תמונת מצב: תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל (נכון ל־3 באפריל)
חזבאללה ממשיך להפעיל דפוס תקיפה אינטנסיבי נגד ישראל, תוך שמירה על היקף פעילות גבוה ומתמשך. במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות, כאשר במהלכו נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
כתוצאה מהתקפות חזבאללה נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים:
• בית מגורים בקריית שמונה נפגע מרקטה – בני המשפחה שהו במרחב מוגן ולא נפגעו.
• גן ילדים בעיר נהריה נפגע, אך היה ריק בשל החג ולא היו נפגעים.
• בנוסף, מספר אזרחים נפצעו כתוצאה מהתקיפות.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ זוהו 1,045 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל. עד כה נהרגו 10 חיילי צה״ל ו־2 אזרחים כתוצאה מההתקפות.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של רקטות וטילים (כ־70%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־29.5%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ביישובי הגבול בפרט:
741 תקיפות (כ־71.6%) כוונו ליישובי קו הגבול בטווח של עד 5 ק״מ.
271 תקיפות (כ־26.2%) לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
התפלגות זו מצביעה על מיקוד עקבי של חזבאללה ביישובי הצפון, לצד ניסיונות מוגבלים להרחיב את טווחי הירי.
הערה: דוח זה כולל אך ורק את תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל, ואינו כולל את התקיפות שביצע הארגון נגד כוחות צה״ל הפועלים בלבנון.
חזבאללה ממשיך להפעיל דפוס תקיפה אינטנסיבי נגד ישראל, תוך שמירה על היקף פעילות גבוה ומתמשך. במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות, כאשר במהלכו נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
כתוצאה מהתקפות חזבאללה נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים:
• בית מגורים בקריית שמונה נפגע מרקטה – בני המשפחה שהו במרחב מוגן ולא נפגעו.
• גן ילדים בעיר נהריה נפגע, אך היה ריק בשל החג ולא היו נפגעים.
• בנוסף, מספר אזרחים נפצעו כתוצאה מהתקיפות.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ זוהו 1,045 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל. עד כה נהרגו 10 חיילי צה״ל ו־2 אזרחים כתוצאה מההתקפות.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של רקטות וטילים (כ־70%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־29.5%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ביישובי הגבול בפרט:
741 תקיפות (כ־71.6%) כוונו ליישובי קו הגבול בטווח של עד 5 ק״מ.
271 תקיפות (כ־26.2%) לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
התפלגות זו מצביעה על מיקוד עקבי של חזבאללה ביישובי הצפון, לצד ניסיונות מוגבלים להרחיב את טווחי הירי.
הערה: דוח זה כולל אך ורק את תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל, ואינו כולל את התקיפות שביצע הארגון נגד כוחות צה״ל הפועלים בלבנון.
תמונת מצב: תקיפות איראן נגד ישראל (נכון ל־3 באפריל)
איראן ממשיכה להפעיל דפוס תקיפה עקבי במסגרת אסטרטגיית לחץ מתמשך נגד ישראל, תוך שימוש בטילים בליסטיים ושמירה על קצב תקיפות מתון יחסית, לצד תנודתיות נקודתית בהיקף גלי התקיפה.
במהלך ערב חג (1 באפריל) נרשמה עלייה יחסית בהיקף ההתקפות, כאשר מרבית גלי התקיפה כוונו לאזור תל אביב וכללו טילים בעלי ראש נפץ מתפזר. נתון זה משקף ניסיון להעצים את הפגיעה בעורף האזרחי ולהגדיל את פוטנציאל הנזק. העלייה בכמות התקיפות עדיין נותרה בטווח הממוצע היומי ואינה מהווה חריגה משמעותית מדפוס הפעילות הקבוע.
כתוצאה מהתקיפות נרשמו פגיעות במרחב האזרחי: ילדה נפצעה באורח אנוש בעיר בני ברק. בנוסף, שני תינוקות נפצעו מרסיסים, גם כן בבני ברק.
