האם מתקיים מסדרון ימי של העברת נשק מרוסיה לאיראן דרך הים הכספי?

במהלך מלחמת רוסיה – אוקראינה, הרפובליקה האסלאמית באיראן הייתה ספק מרכזי של נשק לרוסיה בדגש על טילים בליסטיים וכטבמי"ם. הקשרים האסטרטגיים בין איראן ובין רוסיה התהדקו מאוד על רקע המלחמה נגד אוקראינה. התלות הרוסית בנשק האיראני הייתה קריטית ובמסגרת שיתוף הפעולה, הרוסים הקימו מפעלים לייצור כטבמי"ם איראנים על אדמתם.

במרץ 2024, כתבנו על הגברת המשלוחים החשאיים של טילים וכטבמי"ם איראנים לרוסיה ועל פיתוח ייצור מקומי רוסי של נשק זה. בין היתר, כתבנו, כי על פי דיווחים שונים, נשלחו מאיראן לרוסיה באופן חשאי, לפחות ארבעה משלוחים דרך הנתיב הימי בים הכספי.

לאחרונה, נשיא אוקראינה, זלנסקי, התבטא כי כיום, משלוחי הכטבמי"ם עושים את הדרך בכיוון ההפוך. רוסיה שולחת לאיראן כטבמי"ם "איראנים", שיוצרו על אדמת רוסיה. האמירה של נשיא אוקראינה עומדת לחלוטין במבחן הסבירות, לאור הפגיעה הקשה בתשתיות ייצור הנשק האיראניות. כמו כן, לאחרונה התפרסמו דיווחים (שאנו לא יודעים לאמת אותם) על כך ששרידי כטב"מ, שיוצר ברוסיה, אותרו בדובאי לאחר התקפה איראנית.

אחד הנתיבים המהירים האפשריים למשלוחים כאלה, מרוסיה לאיראן, הוא דרך הים הכספי. לאורך החוף האיראני של הים הכספי פועלים מספר נמלים ימיים. אחד מהנמלים האלה הוא בנדר אנזלי, הנמצא צפון מערבית לעיר ראשת. ב-18 במרץ הותקף אזור הנמל על ידי ישראל ונפגעו מספר ספינות של צבא איראן, מפקדה ומספנה.

כפי שהערכנו לפני המלחמה, בסבירות גבוהה, רוסיה תסייע לאיראן במודיעין ובדיפלומטיה. האם הסיוע הרוסי עולה מדרגה ורוסיה מנסה לייצר מסדרון העברת אמל"ח לאיראן דרך הים הכספי?

דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 19 במרץ 2026
צה״ל תקף למעלה מ-200 מטרות באיראן, בהן אתרי טילים בליסטיים, מערכות הגנה ואתרי ייצור אמצעי לחימה. בנוסף, חיל האוויר תקף גם בזירה הימית, כולל בבנדר אנזלי, לחוף הים הכספי. איראן ביצעה שורת תקיפות נגד מתקני אנרגיה ותשתיות אסטרטגיות בקטר, סעודיה, איחוד האמירויות וכווית.

במקביל, איראן המשיכה בירי לעבר ישראל עם 13 גלי תקיפה ביום אחד, בעיקר לעבר אזור המרכז. מאז תחילת המלחמה זוהו 281 גלי תקיפה, כמחצית מהטילים הבליסטיים ששיגרה איראן לישראל עד כה נשאו ראשי קרב מתפצלים. מאז תחילת המלחמה נהרגו 17 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,834 בני אדם נפצעו בדרגות שונות.

מצפון, חזבאללה ביצע 49 גלי תקיפה ביום אחד, בעיקר באמצעות רקטות וכטב״מים, לעבר יישובי הצפון, הגליל ורמת הגולן. מאז תחילת הלחימה זוהו מעל 600 גלי תקיפה מלבנון. צה״ל ממשיך בתקיפות נרחבות בשטח לבנון נגד תשתיות ואתרים צבאיים של חזבאללה. קראו בהרחבה

עד כה, צה"ל הודיע על 4 גשרים שהותקפו לאורך נהר הליטאני במטרה לפגוע ביכולת של חזבאללה להשתמש בהם כנתיבים הכרחיים לצורך העברת פעילים ואמל"ח תחת מסווה אזרחי, אל תוך אזור דרום לבנון.

ב-18 במרץ 2026, צה"ל פרסם על 2 גשרים נוספים בעלי חשיבות לחזבאללה שהותקפו - גשר אחד הוא גשר באזור אל-קאסמיה (Qasmiyeh Bridge) המוביל אל העיר צור, והשני הוא גשר הממוקם דרומית לכפר קעקעיה אל-ג'סר (Qaaqaaiyet El Jisr Bridge). כמו כן, לפי דיווחים מקומיים שלא התקבל אימות לגביהם, הותקף גם מעבר חלופי שהותקף באזור ברג' רחאל (Borj Rahhal).

