עדכון יומי (24 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי"
ב־24 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר בעלייה מתונה ביחס ליום הקודם, תוך המשך דפוס פעילות יציב במסגרת אסטרטגיית הלחץ המתמשך של איראן.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים: 5 גלי תקיפה (55.6%) כוונו לדרום הארץ, 3 גלים (33.3%) לאזור תל אביב, ו־גל תקיפה אחד (11.1%) לצפון. נתונים אלו ממשיכים להצביע על התמקדות בדרום, לצד שמירה על מיקוד משלים במרכז.
במסגרת ההתקפות נרשמו פגיעות במרחב האזרחי, כאשר נפגעו בנייני מגורים בעיר נשר שבצפון, וכן באזור המרכז בערים תל אביב, פתח תקווה ובני ברק, שם נפצעו כ־10 בני אדם, בהם גם תינוק. אירועים אלו מדגישים את הפגיעה הישירה בעורף האזרחי ואת הסיכון המתמשך לאוכלוסייה.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 346 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת הפעילות לדרום ולצפון.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,045 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, אלפי אזרחים פונו מבתיהם בעקבות פגיעות טילים, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
ב־24 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר בעלייה מתונה ביחס ליום הקודם, תוך המשך דפוס פעילות יציב במסגרת אסטרטגיית הלחץ המתמשך של איראן.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים: 5 גלי תקיפה (55.6%) כוונו לדרום הארץ, 3 גלים (33.3%) לאזור תל אביב, ו־גל תקיפה אחד (11.1%) לצפון. נתונים אלו ממשיכים להצביע על התמקדות בדרום, לצד שמירה על מיקוד משלים במרכז.
במסגרת ההתקפות נרשמו פגיעות במרחב האזרחי, כאשר נפגעו בנייני מגורים בעיר נשר שבצפון, וכן באזור המרכז בערים תל אביב, פתח תקווה ובני ברק, שם נפצעו כ־10 בני אדם, בהם גם תינוק. אירועים אלו מדגישים את הפגיעה הישירה בעורף האזרחי ואת הסיכון המתמשך לאוכלוסייה.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 346 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת הפעילות לדרום ולצפון.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,045 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, אלפי אזרחים פונו מבתיהם בעקבות פגיעות טילים, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
לאחרונה פרסם חזבאללה שני סרטונים ובהם נראה טיל קרקע- קרקע מסוג פתאח 360 המוכר גם בשם BM-120 .
להבנתנו מדובר בתיעוד ויזואלי ראשון של טיל זה בידי חזבאללה.
מדובר בטיל ממשפחת טילי הפתאח האיראנית, בעל יכולת מדויקת לטווח של עד 120 קילומטר עם 150 קילוגרם חומר נפץ.
על פי מספר דיווחים, במסגרת הסיוע האיראני לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה, הועברו מאות טילים מסוג זה לידי רוסיה בשנת 2024.
להבנתנו מדובר בתיעוד ויזואלי ראשון של טיל זה בידי חזבאללה.
מדובר בטיל ממשפחת טילי הפתאח האיראנית, בעל יכולת מדויקת לטווח של עד 120 קילומטר עם 150 קילוגרם חומר נפץ.
על פי מספר דיווחים, במסגרת הסיוע האיראני לרוסיה במלחמה נגד אוקראינה, הועברו מאות טילים מסוג זה לידי רוסיה בשנת 2024.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 25 במרץ 2026
ישראל ממשיכה את התקיפות בעומק איראן – כולל פגיעה בתשתיות צבאיות ורגישות ביניהן אתרי שיגור של טילים בליסטיים, מתקנים ייצור אמצעי לחימה ומתקני גרעיניים.
טהראן ממשיכה להפעיל לחץ ישיר על ישראל באמצעות טילים בליסטיים. ב־24 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 346 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל.
במקביל, בזירה הצפונית ביממה האחרונה זוהו 60 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות בדרום לבנון ובביירות נגד תשתיות הקשורות לחזבאללה, כולל המשך תקיפת תחנות דלק של חברת אלאמאנה השייכת לחזבאללה.
ישראל ממשיכה את התקיפות בעומק איראן – כולל פגיעה בתשתיות צבאיות ורגישות ביניהן אתרי שיגור של טילים בליסטיים, מתקנים ייצור אמצעי לחימה ומתקני גרעיניים.
