לבנון הכריזה על השגריר האיראני כפרסונה נון גרטה—אך זה לא מספיק.
השגרירות האיראנית בביירות משמשת בפועל כבסיס פעילות טרור של משמרות המהפכה.
ריבונות אמיתית מחייבת לא רק גירוש שגריר—אלא סגירת שגרירות הטרור וניתוק היחסים.
האם מדינת לבנון ומנהיגיה יגלו סוף סוף חוט שדרה, לא יתקפלו וישלימו את המלאכה על ידי סגירת השגרירות?
השגרירות האיראנית בביירות משמשת בפועל כבסיס פעילות טרור של משמרות המהפכה.
ריבונות אמיתית מחייבת לא רק גירוש שגריר—אלא סגירת שגרירות הטרור וניתוק היחסים.
האם מדינת לבנון ומנהיגיה יגלו סוף סוף חוט שדרה, לא יתקפלו וישלימו את המלאכה על ידי סגירת השגרירות?
התרחבות פעילות חזבאללה מעבר לאזורי הבייס השיעי: בין צורך אופרטיבי להעמקת השסע הלבנוני
אחת המגמות האופרטיביות הבולטות שהתחדדו בפעילות חזבאללה בעקבות לקחי הלחימה בשנים 2023–2024 היא העתקת חלק מתשתיותיו ונכסיו המבצעיים אל מחוץ ל"אזור הטבעי" של הבייס השיעי. מגמה זו כוללת מעבר של פעילות פיקוד ושליטה, מפגש ומגורים של בכירים לאזורים המאוכלסים באוכלוסיות נוצריות ודרוזיות, כגון הר הלבנון ושכונות שונות בביירות שאינן חלק מהדאחיה.
שינוי זה משקף התאמה אסטרטגית של הארגון למציאות מבצעית שבה נכסיו בלב הריכוז השיעי הפכו לפגיעים יותר לתקיפות מדויקות מצד ישראל. פיזור גיאוגרפי של תשתיות ומוקדי פעילות נתפס ככלי לצמצום סיכונים, שרידות ושיבוש יכולות המעקב המודיעיני. עם זאת, לצד היתרון האופרטיבי, מהלך זה מייצר השלכות עומק חברתיות ופוליטיות בתוך לבנון.
העדות המובהקת לכך היא העלייה במספר התקיפות הממוקדות המבוצעות באזורים אלו, המעידה על חדירת פעילות חזבאללה למרחבים שבעבר לא היו מזוהים עמו. במקביל, ניכרת התנגדות גוברת מצד האוכלוסייה המקומית, הרואה בנוכחות ופעילות חזבאללה, גם שנעשית בחתימה נמוכה ובחשאיות, גורם מסכן המושך אש לשטחי מגוריה.
פגיעת טיל איראני באזור ג'וניה (24 במרץ), היוותה טריגר מעצים לתחושות לעיל והובילה לעימותים בין תושבים מקומיים לבין עקורים שיעים.
המתיחות הזו אינה מתפתחת בוואקום. משבר העקורים הנרחב בלבנון מעמיק את החיכוך בין אוכלוסיות, כאשר קהילות שאינן חלק מהבייס השיעי חוות כפייה דה-פקטו של מציאות ביטחונית חדשה. בניגוד לאוכלוסייה השיעית, שבמידה רבה הפנימה לאורך השנים את תפקיד "המגן האנושי" כחלק מהמערך האסטרטגי של חזבאללה, קהילות אחרות מסרבות לקבל תפקיד זה. עבורן, חזבאללה הוא ארגון שמייצג אינטרסים זרים -איראנים על חשבון האינטרסים שלהם -הלבנונים. כניסת פעילות חזבאללה לשכונות מגורים,שלא שייכות לבייס, נתפסת כהפרה בוטה של האיזון העדין בין מרחב אזרחי ללחימה.
חזבאללה, מצדו, מנסה לרסן את הביקורת באמצעות הפעלת לחץ, איומים ואף אלימות, אך צעדים אלו תורמים דווקא להחרפת התסיסה.
בהקשר רחב יותר, מגמה זו מחדדת את הפער המובנה בין "מדינת לבנון" לבין "מדינת חזבאללה". החשש המתמשך של הממשלה הלבנונית מעימות ישיר עם הארגון—בין היתר בשל הסיכון להידרדרות למלחמת אזרחים—מגביל את יכולתה לאכוף ריבונות בשטחים אלו. אולם דווקא הניסיון להימנע מעימות כולל עלול להוביל לתוצאה הפוכה: שחיקה מואצת של המרקם החברתי והחרפת השסעים הבין-עדתיים.
