ובקיצור, עמית פולק ו/או אשתו נהגו בגמלוניות בחשש שלהם שהתכנים הפרטיים שלהם יהפכו לנחלת הכלל. זה נכון.
אבל הלגלוג של גרינצייג מתעלם מהקונטקסט הרחב, למרות שככתב משפטי בקי הוא ודאי מכיר אותו היטב.
הוא מתעלם מהטריגר של הפיכת פולק לאויב קפלן,
מתעלם מניגודי הענינים במחש,
מהתהליך הממושך של הפיכת מחש לגוף פוליטי חסר כל יושרה,
מהפרקטיקה הנוהגת של הדלפת מידע אישי,
מהמדיניות השיטתית של מיארה שלא לחקור את העבירות החמורות הללו (ולפי הטענות גם להדליף בעצמה),
ובעיקר מהסלקטיביות בשאלה את הפלאפון של מי יתפסו.
אז נכון, תמיד אפשר להיות יותר ענייני מחושב ושקול. כך גם ראוי. בעיקר אם אתה קצין משטרה. אבל קל לשפוט מהטריבונה, ומנגד קשה מאד להבין באמת איך זה מרגיש כשמערכת רבת כוח ונטולת בלמים מנסה לחסל אותך.
כשהמערכת עקומה, רשלנית ורקובה מהיסוד,
וכשהאכיפה הבררנית כמעט לא מנסה להסתיר את עצמה -
לא רציני להתמקד בפעולה טיפשית של מי שסומן כמטרה על ידי המערכת.
אבל הלגלוג של גרינצייג מתעלם מהקונטקסט הרחב, למרות שככתב משפטי בקי הוא ודאי מכיר אותו היטב.
הוא מתעלם מהטריגר של הפיכת פולק לאויב קפלן,
מתעלם מניגודי הענינים במחש,
מהתהליך הממושך של הפיכת מחש לגוף פוליטי חסר כל יושרה,
מהפרקטיקה הנוהגת של הדלפת מידע אישי,
מהמדיניות השיטתית של מיארה שלא לחקור את העבירות החמורות הללו (ולפי הטענות גם להדליף בעצמה),
ובעיקר מהסלקטיביות בשאלה את הפלאפון של מי יתפסו.
אז נכון, תמיד אפשר להיות יותר ענייני מחושב ושקול. כך גם ראוי. בעיקר אם אתה קצין משטרה. אבל קל לשפוט מהטריבונה, ומנגד קשה מאד להבין באמת איך זה מרגיש כשמערכת רבת כוח ונטולת בלמים מנסה לחסל אותך.
כשהמערכת עקומה, רשלנית ורקובה מהיסוד,
וכשהאכיפה הבררנית כמעט לא מנסה להסתיר את עצמה -
לא רציני להתמקד בפעולה טיפשית של מי שסומן כמטרה על ידי המערכת.
ואם כבר זריקת פלאפונים לבריכה, הנה הנחקר מומי משולם מסביר - לאחר שעומת עם כך ששורה של פלאפונים של הדס קליין נגנבו, נשברו וכמה מהם נזרקו לבריכה, לטענתה על ידי פאקר (!!) - למה הוא מאמין לכל מילה שלה.
במלים אחרות: יש כאלו שהפלאפונים שלהם נופלים למים וזוכים לביזוי ציבורי - ויש כאלה שמקבלים ראיונות מעריצים בפריים טיים.
הכל שאלה של פוזיציה.
במלים אחרות: יש כאלו שהפלאפונים שלהם נופלים למים וזוכים לביזוי ציבורי - ויש כאלה שמקבלים ראיונות מעריצים בפריים טיים.
הכל שאלה של פוזיציה.
ושוב, ההרחבה פה מיותרת למדי.
שרשורים מפורטים על אכיפה בררנית עם סימוכים והדגמות ותמונות היו רלוונטיים, אולי, בתחילת דרכי ברשתות אי אז בשנים.
אבל כעת?
הכל כבר נעשה מהמקפצה.
המערכת מושחתת כמעט באופן הצהרתי.