בנוסף, במהלך החג (1-2 באפריל) ביצעו החות'ים, פרוקסי של איראן, שתי התקפות נגד שטח ישראל בשימוש בטילים בליסטיים, אחת לאזור הדרום ואחת לאזור תל אביב וירושלים.
במהלך התקופה האחרונה זוהו בסך הכול 434 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משלימה בדרום, בצפון ובאזור ירושלים.
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־6,594 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
איראן ממשיכה להפעיל דפוס תקיפה עקבי במסגרת אסטרטגיית לחץ מתמשך נגד ישראל, תוך שימוש בטילים בליסטיים ושמירה על קצב תקיפות מתון יחסית, לצד תנודתיות נקודתית בהיקף גלי התקיפה.
במהלך ערב חג (1 באפריל) נרשמה עלייה יחסית בהיקף ההתקפות, כאשר מרבית גלי התקיפה כוונו לאזור תל אביב וכללו טילים בעלי ראש נפץ מתפזר. נתון זה משקף ניסיון להעצים את הפגיעה בעורף האזרחי ולהגדיל את פוטנציאל הנזק. העלייה בכמות התקיפות עדיין נותרה בטווח הממוצע היומי ואינה מהווה חריגה משמעותית מדפוס הפעילות הקבוע.
כתוצאה מהתקיפות נרשמו פגיעות במרחב האזרחי: ילדה נפצעה באורח אנוש בעיר בני ברק. בנוסף, שני תינוקות נפצעו מרסיסים, גם כן בבני ברק.
בנוסף, במהלך החג (1-2 באפריל) ביצעו החות'ים, פרוקסי של איראן, שתי התקפות נגד שטח ישראל בשימוש בטילים בליסטיים, אחת לאזור הדרום ואחת לאזור תל אביב וירושלים.
במהלך התקופה האחרונה זוהו בסך הכול 434 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משלימה בדרום, בצפון ובאזור ירושלים.
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־6,594 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
נראה כי חזבאללה מגביר את מאמציו לנסות ולפגוע בחופש הפעילות האווירית של צה"ל בשמי לבנון. אנו מזהים עלייה בימים האחרונים של הודעות לקיחת אחריות של חזבאללה על מספר אירועים של ניסיונות פגיעה ופגיעה (לכאורה) בפועל בכלי הטייס של צה"ל.
להודעות הללו נלווה מאמץ תודעתי של חזבאללה, הבא לידי ביטוי בעליה בפרסום של סרטוני פעילות ירי כזה.
ב-01 באפריל, עדכן צה"ל באופן פורמלי, כי ב-31 במרץ, שוגר טיל קרקע-אוויר לעבר כטב"מ של צה״ל ואכן זוהתה פגיעה והכלי נפל.
חזבאללה מפעיל כיום בדרום לבנון בחתימה נמוכה, בעיקר חוליות קטנות המפעילות טילי כתף נגד מטוסים (MANPADS), היעילים בעיקר נגד כטבמי"ם ונגד מסוקים הטסים בגובה נמוך. היתרון של חוליות אלה הוא בניידות ובשרידות שלהן.
בידי חזבאללה לפחות חמישה סוגים של מערכות טילי כתף (גם וותיקות מאוד וגם חדשות יותר) מתוצרת רוסית (סטרלה, איגלה), איראנית (מית'אק / Misagh), צפון קוראנית (HT-16PGJ) וייתכן אף מתוצרת אמריקאית ( סטינגר).
להודעות הללו נלווה מאמץ תודעתי של חזבאללה, הבא לידי ביטוי בעליה בפרסום של סרטוני פעילות ירי כזה.
ב-01 באפריל, עדכן צה"ל באופן פורמלי, כי ב-31 במרץ, שוגר טיל קרקע-אוויר לעבר כטב"מ של צה״ל ואכן זוהתה פגיעה והכלי נפל.
חזבאללה מפעיל כיום בדרום לבנון בחתימה נמוכה, בעיקר חוליות קטנות המפעילות טילי כתף נגד מטוסים (MANPADS), היעילים בעיקר נגד כטבמי"ם ונגד מסוקים הטסים בגובה נמוך. היתרון של חוליות אלה הוא בניידות ובשרידות שלהן.