לסיכום, המעבר של פעילות חזבאללה אל מחוץ לאזורי הבייס השיעי אינו רק התאמה טקטית, אלא תהליך בעל השלכות אסטרטגיות רחבות. בעוד שהוא עשוי לשפר את שרידות הארגון בטווח הקצר, הוא מעצים עוד יותר את אי היציבות הפנימית בלבנון ומציב סימני שאלה לגבי יכולתה של המדינה להכיל את הדואליות בין ריבונות רשמית לכוח צבאי חוץ-מדינתי הפועל בתוכה.
אחת המגמות האופרטיביות הבולטות שהתחדדו בפעילות חזבאללה בעקבות לקחי הלחימה בשנים 2023–2024 היא העתקת חלק מתשתיותיו ונכסיו המבצעיים אל מחוץ ל"אזור הטבעי" של הבייס השיעי. מגמה זו כוללת מעבר של פעילות פיקוד ושליטה, מפגש ומגורים של בכירים לאזורים המאוכלסים באוכלוסיות נוצריות ודרוזיות, כגון הר הלבנון ושכונות שונות בביירות שאינן חלק מהדאחיה.
שינוי זה משקף התאמה אסטרטגית של הארגון למציאות מבצעית שבה נכסיו בלב הריכוז השיעי הפכו לפגיעים יותר לתקיפות מדויקות מצד ישראל. פיזור גיאוגרפי של תשתיות ומוקדי פעילות נתפס ככלי לצמצום סיכונים, שרידות ושיבוש יכולות המעקב המודיעיני. עם זאת, לצד היתרון האופרטיבי, מהלך זה מייצר השלכות עומק חברתיות ופוליטיות בתוך לבנון.
העדות המובהקת לכך היא העלייה במספר התקיפות הממוקדות המבוצעות באזורים אלו, המעידה על חדירת פעילות חזבאללה למרחבים שבעבר לא היו מזוהים עמו. במקביל, ניכרת התנגדות גוברת מצד האוכלוסייה המקומית, הרואה בנוכחות ופעילות חזבאללה, גם שנעשית בחתימה נמוכה ובחשאיות, גורם מסכן המושך אש לשטחי מגוריה.
פגיעת טיל איראני באזור ג'וניה (24 במרץ), היוותה טריגר מעצים לתחושות לעיל והובילה לעימותים בין תושבים מקומיים לבין עקורים שיעים.
המתיחות הזו אינה מתפתחת בוואקום. משבר העקורים הנרחב בלבנון מעמיק את החיכוך בין אוכלוסיות, כאשר קהילות שאינן חלק מהבייס השיעי חוות כפייה דה-פקטו של מציאות ביטחונית חדשה. בניגוד לאוכלוסייה השיעית, שבמידה רבה הפנימה לאורך השנים את תפקיד "המגן האנושי" כחלק מהמערך האסטרטגי של חזבאללה, קהילות אחרות מסרבות לקבל תפקיד זה. עבורן, חזבאללה הוא ארגון שמייצג אינטרסים זרים -איראנים על חשבון האינטרסים שלהם -הלבנונים. כניסת פעילות חזבאללה לשכונות מגורים,שלא שייכות לבייס, נתפסת כהפרה בוטה של האיזון העדין בין מרחב אזרחי ללחימה.
חזבאללה, מצדו, מנסה לרסן את הביקורת באמצעות הפעלת לחץ, איומים ואף אלימות, אך צעדים אלו תורמים דווקא להחרפת התסיסה.
בהקשר רחב יותר, מגמה זו מחדדת את הפער המובנה בין "מדינת לבנון" לבין "מדינת חזבאללה". החשש המתמשך של הממשלה הלבנונית מעימות ישיר עם הארגון—בין היתר בשל הסיכון להידרדרות למלחמת אזרחים—מגביל את יכולתה לאכוף ריבונות בשטחים אלו. אולם דווקא הניסיון להימנע מעימות כולל עלול להוביל לתוצאה הפוכה: שחיקה מואצת של המרקם החברתי והחרפת השסעים הבין-עדתיים.
לסיכום, המעבר של פעילות חזבאללה אל מחוץ לאזורי הבייס השיעי אינו רק התאמה טקטית, אלא תהליך בעל השלכות אסטרטגיות רחבות. בעוד שהוא עשוי לשפר את שרידות הארגון בטווח הקצר, הוא מעצים עוד יותר את אי היציבות הפנימית בלבנון ומציב סימני שאלה לגבי יכולתה של המדינה להכיל את הדואליות בין ריבונות רשמית לכוח צבאי חוץ-מדינתי הפועל בתוכה.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 26 במרץ 2026
ישראל ממשיכה לתקוף ברחבי איראן – פגיעה בתשתיות צבאיות, ייצור טילים וחיסול מפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
ב־25 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים.
