השימוש של חזבאללה בטקטיקת המגן האנושי ובתשתיות אזרחיות לצרכים צבאיים הוא דפוס פעולה מוכר גם במהלך המערכה האחרונה (החל מה-02 במרץ) ניתן לראות כיצד הפעילות הצבאית של חזבאללה מתבצעת מתוך אזורים אזרחיים בכלל ובסמיכות / מתוך מוסדות ציבוריים בפרט.
כדי להציג ולהנגיש את המידע אודות שימוש זה, הקמנו מפה אינטראקטיבית ייעודית המתעדת עשרות מקרים ברורים של שימוש במגן אנושי על ידי חזבאללה. מדובר במאגר מתעדכן באופן שוטף, מבוסס על מקורות גלויים, תיעודים מהשטח וחומרים ויזואליים.
אנו החלנו לאסוף את הדוגמאות במפה עוד מתחילת המערכה באוקטובר 2023. כמובן, כי במהלך התקופה מאז נוספו כל העת דוגמאות חדשות.
מוזמנים להיכנס, לעיין ולהשתמש:
https://israel-alma.org/hezbollahs-human-shield-map/
כדי להציג ולהנגיש את המידע אודות שימוש זה, הקמנו מפה אינטראקטיבית ייעודית המתעדת עשרות מקרים ברורים של שימוש במגן אנושי על ידי חזבאללה. מדובר במאגר מתעדכן באופן שוטף, מבוסס על מקורות גלויים, תיעודים מהשטח וחומרים ויזואליים.
אנו החלנו לאסוף את הדוגמאות במפה עוד מתחילת המערכה באוקטובר 2023. כמובן, כי במהלך התקופה מאז נוספו כל העת דוגמאות חדשות.
מוזמנים להיכנס, לעיין ולהשתמש:
https://israel-alma.org/hezbollahs-human-shield-map/
Alma Research and Education Center
Hezbollah's Human Shield Map - Alma Research and Education Center
Hezbollah’s Human Shield Map shows examples of Hezbollah use of civilians and civilian infrastructure as human shields for military purposes.
להלן שתי דוגמאות מהמפה מתקופת הלחימה האחרונה (מה-02 במרץ):
הדוגמה הראשונה היא של ירי רקטות של חזבאללה לעבר ישראל שבוצע משטח בית ספר בדרום לבנון, והשנייה של מחסן אמצעי לחימה של חזבאללה שמוקם כ-50 מטר מבית חולים ממשלתי
הדוגמה הראשונה היא של ירי רקטות של חזבאללה לעבר ישראל שבוצע משטח בית ספר בדרום לבנון, והשנייה של מחסן אמצעי לחימה של חזבאללה שמוקם כ-50 מטר מבית חולים ממשלתי
בנק קארד אלחסן, הזרוע הפיננסית של חזבאללה, הוא נייר לקמוס מרכזי לפעילות האזרחית של חזבאללה, המהווה כלי אסטרטגי באחיזת ובהשפעת הארגון בבייס השיעי. עם כניסת הפסקת האש לתוקף (בלילה בין 16 ל-17 באפריל), נערך הבנק לחדש פעילותו, חרף הקשיים והאתגרים הכלכליים של חזבאללה.
הבנק מתכנן לשוב לפעילות בשטח לבנון באמצעות סניפים זמניים, כחלק מהתאמה למציאות שלאחר הלחימה. עצם הדגש על חידוש השירותים הפיננסיים מצביע על הבנת הארגון כי שליטה במנגנוני אשראי וסיוע כלכלי מהווה מנוף מרכזי לשימור השפעה חברתית, במיוחד בתקופה של אי־ודאות ושחיקה כלכלית.
ברם, במקביל, לאור הקשיים הכלכליים, ניכרת פגיעה ביכולתו של חזבאללה לספק פתרונות דיור למשפחות עקורות. הסיוע שניתן למשפחות אלה בשכר דירה הוקפא ומחדד את הפער בין שאיפת הארגון לשמר רשת ביטחון אזרחית לבין מגבלות המשאבים העומדות לרשותו. עם זאת, לעת עתה, נראה כי הפער לעיל אינו מתורגם לשחיקה תודעתית משמעותית.