בידי חזבאללה לפחות חמישה סוגים של מערכות טילי כתף (גם וותיקות מאוד וגם חדשות יותר) מתוצרת רוסית (סטרלה, איגלה), איראנית (מית'אק / Misagh), צפון קוראנית (HT-16PGJ) וייתכן אף מתוצרת אמריקאית ( סטינגר).
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 3 באפריל 2026
בשתי היממות האחרונות (1-2 באפריל) תקיפות נרחבות בתוך איראן, כולל פגיעה בתשתיות ביטחוניות, אתרי ייצור טילים ומוקדים הקשורים לפעילות צבאית. במקביל, חוסלו בכירים במערך הטילים ובמשמרות המהפכה.
נכון ל-3 באפריל, התקיפות האיראניות נגד ישראל ממשיכות לשמור על קצב מתון יחסית.
במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות של חזבאללה, כאשר במהלך החג נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
במהלך שתי היממות האחרונות (1–2 באפריל), תקף צה"ל עשרות תשתיות של ארגון חזבאללה בדרום לבנון.
הערה: הדוח הבאה יפורסם ביום ראשון 5 באפריל
בשתי היממות האחרונות (1-2 באפריל) תקיפות נרחבות בתוך איראן, כולל פגיעה בתשתיות ביטחוניות, אתרי ייצור טילים ומוקדים הקשורים לפעילות צבאית. במקביל, חוסלו בכירים במערך הטילים ובמשמרות המהפכה.
נכון ל-3 באפריל, התקיפות האיראניות נגד ישראל ממשיכות לשמור על קצב מתון יחסית.
במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות של חזבאללה, כאשר במהלך החג נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
במהלך שתי היממות האחרונות (1–2 באפריל), תקף צה"ל עשרות תשתיות של ארגון חזבאללה בדרום לבנון.
הערה: הדוח הבאה יפורסם ביום ראשון 5 באפריל
מעורבות תנועת אמל בלחימה נגד ישראל לצד חזבאללה
לצד מעמדה הפוליטי הבולט של תנועת אמל, בראשות נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, לתנועה יש מערך צבאי פעיל במהלך הלחימה. אמל מחזיקה בתשתיות צבאיות, פעילים חמושים ויכולות מבצעיות, ופועלת בתיאום עם חזבאללה.
עדות לכך ניתן לראות בפרסומי הרוגים עדכניים של פעילי תנועת אמל מתחילת הלחימה הנוכחית מול ישראל (מרץ 2026), המעידים על מעורבות ישירה של פעילי הארגון בלחימה לצד חזבאללה. כמו כן, לאחרונה, נחשף על ידי כוחות צה"ל באלחיאם, מחסן אמל"ח של אמל עם מוקשים, מקלעים, רובים, פגזים ועוד.
נזכיר כי במהלך המלחמה בשנת 2023-2024, נהרגו בלחימה עשרות פעילי אמל.
השותפות בין אמל לחזבאללה אינה מוגבלת לזירה הצבאית בלבד, אלא מתקיימת גם ברמה הפוליטית-ממסדית, שם פועלים שני הארגונים כגוש אחד לשימור כוחם והשפעתם בלבנון. תנועת אמל וחזבאללה מרכיבות יחד את "הצמד השיעי"– מסגרת כוח פוליטית, חברתית וביטחונית, השולטת במרחב השיעי בלבנון.
בעוד שנביה ברי מנסה לייצר לעצמו תדמית ממלכתית ויחסית מתונה, נראה כי הוא מנהל משחק כפול, זאת בהנחה כי הוא אכן שולט בארגון אשר בראשו הוא עומד. העימות מול ישראל בזירה הלבנונית אינו מתנהל מול חזבאללה בלבד. אלא מול מכלול ארגונים הפועלים משטח לבנון – בהם ארגונים שיעים לצד ארגוני טרור נוספים. בתוך מערך זה פועל ציר שיעי משולב, שבו חזבאללה מוביל, אך אמל משמשת כשותפה פעילה – פוליטית, ארגונית ומבצעית. אמל, תחת נביה ברי, מהווה חלק אינטגרלי ממערך ההתנגדות הלבנוני-שיעי נגד ישראל.
