פרשנות לתוצאות הפריימריז בליכוד
אמש בחרו מתפקדי הליכוד לקדם לראש הרשימה ח"כים שהביעו נאמנות קולנית ליו"ר התנועה. לעומתם, כמה מעסקני הליכוד נדחקו לאחור. ביניהם בולטים דוד ביטן וחיים כץ.
יש שרואים בכך הישג גדול לנתניהו, אחרים רואים בכך מוקש שעלול להתפוצץ עליו אם לא ישיג 61 מנדטים. דפנה ליאל טענה בחדשות 12 שבמקרה כזה הח"כים הנפגעים עשויים לפעול לסיום כהונת יו"ר הליכוד.
ננתח את הטענה. כדי לסיים את כהונת נתניהו בליכוד ניתן לפעול בשתי דרכים:
1. להתמודד מולו בפריימריז.
2. להתפצל מהליכוד ולחבור למחנה השני.
אופציה 1 אינה קיימת לאור הפופולריות הגבוהה של נתניהו בקרב הליכודניקים.
אופציה 2 אפשרית, ויתכן שבכך אכן יסתיים עידן נתניהו. אבל כמו עקיצת דבורה, באקט הזה גוזרים העסקנים הללו כליה פוליטית על עצמם.
ובשונה מגדעון סער וזאב אלקין הפוליטיקאים, ביטן וכץ הם עסקנים. הם לא יכולים להרשות לעצמם מרחק גדול מדי מהשיבר שרק מפלגה גדולה ושורשית כמו הליכוד יכולה להבטיח, אפילו כשהיא באופוזיציה.
©הפרשן
אמש בחרו מתפקדי הליכוד לקדם לראש הרשימה ח"כים שהביעו נאמנות קולנית ליו"ר התנועה. לעומתם, כמה מעסקני הליכוד נדחקו לאחור. ביניהם בולטים דוד ביטן וחיים כץ.
יש שרואים בכך הישג גדול לנתניהו, אחרים רואים בכך מוקש שעלול להתפוצץ עליו אם לא ישיג 61 מנדטים. דפנה ליאל טענה בחדשות 12 שבמקרה כזה הח"כים הנפגעים עשויים לפעול לסיום כהונת יו"ר הליכוד.
ננתח את הטענה. כדי לסיים את כהונת נתניהו בליכוד ניתן לפעול בשתי דרכים:
1. להתמודד מולו בפריימריז.
2. להתפצל מהליכוד ולחבור למחנה השני.
אופציה 1 אינה קיימת לאור הפופולריות הגבוהה של נתניהו בקרב הליכודניקים.
אופציה 2 אפשרית, ויתכן שבכך אכן יסתיים עידן נתניהו. אבל כמו עקיצת דבורה, באקט הזה גוזרים העסקנים הללו כליה פוליטית על עצמם.
ובשונה מגדעון סער וזאב אלקין הפוליטיקאים, ביטן וכץ הם עסקנים. הם לא יכולים להרשות לעצמם מרחק גדול מדי מהשיבר שרק מפלגה גדולה ושורשית כמו הליכוד יכולה להבטיח, אפילו כשהיא באופוזיציה.
©הפרשן
💩5🔥2
יאיר לפיד יכול להיות גיבור על עזה, אבל הידרדרות בטחונית בירושלים או ביו"ש עשויה להחריב לו את הקמפיין.
לשלוח מטוסים להפציץ בעזה, זה יפה. בטח כשהמבצע מסתיים באלגנטיות בלי שנשפכה ולו טיפת דם ישראלי.
אין ספק שניהול המבצע העניק ללפיד נקודות בעיני הבוחר הישראלי שאט אט רואה בלפיד מועמד לגיטימי לתפקיד החשוב ביותר במדינה.
אלא שלעומת עזה המנותקת בעלת החיכוך הנמוך, ירושלים ויו"ש הם סיפור אחר לגמרי. בכל יום מתחככים מאות אלפי ישראלים ופלסטינים באזורים האלו.
ההיסטוריה מלמדת שסדר יום בטחוני פועל לטובת הליכוד. גם לפיד יודע את זה, והוא צריך לפרק את הפצצה הזו בעדינות רבה. מצד אחד לא להיתפס כתבוסתן שידיו קשורות באזיקי רע"ם, ומצד שני לפעול בעדינות רבה כדי שלא להבעיר את השטח עוד יותר ולאפשר לסדר היום האזרחי להשתלט שוב על השיח.
