ריכזתי חלק מהתגובות שאני מקבלת אחרי טיפולים, וזה באמת על קצה המזלג. אני זמינה לשאלות בפרטי. ❤️🙏❤️

איך טנטרה ו-BDSM יכולים ללכת יחד?

זו שאלה שאני נשאלת לא מעט.
והתשובה שלי פשוטה.

אני לא מתחילה מהמקום שבו אנשים היו רוצים להיות.
אני מתחילה מהמקום שבו הם באמת נמצאים.

אם עולם הפנטזיה שלכם, הוא המקום שבו אתם מרגישים הכי חיים…
אם שם נמצאת התקיעות שלכם…
אם שם נמצאת הסקרנות שלכם…

למה שאבקש מכם להשאיר את כל זה מחוץ לחדר הטיפולים?

אני מעדיפה לפגוש אדם בדיוק שם.

בלי שיפוט.
בלי לנסות לתקן אותך.
בלי להילחם במה שכבר קיים.

כי אני לא מאמינה שאפשר לעזור לאדם, אם קודם מבקשים ממנו להסתיר חלק מעצמו.

ומתוך המקום הזה,
אפשר להתחיל ליצור תנועה חדשה.

הקליניקה מאפשרת לך להכיר חלקים חבויים שבתוכך,
להבין מי אתה
ומה אתה צריך.

זמינה עד סוף יולי לטיפולים.
❤️❤️❤️

הי לכולם,
אני מחפשת סאבלט של 2 חדרים בתל אביב לאוגוסט. מוזמנים לעדכן אותי בפרטי אם יש לכם רעיון יצירתי עבורי ❣️
https://wa.me/972505336376

אחרי שנים שאני מטפלת בגברים, הנה כמה מיתוסים שהגיע הזמן לשבור:

❌ “גברים רוצים רק סקס.”

לא.

רוב הגברים רוצים להרגיש רצויים, אהובים ומשמעותיים.
לפעמים סקס הוא פשוט הדרך היחידה שהם למדו לקבל קרבה ולהיות באינטימיות.

❌ “גבר אמיתי תמיד צריך להיות בשליטה.”

לא.

יש גברים שמחזיקים הכול.

את העבודה.
את המשפחה.
את הכסף.
את הרגשות.

אבל בפנים הם רק מחכים לרגע אחד שבו הם יוכלו להרפות.

שליטה היא לא תמיד כוח.
הכמיהה היא לשחרר.

❌ “אם יש זקפה, יש רצון לחדירה״.

לא בהכרח.

זקפה היא תגובה ביולוגית של הגוף.
תשוקה היא חוויה של גוף, רגש ותודעה.

❌ “שפיכה מוקדמת היא הבעיה.”

לפעמים היא רק הסימפטום.

הרבה פעמים הגוף פשוט חי במצב של מתח, לחץ ומהירות, והמיניות מגיבה בהתאם. אין מיכל להכיל את החוויה.

❌ “אם הוא לא מדבר על רגשות, אין לו רגשות.”

לא.

יש גברים שמעולם לא לימדו אותם איך לתת שם למה שהם מרגישים ולבטא את זה.

❌ “גברים מפחדים ממחויבות.”

הרבה מהם דווקא מפחדים מדחייה.
לפעמים קל יותר להתרחק, מאשר להסתכן בלהיפגע.

❌ “אם גבר רוצה שיחזיקו אותו, הוא חלש.”

דווקא להפך.

גם מי שמחזיק את כל העולם על הכתפיים, צריך לפעמים שמישהו יחזיק אותו.

❌ “BDSM הוא רק כאב.”

לא.

בבסיס של יחסי שליטה יש אמון, תקשורת, גבולות והסכמה.
עבור אנשים מסוימים, דווקא בתוך המסגרת הזו אפשר סוף סוף להרפות.

❌ “טנטרה היא רק מיניות.”

ממש לא.