הבנק מתכנן לשוב לפעילות בשטח לבנון באמצעות סניפים זמניים, כחלק מהתאמה למציאות שלאחר הלחימה. עצם הדגש על חידוש השירותים הפיננסיים מצביע על הבנת הארגון כי שליטה במנגנוני אשראי וסיוע כלכלי מהווה מנוף מרכזי לשימור השפעה חברתית, במיוחד בתקופה של אי־ודאות ושחיקה כלכלית.
ברם, במקביל, לאור הקשיים הכלכליים, ניכרת פגיעה ביכולתו של חזבאללה לספק פתרונות דיור למשפחות עקורות. הסיוע שניתן למשפחות אלה בשכר דירה הוקפא ומחדד את הפער בין שאיפת הארגון לשמר רשת ביטחון אזרחית לבין מגבלות המשאבים העומדות לרשותו. עם זאת, לעת עתה, נראה כי הפער לעיל אינו מתורגם לשחיקה תודעתית משמעותית.
המערכת הצבאית הלבנונית ממשיכה להתקפל בפני חזבאללה ולהוכיח פעם נוספת, כי הפער בין הצהרות מנהיגי המדינה, בעניין מי רשאי להחזיק בנשק ואיסור על פעילות צבאית של חזבאללה, לבין המציאות בשטח, הינו גודל מאוד.
במהלך חודש מרץ 2026, נעצרו על ידי כוחות הביטחון הלבנונים חמישה פעילי חזבאללה בשני אירועים נפרדים (אחד מהפעילים הללו חוסל לאחרונה בלחימה). מעצרם היה על בסיס האישומים של הובלה ואחזקה של נשק בלתי חוקי וביצוע פעולות החושפות את לבנון לסכנת פעולות איבה מצד מדינה זרה.
באירוע הראשון נעצרו שלושה פעילי חזבאללה עם נשק קל וציוד צבאי באחד המעברים על הליטני לכיוון דרום. הם שוחררו באופן מידי על ידי השופט הצבאי בערבות של 20 דולר כל אחד...
באירוע השני, נעצרו שני פעילי חזבאללה בכפר חונא (אזור ג'זין) בעת שהובילו 21 רקטות גראד מאזור הבקאע לדרום לבנון.
עדכני ל-21 באפריל, בית המשפט הצבאי שחרר בערבות (שווה ערך ל-1100 דולר לאדם) את שני פעילי חזבאללה הללו.
ברור כי מדינת לבנון אינה יכולה לפרק את חזבאללה מנשקו (הרי חזבאללה לא יעשה זאת וולנטרית) והיא גם אינה רוצה לעשות זאת, בעיקר בגלל פחד מההשלכות של מהלך כזה. אולם, מדוע היא בוחרת שלא לממש את ריבונותה גם במקומות שהיא יכולה? האם הנשק הוחרם סופית או שבשיטת "הדלת המסתובבת" חזר לחזבאללה? מדוע הפעילים הללו לא נשפטו למאסר ממושך ובמקום להיות משוחררים נכלאו בכלא "רומיה"?
עוד מקרה בוחן שבו מדינת לבנון נכשלה פעם נוספת...
במהלך חודש מרץ 2026, נעצרו על ידי כוחות הביטחון הלבנונים חמישה פעילי חזבאללה בשני אירועים נפרדים (אחד מהפעילים הללו חוסל לאחרונה בלחימה). מעצרם היה על בסיס האישומים של הובלה ואחזקה של נשק בלתי חוקי וביצוע פעולות החושפות את לבנון לסכנת פעולות איבה מצד מדינה זרה.