©הפרשן
לשלוח מטוסים להפציץ בעזה, זה יפה. בטח כשהמבצע מסתיים באלגנטיות בלי שנשפכה ולו טיפת דם ישראלי.
אין ספק שניהול המבצע העניק ללפיד נקודות בעיני הבוחר הישראלי שאט אט רואה בלפיד מועמד לגיטימי לתפקיד החשוב ביותר במדינה.
אלא שלעומת עזה המנותקת בעלת החיכוך הנמוך, ירושלים ויו"ש הם סיפור אחר לגמרי. בכל יום מתחככים מאות אלפי ישראלים ופלסטינים באזורים האלו.
ההיסטוריה מלמדת שסדר יום בטחוני פועל לטובת הליכוד. גם לפיד יודע את זה, והוא צריך לפרק את הפצצה הזו בעדינות רבה. מצד אחד לא להיתפס כתבוסתן שידיו קשורות באזיקי רע"ם, ומצד שני לפעול בעדינות רבה כדי שלא להבעיר את השטח עוד יותר ולאפשר לסדר היום האזרחי להשתלט שוב על השיח.
©הפרשן
💩7👍3
פרשנות להקמת המחנה הממלכתי
בני גנץ רוצה להיות ראש ממשלה. זו מטרת העל, כל השאר זה רק קלפי משחק. הוא מחלק מקומות ברשימתו במחירי הפסד, וחיזר באגרסיביות אחרי גדי אייזנקוט.
המלכוד של גנץ ברור, הוא נמחץ בין שתי הגדולות, הליכוד ויש עתיד. אם יהיו 61 מנדטים לגוש נתניהו, או 60 מנדטים לגוש השינוי, ההימור שלו קורס. ליו"ר המחנה הממלכתי אין קרדיט פוליטי מהמחנה שלו לסגור שוב דיל עם נתניהו כשהרווח היחיד הוא חסימת יריבו המר יאיר לפיד.
לפיכך התקווה החדשה של גנץ היא ששני הצדדים, נתניהו ולפיד, לא יגיעו ליעדם.
לצורך כך גנץ צריך לפעול בשני מישורים:
א. לחסל את הרוח הציונית של שקד והנדל, כדי להישאר מפלגת לשון מאזנים יחידה.
ב. לפסול מראש כל שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת, כך שהגוש של לפיד יצטמצם מראש ויתרחק מ-60 המנדטים הדרושים להמשך כהונת לפיד.
מתן כהנא סונף כדי להוות משקל נגד לשקד והנדל. גדעון סער ולהקתו יסייעו בהשגת היעד השני.
אם יצליח גנץ לעמוד יחידי על הציר שבין שני גושים קצוצי כנפיים, יוכל להתגלות על העם כמושיע מהליכה נוספת לקלפי ולכפות על נתניהו ממשלה פריטטית כשהוא, בני גנץ, ראש ממשלת ישראל בחצי הקדנציה הראשונה.
©הפרשן
בני גנץ רוצה להיות ראש ממשלה. זו מטרת העל, כל השאר זה רק קלפי משחק. הוא מחלק מקומות ברשימתו במחירי הפסד, וחיזר באגרסיביות אחרי גדי אייזנקוט.
המלכוד של גנץ ברור, הוא נמחץ בין שתי הגדולות, הליכוד ויש עתיד. אם יהיו 61 מנדטים לגוש נתניהו, או 60 מנדטים לגוש השינוי, ההימור שלו קורס. ליו"ר המחנה הממלכתי אין קרדיט פוליטי מהמחנה שלו לסגור שוב דיל עם נתניהו כשהרווח היחיד הוא חסימת יריבו המר יאיר לפיד.
לפיכך התקווה החדשה של גנץ היא ששני הצדדים, נתניהו ולפיד, לא יגיעו ליעדם.
לצורך כך גנץ צריך לפעול בשני מישורים:
א. לחסל את הרוח הציונית של שקד והנדל, כדי להישאר מפלגת לשון מאזנים יחידה.