טהראן ממשיכה להפעיל לחץ ישיר על ישראל באמצעות טילים בליסטיים. ב־24 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 346 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל.
במקביל, בזירה הצפונית ביממה האחרונה זוהו 60 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות בדרום לבנון ובביירות נגד תשתיות הקשורות לחזבאללה, כולל המשך תקיפת תחנות דלק של חברת אלאמאנה השייכת לחזבאללה.
עדכון יומי (25 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־25 במרץ זוהו 105 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל – המהווה את יום הלחימה העצים ביותר מאז תחילת המערכה.
חייל צה״ל נהרג בדרום לבנון, וחיילים נוספים נפצעו. בנוסף, שני אזרחים נפצעו באחד ממטחי הרקטות של חזבאללה לעבר העיר כרמיאל. עד כה נהרגו בזירה הצפונית 3 חיילי צה״ל ואזרחית אחת.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (60 גלים – כ-57%), לצד 32 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים (כ-30%) ו־13 תקיפות באמצעות טילי נ״ט (כ-12%). השימוש הגבוה בטילי נ"ט הינו גם חריג לעומת הימים הקודמים, בו השתמש חזבאללה לתקוף את כוחות צה"ל בדרום לבנון.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפרסו על פני טווחים שונים בצפון הארץ:
• 34 גלי תקיפה כוונו ליישובים סמוכי גבול (0–5 ק״מ).
• 9 תקיפות לטווח של 5–10 ק״מ – לעבר הערים צפת, כרמיאל ונהריה והיישובים הסמוכים.
• 10 גלי תקיפה לטווח של 10–40 ק״מ – לאזור הקריות, חיפה, רמת הגולן והגליל התחתון.
עוד עולה כי 55 גלי תקיפה בוצעו בתוך לבנון נגד כוחות צה״ל הפועלים נגד חזבאללה, עליהם לקח הארגון אחריות. תקיפות אלו בוצעו באמצעות ירי תלול מסלול, טילי נ״ט וכטב״מים מתאבדים. ככל שפעילות צה"ל בדרום לבנון מעמיקה, כך עולה המאמץ של חזבאללה לפגוע בכוחות צה״ל.
עם זאת, יש להדגיש כי גם כאשר חזבאללה מציג את התקיפות כמכוונות למטרות צבאיות, בפועל מדובר לא פעם בירי בנשק סטטיסטי (בעיקר רקטות), שאינו מדויק – ולכן פוגע גם ביישובים אזרחיים סמוכי גבול בישראל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,084 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על החרפה מתמשכת בהיקף התקיפות, תוך מעבר לרמות פעילות גבוהות במיוחד והגברת הלחץ על העורף והכוחות בשטח.
ב־25 במרץ זוהו 105 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל – המהווה את יום הלחימה העצים ביותר מאז תחילת המערכה.
חייל צה״ל נהרג בדרום לבנון, וחיילים נוספים נפצעו. בנוסף, שני אזרחים נפצעו באחד ממטחי הרקטות של חזבאללה לעבר העיר כרמיאל. עד כה נהרגו בזירה הצפונית 3 חיילי צה״ל ואזרחית אחת.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (60 גלים – כ-57%), לצד 32 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים (כ-30%) ו־13 תקיפות באמצעות טילי נ״ט (כ-12%). השימוש הגבוה בטילי נ"ט הינו גם חריג לעומת הימים הקודמים, בו השתמש חזבאללה לתקוף את כוחות צה"ל בדרום לבנון.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפרסו על פני טווחים שונים בצפון הארץ:
• 34 גלי תקיפה כוונו ליישובים סמוכי גבול (0–5 ק״מ).
• 9 תקיפות לטווח של 5–10 ק״מ – לעבר הערים צפת, כרמיאל ונהריה והיישובים הסמוכים.
• 10 גלי תקיפה לטווח של 10–40 ק״מ – לאזור הקריות, חיפה, רמת הגולן והגליל התחתון.
עוד עולה כי 55 גלי תקיפה בוצעו בתוך לבנון נגד כוחות צה״ל הפועלים נגד חזבאללה, עליהם לקח הארגון אחריות. תקיפות אלו בוצעו באמצעות ירי תלול מסלול, טילי נ״ט וכטב״מים מתאבדים. ככל שפעילות צה"ל בדרום לבנון מעמיקה, כך עולה המאמץ של חזבאללה לפגוע בכוחות צה״ל.
