מאז הקמת הממשלה שמענו שורה של ביטויים קיצוניים ואלימים מראשי מפלגות; יאיר לפיד קרא להמרדה על דף רשמי של מדינת ישראל, נשיא בית משפט עליון בדימוס דיבר על טנקים וכיתות יורים ואתמול, בזמן ההלוויות של הנרצחים - הפגינו בתל אביב עם דגלים של הרוצחים.

אבל הבוקר החליטו בתקשורת לתת במה מרכזית לאמירות מהשוליים שבשוליים רק משום שנאמרו מהצד "הימני" של המפה הפוליטית.

אנחנו לא מכילים את האירוע הזה ולא ניתן לתקשורת להשחיר ציבור שלם!

האזינו לדברים הקשים שאמרתי הבוקר ליניר קוזין וספי עובדיה בגלצ>>

בלי פסקת התגברות אנחנו נמשיך לחוקק חוק לשלילת אזרחות למחבלים ובג"ץ שוב ושוב יפסול אותו.

גדעון סער ומתן כהנא חייבים לשים סוף לשקרים. היום הקראתי בוועדת החוקה הצעת חוק בה תמכו במאי 2021 שזהה כמעט אחת לאחת להצעה שהנחתי כמצע לדיון ועליה הם אומרים: "זה קיצוני מידי" ו-"אין מה לדבר"!

הצביעות והאיומים לא ירתיעו אותנו.

צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה

https://www.youtube.com/watch?v=OKhyPN67cko

ביקשתי ממכון המחקר של הכנסת לבדוק בסקירה השוואתית את ההסדרים לבחירת שופטים לבית משפט חוקתי או לחילופין לבית משפט עליון – במדינות שאין בהן בית משפט חוקתי (כמו בישראל). התוצאות מדהימות: לשיטת הישראלית בה השופטים מחזיקים בוטו על החלטת הוועדה לבחירת שופטים אין אח ורע בעולם!

באוסטרליה, הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון הפדרלי הוא בידי הממשלה הפדרלית

בגרמניה, הליך הבחירה של שופטים לבית המשפט העליון הפדרלי נתון בידי הרשות המחוקקת, כשכל אחד משני בתי הפרלמנט בוחר מחצית מהשופטים.

בארה"ב, בחירת שופט לבית המשפט העליון הפדרלי נעשית בידי הנשיא, אך בכפוף לשימוע ואישור בידי הסנאט ברוב רגיל.

בצרפת, שליש מהשופטים הממונים ל"מועצה החוקתית" נבחרים בידי נשיא הרפובליקה ושני שלישים בידי נשיאי הרשות המחוקקת (שליש בידי נשיא האסיפה הלאומית ושליש בידי נשיא הסנאט).

באיטליה, שליש מהשופטים בבית המשפט לחוקה נבחרים בידי הפרלמנט, שליש בידי שלושת הטריבונלים השיפוטיים העליונים ושליש נוסף בידי נשיא המדינה.

בספרד, שמונה מבין 12 השופטים של בית המשפט לחוקה נבחרים בידי הרשות המחוקקת (ארבעה שופטים על ידי כל אחד משני בתי הפרלמנט), שני שופטים נבחרים בידי הממשלה ושניים נוספים בידי המועצה הכללית של הרשות השופטת.

בפורטוגל, עשרה מבין 13 השופטים של בית המשפט לחוקה נבחרים בידי הפרלמנט והם בתורם בוחרים את שלושת השופטים הנוספים.

בקנדה, אירלנד, נורבגיה ושבדיה בחירת המועמדים לבית המשפט העליון היא בידי הממשלה (בקנדה – ראש הממשלה)

לבסוף, שיטה אחרת לבחירת שופטים לבית משפט עליון היא בחירות ישירות על ידי הציבור. שיטה זו משמשת בחלק ממדינות ארה"ב.

בקיצור, מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע את מה שטענו מלכתחילה: לשיטה הקיימת בישראל אין אח ורע בעולם. הגיע הזמן שגם בישראל, העם יבחר את השופטים!

ציון במשפט תפדה

למסמך המלא

היועץ המשפטי של ועדת החוקה טען בחוות הדעת מטעמו כי את התכנית המשפטית שנעביר בעזרת ה' בחודשים הקרובים באמצעות תיקונים לחוק יסוד השפיטה לא נוכל להחיל בכנסת הזו אלא רק בכנסת הבאה כדי "לא לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק" ולא "לפגוע במערכת היחסים בין הקואליציה לאופוזיציה".

אז הבוקר הקראתי בפניו ובפני ועדת החוקה 52 (!) פעמים בהם הכנסת הצביעה על תיקונים לחוק יסוד שנכנסו בתחולה מיידית (!!) כשהבולט בהם הוא חוק יסוד ממשלת החילופים שפגע אנושות במערכת היחסים בין הקואליציה לאופוזיציה ושינה את כללי המשחק באמצע המשחק!.

