ממשלת לבנון מעצימה את חזבאללה.pdf
210.7 KB
ממשלת לבנון מעצימה את חזבאללה.pdf
תמונת מצב: תקיפות חזבאללה נגד ישראל
נמשכת פעילות חזבאללה נגד ישראל, תוך שמירה על היקף תקיפות משמעותי – אך לצד זאת ניכרת מגמת ירידה יחסית במספר גלי התקיפה בימים האחרונים, בהשוואה לשיאים שנרשמו במהלך השבוע.
ביומיים האחרונים נהרגו 5 חיילי צה״ל בלחימה בדרום לבנון. עד כה נהרגו 10 חיילי צה״ל ו־2 אזרחים כתוצאה מהתקפות חזבאללה.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, ניכרת דומיננטיות ברורה של ירי רקטות וטילים, המהווים את עיקר התקיפות, לצד שימוש משמעותי בכטב״מים, וכן שימוש נמוך בטילי נ״ט (שבוצעו עד כה למוצבי צה"ל בגבול לבנון).
מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות ממשיכות להתמקד בצפון הארץ, ובעיקר ביישובי קו הגבול:
662 תקיפות (71.7%) כוונו ליישובי קו הגבול בטווח של עד 5 ק״מ מהגבול.
239 תקיפות (26%) בוצעו לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור קו חיפה.
12 תקיפות (1.3%) הגיעו לטווח של 50–70 ק״מ, דרומית לחיפה.
8 תקיפות (0.9%) בוצעו לעבר אזור המרכז – תל אביב והשרון (70–100 ק״מ).
אירוע ירי אחד בוצע לעבר אזור אשקלון, לטווח של 100–150 ק״מ.
התפלגות זו מצביעה על ריכוז מאמץ ברור של חזבאללה לעבר יישובי הצפון, לצד המשך ניסיונות להרחיב את טווחי הירי לעבר מרכז ואף דרום הארץ.
למרות הירידה היחסית בהיקף התקיפות, חזבאללה ממשיך לשלב בין ירי רחב היקף לעבר העורף האזרחי לבין מאמץ מתמשך לפגיעה בכוחות צה״ל בזירה הלבנונית.
*הערות: דוח זה כולל אך ורק את תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל, ואינו כולל את התקיפות שביצע הארגון נגד כוחות צה״ל הפועלים בלבנון. הנתונים כוללים את מספר גלי התקיפה ולא את כמות החימושים שנורתה לעבר ישראל.
נמשכת פעילות חזבאללה נגד ישראל, תוך שמירה על היקף תקיפות משמעותי – אך לצד זאת ניכרת מגמת ירידה יחסית במספר גלי התקיפה בימים האחרונים, בהשוואה לשיאים שנרשמו במהלך השבוע.
ביומיים האחרונים נהרגו 5 חיילי צה״ל בלחימה בדרום לבנון. עד כה נהרגו 10 חיילי צה״ל ו־2 אזרחים כתוצאה מהתקפות חזבאללה.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, ניכרת דומיננטיות ברורה של ירי רקטות וטילים, המהווים את עיקר התקיפות, לצד שימוש משמעותי בכטב״מים, וכן שימוש נמוך בטילי נ״ט (שבוצעו עד כה למוצבי צה"ל בגבול לבנון).
מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות ממשיכות להתמקד בצפון הארץ, ובעיקר ביישובי קו הגבול:
662 תקיפות (71.7%) כוונו ליישובי קו הגבול בטווח של עד 5 ק״מ מהגבול.
239 תקיפות (26%) בוצעו לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור קו חיפה.
12 תקיפות (1.3%) הגיעו לטווח של 50–70 ק״מ, דרומית לחיפה.
8 תקיפות (0.9%) בוצעו לעבר אזור המרכז – תל אביב והשרון (70–100 ק״מ).
אירוע ירי אחד בוצע לעבר אזור אשקלון, לטווח של 100–150 ק״מ.
התפלגות זו מצביעה על ריכוז מאמץ ברור של חזבאללה לעבר יישובי הצפון, לצד המשך ניסיונות להרחיב את טווחי הירי לעבר מרכז ואף דרום הארץ.