טנטרה היא זרם בהודו שמאפשר קודם כול מפגש עם הגוף, עם הנשימה, עם מערכת העצבים ועם היכולת להיות נוכח.

במשך השנים פגשתי מאות גברים.

*מאחורי התפקוד, השרירים, ההומור או הביטחון,
פגשתי לא מעט בושה, בדידות, פחד, כמיהה למגע, ורצון עמוק שמישהו יראה אותם כפי שהם.*


❣️❣️❣️❣️❣️❣️❣️❣️❣️

🌟למה יש לנו פנטזיות שאנחנו לא מעזים לדבר עליהן?🌟

פרויד, אבי הפסיכואנליזה, טען שהנפש שלנו מורכבת מחלקים מודעים ומחלקים לא־מודעים.

לדבריו, לא מעט מהדחפים, הפנטזיות והרצונות שלנו אינם נעלמים כי החלטנו להתעלם מהם.

הם פשוט עוברים אל התת מודע.

פרויד האמין שככל שאדם מתבייש יותר בחלקים מסוימים של עצמו, כך הוא נוטה להדחיק אותם.
אבל הדחקה אינה מוחקת את זה..

אותם חלקים יכולים להמשיך להשפיע על החיים שלנו דרך חרדה, מתח, חלומות, מערכות יחסים, או תחושה מתמשכת שמשהו בפנים מבקש מקום.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שפנטזיה מעידה על מה שאנחנו באמת רוצים לעשות.

לא בהכרח.

פנטזיה יכולה להיות הדרך של הנפש לבטא צורך עמוק יותר – צורך בשליטה, בהתמסרות, בחופש, בנראות, בביטחון, בקרבה או בהתרגשות.

פרויד גם דיבר על *סובלימציה* -
היכולת של האדם לקחת אנרגיה של דחפים ורצונות, ולהפנות אותה למקום אחר.

למשל, אדם שלא נותן מקום לתשוקה שלו, יכול להשקיע את כל האנרגיה הזו ביצירה, בקריירה, בספורט או בעשייה.

האנרגיה לא נעלמת – היא פשוט מחליפה צורה. היא עוברת טרנספורמציה כמו בכימיה.

לכן, לפי פרויד, השאלה החשובה היא לא רק:
“על מה אני מפנטז?”

אלא גם:
“מה הפנטזיה הזו מנסה לספר לי עליי?”
התשוקה מגיעה מהחלקים הלא מודעים, שמאפשרים מסתורין וחופש..

לפעמים, דווקא במקום שבו אנחנו הכי מתביישים להסתכל,
מסתתר מידע חשוב על העולם הפנימי שלנו.

🌟למה בחרתי לוותר על הגבלת הזמן בטיפולים?🌟?

כי הגוף והתודעה לא עובדים לפי השעון.

במסורות שמאניות מדברים על “זמן שמאני” – מצב תודעה שבו הזמן אינו נחווה כקו ישר. העבר, ההווה והעתיד אינם רק נקודות על ציר הזמן, אלא שכבות של חוויה שניתן לפגוש ברגע אחד.

כשאנחנו נכנסים לעבודה תודעתית עמוקה, זיכרון מהעבר יכול לעלות כאילו הוא מתרחש עכשיו. רגש שהיה קפוא במשך שנים יכול להשתחרר. וברגע שההווה משתנה – גם העתיד מתחיל להיפתח לאפשרויות חדשות.

במצבים כאלה תחושת הזמן משתנה. לפעמים שעה מרגישה כמו כמה דקות, ולפעמים בתוך דקות ספורות מתרחשת תנועה פנימית שלא קרתה במשך שנים.

זו אחת הסיבות שהחלטתי לוותר על מסגרת זמן נוקשה בקליניקה.

אני לא רוצה שהשעון המודרני יקבע מתי הגוף מוכן להיפתח, מתי הלב מוכן להרגיש, או מתי התהליך “צריך” להסתיים. אני מעדיפה להקשיב לקצב של האדם שמולי, ולא לקצב של המחוגים.

