הגעתי הערב לפגוש את תושבי קריית שמונה שפונו ומתאכסנים כעת במלון ענבל בירושלים.

שמעתי מהם שלמרות הקושי והאתגרים, הם רוצים לתת גיבוי ללוחמינו האמיצים, והם יחכו כמה שצריך, עד לניצחון והחזרת הביטחון בגבול הצפון.

איזה עם חזק ונפלא יש לנו.
עם של אריות.

יחד ננצח🇮🇱

חוק המאבק בטרור נכנס היום לספר החוקים בהסכמת קואליציה ואופוזיציה.
חברי הכנס מחד״ש-תע״ל ורע״מ ניסו לטעון שיש אכיפה עודפת, ושמגישים יותר מדי כתבי אישום כנגד מסיתים לטרור.
עניתי להם בשתי מילים: "עכרימה סברי".

צפו בדברים שאמרתי במליאת הכנסת:

https://www.youtube.com/watch?v=dJiRNf_CpaA

במענה לפנייתי ביטוח לאומי מודיע הערב שמשרד הביטחון הקים קרן סיוע ותגמול עבור חיילים בשירות מילואים במלחמה שתתן מענה גם למשרתי המילואים שעובדים בחו"ל.

הקרן תתן מענה בין היתר גם למשרתי המילואים שעובדים בחו"ל, וכי הנחיות נוספות יפורסמו בשבוע הקרוב.

כמו כן הודיע הביטוח לאומי כי הוא פנה לצה"ל על מנת לקבל רשימה של תושבי חו"ל להם אין חשבון בנק בישראל על מנת להעביר את תגמולי המילואים לחשבונות הבנק של המשרתים בחו"ל.

משרתי מילואים רבים הגיעו מכל רחבי העולם לסייע לעם ישראל במלחמה כנגד הקמים עלינו לכלותינו.
כעת מדינת ישראל והביטוח הלאומי ישוו את זכויותיהם למשרתים הישראלים, וכך ראוי שיהיה. אמשיך לעקוב.

מברך על הודעת הסניגוריה הציבורית כי לא תייצג את מחבלי החמאס בהליכים הפליליים המתנהלים נגדם בישראל.
כבר מתחילת מלחמת חרבות ברזל, באינספור דיוני וועדת החוקה ומחוצה לה, שבתי על עמדתי העקרונית לפיה המשפט הפלילי אינו הכלי המתאים להתמודד עם טרור בכלל ועם מעשי הזוועה שביצע החמאס בפרט.

יש להקים תשתית חדשה שמותאמת להתמודדות עם מרצחים שפלים שבצעו פשעים נגד האנושות, אונס וטבח ברברי שהדין הפלילי כלל לא מסוגל להכיל.

בוודאי שהדעת אינה סובלת מציאות שבה הסניגוריה הציבורית תעניק משירותיה לאותם מפלצות שנלכדו בחיים.

כידוע במדינת ישראל אין עורף, אבל במלחמה הזאת הדרום הוא קצה החזית.

אתמול ירדתי לבקר את האנשים שבזכותם הדרום עומד איתן מול מתקפת אויב - עובדי החמ״לים, ראשי רשויות, ותושבים.

פגשתי את תומר גלאם, ראש עיר של אשקלון בחמ״ל העיר, שמהיום הראשון של המלחמה עושה הכל כדי לדאוג לתושבי העיר. תומר סיפר על אתגרים שאיתם מתמודדת העיר במלחמה הזאת, ועל הסיוע שהעיר זקוקה לו

קפצתי לביקור בחמ״ל של שדות הנגב, שמאוייש על ידי מתנדבים גיבורים ושמספר אלפי מנות של אוכל לחיילים ומפוני הדרום.

שוחחתי גם עם ראש מועצה של שדות נגב תמיר עידאן, שסיפר לי על היום השחור של שמחת תורה, שלוחמי כיתות הכוננות שלו ספגו ובלמו את התקיפה של המחבלים באותו יום.

בסוף הביקור באתי לחזק גם עם ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר, שהקים מערכת הגנה של עיר למופת, שבזכותה לא פרץ מחבל אחד לעיר באותו יום נורא.

אין לנו מדינה בלי הדרום, וביחד ננצח - צפון, מרכז ודרום!🇮🇱

תושבי עוטף ישראל בדרום הולכים לקבל עוד מליון שקל.

מעדכן שבשבוע הבא, החל מ- 15/11 קרן הסיוע של משרד הביטחון תיתן מענה למתגייסים למילואים שמרכז חייהם לא בארץ.

