חזבאללה לא נלחם רק בשדה הקרב. במקביל ללחימה, הארגון פועל באופן שיטתי לשלוט בשיח הציבורי – במיוחד בקרב אוכלוסיית העקורים בלבנון. בתוך מחנות העקורים פועלים גורמים המזוהים עם הארגון, המספקים סיוע הומניטרי אך גם מפקחים על ההתנהלות והשיח. כך מצטמצמת ביקורת, מצוקת האזרחים פחות נחשפת, והקשר בין מצבם לבין המלחמה מטושטש.
בפועל, נבנה מנגנון כפול של סיוע לצד שליטה. חזבאללה מחזק את התלות של האוכלוסייה בו, תוך קידום נרטיב אידאולוגי של הקרבה, כבוד והתנגדות. השילוב הזה מאפשר לו לנהל “מערכה על התודעה” במקביל ללחימה הפיזית. התוצאה היא שמחנות העקורים אינם רק מרחב הומניטרי, אלא זירה אסטרטגית לעיצוב תפיסת המציאות של הדור הבא. קראו בהרחבה
בפועל, נבנה מנגנון כפול של סיוע לצד שליטה. חזבאללה מחזק את התלות של האוכלוסייה בו, תוך קידום נרטיב אידאולוגי של הקרבה, כבוד והתנגדות. השילוב הזה מאפשר לו לנהל “מערכה על התודעה” במקביל ללחימה הפיזית. התוצאה היא שמחנות העקורים אינם רק מרחב הומניטרי, אלא זירה אסטרטגית לעיצוב תפיסת המציאות של הדור הבא. קראו בהרחבה
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
ההפחדה היא חלק מהאמצעים שבעזרתם חזבאללה שולט בנרטיב בבייס השיעי...
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 20 במרץ 2026
ביממה האחרונה ישראל ביצעה גל תקיפות נרחב באיראן במספר מוקדים מרכזיים, בהם טהראן, פרצ'ין, כרמאן, אראק ובנדר לנגה, ופגעה בלמעלה מ-130 תשתיות של המשטר.
איראן המשיכה בתקיפות לעבר ישראל, כאשר ב-19 במרץ זוהו 19 גלי תקיפה באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה נרשמו 300 גלי תקיפה, כאשר אזור המרכז מהווה יעד מרכזי. בתקיפה לעבר אזור תל אביב נהרג עובד זר ונרשמו פגיעות נוספות בעורף האזרחי.
בזירה הצפונית, חזבאללה הגביר את היקף התקיפות, כאשר ב-19 במרץ זוהו 54 גלי תקיפה לעבר ישראל. מתחילת המערכה בצפון צה"ל תקף למעלה מ-2,000 מטרות.
הערה: הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 22 במרץ.
ביממה האחרונה ישראל ביצעה גל תקיפות נרחב באיראן במספר מוקדים מרכזיים, בהם טהראן, פרצ'ין, כרמאן, אראק ובנדר לנגה, ופגעה בלמעלה מ-130 תשתיות של המשטר.
איראן המשיכה בתקיפות לעבר ישראל, כאשר ב-19 במרץ זוהו 19 גלי תקיפה באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה נרשמו 300 גלי תקיפה, כאשר אזור המרכז מהווה יעד מרכזי. בתקיפה לעבר אזור תל אביב נהרג עובד זר ונרשמו פגיעות נוספות בעורף האזרחי.
בזירה הצפונית, חזבאללה הגביר את היקף התקיפות, כאשר ב-19 במרץ זוהו 54 גלי תקיפה לעבר ישראל. מתחילת המערכה בצפון צה"ל תקף למעלה מ-2,000 מטרות.
הערה: הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 22 במרץ.
עדכון סוף שבוע (20–21 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
במהלך סוף השבוע (20–21 במרץ) זוהו 110 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מדובר בהמשך מגמת העצמה בהיקף הפעילות, עם רמות תקיפה גבוהות במיוחד בשני ימי סוף השבוע.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (83 גלים, כ-75%), לצד 19 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים (כ-17%), 4 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירועים נוספים שכללו מטענים, ירי בנשק קל ואמצעים נוספים לא מזוהים.
