‏האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM

עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט.

דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך"

קטע מוקלט - ‎@OfirAkunis
"הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור."

דוד בן בסט: "דעתך?"

ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"?
"הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון.
אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון.
השאלה היא, איזה רפורמה.
אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור.
אני מקווה שהיא לא תחזור, למה?

כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה".

כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים?
אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!"

ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור.

אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..."

דוד בן בסט: "גם אתה"

ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

״וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל״

כל מהותו של חג החנוכה הוא להלל ולשבח. במשך כל תפילת הדלקת הנרות, אנו מודים לבורא עולם על הניסים והנפלאות שנעשו לעמנו ועל חוזק ידם של המכבים. את חג החנוכה הזה, אנו חוגגים בצל לחימה שגובה עמה קורבנות רבים מהעם שלנו. תחושות האבל והאובדן הגדול שיש בתוכנו, משולבות יחדיו עם חגיגות הניצחון על האויב וחיזוק המורל הלאומי. המכבים הלוחמים של ימינו, באומץ לב ובגבורה, מגנים על מדינת ישראל אשר מהווה נס גלוי בפני עצמו.

אתמול, הדלקתי את הנר הראשון של חנוכה יחד עם רבני ותלמידי ישיבת שעלבים שבעיר שדרות המפונה. חלקם איבדו חברים טובים במהלך הלחימה וחלק ממשפחותיהם נמצאים ברגעים אלו בשדה הקרב ומגנים על כולנו. ובכל זאת, היה מרגש לראות כיצד למרות הקושי הרב בו הם שרויים בימים האלו, הם בחרו להתאחד סביב חג החנוכה ולהודות על הקיים. בירכתי אותם, ואת כל עם ישראל, שבזכות ניסי חג החנוכה נצא מאפלה לאורה ומשעבוד - לאור גדול.

עם ישראל הוא אור לכל המבקשים לכלותינו. אור מספיק גדול, כדי להסיר כל חשכה ולגרש כל אויב. בימים אלו, אני מחזק את חיילי צבא הגנה לישראל העומדים על משמר ארצינו ונושא תפילה שירבו הניסים על עמנו בברכת: ״שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם, בַּזְּמַן הַזֶּה״

עם ישראל חי,
חג חנוכה שמח 🕎

יש אנשים, אנשי האתמול, שממשיכים להסית, ללכלך ולנהל פוליטיקה זולה גם בעת לחימה.

הבוקר, ראיתי כותרת ובה נאמר ש-8% מהמועמדים בבחירות המוניציפאליות בארץ מגויסים. מקרב מועמדי מפלגת הציונות הדתית - 62% מגויסים.

זה לא מפריע למסיתים להשקיע סכומי עתק בזמן מלחמה בשלט עם הכיתוב ״קואליציית המשתמטים״.

לסחורת השנאה הזו אין קונים. רק סוכנים שממשיכים להפיץ את אותן סיסמאות עבשות.

אתמול, בוועדה לביטחון לאומי אמרתי שנשקים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים. מה שהורג, הוא האדם האוחז בנשק. כלומר, השאלה האמיתית היא לא האם נותנים נשקים, אלא למי נותנים אותם.

האקדחים והרובים שהיו ב-07.10 בידיים של אזרחים שומרי חוק, הצילו מאות אנשים. לכן, אל לנו להפוך את החריג למציאות.

אין למדינה שום זכות מוסרית למנוע מהאדם את הזכות הבסיסית להגנה על עצמו או על חיי משפחתו.

״הרבה אנשים אומרים שהם רוצים להצליח, אבל לא כולם מוכנים לשלם את המחיר שצריך כדי להצליח״

המשפט הזה, שהיה כל כך מזוהה עם גיבור ישראל סמ״ר עמית בונצל הי״ד, נתלה בכניסה לשבעה בבית משפחתו וקיבל משמעות חזקה פי כמה לאחר מותו. עמית ז״ל, היה לוחם וסמל מחלקה ביחידת הצנחנים ונפל בעת לחימה במהלך הקרבות בעזה.