בסופו של דבר, לא השעון יוצר טרנספורמציה.

הנוכחות יוצרת אותה.

❤️למה עבודת גוף (טיפול טנטרי) היא כל כך חשובה, ולא להסתפק רק בטיפול פסיכולוגי?❤️

לתפיסתי טיפול פסיכולוגי הוא כלי משמעותי.
הוא מאפשר להבין את הסיפורים שלנו מהעבר,
לזהות דפוסים,
לעבד רגשות וליצור תובנות חדשות מיניות.

אך לא כל חוויה אנושית מאוחסנת בראש / במיינד.

הגוף הוא מערכת הזיכרון הראשונית שלנו.
הרבה לפני שלמדנו לדבר,
הוא כבר למד לזהות ביטחון או סכנה, קרבה או דחייה,
נוכחות או נטישה.
החוויות הללו אינן נשמרות רק בזיכרון המודע – הן נרשמות גם במערכת העצבים,
בדפוסי הנשימה,
במימיקות ובצורת הדיבור
ביציבה שלנו
במתח השרירי
ובאופן שבו אנחנו מגיבים לעולם.

הגוף הוא גם מאגר של צער,
תסכול וכאב שלא תמיד קיבלו ביטוי.

לעיתים המוח ממשיך הלאה, אבל הגוף ממשיך לשאת את החוויה.
לכן אנחנו יכולים להבין בשכל שהכול בסדר,
ובכל זאת לחוות כיווץ, כאב בטן
דריכות, קושי באינטימיות,
הימנעות ממגע או תגובתיות גבוהה למצבים מסוימים.

יש משפט שאני אוהבת שאומר ״מה שהשפה מסתירה, נאמר באמצעות הגוף״.

״אתה יכול רק לחבק אותי?״
״תוכלי לשים לי יד חמה על הפנים?״

אחד הביטויים הפשוטים והעמוקים לכך הוא הצורך בחיבוק.
גם בגיל 40, חיבוק יכול לווסת את מערכת העצבים, להפחית מתח ולהעניק תחושת ביטחון – בדיוק כפי שעשה כשהיינו בני 5.

הגוף אינו מבדיל בין הצורך בנחמה של ילד לבין הצורך האנושי הבסיסי בקרבה בבגרות.

זו הסיבה שעבודה סומטית (גופנית), אינה מתמקדת רק במה שאנחנו מספרים, אלא גם במה שהגוף מבטא.
היא מתבוננת באופן שבו מערכת העצבים מגיבה, באופן שבו הגוף מחזיק מתח, ובדרך שבה חוויות עבר ממשיכות להתבטא בהווה.

כאשר עובדים עם הגוף, לא מנסים רק להבין את הדפוס –
אלא ליצור חוויה גופנית חדשה.
או כמו שטוני רובינס אומר ב NLP - Rewiring חיווט מחדש.
מערכת העצבים אינה משתנה רק באמצעות תובנה, אלא באמצעות התנסות חוזרת בביטחון, בוויסות ובנוכחות.
כאשר הגוף לומד שהוא כבר אינו נמצא באותו איום שחווה בעבר, התגובה שלו למציאות מתחילה להשתנות.

זו הסיבה שעבודת גוף אינה תחליף לטיפול פסיכולוגי, אלא השלמה שלו. הראש מעניק משמעות לחוויה;
הגוף מאפשר לה להיטמע.
וכאשר שניהם עובדים יחד, השינוי אינו נשאר ברמת ההבנה – הוא הופך לדרך חדשה שבה אנחנו חיים, מרגישים ופוגשים את העולם.

אנחנו מייצרים סיפור חדש. בריא יותר.

אז בואו נתחיל מהסוף.
⚜️מטפלת טנטרה היא לא זונה.⚜️

כן, אני יודעת שזה מבלבל,
אבל היא לא עובדת בתעשיית המין שאתם מכירים.