לצד מעמדה הפוליטי הבולט של תנועת אמל, בראשות נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, לתנועה יש מערך צבאי פעיל במהלך הלחימה. אמל מחזיקה בתשתיות צבאיות, פעילים חמושים ויכולות מבצעיות, ופועלת בתיאום עם חזבאללה.
עדות לכך ניתן לראות בפרסומי הרוגים עדכניים של פעילי תנועת אמל מתחילת הלחימה הנוכחית מול ישראל (מרץ 2026), המעידים על מעורבות ישירה של פעילי הארגון בלחימה לצד חזבאללה. כמו כן, לאחרונה, נחשף על ידי כוחות צה"ל באלחיאם, מחסן אמל"ח של אמל עם מוקשים, מקלעים, רובים, פגזים ועוד.
נזכיר כי במהלך המלחמה בשנת 2023-2024, נהרגו בלחימה עשרות פעילי אמל.
השותפות בין אמל לחזבאללה אינה מוגבלת לזירה הצבאית בלבד, אלא מתקיימת גם ברמה הפוליטית-ממסדית, שם פועלים שני הארגונים כגוש אחד לשימור כוחם והשפעתם בלבנון. תנועת אמל וחזבאללה מרכיבות יחד את "הצמד השיעי"– מסגרת כוח פוליטית, חברתית וביטחונית, השולטת במרחב השיעי בלבנון.
בעוד שנביה ברי מנסה לייצר לעצמו תדמית ממלכתית ויחסית מתונה, נראה כי הוא מנהל משחק כפול, זאת בהנחה כי הוא אכן שולט בארגון אשר בראשו הוא עומד. העימות מול ישראל בזירה הלבנונית אינו מתנהל מול חזבאללה בלבד. אלא מול מכלול ארגונים הפועלים משטח לבנון – בהם ארגונים שיעים לצד ארגוני טרור נוספים. בתוך מערך זה פועל ציר שיעי משולב, שבו חזבאללה מוביל, אך אמל משמשת כשותפה פעילה – פוליטית, ארגונית ומבצעית. אמל, תחת נביה ברי, מהווה חלק אינטגרלי ממערך ההתנגדות הלבנוני-שיעי נגד ישראל.
מערך הרקטות הכבדות (טווח בינוני עד 200 קילומטר) ומערך הטילים הבליסטיים של חזבאללה הם מערכים אסטרטגיים של הארגון.
רבים מהמשגרים הם על גבי משאיות אזרחיות, או עם ארגז הידראולי פתוח שעליו מותקן משגר או עם ארגז סגור שנפתח הידראולית וממנו מתרומם ויוצא המשגר.
כדי להגדיל את סיכויי שרידות המשגרים מאיתור מודיעיני ותקיפה, חזבאללה פרס ברחבי לבנון את משאיות המשגרים בריכוזי אוכלוסייה אזרחית, בין היתר, בתוך בתים ייעודיים, אשר כלפי חוץ נראים כבתים פרטיים לכל דבר, שבהם מתגוררת לכאורה משפחה.
כל תכליתם של הבתים הייעודיים האלה, הוא להסתיר את המשאית עם המשגר, שחונה, פשוטו כמשמעו, בתוך הבית.
איך זה עובד?
שלב ראשון - בניית מבנה או שכירת מבנה, שכלפי חוץ נראה כבית פרטי רגיל בו מתגוררת משפחה.
שלב שני – התאמת החלל הפנימי לחניית משאית משגר (חלל אחד גבוה מספיק, ללא חדרים וללא קירות המאפשר תמרון חניית משאית פנימה והחוצה).
שלב שלישי – יצירת נתיב גישה מהירה עם משאית צמוד למבנה והשארת אחד מהקירות החיצוניים פתוח, כך שתתאפשר הכנסת משאית בצורה מהירה לחלל הפנימי הייעודי בתוך המבנה.