באירוע הראשון נעצרו שלושה פעילי חזבאללה עם נשק קל וציוד צבאי באחד המעברים על הליטני לכיוון דרום. הם שוחררו באופן מידי על ידי השופט הצבאי בערבות של 20 דולר כל אחד...
באירוע השני, נעצרו שני פעילי חזבאללה בכפר חונא (אזור ג'זין) בעת שהובילו 21 רקטות גראד מאזור הבקאע לדרום לבנון.
עדכני ל-21 באפריל, בית המשפט הצבאי שחרר בערבות (שווה ערך ל-1100 דולר לאדם) את שני פעילי חזבאללה הללו.
ברור כי מדינת לבנון אינה יכולה לפרק את חזבאללה מנשקו (הרי חזבאללה לא יעשה זאת וולנטרית) והיא גם אינה רוצה לעשות זאת, בעיקר בגלל פחד מההשלכות של מהלך כזה. אולם, מדוע היא בוחרת שלא לממש את ריבונותה גם במקומות שהיא יכולה? האם הנשק הוחרם סופית או שבשיטת "הדלת המסתובבת" חזר לחזבאללה? מדוע הפעילים הללו לא נשפטו למאסר ממושך ובמקום להיות משוחררים נכלאו בכלא "רומיה"?
עוד מקרה בוחן שבו מדינת לבנון נכשלה פעם נוספת...
אתמול ב-22 אפריל, בתקיפה אווירית בא-טירי (שטח "צהוב" בשליטת צה"ל), חוסלו שני פעילי חזבאללה- נביל בזי מוכתר הכפר, ומוחמד חוראני. לצידם, נכחו במקום שתי עיתונאיות של העיתון אל-אחבאר, אחת מהן, אמאל חליל, המזוהה עם חזבאללה, נהרגה.
בניגוד להצגתו כגוף תקשורת עצמאי, אל-אחבאר הוא עיתון המהווה שופר של חזבאללה, ומתפקד כחלק מזרועות התקשורת של חזבאללה. עורכו איברהים אל אמין, מקורב ויועץ של בכירי חיזבאללה.
צה"ל קרא לאוכלוסייה האזרחית באזורים האלה להתפנות כבר בתחילת המלחמה כחלק ממחויבותו לפי הדין הבינלאומי לתת אזהרה אפקטיבית. ואכן רוב התושבים הקשיבו לאזהרה הזאת.
מה עשו "אזרחים" בשטח צהוב אסור בשהייה? האם הם תמימים? כל מי שנוכח בשטח צהוב בקרבה לפעילי חזבאללה מסתכן בתקיפה צה"לית. כמו כן, למדנו היטב ש"עיתונאים" שעובדים תחת זרוע התקשורת של חזבאללה לא עוסקים רק בעיתונאות קלאסית, אלא גם לעיתים משמשים סייענים לפעילות חזבאללה.
לסיכום, ההרוגים אינם "אזרחים תמימים". הם היו פעילי חזבאללה שחוסלו בשל פעילותם ונוכחותם במקום. העיתונאיות שנכחו לצידם לא היו גורם אקראי בשטח, אלא בחרו להימצא בשטח אסור לכניסה בסמוך לפעילי חזבאללה – על כל הסיכונים הכרוכים בכך.
בניגוד להצגתו כגוף תקשורת עצמאי, אל-אחבאר הוא עיתון המהווה שופר של חזבאללה, ומתפקד כחלק מזרועות התקשורת של חזבאללה. עורכו איברהים אל אמין, מקורב ויועץ של בכירי חיזבאללה.
צה"ל קרא לאוכלוסייה האזרחית באזורים האלה להתפנות כבר בתחילת המלחמה כחלק ממחויבותו לפי הדין הבינלאומי לתת אזהרה אפקטיבית. ואכן רוב התושבים הקשיבו לאזהרה הזאת.