עם זאת, יש להדגיש כי גם כאשר חזבאללה מציג את התקיפות כמכוונות למטרות צבאיות, בפועל מדובר לא פעם בירי בנשק סטטיסטי (בעיקר רקטות), שאינו מדויק – ולכן פוגע גם ביישובים אזרחיים סמוכי גבול בישראל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,084 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על החרפה מתמשכת בהיקף התקיפות, תוך מעבר לרמות פעילות גבוהות במיוחד והגברת הלחץ על העורף והכוחות בשטח.
עדכון יומי (25 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי"
ב־25 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר בהמשך דפוס פעולה יציב, תוך שמירה על קצב תקיפות מתון יחסית בהשוואה לימים העצימים יותר שנרשמו בשבוע האחרון. במהלך אחד מגלי התקיפה זוהו פגיעות באזור העיר חדרה.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים מרכזיים:
4 גלי תקיפה (44.4%) כוונו לאזור תל אביב,
4 גלי תקיפה נוספים (44.4%) לדרום הארץ,
ו־גל תקיפה אחד (11.1%) לאזור הצפון.
התפלגות זו מצביעה על המשך מיקוד משולב במרכז ובדרום, לצד פיזור גאוגרפי משלים גם לצפון.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 366 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת מאמץ מתמשך גם לדרום הארץ ולצפון.
בחינת המגמה מצביעה כי למרות תנודתיות יומית בהיקף התקיפות, נשמר דפוס פעולה עקבי, כחלק מאסטרטגיה של לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך שילוב בין מיקוד באזורים צפופי אוכלוסייה לבין פיזור תקיפות לשאר חלקי המדינה.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,229 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, כ-5,000 ישראלים פונו מבתיהם כתוצאה מתקיפות והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
ב־25 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר בהמשך דפוס פעולה יציב, תוך שמירה על קצב תקיפות מתון יחסית בהשוואה לימים העצימים יותר שנרשמו בשבוע האחרון. במהלך אחד מגלי התקיפה זוהו פגיעות באזור העיר חדרה.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים מרכזיים:
4 גלי תקיפה (44.4%) כוונו לאזור תל אביב,
4 גלי תקיפה נוספים (44.4%) לדרום הארץ,
ו־גל תקיפה אחד (11.1%) לאזור הצפון.
התפלגות זו מצביעה על המשך מיקוד משולב במרכז ובדרום, לצד פיזור גאוגרפי משלים גם לצפון.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 366 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז – ובעיקר מטרופולין תל אביב – ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, לצד הרחבת מאמץ מתמשך גם לדרום הארץ ולצפון.
בחינת המגמה מצביעה כי למרות תנודתיות יומית בהיקף התקיפות, נשמר דפוס פעולה עקבי, כחלק מאסטרטגיה של לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך שילוב בין מיקוד באזורים צפופי אוכלוסייה לבין פיזור תקיפות לשאר חלקי המדינה.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־5,229 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, כ-5,000 ישראלים פונו מבתיהם כתוצאה מתקיפות והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
לבנון הכריזה על השגריר האיראני כפרסונה נון גרטה—אך זה לא מספיק.
השגרירות האיראנית בביירות משמשת בפועל כבסיס פעילות טרור של משמרות המהפכה.
ריבונות אמיתית מחייבת לא רק גירוש שגריר—אלא סגירת שגרירות הטרור וניתוק היחסים.
האם מדינת לבנון ומנהיגיה יגלו סוף סוף חוט שדרה, לא יתקפלו וישלימו את המלאכה על ידי סגירת השגרירות?
השגרירות האיראנית בביירות משמשת בפועל כבסיס פעילות טרור של משמרות המהפכה.
ריבונות אמיתית מחייבת לא רק גירוש שגריר—אלא סגירת שגרירות הטרור וניתוק היחסים.
האם מדינת לבנון ומנהיגיה יגלו סוף סוף חוט שדרה, לא יתקפלו וישלימו את המלאכה על ידי סגירת השגרירות?