למרות הירידה היחסית בהיקף התקיפות, חזבאללה ממשיך לשלב בין ירי רחב היקף לעבר העורף האזרחי לבין מאמץ מתמשך לפגיעה בכוחות צה״ל בזירה הלבנונית.
*הערות: דוח זה כולל אך ורק את תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל, ואינו כולל את התקיפות שביצע הארגון נגד כוחות צה״ל הפועלים בלבנון. הנתונים כוללים את מספר גלי התקיפה ולא את כמות החימושים שנורתה לעבר ישראל.
תמונת מצב: תקיפות איראן נגד ישראל (נכון ל־31 במרץ)
איראן ממשיכה להפעיל דפוס תקיפה יציב במסגרת אסטרטגיית הלחץ המתמשך נגד ישראל, תוך שימוש בטילים בליסטיים ושמירה על קצב תקיפות יומי מתון יחסית, לצד תנודתיות נקודתית בהיקף גלי התקיפה.
במהלך היממה האחרונה זוהו 9 גלי תקיפה, כאשר עיקרם כוונו לדרום הארץ, לצד תקיפות לאזור תל אביב והצפון. נתונים אלו מצביעים על שילוב בין פיזור גאוגרפי רחב לבין המשך מיקוד במרכז ובדרום.
במהלך התקיפות נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים, כאשר טיל בעל ראש קרב מתפצל ששוגר מאיראן פגע במספר מוקדים בצפון, בהם הכפר הערבי שפרעם וכן מתקני בז״ן באזור חיפה. שימוש באמצעי זה מגדיל את שטח הפגיעה ומעלה את הסיכון לאוכלוסייה אזרחית ולתשתיות רגישות.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 413 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת הפעילות לדרום הארץ ולצפון.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־6,130 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק רחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
איראן ממשיכה להפעיל דפוס תקיפה יציב במסגרת אסטרטגיית הלחץ המתמשך נגד ישראל, תוך שימוש בטילים בליסטיים ושמירה על קצב תקיפות יומי מתון יחסית, לצד תנודתיות נקודתית בהיקף גלי התקיפה.
במהלך היממה האחרונה זוהו 9 גלי תקיפה, כאשר עיקרם כוונו לדרום הארץ, לצד תקיפות לאזור תל אביב והצפון. נתונים אלו מצביעים על שילוב בין פיזור גאוגרפי רחב לבין המשך מיקוד במרכז ובדרום.
במהלך התקיפות נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים, כאשר טיל בעל ראש קרב מתפצל ששוגר מאיראן פגע במספר מוקדים בצפון, בהם הכפר הערבי שפרעם וכן מתקני בז״ן באזור חיפה. שימוש באמצעי זה מגדיל את שטח הפגיעה ומעלה את הסיכון לאוכלוסייה אזרחית ולתשתיות רגישות.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 413 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת הפעילות לדרום הארץ ולצפון.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־6,130 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק רחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 31 במרץ 2026
ביממה האחרונה ישראל תקפה שורת יעדים אסטרטגיים בלב איראן, כולל תעשיות ביטחוניות, מתקני טילים ואתרי פיתוח כטב״מים. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי – פגיעות באמירויות, יירוטים בטורקיה ובקטר, וניסיון להפעיל מחדש את החות׳ים בזירה הימית.
מול ישראל, איראן שומרת על דפוס תקיפה יציב: 9 גלי תקיפה ביממה האחרונה, ובסך הכול 413 מאז תחילת המלחמה – עם פגיעות ישירות בתשתיות אזרחיות ובאזורי תעשייה בצפון.
בצפון, חזבאללה ממשיך לשלב בין ירי לעבר העורף האזרחי לבין לחימה ישירה נגד כוחות צה״ל בדרום לבנון. למרות ירידה יחסית בקצב, הארגון שומר על פעילות משמעותית וריכוז מאמץ בירי לאזור הצפון.
ביממה האחרונה ישראל תקפה שורת יעדים אסטרטגיים בלב איראן, כולל תעשיות ביטחוניות, מתקני טילים ואתרי פיתוח כטב״מים. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי – פגיעות באמירויות, יירוטים בטורקיה ובקטר, וניסיון להפעיל מחדש את החות׳ים בזירה הימית.