מה עשו "אזרחים" בשטח צהוב אסור בשהייה? האם הם תמימים? כל מי שנוכח בשטח צהוב בקרבה לפעילי חזבאללה מסתכן בתקיפה צה"לית. כמו כן, למדנו היטב ש"עיתונאים" שעובדים תחת זרוע התקשורת של חזבאללה לא עוסקים רק בעיתונאות קלאסית, אלא גם לעיתים משמשים סייענים לפעילות חזבאללה.
לסיכום, ההרוגים אינם "אזרחים תמימים". הם היו פעילי חזבאללה שחוסלו בשל פעילותם ונוכחותם במקום. העיתונאיות שנכחו לצידם לא היו גורם אקראי בשטח, אלא בחרו להימצא בשטח אסור לכניסה בסמוך לפעילי חזבאללה – על כל הסיכונים הכרוכים בכך.
סיכום שבועי: הפרות הפסקת האש של חזבאללה ותקיפות אוויריות צה״ל בדרום לבנון (16–23 באפריל 2026)
במהלך הימים האחרונים חזבאללה חידש את התקפותיו נגד ישראל וביצע מספר התקפות נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. רצף האירועים בין ה-20 ל-23 באפריל 2026 מצביע על הסלמה מחודשת בגזרה, תוך הפרה של הבנות הפסקת האש וניסיון לייצר חיכוך ישיר עם כוחות צה״ל.
ב-20 באפריל הפעיל חזבאללה מטען באזור טייבה נגד כוחות צה"ל, אירוע בו לא היו נפגעים. יום לאחר מכן, ב-21 באפריל, חזבאללה ביצע ירי תלול מסלול ושיגר כטב"מ סמוך לכפר גלעדי בשטח ישראל, כלל השיגורים יורטו. ה-22 באפריל התאפיין בהמשך הפעילות ההתקפית של חזבאללה, שכללה ירי תלול מסלול לעבר כוחות צה"ל הפועלים בביאדה, שיגור כטב״מ לאזור קנטרה וניסיונות פגיעה בכטב"מים של צה"ל באזור מנצורי, שלפי טענות חזבאללה הביא ליירוט ארבעה כטב״מים. ב-23 באפריל המשיך חזבאללה בניסיונות לפגוע בכוחות צה״ל באמצעות תקיפת כטב"מ ונ״ט לעבר כוחות צה"ל הפועלים בשטח לבנון. אירועים אלו מצטרפים לניסיונות חוזרים של פעילי חזבאללה לחדור או להתקרב לקו ההגנה הקדמי, תוך הפרה של הבנות הפסקת האש.
במהלך הימים האחרונים צה"ל תקף פעילים שחצו את קו ההגנה הקדמי והתקרבו לכוחות צה"ל במספר מרחבים. ב-20 באפריל הותקף משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור באזור קלאוויה (מחוץ לשטח הצהוב). ב-22 באפריל חוסל מחבל חזבאללה שפעל באתר שיגור רקטות במרחב סוג'וד ובתקיפה נוספת בא-טירי חוסלו שני פעילי חזבאללה. תקיפות אלו מצטרפות לפעילות מתמשכת של צה״ל נגד תשתיות טרור של חזבאללה בשטח הצהוב, במטרה לצמצם את האיום על יישובי הצפון.
הגרפיקה ממחישה כי מוקד החיכוך המרכזי מתרכז במרחב ה״קו הצהוב״ – אזור בו קיימת נוכחות צה״ל ומהווה קו הגנה קדמי. מרבית התקיפות והניסיונות של חזבאללה לפגוע בכוחות מתבצעים בתוך מרחב זה, בניסיון לערער את יציבות קו ההגנה ולייצר חיכוך מתמשך עם הכוחות. עם זאת, נרשמה גם תקיפה אחת של חזבאללה לעבר שטח ישראל, הממחישה כי האיום אינו מוגבל רק לזירה הלבנונית.
מנגד, תקיפות צה״ל מתמקדות ביעדים נקודתיים – משגרי רקטות, פעילים ותשתיות טרור – כחלק ממאמץ ממוקד לסיכול איומים ולהגנה על יישובי הצפון.