עוד עולה כי 43 מהתקיפות במהלך סוף השבוע הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בדרום לבנון. לפי הודעות הארגון, תקיפות אלו בוצעו בשילוב של ירי תלול מסלול, טילי נ״ט וכטב״מים, וכן שלושה אירועים של עימותים בירי בנשק קל. יש לציין כי במקרים רבים של ירי לעבר כוחות צה״ל בתוך שטח לבנון, נרשמת זליגה של הירי לעבר יישובי קו הגבול בישראל.
מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל, תוך מיקוד באזורים סמוכים לגבול אך גם פגיעה במרחבים עירוניים בצפון שגרמו נזק לרכוש. חזבאללה אף התגאה ביום שישי בביצוע 7 תקיפות ישירות לעבר העיר קריית שמונה – עיר המונה כ־25 אלף תושבים – דבר המדגיש את המיקוד גם במרכזים עירוניים בצפון. בנוסף הייתה פגיעה ישירה בבניין מגורים בעיר מעלות.
מעבר לעובדה כי חזבאללה יורה בכל מקרה באופן ישיר על יישובים אזרחיים, חזבאללה מחפש "תמונת ניצחון" שתושג מבחינתו על ידי כך שהתושבים הישראלים ביישובים הקרובים לגבול יעזבו.
בנוסף, דווח כי שני חיילי צה״ל נפצעו כתוצאה מרסיסי פצמ״ר.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 779 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על כך כי לאחר תנודתיות מוקדמת, ניכרת עלייה מתמשכת בהיקף התקיפות, עם מעבר לרמות פעילות גבוהות ועקביות יותר בימים האחרונים.
*הערות: הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא להיקף החימושים הכולל. בנוסף, הנתונים מתייחסים לעצם ההוצאה לפועל של ניסיון התקיפה על ידי חזבאללה, ואינם משקפים את תוצאותיה (שיגור כושל, נפילה בשטח לבנון, יירוט או פגיעה).
במהלך סוף השבוע (20–21 במרץ) זוהו 110 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מדובר בהמשך מגמת העצמה בהיקף הפעילות, עם רמות תקיפה גבוהות במיוחד בשני ימי סוף השבוע.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (83 גלים, כ-75%), לצד 19 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים (כ-17%), 4 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירועים נוספים שכללו מטענים, ירי בנשק קל ואמצעים נוספים לא מזוהים.
עוד עולה כי 43 מהתקיפות במהלך סוף השבוע הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בדרום לבנון. לפי הודעות הארגון, תקיפות אלו בוצעו בשילוב של ירי תלול מסלול, טילי נ״ט וכטב״מים, וכן שלושה אירועים של עימותים בירי בנשק קל. יש לציין כי במקרים רבים של ירי לעבר כוחות צה״ל בתוך שטח לבנון, נרשמת זליגה של הירי לעבר יישובי קו הגבול בישראל.
מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל, תוך מיקוד באזורים סמוכים לגבול אך גם פגיעה במרחבים עירוניים בצפון שגרמו נזק לרכוש. חזבאללה אף התגאה ביום שישי בביצוע 7 תקיפות ישירות לעבר העיר קריית שמונה – עיר המונה כ־25 אלף תושבים – דבר המדגיש את המיקוד גם במרכזים עירוניים בצפון. בנוסף הייתה פגיעה ישירה בבניין מגורים בעיר מעלות.
מעבר לעובדה כי חזבאללה יורה בכל מקרה באופן ישיר על יישובים אזרחיים, חזבאללה מחפש "תמונת ניצחון" שתושג מבחינתו על ידי כך שהתושבים הישראלים ביישובים הקרובים לגבול יעזבו.
בנוסף, דווח כי שני חיילי צה״ל נפצעו כתוצאה מרסיסי פצמ״ר.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 779 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על כך כי לאחר תנודתיות מוקדמת, ניכרת עלייה מתמשכת בהיקף התקיפות, עם מעבר לרמות פעילות גבוהות ועקביות יותר בימים האחרונים.
*הערות: הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא להיקף החימושים הכולל. בנוסף, הנתונים מתייחסים לעצם ההוצאה לפועל של ניסיון התקיפה על ידי חזבאללה, ואינם משקפים את תוצאותיה (שיגור כושל, נפילה בשטח לבנון, יירוט או פגיעה).