מול ישראל, איראן שומרת על דפוס תקיפה יציב: 9 גלי תקיפה ביממה האחרונה, ובסך הכול 413 מאז תחילת המלחמה – עם פגיעות ישירות בתשתיות אזרחיות ובאזורי תעשייה בצפון.
בצפון, חזבאללה ממשיך לשלב בין ירי לעבר העורף האזרחי לבין לחימה ישירה נגד כוחות צה״ל בדרום לבנון. למרות ירידה יחסית בקצב, הארגון שומר על פעילות משמעותית וריכוז מאמץ בירי לאזור הצפון.
עלי שעיב, כתב תחנת הטלוויזיה של חזבאללה "אל-מנאר", שחוסל ב-28 במרץ, לא היה “עיתונאי” — אלא נכס ופעיל מודיעיני של חזבאללה בהיערכות לפלישה לגליל ובמלחמה הנוכחית.
במשך שנים פעל כחלק ממערך התעמולה של הארגון, ובמקביל אסף והעביר מודיעין מבצעי רגיש על דרום לבנון בכלל, בדגש על אזור הגבול עם ישראל ועל פעילות צה״ל בפרט.
שעיב פעל במסגרת שתי יחידות מרכזיות: יחידת רדואן ויחידה 1800.
המקרה שלו ממחיש: מערך התקשורת של חזבאללה אינו "עיתונות" — אלא חלק בלתי נפרד מבניין הכוח והפעלת הכוח של חזבאללה.
קראו בהרחבה.
במשך שנים פעל כחלק ממערך התעמולה של הארגון, ובמקביל אסף והעביר מודיעין מבצעי רגיש על דרום לבנון בכלל, בדגש על אזור הגבול עם ישראל ועל פעילות צה״ל בפרט.
שעיב פעל במסגרת שתי יחידות מרכזיות: יחידת רדואן ויחידה 1800.
המקרה שלו ממחיש: מערך התקשורת של חזבאללה אינו "עיתונות" — אלא חלק בלתי נפרד מבניין הכוח והפעלת הכוח של חזבאללה.
קראו בהרחבה.
עלי_שעיב_נכס_ופעיל_מודיעין_של_חזבאללה_בהיערכות_לפלישה.pdf
1 MB
עלי שעיב - נכס ופעיל מודיעין של חזבאללה בהיערכות לפלישה.pdf
ב-29 במרץ 2026, פורסם תיעוד של חיילי צבא סוריה חושפים ונכנסים אל תוך שני פירים של מנהרות, שככל הנראה קשורות לחזבאללה על גבול סוריה-לבנון, באזור הכפר הסורי חוש אל סיד עלי, הנמצא דרום מערבית לחמץ, בין קוסייר בצד הסורי לבין אל הרמל בבקאע בלבנון.
המנהרה הראשונה, בעלת פיר רחב יחסית, אינה מותאמת למעבר כלי רכב, אך מותאמת למעבר רגלי של פעילים ואמל"ח (מנשק קל ועד בינוני).
המנהרה השנייה בעלת פיר צר יחסית. נראה כי מתאימה למעבר רגלי של פעילים עם נשק / ציוד קל יחסית.
אזור חוש אל סיד עלי הוא אזור מוכר היטב וניתן להגדירו כ"ממלכת ההברחות" מעל הקרקע ומתחת לקרקע. הוא נחשב לעוגן מרכזי במערך היבשתי של הברחות הנשק של חזבאללה בימי משטר אסד. גם בימי המשטר הסורי הנוכחי, הגבול הסורי־לבנוני מהווה מרכיב חשוב במסדרון הנשק של חזבאללה, המאפשר את שיקום יכולותיו הצבאיות והמשך תהליך ההתעצמות. במהלך 2024 – 2025 ישראל תקפה באזור זה מספר פעמים על מנת לסכל תשתיות וניסיונות להעברת נשק.
יש לזכור כי "ממלכת ההברחות" באזור חוש אל סיד עלי, לא משמשת רק כפלטפורמת להברחת אמל"ח, אלא גם כפלטפורמה פלילית. מוברחים דרך אזור זה סמים וסחורות מסוגים שונים על פי דרישה וצורך בשני הכיוונים. להערכתנו, המנהרות בסרטון שימשו לא מעט עבור הברחות מסוג זה.