לסיכום אמרתי ליועץ המשפטי - חזור בך מהחוות הדעת המוטה שכתבת!

צפו:
https://youtu.be/3Y8XoOSiBmU

הנחתי הצעת חוק חדשה "חירות התעסוקה" במטרה להסדיר את יחסי העבודה במשק ולשחרר את העובדים מהכתבת סדר יום פוליטי על ידי הסתדרות העובדים.
בין היוזמות הכלולות בהצעת החוק ניתן למצוא את ביטול חוק השליש, המחייב עובד להיות חלק מארגון עובדים גם אם רק *מיעוט* מקרב העובדים באותו מקום עבודה, הצטרפו לארגון.
ההצעה הונחה על שולחן הכנסת כחלק מתוכנית העבודה הרגילה שלי אבל היא רלוונטית במיוחד לאור הפניות שהתקבלו בלשכתי מעובדים המלינים שבמסווה של פעילות של ארגון עובדים, מחייבים אותם להשתתף בפעילות מחאה פוליטית נגד הרפורמה המשפטית.
ההסתדרות, וארגוני עובדים בכלל, נועדו להגן על זכויות עובדים ולא להשתמש בעובדים המאוגדים, כבני ערובה, ללא אפשרות בחירה, ככלי פוליטי במאבקים של יושבי ראש הארגון או של בעלי תפקיד.

מוזמנים לקרוא את הצעת החוק המלאה>>

פרשת אבי חימי היא ההוכחה הטובה ביותר לדרישה היסוד שלנו בהצעת החוק לתיקון מערכת המשפט: יש להוציא את לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים!
צפו בדברים שאמרתי הערב בערוץ 13:
https://www.youtube.com/watch?v=yyH9SG4smZ8

הדרישה מצד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לעצור את דיוני ועדת החוקה כתנאי להדברות על הרפורמה המשפטית מהווה פגיעה חמורה בהפרדת רשויות ואין לה מקום במדינה דמוקרטית.

במהלך השנים עלו שורה של יוזמות לרפורמה ותיקונים במערכת המשפט והתנגדות העליון לכל הצעה גדולה כקטנה הייתה זהה: "מי שירים ידו על בית המשפט אני אגדע את ידו" ו"את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן" אמר ברק.
את התרגיל הזה אזרחי ישראל מכירים. העם נתן מנדט ברור לתיקון מערכת המשפט והמקום לדבר על כך הוא בכנסת.

אני קורא לחיות לחזור בה ולהגיע לדיוני הוועדה.

צפו בדברים שאמרתי הבוקר בפתח הדיון בוועדת החוקה:
https://www.youtube.com/watch?v=rLMr9S770xw

פרשיות אתי כרייף ואבי חימי הם התשובה הכי טובה לשאלה למה צריך שהעם יבחר את השופטים ולא אנשי לשכת עורכי הדין שלא נבחרו על ידי הציבור וצברו כוח פוליטי משחית.
לשכת עורכי הדין וגופים מקצועיים אחרים שנועדו לשרת אינטרס מסויים של העובדים המאוגדים לא יכולים לכפות עמדות פוליטיות שלא מייצגות את כלל העובדים בטח שלא לכפות עליהם לשבות בניגוד לרצון הפוליטי שלהם!
צפו בדברים שאמרתי הבוקר באולפן ynet:
https://www.youtube.com/watch?v=bcuRELjFTQk

עבור תום ליבנה שבחר לרדת מהארץ ולהעביר את עסקיו לחו"ל "עד שתהיה הידברות על הרפורמה המשפטית" הציונות והנאמנות למדינת ישראל היא על תנאי.

במדינת ישראל עברנו משברים גדולים. היו החלטות ממשלה שגרמו לי לצאת ולהפגין, חבריי ובני משפחתי איבדו את ביתם בהתנתקות אך מעולם לא חשבנו לעזוב את מדינת ישראל או שהציונות שלנו היא על תנאי.

משונה מאוד שדווקא אלו שמטיפים על "הידברות" פועלים בשיטה של חרמות.

צפו בדברים שאמרתי לעופר חדד>>

https://www.youtube.com/watch?v=fft6TTfqpo8

חותם על כל מילה חוץ מנקודה אחת:

מערכת המשפט בישראל לא *תמשיך* להיות חזקה.
המערכת תהיה הרבה יותר חזקה!

מערכת המשפט תהיה גם יעילה יותר וגם אפקטיבית יותר, ביום שהיא תפסיק לעסוק בפוליטיקה ותייצר עבור המגזר העסקי בישראל, פורום נאות ויעיל להכרעה בסכסוכים.