במקביל, חזבאללה מסלים משמעותית: 105 גלי תקיפה ביום אחד – הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה – תוך שילוב רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט.
חייל צה״ל נהרג בדרום לבנון, וחיילים נוספים נפצעו.
אזרח אחד נהרג ועוד אחד פצוע קשה בפגיעת רקטה ישירה של חזבאללה בבניין מגורים בעיר נהריה.
שלושה פצועים מפגיעת כטב"מ ישירה ביישוב סמוך לגבול.
הפעילות הצבאית של ישראל בדרום לבנון, כוללת תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית.
ישראל ממשיכה לתקוף ברחבי איראן – פגיעה בתשתיות צבאיות, ייצור טילים וחיסול מפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
ב־25 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים.
במקביל, חזבאללה מסלים משמעותית: 105 גלי תקיפה ביום אחד – הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה – תוך שילוב רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט.
חייל צה״ל נהרג בדרום לבנון, וחיילים נוספים נפצעו.
אזרח אחד נהרג ועוד אחד פצוע קשה בפגיעת רקטה ישירה של חזבאללה בבניין מגורים בעיר נהריה.
שלושה פצועים מפגיעת כטב"מ ישירה ביישוב סמוך לגבול.
הפעילות הצבאית של ישראל בדרום לבנון, כוללת תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית.
במהלך הלילה חוסל מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי רצ'א תנגסירי, המכהן בתפקידו מאז אוגוסט 2018.
תנגסירי, שנולד בשנת 1962 במחוז בושהר במערב איראן, שימש כמפקד האזורים הימיים של צפון המפרץ הפרסי ושל אזור מיצרי הורמוז עד שנת 2009, אז מונה לסגן מפקד חיל הים של משמרות המהפכה עד מינויו כמפקד.
תנגסירי אחראי על אכיפת הסגר האיראני על מיצר הורמוז והינו אחראי על פעילות הטרור הימי של משמרות המהפכה בתווך הימי באזור זה. סנקציות בין לאומיות הוטלו עליו בגין מעורבות בסחר אמל"ח עם רוסיה וסוריה בימי משטר אסד.
יחד עם תנגסירי, חוסל גם ראש אגף המודיעין בחיל הים של משמרות המהפכה, בהנאם רצ'אאיי.
תחת תנגסירי מכהנים חמישה מפקדים של אזורי הפעולה עליהם אחראי חיל הים של משמרות המהפכה.
אזור הפעולה האחראי ישירות על מיצר הורמוז הוא אזור פעולה מספר 1 – "אזור בנדר עבאס", הגדול מבין חמשת האזורים, שמפקדו מאז שנת 2016 הוא הגנרל עבאס ע'ולמשאהי.
תנגסירי, שנולד בשנת 1962 במחוז בושהר במערב איראן, שימש כמפקד האזורים הימיים של צפון המפרץ הפרסי ושל אזור מיצרי הורמוז עד שנת 2009, אז מונה לסגן מפקד חיל הים של משמרות המהפכה עד מינויו כמפקד.
תנגסירי אחראי על אכיפת הסגר האיראני על מיצר הורמוז והינו אחראי על פעילות הטרור הימי של משמרות המהפכה בתווך הימי באזור זה. סנקציות בין לאומיות הוטלו עליו בגין מעורבות בסחר אמל"ח עם רוסיה וסוריה בימי משטר אסד.
יחד עם תנגסירי, חוסל גם ראש אגף המודיעין בחיל הים של משמרות המהפכה, בהנאם רצ'אאיי.
תחת תנגסירי מכהנים חמישה מפקדים של אזורי הפעולה עליהם אחראי חיל הים של משמרות המהפכה.
אזור הפעולה האחראי ישירות על מיצר הורמוז הוא אזור פעולה מספר 1 – "אזור בנדר עבאס", הגדול מבין חמשת האזורים, שמפקדו מאז שנת 2016 הוא הגנרל עבאס ע'ולמשאהי.
עדכון יומי (26 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־26 במרץ זוהו 93 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, נתון המעיד על המשך פעילות עצימה, תוך שמירה על היקף תקיפות גבוה במיוחד.
במהלך היום, באחד ממטחי הרקטות של חזבאללה לעבר העיר נהריה, נהרג אזרח אחד, לאחר שרקטה פגעה בכניסה לבניין מגורים. אזרח נוסף נפצע קשה.