במהלך הימים האחרונים חזבאללה חידש את התקפותיו נגד ישראל וביצע מספר התקפות נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. רצף האירועים בין ה-20 ל-23 באפריל 2026 מצביע על הסלמה מחודשת בגזרה, תוך הפרה של הבנות הפסקת האש וניסיון לייצר חיכוך ישיר עם כוחות צה״ל.
ב-20 באפריל הפעיל חזבאללה מטען באזור טייבה נגד כוחות צה"ל, אירוע בו לא היו נפגעים. יום לאחר מכן, ב-21 באפריל, חזבאללה ביצע ירי תלול מסלול ושיגר כטב"מ סמוך לכפר גלעדי בשטח ישראל, כלל השיגורים יורטו. ה-22 באפריל התאפיין בהמשך הפעילות ההתקפית של חזבאללה, שכללה ירי תלול מסלול לעבר כוחות צה"ל הפועלים בביאדה, שיגור כטב״מ לאזור קנטרה וניסיונות פגיעה בכטב"מים של צה"ל באזור מנצורי, שלפי טענות חזבאללה הביא ליירוט ארבעה כטב״מים. ב-23 באפריל המשיך חזבאללה בניסיונות לפגוע בכוחות צה״ל באמצעות תקיפת כטב"מ ונ״ט לעבר כוחות צה"ל הפועלים בשטח לבנון. אירועים אלו מצטרפים לניסיונות חוזרים של פעילי חזבאללה לחדור או להתקרב לקו ההגנה הקדמי, תוך הפרה של הבנות הפסקת האש.
במהלך הימים האחרונים צה"ל תקף פעילים שחצו את קו ההגנה הקדמי והתקרבו לכוחות צה"ל במספר מרחבים. ב-20 באפריל הותקף משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור באזור קלאוויה (מחוץ לשטח הצהוב). ב-22 באפריל חוסל מחבל חזבאללה שפעל באתר שיגור רקטות במרחב סוג'וד ובתקיפה נוספת בא-טירי חוסלו שני פעילי חזבאללה. תקיפות אלו מצטרפות לפעילות מתמשכת של צה״ל נגד תשתיות טרור של חזבאללה בשטח הצהוב, במטרה לצמצם את האיום על יישובי הצפון.
הגרפיקה ממחישה כי מוקד החיכוך המרכזי מתרכז במרחב ה״קו הצהוב״ – אזור בו קיימת נוכחות צה״ל ומהווה קו הגנה קדמי. מרבית התקיפות והניסיונות של חזבאללה לפגוע בכוחות מתבצעים בתוך מרחב זה, בניסיון לערער את יציבות קו ההגנה ולייצר חיכוך מתמשך עם הכוחות. עם זאת, נרשמה גם תקיפה אחת של חזבאללה לעבר שטח ישראל, הממחישה כי האיום אינו מוגבל רק לזירה הלבנונית.
מנגד, תקיפות צה״ל מתמקדות ביעדים נקודתיים – משגרי רקטות, פעילים ותשתיות טרור – כחלק ממאמץ ממוקד לסיכול איומים ולהגנה על יישובי הצפון.
גם בימים אלה, הבייס השיעי מאפשר את הפעילות הצבאית של חזבאללה ונותן לה לגטימציה חברתית רחבה וזה מה שחשוב באמת מבחינת חזבאללה.
חזבאללה נשען על נרטיב ההתנגדות כדי לגשר על פערים חומריים ולשמר לכידות פנימית. כבר בשעות הבוקר של ה־17 באפריל, עם כניסת הפסקת האש לתוקף, נצפתה תנועה גדולה של שיירות עקורים שיעים לעבר כפרי הדרום, כולל אזורים מדרום לליטאני. על כלי רכב רבים נראו דגלי חזבאללה, כאשר חלק מהשבים מפגינים סממני ניצחון.