אנחנו עובדים עם אנרגיה מינית, זה לא הופך את זה ל"אקט מיני".
האנרגיה המינית שלנו יכולה לרפא הרבה חלקים שלא חלמנו עליהם..

וכן, אני נוגעת בכל המקומות שאף מטפל לא ייגע.
כל המקומות ש"מדלגים" עליהם.
כל המקומות הפצועים, הננטשים, הפגועים, הלא מטופלים..

אבל אני מבקשת שכל מי שפונה אליי,
יזכור שאני אישה בראש ובראשונה,
יש לי משפחה ובן זוג,
שיחשוב אם כל פנייה היא אכן מכבדת את המקצוע ואותי.

אשמח לענות על כל שאלה כשאחזור מחופש ב 01.09.

❤️🙏❤️

יש גברים שכל כך טובים בלשלוט, שהם שכחו איך זה מרגיש כשמישהו אחר מחזיק אותם.

את זה שמעתי לראשונה בשיר המהפנט Frozen של מדונה.

השיר אפל, דרמטי ומסתורי. הקליפ מתרחש בתוך מדבר שחור, והגוף שלה משתנה כל הזמן — אישה, ציפור, כלבים נובחים.
כאילו משהו שהיה כלוא הרבה זמן מנסה לצאת החוצה.

ואז היא אומרת:

“When your heart’s not open.”

כשהלב שלך לא פתוח — אתה קפוא.

אני חושבת שהרבה גברים מכירים את המקום הזה.

לא כי אין להם רגש.
לא כי אין להם תשוקה.
לא כי אין בהם פרץ חייתיות.

אלא כי הם למדו לשלוט בהכול.

עד שיום אחד הם פוגשים אישה שהם רוצים לתת לה את השליטה.

וזה בדיוק הפרדוקס:

אתה רוצה שמישהי תשלוט בך — כדי שתוכל סוף סוף להפסיק להפסיק לשלוט.

ופה אישה שולטת יכולה להיות הרבה יותר מ”דומיננטית”.

היא צריכה לדעת להחזיק מרחב.

להרגיש אותך
לקרוא את הגוף שלך
לדעת מתי להוביל ומתי לעצור.
לדעת לקחת אותך אל הקצה — בלי לקחת ממך את הבחירה.

כי כדי שגבר באמת יתמסר, הוא צריך להרגיש שהוא לא מאבד את עצמו.

הוא יכול להניח את הכוח שלו.
ולא לוותר עליו.

“Give yourself to me.”
שיר BDSM י קלאסי.

תן לי לראות גם את מה שאתה לא מראה.

את הפנטזיה שאתה מתבייש לספר.
את הכמיהה שאתה מפחד שתקטין אותך.
את החלק שרוצה להיות מוחזק.
את החלק שרוצה להפסיק להיות החזק.

וזה אולי הדבר שהכי מרתק אותי בעולם השליטה:

אישה שולטת לא שוברת את השריון של גבר.
היא יוצרת מקום שבו הוא מרגיש בטוח מספיק כדי להוריד אותו בעצמו.

כי המפתח אצלו.
הגבולות אצלו.
הבחירה תמיד אצלו!

אבל ברגע שהוא בוחר לתת לה להחזיק אותו —

משהו שהיה קפוא הרבה מאוד זמן
יכול להתחיל להפשיר.

ואולי ההתמסרות הכי עמוקה היא לא לוותר על השליטה.
אלא לבחור, בפעם הראשונה, למי אתה מוכן לתת אותה.

אני חוזרת לטפל ב 01.09. מוזמנים לשלוח לי הודעה.

#BDSM
#טנטרה
#מיניות
#שליטה_והתמסרות
#מיניות_גברית
#עולם_הצל
#פנטזיות_מיניות
#שליטה
#התמסרות
#אינטימיות

מישהו שיש לו חנות למוצרי חשמל? אשמח להתייעצות בפרטי ❤️

למרות שאני בחופש, התפנו מקומות - היום *שני* ב 11 או 3
או
מחר *שלישי* ב 13:00.