בלי להסתיר. בלי למצמץ. בלי לעשות כאילו.
הנה, טרי מהתנור, קחו לדוגמה את אילה פרוקצ'יה - עמוק בלב האליטה המשפטית - שלא מתביישת לשדל המוני אנשים למרי אזרחי.
במדינה נורמאלית, היא כבר הייתה מאחורי סורג ובריח. למעשה, מבחינת החשש מאמירותיה, עצם המעמד המשפטי שלה הופך את קריאותיה למרי אזרחי לבעלות משקל נכבד במיוחד - ואת הפרות החוק שהיא תגרור לענין ודאי.
אבל בישראל 2025,
השופטת בדימוס ששלחה נערות בנות 14 לכלא בשל הפרת הסדר הציבורי, ומכיוון ששלטון החוק מעל הכל -
לא חוששת מכלום.
אז נכון, אחרי הכל,
פרוקצי'ה עבריינית מוצהרת שדורסת את עצם שלטון החוק.
אבל היי, למה שלפרקליטות שלנו יהיה אכפת?
היא הרי במחנה הנכון.
שרשורים מפורטים על אכיפה בררנית עם סימוכים והדגמות ותמונות היו רלוונטיים, אולי, בתחילת דרכי ברשתות אי אז בשנים.
אבל כעת?
הכל כבר נעשה מהמקפצה.
המערכת מושחתת כמעט באופן הצהרתי.
בלי להסתיר. בלי למצמץ. בלי לעשות כאילו.
הנה, טרי מהתנור, קחו לדוגמה את אילה פרוקצ'יה - עמוק בלב האליטה המשפטית - שלא מתביישת לשדל המוני אנשים למרי אזרחי.
במדינה נורמאלית, היא כבר הייתה מאחורי סורג ובריח. למעשה, מבחינת החשש מאמירותיה, עצם המעמד המשפטי שלה הופך את קריאותיה למרי אזרחי לבעלות משקל נכבד במיוחד - ואת הפרות החוק שהיא תגרור לענין ודאי.
אבל בישראל 2025,
השופטת בדימוס ששלחה נערות בנות 14 לכלא בשל הפרת הסדר הציבורי, ומכיוון ששלטון החוק מעל הכל -
לא חוששת מכלום.
אז נכון, אחרי הכל,
פרוקצי'ה עבריינית מוצהרת שדורסת את עצם שלטון החוק.
אבל היי, למה שלפרקליטות שלנו יהיה אכפת?
היא הרי במחנה הנכון.
תזכורת, סתם כדי לשמור על השפיות:
המערכה בעזה היא אירוע סהרורי וחסר כל הסבר רציונאלי.
בפועל, על אף שהאימפריה הגדולה בעולם עומדת מאחורינו במאתיים אחוז, אנחנו עדיין מנהלים מערכה סטנדרטית ופושרת למדי - בטח לא 'שערי הגיהנום' או משהו שמתקרב לזה.
אז נכון, היו צעדים סבירים (כמו פגיעה בדרג המדיני) שכל נהג מונית ממוצע היה מבצע אותם בערך 5 שעות אחרי הטבח. והייתה גם התחלה מסוימת של העברת נאצים לארצות אחרות.
ועדיין, אין השמדת מאגרי מזון ודלק לאויב, אין פינוי נחרץ באש (בית לאהיה כבר על 4-5 הודעות פינוי), ובטח שאין מערכה כוללת שנועדה להשמיד את האויב.
והכל למה?
בגלל טירוף דת החטופים.
המערכה בעזה היא אירוע סהרורי וחסר כל הסבר רציונאלי.
בפועל, על אף שהאימפריה הגדולה בעולם עומדת מאחורינו במאתיים אחוז, אנחנו עדיין מנהלים מערכה סטנדרטית ופושרת למדי - בטח לא 'שערי הגיהנום' או משהו שמתקרב לזה.
אז נכון, היו צעדים סבירים (כמו פגיעה בדרג המדיני) שכל נהג מונית ממוצע היה מבצע אותם בערך 5 שעות אחרי הטבח. והייתה גם התחלה מסוימת של העברת נאצים לארצות אחרות.