כזכור, ב-13 במרץ 2026, בוצעה תקיפה נגד גשר א-זראריה – טיר פלסאי (Zrariyeh - Tayr Filsay Bridge) ולמחרת, ב-14 במרץ, בוצעה תקיפה נוספת נגד כביש המוביל לגשר ח'רדלי (Khardali Bridge) המחבר בין מרג'עיון (Marjaayoun) לנבטיה (Nabatieh).

כחלק מניסיונות אבטחת חופש השיט במצר הורמוז, צבא ארה״ב ביצע לאחרונה תקיפות משמעותיות נגד בסיסי משמרות המהפכה באי קשם.

תצלומי לוויין של Sentinel-2 (קופרניקוס) חשפו ב־17 במרץ, כי שני בונקרים לאחסון כטב״מים וטילים בשדה התעופה לכלי טיס בלתי מאוישים הושמדו לחלוטין, יחד עם שלושה מבנים בבסיס הימי של משמרות המהפכה הממוקם מצפון לשדה התעופה.

בנוסף, תצלומים מ־13 במרץ מצביעים על כך שלפחות שישה מבנים נוספים הושמדו גם הם בשדה התעופה לכטב״מים.

מתצלומים קודמים של שדה התעופה, מוכר כי היו בו תחנות שליטה קרקעיות ניידות, כטב״מי Mohajer-6 וכטב״מי Shahed 171 .

כמו כן, נראה כי לפחות שמונה מבנים נהרסו בבסיס הימי.

בסך הכול, מדובר ב־19 מבנים שהושמדו בשני האתרים הללו של משמרות המהפכה באי.

עדכון יומי (19 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל

ב־19 במרץ זוהו 54 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 42 גלי תקיפה (כ־77.8%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, 7 גלי תקיפה (כ־13%) באמצעות כטב״מים, 3 תקיפות (כ־5.6%) באמצעות טילי נ״ט, ו־2 תקיפות נוספות באמצעות מטענים.

מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל, לצד המשך ירי לעבר אזורים נוספים בצפון. באחת התקיפות של חזבאללה נפגע בניין מגורים בעיר קריית שמונה, שם נפצעו ארבעה אזרחים.

עוד עולה כי 18 מהתקיפות במהלך היום הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בדרום לבנון.

מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 668 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 474 גלי תקיפה, לצד 169 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 22 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־3 במתווה מטען.

בחינת המגמה היומית מצביעה על המשך מגמת עלייה בהיקף התקיפות בימים האחרונים, כאשר לאחר תנודתיות מוקדמת יותר, נרשמת עלייה הדרגתית במספר גלי התקיפה, עד להגעה לרמה גבוהה של 54 גלי תקיפה ביום אחד – מהגבוהות שנרשמו מאז תחילת הלחימה. ממוצע התקיפות היומי עומד על 37 תקיפות ביום.

הערות:
- הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
- הנתונים מתייחסים לעצם ההוצאה לפועל של ניסיון התקיפה על ידי חזבאללה. הנתונים אינם מתייחסים לתוצאותיה (שיגור כושל, נפילת החימוש בשטח לבנון, יירוט או פגיעה).

*הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 22 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (20–21 במרץ).

עדכון יומי (19 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במהלך מבצע "שאגת הארי"

ב־19 במרץ זוהו 19 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. מדובר ביום חריג בהיקף התקיפות, עם מספר גלי תקיפה גבוה במיוחד ביחס לממוצע היומי שנרשם בשבועות האחרונים.

מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו בין מספר אזורים: 6 גלי תקיפה (31.6%) כוונו לאזור תל אביב, 6 גלי תקיפה (31.6%) לאזור הצפון, 5 גלי תקיפה (26.3%) לאזור ירושלים, ו־2 גלי תקיפה (10.5%) לדרום הארץ.

מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 300 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 117 גלי תקיפה (39%). אחריו אזור הדרום עם 70 גלי תקיפה (23.3%), אזור הצפון עם 67 גלים (22.3%), ואזור ירושלים עם 46 גלי תקיפה (15.3%).

באחת מהתקיפות לעבר אזור תל אביב, נהרג עובד זר כתוצאה מפגיעה באחד היישובים במרכז הארץ, מה שממחיש פעם נוספת את הפגיעה הישירה בעורף האזרחי.