ניתן לפנות אליי בפרטי לתיאום - חובה אימות קולי ותמונה.
https://wa.me/972505336376

״כשאני מאונן אני יכול לגמור תוך עשר שניות, לעומת סקס שלפעמים לוקח לי שעות.״

ואם זה אתה — אתה כנראה מכיר את התסכול.

כי מצד אחד, אתה יודע שהגוף שלך מסוגל להגיע לשיא.
אתה יודע איך זה מרגיש, אתה יודע מה עובד לך, ובאוננות זה יכול לקרות בקלות.

אבל אז מגיע הסקס.

ופתאום אתה מרגיש שאתה מחכה.
ועוד קצת מחכה.
והזמן עובר, והפרטנרית אולי כבר מתעייפת, ואתה מתחיל לחשוב:
״למה זה לא קורה לי?״
״אולי משהו לא בסדר איתי?״
״היא חושבת שאני לא נמשך אליה?״

וככל שאתה יותר רוצה שזה יקרה — לפעמים זה רק מתרחק.

כי באוננות אין את כל השכבות האלה.

אתה לא צריך לספק אף אחד.
לא צריך לחשוב איך אתה נראה.
לא צריך לפחד משיפוט או ביקורת.
אתה לא צריך להתחשב בעוד אדם או לנסות להבין אם הוא נהנה.

אתה פשוט עם עצמך.

עם הגוף שלך, עם הפנטזיות שלך, עם מה שמדליק אותך ועם הקצב שנכון לך.

בסקס נכנס עוד אדם למרחב.

ופתאום יש אינטימיות, חשיפה, תקשורת, התחשבות, רצון לתת ולא רק לקבל — ולפעמים גם לא מעט בושה, אשמה או פחד לאכזב.

וזה יכול ליצור פער עצום בין היכולת לגמור לבד לבין היכולת להגיע לשיא עם פרטנרית.

הטיפול הטנטרי מבחינתי הוא לא רק ללמד אותך ״איך לגמור מהר יותר״.

אלא להבין מה קורה בגוף ובראש שלך כשהאדם השני נכנס לתמונה.

מה גורם לך להתנתק?
מה מכניס לחץ?
איפה אתה מפסיק להרגיש ומתחיל לתפקד?
ואיך אפשר לבנות מחדש חופש, נוכחות והנאה בתוך המפגש המיני.

כי לפעמים הבעיה היא לא שאתה צריך יותר גירוי.
אלא שאתה צריך פחות לחץ.

#טנטרה #מיניות #מיניותגברית #טיפולמיני #שפיכהמאוחרת #אינטימיות

חוזרת לעבוד ב 01.09.
ניתן לקבוע איתי בפרטי.

הסברים על 3 הטיפולים שאני מציעה היום:

פנטזיות... כולנו מפנטזים.. מדמיינים..

אבל יש פנטזיה אחת שאתה לא מספר עליה לאף אחד.

לא לבת הזוג. לא לחבר הכי טוב.
לפעמים גם לא לעצמך, לא באמת.

אתה נושא אותה בשקט, יחד עם כל השאר.

כי אתה זה שמחזיק.
את העבודה. את המשפחה. את הכסף. את המטלות.
את הרגשות של כולם, וגם את שלך.

כל היום אתה מחליט, מוביל, פותר, יודע.
ואף אחד לא שואל אותך מה אתה צריך.

⸻

הנה מה שאני פוגשת בקליניקה שוב ושוב:
הפנטזיה היא כמעט תמיד התמונה ההפוכה של הפצע.

גבר שנושא הכל לא מפנטז שיתנו לו עוד כוח.
הוא מפנטז שלא תהיה לו ברירה.

לא כי הוא חלש.
אלא כי זה המקום היחיד שבו מותר לו להניח.