עדכון סוף שבוע (20–21 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי"
במהלך סוף השבוע (20–21 במרץ) זוהו 29 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. יום שישי בלט כיום עצים יחסית בהיקף התקיפות, עם ריכוז גבוה יותר של גלי תקיפה לעומת הימים שקדמו לו.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים מרכזיים: 12 גלי תקיפה (41.4%) כוונו לדרום ישראל, 9 גלי תקיפה (31%) לאזור תל אביב, 4 גלים (13.8%) לצפון, ו־4 גלים נוספים (13.8%) לאזור ירושלים. נתונים אלו מצביעים על התמקדות בולטת בדרום הארץ במהלך סוף השבוע, לצד המשך מיקוד במרכז.
במהלך סוף השבוע נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים כתוצאה מהירי האיראני, הן באזור תל אביב והן בדרום הארץ. בפרט, במהלך יום שבת נרשמו פגיעות ישירות בבתי מגורים בערים ערד ודימונה, בהן נפגעו עשרות אזרחים, בהם גם ילדים.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 329 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ממשיך להיות היעד המרכזי, אך ניכרת התרחבות והעמקה של התקיפות גם לדרום הארץ, במיוחד במהלך סוף השבוע הנוכחי.
בחינת המגמה מצביעה על כך כי מהיום השלישי למערכה – אז חלה ירידה בעוצמת התקיפות הראשונית – נשמר קצב פעילות יציב יחסית, עם ממוצע של כ־11 גלי תקיפה ביום. למרות זאת, אירועים נקודתיים כמו סוף השבוע האחרון מצביעים על יכולת לייצר עלייה זמנית בעצימות התקיפות, כחלק מהפעלת לחץ מתמשך.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־4,564 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין הרחבת מאמץ התקיפה לדרום, תוך לשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.
במהלך סוף השבוע (20–21 במרץ) זוהו 29 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. יום שישי בלט כיום עצים יחסית בהיקף התקיפות, עם ריכוז גבוה יותר של גלי תקיפה לעומת הימים שקדמו לו.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים מרכזיים: 12 גלי תקיפה (41.4%) כוונו לדרום ישראל, 9 גלי תקיפה (31%) לאזור תל אביב, 4 גלים (13.8%) לצפון, ו־4 גלים נוספים (13.8%) לאזור ירושלים. נתונים אלו מצביעים על התמקדות בולטת בדרום הארץ במהלך סוף השבוע, לצד המשך מיקוד במרכז.
במהלך סוף השבוע נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים כתוצאה מהירי האיראני, הן באזור תל אביב והן בדרום הארץ. בפרט, במהלך יום שבת נרשמו פגיעות ישירות בבתי מגורים בערים ערד ודימונה, בהן נפגעו עשרות אזרחים, בהם גם ילדים.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 329 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ממשיך להיות היעד המרכזי, אך ניכרת התרחבות והעמקה של התקיפות גם לדרום הארץ, במיוחד במהלך סוף השבוע הנוכחי.
בחינת המגמה מצביעה על כך כי מהיום השלישי למערכה – אז חלה ירידה בעוצמת התקיפות הראשונית – נשמר קצב פעילות יציב יחסית, עם ממוצע של כ־11 גלי תקיפה ביום. למרות זאת, אירועים נקודתיים כמו סוף השבוע האחרון מצביעים על יכולת לייצר עלייה זמנית בעצימות התקיפות, כחלק מהפעלת לחץ מתמשך.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־4,564 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.
הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין הרחבת מאמץ התקיפה לדרום, תוך לשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.
נראה כי הערכה ראשונית של הנזק האסטרטגי והמערכתי שנגרם למשטר האיראני כתוצאה ממבצע "שאגת הארי" , נכון לשבוע השלישי של המערכה, מראה על פגיעה משמעותית בכלל יכולות הליבה של הרפובליקה האסלאמית.
המבצע המשותף לארצות הברית ולישראל מהווה את נקודת המפנה המשמעותית ביותר במזרח התיכון בעשורים האחרונים, ומסמן מעבר לאסטרטגיה של עריפה ופירוק שיטתי של יכולות הליבה הצבאיות של איראן.
תשעה חודשים קודם לכן, ביוני 2025, הסתיימה "מלחמת 12 הימים" (מבצע "עם כלביא") אשר הנחיתה מכה קשה על תשתיות הגרעין (בעיקר אתרי העשרת אורניום) ומערכי ההגנה האווירית של איראן.
