מאמץ החיסולים הישראלי צריך להיות מאמץ שלם , הן כנגד דרג ההנהגה המדינית והן כנגד דרגי הפיקוד וההנהגה הצבאית בחזבאללה.
נראה כי כיום, המאמץ הישראלי מתמקד בדרג הפיקוד וההנהגה הצבאיים, המהווים את מרכז הכובד הארגוני הצבאי. מדובר בנדבך מרכזי וחשוב במאמצים ההתקפיים כנגד הארגון ויש לו השפעה משמעותית על הפעילות האופרטיבית בדגש על פיקוד, שליטה ותיאום במערך הצבאי.
ברם, כדי להחליש עוד יותר את "מדינת חזבאללה" יש לבצע מאמץ חיסולים משולב ומקביל גם כנגד הדרג המדיני בארגון.
בדרג זה, מלבד נעים קאסם, מנהיג הארגון, שהוא בכל מקרה יעד עליון לחיסול, אנו יכולים לסמן כיום עוד 10 בכירים, ראשי מועצות וסגניהם ועוד 12 חברי פרלמנט של חזבאללה.
נראה כי כיום, המאמץ הישראלי מתמקד בדרג הפיקוד וההנהגה הצבאיים, המהווים את מרכז הכובד הארגוני הצבאי. מדובר בנדבך מרכזי וחשוב במאמצים ההתקפיים כנגד הארגון ויש לו השפעה משמעותית על הפעילות האופרטיבית בדגש על פיקוד, שליטה ותיאום במערך הצבאי.
ברם, כדי להחליש עוד יותר את "מדינת חזבאללה" יש לבצע מאמץ חיסולים משולב ומקביל גם כנגד הדרג המדיני בארגון.
בדרג זה, מלבד נעים קאסם, מנהיג הארגון, שהוא בכל מקרה יעד עליון לחיסול, אנו יכולים לסמן כיום עוד 10 בכירים, ראשי מועצות וסגניהם ועוד 12 חברי פרלמנט של חזבאללה.
הפגנות פרו-פלסטניות בסוריה בימים האחרונים, התפשטו מדמשק ועד הגבול עם ישראל, עם אלפי משתתפים, קריאות הסתה נגד יהודים וניסיונות פגיעה בשגרירויות ארה"ב והאמירויות בדמשק.
מי הם הגורמים הפוטנציאלים העומדים מאחורי המחאה: אוכלוסייה פלסטינית, אינטרסים ובחישה של חמאס וגא"פ, גורמים ג’יהאדיסטיים, השפעה איראנית ואולי אף שיתוף פעולה מסוים מגורמים במשטר עצמו.
התמונה הרחבה: המחאה חושפת את חולשת המשטר הסורי, השפעת שחקנים חיצוניים והפיכת סוריה לזירת תחרות אזורית—עם השלכות ישירות על ישראל.
קראו בהרחבה
מי הם הגורמים הפוטנציאלים העומדים מאחורי המחאה: אוכלוסייה פלסטינית, אינטרסים ובחישה של חמאס וגא"פ, גורמים ג’יהאדיסטיים, השפעה איראנית ואולי אף שיתוף פעולה מסוים מגורמים במשטר עצמו.
התמונה הרחבה: המחאה חושפת את חולשת המשטר הסורי, השפעת שחקנים חיצוניים והפיכת סוריה לזירת תחרות אזורית—עם השלכות ישירות על ישראל.
קראו בהרחבה
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 5 באפריל 2026
בשתי היממות האחרונות (3-4 באפריל) נמשכות תקיפות נרחבות באיראן נגד מערכות הגנה אווירית, טילים בליסטיים ותשתיות אנרגיה, כולל פגיעה במתחם פטרוכימי מרכזי האחראי לכ-70% מאספקת הדלק.
שני הטייסים האמריקאים חולצו בשלום מאיראן לאחר שמטוסם נפגע והתרסק.