הנפש לא ממציאה את זה סתם.
היא לוקחת את מה שאין לו מקום בחיים שלך, ובונה לו חדר.

זו לא סטייה. זו עבודת תיקון.

⸻

אסתר פרל קוראת לדמיון הארוטי מרחב מוגן.
מקום שמותר בו מה שאסור במציאות.

והפנטזיה לא בהכרח מבקשת שתממש אותה.
היא מבקשת שתבין אותה.

כי הצורך שמתחת מעולם לא היה המעשה.
הוא היה רגע אחד שבו לא צריך להחזיק כלום.

⸻

בשן טנטרה משולב BDSM, אני לא מבקשת ממך להשאיר את זה בחוץ.
אנחנו מתחילים בדיוק שם. בלי שיפוט. בלי ביקורת. נותנים את היכולת לבטא את הפנטזיות הכי כמוסות.

#טנטרה #BDSM #שליטה_והתמסרות #מיניות_גברית #עולם_הצל #פנטזיות_מיניות

✨️ שוואסאנה✨️

למה אני תמיד מסיימת בשוואסנה — תנוחת האיש המת?

שוואסנה היא אחת התנוחות החשובות ביוגה דווקא משום שאין בה שום עשייה.

אחרי תרגול, תנועה או עבודה גופנית משמעותית, אנחנו נותנים לגוף ולמערכת העצבים זמן להטמיע, להתאזן ולהרפות.

גם בטיפול טנטרה אני דואגת לסיים כך.

אחרי תרגול, תנועה, או עבודה גופנית משמעותית, אנחנו נותנים לגוף ולמערכת העצבים זמן להטמיע, להתאזן ולהרפות.

אחרי חוויה עמוקה, לא תמיד יש לנו בחיים את הפריבילגיה לעצור.
אנחנו קמים, מתלבשים, בודקים טלפון, נכנסים לרכב וחוזרים מיד למשימות.

לכן אני רוצה לייצר את העצירה הזו בתוך הטיפול עצמו.

כמה דקות שבהן לא צריך לדבר, להבין, להגיב או לעשות דבר.

רק לשכב.
לנשום.
להרפות.

לתת לגוף לנוח באמת — ולנפש להשלים את התהליך.

✨️על שפיכה מוקדמת ✨️

השבוע מטופל כתב לי,
שהגיע אליי עם בעיה של שפיכה מוקדמת.

אחרי 3 טיפולים,
הוא כתב לי שהוא לא זוכר מתי בפעם האחרונה
הוא היה כל כך נוכח עם אישה.

שפיכה מוקדמת היא לא הבעיה.
היא סיפור שהגוף מספר.

סיפור שנכתב מזמן.

כשהיה צריך לסיים מהר ובשקט.
שאף אחד לא ייראה.
שאף אחד לא ידע.
כי הדת הטילה וטו.
כי זה מבייש ואף אחד לא מדבר על זה.
כי אף אחד לא לימד אותו לחגוג את זה.

כשלא היה זמן לעונג אמיתי —
רק ללגום את זה בחטף ולהסתיר.

הגוף זוכר.
וכשיש בושה במערכת,
הוא ממשיך לספר את אותו הסיפור.

גם כשכבר אין סיבה.
גם שהוא כבר גבר בוגר, ולא ילד.

הגיע הזמן לכתוב סיפור חדש.

#טנטרה #שפיכהמוקדמת #מיניותגברית

✨️סנס אופוריה🌟 -
טיפול שמתחיל בטקס מים.

כבר תקופה שאני חולמת על טקס מים.
רגע טהור לפתוח בו את הטיפול.
לא ידעתי איך זה יקרה — והנה, הגשמתי חלום והנחתי אמבטיה בליבו של חדר הטיפולים בקליניקה.

מים היו תמיד ההתחלה...

ברומא העתיקה, שום דבר קדוש לא התחיל בלי מים.
בכניסה לכל מקדש עמד כלי מים, ומי שביקש להיכנס היה שוטף את ידיו תחילה — טקס הטיהור (lustratio) קדם לכל טקס אחר.