עם זאת, המערכה הנוכחית מתאפיינת בהיקף ובעצימות חסרי תקדים, שמטרתם אינה רק עיכוב תוכניות צבאיות, אלא מיטוט פונקציונלי של שלטון האייתוללות, שלילת יכולת הקרנת הכוח שלו, ויצירת התנאים לקריסתו הפנימית.
בעוד שכיום ניתן למדוד כבר חלק מהנזק שנגרם ליכולות המשטר, לא ניתן לדעת האם נוצרו התנאים לנפילת המשטר בעת הזו.
כוחות הקואליציה הישראלית – אמריקאית (מדבור בפעם הראשונה מאז 1956 שצה"ל נלחם כחלק מקואליציה צבאית) תקפו עד כה למעלה מ-15,000 מטרות ברחבי איראן, בסדרת גלי תקיפה שהחלו ב-28 בפברואר 2026, כאשר מתוך אלה, צה"ל לבדו תקף כ-8500 מטרות לבדו עד כה, עם מיקוד במרכז ובמערב איראן אך עם פיזור תקיפות לאזורים נוספים.
לפי גורמים צבאיים בישראל, למעלה מ - 12,000 חימושים הופעלו על ידי ישראל במערכה עד כה, וכ-3600 מתוכם הופעלו בטהרן לבדה. צה"ל ביצע מעל 540 גלי תקיפה במרכז ובמערב איראן, וכ-50 גלי תקיפה ארוכי טווח יותר. סך הכול בוצעו 5700 גיחות קרביות. מרבית המטרות התבססו על מאמצי מודיעין שהתרחשו לאחר מלחמת איראן הראשונה ביוני 2025.
בעוד ביוני 2025 צה"ל השיג עליונות אווירית בשלושה אזורים באיראן, במלחמה הנוכחית צה"ל השיג עליונות אווירת בכל רחבי איראן (כ-85% ממרכיבי הגנה האווירית האיראנית הושמדו, כולל מערכות מכלל הסוגים, מכ"מים, ואמצעי גילוי נוספים).
מהממצאים שעולים מדו"ח זה לגבי הנזק שספג המשטר האיראני עד כה:
תוכנית הטילים – פגיעה משמעותית ביותר ביכולות השיגור, האחסון, והייצור.
הנהגה – חיסול שיטתי של מנהיגים פוליטיים וצבאיים של המשטר האיראני והמשך חיסול של מחליפיהם.
תוכנית הגרעין – מכות כירורגיות על מספר אתרי תכנית גרעין לאחר שרוב התכנית הושמדה במבצע "עם כלביא" ביוני 2025.
הבסיג' ומנגנוני ביטחון פנים – עריפת צמרת, פגיעה המונית בבסיסים ובסיסים חלופיים, ותקיפת נוכחות שטח.
אנרגיה – תקיפה משמעותית נגד אתר להפקת גז בדרום איראן שאחראי לייצור חשמל לרשת הפנימית. פגיעה ברציפות התפקודית של המערך הצבאי ופוטנציאל לדרבון התססה אזרחית בהמשך.
קראו בהרחבה.
המבצע המשותף לארצות הברית ולישראל מהווה את נקודת המפנה המשמעותית ביותר במזרח התיכון בעשורים האחרונים, ומסמן מעבר לאסטרטגיה של עריפה ופירוק שיטתי של יכולות הליבה הצבאיות של איראן.
תשעה חודשים קודם לכן, ביוני 2025, הסתיימה "מלחמת 12 הימים" (מבצע "עם כלביא") אשר הנחיתה מכה קשה על תשתיות הגרעין (בעיקר אתרי העשרת אורניום) ומערכי ההגנה האווירית של איראן.
עם זאת, המערכה הנוכחית מתאפיינת בהיקף ובעצימות חסרי תקדים, שמטרתם אינה רק עיכוב תוכניות צבאיות, אלא מיטוט פונקציונלי של שלטון האייתוללות, שלילת יכולת הקרנת הכוח שלו, ויצירת התנאים לקריסתו הפנימית.
בעוד שכיום ניתן למדוד כבר חלק מהנזק שנגרם ליכולות המשטר, לא ניתן לדעת האם נוצרו התנאים לנפילת המשטר בעת הזו.