אתמול, פגשתי את איציק ונועה בונצל, הוריו של עמית ז״ל. כשרואים את הבית בו גדל עמית ואת ההורים שחינכו וגידלו אותו כל השנים על אהבת הארץ, אפשר להבין את המקום ממנו שאב את הכוחות להילחם בגבורה ובעוז באויב. את העוצמות והחוזק שקיימים בהם, קשה להעביר במילים. אביו, סיפר לי על האדם שהוא היה - לוחם מסור למדינה ולהגנה על המולדת, אדם עם לב רחב שתמיד שם את האחר לפניו.

באמצעות כישרון הכתיבה יוצא דופן שלו, כתב עמית מאמרים רבים למגירה על נושא המנהיגות ומהו אופיו של מנהיג אמיתי. אביו, שיתף כי במהלך שירותו עמית דאג שקודם כל החיילים שהוא פיקד עליהם יאכלו, ורק לאחר מכן חשב על עצמו. לפני צאתו לקרב האחרון, אמר: ״אבא אל תכעס עליי, חתמתי על כרטיס אדי, תתרמו כמה שיותר איברים לחיילים פצועים״. כזה היה עמית, בעל אופי של מנהיג אמיתי גם בחייו וגם במותו. בדיוק כזה, שכתב עליו במאמריו.

יהי זכרו של עמית ושל כל חללי צבא הגנה לישראל ברוך.

רובנו, קואליציה ואופוזיציה, עושים מאמצים רבים לנהל את הבית הזה למרות המחלוקות, בדיונים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, ללא חילופי האשמות.

אני קורא לבית המשפט העליון - לא הכל חייב להיות מוחלט עכשיו, אל תעוררו מריבות שלא לצורך, יש מספיק על מה לדון ועל מה להתווכח בנוגע ללחימה - אל תפלגו את העם בזמן הלחימה.

הכתבת של הערוץ הבריטי ITV NEWS שאלה אותי על כמות חיי האזרחים בעזה שאנחנו מוכנים להקריב במרדף אחר חמאס.

עניתי לה, שלמען ביטחון מדינת ישראל וביטחון העולם כולו, ישנה חשיבות עליונה לכך שארגון הטרור חמאס יושמד. עוד אמרתי, שאם הדבר לגיטימי כשכל מדינה אחרת עושה זאת בעוד שישראל מאיזו שהיא סיבה לא מקבלת את הלגיטימיות לכך, זה לא ״החוק הבינלאומי״, זאת לא ״הפוליטיקה״ - זאת אנטישמיות לשמה.

היום בוועדה לביקורת המדינה שיקפתי את הצורך של אזרחים רבים במדינת ישראל ברישיון נשק. הזכות הבסיסית של כל אדם היא היכולת להגן על עצמו. חובתנו כמדינה, בייחוד בעת הזו, לספק לאזרח שומר חוק את האפשרות לכך מבלי להתפשר ואף לו לרגע על הבדיקות ההכרחיות למתן נשק.

חיזקתי את ידיהם של כל העוסקים בדבר וביקשתי שיעשו את מירב המאמצים להכשיר כמה שיותר אנשים למתן רישיונות נשק. אין פשרות בעניין ביטחון, לכל אזרח ישראלי שומר חוק מגיעה הזכות להחזיק נשק ולהגן בכך גם על חייו וגם על חיי אזרחים רבים.

היום, התכנסה לראשונה ועדת המשנה בראשותי לדיון חסוי הנוגע בבחינת פעולות הממשלה לשם יצירת מסגרת משפטית מתאימה להחזקתם ולהעמדתם לדין של מחבלי החמאס שהשתתפו בהתקפה על ישראל ב-07.10.

נושא העמדתם לדין של מחבלי הנוחבה הוא נושא חשוב מאוד. העיסוק בו, נעשה בזמן שהלחימה עודנה מתנהלת. מתוקף היותו נושא רגיש, הדיון בועדת המשנה שהוקמה לנושא זה נערך בדלתיים סגורות. חברי הכנסת מכל המפלגות, גם בזמן מלחמה, חייבים לפקח על עבודת הממשלה ולהציג את האמירות הערכיות שלהם בנושא חשוב זה.