ועדיין, אין השמדת מאגרי מזון ודלק לאויב, אין פינוי נחרץ באש (בית לאהיה כבר על 4-5 הודעות פינוי), ובטח שאין מערכה כוללת שנועדה להשמיד את האויב.
והכל למה?
בגלל טירוף דת החטופים.
זו לא פרשנות רדיקלית, קונספירציה או חשדות.
המטרה הכמעט מוצהרת של כל מה שאנחנו עושים היא להגיע להסכם נוסף עם הנאצים בצד השני.
הסכם שבו תמורת שחרור מספר בודד של אזרחים ישראליים יהיו עוד אלף רוצחים ונאצים בחוץ ועוד צינור חמצן נוסף, ועוד דלק וציוד וכמה חודשים טובים של מאגרים, ועוד הזדמנויות להיערך ולמלכד את הרצועה ועוד סיכון שבינתיים יקרה משהו (כאן או אצל ממשל טראמפ) שיעכב את הכל.
יכול להיות שדת החטופים כל כך חזקה ודומיננטית ש'אין ברירה' אלא להמשיך להימרח כך במשך חודשים וכנראה שנים.
אני חושב שלא, אבל זו כנראה עמדה לגיטימית.
אבל את המציאות הפשוטה כדאי לזכור -
יש לנו הזדמנות היסטורית של פעם בחיים של מדינה ואנחנו לא באמת מנצלים אותה.
המטרה הכמעט מוצהרת של כל מה שאנחנו עושים היא להגיע להסכם נוסף עם הנאצים בצד השני.
הסכם שבו תמורת שחרור מספר בודד של אזרחים ישראליים יהיו עוד אלף רוצחים ונאצים בחוץ ועוד צינור חמצן נוסף, ועוד דלק וציוד וכמה חודשים טובים של מאגרים, ועוד הזדמנויות להיערך ולמלכד את הרצועה ועוד סיכון שבינתיים יקרה משהו (כאן או אצל ממשל טראמפ) שיעכב את הכל.
יכול להיות שדת החטופים כל כך חזקה ודומיננטית ש'אין ברירה' אלא להמשיך להימרח כך במשך חודשים וכנראה שנים.
אני חושב שלא, אבל זו כנראה עמדה לגיטימית.
אבל את המציאות הפשוטה כדאי לזכור -
יש לנו הזדמנות היסטורית של פעם בחיים של מדינה ואנחנו לא באמת מנצלים אותה.
כדאי לא התבלבל.
קילומטרים לפני הפלפולים, הססמאות והנסיונות של העסקנים לעטות על עצמם ארשת חמורת סבר ולבחון את ניסוח החלטה 1148 אל מול סעיפי 4602 וביחס אל תחולת החלטה 4470 או כל ממבו ג'מבו אחר -
עצם הדיון פה הזוי בכל היבט וענין.
עוד לפני אי השפיטות, כיבוד הרשויות, רמיסת יחסי אמון שבין הממשלה לנושאי המשרה הכפופים לה - ואפילו לפני הוראות החוק המפורשות - אין פה אפילו התחלת הליך.
אם רונן בר לא עותר -
אין עתירה.
קילומטרים לפני הפלפולים, הססמאות והנסיונות של העסקנים לעטות על עצמם ארשת חמורת סבר ולבחון את ניסוח החלטה 1148 אל מול סעיפי 4602 וביחס אל תחולת החלטה 4470 או כל ממבו ג'מבו אחר -
עצם הדיון פה הזוי בכל היבט וענין.
עוד לפני אי השפיטות, כיבוד הרשויות, רמיסת יחסי אמון שבין הממשלה לנושאי המשרה הכפופים לה - ואפילו לפני הוראות החוק המפורשות - אין פה אפילו התחלת הליך.
אם רונן בר לא עותר -
אין עתירה.
יש פה ענין קריטי שגם הלא-משפטנים מביניכם צריכים להבין.
דחיית התיק כשהנפגע לא עותר הוא הארד-קור משפטי.