איראן ממשיכה ותוקפת מטרות אנרגיה במדינות המפרץ—בחריין, כווית ואיחוד האמירויות—עם נפגעים ונזק לתשתיות.
בישראל במהלך סוף השבוע זוהו 14 התקפות על ידי טילים בליסטיים מאיראן וחזבאללה ביצע 51 התקפות לשטח ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות ובפעילות קרקעית בלבנון.
בשתי היממות האחרונות (3-4 באפריל) נמשכות תקיפות נרחבות באיראן נגד מערכות הגנה אווירית, טילים בליסטיים ותשתיות אנרגיה, כולל פגיעה במתחם פטרוכימי מרכזי האחראי לכ-70% מאספקת הדלק.
שני הטייסים האמריקאים חולצו בשלום מאיראן לאחר שמטוסם נפגע והתרסק.
איראן ממשיכה ותוקפת מטרות אנרגיה במדינות המפרץ—בחריין, כווית ואיחוד האמירויות—עם נפגעים ונזק לתשתיות.
בישראל במהלך סוף השבוע זוהו 14 התקפות על ידי טילים בליסטיים מאיראן וחזבאללה ביצע 51 התקפות לשטח ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות ובפעילות קרקעית בלבנון.
תמונת מצב: תקיפות חזבאללה נגד ישראל (נכון ל־6 באפריל)
בימים האחרונים ניכרת מגמת ירידה מסוימת בהיקף גלי התקיפה, במיוחד במהלך היומיים האחרונים.
אתמול (5 במרץ) כטב"מ ששיגר חזבאללה פגע בבית מגורים במושב באזור עכו שבגליל.
ממוצע התקיפות היומי מאז תחילת הלחימה עומד על כ־31 גלי תקיפה ביום, נתון המעיד על אינטנסיביות מתמשכת של הלחימה, חרף התנודתיות היומית.
עד כה נהרגו 11 חיילי צה״ל ו־3 אזרחים כתוצאה מהלחימה בזירה הלבנונית.
חזבאללה לקח אחריות (05 באפריל) על שיגור טיל חוף - ים לעבר ספינה של חיל הים הישראלי. לא הייתה כל פגיעה בכלי שיט של צה״ל, אולם דווח כי יתכן וספינת קרב בריטית, ששהתה במרחק של כ־120 ק״מ מחופי לבנון, נפגעה וספגה נזקים כתוצאה מהאירוע.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ, זוהו 1,121 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של ירי רקטות וטילים (כ־70.7%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־28.9%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ובעיקר ביישובי קו הגבול:
794 תקיפות (כ־71%) כוונו לטווח של עד 5 ק״מ מהגבול.
301 תקיפות (כ־26.9%) בוצעו לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
בימים האחרונים ניכרת מגמת ירידה מסוימת בהיקף גלי התקיפה, במיוחד במהלך היומיים האחרונים.
אתמול (5 במרץ) כטב"מ ששיגר חזבאללה פגע בבית מגורים במושב באזור עכו שבגליל.
ממוצע התקיפות היומי מאז תחילת הלחימה עומד על כ־31 גלי תקיפה ביום, נתון המעיד על אינטנסיביות מתמשכת של הלחימה, חרף התנודתיות היומית.
עד כה נהרגו 11 חיילי צה״ל ו־3 אזרחים כתוצאה מהלחימה בזירה הלבנונית.
חזבאללה לקח אחריות (05 באפריל) על שיגור טיל חוף - ים לעבר ספינה של חיל הים הישראלי. לא הייתה כל פגיעה בכלי שיט של צה״ל, אולם דווח כי יתכן וספינת קרב בריטית, ששהתה במרחק של כ־120 ק״מ מחופי לבנון, נפגעה וספגה נזקים כתוצאה מהאירוע.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ, זוהו 1,121 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של ירי רקטות וטילים (כ־70.7%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־28.9%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ובעיקר ביישובי קו הגבול:
794 תקיפות (כ־71%) כוונו לטווח של עד 5 ק״מ מהגבול.