חייל צה"ל נהרג מטיל נ"ט. חיילים נוספים נפצעו במספר תקריות.
עד כה נהרגו 4 חיילי צה"ל ו-2 אזרחים כתוצאה מהתקפות חזבאללה.
חזבאללה משגר במכוון לעבר אזורים אזרחיים, תוך פגיעה ישירה ביישובים, ערים ותשתיות אזרחיות בצפון הארץ. במהלך היום זוהו גם מספר פגיעות בעיר קריית שמונה.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (53 גלים), לצד 20 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 18 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירוע אחד של ירי בנשק קל. דפוס זה מצביע על המשך דומיננטיות הירי הרקטי, לצד שילוב מגוון אמצעי לחימה.
פילוח גאוגרפי של התקיפות:
• 31 גלי תקיפה (כ־33.3%) כוונו ליישובי קו הגבול (0–5 ק״מ).
• 6 גלי תקיפה (כ־6.5%) לטווח של 5–10 ק״מ – לאזור נהריה והגליל העליון.
• 52 גלי תקיפה (כ־55.9%) לטווח של 10–30 ק״מ – לאזור צפת, עכו ורמת הגולן.
• 3 גלי תקיפה (כ־3.2%) לטווח של 30–50 ק״מ – לעבר טבריה, הגליל התחתון, הקריות, חיפה, יקנעם ועמק יזרעאל.
• גל תקיפה אחד (כ־1.1%) לטווח של מעל 100 ק״מ – לעבר אזור מרכז ישראל.
חזבאללה לקח אחריות על 48 גלי תקיפה שביצע כנגד כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון, שכללו שימוש בירי תלול מסלול (רקטות), כטב"מים מתאבדים, טילי נ"ט ונשק קל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,177 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על המשך פעילות התקפית אינטנסיבית, תוך שילוב בין ירי רחב היקף לעבר העורף האזרחי לבין תקיפות נגד כוחות צה״ל המתמרנים בדרום לבנון.
*הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (27–28 במרץ).
ב־26 במרץ זוהו 93 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, נתון המעיד על המשך פעילות עצימה, תוך שמירה על היקף תקיפות גבוה במיוחד.
במהלך היום, באחד ממטחי הרקטות של חזבאללה לעבר העיר נהריה, נהרג אזרח אחד, לאחר שרקטה פגעה בכניסה לבניין מגורים. אזרח נוסף נפצע קשה.
חייל צה"ל נהרג מטיל נ"ט. חיילים נוספים נפצעו במספר תקריות.
עד כה נהרגו 4 חיילי צה"ל ו-2 אזרחים כתוצאה מהתקפות חזבאללה.
חזבאללה משגר במכוון לעבר אזורים אזרחיים, תוך פגיעה ישירה ביישובים, ערים ותשתיות אזרחיות בצפון הארץ. במהלך היום זוהו גם מספר פגיעות בעיר קריית שמונה.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (53 גלים), לצד 20 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 18 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירוע אחד של ירי בנשק קל. דפוס זה מצביע על המשך דומיננטיות הירי הרקטי, לצד שילוב מגוון אמצעי לחימה.
פילוח גאוגרפי של התקיפות:
• 31 גלי תקיפה (כ־33.3%) כוונו ליישובי קו הגבול (0–5 ק״מ).
• 6 גלי תקיפה (כ־6.5%) לטווח של 5–10 ק״מ – לאזור נהריה והגליל העליון.
• 52 גלי תקיפה (כ־55.9%) לטווח של 10–30 ק״מ – לאזור צפת, עכו ורמת הגולן.
• 3 גלי תקיפה (כ־3.2%) לטווח של 30–50 ק״מ – לעבר טבריה, הגליל התחתון, הקריות, חיפה, יקנעם ועמק יזרעאל.
• גל תקיפה אחד (כ־1.1%) לטווח של מעל 100 ק״מ – לעבר אזור מרכז ישראל.
חזבאללה לקח אחריות על 48 גלי תקיפה שביצע כנגד כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון, שכללו שימוש בירי תלול מסלול (רקטות), כטב"מים מתאבדים, טילי נ"ט ונשק קל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,177 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על המשך פעילות התקפית אינטנסיבית, תוך שילוב בין ירי רחב היקף לעבר העורף האזרחי לבין תקיפות נגד כוחות צה״ל המתמרנים בדרום לבנון.
*הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (27–28 במרץ).
עדכון יומי (26 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי"
ב־26 במרץ זוהו 11 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר בהמשך דפוס פעילות יציב, תוך שמירה על קצב תקיפות מתמשך במסגרת אסטרטגיית ההתשה האיראנית.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים מרכזיים:
9 גלי תקיפה (כ־60%) כוונו לאזור תל אביב.