התרחבות פעילות חזבאללה מעבר לאזורי הבייס השיעי: בין צורך אופרטיבי להעמקת השסע הלבנוני
אחת המגמות האופרטיביות הבולטות שהתחדדו בפעילות חזבאללה בעקבות לקחי הלחימה בשנים 2023–2024 היא העתקת חלק מתשתיותיו ונכסיו המבצעיים אל מחוץ ל"אזור הטבעי" של הבייס השיעי. מגמה זו כוללת מעבר של פעילות פיקוד ושליטה, מפגש ומגורים של בכירים לאזורים המאוכלסים באוכלוסיות נוצריות ודרוזיות, כגון הר הלבנון ושכונות שונות בביירות שאינן חלק מהדאחיה.
שינוי זה משקף התאמה אסטרטגית של הארגון למציאות מבצעית שבה נכסיו בלב הריכוז השיעי הפכו לפגיעים יותר לתקיפות מדויקות מצד ישראל. פיזור גיאוגרפי של תשתיות ומוקדי פעילות נתפס ככלי לצמצום סיכונים, שרידות ושיבוש יכולות המעקב המודיעיני. עם זאת, לצד היתרון האופרטיבי, מהלך זה מייצר השלכות עומק חברתיות ופוליטיות בתוך לבנון.
העדות המובהקת לכך היא העלייה במספר התקיפות הממוקדות המבוצעות באזורים אלו, המעידה על חדירת פעילות חזבאללה למרחבים שבעבר לא היו מזוהים עמו. במקביל, ניכרת התנגדות גוברת מצד האוכלוסייה המקומית, הרואה בנוכחות ופעילות חזבאללה, גם שנעשית בחתימה נמוכה ובחשאיות, גורם מסכן המושך אש לשטחי מגוריה.
פגיעת טיל איראני באזור ג'וניה (24 במרץ), היוותה טריגר מעצים לתחושות לעיל והובילה לעימותים בין תושבים מקומיים לבין עקורים שיעים.
המתיחות הזו אינה מתפתחת בוואקום. משבר העקורים הנרחב בלבנון מעמיק את החיכוך בין אוכלוסיות, כאשר קהילות שאינן חלק מהבייס השיעי חוות כפייה דה-פקטו של מציאות ביטחונית חדשה. בניגוד לאוכלוסייה השיעית, שבמידה רבה הפנימה לאורך השנים את תפקיד "המגן האנושי" כחלק מהמערך האסטרטגי של חזבאללה, קהילות אחרות מסרבות לקבל תפקיד זה. עבורן, חזבאללה הוא ארגון שמייצג אינטרסים זרים -איראנים על חשבון האינטרסים שלהם -הלבנונים. כניסת פעילות חזבאללה לשכונות מגורים,שלא שייכות לבייס, נתפסת כהפרה בוטה של האיזון העדין בין מרחב אזרחי ללחימה.
חזבאללה, מצדו, מנסה לרסן את הביקורת באמצעות הפעלת לחץ, איומים ואף אלימות, אך צעדים אלו תורמים דווקא להחרפת התסיסה.
בהקשר רחב יותר, מגמה זו מחדדת את הפער המובנה בין "מדינת לבנון" לבין "מדינת חזבאללה". החשש המתמשך של הממשלה הלבנונית מעימות ישיר עם הארגון—בין היתר בשל הסיכון להידרדרות למלחמת אזרחים—מגביל את יכולתה לאכוף ריבונות בשטחים אלו. אולם דווקא הניסיון להימנע מעימות כולל עלול להוביל לתוצאה הפוכה: שחיקה מואצת של המרקם החברתי והחרפת השסעים הבין-עדתיים.
לסיכום, המעבר של פעילות חזבאללה אל מחוץ לאזורי הבייס השיעי אינו רק התאמה טקטית, אלא תהליך בעל השלכות אסטרטגיות רחבות. בעוד שהוא עשוי לשפר את שרידות הארגון בטווח הקצר, הוא מעצים עוד יותר את אי היציבות הפנימית בלבנון ומציב סימני שאלה לגבי יכולתה של המדינה להכיל את הדואליות בין ריבונות רשמית לכוח צבאי חוץ-מדינתי הפועל בתוכה.