301 תקיפות (כ־26.9%) בוצעו לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
תמונת מצב: תקיפות איראן נגד ישראל (נכון ל־6 באפריל)
במהלך היממה האחרונה נרשמה פגיעה ישירה במרחב אזרחי, כאשר טיל ששוגר מאיראן פגע בבניין מגורים בעיר חיפה. כתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה אזרחים וכ־10 נוספים נפצעו.
במהלך הלילה נמשך הירי מאיראן וכלל שיגורים לכלל אזורי ישראל. טיל מתפזר שנורה לעבר אזור תל אביב פגע במספר אזורים במרחב ושני אזרחים נפצעו.
בימים האחרונים ניכרת התמקדות משמעותית של איראן בירי לעבר אזור צפון ישראל. במהלך השבוע האחרון (30 במרץ–5 באפריל) בוצעו 18 גלי תקיפה לאזור הצפון, נתון המצביע על הרחבת המאמץ הגאוגרפי והגברת הלחץ על אזור זה.
נראה כי האיראנים מרכזים מאמץ כדי לפגוע בתשתיות אסטרטגיות באזור חיפה.
מבחינת מגמות, במהלך השבוע האחרון נרשמה ירידה בהיקף התקיפות, כאשר הממוצע היומי עמד על 7.7 גלי תקיפה ביום. מאז תחילת המלחמה ועד השבוע האחרון, עמד הממוצע הכולל על 12.4 גלי תקיפה ביום.
בסך הכול, מאז תחילת המערכה זוהו 455 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משמעותית בדרום הארץ ובצפון, וכן באזור ירושלים.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 23 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־7,035 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
כ-6,700 תושבים (מ-42 רשויות) שוהים במלונות ובפתרונות אירוח בקהילה עקב פינוי מבתיהם שנפגעו.
במהלך היממה האחרונה נרשמה פגיעה ישירה במרחב אזרחי, כאשר טיל ששוגר מאיראן פגע בבניין מגורים בעיר חיפה. כתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה אזרחים וכ־10 נוספים נפצעו.
במהלך הלילה נמשך הירי מאיראן וכלל שיגורים לכלל אזורי ישראל. טיל מתפזר שנורה לעבר אזור תל אביב פגע במספר אזורים במרחב ושני אזרחים נפצעו.
בימים האחרונים ניכרת התמקדות משמעותית של איראן בירי לעבר אזור צפון ישראל. במהלך השבוע האחרון (30 במרץ–5 באפריל) בוצעו 18 גלי תקיפה לאזור הצפון, נתון המצביע על הרחבת המאמץ הגאוגרפי והגברת הלחץ על אזור זה.
נראה כי האיראנים מרכזים מאמץ כדי לפגוע בתשתיות אסטרטגיות באזור חיפה.
מבחינת מגמות, במהלך השבוע האחרון נרשמה ירידה בהיקף התקיפות, כאשר הממוצע היומי עמד על 7.7 גלי תקיפה ביום. מאז תחילת המלחמה ועד השבוע האחרון, עמד הממוצע הכולל על 12.4 גלי תקיפה ביום.
בסך הכול, מאז תחילת המערכה זוהו 455 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משמעותית בדרום הארץ ובצפון, וכן באזור ירושלים.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 23 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־7,035 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
כ-6,700 תושבים (מ-42 רשויות) שוהים במלונות ובפתרונות אירוח בקהילה עקב פינוי מבתיהם שנפגעו.
במהלך שעות הלילה בין ה-05 ל-06 באפריל, חוסל יזדאן מיר ( Yazdan Mir) המוכר גם בשם אצע'ר באקרי ( Asghar Bakeri ) – מפקד יחידה 840 (מוכר גם בכינוי "סרדאר באקרי" הנובע משם דרגתו "סרדאר" - דרגת קצונה במשה"מ המשמשת כתואר כבוד לדרגות תת אלוף ומעלה).