שלב רביעי – בחירת התזמון המבצעי, הבאת משאית המשגר, הכנסתה במהירות לתוך המבנה ובניית הקיר החיצוני במהירות להסתרה.
מצב נתון: בית פרטי כלפי חוץ עם משאית משגר רקטות / טילים חונה באופן מוסתר בתוך המבנה.
כאשר חזבאללה נכנס למצב חירום, חוליית השיגור מתמקמת במבנה או שפעיליה נמצאים בסביבתו הקרובה. פעילותה היא בחתימה נמוכה עם ביגוד אזרחי, כך שהם נטמעים באוכלוסיה האזרחית ביישוב. בהינתן פקודה לביצוע ירי, הפעילים שוברים את קיר הבלוקים החיצוני, מוציאים את המשאית מהמבנה, ממקמים אותה לשיגור ומבצעים ירי.
כדי להגדיל את שרידותו של כל מערך האש הרקטי, חזבאללה פרס גם משגרי רקטות לטווחים קצרים יותר בתוך בתים פרטיים, לעיתים לצד המשפחה שממשיכה להתגורר במבנה.
הגרסה המשודרגת של מבנה כזה, מאפשרת שיגור מתוך המבנה עצמו על ידי בניית גג נפתח בצורה הידראולית.
במהלך המלחמה ( 2023-2024 ), ראינו כי בתים פרטיים בתוך הכפרים והיישובים משמשים גם לאחסנה ושיגור טילי שיוט, כטבמי"ם וטילי נ"ט. בחניונים תת קרקעיים מתחת לבניינים, בעיקר בערים הגדולות, חזבאללה מסתיר כלי רכב ומשאיות עם משגרים, בנוסף לכך שהם משמשים כאתרי אחסנה וייצור של אמל"ח.
רבים מהמשגרים הם על גבי משאיות אזרחיות, או עם ארגז הידראולי פתוח שעליו מותקן משגר או עם ארגז סגור שנפתח הידראולית וממנו מתרומם ויוצא המשגר.
כדי להגדיל את סיכויי שרידות המשגרים מאיתור מודיעיני ותקיפה, חזבאללה פרס ברחבי לבנון את משאיות המשגרים בריכוזי אוכלוסייה אזרחית, בין היתר, בתוך בתים ייעודיים, אשר כלפי חוץ נראים כבתים פרטיים לכל דבר, שבהם מתגוררת לכאורה משפחה.
כל תכליתם של הבתים הייעודיים האלה, הוא להסתיר את המשאית עם המשגר, שחונה, פשוטו כמשמעו, בתוך הבית.
איך זה עובד?
שלב ראשון - בניית מבנה או שכירת מבנה, שכלפי חוץ נראה כבית פרטי רגיל בו מתגוררת משפחה.
שלב שני – התאמת החלל הפנימי לחניית משאית משגר (חלל אחד גבוה מספיק, ללא חדרים וללא קירות המאפשר תמרון חניית משאית פנימה והחוצה).
שלב שלישי – יצירת נתיב גישה מהירה עם משאית צמוד למבנה והשארת אחד מהקירות החיצוניים פתוח, כך שתתאפשר הכנסת משאית בצורה מהירה לחלל הפנימי הייעודי בתוך המבנה.
שלב רביעי – בחירת התזמון המבצעי, הבאת משאית המשגר, הכנסתה במהירות לתוך המבנה ובניית הקיר החיצוני במהירות להסתרה.
מצב נתון: בית פרטי כלפי חוץ עם משאית משגר רקטות / טילים חונה באופן מוסתר בתוך המבנה.
כאשר חזבאללה נכנס למצב חירום, חוליית השיגור מתמקמת במבנה או שפעיליה נמצאים בסביבתו הקרובה. פעילותה היא בחתימה נמוכה עם ביגוד אזרחי, כך שהם נטמעים באוכלוסיה האזרחית ביישוב. בהינתן פקודה לביצוע ירי, הפעילים שוברים את קיר הבלוקים החיצוני, מוציאים את המשאית מהמבנה, ממקמים אותה לשיגור ומבצעים ירי.