אני מברך את שר המשפטים ואת היועצת המשפטית לממשלה על שהגיעו לדיון ותרמו רבות לבירור הסוגיה. אנחנו בכנסת, נמשיך לפעול באחריות ובזהירות הנושא קריטי ורגיש זה.

בכל הנוגע ליעדי המלחמה יש תמימות דעים והסכמה מלאה. את היעדים הללו אני שומע גם מפי נציגי משפחות שכולות מפורום ״הגבורה״ שהגיעו אליי לועדה, מפיהם של חיילים היוצאים מהלחימה בעזה ומהאנשים שאני פוגש לצערי גם בניחומי האבלים. מכולם עולה אותה המנגינה - להמשיך בכל הכוח ולא לעצור עד הגשמת מטרות הלחימה. כולנו יחד, נמשיך עד הרגע שנוכל להגיד בפה מלא לתושבי העוטף ולכל אזרחי מדינת ישראל שהאיום הוכרע.

בימים אלו אנו רואים את הציבור כולו תורם, מתנדב ומשרת. יש אנשים לצערי, שעדיין ממשיכים גם בתוך תקופת האחדות לנסות לפלג ביננו. אין קונים לסחורה הזאת. הציבורים השונים, הכיפות השקופות, הציבור החילוני, הכיפות הסרוגות, הציבור החרדי שמתגייס ונרתם גם בארגוני התנדבות כדוגמת זק״א, הציונות הדתית שהוא ציבור שתורם ונמצא בחזית המאבק - כולם כולל כולם, ביחד, מגוייסים לאותה המטרה🇮🇱

פתחתי אתמול את ועדת החוקה עם דבריו החשובים של חגי לובר, אביו של יהונתן לובר הי״ד. הוא ביקש שליום אחד לעילוי נשמתו נתעסק בעיקר ונישאר מאוחדים.

זוהי איננה רק צוואתו של יהונתן ז״ל, אלא של הנופלים כולם. עלינו ליישם אותה לא רק ליום אחד, להיות מאוחדים עד הניצחון.

כוחנו באחדותנו, כך תמיד היה וכך יהיה לעד🇮🇱

*יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן בתגובה לחשיפתו של עמית סגל על הדלפת פסק הדין של בג״ץ הנוגע לביטול עילת הסבירות:*

״בימים אלה, כשחבריי ואני בכנסת מעבירים את כל החוקים בהסכמות ובקונצנזוס כדי לשמר את אחדות העם ואחדות הכוחות הלוחמים, מתן פסק דין תקדימי המשנה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל על חודו של קול הוא מעשה חסר אחריות לאומית.

אני קורא לבית המשפט העליון ולשופטיו להתעשת ולהתחבר לרוח האחדות והאחריות המפעמת בכל שדרות הציבור, ולהימנע מיצירת מחלוקת לא נדרשת בעם.

אני וחבריי נמשיך ונעשה הכל כדי לוודא שלקחי ה-7/10 יופנמו ושהשינויים הנדרשים וההכרחיים במערכות השלטון כולן ובמערכת המשפט, יתבצעו על ידי נבחרי העם, בהסכמות רחבות, כיאה למדינה דמוקרטית״.

הגעתי היום לבית הכלא איילון כמבקר רשמי. התפקיד של חברי הכנסת ושל יו”ר וועדת החוקה בפרט, הוא לפקח על עבודת השלטון. העמידה על תנאי וזכויות האסירים חשובה לזהותה של מדינת ישראל. הנושא השני הוא עמידה על תנאי העצורים המנהליים מיהודה ושומרון שעצם החזקתם במעצר מנהלי גורמת בעיניי לפגיעה קשה בזכויותיהם בעניינם. על המערכת להקפיד במיוחד על צמצום הפגיעה בהם.