ב. לפסול מראש כל שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת, כך שהגוש של לפיד יצטמצם מראש ויתרחק מ-60 המנדטים הדרושים להמשך כהונת לפיד.
מתן כהנא סונף כדי להוות משקל נגד לשקד והנדל. גדעון סער ולהקתו יסייעו בהשגת היעד השני.
אם יצליח גנץ לעמוד יחידי על הציר שבין שני גושים קצוצי כנפיים, יוכל להתגלות על העם כמושיע מהליכה נוספת לקלפי ולכפות על נתניהו ממשלה פריטטית כשהוא, בני גנץ, ראש ממשלת ישראל בחצי הקדנציה הראשונה.
©הפרשן
💩10👍3😁1🤔1
בבחירות הקודמות היה למחנה השמאל מנהיג אחד, יאיר לפיד. ללא עוררין וללא מתחרים הוא הכתיב את האסטרטגיה עבור הגוש כולו, אבל סירב בתוקף להצהיר על ריצה לראשות הממשלה.
בבחירות האלו לפיד מגיע כבר כראש ממשלה ולשם הוא רוצה לחזור, אבל דווקא הפעם הוא מתמודד עם קריאת תיגר מבית מצד בני גנץ.
מערכת הבחירות הזו, מלבד שהיא עוסקת בשאלה הנצחית - כן או לא ביבי, היא בעצם גם פריימריז בגוש השמאל.
לעומת גוש הימין שמורכב מארבע-חמש מפלגות שרק אחת מהן, הליכוד, טוענת לכתר, בגוש השמאל יש מפלגה אחת על גבול אחוז החסימה, ועוד שלוש מפלגות החשות את עצמן מפלגת שלטון. העבודה בגלל העבר, יש עתיד בגלל ההווה, ובני גנץ בגלל עתיד שנגזל ממנו.
סירובו העיקש של יאיר לפיד לקיים הליכים דמוקרטיים בתוך מפלגתו, מאלץ כל מי שיש לו שאיפה פוליטית עצמאית להקים מסגרת פוליטית משלו, ובמו ידיו הוא מייצר את מתחריו.
התחרות האמיתית בפריימריז של השמאל היא מה ייחשב לניצחון. לפיד יטען שהגודל קובע, גנץ טוען שהיכולת להרכיב ממשלה קובעת.
אם הימין בראשות נתניהו לא ישיג 61 מנדטים, יתפתח קרב אכזרי בשמאל. לפיד יעשה כל שביכולתו ללכת לבחירות חדשות כשהוא נשאר ראש ממשלת המעבר, גנץ לעומתו יאיים בהקמת ממשלת רוטציה עם נתניהו.
©הפרשן
בבחירות האלו לפיד מגיע כבר כראש ממשלה ולשם הוא רוצה לחזור, אבל דווקא הפעם הוא מתמודד עם קריאת תיגר מבית מצד בני גנץ.
מערכת הבחירות הזו, מלבד שהיא עוסקת בשאלה הנצחית - כן או לא ביבי, היא בעצם גם פריימריז בגוש השמאל.
לעומת גוש הימין שמורכב מארבע-חמש מפלגות שרק אחת מהן, הליכוד, טוענת לכתר, בגוש השמאל יש מפלגה אחת על גבול אחוז החסימה, ועוד שלוש מפלגות החשות את עצמן מפלגת שלטון. העבודה בגלל העבר, יש עתיד בגלל ההווה, ובני גנץ בגלל עתיד שנגזל ממנו.
סירובו העיקש של יאיר לפיד לקיים הליכים דמוקרטיים בתוך מפלגתו, מאלץ כל מי שיש לו שאיפה פוליטית עצמאית להקים מסגרת פוליטית משלו, ובמו ידיו הוא מייצר את מתחריו.
התחרות האמיתית בפריימריז של השמאל היא מה ייחשב לניצחון. לפיד יטען שהגודל קובע, גנץ טוען שהיכולת להרכיב ממשלה קובעת.
אם הימין בראשות נתניהו לא ישיג 61 מנדטים, יתפתח קרב אכזרי בשמאל. לפיד יעשה כל שביכולתו ללכת לבחירות חדשות כשהוא נשאר ראש ממשלת המעבר, גנץ לעומתו יאיים בהקמת ממשלת רוטציה עם נתניהו.
©הפרשן
💩12👍6😁2