוף אחד שעדיין מתעקש לראות רק את הסיכונים.
בנק ישראל ממשיך כבר תקופה ארוכה להציג זהירות קיצונית, חסרת אחריות ולהזהיר מפני תרחישים שליליים ולהחזיק את המשק עם ריבית גבוהה מאוד, למרות שהנתונים פעם אחר פעם מראים תמונה הפוכה לגמרי.

האינפלציה בתוך היעד.
הגירעון יורד.
השקל חזק.
הבורסה בשיאי כל הזמנים.
המשק ממשיך לצמוח.

כלכלה מודדים במספרים ולא בתחושות.
זהירות מוגזמת ומוקצנת משמעה התנהלות חסרת אחריות.
למרות מלחמה, למרות אתגרים חסרי תקדים ולמרות כל התחזיות הפסימיות, כלכלת ישראל מציגה ביצועים מצוינים ויוצאי דופן.
העובדות שוב ניצחו את הפחד.

ראש הממשלה חייב לפטר את נגיד בנק ישראל עכשיו ומיד
נגמרו התירוצים.
מדובר בנגיד פוליטי שמקבל החלטות בהתאם לאג'נדה הפוליטית שלו.
במשך שנתיים כתבנו כאן בבמאקרו שיש כאן בעיה הרבה יותר עמוקה מטעות מקצועית נקודתית.
כתבנו שככל הנראה יש לנגיד מניעים נסתרים כי ההחלטות שלו לא קשורות לעולם הכלכלה.

כתבנו מספר פעמים שייתכן והוא מונע משיקולים פוליטיים בפעילותו וכי יותר ויותר גורמים בשוק מאמינים שזה המצב,אבל נזהרנו כי לא היתה הוכחה חד משמעית.

כאשר נגיד בנק ישראל פעם אחר פעם בוחר להיכנס לנושאים ציבוריים שנמצאים בלב המחלוקת בישראל, הוא כבר לא נתפס כאיש מקצוע.

האמירה האחרונה שלו אתמול בנושא בג"ץ כבר מציבה אותו כשחקן פוליטי על מלא התומך באופן פומבי במפלגות האופוזיציה ומתנגד לממשלה ולמעשה מתנגד לכלכלת ישראל ולאזרחיה.

היא מצטרפת לשורה של התבטאויות שבהן הנגיד בוחר במודע להכניס את עצמו לשדה הפוליטי.
אתמול הוא לא הסתפק באמירה כללית וברורה שצריך לכבד את שלטון החוק. הוא בחר להתייחס דווקא לציות לפסיקות בג"ץ, אחת הסוגיות הפוליטיות והציבוריות הרגישות בישראל.
נגיד בנק ישראל חייב להיות נקי לחלוטין מכל ריח פוליטי. ברגע שהציבור מזהה אותו כשחקן בזירה הפוליטית, האמון נשבר.
ואכן האמון נשבר.

אותו נגיד מוביל כבר תקופה ארוכה מדיניות שגורמת נזק עצום למשק הישראלי.
ריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מאוד שפוגעת במשפחות, בעסקים, בלוקחי המשכנתאות ובצמיחה.

וכל זה בזמן שהנתונים מראים אחרת:
האינפלציה נמוכה מאוד ובתוך היעד.
הציפיות לאינפלציה נמוכות.
הגירעון במגמת יריד משמעותית.
הצמיחה של המשק גבוהה.
השוק הישראלי מפגין חוזקה.
אבל בבנק ישראל ממשיכים באותה מדיניות.

גם ניהול יתרות המט"ח העצומות של מדינת ישראל הוא כישלון מהדהד שחייב להיבדק.
מאות מיליארדי דולרים מנוהלים בצורה חסרת אחריות, עם תשואה נמוכה מאוד ביחס למה שהיה ניתן להשיג באפיקים סולידיים אחרים. לאורך שנים מדובר בפערים של עשרות מיליארדי שקלים מכספי הציבור והרחבנו על כך במאמר לפני מספר ימים.

כמה טעויות דרסטיות צריך כדי להגיד מספיק?
תחזיות שהתבדו.
ריבית שפוגעת במשק.
ניהול השקעות שערוריתי.
התערבות בנושאים פוליטיים רגישים.