יחידה 840 – יחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס אחראית על קידום והכוונת טרור נגד ישראלים ויהודים בתוך ישראל, בגבולותיה וברחבי העולם, זאת בעזרת חוליות טרור המכוונות על ידה מרחוק.
היחידה מפעילה שלוחות הפועלות בחלוקה גיאוגרפית ובנוסף מפעילה אגפי מטה ומודיעין עצמאיים וכן אגף העוסק בגורמי אופוזיציה. מוכר כי יחידה 840 ביצעה פעילות טרור בין היתר בהולנד, טורקיה, ארה"ב, אזרביג'אן וקולומביה.
יחידה 840, בפיקודם של באקרי, שמונה למפקדה בשנת 2019 וסגנו, מחמד רצ'א אנצארי ( Mohammad Reza Ansari , מוכר גם בשם מצטפא אנצארי), פעלה רבות נגד ישראל מלבנון, סוריה ויהודה ושומרון. אנצארי קיבל את האחריות על הפעילות בסוריה בפרט.
בחודשים אוגוסט ונובמבר 2020, יחידה 840 הייתה אחראית להטמנת מטענים בסמוך לגדר הגבול באזור אלמעלקה בדרום סוריה, על ידי חוליות טרור של מקומיים שהופעלו על ידה.
גם אחרי נפילת משטר אסד, יחידה 840 הייתה פעילה מאוד בדרום סוריה. היא איתרה, גייסה והכשירה פעילים מהאוכלוסייה המקומית לצורך תכנון ומימוש פיגועים נגד כוחות צה"ל במרחב החיץ.
חלק מהפעילות בסוריה נעשתה בסיוע פעילי יחידה לבנונים. במהלך 2025 חוסלו על ידי ישראל מספר פעילים כאלה בלבנון.
בנוסף, יחידה 840 פועלת גם להברחת כספים ואמל"ח מתקדם ומפר איזון לאזור יהודה ושומרון (כמו מטענים, מרגמות, רקטות ונ"ט), בין היתר באמצעות הפעלת פלסטינים במחנות הפליטים בלבנון אשר מסייעים לה.
יחידה 840 – יחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס אחראית על קידום והכוונת טרור נגד ישראלים ויהודים בתוך ישראל, בגבולותיה וברחבי העולם, זאת בעזרת חוליות טרור המכוונות על ידה מרחוק.
היחידה מפעילה שלוחות הפועלות בחלוקה גיאוגרפית ובנוסף מפעילה אגפי מטה ומודיעין עצמאיים וכן אגף העוסק בגורמי אופוזיציה. מוכר כי יחידה 840 ביצעה פעילות טרור בין היתר בהולנד, טורקיה, ארה"ב, אזרביג'אן וקולומביה.
יחידה 840, בפיקודם של באקרי, שמונה למפקדה בשנת 2019 וסגנו, מחמד רצ'א אנצארי ( Mohammad Reza Ansari , מוכר גם בשם מצטפא אנצארי), פעלה רבות נגד ישראל מלבנון, סוריה ויהודה ושומרון. אנצארי קיבל את האחריות על הפעילות בסוריה בפרט.
בחודשים אוגוסט ונובמבר 2020, יחידה 840 הייתה אחראית להטמנת מטענים בסמוך לגדר הגבול באזור אלמעלקה בדרום סוריה, על ידי חוליות טרור של מקומיים שהופעלו על ידה.
גם אחרי נפילת משטר אסד, יחידה 840 הייתה פעילה מאוד בדרום סוריה. היא איתרה, גייסה והכשירה פעילים מהאוכלוסייה המקומית לצורך תכנון ומימוש פיגועים נגד כוחות צה"ל במרחב החיץ.
חלק מהפעילות בסוריה נעשתה בסיוע פעילי יחידה לבנונים. במהלך 2025 חוסלו על ידי ישראל מספר פעילים כאלה בלבנון.