זה האלף-בית של דיני המשפט המנהלי כפי שהותוו במשך עשרות שנים על ידי בית המשפט העליון בעצמו.
גם אחרי רמיסת מוסד זכות העמידה בידי הפוליטיקאים בבגץ, מבצר אחר נשמר בקפידה - אין עתירה ציבורית כשיש נפגע אישי שלא עתר.
למעשה, אינספור הליכים דומים נבעטו על הסף אחרי חמש דקות בהעדר עותר.
בית המשפט העליון לא מצמץ לרגע גם כשדחה בכמה שורות עתירות של שרים בממשלה (!) - כי ציין שהנפגעים האישיים
אבל פה? המשפט נמחק ונברא מחדש.
שתי מערכות משפט לשני מחנות פוליטיים.
אין היום אדם בישראל, טיפש ונאיבי ככל שיהא, שלא מבין שהרטוריקה המשפטית היא רק כסות לאג'נדות פוליטיות-מחנאיות.
זה לא משפט זה בורדל פוליטי חסר בושה.
דחיית התיק כשהנפגע לא עותר הוא הארד-קור משפטי.
זה האלף-בית של דיני המשפט המנהלי כפי שהותוו במשך עשרות שנים על ידי בית המשפט העליון בעצמו.
גם אחרי רמיסת מוסד זכות העמידה בידי הפוליטיקאים בבגץ, מבצר אחר נשמר בקפידה - אין עתירה ציבורית כשיש נפגע אישי שלא עתר.
למעשה, אינספור הליכים דומים נבעטו על הסף אחרי חמש דקות בהעדר עותר.
בית המשפט העליון לא מצמץ לרגע גם כשדחה בכמה שורות עתירות של שרים בממשלה (!) - כי ציין שהנפגעים האישיים
אבל פה? המשפט נמחק ונברא מחדש.
שתי מערכות משפט לשני מחנות פוליטיים.
אין היום אדם בישראל, טיפש ונאיבי ככל שיהא, שלא מבין שהרטוריקה המשפטית היא רק כסות לאג'נדות פוליטיות-מחנאיות.
זה לא משפט זה בורדל פוליטי חסר בושה.
עד איפה הדברים מגיעים?
העסקנים הפוליטיים עם הגלימה אשכרה מעזים לדבר על פרוצדורה של שימוע - כאילו היינו בהחלפת מנהל קופה ביוחננוף - מול ראש משטרה חשאית שפאקינג לא הגיע לישיבה שבה נדונה סוגיית סיום העסקתו.
הרי על מה הדיון המופרך הזה?
על האיש שבליל השישי באוקטובר לא ספר את ראש הממשלה ולא יידע אותו,
שבשנה וחצי מאז תידרך והדליף ללא סוף בכל פינה נגד הממשלה שמינתה אותה, שסירב להגיע לישיבה שבה הממשלה שהוא כפוף לה על פי חוק דנה בהעסקתו,
ושגם היום לא טרח לעתור (או לפנות לבית הדין לעבודה) או אפילו להתייצב לדיון בעניינו -
והעסקנים טוענים בשם רונן בר הכושל על פרוצדורה?
עד כמה אתם חושבים שכולנו מטומטמים?!
העסקנים הפוליטיים עם הגלימה אשכרה מעזים לדבר על פרוצדורה של שימוע - כאילו היינו בהחלפת מנהל קופה ביוחננוף - מול ראש משטרה חשאית שפאקינג לא הגיע לישיבה שבה נדונה סוגיית סיום העסקתו.
הרי על מה הדיון המופרך הזה?
על האיש שבליל השישי באוקטובר לא ספר את ראש הממשלה ולא יידע אותו,
שבשנה וחצי מאז תידרך והדליף ללא סוף בכל פינה נגד הממשלה שמינתה אותה, שסירב להגיע לישיבה שבה הממשלה שהוא כפוף לה על פי חוק דנה בהעסקתו,
ושגם היום לא טרח לעתור (או לפנות לבית הדין לעבודה) או אפילו להתייצב לדיון בעניינו -
והעסקנים טוענים בשם רונן בר הכושל על פרוצדורה?