בחינת המגמה היומית מצביעה כי לאחר תקופה של יציבות יחסית בקצב התקיפות, הנע סביב ממוצע של כ־10 גלי תקיפה ביום, נרשמה עליה חדה בהיקף הפעילות, המעידה על חריגה מהדפוס הקבוע והגברת הלחץ על העורף הישראלי.

פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־4,002 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.

הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין פיזור גאוגרפי רחב של התקיפות, במטרה להרחיב את מרחב האיום ולשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה. לצד זאת, החריגה בהיקף התקיפות ביום זה עשויה להעיד על ניסיון להגביר את עוצמת הלחץ במסגרת אסטרטגיית ההתשה.

*הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 22 במרץ, ויכלול סיכום סוף שבוע (20–21 במרץ).

חזבאללה לא נלחם רק בשדה הקרב. במקביל ללחימה, הארגון פועל באופן שיטתי לשלוט בשיח הציבורי – במיוחד בקרב אוכלוסיית העקורים בלבנון. בתוך מחנות העקורים פועלים גורמים המזוהים עם הארגון, המספקים סיוע הומניטרי אך גם מפקחים על ההתנהלות והשיח. כך מצטמצמת ביקורת, מצוקת האזרחים פחות נחשפת, והקשר בין מצבם לבין המלחמה מטושטש.

בפועל, נבנה מנגנון כפול של סיוע לצד שליטה. חזבאללה מחזק את התלות של האוכלוסייה בו, תוך קידום נרטיב אידאולוגי של הקרבה, כבוד והתנגדות. השילוב הזה מאפשר לו לנהל “מערכה על התודעה” במקביל ללחימה הפיזית. התוצאה היא שמחנות העקורים אינם רק מרחב הומניטרי, אלא זירה אסטרטגית לעיצוב תפיסת המציאות של הדור הבא. קראו בהרחבה

ההפחדה היא חלק מהאמצעים שבעזרתם חזבאללה שולט בנרטיב בבייס השיעי...

דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 20 במרץ 2026

ביממה האחרונה ישראל ביצעה גל תקיפות נרחב באיראן במספר מוקדים מרכזיים, בהם טהראן, פרצ'ין, כרמאן, אראק ובנדר לנגה, ופגעה בלמעלה מ-130 תשתיות של המשטר.

איראן המשיכה בתקיפות לעבר ישראל, כאשר ב-19 במרץ זוהו 19 גלי תקיפה באמצעות טילים בליסטיים. מאז תחילת המערכה נרשמו 300 גלי תקיפה, כאשר אזור המרכז מהווה יעד מרכזי. בתקיפה לעבר אזור תל אביב נהרג עובד זר ונרשמו פגיעות נוספות בעורף האזרחי.

בזירה הצפונית, חזבאללה הגביר את היקף התקיפות, כאשר ב-19 במרץ זוהו 54 גלי תקיפה לעבר ישראל. מתחילת המערכה בצפון צה"ל תקף למעלה מ-2,000 מטרות.

הערה: הדוח הבא יפורסם ביום ראשון, 22 במרץ.

עדכון סוף שבוע (20–21 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל

במהלך סוף השבוע (20–21 במרץ) זוהו 110 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מדובר בהמשך מגמת העצמה בהיקף הפעילות, עם רמות תקיפה גבוהות במיוחד בשני ימי סוף השבוע.

מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, מרבית התקיפות בוצעו באמצעות רקטות וטילים (83 גלים, כ-75%), לצד 19 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים (כ-17%), 4 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, וכן אירועים נוספים שכללו מטענים, ירי בנשק קל ואמצעים נוספים לא מזוהים.

עוד עולה כי 43 מהתקיפות במהלך סוף השבוע הן תקיפות שחזבאללה לקח עליהן אחריות נגד כוחות צה״ל הפועלים נגדו בדרום לבנון. לפי הודעות הארגון, תקיפות אלו בוצעו בשילוב של ירי תלול מסלול, טילי נ״ט וכטב״מים, וכן שלושה אירועים של עימותים בירי בנשק קל. יש לציין כי במקרים רבים של ירי לעבר כוחות צה״ל בתוך שטח לבנון, נרשמת זליגה של הירי לעבר יישובי קו הגבול בישראל.

מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל, תוך מיקוד באזורים סמוכים לגבול אך גם פגיעה במרחבים עירוניים בצפון שגרמו נזק לרכוש. חזבאללה אף התגאה ביום שישי בביצוע 7 תקיפות ישירות לעבר העיר קריית שמונה – עיר המונה כ־25 אלף תושבים – דבר המדגיש את המיקוד גם במרכזים עירוניים בצפון. בנוסף הייתה פגיעה ישירה בבניין מגורים בעיר מעלות.