גם בבתי המרחץ הגדולים, התרמות Termhos, הרחצה מעולם לא הייתה עניין של ניקיון.
היא הייתה רצף איטי — מחדר לחדר, מחום לקור —

שכל תכליתן להעביר את האדם ממצב תודעה אחד למשנהו: מהיום אל הערב, מהחוץ אל הפנים, מהעשייה אל ההתמסרות.

זו בדיוק החוכמה שאני מחזירה לכאן.
המים אינם הכנה לטיפול. הם השער אליו.

❣️ הטקס

הטיפול נפתח באמבטיה חמה, מבושמת, מוארת באור רך.
אתה נכנס אל המים בעירום, ואני נשארת לצידך, לבושה למחצה.

המים מדמים את הרחם — את העיטוף, את החום, את ההחזקה במקום הקדום והבטוח ביותר שהכרת.
שם, בתנועה עדינה ואיטית, משהו בפנים מרשה לעצמו להרפות ולהתמסר.

אני רוחצת אותך לאט. ידיי עוברות על הגוף בשטיפה מרגיעה, בתנועה שמזמינה את הנשימה שלך להעמיק.
המים מרככים את המחשבות, מפרקים מתח, ומאפשרים פריקה אנרגטית של המטענים והעומסים שאתה נושא איתך ביום-יום.
כאן אתה יכול להניח לרגע את המשקל ואת האחריות, ולהיזכר איך זה מרגיש להיות מוחזק באמת.

❣️ המעבר

כשתצא מהמים, אנגב אותך באיטיות — מגבת חמה, תנועה איטית, בלי מילים ובלי מעבר חד.
משם אשכיב אותך על המזרון.

❣️ העיסוי הטנטרי

העבודה על המזרון נעשית בעירום מלא שלך בלבד — אני נשארת לבושה.
היא משלבת נשימה מודרכת עם מגע משתנה: לעיתים איטי ועמוק, לעיתים קליל וכמעט בלתי מורגש.

המגע בטיפול אינו הדדי.
אני מעניקה, אתה מקבל — וזו כל העבודה שלך. רק לקבל.

בבסיסו, זהו תרגול של מיינדפולנס.
כל מה שנדרש ממך הוא להישאר — עם הנשימה, עם התחושה, עם מה שעולה. לא לנתח, לא לתקן, פשוט להיות נוכח בגוף שלך ברגע הזה.

הטיפול הזה ייחודי, והוא דורש חיבור ואמון — בי ובתהליך.
בשביל זה בדיוק יש את המים: הם פותחים את הדלת.

❣️ פרטים מעשיים

למי זה מתאים — למי שכבר חווה טיפול טנטרה לפחות פעם אחת, ומחפש עכשיו משהו אחר.

❣️ משך — בין שעה לשעתיים, לפי הקצב שלך.

❣️ איפה — הקליניקה במושב ישרש. חנייה בשפע.

❣️ לקראת הפגישה — להגיע מקולח, לא אחרי ארוחה כבדה ולא אחרי אלכוהול או כל צריכת סם אחר.

כדאי להשאיר זמן פנוי אחרי הטיפול ולא לרוץ ממנו הלאה.

❣️ שימו לב — שהייה ממושכת במים חמים אינה מתאימה לכל אחד.
אם יש לך רקע של בעיות לב, לחץ דם או מצב רפואי אחר, ספר לי מראש ונתאים את הטקס.

הטקס ניתן בהתאמה אישית.

ניתן לפנות אליי בפרטי בווטס אפ לבדיקת התאמה.

צילמתי פוסט חדש באינסטגרם שמשלב על עולמות הטנטרה והשליטה. אשמח שתעשו לייק או תגיבו. 🙏
https://www.instagram.com/reel/DdYFujoIQO4/?stkn=MXVqb3pwdTQxY216Zw==