4 גלים נוספים (כ־33.3%) לאזור ירושלים.
ו־גל תקיפה אחד (כ־6.7%) לאזור הצפון.
עוד יש לציין כי 5 גלי תקיפה כוונו במשותף לאזורי תל אביב וירושלים.
במהלך התקיפות נרשמו פגיעות ישירות במרחבים אזרחיים, בהן פגיעה בשכונת מגורים ביישוב כפר קאסם, יישוב ערבי. בנוסף, דווח על פגיעות בערים מודיעין וירושלים, וכן בצפון – במרכז קניות באזור חיפה ובעיר הערבית שפרעם.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 377 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל.
בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פיזור גאוגרפי רחב הכולל גם את הדרום, הצפון ואזור ירושלים.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,492 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, אלפי אזרחים פונו מבתיהם בעקבות פגיעות טילים, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (27–28 במרץ).
ב־26 במרץ זוהו 11 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר בהמשך דפוס פעילות יציב, תוך שמירה על קצב תקיפות מתמשך במסגרת אסטרטגיית ההתשה האיראנית.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים מרכזיים:
9 גלי תקיפה (כ־60%) כוונו לאזור תל אביב.
4 גלים נוספים (כ־33.3%) לאזור ירושלים.
ו־גל תקיפה אחד (כ־6.7%) לאזור הצפון.
עוד יש לציין כי 5 גלי תקיפה כוונו במשותף לאזורי תל אביב וירושלים.
במהלך התקיפות נרשמו פגיעות ישירות במרחבים אזרחיים, בהן פגיעה בשכונת מגורים ביישוב כפר קאסם, יישוב ערבי. בנוסף, דווח על פגיעות בערים מודיעין וירושלים, וכן בצפון – במרכז קניות באזור חיפה ובעיר הערבית שפרעם.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 377 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל.
בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד פיזור גאוגרפי רחב הכולל גם את הדרום, הצפון ואזור ירושלים.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,492 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, אלפי אזרחים פונו מבתיהם בעקבות פגיעות טילים, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (27–28 במרץ).
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 27 במרץ 2026
ישראל ממשיכה לתקוף ברחבי איראן במסגרת תקיפות אלו הותקפו מגוון יעדים בעלי זיקה ישירה למנגנוני הביטחון והייצור הצבאי של המשטר. לרבות מתקנים תעשייתיים המשמשים לפיתוח וייצור אמצעי לחימה.
במקביל איראן ממשיכה בתקיפות על מדינות המפרץ ומונעת מעבר ספינות במצר הורמוז.
ב־26 במרץ זוהו 11 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 377 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל.
במקביל, זוהו 93 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל ביממה האחרונה. חזבאללה משגר במכוון לעבר אזורים אזרחיים, תוך פגיעה ישירה ביישובים, ערים ותשתיות אזרחיות בצפון הארץ. במהלך היום זוהו גם מספר פגיעות בעיר קריית שמונה. מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,177 גלי תקיפה נגד ישראל.
הפעילות הצבאית של ישראל בדרום לבנון, כוללת תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית.
הערה: הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ.
ישראל ממשיכה לתקוף ברחבי איראן במסגרת תקיפות אלו הותקפו מגוון יעדים בעלי זיקה ישירה למנגנוני הביטחון והייצור הצבאי של המשטר. לרבות מתקנים תעשייתיים המשמשים לפיתוח וייצור אמצעי לחימה.
במקביל איראן ממשיכה בתקיפות על מדינות המפרץ ומונעת מעבר ספינות במצר הורמוז.
ב־26 במרץ זוהו 11 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 377 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל.
במקביל, זוהו 93 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל ביממה האחרונה. חזבאללה משגר במכוון לעבר אזורים אזרחיים, תוך פגיעה ישירה ביישובים, ערים ותשתיות אזרחיות בצפון הארץ. במהלך היום זוהו גם מספר פגיעות בעיר קריית שמונה. מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,177 גלי תקיפה נגד ישראל.
הפעילות הצבאית של ישראל בדרום לבנון, כוללת תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית.
הערה: הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ.
עלמא - מרכז חינוכי-מחקרי ישראלי לחקר האתגרים הביטחוניים על גבול הצפון
שופר_התקשורת_בשירות_מערך_התודעה_של_חזבאללה_–_עלי_שעיב.pdf
"עיתונאי" אלמנאר, עלי שעיב, חוסל היום ( יליד 1970, מוצאו מאלשרקיה, ליד נבטיה).