המנהרה הראשונה, בעלת פיר רחב יחסית, אינה מותאמת למעבר כלי רכב, אך מותאמת למעבר רגלי של פעילים ואמל"ח (מנשק קל ועד בינוני).
המנהרה השנייה בעלת פיר צר יחסית. נראה כי מתאימה למעבר רגלי של פעילים עם נשק / ציוד קל יחסית.
אזור חוש אל סיד עלי הוא אזור מוכר היטב וניתן להגדירו כ"ממלכת ההברחות" מעל הקרקע ומתחת לקרקע. הוא נחשב לעוגן מרכזי במערך היבשתי של הברחות הנשק של חזבאללה בימי משטר אסד. גם בימי המשטר הסורי הנוכחי, הגבול הסורי־לבנוני מהווה מרכיב חשוב במסדרון הנשק של חזבאללה, המאפשר את שיקום יכולותיו הצבאיות והמשך תהליך ההתעצמות. במהלך 2024 – 2025 ישראל תקפה באזור זה מספר פעמים על מנת לסכל תשתיות וניסיונות להעברת נשק.
יש לזכור כי "ממלכת ההברחות" באזור חוש אל סיד עלי, לא משמשת רק כפלטפורמת להברחת אמל"ח, אלא גם כפלטפורמה פלילית. מוברחים דרך אזור זה סמים וסחורות מסוגים שונים על פי דרישה וצורך בשני הכיוונים. להערכתנו, המנהרות בסרטון שימשו לא מעט עבור הברחות מסוג זה.
ב-01 באפריל לפנות בוקר חוסל מפקד חזית הדרום בחזבאללה, חאג' יוסף אסמאעיל האשם – המוכר בכינוי הארגוני ("הג'האדי") שלו "חאג' סאדק".
החיסול בוצע על ידי חיל הים.
חאג' סאדק החליף בתפקידו את עלי כרכי שחוסל ב-2024.
חזית הדרום אחראית על הפעלת ובניין הכוח הצבאי של חזבאללה באזור דרום לבנון.
נחשב מבכירי ההנהגה הצבאית בחזבאללה.
על פי דיווחים שונים, פעל בעבר בעיראק ובסוריה. בעיראק פעל בסיוע וחניכה מקצועית למליציות השיעיות .
בסוריה- במהלך מלחמת האזרחים, היה שותף בפיקוד על פעולות צבאיות רבות במשותף עם צבא אסד והיה אחראי בתיאום עם משמרות המהפכה על ההתבססות של הציר השיעי במזרח סוריה (אלבוכמאל – דיר א-זור), בין היתר על ידי רכישת נכסים וגיוס מקומיים.
החיסול בוצע על ידי חיל הים.
חאג' סאדק החליף בתפקידו את עלי כרכי שחוסל ב-2024.
חזית הדרום אחראית על הפעלת ובניין הכוח הצבאי של חזבאללה באזור דרום לבנון.
נחשב מבכירי ההנהגה הצבאית בחזבאללה.
על פי דיווחים שונים, פעל בעבר בעיראק ובסוריה. בעיראק פעל בסיוע וחניכה מקצועית למליציות השיעיות .
בסוריה- במהלך מלחמת האזרחים, היה שותף בפיקוד על פעולות צבאיות רבות במשותף עם צבא אסד והיה אחראי בתיאום עם משמרות המהפכה על ההתבססות של הציר השיעי במזרח סוריה (אלבוכמאל – דיר א-זור), בין היתר על ידי רכישת נכסים וגיוס מקומיים.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 1 באפריל 2026
ביממה האחרונה נרשמו תקיפות נרחבות בתוך איראן, כולל פגיעה בתשתיות ביטחוניות, מפעלי ייצור ומוקדים הקשורים לתוכניות צבאיות. בנוסף, צה"ל חיסל את ראש ענף ההנדסה בגיס לבנון של "כוח קדס", המהנדס מהדי ופאא׳י, במרחב מחלאת שבאיראן.
ב-31 במרץ זוהו 3 התקפות של טילים בליסטיים מאיראן לעבר ישראל. סה"כ מתחילת המערכה זוהו 416 גלי תקיפה מאיראן לעבר ישראל.