אחת המגמות האופרטיביות הבולטות שהתחדדו בפעילות חזבאללה בעקבות לקחי הלחימה בשנים 2023–2024 היא העתקת חלק מתשתיותיו ונכסיו המבצעיים אל מחוץ ל"אזור הטבעי" של הבייס השיעי. מגמה זו כוללת מעבר של פעילות פיקוד ושליטה, מפגש ומגורים של בכירים לאזורים המאוכלסים באוכלוסיות נוצריות ודרוזיות, כגון הר הלבנון ושכונות שונות בביירות שאינן חלק מהדאחיה.
שינוי זה משקף התאמה אסטרטגית של הארגון למציאות מבצעית שבה נכסיו בלב הריכוז השיעי הפכו לפגיעים יותר לתקיפות מדויקות מצד ישראל. פיזור גיאוגרפי של תשתיות ומוקדי פעילות נתפס ככלי לצמצום סיכונים, שרידות ושיבוש יכולות המעקב המודיעיני. עם זאת, לצד היתרון האופרטיבי, מהלך זה מייצר השלכות עומק חברתיות ופוליטיות בתוך לבנון.
העדות המובהקת לכך היא העלייה במספר התקיפות הממוקדות המבוצעות באזורים אלו, המעידה על חדירת פעילות חזבאללה למרחבים שבעבר לא היו מזוהים עמו. במקביל, ניכרת התנגדות גוברת מצד האוכלוסייה המקומית, הרואה בנוכחות ופעילות חזבאללה, גם שנעשית בחתימה נמוכה ובחשאיות, גורם מסכן המושך אש לשטחי מגוריה.
פגיעת טיל איראני באזור ג'וניה (24 במרץ), היוותה טריגר מעצים לתחושות לעיל והובילה לעימותים בין תושבים מקומיים לבין עקורים שיעים.
המתיחות הזו אינה מתפתחת בוואקום. משבר העקורים הנרחב בלבנון מעמיק את החיכוך בין אוכלוסיות, כאשר קהילות שאינן חלק מהבייס השיעי חוות כפייה דה-פקטו של מציאות ביטחונית חדשה. בניגוד לאוכלוסייה השיעית, שבמידה רבה הפנימה לאורך השנים את תפקיד "המגן האנושי" כחלק מהמערך האסטרטגי של חזבאללה, קהילות אחרות מסרבות לקבל תפקיד זה. עבורן, חזבאללה הוא ארגון שמייצג אינטרסים זרים -איראנים על חשבון האינטרסים שלהם -הלבנונים. כניסת פעילות חזבאללה לשכונות מגורים,שלא שייכות לבייס, נתפסת כהפרה בוטה של האיזון העדין בין מרחב אזרחי ללחימה.
חזבאללה, מצדו, מנסה לרסן את הביקורת באמצעות הפעלת לחץ, איומים ואף אלימות, אך צעדים אלו תורמים דווקא להחרפת התסיסה.
בהקשר רחב יותר, מגמה זו מחדדת את הפער המובנה בין "מדינת לבנון" לבין "מדינת חזבאללה". החשש המתמשך של הממשלה הלבנונית מעימות ישיר עם הארגון—בין היתר בשל הסיכון להידרדרות למלחמת אזרחים—מגביל את יכולתה לאכוף ריבונות בשטחים אלו. אולם דווקא הניסיון להימנע מעימות כולל עלול להוביל לתוצאה הפוכה: שחיקה מואצת של המרקם החברתי והחרפת השסעים הבין-עדתיים.
לסיכום, המעבר של פעילות חזבאללה אל מחוץ לאזורי הבייס השיעי אינו רק התאמה טקטית, אלא תהליך בעל השלכות אסטרטגיות רחבות. בעוד שהוא עשוי לשפר את שרידות הארגון בטווח הקצר, הוא מעצים עוד יותר את אי היציבות הפנימית בלבנון ומציב סימני שאלה לגבי יכולתה של המדינה להכיל את הדואליות בין ריבונות רשמית לכוח צבאי חוץ-מדינתי הפועל בתוכה.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 26 במרץ 2026
ישראל ממשיכה לתקוף ברחבי איראן – פגיעה בתשתיות צבאיות, ייצור טילים וחיסול מפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
ב־25 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים.
במקביל, חזבאללה מסלים משמעותית: 105 גלי תקיפה ביום אחד – הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה – תוך שילוב רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט.
חייל צה״ל נהרג בדרום לבנון, וחיילים נוספים נפצעו.