תופעה זו אינה רק ביטוי ספונטני של רגש, אלא משקפת הפנמה עמוקה של נרטיב קולקטיבי שבו עצם העמידה והחזרה לשטח נתפסות כהישג, גם לנוכח המהלומות הצבאיות שחזבאללה ספג וההרס הפיזי הנרחב.
ברשתות החברתיות ובדיווחים תקשורתיים בלטו עדויות של תושבים שתיארו את חזרתם במונחים של דבקות באדמה, הקרבה ואי־ויתור. משפחות עקורים ששבו לבתים חרבים, הקימו אוהלים לצד ההריסות והדגישו את חשיבות הנוכחות הפיזית, ממחישים כיצד המרחב הגיאוגרפי נטען במשמעות זהותית וסמלית. האדמה והבית מוצגים לא רק כנכסים חומריים, אלא כמרכיבים של זיכרון קולקטיבי, שייכות והמשכיות, מרכיבים מרכזיים בנרטיב ההתנגדות.
יתרה מכך, הקבלה המודעת של ההרס והעקירה היא בעיני הבייס השיעי חלק ממחיר המאבק. במקום לערער את הלגיטימציה של חזבאללה, חוויות אלו משתלבות בתוך מסגרת פרשנית המצדיקה הקרבה למען מטרה רחבה יותר. במקרים מסוימים אף תוארו ברכות ל״התנגדות״ על הישגים שנתפסו כניצחון, חרף האובדן האישי.
תופעה זו מדגישה את עוצמתו של מנגנון התודעה שמפעיל חזבאללה: היכולת למסגר מציאות של פגיעה והפסד כחלק מסיפור של עמידה והצלחה.
חזבאללה נשען על נרטיב ההתנגדות כדי לגשר על פערים חומריים ולשמר לכידות פנימית. כבר בשעות הבוקר של ה־17 באפריל, עם כניסת הפסקת האש לתוקף, נצפתה תנועה גדולה של שיירות עקורים שיעים לעבר כפרי הדרום, כולל אזורים מדרום לליטאני. על כלי רכב רבים נראו דגלי חזבאללה, כאשר חלק מהשבים מפגינים סממני ניצחון.
תופעה זו אינה רק ביטוי ספונטני של רגש, אלא משקפת הפנמה עמוקה של נרטיב קולקטיבי שבו עצם העמידה והחזרה לשטח נתפסות כהישג, גם לנוכח המהלומות הצבאיות שחזבאללה ספג וההרס הפיזי הנרחב.
ברשתות החברתיות ובדיווחים תקשורתיים בלטו עדויות של תושבים שתיארו את חזרתם במונחים של דבקות באדמה, הקרבה ואי־ויתור. משפחות עקורים ששבו לבתים חרבים, הקימו אוהלים לצד ההריסות והדגישו את חשיבות הנוכחות הפיזית, ממחישים כיצד המרחב הגיאוגרפי נטען במשמעות זהותית וסמלית. האדמה והבית מוצגים לא רק כנכסים חומריים, אלא כמרכיבים של זיכרון קולקטיבי, שייכות והמשכיות, מרכיבים מרכזיים בנרטיב ההתנגדות.
יתרה מכך, הקבלה המודעת של ההרס והעקירה היא בעיני הבייס השיעי חלק ממחיר המאבק. במקום לערער את הלגיטימציה של חזבאללה, חוויות אלו משתלבות בתוך מסגרת פרשנית המצדיקה הקרבה למען מטרה רחבה יותר. במקרים מסוימים אף תוארו ברכות ל״התנגדות״ על הישגים שנתפסו כניצחון, חרף האובדן האישי.
תופעה זו מדגישה את עוצמתו של מנגנון התודעה שמפעיל חזבאללה: היכולת למסגר מציאות של פגיעה והפסד כחלק מסיפור של עמידה והצלחה.
הדין הבינלאומי מעניק הגנה מיוחדת לאנשי רפואה, אמבולנסים ובתי חולים כל עוד הם פועלים למטרות הומניטריות בלבד.