כוחות הקואליציה הישראלית – אמריקאית (מדבור בפעם הראשונה מאז 1956 שצה"ל נלחם כחלק מקואליציה צבאית) תקפו עד כה למעלה מ-15,000 מטרות ברחבי איראן, בסדרת גלי תקיפה שהחלו ב-28 בפברואר 2026, כאשר מתוך אלה, צה"ל לבדו תקף כ-8500 מטרות לבדו עד כה, עם מיקוד במרכז ובמערב איראן אך עם פיזור תקיפות לאזורים נוספים.
לפי גורמים צבאיים בישראל, למעלה מ - 12,000 חימושים הופעלו על ידי ישראל במערכה עד כה, וכ-3600 מתוכם הופעלו בטהרן לבדה. צה"ל ביצע מעל 540 גלי תקיפה במרכז ובמערב איראן, וכ-50 גלי תקיפה ארוכי טווח יותר. סך הכול בוצעו 5700 גיחות קרביות. מרבית המטרות התבססו על מאמצי מודיעין שהתרחשו לאחר מלחמת איראן הראשונה ביוני 2025.
בעוד ביוני 2025 צה"ל השיג עליונות אווירית בשלושה אזורים באיראן, במלחמה הנוכחית צה"ל השיג עליונות אווירת בכל רחבי איראן (כ-85% ממרכיבי הגנה האווירית האיראנית הושמדו, כולל מערכות מכלל הסוגים, מכ"מים, ואמצעי גילוי נוספים).
מהממצאים שעולים מדו"ח זה לגבי הנזק שספג המשטר האיראני עד כה:
תוכנית הטילים – פגיעה משמעותית ביותר ביכולות השיגור, האחסון, והייצור.
הנהגה – חיסול שיטתי של מנהיגים פוליטיים וצבאיים של המשטר האיראני והמשך חיסול של מחליפיהם.
תוכנית הגרעין – מכות כירורגיות על מספר אתרי תכנית גרעין לאחר שרוב התכנית הושמדה במבצע "עם כלביא" ביוני 2025.
הבסיג' ומנגנוני ביטחון פנים – עריפת צמרת, פגיעה המונית בבסיסים ובסיסים חלופיים, ותקיפת נוכחות שטח.
אנרגיה – תקיפה משמעותית נגד אתר להפקת גז בדרום איראן שאחראי לייצור חשמל לרשת הפנימית. פגיעה ברציפות התפקודית של המערך הצבאי ופוטנציאל לדרבון התססה אזרחית בהמשך.
קראו בהרחבה.
הערכת_הנזק_אסטרטגי_שנגרם_לאיראן_במבצע_שאגת_הארי_שבוע_3_21_במרץ_1.pdf
611.5 KB
הערכת הנזק אסטרטגי שנגרם לאיראן במבצע שאגת הארי (שבוע 3 -21 במרץ)-1.pdf
מאז הצטרפות חזבאללה למלחמה (02 במרץ), נמשכים ללא הפסקה ניסיונות הברחת אמצעי לחימה מסוריה לידי חזבאללה בלבנון.
אירועים מהשבועות האחרונים ממחישים זאת היטב: ב־14 במרץ נתפסו בסוריה חמישה טילי נ"ט מסוג "קונקורס", אשר היו בדרכם, ככל הנראה, לידי חזבאללה;
ימים ספורים לאחר מכן, ב־20 במרץ, הודיע משרד ההגנה הסורי כי כוחות משמר הגבול באזור ג'רד פליטה סיכלו ניסיון נוסף להברחת אמצעי לחימה כולל נשק קל, RPG וחומרי נפץ בגבול סוריה–לבנון.
במסגרת האירוע נעצרו ארבעה חשודים, בהם שני אזרחים לבנונים, ונתפסו אמצעי לחימה ותחמושת.
מקרים אלה אינם חריגים, אלא משתלבים במגמה רחבה ומתמשכת של הברחות לאורך הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון – גבול המאופיין בטופוגרפיה הררית, נוכחות שבטית-מקומית וריבוי נתיבי הברחה בלתי פורמליים.
העובדה שניסיונות ההברחה נמשכים בתדירות גבוהה מצביעה על כך שלצד הצלחות סיכול נקודתיות, תשתית ההברחה הכוללת לא נפגעה באופן מהותי.