אזרח אחד נהרג ועוד אחד פצוע קשה בפגיעת רקטה ישירה של חזבאללה בבניין מגורים בעיר נהריה.
שלושה פצועים מפגיעת כטב"מ ישירה ביישוב סמוך לגבול.
הפעילות הצבאית של ישראל בדרום לבנון, כוללת תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית.
ישראל ממשיכה לתקוף ברחבי איראן – פגיעה בתשתיות צבאיות, ייצור טילים וחיסול מפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
ב־25 במרץ זוהו 9 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים.
במקביל, חזבאללה מסלים משמעותית: 105 גלי תקיפה ביום אחד – הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה – תוך שילוב רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט.
חייל צה״ל נהרג בדרום לבנון, וחיילים נוספים נפצעו.
אזרח אחד נהרג ועוד אחד פצוע קשה בפגיעת רקטה ישירה של חזבאללה בבניין מגורים בעיר נהריה.
שלושה פצועים מפגיעת כטב"מ ישירה ביישוב סמוך לגבול.
הפעילות הצבאית של ישראל בדרום לבנון, כוללת תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית.
במהלך הלילה חוסל מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי רצ'א תנגסירי, המכהן בתפקידו מאז אוגוסט 2018.
תנגסירי, שנולד בשנת 1962 במחוז בושהר במערב איראן, שימש כמפקד האזורים הימיים של צפון המפרץ הפרסי ושל אזור מיצרי הורמוז עד שנת 2009, אז מונה לסגן מפקד חיל הים של משמרות המהפכה עד מינויו כמפקד.
תנגסירי אחראי על אכיפת הסגר האיראני על מיצר הורמוז והינו אחראי על פעילות הטרור הימי של משמרות המהפכה בתווך הימי באזור זה. סנקציות בין לאומיות הוטלו עליו בגין מעורבות בסחר אמל"ח עם רוסיה וסוריה בימי משטר אסד.
יחד עם תנגסירי, חוסל גם ראש אגף המודיעין בחיל הים של משמרות המהפכה, בהנאם רצ'אאיי.
תחת תנגסירי מכהנים חמישה מפקדים של אזורי הפעולה עליהם אחראי חיל הים של משמרות המהפכה.
אזור הפעולה האחראי ישירות על מיצר הורמוז הוא אזור פעולה מספר 1 – "אזור בנדר עבאס", הגדול מבין חמשת האזורים, שמפקדו מאז שנת 2016 הוא הגנרל עבאס ע'ולמשאהי.
תנגסירי, שנולד בשנת 1962 במחוז בושהר במערב איראן, שימש כמפקד האזורים הימיים של צפון המפרץ הפרסי ושל אזור מיצרי הורמוז עד שנת 2009, אז מונה לסגן מפקד חיל הים של משמרות המהפכה עד מינויו כמפקד.
תנגסירי אחראי על אכיפת הסגר האיראני על מיצר הורמוז והינו אחראי על פעילות הטרור הימי של משמרות המהפכה בתווך הימי באזור זה. סנקציות בין לאומיות הוטלו עליו בגין מעורבות בסחר אמל"ח עם רוסיה וסוריה בימי משטר אסד.
יחד עם תנגסירי, חוסל גם ראש אגף המודיעין בחיל הים של משמרות המהפכה, בהנאם רצ'אאיי.
תחת תנגסירי מכהנים חמישה מפקדים של אזורי הפעולה עליהם אחראי חיל הים של משמרות המהפכה.
אזור הפעולה האחראי ישירות על מיצר הורמוז הוא אזור פעולה מספר 1 – "אזור בנדר עבאס", הגדול מבין חמשת האזורים, שמפקדו מאז שנת 2016 הוא הגנרל עבאס ע'ולמשאהי.
עדכון יומי (26 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־26 במרץ זוהו 93 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, נתון המעיד על המשך פעילות עצימה, תוך שמירה על היקף תקיפות גבוה במיוחד.
במהלך היום, באחד ממטחי הרקטות של חזבאללה לעבר העיר נהריה, נהרג אזרח אחד, לאחר שרקטה פגעה בכניסה לבניין מגורים. אזרח נוסף נפצע קשה.
חייל צה"ל נהרג מטיל נ"ט. חיילים נוספים נפצעו במספר תקריות.