בנוסף, יחידה 840 פועלת גם להברחת כספים ואמל"ח מתקדם ומפר איזון לאזור יהודה ושומרון (כמו מטענים, מרגמות, רקטות ונ"ט), בין היתר באמצעות הפעלת פלסטינים במחנות הפליטים בלבנון אשר מסייעים לה.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 6 באפריל 2026
באיראן נמשכות תקיפות נרחבות נגד תשתיות אסטרטגיות—כולל מתקני אנרגיה, שדות תעופה ובסיסים צבאיים.
במהלך היממה האחרונה בוצעו שני חיסולים בולטים. המרכזי - חיסול ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה. החיסול השני - מפקד יחידה 840 בכוח קדס, שעליו פרסמנו התייחסות נפרדת.
שיגורי טילים מאיראן נגד ישראל נמשכים, עם פגיעות ישירות במרחב האזרחי—בהן פגיעה קטלנית בחיפה. ניכרת התמקדות איראנית בצפון כאשר בין ה-30 במרץ–וה-5 באפריל בוצעו 18 גלי תקיפה לאזור הצפון.
חזבאללה - ממוצע התקיפות היומי מאז 02 במרץ עומד על כ־31 גלי תקיפה ביום.
צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות ופעילות קרקעית בלבנון—כולל חיסולים ופגיעה בתשתיות.
באיראן נמשכות תקיפות נרחבות נגד תשתיות אסטרטגיות—כולל מתקני אנרגיה, שדות תעופה ובסיסים צבאיים.
במהלך היממה האחרונה בוצעו שני חיסולים בולטים. המרכזי - חיסול ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה. החיסול השני - מפקד יחידה 840 בכוח קדס, שעליו פרסמנו התייחסות נפרדת.
שיגורי טילים מאיראן נגד ישראל נמשכים, עם פגיעות ישירות במרחב האזרחי—בהן פגיעה קטלנית בחיפה. ניכרת התמקדות איראנית בצפון כאשר בין ה-30 במרץ–וה-5 באפריל בוצעו 18 גלי תקיפה לאזור הצפון.
חזבאללה - ממוצע התקיפות היומי מאז 02 במרץ עומד על כ־31 גלי תקיפה ביום.
צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות ופעילות קרקעית בלבנון—כולל חיסולים ופגיעה בתשתיות.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 7 באפריל 2026
באיראן נמשכות תקיפות נרחבות, עם פגיעה ישירה בתשתיות משמרות המהפכה, שדות תעופה, פסי רכבת, מתקנים פטרוכימיים ותשתיות אסטרטגיות ברחבי המדינה.
תשתיות הרכבת שהותקפו שימשו את האיראנים להעברת נשק.
בישראל, נרשמו אתמול 8 גלי תקיפה מאיראן (מרביתם למרכז), והבוקר נוספו 4 גלים נוספים. פגיעות נרשמו בבני ברק, רמת גן, פתח תקווה ותל אביב—כאשר נעשה שימוש נרחב בטילי מצרר.
חזבאללה ממשיך בירי אינטנסיבי לשטח ישראל: 28 גלי תקיפה אתמול ועוד 24 מאז הבוקר, עם כ-40 רקטות לעבר אזור הצפון ופגיעה בנהריה שגרמה לפצועים ונזק.
הערה: הדוח הבא יפורסם ביום חמישי 9 באפריל
באיראן נמשכות תקיפות נרחבות, עם פגיעה ישירה בתשתיות משמרות המהפכה, שדות תעופה, פסי רכבת, מתקנים פטרוכימיים ותשתיות אסטרטגיות ברחבי המדינה.
תשתיות הרכבת שהותקפו שימשו את האיראנים להעברת נשק.
בישראל, נרשמו אתמול 8 גלי תקיפה מאיראן (מרביתם למרכז), והבוקר נוספו 4 גלים נוספים. פגיעות נרשמו בבני ברק, רמת גן, פתח תקווה ותל אביב—כאשר נעשה שימוש נרחב בטילי מצרר.