אך כאשר תשתיות רפואיות מנוצלות לצרכים צבאיים, הן עלולות לאבד את ההגנה המוקנית להן.
מערך הבריאות של חזבאללה ואמל משלב באופן שיטתי פעילות צבאית, לרבות הברחת אמצעי לחימה העברת פעילים ואף השתתפות בפעולות מבצעיות וכך מטשטש במכוון של הגבולות בין אזרחי לצבאי.
זה אינו מקרה נקודתי, אלא דפוס פעולה: שילוב מכוון בין הממד האזרחי לצבאי שמערער את עקרון ההבחנה המרכזי בדין הבינלאומי בין מעורבים ולא מעורבים.
לכן, טענות לפגיעה בלתי חוקית אינן יכולות להיבחן במנותק מהשאלה המרכזית: האם נעשה שימוש צבאי בתשתיות הללו?
בהקשר של חזבאללה ובני בריתו, התשובה לכך היא פשוטה וברורה. קראו בהרחבה.
אך כאשר תשתיות רפואיות מנוצלות לצרכים צבאיים, הן עלולות לאבד את ההגנה המוקנית להן.
מערך הבריאות של חזבאללה ואמל משלב באופן שיטתי פעילות צבאית, לרבות הברחת אמצעי לחימה העברת פעילים ואף השתתפות בפעולות מבצעיות וכך מטשטש במכוון של הגבולות בין אזרחי לצבאי.
זה אינו מקרה נקודתי, אלא דפוס פעולה: שילוב מכוון בין הממד האזרחי לצבאי שמערער את עקרון ההבחנה המרכזי בדין הבינלאומי בין מעורבים ולא מעורבים.
לכן, טענות לפגיעה בלתי חוקית אינן יכולות להיבחן במנותק מהשאלה המרכזית: האם נעשה שימוש צבאי בתשתיות הללו?
בהקשר של חזבאללה ובני בריתו, התשובה לכך היא פשוטה וברורה. קראו בהרחבה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
השימוש "התמים וההומניטרי" של הצמד השיעי באמבולנסים. מבוסס על פרסומי דו"צ.
הפסקת האש בלבנון? מבחינת חזבאללה – לא הסדר, אלא הפוגה טקטית במסגרתה הוא ממשיך לפעול נגד ישראל.
מאז תחילתה: 31 התקפות, כולל ירי לשטח ישראל ופעילות נגד כוחות צה״ל בלבנון. חזבאללה אינו מכיר בלגיטימיות ההסדר ובמשא ומתן בין לבנון לישראל, ומאמץ גישה של תגובה לכל פעילות ישראלית, גם במסגרת תנאי ההפוגה.
האם מדובר בערעור שיטתי של הפסקת האש כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשיקום ההרתעה והלחץ הפוליטי בלבנון?
מאז תחילתה: 31 התקפות, כולל ירי לשטח ישראל ופעילות נגד כוחות צה״ל בלבנון. חזבאללה אינו מכיר בלגיטימיות ההסדר ובמשא ומתן בין לבנון לישראל, ומאמץ גישה של תגובה לכל פעילות ישראלית, גם במסגרת תנאי ההפוגה.
האם מדובר בערעור שיטתי של הפסקת האש כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשיקום ההרתעה והלחץ הפוליטי בלבנון?
הברחות אמל״ח לחזבאללה מסוריה נמשכות גם במהלך סבבה הלחימה הנוכחי
גם במהלך העימות הצבאי המתמשך בין ישראל לחזבאללה, מערך ההברחות של הארגון דרך סוריה ללבנון ממשיך לפעול באופן שיטתי ורציף.
בשבועות האחרונים נרשמו מספר תפיסות של אמצעי לחימה בצפון סוריה, אשר היו בדרכם לגבול הסורי־לבנוני – ובהם רקטות RPG, טילי נ״ט, אמצעי לחימה קלים ורכיבים לייצור מטענים. זאת בנוסף למנהרות הברחה שאותרו על ידי כוחות הביטחון הסורים בגבול סוריה-לבנון בחודש האחרון.