כדי להגדיל את שרידותו של כל מערך האש הרקטי, חזבאללה פרס גם משגרי רקטות לטווחים קצרים יותר בתוך בתים פרטיים, לעיתים לצד המשפחה שממשיכה להתגורר במבנה.
הגרסה המשודרגת של מבנה כזה, מאפשרת שיגור מתוך המבנה עצמו על ידי בניית גג נפתח בצורה הידראולית.
במהלך המלחמה ( 2023-2024 ), ראינו כי בתים פרטיים בתוך הכפרים והיישובים משמשים גם לאחסנה ושיגור טילי שיוט, כטבמי"ם וטילי נ"ט. בחניונים תת קרקעיים מתחת לבניינים, בעיקר בערים הגדולות, חזבאללה מסתיר כלי רכב ומשאיות עם משגרים, בנוסף לכך שהם משמשים כאתרי אחסנה וייצור של אמל"ח.
מאמץ החיסולים הישראלי צריך להיות מאמץ שלם , הן כנגד דרג ההנהגה המדינית והן כנגד דרגי הפיקוד וההנהגה הצבאית בחזבאללה.
נראה כי כיום, המאמץ הישראלי מתמקד בדרג הפיקוד וההנהגה הצבאיים, המהווים את מרכז הכובד הארגוני הצבאי. מדובר בנדבך מרכזי וחשוב במאמצים ההתקפיים כנגד הארגון ויש לו השפעה משמעותית על הפעילות האופרטיבית בדגש על פיקוד, שליטה ותיאום במערך הצבאי.
ברם, כדי להחליש עוד יותר את "מדינת חזבאללה" יש לבצע מאמץ חיסולים משולב ומקביל גם כנגד הדרג המדיני בארגון.
בדרג זה, מלבד נעים קאסם, מנהיג הארגון, שהוא בכל מקרה יעד עליון לחיסול, אנו יכולים לסמן כיום עוד 10 בכירים, ראשי מועצות וסגניהם ועוד 12 חברי פרלמנט של חזבאללה.
נראה כי כיום, המאמץ הישראלי מתמקד בדרג הפיקוד וההנהגה הצבאיים, המהווים את מרכז הכובד הארגוני הצבאי. מדובר בנדבך מרכזי וחשוב במאמצים ההתקפיים כנגד הארגון ויש לו השפעה משמעותית על הפעילות האופרטיבית בדגש על פיקוד, שליטה ותיאום במערך הצבאי.
ברם, כדי להחליש עוד יותר את "מדינת חזבאללה" יש לבצע מאמץ חיסולים משולב ומקביל גם כנגד הדרג המדיני בארגון.
בדרג זה, מלבד נעים קאסם, מנהיג הארגון, שהוא בכל מקרה יעד עליון לחיסול, אנו יכולים לסמן כיום עוד 10 בכירים, ראשי מועצות וסגניהם ועוד 12 חברי פרלמנט של חזבאללה.
הפגנות פרו-פלסטניות בסוריה בימים האחרונים, התפשטו מדמשק ועד הגבול עם ישראל, עם אלפי משתתפים, קריאות הסתה נגד יהודים וניסיונות פגיעה בשגרירויות ארה"ב והאמירויות בדמשק.
מי הם הגורמים הפוטנציאלים העומדים מאחורי המחאה: אוכלוסייה פלסטינית, אינטרסים ובחישה של חמאס וגא"פ, גורמים ג’יהאדיסטיים, השפעה איראנית ואולי אף שיתוף פעולה מסוים מגורמים במשטר עצמו.
התמונה הרחבה: המחאה חושפת את חולשת המשטר הסורי, השפעת שחקנים חיצוניים והפיכת סוריה לזירת תחרות אזורית—עם השלכות ישירות על ישראל.
קראו בהרחבה
מי הם הגורמים הפוטנציאלים העומדים מאחורי המחאה: אוכלוסייה פלסטינית, אינטרסים ובחישה של חמאס וגא"פ, גורמים ג’יהאדיסטיים, השפעה איראנית ואולי אף שיתוף פעולה מסוים מגורמים במשטר עצמו.