חזבאללה ממשיך בירי אינטנסיבי לשטח ישראל: 28 גלי תקיפה אתמול ועוד 24 מאז הבוקר, עם כ-40 רקטות לעבר אזור הצפון ופגיעה בנהריה שגרמה לפצועים ונזק.
הערה: הדוח הבא יפורסם ביום חמישי 9 באפריל
לאור הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב־8 באפריל לפנות בוקר, להלן נתונים מסכמים (לעת עתה) על תקיפות איראן (והחות'ים) נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי":
המערכה בין איראן לישראל התאפיינה בדפוס פעולה עקבי של גלי תקיפה מתמשכים, כאשר בסך הכול זוהו 479 גלי תקיפה איראניים בין ה־28 בפברואר ל־8 באפריל 2026, שבוצעו בעיקר בירי טילים בליסטיים.
במהלך התקיפות נהרגו 21 בני אדם ונפצעו למעלה מ־7,433.
המאמץ האיראני נשען בעיקר על טילים בליסטיים, כאשר רוב הטילים ששוגרו היו בעלי ראשי קרב מתפצלים. שימוש באמצעי זה מאפשר פיזור של תתי־חימושים על פני שטח רחב, ובכך מגדיל את היקף הפגיעה הפוטנציאלית, ומעלה את הסיכון לאוכלוסייה אזרחית, במיוחד באזורים צפופי אוכלוסייה ובאזורים מרובי תשתיות אסטרטגיות.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות כוונו לאזור מרכז הארץ – ובעיקר מטרופולין תל אביב (38.7%), לצד פעילות נרחבת בדרום (27.5%), בצפון (19.6%) ובאזור ירושלים (14.3%), דבר המצביע על ניסיון למקד פגיעה באזורים צפופי אוכלוסייה.
לצד זאת, נרשמה גם מעורבות של החות'ים (כפרוקסי איראני), שביצעו 9 תקיפות נוספות באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר דרום ומרכז ישראל. יש לציין כי חלק מהשיגורים הללו יורטו או כשלו ולא הגיעו לשטח ישראל והם לא נכללים במספרים.
המערכה בין איראן לישראל התאפיינה בדפוס פעולה עקבי של גלי תקיפה מתמשכים, כאשר בסך הכול זוהו 479 גלי תקיפה איראניים בין ה־28 בפברואר ל־8 באפריל 2026, שבוצעו בעיקר בירי טילים בליסטיים.
במהלך התקיפות נהרגו 21 בני אדם ונפצעו למעלה מ־7,433.
המאמץ האיראני נשען בעיקר על טילים בליסטיים, כאשר רוב הטילים ששוגרו היו בעלי ראשי קרב מתפצלים. שימוש באמצעי זה מאפשר פיזור של תתי־חימושים על פני שטח רחב, ובכך מגדיל את היקף הפגיעה הפוטנציאלית, ומעלה את הסיכון לאוכלוסייה אזרחית, במיוחד באזורים צפופי אוכלוסייה ובאזורים מרובי תשתיות אסטרטגיות.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות כוונו לאזור מרכז הארץ – ובעיקר מטרופולין תל אביב (38.7%), לצד פעילות נרחבת בדרום (27.5%), בצפון (19.6%) ובאזור ירושלים (14.3%), דבר המצביע על ניסיון למקד פגיעה באזורים צפופי אוכלוסייה.
לצד זאת, נרשמה גם מעורבות של החות'ים (כפרוקסי איראני), שביצעו 9 תקיפות נוספות באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר דרום ומרכז ישראל. יש לציין כי חלק מהשיגורים הללו יורטו או כשלו ולא הגיעו לשטח ישראל והם לא נכללים במספרים.