עד כה נהרגו 4 חיילי צה"ל ו-2 אזרחים כתוצאה מהתקפות חזבאללה.
חזבאללה משגר במכוון לעבר אזורים אזרחיים, תוך פגיעה ישירה ביישובים, ערים ותשתיות אזרחיות בצפון הארץ. במהלך היום זוהו גם מספר פגיעות בעיר קריית שמונה.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (53 גלים), לצד 20 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 18 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירוע אחד של ירי בנשק קל. דפוס זה מצביע על המשך דומיננטיות הירי הרקטי, לצד שילוב מגוון אמצעי לחימה.
פילוח גאוגרפי של התקיפות:
• 31 גלי תקיפה (כ־33.3%) כוונו ליישובי קו הגבול (0–5 ק״מ).
• 6 גלי תקיפה (כ־6.5%) לטווח של 5–10 ק״מ – לאזור נהריה והגליל העליון.
• 52 גלי תקיפה (כ־55.9%) לטווח של 10–30 ק״מ – לאזור צפת, עכו ורמת הגולן.
• 3 גלי תקיפה (כ־3.2%) לטווח של 30–50 ק״מ – לעבר טבריה, הגליל התחתון, הקריות, חיפה, יקנעם ועמק יזרעאל.
• גל תקיפה אחד (כ־1.1%) לטווח של מעל 100 ק״מ – לעבר אזור מרכז ישראל.
חזבאללה לקח אחריות על 48 גלי תקיפה שביצע כנגד כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון, שכללו שימוש בירי תלול מסלול (רקטות), כטב"מים מתאבדים, טילי נ"ט ונשק קל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,177 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על המשך פעילות התקפית אינטנסיבית, תוך שילוב בין ירי רחב היקף לעבר העורף האזרחי לבין תקיפות נגד כוחות צה״ל המתמרנים בדרום לבנון.
*הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (27–28 במרץ).
ב־26 במרץ זוהו 93 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, נתון המעיד על המשך פעילות עצימה, תוך שמירה על היקף תקיפות גבוה במיוחד.
במהלך היום, באחד ממטחי הרקטות של חזבאללה לעבר העיר נהריה, נהרג אזרח אחד, לאחר שרקטה פגעה בכניסה לבניין מגורים. אזרח נוסף נפצע קשה.
חייל צה"ל נהרג מטיל נ"ט. חיילים נוספים נפצעו במספר תקריות.
עד כה נהרגו 4 חיילי צה"ל ו-2 אזרחים כתוצאה מהתקפות חזבאללה.
חזבאללה משגר במכוון לעבר אזורים אזרחיים, תוך פגיעה ישירה ביישובים, ערים ותשתיות אזרחיות בצפון הארץ. במהלך היום זוהו גם מספר פגיעות בעיר קריית שמונה.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (53 גלים), לצד 20 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 18 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירוע אחד של ירי בנשק קל. דפוס זה מצביע על המשך דומיננטיות הירי הרקטי, לצד שילוב מגוון אמצעי לחימה.
פילוח גאוגרפי של התקיפות:
• 31 גלי תקיפה (כ־33.3%) כוונו ליישובי קו הגבול (0–5 ק״מ).
• 6 גלי תקיפה (כ־6.5%) לטווח של 5–10 ק״מ – לאזור נהריה והגליל העליון.
• 52 גלי תקיפה (כ־55.9%) לטווח של 10–30 ק״מ – לאזור צפת, עכו ורמת הגולן.
• 3 גלי תקיפה (כ־3.2%) לטווח של 30–50 ק״מ – לעבר טבריה, הגליל התחתון, הקריות, חיפה, יקנעם ועמק יזרעאל.
• גל תקיפה אחד (כ־1.1%) לטווח של מעל 100 ק״מ – לעבר אזור מרכז ישראל.
חזבאללה לקח אחריות על 48 גלי תקיפה שביצע כנגד כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון, שכללו שימוש בירי תלול מסלול (רקטות), כטב"מים מתאבדים, טילי נ"ט ונשק קל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 1,177 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על המשך פעילות התקפית אינטנסיבית, תוך שילוב בין ירי רחב היקף לעבר העורף האזרחי לבין תקיפות נגד כוחות צה״ל המתמרנים בדרום לבנון.
*הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 29 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (27–28 במרץ).