ומי שרוצה לעיין בעצמו בפסק הדין...

וזה הטקסט של עו"ד דוד פטר, לאלה שלא רוצים להיכנס לטוויטר:

יאללה נתחיל.
פסק הדין דוחה את העתירה על בסיס כמה הנמקות:
א. העתירה הייתה מוקדמת כי היא הוגשה לפני החלטת יועמ"ש בנושא. אלא שהיועמ"ש דחה את החלטתו במכוון. היועמ"ש רצה להגיע לפרישתה.
אבישי גרינצייג אפילו פיתח כאן תחביב טוויטר לעקוב אחר הזמן שחולף בלי שהיועמ"ש מתקדם בעניין.
לכן פסק הדין מיתמם ושוגה אנליטית בקביעה שהעתירה "מוקדמת".
ב. העתירה מאוחרת והתייתרה כי זילבר סיימה את תפקידה. זוהי פשוט שגיאה משפטית של ממש.
ס' 64 לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע במפורש שניתן להעמיד לדין משמעתי עד שנתיים לאחר סיום התפקיד. לכן בוודאי אינה "תאורטית".
ג. ביהמ"ש מסתמך על "נוהל פרישה" של הנציבות ומציג את הדברים כאילו יש נוהל לפיו בעת פרישה נמחלים לאדם כל עוונותיו. עיון קל בנוהל מראה דברים מפתיעים.
הנוהל מתווה קווים מנחים לשיקולים התביעתיים בתחום המשמעת של הנציבות במקרה של סיום התפקיד.
שם נקבע כי ככלל "במקרה בו הפסקת ההליך לא תפגע בתכלית הדין המשמעתי ובאמון הציבור בשירות המדינה" ניתן במקרה פרישה לשקול מחילה.
בהחלט ניתן לטעון שבמקרה של זילבר היות שהיא כה בכירה בוודאי שיש פגיעה אנושה באמון הציבור ובתכלית הדין המשמעתי אם יעלימו עין. אם בארזים וכו'.
והנה, ממש במקרה, הנוהל קובע במפורש שככל שהפוזיציה של העובד גבוהה יותר כך יש לבצע מחילות שכאלה פחות. עוד נקבע כי שיקול נוסף יהיה הפגיעה בתדמית השירות הציבורי במחילה.
לפיכך כאשר בג"ץ נשען על "נוהל פרישה" הוא עושה טעות משפטית-אנליטית. אין בכוחו של נוהל לעמוד מול חוק שירות המדינה. ובנוסף לה יש גם הטעיה שכן הנוהל אומר דברים הפוכים.
ד. העותרים טענות לניגוד עניינים של היועמ"ש מול זילבר. ברקע יש את ההקלטה של הלפיתה בגרון וכו'. בג"ץ דוחה את הטענה.
פסק הדין מצטט ממקום אחר ואומר: "חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי". למה לא ניתן לומר אותו דבר על רה"מ שהיועמ"ש מבקש למנוע ממנו על בסיס ניגוד עניינים מעורבות במינויים במערכת המשפט.
כל האזרחים שווים בדמוקרטיה המהותית, אך יש כאלה ששווים מהותית.
ה. בג"ץ מנמק שהוא ממעט להתערב באי העמדה לדין. בוודאי בנסיבות התיק שהחלטת הנציבות סבירה לשיטתם.
ובכן אם מבטלים את עילת הסבירות - מעולה.
אבל אם יש עילת סבירות אזי התיק בוודאי מצדיק דיון.
היה כאן כיסתו"ח של הפרת הדין החל על עובדי מדינה ומריחה של הזמן עד פרישתה.

אפילו לשיטת בג"ץ שכנראה פשוט רצו לשים את הסאגה מאחוריהם היה ראוי לפחות לעשות זאת אלגנטית ולא תוך טעויות משפטיות והטעיות של ממש. משהו מעין זה נניח:
"העתידה נדחית בהיעדר עילה חוקית להתערבותנו בהחלטת הגורמים המוסמכים על פי דין".

לשכת עורכי הדין הגישה עתירה נגד השר אמיר אוחנה והחלטתו על החיסונים לאסירים.

לא ברור לי באיזו זכות הלשכה מתערבת בויכוח הפוליטי במדינת ישראל ונוקטת צד.

לא ברור לי באיזו זכות הלשכה מוציאה את הכסף שלי למטרה הזו.