מעבר להיבט הלוגיסטי, ההברחות הן כחלק ממאמץ רחב יותר של "ציר ההתנגדות" לשמר רציפות אספקה לחזבאללה, גם תחת לחץ צבאי ואווירי. תפיסת משלוחים, כדוגמת טילי הקונקורס, עשויה להעיד על ניסיון לא רק לשמר מלאים אלא גם לחדש יכולות מדויקות או מתקדמות שנפגעו.
אירועים מהשבועות האחרונים ממחישים זאת היטב: ב־14 במרץ נתפסו בסוריה חמישה טילי נ"ט מסוג "קונקורס", אשר היו בדרכם, ככל הנראה, לידי חזבאללה;
ימים ספורים לאחר מכן, ב־20 במרץ, הודיע משרד ההגנה הסורי כי כוחות משמר הגבול באזור ג'רד פליטה סיכלו ניסיון נוסף להברחת אמצעי לחימה כולל נשק קל, RPG וחומרי נפץ בגבול סוריה–לבנון.
במסגרת האירוע נעצרו ארבעה חשודים, בהם שני אזרחים לבנונים, ונתפסו אמצעי לחימה ותחמושת.
מקרים אלה אינם חריגים, אלא משתלבים במגמה רחבה ומתמשכת של הברחות לאורך הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון – גבול המאופיין בטופוגרפיה הררית, נוכחות שבטית-מקומית וריבוי נתיבי הברחה בלתי פורמליים.
העובדה שניסיונות ההברחה נמשכים בתדירות גבוהה מצביעה על כך שלצד הצלחות סיכול נקודתיות, תשתית ההברחה הכוללת לא נפגעה באופן מהותי.
מעבר להיבט הלוגיסטי, ההברחות הן כחלק ממאמץ רחב יותר של "ציר ההתנגדות" לשמר רציפות אספקה לחזבאללה, גם תחת לחץ צבאי ואווירי. תפיסת משלוחים, כדוגמת טילי הקונקורס, עשויה להעיד על ניסיון לא רק לשמר מלאים אלא גם לחדש יכולות מדויקות או מתקדמות שנפגעו.
משרד הפנים הסורי מציג: כוחות ביטחון הפנים מתחדשים בציוד מודרני ונשק טורקי
לכבוד יום השנה למהפכה הסורית (הכוונה לתחילת מלחמת האזרחים ב-15 במרץ 2011), נערך ב-17 במרץ 2026 מצעד ראווה ל"פנים יותר חדשות ומודרניות" של יחידות הביטחון של משרד הפנים הסורי.
המצעד התחיל מחוץ למשרד הפנים הסורי, שם נכחו שר הפנים אנס ח'טאב (انس خطاب) ונוספים, והמשיך עד לכיכר אומיה (ساحة الأمويين) - הכיכר המרכזית והחשובה בדמשק, אשר מסביבה מרוכזים מבנים ממשלתיים ומבני אקדמיה ותרבות כמו אוניברסיטת דמשק, בית האופרה הלאומי, משרד ההגנה ומפקדת הכוחות המזוינים.
במצעד הוצגו היחידות ואנשיהן שזה עתה סיימו הכשרה מקצועית עם ציוד חדש, כגון רכבי Toyota Land Cruiser וכלי נשק מתוצרת טורקיה (נשק מסוג T109-SAR המיוצר בחברת SARSILMAZ ונשק מסוג 556KCR- המיוצר בחברת KALEKALIP - שתיהן חברות טורקיות).
היחידות של כוחות ביטחון הפנים שהשתתפו והוצגו במצעד הן: יחידות המשימות המיוחדות, יחידת אבטחת הדרכים, יחידת אבטחת האירועים, משטרת התנועה ומשטרת התיירות.
לכבוד יום השנה למהפכה הסורית (הכוונה לתחילת מלחמת האזרחים ב-15 במרץ 2011), נערך ב-17 במרץ 2026 מצעד ראווה ל"פנים יותר חדשות ומודרניות" של יחידות הביטחון של משרד הפנים הסורי.
המצעד התחיל מחוץ למשרד הפנים הסורי, שם נכחו שר הפנים אנס ח'טאב (انس خطاب) ונוספים, והמשיך עד לכיכר אומיה (ساحة الأمويين) - הכיכר המרכזית והחשובה בדמשק, אשר מסביבה מרוכזים מבנים ממשלתיים ומבני אקדמיה ותרבות כמו אוניברסיטת דמשק, בית האופרה הלאומי, משרד ההגנה ומפקדת הכוחות המזוינים.