בצפון, חזבאללה ממשיך בשילוב של תקיפות ישירות נגד כוחות צה״ל בדרום לבנון וירי לעבר העורף האזרחי. ב-31 במרץ זוהו 46 גלי תקיפה לעבר שטח ישראל, עלייה של יותר מפי 2 מההתקפות של אתמול. במהלך הלילה צה"ל חיסל מהים את מפקד חזית הדרום בחזבאללה, חאג' יוסף איסמאעיל האשם. האשם החליף בתפקידו את מפקד חזית הדרום הוותיק, עלי כרכי, שחוסל יחד עם חסן נסראללה בספטמבר 2024. הערה: הדוח הבאה יפורסם ביום שישי 3 באפריל.
ביממה האחרונה נרשמו תקיפות נרחבות בתוך איראן, כולל פגיעה בתשתיות ביטחוניות, מפעלי ייצור ומוקדים הקשורים לתוכניות צבאיות. בנוסף, צה"ל חיסל את ראש ענף ההנדסה בגיס לבנון של "כוח קדס", המהנדס מהדי ופאא׳י, במרחב מחלאת שבאיראן.
ב-31 במרץ זוהו 3 התקפות של טילים בליסטיים מאיראן לעבר ישראל. סה"כ מתחילת המערכה זוהו 416 גלי תקיפה מאיראן לעבר ישראל.
בצפון, חזבאללה ממשיך בשילוב של תקיפות ישירות נגד כוחות צה״ל בדרום לבנון וירי לעבר העורף האזרחי. ב-31 במרץ זוהו 46 גלי תקיפה לעבר שטח ישראל, עלייה של יותר מפי 2 מההתקפות של אתמול. במהלך הלילה צה"ל חיסל מהים את מפקד חזית הדרום בחזבאללה, חאג' יוסף איסמאעיל האשם. האשם החליף בתפקידו את מפקד חזית הדרום הוותיק, עלי כרכי, שחוסל יחד עם חסן נסראללה בספטמבר 2024. הערה: הדוח הבאה יפורסם ביום שישי 3 באפריל.
תמונת מצב: תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל (נכון ל־3 באפריל)
חזבאללה ממשיך להפעיל דפוס תקיפה אינטנסיבי נגד ישראל, תוך שמירה על היקף פעילות גבוה ומתמשך. במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות, כאשר במהלכו נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
כתוצאה מהתקפות חזבאללה נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים:
• בית מגורים בקריית שמונה נפגע מרקטה – בני המשפחה שהו במרחב מוגן ולא נפגעו.
• גן ילדים בעיר נהריה נפגע, אך היה ריק בשל החג ולא היו נפגעים.
• בנוסף, מספר אזרחים נפצעו כתוצאה מהתקיפות.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ זוהו 1,045 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל. עד כה נהרגו 10 חיילי צה״ל ו־2 אזרחים כתוצאה מההתקפות.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של רקטות וטילים (כ־70%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־29.5%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ביישובי הגבול בפרט:
741 תקיפות (כ־71.6%) כוונו ליישובי קו הגבול בטווח של עד 5 ק״מ.
271 תקיפות (כ־26.2%) לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
התפלגות זו מצביעה על מיקוד עקבי של חזבאללה ביישובי הצפון, לצד ניסיונות מוגבלים להרחיב את טווחי הירי.
הערה: דוח זה כולל אך ורק את תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל, ואינו כולל את התקיפות שביצע הארגון נגד כוחות צה״ל הפועלים בלבנון.
חזבאללה ממשיך להפעיל דפוס תקיפה אינטנסיבי נגד ישראל, תוך שמירה על היקף פעילות גבוה ומתמשך. במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות, כאשר במהלכו נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
כתוצאה מהתקפות חזבאללה נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים:
• בית מגורים בקריית שמונה נפגע מרקטה – בני המשפחה שהו במרחב מוגן ולא נפגעו.
• גן ילדים בעיר נהריה נפגע, אך היה ריק בשל החג ולא היו נפגעים.
• בנוסף, מספר אזרחים נפצעו כתוצאה מהתקיפות.
מבחינת היקף כולל, מאז תחילת הלחימה ב־2 במרץ זוהו 1,045 גלי תקיפה של חזבאללה לעבר שטח ישראל. עד כה נהרגו 10 חיילי צה״ל ו־2 אזרחים כתוצאה מההתקפות.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, נמשכת דומיננטיות ברורה של רקטות וטילים (כ־70%), לצד שימוש משמעותי בכטב״מים (כ־29.5%), ושימוש מצומצם יחסית בטילי נ״ט.