התמונה הרחבה: המחאה חושפת את חולשת המשטר הסורי, השפעת שחקנים חיצוניים והפיכת סוריה לזירת תחרות אזורית—עם השלכות ישירות על ישראל.
קראו בהרחבה
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 5 באפריל 2026
בשתי היממות האחרונות (3-4 באפריל) נמשכות תקיפות נרחבות באיראן נגד מערכות הגנה אווירית, טילים בליסטיים ותשתיות אנרגיה, כולל פגיעה במתחם פטרוכימי מרכזי האחראי לכ-70% מאספקת הדלק.
שני הטייסים האמריקאים חולצו בשלום מאיראן לאחר שמטוסם נפגע והתרסק.
איראן ממשיכה ותוקפת מטרות אנרגיה במדינות המפרץ—בחריין, כווית ואיחוד האמירויות—עם נפגעים ונזק לתשתיות.
בישראל במהלך סוף השבוע זוהו 14 התקפות על ידי טילים בליסטיים מאיראן וחזבאללה ביצע 51 התקפות לשטח ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות ובפעילות קרקעית בלבנון.
בשתי היממות האחרונות (3-4 באפריל) נמשכות תקיפות נרחבות באיראן נגד מערכות הגנה אווירית, טילים בליסטיים ותשתיות אנרגיה, כולל פגיעה במתחם פטרוכימי מרכזי האחראי לכ-70% מאספקת הדלק.
שני הטייסים האמריקאים חולצו בשלום מאיראן לאחר שמטוסם נפגע והתרסק.
איראן ממשיכה ותוקפת מטרות אנרגיה במדינות המפרץ—בחריין, כווית ואיחוד האמירויות—עם נפגעים ונזק לתשתיות.
בישראל במהלך סוף השבוע זוהו 14 התקפות על ידי טילים בליסטיים מאיראן וחזבאללה ביצע 51 התקפות לשטח ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות ובפעילות קרקעית בלבנון.
תמונת מצב: תקיפות חזבאללה נגד ישראל (נכון ל־6 באפריל)
בימים האחרונים ניכרת מגמת ירידה מסוימת בהיקף גלי התקיפה, במיוחד במהלך היומיים האחרונים.
אתמול (5 במרץ) כטב"מ ששיגר חזבאללה פגע בבית מגורים במושב באזור עכו שבגליל.
ממוצע התקיפות היומי מאז תחילת הלחימה עומד על כ־31 גלי תקיפה ביום, נתון המעיד על אינטנסיביות מתמשכת של הלחימה, חרף התנודתיות היומית.
עד כה נהרגו 11 חיילי צה״ל ו־3 אזרחים כתוצאה מהלחימה בזירה הלבנונית.
חזבאללה לקח אחריות (05 באפריל) על שיגור טיל חוף - ים לעבר ספינה של חיל הים הישראלי. לא הייתה כל פגיעה בכלי שיט של צה״ל, אולם דווח כי יתכן וספינת קרב בריטית, ששהתה במרחק של כ־120 ק״מ מחופי לבנון, נפגעה וספגה נזקים כתוצאה מהאירוע.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ, זוהו 1,121 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של ירי רקטות וטילים (כ־70.7%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־28.9%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ובעיקר ביישובי קו הגבול:
794 תקיפות (כ־71%) כוונו לטווח של עד 5 ק״מ מהגבול.
301 תקיפות (כ־26.9%) בוצעו לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
בימים האחרונים ניכרת מגמת ירידה מסוימת בהיקף גלי התקיפה, במיוחד במהלך היומיים האחרונים.
אתמול (5 במרץ) כטב"מ ששיגר חזבאללה פגע בבית מגורים במושב באזור עכו שבגליל.
ממוצע התקיפות היומי מאז תחילת הלחימה עומד על כ־31 גלי תקיפה ביום, נתון המעיד על אינטנסיביות מתמשכת של הלחימה, חרף התנודתיות היומית.
עד כה נהרגו 11 חיילי צה״ל ו־3 אזרחים כתוצאה מהלחימה בזירה הלבנונית.