במצעד הוצגו היחידות ואנשיהן שזה עתה סיימו הכשרה מקצועית עם ציוד חדש, כגון רכבי Toyota Land Cruiser וכלי נשק מתוצרת טורקיה (נשק מסוג T109-SAR המיוצר בחברת SARSILMAZ ונשק מסוג 556KCR- המיוצר בחברת KALEKALIP - שתיהן חברות טורקיות).
היחידות של כוחות ביטחון הפנים שהשתתפו והוצגו במצעד הן: יחידות המשימות המיוחדות, יחידת אבטחת הדרכים, יחידת אבטחת האירועים, משטרת התנועה ומשטרת התיירות.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 22 במרץ 2026
במהלך סוף השבוע (20-21 במרץ) ישראל ממשיכה בתקיפות נרחבות באיראן נגד תשתיות גרעין, טילים וייצור כטב"מים.
מנגד טהראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי באמצעות תקיפות טילים וכטב"מים. בין היתר טהראן משגרת שני טילים בליסטיים לעבר בסיס דייגו גרסיה – בסיס צבאי משותף של ארצות הברית ובריטניה הממוקם בלב האוקיינוס ההודי, במרחק של כ־4,000 ק"מ מאיראן.
בישראל נרשמו בסוף השבוע 29 גלי תקיפה איראניים, לצד פגיעות ישירות במרחבים אזרחיים בדרום ובמרכז.
במקביל, חזבאללה הגביר משמעותית את קצב האש עם 110 גלי תקיפה בתוך יומיים בלבד, תוך מיקוד ביישובי הגבול והגליל, אך גם פגיעה במרחבים עירוניים בצפון.
צה"ל פותח בגל תקיפות נרחב נגד תשתיות חזבאללה בדרום לבנון.
במהלך סוף השבוע (20-21 במרץ) ישראל ממשיכה בתקיפות נרחבות באיראן נגד תשתיות גרעין, טילים וייצור כטב"מים.
מנגד טהראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי באמצעות תקיפות טילים וכטב"מים. בין היתר טהראן משגרת שני טילים בליסטיים לעבר בסיס דייגו גרסיה – בסיס צבאי משותף של ארצות הברית ובריטניה הממוקם בלב האוקיינוס ההודי, במרחק של כ־4,000 ק"מ מאיראן.
בישראל נרשמו בסוף השבוע 29 גלי תקיפה איראניים, לצד פגיעות ישירות במרחבים אזרחיים בדרום ובמרכז.
במקביל, חזבאללה הגביר משמעותית את קצב האש עם 110 גלי תקיפה בתוך יומיים בלבד, תוך מיקוד ביישובי הגבול והגליל, אך גם פגיעה במרחבים עירוניים בצפון.
צה"ל פותח בגל תקיפות נרחב נגד תשתיות חזבאללה בדרום לבנון.
מאז שהצטרף למלחמה ב-2 במרץ ועד ה21 במרץ, ביצע חזבאללה 779 גלי תקיפה נגד ישראל – קצב גבוה שעשוי אף לעקוף את כמות גלי התקיפה בחודש אוקטובר 2024, שהיה החודש האינטנסיבי ביותר בעימות הקודם.
ניתוח דפוסי השימוש באמצעי הלחימה חושף תמונה ברורה: הרקטות נותרו הכלי המרכזי (כ־71%), אך במקביל נרשמת עלייה חדה בשימוש בכטב"מים (כ־24%), שהופכים לכלי משמעותי בלחימה – הן מבצעית והן תודעתית. מנגד, השימוש בטילי נ"ט ירד באופן משמעותי, על רקע שינוי בפריסת הכוחות של הארגון.
כיצד משקפים דפוסים אלה את ההתאמות האסטרטגיות של חזבאללה בעימות הנוכחי?
קראו בהרחבה.
ניתוח דפוסי השימוש באמצעי הלחימה חושף תמונה ברורה: הרקטות נותרו הכלי המרכזי (כ־71%), אך במקביל נרשמת עלייה חדה בשימוש בכטב"מים (כ־24%), שהופכים לכלי משמעותי בלחימה – הן מבצעית והן תודעתית. מנגד, השימוש בטילי נ"ט ירד באופן משמעותי, על רקע שינוי בפריסת הכוחות של הארגון.