הלשכה לא מייצגת אותי ולא מדברת בשמי.

ובפינת המובן מאליו:
השפל באמון בעליון הוא לא אירוע משמח אבל הוא בהחלט תוצר לוואי טבעי של מהפכת המידע.תוצר ישיר של קרני השמש שחדרו וחשפו מערכות רקובות וסגורות. אחרי שנים של שליטה במידע, חסימתו ושיבושו, הרשתות החברתיות ועקיפת התיווך של מקהלת כתבי המשפט אפשרו סוף סוף לנהל דיון ציבורי - מעמיק, יסודי, מבוסס – על ההפיכה שבוצעה פה. על העברת הסמכויות השיטתית וההרסנית לדרג לא נבחר רק כדי לעקוף את הציבור, צרכיו ואמונותיו.

וכאן צריך להדגיש: הירידה באמון היא כמובן לא 'הישג' כשלעצמו. אין לנו פרקליטות אחרת ואין לנו מערכת משפט אחרת. הירידה באמון וההבנה הגורפת שהפוליטיזציה של המערכת הרסנית לדמוקרטיה הישראלית היא רק הפלטפורמה לתיקון ההכרחי ע"י נבחרי הציבור. כן כן, חדלי אישים יקרים בכנסת. אחרי עשרות שנים שישבתם והושפלתם על ידי פקידים ומשפטנים אתם תאלצו להפסיק שניה לצייץ ואשכרה לתקן את המערכת.
(הדרכים ידועות: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פיצול היועץ ורפורמה במינוי הסגור שלו, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות על החלטות ממשלתיות)

‏המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים היום כנס בו הוא מתלונן על כך שחוקי היסוד משתנים לעתים תכופות, ושהכנסת לא מכבדת את המעמד החוקתי של חוקי היסוד.

כמובן, כמו תמיד, כשהנחות היסוד הן שגויות, המסקנה הסופית תהיה שגויה בהכרח.

חוקי היסוד אינם בעלי מעמד חוקתי.

חוקי היסוד לא מגדירים את כללי המשחק שלנו.

הסיבה העיקרית למשבר הפוליטי שאנו מצויין בו, היא מתן "המעמד החוקתי" הזה לחוקי היסוד, בחוסר סמכות, על ידי בית משפט תאב כח ושלטון.

השתלטות המשפטנים יצרה חוסר יציבות ממשלי קיצוני שבתורו הצריך שינויים תכופים בחוקי היסוד.

וכדי שלא תגידו שאני ממציא, צירפתי לכם את החלטת הררי שעל בסיסה נחקקו חוקי היסוד שלנו. מוזמנים לאתר בה את המקום בו נאמר שלחוקי היסוד, הפרקים בהצעת החוקה העתידה, יש מעמד חוקתי ושהם מגדירים את כללי המשחק.

ולמאמר מעניין של אייל גרונר שהתפרסם באתר דיומא בנושא:

https://www.dyoma.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/620-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F

‏ברכות ובהצלחה לממלא מקום פרקליט המדינה הנכנס, עו"ד עמית איסמן.

קבל טיפ של אלופים:
אל תנסה לחזק את אמון הציבור בפרקליטות. ממלא המקום הקודם ניסה, ותראה איך הוא גמר.

עדיף להחזיק בגרון את מנדלבליט, כך זוכים לכהונה ארוכה ולשקט תעשייתי.

עלה והצלח.

‏לא צריך לחכות שבג"ץ יבטל חוק יסוד.
לא צריך לחכות שבג"ץ ידיח את ‎בנימין נתניהו או יקבע שהוא בנבצרות מהותית.

בג"ץ עשה את שני הדברים אתמול.

חוק יסוד הממשלה קובע:
"הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה."

אתמול שופטי בג"ץ החליטו להתעלם מחוק היסוד ומתפקיד ראש הממשלה וקבעו את סדר היום של הממשלה בעצמם.

בוקר טוב איראן.

(המירקורים בהחלטה, באדיבות עו"ד דוד פטר, מפורום קהלת, מדובר בהחלטה לקדם מינויים במשרד התקשורת. המרקורים מדגישים חוצפה נוספת של בג"ץ, לקרוא להחלטה שמתקבלת על אף התנגדות של ראש הממשלה "הסכמת הצדדים")

‏אבל, נקודה טובה.

בזכות שופטי בג"ץ נוכל לזכות ולראות כיצד מתנהגים שרי הממשלה וכיצד מתנהג ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר הם עומדים אל מול גניבת השלטון.