הינו שופר תעמולה, פרובוקטור תודעה וסייען מודיעיני של הארגון מזה שנים רבות.
היה קשור גם להפעלות חזבאללה בתוך ישראל.
הקפצנו מסמך קצר שכתבנו עליו בספטמבר 2023.
הינו שופר תעמולה, פרובוקטור תודעה וסייען מודיעיני של הארגון מזה שנים רבות.
היה קשור גם להפעלות חזבאללה בתוך ישראל.
הקפצנו מסמך קצר שכתבנו עליו בספטמבר 2023.
עלמא - מרכז חינוכי-מחקרי ישראלי לחקר האתגרים הביטחוניים על גבול הצפון
מהפכה_חיל_האוויר_של_המחבל_הבודד_המשבש_את_המושג_יתרון_צבאי.pdf
חיל האויר של המחבל הבודד. אתגר משמעותי לכוחות צה"ל המתמרנים כיום בדרום לבנון.
בשנים האחרונות, חלה התפתחות משמעותית של רחפני נפץ, להקות רחפנים ורחפנים בעלי מצלמת "פרספקטיבה ראשונה", המאפשרים למפעיל הרחפן לצפות בטיסה מנקודת מבט של הרחפן עצמו ( FPV).
רחפנים מסוג FPV מאפשרים הפעלה מבוססת קו ראייה מהרחפן למטרתו, בדומה לטייס במטוס. טכנולוגיה זו מעניקה למפעיל הרחפן יתרון במעקב אחרי מטרות ושיפור היכולת לפגוע בדיוק גבוה.
בשדה הקרב, היכולת הזו מאפשרת שימוש רחב היקף ברחפנים למגוון משימות, החל מסיור ואיסוף מודיעין ועד תקיפה ישירה נגד מטרות מסוגים שונים. מדובר ברחפנים מסחריים זולים, פשוטים לרכישה וניתן להתאימם למשימות צבאיות בדגש על תקיפה.
כבר בשנת 2024, ראינו סרטונים של חזבאללה, בהם נראה שימוש שלו ברחפני הFPV- . נראה כי כיום השימוש בהם על יד חזבאללה גובר.
הכוחות הקרקעיים נדרשים להתמודד עם איומים ברום נמוך של רחפנים מסוג זה. נחיל של 100 רחפנים תוקפים הנשלטים מעמדת הפעלה אחת הוא כבר לא דמיון. גם תסריט של 10 או 20 רחפנים, כשכל אחד נשלט על ידי מפעיל בודד, בפשטות של תפעול סמארטפון, הוא מספיק חמור.
להרחבה ראו מאמרנו מספטמבר 2024.
בשנים האחרונות, חלה התפתחות משמעותית של רחפני נפץ, להקות רחפנים ורחפנים בעלי מצלמת "פרספקטיבה ראשונה", המאפשרים למפעיל הרחפן לצפות בטיסה מנקודת מבט של הרחפן עצמו ( FPV).
רחפנים מסוג FPV מאפשרים הפעלה מבוססת קו ראייה מהרחפן למטרתו, בדומה לטייס במטוס. טכנולוגיה זו מעניקה למפעיל הרחפן יתרון במעקב אחרי מטרות ושיפור היכולת לפגוע בדיוק גבוה.
בשדה הקרב, היכולת הזו מאפשרת שימוש רחב היקף ברחפנים למגוון משימות, החל מסיור ואיסוף מודיעין ועד תקיפה ישירה נגד מטרות מסוגים שונים. מדובר ברחפנים מסחריים זולים, פשוטים לרכישה וניתן להתאימם למשימות צבאיות בדגש על תקיפה.
כבר בשנת 2024, ראינו סרטונים של חזבאללה, בהם נראה שימוש שלו ברחפני הFPV- . נראה כי כיום השימוש בהם על יד חזבאללה גובר.
הכוחות הקרקעיים נדרשים להתמודד עם איומים ברום נמוך של רחפנים מסוג זה. נחיל של 100 רחפנים תוקפים הנשלטים מעמדת הפעלה אחת הוא כבר לא דמיון. גם תסריט של 10 או 20 רחפנים, כשכל אחד נשלט על ידי מפעיל בודד, בפשטות של תפעול סמארטפון, הוא מספיק חמור.
להרחבה ראו מאמרנו מספטמבר 2024.
עדכון סוף שבוע (27–28 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
במהלך סוף השבוע (27–28 במרץ) זוהו 118 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, נתון המעיד על המשך פעילות עצימה.