מקרים אלו מהווים קצה קרחון בלבד. מאפייני הפעילות מצביעים על כך שרק חלק קטן מההברחות נחשף. סביר כי על כל מקרה סיכול ידוע מתקיימות הברחות רבות נוספות שאינן מתגלות – כך שהיקף הפעילות בפועל גדול משמעותית.
המרחב הסורי ממשיך לשמש ציר לוגיסטי מרכזי להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה. חרף מאמצי סיכול מתמשכים, התשתית אינה נפגעת באופן מהותי, אלא מסתגלת לתנאים המשתנים וממשיכה לפעול באמצעות רשתות הברחה מגוונות.
הגבול הסורי־לבנוני, המאופיין בטופוגרפיה מורכבת ובשליטה מדינתית מוגבלת בחלקים ממנו, מהווה סביבה נוחה לפעילות זו. פעילות ההברחה אינה מתבצעת רק באזורים מבודדים, אלא נשענת על מערך מאורגן הכולל אחסון, שינוע והעברה בשלבים – עד להגעת האמל״ח ליעדו בלבנון.
המשך ההברחות במהלך לחימה פעילה מדגיש את יכולתו של חזבאללה לשמר רציפות לוגיסטית גם תחת לחץ מבצעי, ואת החשיבות המרכזית שגם היום מהווה ציר סוריה עבור הברחות האמל״ח שלו. מדובר במרכיב קריטי בתפיסת ההפעלה של הארגון, המאפשר לו לא רק להתמודד עם שחיקה בזמן עימות – אלא גם להמשיך בתהליך ההתעצמות במקביל אליו.
גם במהלך העימות הצבאי המתמשך בין ישראל לחזבאללה, מערך ההברחות של הארגון דרך סוריה ללבנון ממשיך לפעול באופן שיטתי ורציף.
בשבועות האחרונים נרשמו מספר תפיסות של אמצעי לחימה בצפון סוריה, אשר היו בדרכם לגבול הסורי־לבנוני – ובהם רקטות RPG, טילי נ״ט, אמצעי לחימה קלים ורכיבים לייצור מטענים. זאת בנוסף למנהרות הברחה שאותרו על ידי כוחות הביטחון הסורים בגבול סוריה-לבנון בחודש האחרון.
מקרים אלו מהווים קצה קרחון בלבד. מאפייני הפעילות מצביעים על כך שרק חלק קטן מההברחות נחשף. סביר כי על כל מקרה סיכול ידוע מתקיימות הברחות רבות נוספות שאינן מתגלות – כך שהיקף הפעילות בפועל גדול משמעותית.
המרחב הסורי ממשיך לשמש ציר לוגיסטי מרכזי להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה. חרף מאמצי סיכול מתמשכים, התשתית אינה נפגעת באופן מהותי, אלא מסתגלת לתנאים המשתנים וממשיכה לפעול באמצעות רשתות הברחה מגוונות.
הגבול הסורי־לבנוני, המאופיין בטופוגרפיה מורכבת ובשליטה מדינתית מוגבלת בחלקים ממנו, מהווה סביבה נוחה לפעילות זו. פעילות ההברחה אינה מתבצעת רק באזורים מבודדים, אלא נשענת על מערך מאורגן הכולל אחסון, שינוע והעברה בשלבים – עד להגעת האמל״ח ליעדו בלבנון.
המשך ההברחות במהלך לחימה פעילה מדגיש את יכולתו של חזבאללה לשמר רציפות לוגיסטית גם תחת לחץ מבצעי, ואת החשיבות המרכזית שגם היום מהווה ציר סוריה עבור הברחות האמל״ח שלו. מדובר במרכיב קריטי בתפיסת ההפעלה של הארגון, המאפשר לו לא רק להתמודד עם שחיקה בזמן עימות – אלא גם להמשיך בתהליך ההתעצמות במקביל אליו.