והעיתוי מצוין, חודש לפני הבחירות!

יולי אדלשטיין, כיו"ר כנסת, עמד בכבוד באתגר השמירה על הפרדת הרשויות, ופשוט סירב לפסק הדין של בג"ץ שניסה לקבוע את סדר יומה של הכנסת.

כיצד יפעל נתניהו?

היו עמנו.

"לא ניתן להשלים עם האפשרות כי במקרים שבהם נודע לתביעה שתמלילים אשר נמסרו לנאשם אינם מדויקים, היא תימנע מלעדכנו בעניין.

התנהלות מעין זו גובלת בהטעיית הנאשם, עלולה לפגוע בהגנתו, וודאי שאינה מתיישבת עם חובת ההגינות הכללית המוטלת על רשויות התביעה."

שופט בית המשפט העליון אלרון על התנהלות הפרקליטות בתיקי נתניהו.

החלטה מהיום.

החלטה- עליון.pdf

קראו את מאמרו של גיל ברינגר בגלובס על אמון הציבור בבית המשפט העליון.

קריאה מומלצת, שמראה, בפעם המי יודע כמה, שבית המשפט שהולך בדרכו של אהרן ברק, עוסק בנושאים פוליטיים ומאשים את כל העולם בגרירת בית המשפט לפוליטיקה.

חוסר האחריות של שופטי בג"ץ מחריב את אמון הציבור, וכמובן שבעיני אסתר חיות וחבריה לכס השיפוט, כולם אשמים, חוץ מהפוליטיקאים בגלימה, חברי מרכז מפלגת בג"ץ.

https://iglob.es/?1357218

הבוקר עליתי לשידור בגלי ישראל, אצל נוה דרומי ודודו סעדה.

מולי עו"ד שפר, שמשום מה מתנדב לדברר את הפרקליטות.

תיקי נתניהו, וחוסר היכולת המוחלט של הפרקליטות ודובריה להודות בטעות או בהטעיה.

תיהנו.

הנה הקטע

‏יודעים מה משותף לכל מדינות האי? ולמעשה לכל מדינות העולם הדמוקרטיות וגם לחלק מהלא-דמוקרטיות?

אין בהן מוסד דומה לבג"ץ ואין בהן מוסד דומה ליועץ המשפטי לממשלה.

לו הייתי אי ירוק בים...

*הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה:*

בעקבות מספר פרסומים מסולפים, אנו מבהירים כי אין כל אמת בטענה כאילו הייעוץ המשפטי לממשלה מנע אי פעם, בדרך כלשהי, התניית כניסה לארץ מחו"ל בהצגת בדיקת קורונה שלילית.

הנושא עלה והתבקש לראשונה רק במהלך השבוע שעבר, ואנו מדגישים כי קיימת דרך משפטית מתאימה להסדיר את הסוגייה, וכך גם נמסר לגורמי המדיניות הנוגעים בדבר.

גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ימשיכו במתן פתרונות משפטיים על מנת לסייע לממשלה לממש את מדיניותה בגבולות הדין, כפי שנעשה עד כה, וצר לנו על הטעיית הציבור באמצעות אמירות לא נכונות בהקשר זה.

בברכה,

נועם שרביט, עו"ד
מ"מ ראש מחלקת הדוברות
אגף דוברות הסברה ותקשורת, משרד המשפטים

יולי אדלשטיין בתגובה:

התנגדות היועץ המשפטי לממשלה ניתנה כדין, במסגרת ישיבות שהתקיימו בין שר הבריאות לבין היועץ המשפטי לממשלה. החוק אינו מחייב שהתנגדות כאמור תתועד בכתב"

בחייאת חברים, אל תכריחו אותי להסביר שמדובר כמובן בבדיחה, שמרפררת לאמינות של היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו בעניין האישורים לחקירות בתיקי נתניהו.

‏עזבו שנייה את העילגות (מה זה "ולו בשמץ קצת"?)

מה ש"חרוט בבירור" בתכתובת הוא שראש הממשלה *לא* מוזכר.

למה התכוון המשורר שי ניצן בביטויו "זה יעשה טוב למי שרוצה ברעת המערכת, ודי לחכימא"?

מיהו החכם?
מהו הרמז?

שששש, אל תפריעו, זה יעשה טוב למי שרוצה ברעת המערכת, ודי לחכימא.