חזבאללה לקח אחריות (05 באפריל) על שיגור טיל חוף - ים לעבר ספינה של חיל הים הישראלי. לא הייתה כל פגיעה בכלי שיט של צה״ל, אולם דווח כי יתכן וספינת קרב בריטית, ששהתה במרחק של כ־120 ק״מ מחופי לבנון, נפגעה וספגה נזקים כתוצאה מהאירוע.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ, זוהו 1,121 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של ירי רקטות וטילים (כ־70.7%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־28.9%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ובעיקר ביישובי קו הגבול:
794 תקיפות (כ־71%) כוונו לטווח של עד 5 ק״מ מהגבול.
301 תקיפות (כ־26.9%) בוצעו לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
תמונת מצב: תקיפות איראן נגד ישראל (נכון ל־6 באפריל)
במהלך היממה האחרונה נרשמה פגיעה ישירה במרחב אזרחי, כאשר טיל ששוגר מאיראן פגע בבניין מגורים בעיר חיפה. כתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה אזרחים וכ־10 נוספים נפצעו.
במהלך הלילה נמשך הירי מאיראן וכלל שיגורים לכלל אזורי ישראל. טיל מתפזר שנורה לעבר אזור תל אביב פגע במספר אזורים במרחב ושני אזרחים נפצעו.
בימים האחרונים ניכרת התמקדות משמעותית של איראן בירי לעבר אזור צפון ישראל. במהלך השבוע האחרון (30 במרץ–5 באפריל) בוצעו 18 גלי תקיפה לאזור הצפון, נתון המצביע על הרחבת המאמץ הגאוגרפי והגברת הלחץ על אזור זה.
נראה כי האיראנים מרכזים מאמץ כדי לפגוע בתשתיות אסטרטגיות באזור חיפה.
מבחינת מגמות, במהלך השבוע האחרון נרשמה ירידה בהיקף התקיפות, כאשר הממוצע היומי עמד על 7.7 גלי תקיפה ביום. מאז תחילת המלחמה ועד השבוע האחרון, עמד הממוצע הכולל על 12.4 גלי תקיפה ביום.
בסך הכול, מאז תחילת המערכה זוהו 455 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משמעותית בדרום הארץ ובצפון, וכן באזור ירושלים.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 23 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־7,035 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
כ-6,700 תושבים (מ-42 רשויות) שוהים במלונות ובפתרונות אירוח בקהילה עקב פינוי מבתיהם שנפגעו.
במהלך היממה האחרונה נרשמה פגיעה ישירה במרחב אזרחי, כאשר טיל ששוגר מאיראן פגע בבניין מגורים בעיר חיפה. כתוצאה מהפגיעה נהרגו ארבעה אזרחים וכ־10 נוספים נפצעו.
במהלך הלילה נמשך הירי מאיראן וכלל שיגורים לכלל אזורי ישראל. טיל מתפזר שנורה לעבר אזור תל אביב פגע במספר אזורים במרחב ושני אזרחים נפצעו.
בימים האחרונים ניכרת התמקדות משמעותית של איראן בירי לעבר אזור צפון ישראל. במהלך השבוע האחרון (30 במרץ–5 באפריל) בוצעו 18 גלי תקיפה לאזור הצפון, נתון המצביע על הרחבת המאמץ הגאוגרפי והגברת הלחץ על אזור זה.
נראה כי האיראנים מרכזים מאמץ כדי לפגוע בתשתיות אסטרטגיות באזור חיפה.
מבחינת מגמות, במהלך השבוע האחרון נרשמה ירידה בהיקף התקיפות, כאשר הממוצע היומי עמד על 7.7 גלי תקיפה ביום. מאז תחילת המלחמה ועד השבוע האחרון, עמד הממוצע הכולל על 12.4 גלי תקיפה ביום.
בסך הכול, מאז תחילת המערכה זוהו 455 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משמעותית בדרום הארץ ובצפון, וכן באזור ירושלים.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 23 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־7,035 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
כ-6,700 תושבים (מ-42 רשויות) שוהים במלונות ובפתרונות אירוח בקהילה עקב פינוי מבתיהם שנפגעו.