את המענה לפניותיי בנושא קיבלתי היום בדיון על הגדלת התשלום המינימלי למשרתי המילואים, בוועדת העבודה והרווחה.

יישר כח ליו"ר הוועדה, לביטוח הלאומי ולמשרד הביטחון על ההתגייסות לנושא.

צפו:

https://www.youtube.com/watch?v=wgAlK57ZFAk

המראיינת בערוץ הכנסת שאלה אותי לגבי "אלימות מתנחלים" ביהודה ושומרון. בתגובה הקראתי לה רשימה חלקית של "פיגועי פלסטינים" שאף אחד לא מדבר עליהם מפרק זמן של-24 שעות.

צבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל חייבים להילחם בטרור, ולא במושג הדמיוני והמומצא "אלימות מתנחלים".

צפו בדברים:

https://www.youtube.com/watch?v=1WfR3nJBhss

החלטת בית המשפט העליון מהיום שמשמעותה הרחבה של חוק השבות כך שיחול גם על אלמן או אלמנה של נכדים יהודים שלא עלו ארצה היא טעות קשה.

גם לגופה, אבל בעיקר בעיתוי שלה.

זה לא הזמן להוציא החלטות שנויות במחלוקת, על חודו של קול בנושאי ליבה של זהותה היהודית של המדינה.

בזמן שכל העם ונבחרי הציבור יוצאים מגדרם כדי לצמצם מחלוקות ולהימנע מעיסוק בנושאים רגישים, היה מקום לצפות שגם בית המשפט העליון יימנע מהחלטות שיעוררו תחושות קשות בקרב ציבור גדול ומשמעותי, ובקרב לוחמים שברגעים אלה ממש מוסרים את נפשם למען מה שמאחד בינינו.

המשימה של כלל מדינת ישראל חייבת להיות אחדות וניצחון.

מצער ומאכזב ששופטי בית המשפט העליון לא התעלו לגודל השעה.

הבוקר הצבענו בוועדת החוקה על הצעת חוק העוסקת באסירים הביטחוניים המוחזקים בידי השב"ס, זאת בהסכמה מלאה קואליציה ואופוזיציה המשקפת את המאמץ המרוכז של החברה הישראלית כולה לטובת מטרות המבצע, השבת החטופים כולם וחיסול החמאס.

ישבו כאן השבוע בוועדה נציגי משפחות החטופים ודרשו ממני, בצדק מוחלט, לעשות שימוש בכל כלי שבידי ולהפעיל כל אמצעי לחץ, כדי לוודא שמדינת ישראל עושה הכל למען שחרור כלל החטופים.

אני לא רואה כיצד הכנסת דלק וסיוע הומניטארי לחמאס שבימים אלה ממש ממשיך בלוחמה הפסיכולוגית ובהתעללות במשפחות החטופים, ודרכם בחברה הישראלית כולה, מקרבת אותנו ליום בו ישוחררו כלל החטופים, ואני אדרוש הסברים בעניין זה.

https://www.youtube.com/watch?v=yobR27OjZSs

דגל שחור מתנוסס מעל פסק דין שנותן אישור להפגנת תמיכה באויב ובמעשיו בעת מלחמה.

הזדהות עם האויב היא עבירה לפי החוק למלחמה בטרור.
הפגנה למען החמאס בתל אביב = טרור.

חלק משופטי בית המשפט עודם תקועים בגישת העבר השגויה שמרבית העולם החופשי התקדם ממנה לאחר ה-7.10.

מצער מאוד שמשטרת ישראל "התנדבה" להכשיר עבור בית המשפט את ההפגנה הזו, ונתנה את הסכמתה לקיום הפגנת טרור בתל אביב. הפגנה שלא הייתה מקבלת אישור בגרמניה או במדינות אירופה אחרות. שם כבר הבינו והגיע הזמן שגם אנחנו נבין.

טרור איננו חופש ביטוי!

אני קורא לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להורות למשטרה לחזור בה מ"ההסכמה" הזו ולמנוע את קיום הפגנת הטרור של חד"ש בתל אביב.

‏בהפטרה שנקרא השבת:
"כה אמר ה' צבאות:
הֵמָּה יִבְנוּ ואני אהרוס, וקראו להם גבול רִשְׁעָה, והעם אשר זָעַם ה' עד עולם.

ועיניכם תראינה ואתם תאמרו:
יִגְדַּל ה' מֵעַל לגבול ישראל."