עד כמה אתם חושבים שכולנו מטומטמים?!
להקשיב לדיון הזה זו חוויה נפשית לא פשוטה למי שמכבד את עולם המשפט ואת היסודות המרכזיים שלו.
בעולם של היסודות המשפטיים הכי קרדינליים, גם קלף 'השימוע' או זכות הטיעון - כאילו היינו בדיון על אחמש בסלקום - בטל מאליו בנסיבות שלפנינו.
כי בואו נניח שאנחנו לא מדינה במלחמה אלא אסופת לבלרים ופקידים. מין שלטון מגה-בירוקרטי בו גם במקרה של פקיד כושל שכל הממשלה שנהנית מאמונה של הכנסת סבורה שצריך להחליפו - עדיין חייבים לערוך לו דיון מקיף ולאפשר לו להציג מסמכים או להתייעץ עם עורכי דין או וואטאבר.
נניח.
הרי ברגע שאותו פקיד נמנע מהדיון הבסיסי שהוזמן אליו בו עלו הטענות נגדו - הוא ממילא מנוע מלהעלות טיעונים כאלו.
אם לא אפשרת לפורום המחליט להתחיל לשמוע את הטענות שלך - איך אתה יכול לטעון על כך שלא יכלת למצות אותן עד תום?
כי בואו נניח שאנחנו לא מדינה במלחמה אלא אסופת לבלרים ופקידים. מין שלטון מגה-בירוקרטי בו גם במקרה של פקיד כושל שכל הממשלה שנהנית מאמונה של הכנסת סבורה שצריך להחליפו - עדיין חייבים לערוך לו דיון מקיף ולאפשר לו להציג מסמכים או להתייעץ עם עורכי דין או וואטאבר.
נניח.
הרי ברגע שאותו פקיד נמנע מהדיון הבסיסי שהוזמן אליו בו עלו הטענות נגדו - הוא ממילא מנוע מלהעלות טיעונים כאלו.
אם לא אפשרת לפורום המחליט להתחיל לשמוע את הטענות שלך - איך אתה יכול לטעון על כך שלא יכלת למצות אותן עד תום?
אין ספק -
בניגוד לממשלה שאולי לא דקדקה אחרי קוצו של יוד -
זו פרוצדורה מדהימה, מסודרת ונטולת פגמים מצד בית המשפט.
יושב בנאדם, מחליט לא לעתור, נהנה ממעמדו כמשיב, משאיר את הפתח לשמונה עתירות שמבוססות על ציוצים כתבות וספקולציות -
ואז הוא מבשר באמצעות צד שלישי שאולי יואיל בטובו להגיע כמומחה-יודע-כל ולענות בדלתיים סגורות על שאלות.
וישאל השואל שאינו מטומטם גמור:
אם בלב הדיון עומד שיח כל כך אינטימי ורגיש עד שהוא חייב להתנהל בדלתיים סגורות, אז מה הקשר לכל העותרים ולפמפלטים שהם חיברו עוד לפני קבלת ההחלטה בממשלה?
ויותר מכך, אם מדובר במידע בטחוני כל כך רגיש וחשאי ובטחוני עד שכל-כולו צריך להתקיים בדלתיים סגורות, באיזה עולם ערכאה שיפוטית יכולה לדרוס פה את פעילות הממשלה? למה זה שפיט? איך זה יעיל לכפות קשר כל כך אינטימי הדוק ורגיש?
בניגוד לממשלה שאולי לא דקדקה אחרי קוצו של יוד -
זו פרוצדורה מדהימה, מסודרת ונטולת פגמים מצד בית המשפט.
יושב בנאדם, מחליט לא לעתור, נהנה ממעמדו כמשיב, משאיר את הפתח לשמונה עתירות שמבוססות על ציוצים כתבות וספקולציות -
ואז הוא מבשר באמצעות צד שלישי שאולי יואיל בטובו להגיע כמומחה-יודע-כל ולענות בדלתיים סגורות על שאלות.