דרישת נשיאת העליון חיות לעצור את כל הדיונים בוועדת החוקה כתנאי מקדים להידברות על התכנית המשפטית היא פגיעה קשה ביסודות הדמוקרטיה והפרדת הרשויות.

גם הבוקר אני קורא לה להגיע לדיונים בוועדת החוקה ולהשמיע עמדתה.

מוזמנים להאזין לראיון המלא הבוקר לאילנה דיין>>
https://bit.ly/3jhvGUs

הבוקר תדרכתי דיפלומטים וכתבים זרים על התכנית המשפטית

ראשית פתחתי את דבריי בתיאור בעיית המשילות אותה מבקשת הרפורמה המשפטית לפתור; משבר הדיור בישראל, סוגיית המסתננים והיעדר המענה של בג"ץ לפגיעה בזכויות אדם כמו למשל בזמן ההתנתקות.

בנוסף תיארתי את הכוח הייחודי בו מחזיק היועץ המשפטי לממשלה בישראל ואת הבעייתיות בשיטה הנוכחית למינוי שופטים בישראל בה לשופטים יש וטו וההחלטות מתקבלות הרחק מעיני הציבור.

במענה לשאלתו של שר המשפטים הקנדי ארווין קוטלר שתהה האם הרפורמה לא תפגע ביכולת בית המשפט להגן על זכויות אדם וזכויות נוספות הדגישתי כי במהלך הדיונים בוועדה הורה ליעוץ המשפטי לוודא ששום פרט ברפורמה לא ימנע בית המשפט לתת פסקי דין כמו אלו שנתנו טרום המהפכה השיפוטית של ברק: קול העם, ברגמן ודנילוביץ.

לבסוף סיכמתי באמירה החשובה כי הפרלמנט מגן על זכויות אדם לא פחות מבית המשפט וכי ביום שאחרי העברת הרפורמה המשפטית הכוח יוחזר לעם והצדק יוחזר למערכת המשפט!

קישור לתדרוך המלא באנגלית>>
https://youtube.com/live/VnZIFd11wyg?feature=

הרפורמה במערכת המשפט היא הדבר הדחוף ביותר כרגע כי היא תנאי להכל: תנאי לטיפול בטרור ותנאי לטיפול בבעיות הכלכלה.

צפו בראיון שלי הבוקר לאברי גלעד>>

https://www.youtube.com/watch?v=xrUWCQB4GC4

הרפורמה המשפטית כפי שהצעתי היא חגיגה לדמוקרטיה: לראשונה יהיה שימוע פומבי למועמדים לשיפוט בעליון שיציגו לעם את השקפת עולמם ויענו על שאלות מצד קואליציה ואופוזיציה גם יחד.

במקום לשמוח, ראשי המחאה יוצאים להפגין בעד סגירה של מינוי שופטים בחדר חשוך או בזום. או שפשוט קשה להם לקבל שהעם בחר ממשלת ימין!!

איומים לא יעזרו. ציון במשפט תפדה 🇮🇱

צפו בדברים שאמרתי הערב לאיילה חסון:

https://www.youtube.com/watch?v=D3f_ydNm7aM

בכנסת הקודמת הגשנו הצעת חוק נגד מתן אזרחות למחבלים שעברה בתמיכת קואליציה ואופוזיציה אחרי דיונים והסכמות רחבות.

בא בג"ץ והתעלם וביקש לשנות החוק.

הגיע הזמן שנגיד לבית המשפט העליון - פוליטיקה זה מחוץ לתחום שלך!

האזינו לראיון המלא הבוקר לקלמן-ליברמן>>

https://www.youtube.com/watch?v=b4tE9cqZaKM

היועץ המשפטי לוועדת החוקה הודה היום בדיון: אין מניעה שהתכנית המשפטית תחול כבר בכנסת הנוכחית וכי דבריו היו בגדר הצעה לא מחייבת.
אחרי שהורדנו את הטיעון הזה מהפרק היועץ המשפטי העלה טענה חדשה שהתכנית המשפטית "מעניקה כוח רב מידי לקואליציה" שעושה דברה של הממשלה.
בתגובה הצגתי בפניו מדגם "קצר" מ-20 השנים האחרונות בהן הממשלה לא בדיוק שלטה בקואליציה.
צפו:

https://www.youtube.com/watch?v=tRZyjgCyQVQ

הדיונים בכנסת הם נשמת אפה של הדמוקרטיה. לא ברור כלל וכלל מדוע נשיאת העליון דורשת לעצור דיונים אלו כתנאי לפגישות ולהידברות.

החלטה זו מנוגדת למושכלות יסוד של הפרדת רשויות ואף תמוהה במיוחד לאור בחירתה להשמיע עמדה בפומבי בהופעותיה בכנסים ציבוריים אחרים.

ידינו מושטות להידברות ולמשא ומתן ללא תנאים מוקדמים, אולם דומה כי יד מושטת לא פוגשת יד אחות.