מבחינה גאוגרפית, עיקר התקיפות ממשיך להתמקד בצפון הארץ, ביישובי הגבול בפרט:
741 תקיפות (כ־71.6%) כוונו ליישובי קו הגבול בטווח של עד 5 ק״מ.
271 תקיפות (כ־26.2%) לטווחים של 5–40 ק״מ, עד אזור חיפה.
שיעור נמוך מאוד של תקיפות הגיע לטווחים רחוקים יותר.
התפלגות זו מצביעה על מיקוד עקבי של חזבאללה ביישובי הצפון, לצד ניסיונות מוגבלים להרחיב את טווחי הירי.
הערה: דוח זה כולל אך ורק את תקיפות חזבאללה לעבר שטח ישראל, ואינו כולל את התקיפות שביצע הארגון נגד כוחות צה״ל הפועלים בלבנון.
תמונת מצב: תקיפות איראן נגד ישראל (נכון ל־3 באפריל)
איראן ממשיכה להפעיל דפוס תקיפה עקבי במסגרת אסטרטגיית לחץ מתמשך נגד ישראל, תוך שימוש בטילים בליסטיים ושמירה על קצב תקיפות מתון יחסית, לצד תנודתיות נקודתית בהיקף גלי התקיפה.
במהלך ערב חג (1 באפריל) נרשמה עלייה יחסית בהיקף ההתקפות, כאשר מרבית גלי התקיפה כוונו לאזור תל אביב וכללו טילים בעלי ראש נפץ מתפזר. נתון זה משקף ניסיון להעצים את הפגיעה בעורף האזרחי ולהגדיל את פוטנציאל הנזק. העלייה בכמות התקיפות עדיין נותרה בטווח הממוצע היומי ואינה מהווה חריגה משמעותית מדפוס הפעילות הקבוע.
כתוצאה מהתקיפות נרשמו פגיעות במרחב האזרחי: ילדה נפצעה באורח אנוש בעיר בני ברק. בנוסף, שני תינוקות נפצעו מרסיסים, גם כן בבני ברק.
בנוסף, במהלך החג (1-2 באפריל) ביצעו החות'ים, פרוקסי של איראן, שתי התקפות נגד שטח ישראל בשימוש בטילים בליסטיים, אחת לאזור הדרום ואחת לאזור תל אביב וירושלים.
במהלך התקופה האחרונה זוהו בסך הכול 434 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משלימה בדרום, בצפון ובאזור ירושלים.
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־6,594 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
איראן ממשיכה להפעיל דפוס תקיפה עקבי במסגרת אסטרטגיית לחץ מתמשך נגד ישראל, תוך שימוש בטילים בליסטיים ושמירה על קצב תקיפות מתון יחסית, לצד תנודתיות נקודתית בהיקף גלי התקיפה.
במהלך ערב חג (1 באפריל) נרשמה עלייה יחסית בהיקף ההתקפות, כאשר מרבית גלי התקיפה כוונו לאזור תל אביב וכללו טילים בעלי ראש נפץ מתפזר. נתון זה משקף ניסיון להעצים את הפגיעה בעורף האזרחי ולהגדיל את פוטנציאל הנזק. העלייה בכמות התקיפות עדיין נותרה בטווח הממוצע היומי ואינה מהווה חריגה משמעותית מדפוס הפעילות הקבוע.
כתוצאה מהתקיפות נרשמו פגיעות במרחב האזרחי: ילדה נפצעה באורח אנוש בעיר בני ברק. בנוסף, שני תינוקות נפצעו מרסיסים, גם כן בבני ברק.
בנוסף, במהלך החג (1-2 באפריל) ביצעו החות'ים, פרוקסי של איראן, שתי התקפות נגד שטח ישראל בשימוש בטילים בליסטיים, אחת לאזור הדרום ואחת לאזור תל אביב וירושלים.
במהלך התקופה האחרונה זוהו בסך הכול 434 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פעילות משלימה בדרום, בצפון ובאזור ירושלים.