בכל חברה עסקית בעולם מנכ"ל עם רצף כזה של כשלונות היה מסיים את תפקידו.
אבל כולם מספרים לנו כי בבנק ישראל אסור לגעת.
כי חייבים לשמור על עצמאות הבנק.
זו טעות.
עצמאות בנק ישראל חשובה, אבל עצמאות אינה חסינות מכישלון.
בנק ישראל נשלט על ידי אדם המשליט מרות פיננסית דורסנית על אזרחי המדינה.

הגיע הזמן לנגיד חדש.
נגיד שמאמין בכלכלה הישראלית.
נגיד שמתעסק בכלכלה ולא בפוליטיקה.
נגיד שמבין שהמשימה שלו היא לחזק את המשק ולא לחנוק אותו.

ראש הממשלה חייב לפעול.
אומנם הנגיד הוא מינוי אישי שלו אבל בדיעבד המינוי הזה היה טעות וטעויות צריך לתקן.
לא בעוד שנה.
לא אחרי עוד תירוץ.
עכשיו ומיד.

המשכנתאות מזנקות עכשיו בגלל עסקאות שנחתמו לפני שנים
שוק המשכנתאות סיים את המחצית הראשונה של 2026 עם נתונים חזקים במיוחד.
במחצית הראשונה של השנה נלקחו משכנתאות בהיקף של 57.1 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2025 .
לכאורה, מדובר בהתאוששות מרשימה של שוק הדיור.
אבל זו מסקנה שגויה.

חלק משמעותי מהזינוק במשכנתאות אינו נובע מעסקאות חדשות שנחתמות כיום, אלא מעסקאות 20/80 שנחתמו לפני שנתיים, שלוש ולעיתים אף יותר.
במבצעים האלה הרוכשים שילמו בעת החתימה רק 20% ממחיר הדירה, ולעיתים אפילו פחות, ואת יתרת התשלום התחייבו לשלם רק עם השלמת הבנייה ומסירת הדירה.
כל עוד הבנייה נמשכה, העסקה כבר נרשמה כמכירת דירה, אבל המשכנתא עדיין לא נלקחה.

כעת הפרויקטים האלה מגיעים לסיום. הקבלן דורש את יתרת התמורה, הרוכשים ניגשים לבנקים, והעסקאות הישנות הופכות למשכנתאות חדשות.
לכן נתוני המשכנתאות של המחצית הראשונה של 2026 אינם משקפים את מצב המכירות הנוכחי. הם משקפים במידה רבה את מצב המכירות של השנים 2022 עד 2024.

זהו למעשה אפקט מאוחר של מבצעי הקבלנים.
בשנת 2026 צפויות להימסר כ־18,180 דירות שנרכשו בשנים קודמות, וחלק משמעותי יותר מהן נרכש במסגרת מבצעי מימון של הקבלנים.
אבל האפקט הזה לא יימשך לנצח.
אם מכירת הדירות החדשות והדירות מיד שנייה תמשיך לרדת, מאגר העסקאות הישנות שטרם הבשילו למשכנתאות ילך ויצטמצם.

בשלב הראשון, נתוני המשכנתאות ימשיכו להיראות חזקים בגלל מסירת פרויקטים שנמכרו בעבר.
בשלב השני, לאחר שרוב עסקאות 20/80 הישנות יתממשו, גם שוק המשכנתאות יתחיל לשקף את המציאות האמיתית בשוק הדיור.

והמציאות כיום היא של האטה במספר העסקאות, מלאי גדול של דירות לא מכורות, לחץ גובר על הקבלנים ורוכשים שמעדיפים להמתין בתקווה לירידות מחירים נוספות.
לכן בבמאקרו אנו מעריכים כי העלייה בהיקף המשכנתאות עשויה להימשך עוד מספר חודשים, כל עוד ממשיכות להבשיל עסקאות העבר.

אבל אם מגמת הירידה בשוק הדיור תימשך, במחצית השנה הקרובה נראה ככל הנראה עצירה בגידול ובהמשך גם ירידה בהיקף המשכנתאות.

מודי'ס איבדה את המצפן. הדירוג של ישראל הפך לבדיחה על חשבון המקצועיות
כבר כמעט שלוש שנים שב"במאקרו" אנו חוזרים על אותה טענה: הדירוג של חברת הדרוג הבינלאומית מודי'ס לכלכלה הישראלית אינו משקף את המציאות.
הוא אינו מתיישב עם הנתונים, אינו מתיישב עם ביצועי המשק, ואינו מתיישב אפילו עם מה שמודי'ס עצמה כותבת בדוחות שלה.
האבסורד זועק לשמים
בדרוג שפרסמה אתמול מודיס ,מצד אחד היא משבחת את הכלכלה הישראלית. היא כותבת שהמשק הפגין חוסן יוצא דופן, שהמערכת הפיננסית חזקה, שההייטק ממשיך לצמוח, שהגישה של ישראל לשוקי ההון נותרה מצוינת, שהסיכון הגיאופוליטי ירד באופן משמעותי ושהמשק צפוי לצמוח בכחמישה אחוזים בשנת 2026.