ניתוח התפלגות טווחי הירי של חזבאללה לעבר ישראל (2 במרץ – 8 באפריל 2026)
הגרפיקה מציגה חלוקה כמותית של שיגורי חזבאללה לפי טווחים גיאוגרפיים, ומאפשרת בחינה של דפוסי הפעולה המבצעיים לאורך התקופה הנבחנת. ניתוח הנתונים מצביע באופן ברור על אופי הפעלת האש של חזבאללה, המשקף את מאפייני ארסנל הרקטות והטילים של הארגון ואת השיקולים והאילוצים המבצעיים הנגזרים ממנו.
ראשית, ניכרת דומיננטיות מובהקת של ירי לטווחים קצרים מאוד בשטח ישראל. כ־71.5% מכלל השיגורים בוצעו לטווח של עד 5 ק״מ. נתון זה מעיד על מיקוד מתמשך באזורי קו הגבול, תוך יצירת לחץ רציף על יישובי הצפון וכוחות צה"ל הנוכחים באזור זה. לצד זאת, דפוס פעולה זה משולב גם במאמץ של לוחמה פסיכולוגית, במסגרתו חזבאללה פועל לייצר תחושת איום מתמשכת בקרב תושבי הגבול והצפון, במטרה להביא לפינויים מבתיהם ובכך להשיג הישג תודעתי.
שנית, היקף משמעותי של ירי נרשם גם לטווחים קצרים – בינוניים בשטח ישראל (5–40 ק״מ), המהווים כ־26.4% מכלל השיגורים. טווחים אלה כוללים יישובים וערים בגליל עד קו חיפה, ומעידים על היכולת להרחיב את טווח הירי לעבר אזורים צפופי אוכלוסייה ולעבר אזורי תשתיות אסטרטגיות בצפון ישראל.
התפלגות זו אינה מקרית, אלא משקפת את מבנה הארסנל של חזבאללה, אשר מבוסס בעיקר על רקטות לטווחים קצרים ובינוניים. בהתאם לכך, עיקר נפח האש מופנה לטווחים אלה, כפי שעולה באופן מובהק מן הנתונים.
השימוש בירי לטווחים בינונים - ארוכים נותר מצומצם ביותר. פחות מ־3% מהשיגורים בוצעו לטווחים העולים על 40 ק״מ, על אף קיומם של שיגורים בודדים לטווחים של עד 180 ק״מ. מצב זה תואם את העובדה כי לחזבאללה קיים ארסנל מוגבל מאוד של רקטות וטילים לירי לטווחים כאלה וקושי מבצעי לממש ירי כזה, דבר המוביל לשימוש מדוד ומוגבל באמצעים אלה.
לסיכום, התמונה העולה מן הנתונים היא של דפוס פעולה התואם את מבנה הכוח של חזבאללה: מאמץ מרכזי ומתמשך בטווחים קצרים ובינוניים, לצד החזקה ושימוש מדוד ביכולות לטווחים ארוכים. שילוב זה מאפשר הפעלת לחץ והתשה מתמשכים בזירה הצפונית, תוך שמירה על יכולת של ירי לעומק ישראל.
הגרפיקה מציגה חלוקה כמותית של שיגורי חזבאללה לפי טווחים גיאוגרפיים, ומאפשרת בחינה של דפוסי הפעולה המבצעיים לאורך התקופה הנבחנת. ניתוח הנתונים מצביע באופן ברור על אופי הפעלת האש של חזבאללה, המשקף את מאפייני ארסנל הרקטות והטילים של הארגון ואת השיקולים והאילוצים המבצעיים הנגזרים ממנו.
ראשית, ניכרת דומיננטיות מובהקת של ירי לטווחים קצרים מאוד בשטח ישראל. כ־71.5% מכלל השיגורים בוצעו לטווח של עד 5 ק״מ. נתון זה מעיד על מיקוד מתמשך באזורי קו הגבול, תוך יצירת לחץ רציף על יישובי הצפון וכוחות צה"ל הנוכחים באזור זה. לצד זאת, דפוס פעולה זה משולב גם במאמץ של לוחמה פסיכולוגית, במסגרתו חזבאללה פועל לייצר תחושת איום מתמשכת בקרב תושבי הגבול והצפון, במטרה להביא לפינויים מבתיהם ובכך להשיג הישג תודעתי.