וישאל השואל שאינו מטומטם גמור:
אם בלב הדיון עומד שיח כל כך אינטימי ורגיש עד שהוא חייב להתנהל בדלתיים סגורות, אז מה הקשר לכל העותרים ולפמפלטים שהם חיברו עוד לפני קבלת ההחלטה בממשלה?
ויותר מכך, אם מדובר במידע בטחוני כל כך רגיש וחשאי ובטחוני עד שכל-כולו צריך להתקיים בדלתיים סגורות, באיזה עולם ערכאה שיפוטית יכולה לדרוס פה את פעילות הממשלה? למה זה שפיט? איך זה יעיל לכפות קשר כל כך אינטימי הדוק ורגיש?
ועוד נקודה בסיסית שצריך להזכיר: תוצאות הקרקס הפוליטי שאנחנו רואים באולם ג' הוכתבו על ידי הפוליטיקאי עמית כבר בקביעת ההרכב.
ברגע שהפוליטיקאי עמית בחר בכוונת מכוון שהפרשה ההו-כה-חמורה-ותקדימית-שתשליך-על-כל-השירות-הציבורי (כך, כטענת היועמשית) הכתיב את הרכב השלושה (עם ברק ארז וסולברג) הוא כבר יכול לעשות מה שהוא רוצה.
רוב אוטומטי וכוח מוחלט לעצב את הדיון ואת תוצאותיו.
הכי גרוע שיכול לקרות - דעת מיעוט מנומסת וומליצית של נעם סולברג.
כי בעצם,
למה להסתכן עם הרכב של חמישה ולהוסיף את מינץ ואפילו יוסף אלרון שלא עשוי מהחומר השיפוטי של שופטי עליון ולא מתקפל בפני כל גרעפס של עמית?
דפנה ואיציק ינהלו לנו את המדינה.
בלי אלרון, בלי מינץ, בלי אבות שכולים שצועקים, בלי קהל בדיון, בלי כל הבבונים והנודניקים שבחרו בממשלה הזו, עם יועצת בניגוד ענינים בעצמה ועם עוד שמונה עותרים לא-קשורים-לכלום שיעזרו לנו לייצר פסאודה של הליך משפטי.
ברגע שהפוליטיקאי עמית בחר בכוונת מכוון שהפרשה ההו-כה-חמורה-ותקדימית-שתשליך-על-כל-השירות-הציבורי (כך, כטענת היועמשית) הכתיב את הרכב השלושה (עם ברק ארז וסולברג) הוא כבר יכול לעשות מה שהוא רוצה.
רוב אוטומטי וכוח מוחלט לעצב את הדיון ואת תוצאותיו.
הכי גרוע שיכול לקרות - דעת מיעוט מנומסת וומליצית של נעם סולברג.
כי בעצם,
למה להסתכן עם הרכב של חמישה ולהוסיף את מינץ ואפילו יוסף אלרון שלא עשוי מהחומר השיפוטי של שופטי עליון ולא מתקפל בפני כל גרעפס של עמית?
דפנה ואיציק ינהלו לנו את המדינה.
בלי אלרון, בלי מינץ, בלי אבות שכולים שצועקים, בלי קהל בדיון, בלי כל הבבונים והנודניקים שבחרו בממשלה הזו, עם יועצת בניגוד ענינים בעצמה ועם עוד שמונה עותרים לא-קשורים-לכלום שיעזרו לנו לייצר פסאודה של הליך משפטי.
ועוד נקודה עקרונית, אם משחקים בתאטרון ה'משפט המנהלי'.
נשים בצד את הפרשנות המופרכת של מיארה על כך שצריך לחזור לועדת גרוניס. היא מופרכת -ונובעת מהטיות פוליטיות וניגודי ענינים - אבל זו משפטנות טרחנית ולא נכנס אליה.
אבל מה שהרבה יותר ברור זה שכל הטענה הזו מתבססת לא על חוק ולא על תקנות אלא על החלטת ממשלה.
המשמעות פשוטה מאד. הפה שאסר הוא גם הפה שהתיר.