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־6,594 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
נראה כי חזבאללה מגביר את מאמציו לנסות ולפגוע בחופש הפעילות האווירית של צה"ל בשמי לבנון. אנו מזהים עלייה בימים האחרונים של הודעות לקיחת אחריות של חזבאללה על מספר אירועים של ניסיונות פגיעה ופגיעה (לכאורה) בפועל בכלי הטייס של צה"ל.
להודעות הללו נלווה מאמץ תודעתי של חזבאללה, הבא לידי ביטוי בעליה בפרסום של סרטוני פעילות ירי כזה.
ב-01 באפריל, עדכן צה"ל באופן פורמלי, כי ב-31 במרץ, שוגר טיל קרקע-אוויר לעבר כטב"מ של צה״ל ואכן זוהתה פגיעה והכלי נפל.
חזבאללה מפעיל כיום בדרום לבנון בחתימה נמוכה, בעיקר חוליות קטנות המפעילות טילי כתף נגד מטוסים (MANPADS), היעילים בעיקר נגד כטבמי"ם ונגד מסוקים הטסים בגובה נמוך. היתרון של חוליות אלה הוא בניידות ובשרידות שלהן.
בידי חזבאללה לפחות חמישה סוגים של מערכות טילי כתף (גם וותיקות מאוד וגם חדשות יותר) מתוצרת רוסית (סטרלה, איגלה), איראנית (מית'אק / Misagh), צפון קוראנית (HT-16PGJ) וייתכן אף מתוצרת אמריקאית ( סטינגר).
להודעות הללו נלווה מאמץ תודעתי של חזבאללה, הבא לידי ביטוי בעליה בפרסום של סרטוני פעילות ירי כזה.
ב-01 באפריל, עדכן צה"ל באופן פורמלי, כי ב-31 במרץ, שוגר טיל קרקע-אוויר לעבר כטב"מ של צה״ל ואכן זוהתה פגיעה והכלי נפל.
חזבאללה מפעיל כיום בדרום לבנון בחתימה נמוכה, בעיקר חוליות קטנות המפעילות טילי כתף נגד מטוסים (MANPADS), היעילים בעיקר נגד כטבמי"ם ונגד מסוקים הטסים בגובה נמוך. היתרון של חוליות אלה הוא בניידות ובשרידות שלהן.
בידי חזבאללה לפחות חמישה סוגים של מערכות טילי כתף (גם וותיקות מאוד וגם חדשות יותר) מתוצרת רוסית (סטרלה, איגלה), איראנית (מית'אק / Misagh), צפון קוראנית (HT-16PGJ) וייתכן אף מתוצרת אמריקאית ( סטינגר).
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 3 באפריל 2026
בשתי היממות האחרונות (1-2 באפריל) תקיפות נרחבות בתוך איראן, כולל פגיעה בתשתיות ביטחוניות, אתרי ייצור טילים ומוקדים הקשורים לפעילות צבאית. במקביל, חוסלו בכירים במערך הטילים ובמשמרות המהפכה.
נכון ל-3 באפריל, התקיפות האיראניות נגד ישראל ממשיכות לשמור על קצב מתון יחסית.
במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות של חזבאללה, כאשר במהלך החג נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
במהלך שתי היממות האחרונות (1–2 באפריל), תקף צה"ל עשרות תשתיות של ארגון חזבאללה בדרום לבנון.
הערה: הדוח הבאה יפורסם ביום ראשון 5 באפריל
בשתי היממות האחרונות (1-2 באפריל) תקיפות נרחבות בתוך איראן, כולל פגיעה בתשתיות ביטחוניות, אתרי ייצור טילים ומוקדים הקשורים לפעילות צבאית. במקביל, חוסלו בכירים במערך הטילים ובמשמרות המהפכה.
נכון ל-3 באפריל, התקיפות האיראניות נגד ישראל ממשיכות לשמור על קצב מתון יחסית.
במהלך חג הפסח (רביעי 1.4 – חמישי 2.4) נרשמה עלייה בהיקף ההתקפות של חזבאללה, כאשר במהלך החג נורו כ־150 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל וקו הגבול.
במהלך שתי היממות האחרונות (1–2 באפריל), תקף צה"ל עשרות תשתיות של ארגון חזבאללה בדרום לבנון.
הערה: הדוח הבאה יפורסם ביום ראשון 5 באפריל