מצד שני היא ממשיכה להשאיר את ישראל בדירוג Baa1, דירוג שאינו מתקרב אפילו לשקף את עוצמתה האמיתית של הכלכלה הישראלית.
אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו.
או שהכלכלה הישראלית חזקה, יציבה, עמידה וצומחת כפי שמודי'ס עצמה כותבת, או שהיא ראויה לדירוג נמוך. שני הדברים אינם יכולים להיות נכונים בעת ובעונה אחת.

בפועל, הנתונים מביכים את מודי'ס פעם אחר פעם
הגירעון יורד.
האינפלציה נמוכה ובשליטה.
הכנסות המדינה ממסים גבוהות.
שוק ההון התאושש במהירות.
השקל שמר על יציבות.
ישראל ממשיכה לגייס חוב בהצלחה גם בתקופה הביטחונית המורכבת ביותר בתולדותיה.
אלה אינם מאפיינים של כלכלה שמגיעה לה דירוג כה נמוך.
כאשר חברה שחושבת את עצמה למקצועית, מתעלמת שוב ושוב מהמציאות הכלכלית ומהנתונים בפועל, היא אינה פוגעת רק במדינה המדורגת. היא פוגעת בראש ובראשונה באמינות של עצמה.
חברת דירוג אמורה לשקף מציאות, לא לעצב אותה.
מןדיס מתעקשים להכניס אמירות פוליטיות נגד ישראל וככל הנראה זו הסיבה לדרוג הנמוך.
יש להם הטיה מובנת נגד ישראל אז הם לא נותנים לעובדות הטובות של הכלכלה הישראלית לבלבל אותם.

דווקא משום שמודי'ס נחשבת לאחת מחברות הדירוג המשפיעות בעולם, מוטלת עליה אחריות מקצועית כבדה. במקרה של ישראל, נדמה שככל שהכלכלה מוכיחה את עוצמתה, כך מודי'ס מתקשה יותר להודות בטעותה.
ב"במאקרו" כתבנו לאורך כל התקופה שהזמן יהיה השופט הטוב ביותר.
והזמן הכריע.
הכלכלה הישראלית חזקה בהרבה מהדירוג שמודי'ס מעניקה לה. המשקיעים מבינים זאת. שוק ההון מבין זאת. הנתונים מבינים זאת.
הגורם האחרון שעוד לא הפנים זאת הוא מודי'ס עצמה.

ככל שהיא תמשיך להחזיק בדירוג שאינו תואם את המציאות, כך ילך ויגדל הנזק למוניטין שלה. דירוג אשראי הוא נכס שנשען על אמון. כאשר הציבור והשווקים כבר לא מאמינים לדרוג של מודיס , לא ישראל היא זו שנפגעת , אלא האמינות של מודי'ס.

האינפלציה ירדה ל־1.6%. בנק ישראל ממשיך להחזיק את המשק עם ריבית גבוהה ומיותרת
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2026 נותר ללא שינוי לעומת חודש מאי, והאינפלציה השנתית ירדה ל־1.6% בלבד. המשמעות ברורה: האינפלציה נמצאת עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, ולחצי המחירים ממשיכים להיחלש.

בכל מדינה מערבית אחרת, נתון כזה היה מוביל להפחתת ריבית או לפחות להכנת השווקים להפחתה קרובה. בישראל, לעומת זאת, נראה ששוב נקבל את אותה התשובה: לחכות.

נגיד בנק ישראל הפך את האיחור בקבלת ההחלטות לשיטה. במקום להוביל את המשק, הוא מגיב חודשים ארוכים אחרי שהמציאות כבר השתנתה.