במהלך סוף השבוע, חייל צה״ל אחד נהרג ומספר חיילים נוספים נפצעו במסגרת פעילות צה״ל בדרום לבנון נגד חזבאללה, דבר המשקף את המשך החיכוך הישיר בין הכוחות והמאמץ של הארגון לפגוע בכוחות צה״ל בזירה הלבנונית.
פילוח גאוגרפי של התקיפות:
34 התקפות כוונו לטווח של 0–5 ק״מ – ליישובי קו הגבול.
11 התקפות לטווח של 5–10 ק״מ.
6 גלי תקיפה לטווח של 10–20 ק״מ – לאזור חיפה, הקריות, משגב, חצור הגלילית וצפת והיישובים הסמוכים.
אירוע תקיפה אחד של כטב״ם שהגיע לאזור יקנעם.
עוד עולה כי 66 מהתקיפות במהלך סוף השבוע הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בלבנון. תקיפות אלו בוצעו תוך שילוב של ירי תלול מסלול (רקטות), טילי נ״ט, כטב״מים מתאבדים, וכן שלושה אירועים של ירי בנשק קל במסגרת עימותים.
חזבאללה מרכז מאמץ לפגיעה ישירה בכוחות צה״ל בזירה הלבנונית, ומאידך משמר ירי מתמשך על העורף האזרחי בישראל.
במהלך סוף השבוע (27–28 במרץ) זוהו 118 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, נתון המעיד על המשך פעילות עצימה.
במהלך סוף השבוע, חייל צה״ל אחד נהרג ומספר חיילים נוספים נפצעו במסגרת פעילות צה״ל בדרום לבנון נגד חזבאללה, דבר המשקף את המשך החיכוך הישיר בין הכוחות והמאמץ של הארגון לפגוע בכוחות צה״ל בזירה הלבנונית.
פילוח גאוגרפי של התקיפות:
34 התקפות כוונו לטווח של 0–5 ק״מ – ליישובי קו הגבול.
11 התקפות לטווח של 5–10 ק״מ.
6 גלי תקיפה לטווח של 10–20 ק״מ – לאזור חיפה, הקריות, משגב, חצור הגלילית וצפת והיישובים הסמוכים.
אירוע תקיפה אחד של כטב״ם שהגיע לאזור יקנעם.
עוד עולה כי 66 מהתקיפות במהלך סוף השבוע הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בלבנון. תקיפות אלו בוצעו תוך שילוב של ירי תלול מסלול (רקטות), טילי נ״ט, כטב״מים מתאבדים, וכן שלושה אירועים של ירי בנשק קל במסגרת עימותים.
חזבאללה מרכז מאמץ לפגיעה ישירה בכוחות צה״ל בזירה הלבנונית, ומאידך משמר ירי מתמשך על העורף האזרחי בישראל.
עדכון סוף שבוע (27–28 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי"
במהלך סוף השבוע (27–28 במרץ) זוהו 16 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים מרכזיים:
9 גלי תקיפה (50%) כוונו לדרום הארץ.
7 גלי תקיפה (38.9%) לאזור תל אביב.
ו־2 גלי תקיפה (11.1%) לאזור ירושלים.
יש לציין כי שני גלי תקיפה כוונו במשותף לאזורי תל אביב וירושלים.
במהלך סוף השבוע נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים, בהן פגיעות בערים תל אביב אשר כתוצאה מהן נהרג אזרח ישראלי (27 במרץ).
כמו כן היו פגיעות בערים ראש העין ובאזור בית שמש, שם נפצעו 3 בני אדם. בנוסף, דווח על נפילה באזור פתוח באילת.
יש לציין כי ביום שבת, 28 במרץ, הצטרפו החותים – פרוקסי של איראן – ללחימה, וביצעו שתי תקיפות נגד ישראל: שיגור טיל לעבר אזור הדרום, וכן שיגור כטב״מ וטיל לעבר אזור אילת. טיל אחד יורט מעל הים האדום ולא הגיע לשטח ישראל.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 393 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת מאמץ מתמשך גם לדרום הארץ.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,768 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
במהלך סוף השבוע (27–28 במרץ) זוהו 16 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים מרכזיים:
9 גלי תקיפה (50%) כוונו לדרום הארץ.
7 גלי תקיפה (38.9%) לאזור תל אביב.
ו־2 גלי תקיפה (11.1%) לאזור ירושלים.
יש לציין כי שני גלי תקיפה כוונו במשותף לאזורי תל אביב וירושלים.
במהלך סוף השבוע נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים, בהן פגיעות בערים תל אביב אשר כתוצאה מהן נהרג אזרח ישראלי (27 במרץ).