כיצד משקפים דפוסים אלה את ההתאמות האסטרטגיות של חזבאללה בעימות הנוכחי?
קראו בהרחבה.
עדכון יומי (22 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־22 במרץ זוהו 85 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל – נתון המעיד על יום חריג ומשמעותי במיוחד בהיקף הפעילות, הגבוהה ביותר שנרשמו מאז תחילת הלחימה. מדובר בהסלמה ברורה בהשוואה לימים הקודמים, תוך עלייה חדה בעוצמת וקצב התקיפות.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (67 גלים), לצד 18 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים. נתונים אלו ממשיכים להצביע על דומיננטיות הירי הרקטי, תוך שילוב גובר של כלי טיס בלתי מאוישים.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות כוונו בעיקר ליישובי קו הגבול והגליל. עוד עולה כי 35 מהתקיפות במהלך היום הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בדרום לבנון. יש לציין כי תקיפות אלו מבוצעות לעיתים קרובות באמצעות ירי תלול מסלול (רקטות), שאינו מדויק, ולכן במקרים רבים הירי זולג ופוגע גם ביישובי קו הגבול בישראל.
במהלך השבוע האחרון נרשמו פגיעות ונזקים במספר יישובים בצפון כתוצאה מירי רקטי של חזבאללה, בהם: מעלות-תרשיחא, כפר ורדים, קריית שמונה, משגב עם, נהריה ומטולה. פגיעות אלו מדגישות את ההשפעה הישירה של הירי על המרחב האזרחי ואת הפגיעה המתמשכת בשגרת החיים באזורי הצפון.
בנוסף, על פי הדיווחים, לפני מספר ימים ביצע חזבאללה ירי טיל נ״מ לעבר כטב״ם של צה״ל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 865 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על המשך עלייה בהיקף התקיפות, עם מעבר לרמות פעילות גבוהות במיוחד בימים האחרונים, ושבירת רמות שיא חדשות.
הנתונים משקפים המשך מאמץ של חזבאללה להפעיל לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך שילוב בין היקף ירי גבוה לבין פגיעה חוזרת ביישובים אזרחיים בצפון.
ב־22 במרץ זוהו 85 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל – נתון המעיד על יום חריג ומשמעותי במיוחד בהיקף הפעילות, הגבוהה ביותר שנרשמו מאז תחילת הלחימה. מדובר בהסלמה ברורה בהשוואה לימים הקודמים, תוך עלייה חדה בעוצמת וקצב התקיפות.
מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (67 גלים), לצד 18 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים. נתונים אלו ממשיכים להצביע על דומיננטיות הירי הרקטי, תוך שילוב גובר של כלי טיס בלתי מאוישים.
מבחינה גאוגרפית, התקיפות כוונו בעיקר ליישובי קו הגבול והגליל. עוד עולה כי 35 מהתקיפות במהלך היום הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בדרום לבנון. יש לציין כי תקיפות אלו מבוצעות לעיתים קרובות באמצעות ירי תלול מסלול (רקטות), שאינו מדויק, ולכן במקרים רבים הירי זולג ופוגע גם ביישובי קו הגבול בישראל.
במהלך השבוע האחרון נרשמו פגיעות ונזקים במספר יישובים בצפון כתוצאה מירי רקטי של חזבאללה, בהם: מעלות-תרשיחא, כפר ורדים, קריית שמונה, משגב עם, נהריה ומטולה. פגיעות אלו מדגישות את ההשפעה הישירה של הירי על המרחב האזרחי ואת הפגיעה המתמשכת בשגרת החיים באזורי הצפון.
בנוסף, על פי הדיווחים, לפני מספר ימים ביצע חזבאללה ירי טיל נ״מ לעבר כטב״ם של צה״ל.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 865 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על המשך עלייה בהיקף התקיפות, עם מעבר לרמות פעילות גבוהות במיוחד בימים האחרונים, ושבירת רמות שיא חדשות.
הנתונים משקפים המשך מאמץ של חזבאללה להפעיל לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך שילוב בין היקף ירי גבוה לבין פגיעה חוזרת ביישובים אזרחיים בצפון.