התוצאה היא ריבית גבוהה שלא משרתת עוד את המאבק באינפלציה, אלא בעיקר פוגעת באזרחים ובפעילות הכלכלית.
כאשר האינפלציה עומדת על 1.6% והריבית נותרת גבוהה משמעותית ממנה, ישראל נמצאת עם ריבית ריאלית של 2%, מהגבוהות בעולם המערבי.
בעוד שבאירופה ובארצות הברית הריבית הריאלית נעה בדרך כלל סביב 0.5% עד 1%, בישראל היא גבוהה בהרבה. הפער הזה אינו מספר תאורטי. הוא מתורגם מדי חודש למיליארדי שקלים שמשקי בית ועסקים משלמים בריבית מיותרת.

כל חודש נוסף של הימנעות מהפחתת ריבית פירושו משכנתאות יקרות יותר, הלוואות יקרות יותר, השקעות שנדחות, עסקים שמתקשים להתרחב, ופגיעה מיותרת בצמיחה ובשוק הדיור.

לטענת מבקרי המדיניות, נדמה שבנק ישראל מנהל מאבק בממשלה במקום לנהל מדיניות מוניטרית שמותאמת לנתוני המשק.
קשה להתווכח עם העובדה שהנתונים הכלכליים כבר מזמן השתנו, בעוד שמדיניות הריבית כמעט שלא השתנתה.

ומה הציבור יכול לעשות?
ככל הנראה, לא הרבה. קשה להאמין שבתקופה שלפני הבחירות תתרחש התערבות שתשנה את המדיניות, ולכן הציבור צריך להיערך לאפשרות שהריבית הגבוהה תלווה אותנו עוד חודשים ארוכים.

לכן, מי שנזקק למימון צריך להביא בחשבון שהריבית הנוכחית אינה בהכרח משקפת את מצבו האמיתי של המשק, אלא את קצב קבלת ההחלטות של בנק ישראל.

במקרים רבים כדאי לבחון הלוואות קצרות יותר או מסלולים שיאפשרו מחזור כאשר הריבית תחזור לרמה סבירה, במקום להינעל כיום על ריבית גבוהה לשנים רבות.

בנק ישראל הוקם כדי לשמור על יציבות המחירים ולסייע ליציבות המשק. כאשר האינפלציה כבר נמצאת בתוך היעד והריבית ממשיכה להכביד על הציבור, עולה השאלה האם המדיניות הנוכחית עדיין משרתת את הכלכלה הישראלית, או דווקא פוגעת בה.

ישראל ממשיכה להתפתח בקצב מהיר והיא היום יעד מרכזי בעולם לפיתוח של חברות מתחומים רבים בעולם

עוד הבעת אמון משמעותית בכלכלה הישראלית. הפעם זו OpenAI, החברה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית בעולם, שמחליטה להקים לראשונה פעילות מסחרית בישראל ולגייס כאן עובדים בכירים לטובת פיתוח עסקי, מכירות וליווי חברות וארגונים.

חשוב להבין את המשמעות. OpenAI אינה מקימה כאן מרכז מו"פ קלאסי, משום שהיא מזהה שבישראל כבר פועלת אחת מקהילות ההייטק החדשניות בעולם. במקום זאת, היא בוחרת להיות קרובה ללקוחות, לסטארטאפים ולחברות הטכנולוגיה הישראליות, מתוך הבנה שכאן נבנים אלפי מוצרים ושירותים המבוססים על בינה מלאכותית ושישראל היא שוק אסטרטגי עבורה.

זו אינה תופעה נקודתית. בשנים האחרונות עוד ועוד חברות בינלאומיות בתחומי ההייטק, הסייבר, הפינטק, השבבים, הבריאות והבינה המלאכותית מרחיבות את פעילותן בישראל או בוחרות להיכנס אליה לראשונה. הן אינן עושות זאת מתוך ציונות, אלא משום שהן מזהות כאן שילוב נדיר של הון אנושי איכותי, יזמות יוצאת דופן ויכולת להפוך רעיונות פורצי דרך לעסקים גלובליים.

למרות האתגרים הביטחוניים, אי הוודאות והכותרות השליליות שמלוות את ישראל בעולם, המציאות הכלכלית מספרת סיפור אחר. חברות בינלאומיות מצביעות ברגליים וממשיכות להשקיע, לגייס עובדים ולהעמיק את פעילותן כאן. זו אחת ההוכחות החזקות ביותר לכך שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות מהחדשניות, התחרותיות והאטרקטיביות בעולם.

כשאחת מחברות הבינה המלאכותית החשובות בעולם בוחרת להרחיב את פעילותה בישראל, זו אינה רק מחמאה להייטק הישראלי. זו הצבעת אמון נוספת בעתידה של מדינת ישראל כמעצמת חדשנות עולמית.