במלים אחרות:
גם אם הפרשנות היתה נכונה, זכותה של הממשלה לשנות החלטות ממשלה מן העבר, וכך בדיוק היא עשתה.
נשים בצד את הפרשנות המופרכת של מיארה על כך שצריך לחזור לועדת גרוניס. היא מופרכת -ונובעת מהטיות פוליטיות וניגודי ענינים - אבל זו משפטנות טרחנית ולא נכנס אליה.
אבל מה שהרבה יותר ברור זה שכל הטענה הזו מתבססת לא על חוק ולא על תקנות אלא על החלטת ממשלה.
המשמעות פשוטה מאד. הפה שאסר הוא גם הפה שהתיר.
במלים אחרות:
גם אם הפרשנות היתה נכונה, זכותה של הממשלה לשנות החלטות ממשלה מן העבר, וכך בדיוק היא עשתה.
ובכן, במרכז ענייננו סיפור אהבה פלסטיני אינטר גלקטי שאיכשהו שוב נגמר בכספי המיסים שלכם.
הבעל היה תושב קבע וברנש מפוקפק ממזרח ירושלים, האמא פלסטינית ושוהה שלא כחוק במדינת ישראל כ-25 שנה, בקשה לאיחוד המשפחות הוגשה בעבר אך נדחתה בגלל חשש לסכנה בטחונית.
לאחר שהבקשה נדחתה (וכשהמשפחה כמובן בארץ) גם הבן התברר כמחבל וכיום הוא כבר יושב בכלא בשל עבירות בטחוניות.
נו, מה כבר יכול להשתבש?
ובכן, לא אלמן ישראל.
אחרי כמעט 20 שנה ששהתה שלא כחוק בישראל ואחרי שבעלה מת האמא העבריינית הגישה בקשה נוספת לועדה המקצועית המייעצת למתן מעמדים הומניטריים. הפעם עם טענות לאלימות הבעל (שמת כבר) – בלי להציג כמעט שום ראיה או אפילו תמונה, דוח רפואי, עדות חיצונית או תלונה למשטרה -
אלא רק דיווח לקוני של פקיד רווחה שחובר לפני הגשת הבקשה (ואחרי מות הבעל!).
מה הקשר של אלימות של בעל שמת כבר לכך שבקשה שכבר הוגשה נדחתה בגלל חשש לסכנה בטחונית בשל האיחוד?
ובכן, אולי תבינו בהמשך (ספויילר: לא תבינו)
כי אז, חברים, נכנסו טחנות הצדק המפוארות והתאבדותיות של מדינת ישראל לטחון.
הבעל היה תושב קבע וברנש מפוקפק ממזרח ירושלים, האמא פלסטינית ושוהה שלא כחוק במדינת ישראל כ-25 שנה, בקשה לאיחוד המשפחות הוגשה בעבר אך נדחתה בגלל חשש לסכנה בטחונית.
לאחר שהבקשה נדחתה (וכשהמשפחה כמובן בארץ) גם הבן התברר כמחבל וכיום הוא כבר יושב בכלא בשל עבירות בטחוניות.
נו, מה כבר יכול להשתבש?
ובכן, לא אלמן ישראל.
אחרי כמעט 20 שנה ששהתה שלא כחוק בישראל ואחרי שבעלה מת האמא העבריינית הגישה בקשה נוספת לועדה המקצועית המייעצת למתן מעמדים הומניטריים. הפעם עם טענות לאלימות הבעל (שמת כבר) – בלי להציג כמעט שום ראיה או אפילו תמונה, דוח רפואי, עדות חיצונית או תלונה למשטרה -
אלא רק דיווח לקוני של פקיד רווחה שחובר לפני הגשת הבקשה (ואחרי מות הבעל!).
מה הקשר של אלימות של בעל שמת כבר לכך שבקשה שכבר הוגשה נדחתה בגלל חשש לסכנה בטחונית בשל האיחוד?
ובכן, אולי תבינו בהמשך (ספויילר: לא תבינו)
כי אז, חברים, נכנסו טחנות הצדק המפוארות והתאבדותיות של מדינת ישראל לטחון.