שבת שלום לחיילי צה"ל הגיבורים,
ההורסים בשעות אלה את גבול הרשעה, ומשיבים את הבנים האובדים לגבול ישראל.

בן משפחה שלי חטוף בעזה. אני שותף מלא לקריאה להשבת כל החטופים המוחזקים בידי מרצחי החמאס.
הבוקר אמרתי לנציגי משפחות החטופים שהגיעו להשמיע קולם בוועדת החוקה כי חשוב שנזכור שאנו יכולים להתווכח על הדרך אך איננו חלוקים כלל על הצורך בהשבת כל החטופים כולם.

הפגנות לתמיכה בטרור המתקיימות ברחובה של עיר בזמן מלחמה הן שערוריה.
לנו כציבור לא ידוע מי אחראי להתקיימותן.

בית המשפט טוען שההפגנות הן בהסכמת המשטרה; המשטרה טוענת שההסכמה נכפתה עליה על ידי הפרקליטות.
לא ניתן לקבל מציאות של סמכות ללא אחריות במערכת המשפט.
בכוונתי לבדוק את הנושא לעומק בדיון מיוחד שאכנס בוועדת החוקה.

צפו בראיון לערוץ הכנסת:

https://www.youtube.com/watch?v=clXLXwQm2eA&t=2s

מפלגת הציונות הדתית:

ככל שהפרסומים לגבי עסקת החטופים שתובא לממשלה היום נכונים, העסקה המוצעת רעה ואסור להסכים לה.
רעה לביטחון ישראל, רעה לחטופים ורעה לחיילי צה"ל.

אנחנו רוצים לראות את כל החטופים בבית בריאים ושלמים וליבנו עם משפחותיהם. ודווקא בגלל זה מדובר בעסקה שאסור להסכים לה.

הלחץ הצבאי על החמאס עובד ולכן החמאס ויחיא סינוואר מציעים כעת עסקה כזו. חמאס נואש לימי הפוגה כדי להתארגן להמשך הלחימה תוך עריכת מניפולציות חוזרות ונשנות עם יתר החטופים, ועל כן צריך להמשיך את הלחץ ולוודא שכל החטופים משוחררים.

אנו מעמידים אל מול פנינו את החטופים הנותרים, ובהם חיילי וחיילות צה"ל שהעסקה תפקיר אותם לפרק זמן בלתי ידוע, תעלה את "מחירם" ותיתן לחמאס את האפשרות להתארגן להסתרתם ולעמידה ממושכת יותר במתקפות צה"ל.

אנו מעמידים אל מול פנינו את חיילי צה"ל שבימי הפסקת האש יהיו חשופים למתקפות ולאיומי חטיפה ורצח, עם יכולת תגובה מוגבלת, וסיכון חיים מוגדל עם חידוש הלחימה לאחר שחמאס התארגן מחדש.

אנו מעמידים אל מול פנינו את תושבי העוטף שהאיום שפגע בהם ומאיים להמשיך לפגוע בהם ייוותר על כנו ויתבסס בימי הפסקת האש.

אנו מעמידים אל מול פנינו את האזרחים והחיילים שיירצחו וייחטפו בעתיד, בישראל ובמדינות אחרות בעולם, הן על ידי המשוחררים בעסקה, והן במטרה להפעיל לחץ נוסף על ישראל.

הדרך היחידה להשבת כל החטופים היא דרך המשך הפעלת הלחץ הצבאי הבלתי פוסק על החמאס עד להכרעה מוחלטת.

הציונות הדתית תעמוד כמו חומה בצורה על המשך המלחמה עד להשמדה מוחלטת של חמאס, החזרת החטופים כולם והסרת האיום הנשקף מרצועת עזה לעבר אזרחי ישראל.

הקונספציה השגויה של מדינת ישראל בנושא החטופים והשבויים מובילה אותנו פעם אחר פעם למציאות בה העסקה הטובה ביותר שניתן להשיג היא עסקה רעה, עתירת סיכונים ופגמים.

העסקה שאושרה אמש בממשלה היא העסקה הטובה ביותר שמדינת ישראל יודעת להשיג היום.

ובכל זאת, ואולי דווקא בשל כך, העסקה שאושרה אמש בממשלה היא עסקה רעה, עתירת סיכונים ופגמים, ואני מתנגד לה.

היכולת של שתי האמירות הסותרות האלה להתקיים ביחד נובעת מהקונספציה השגויה של מדינת ישראל בנושא החטופים והשבויים.