שנית, היקף משמעותי של ירי נרשם גם לטווחים קצרים – בינוניים בשטח ישראל (5–40 ק״מ), המהווים כ־26.4% מכלל השיגורים. טווחים אלה כוללים יישובים וערים בגליל עד קו חיפה, ומעידים על היכולת להרחיב את טווח הירי לעבר אזורים צפופי אוכלוסייה ולעבר אזורי תשתיות אסטרטגיות בצפון ישראל.
התפלגות זו אינה מקרית, אלא משקפת את מבנה הארסנל של חזבאללה, אשר מבוסס בעיקר על רקטות לטווחים קצרים ובינוניים. בהתאם לכך, עיקר נפח האש מופנה לטווחים אלה, כפי שעולה באופן מובהק מן הנתונים.
השימוש בירי לטווחים בינונים - ארוכים נותר מצומצם ביותר. פחות מ־3% מהשיגורים בוצעו לטווחים העולים על 40 ק״מ, על אף קיומם של שיגורים בודדים לטווחים של עד 180 ק״מ. מצב זה תואם את העובדה כי לחזבאללה קיים ארסנל מוגבל מאוד של רקטות וטילים לירי לטווחים כאלה וקושי מבצעי לממש ירי כזה, דבר המוביל לשימוש מדוד ומוגבל באמצעים אלה.
לסיכום, התמונה העולה מן הנתונים היא של דפוס פעולה התואם את מבנה הכוח של חזבאללה: מאמץ מרכזי ומתמשך בטווחים קצרים ובינוניים, לצד החזקה ושימוש מדוד ביכולות לטווחים ארוכים. שילוב זה מאפשר הפעלת לחץ והתשה מתמשכים בזירה הצפונית, תוך שמירה על יכולת של ירי לעומק ישראל.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 9 באפריל 2026
הפסקת האש בין ארה"ב וישראל לבין איראן נכנסה לתוקף ב-8 לאפריל.
לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף, ישראל תקפה באיראן יעדים אסטרטגיים, כולל מתקני ייצור ותשתיות ואיראן שיגרה מספר טילים לישראל.
גם לאחר הכרזה על הפסקת האש, איראן המשיכה לתקוף במדינות המפרץ כולל בכווית, קטר, איחוד האמירויות וסעודיה.
מתחילת המערכה, זוהו 479 גלי תקיפה איראניים שבוצעו בעיקר בירי טילים בליסטיים. במהלך התקיפות נהרגו 21 בני אדם בישראל ונפצעו למעלה מ־7,433.
בלבנון אין הפסקת אש. צה"ל ביצע תקיפה משמעותית מאוד נגד מערכי פיקוד ושליטה של חזבאללה. חזבאללה ממשיך את הירי לעבר ישראל. צה"ל ממשיך בתקיפות בלבנון כולל חיסולי ממוקדים של פעילים
הפסקת האש בין ארה"ב וישראל לבין איראן נכנסה לתוקף ב-8 לאפריל.
לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף, ישראל תקפה באיראן יעדים אסטרטגיים, כולל מתקני ייצור ותשתיות ואיראן שיגרה מספר טילים לישראל.
גם לאחר הכרזה על הפסקת האש, איראן המשיכה לתקוף במדינות המפרץ כולל בכווית, קטר, איחוד האמירויות וסעודיה.
מתחילת המערכה, זוהו 479 גלי תקיפה איראניים שבוצעו בעיקר בירי טילים בליסטיים. במהלך התקיפות נהרגו 21 בני אדם בישראל ונפצעו למעלה מ־7,433.
בלבנון אין הפסקת אש. צה"ל ביצע תקיפה משמעותית מאוד נגד מערכי פיקוד ושליטה של חזבאללה. חזבאללה ממשיך את הירי לעבר ישראל. צה"ל ממשיך בתקיפות בלבנון כולל חיסולי ממוקדים של פעילים