כמו כן היו פגיעות בערים ראש העין ובאזור בית שמש, שם נפצעו 3 בני אדם. בנוסף, דווח על נפילה באזור פתוח באילת.
יש לציין כי ביום שבת, 28 במרץ, הצטרפו החותים – פרוקסי של איראן – ללחימה, וביצעו שתי תקיפות נגד ישראל: שיגור טיל לעבר אזור הדרום, וכן שיגור כטב״מ וטיל לעבר אזור אילת. טיל אחד יורט מעל הים האדום ולא הגיע לשטח ישראל.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 393 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת מאמץ מתמשך גם לדרום הארץ.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,768 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
חזבאללה ממשיך לקדם באופן עקבי את נרטיב ה"התנגדות", המציג אותו כמגן הריבונות הלבנונית אל מול "התוקפנות הישראלית", וכן ככוח מגן מפני איומים אזוריים.
נרטיב זה אינו רק מסגרת אידאולוגית, אלא כלי מרכזי לביסוס הלגיטימציה הפוליטית והחברתית של הארגון בתוך לבנון, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.
האירועים בביירות בסוף השבוע (27-28 במרץ) ממחישים היטב את האופן שבו חזבאללה פועל לעיצוב המרחב הציבורי והתודעתי.
ההפגנה "הספונטנית" שנערכה ב־28 במרץ בעקבות הרג "אנשי תקשורת" (חיסולו ב-28 במרץ של פעיל חזבאללה עלי שעיב), ואשר כללה צעדה מכיכר השהידים לעבר אזור מבני הממשלה, נשאה אמנם מסר של הזדהות עם ההרוגים, אך בפועל שימשה גם כפלטפורמה להבעת מסרים פוליטיים ברורים.
הקריאות שנשמעו במהלך האירוע (כפי שניתן לראות בסרטון המצורף) – בהן האשמות כלפי ארה"ב וישראל ("אמריקה היא ראש הטרור"), לצד ביטויים נגד ראש הממשלה הלבנוני ("נואף סלאם ציוני"), משקפות את המאמץ למסגר את האירוע כחלק ממאבק רחב יותר נגד "ציר אויבים".
הפגנה נוספת מול שגרירות איראן בביירות (27 במרץ), במחאה על ההחלטה לגרש את שגריר איראן, מדגישה את עומק הזיקה בין חזבאללה לבין טהראן, ואת האופן שבו הארגון מצליח למנף סוגיות מדיניות לכדי אירועי מחאה בעלי אופי עממי לכאורה.
נרטיב ההתנגדות משמש עבור חזבאללה לא רק להצדקת פעילותו מול ישראל, אלא גם ככלי מרכזי לניהול המרחב הפנימי, הרחבת בסיס התמיכה ושימור חופש הפעולה בתוך החברה הלבנונית.
נרטיב זה אינו רק מסגרת אידאולוגית, אלא כלי מרכזי לביסוס הלגיטימציה הפוליטית והחברתית של הארגון בתוך לבנון, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.
האירועים בביירות בסוף השבוע (27-28 במרץ) ממחישים היטב את האופן שבו חזבאללה פועל לעיצוב המרחב הציבורי והתודעתי.
ההפגנה "הספונטנית" שנערכה ב־28 במרץ בעקבות הרג "אנשי תקשורת" (חיסולו ב-28 במרץ של פעיל חזבאללה עלי שעיב), ואשר כללה צעדה מכיכר השהידים לעבר אזור מבני הממשלה, נשאה אמנם מסר של הזדהות עם ההרוגים, אך בפועל שימשה גם כפלטפורמה להבעת מסרים פוליטיים ברורים.
הקריאות שנשמעו במהלך האירוע (כפי שניתן לראות בסרטון המצורף) – בהן האשמות כלפי ארה"ב וישראל ("אמריקה היא ראש הטרור"), לצד ביטויים נגד ראש הממשלה הלבנוני ("נואף סלאם ציוני"), משקפות את המאמץ למסגר את האירוע כחלק ממאבק רחב יותר נגד "ציר אויבים".
הפגנה נוספת מול שגרירות איראן בביירות (27 במרץ), במחאה על ההחלטה לגרש את שגריר איראן, מדגישה את עומק הזיקה בין חזבאללה לבין טהראן, ואת האופן שבו הארגון מצליח למנף סוגיות מדיניות לכדי אירועי מחאה בעלי אופי עממי לכאורה.
נרטיב ההתנגדות משמש עבור חזבאללה לא רק להצדקת פעילותו מול ישראל, אלא גם ככלי מרכזי לניהול המרחב הפנימי, הרחבת בסיס התמיכה ושימור חופש הפעולה בתוך החברה הלבנונית.