כל זמן שלא ניפטר מהתפיסה הזו ימשיכו להיות מונחות על שולחן הממשלה הצעות שהן גרועות ביותר ובאותה עת גם הטובות ביותר שניתן להשיג, והפרדוקס הרע הזה ימשיך ויתקיים.

זה אינו המקום הראוי לדיון ולגיבוש תפיסת ההפעלה של מדינת ישראל בתחום הרגיש של חטופים ושבויים, אולם על ממשלת ישראל לייצר את שינוי התפיסה באופן מיידי, והיא יכולה להיעזר בכך בדו"ח שמגר ובמורשת מבצעי העבר המפוארים של צה"ל. וזאת לפני שתונח על שולחנה העסקה הגרועה הטובה ביותר הבאה חלילה.

ועדיין, משהתקבלה ההחלטה בממשלה ברוב עצום, עלינו להביט באופן פרקטי ומציאותי על שני הצדדים של העסקה.

בראש ובראשונה, כולנו שמחים, מאושרים ומברכים על שחרור החטופים, הילדים והאמהות שישובו לביתם ולמשפחותיהם. והלוואי שנצליח לשחרר במסגרת העסקה את מירב החטופים האפשרי.

אך המשימה המוטלת על כתפי כולנו כעת היא לוודא שאף אחד מהסיכונים הגלומים בעסקה, לא יתממש חלילה. זוהי משימה המוטלת עלינו כעם במלחמה, בלי שום קשר לשאלה אם תמכנו או התנגדנו לעסקה.

והסיכונים לא מעטים:

ראשית, ובאופן כמעט בלתי נמנע, שחרור חלקי של חטופים מגביר את הסכנה לחטופים שנשארים בשבי. הן הסכנה לחייהם ולשלמות גופם והן הסכנה שימי ההתארגנות ישמשו את החמאס לשנות מיקומים או להקשות על סיכויי החילוץ שלהם בעתיד.

שנית, ימי הפסקת האש עלולים להיות מנוצלים חלילה לפגיעה בחיילינו ולנסיונות חטיפה. כולנו זוכרים את בניה שראל, את ליאל גדעוני ואת הדר גולדין זכרונם לברכה. זהו איננו חשש תיאורטי, וצה"ל חייב לוודא שלא יהיו מקרים שכאלה בהפסקת האש שבמסגרת העסקה הנוכחית.

שלישית, ההפוגה עלולה להידרדר לעצירת המומנטום הצבאי של הלחימה ונסיונות סחיטה מצידו של החמאס במטרה להשיג ימי הפוגה נוספים, שעלולים להצטבר לעצירה מוחלטת או כמעט מוחלטת של הפעילות הצבאית בעזה ולפגיעה במטרת העל של המלחמה, השמדת חמאס ופירוז הרצועה. על צה"ל לחדש את התקיפות מיד עם תום הזמן הקצוב עד למימוש 2 מטרות המלחמה במלואן

רביעית, ניצול ימי ההפוגה על ידי החמאס לטובת התעצמות, התחמשות, התארגנות והתמגנות שיגבירו משמעותית את הסיכון לכוחותינו לכשתתחדש הלחימה, ויקשו מאוד על הסרת האיום מעל יישובי העוטף ומדינת ישראל כולה.

חמישית, כניסת התקשורת הזרה בימי הפסקת האש והשקת והעצמת קמפיין המציג את ההרס בעזה ומזמין לחצים בגין "משבר הומניטרי".

שישית, הגברת הלחצים הבינלאומיים להפסקת אש, בין בגלל התקדים של הפסקה יזומה על ידינו, ובין בשל ירידת הלחץ הבינלאומי הנובע ממספרם הגדול של החטופים ומזהותם.

שביעית, השימוש במשוחררי העסקה על ידי חמאס ככלי להתנעת חזיתות נוספות, ביהודה ושומרון, בירושלים ובשאר חלקי הארץ. חגיגות הזדהות או שמחה על שחרור המחבלים עלולות להפוך בקלות לאירועים מתגלגלים. זאת בנוסף לפיגועים שעלולים להתבצע באופן ישיר על ידי המשוחררים, כפי שהתרחש בעבר עם משוחררי עסקאות אחרות.

שמינית, עליית סכנה לחטיפות נוספות בעתיד הקרוב, בכל החזיתות ובחו"ל. בנושא הזה, דווקא העובדה שהעסקה נעשתה על נשים וילדים, ולא התקבע עיקרון ברור וחד שחטיפת ילדים איננה אירוע "משתלם" עבור ארגוני טרור, ואין שום יכולת "לסחור" בהם, עלולה להעמיד בסיכון מוגבר דווקא את האוכלוסיה הזו.

תשיעית, יצירת התקדים של עסקה חלקית, בניגוד לעסקה כוללת, עלולה להזמין סחיטה מתמשכת ומחירים הולכים וגדלים, שתלווה את הלחימה בחזית עזה למשך פרק זמן לא מוגבל. עסקה חלקית מייצרת את הסכנה שה"מחיר" שמדינת ישראל תידרש לשלם בעבור שחרורם של חטופים אחרים יעלה ויטפס, במונחים של ימי הפסקת לחימה או במונחים של שחרור מחבלים או כל צורך אחר שישרת את החמאס במלחמתו בישראל.

והנקודה האחרונה, והחשובה מכולן. כל הסיכונים הללו הם בהנחה שהחמאס לא יפר את תנאי העסקה. לא ישחק ברגשות המשפחות והציבור הישראלי. לא יימנע מלשחרר את החטופים שהתחייב לשחרר. לא יפר את הפסקת האש, בין בעצמו ובין באמצעות ארגוני פרוקסי או ארגונים סוררים. אם החמאס יפר את תנאי העסקה, נשלם את מלוא המחיר אך לא נזכה לראות בשובם של כל החטופים המוסכמים לביתם.

מדינת ישראל על כל זרועותיה הביטחוניות והמדיניות צריכה להתמקד בימים אלו בנטרול הסיכונים כולם.

המחויבות של מדינת ישראל חייבת להישמר לחיסולו המוחלט של החמאס ולהשבת כל החטופים לביתם.

בנוסף לקונספציית "החמאס מורתע" הידועה לשמצה, נהיה חייבים לשבור גם את הקונספציה ארוכת השנים בעניין שבויים ונעדרים ולבסס מחדש את התפיסה הערכית והציונית שליוותה את מדינת ישראל בימי נעוריה. התפיסה שהפכה חטופים ישראלים לנטל עבור המחזיקים בהם, ולא לנכס.

נתפלל כולנו יחד לשובם של כל החטופים לביתם ושיתקיים בנו הפסוק מספר ירמיה

כֹּ֣ה אָמַ֣ר ה' מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם ה' וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן

שמחים על כל חטוף שמשתחרר לחיק משפחתו.

ויש תקוה לאחריתך ושבו מארץ אויב.

חופש הביטוי אינו צ'ק פתוח. אמירה "חופש ביטוי" לא מאפשרת כל אמירה מסיתה וצריך להבדיל בין אמירות שמסייעות לאויב בזמן מלחמה שהן אסורות לבין אמירות ביקורת על השלטון.

כשמדובר בארגוני טרור, גם בארצות הברית, מולדת התיקון הראשון, נקבע שלעתים די בדיבור בכדי להוות סיוע משמעותי לטרור.

‏על פי הפרסומים, שני המחבלים מהבוקר היו כלואים בעבר בקשר לטרור.

אנחנו חייבים להבין שהכלי של המשפט הפלילי פשוט לא מתאים לטרור.

פושע פלילי רגיל עובר שיקום בכלא.

טרוריסט נשאר טרוריסט!
כשהוא מסיים "לרצות את עונשו" העונש שלנו רק מתחיל.

גם בתחום המשפט הפלילי, נדרש שינוי קונספציה.

‏במשפט הפלילי מדברים על אינטרסים שונים שבענישה.

הענישה יכולה להיות גמול, להוות הרתעה, לשמש כלי לשיקום וגם להרחיק את האדם מהחברה.
יש גם הבנה למצוקות ולרקע שעליו גדל הפושע, והתחשבות בקביעת מתחם הענישה.
כל זה טוב ויפה כשמדובר על החריגים בחברה שלי.

כשמדובר באויב, זה לא מעניין!

‏כשמדובר באויב, כל מה שמעניין זה הרתעה וסיכול.

אויב אמור להיות או מת (עדיף) או בכלא עד יומו האחרון, במינימום האפשרי של התנאים.

הנושא הזה עולה שוב ושוב בדיוני וועדת החוקה, ולא נניח לו עד שנמצא את הדרך החקיקתית והמשפטית לשינוי התפיסה היסודי והכל כך נדרש, לישראל ולעולם.