מעבר לעובדה כי חזבאללה יורה בכל מקרה באופן ישיר על יישובים אזרחיים, חזבאללה מחפש "תמונת ניצחון" שתושג מבחינתו על ידי כך שהתושבים הישראלים ביישובים הקרובים לגבול יעזבו.
בנוסף, דווח כי שני חיילי צה״ל נפצעו כתוצאה מרסיסי פצמ״ר.

מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 779 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת המגמה מצביעה על כך כי לאחר תנודתיות מוקדמת, ניכרת עלייה מתמשכת בהיקף התקיפות, עם מעבר לרמות פעילות גבוהות ועקביות יותר בימים האחרונים.

*הערות: הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא להיקף החימושים הכולל. בנוסף, הנתונים מתייחסים לעצם ההוצאה לפועל של ניסיון התקיפה על ידי חזבאללה, ואינם משקפים את תוצאותיה (שיגור כושל, נפילה בשטח לבנון, יירוט או פגיעה).

עדכון סוף שבוע (20–21 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במסגרת מבצע "שאגת הארי"

במהלך סוף השבוע (20–21 במרץ) זוהו 29 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל, שבוצעו באמצעות טילים בליסטיים. יום שישי בלט כיום עצים יחסית בהיקף התקיפות, עם ריכוז גבוה יותר של גלי תקיפה לעומת הימים שקדמו לו.

מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים מרכזיים: 12 גלי תקיפה (41.4%) כוונו לדרום ישראל, 9 גלי תקיפה (31%) לאזור תל אביב, 4 גלים (13.8%) לצפון, ו־4 גלים נוספים (13.8%) לאזור ירושלים. נתונים אלו מצביעים על התמקדות בולטת בדרום הארץ במהלך סוף השבוע, לצד המשך מיקוד במרכז.

במהלך סוף השבוע נרשמו פגיעות במרחבים אזרחיים כתוצאה מהירי האיראני, הן באזור תל אביב והן בדרום הארץ. בפרט, במהלך יום שבת נרשמו פגיעות ישירות בבתי מגורים בערים ערד ודימונה, בהן נפגעו עשרות אזרחים, בהם גם ילדים.

מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 329 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה מצטברת, אזור המרכז ממשיך להיות היעד המרכזי, אך ניכרת התרחבות והעמקה של התקיפות גם לדרום הארץ, במיוחד במהלך סוף השבוע הנוכחי.

בחינת המגמה מצביעה על כך כי מהיום השלישי למערכה – אז חלה ירידה בעוצמת התקיפות הראשונית – נשמר קצב פעילות יציב יחסית, עם ממוצע של כ־11 גלי תקיפה ביום. למרות זאת, אירועים נקודתיים כמו סוף השבוע האחרון מצביעים על יכולת לייצר עלייה זמנית בעצימות התקיפות, כחלק מהפעלת לחץ מתמשך.

פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 18 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־4,564 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים. בנוסף, נגרם נזק נרחב לבתי מגורים ולתשתיות אזרחיות, והירי המתמשך ממשיך לפגוע בשגרת החיים.

הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין הרחבת מאמץ התקיפה לדרום, תוך לשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.

נראה כי הערכה ראשונית של הנזק האסטרטגי והמערכתי שנגרם למשטר האיראני כתוצאה ממבצע "שאגת הארי" , נכון לשבוע השלישי של המערכה, מראה על פגיעה משמעותית בכלל יכולות הליבה של הרפובליקה האסלאמית.

המבצע המשותף לארצות הברית ולישראל מהווה את נקודת המפנה המשמעותית ביותר במזרח התיכון בעשורים האחרונים, ומסמן מעבר לאסטרטגיה של עריפה ופירוק שיטתי של יכולות הליבה הצבאיות של איראן.

תשעה חודשים קודם לכן, ביוני 2025, הסתיימה "מלחמת 12 הימים" (מבצע "עם כלביא") אשר הנחיתה מכה קשה על תשתיות הגרעין (בעיקר אתרי העשרת אורניום) ומערכי ההגנה האווירית של איראן.

עם זאת, המערכה הנוכחית מתאפיינת בהיקף ובעצימות חסרי תקדים, שמטרתם אינה רק עיכוב תוכניות צבאיות, אלא מיטוט פונקציונלי של שלטון האייתוללות, שלילת יכולת הקרנת הכוח שלו, ויצירת התנאים לקריסתו הפנימית.

בעוד שכיום ניתן למדוד כבר חלק מהנזק שנגרם ליכולות המשטר, לא ניתן לדעת האם נוצרו התנאים לנפילת המשטר בעת הזו.

כוחות הקואליציה הישראלית – אמריקאית (מדבור בפעם הראשונה מאז 1956 שצה"ל נלחם כחלק מקואליציה צבאית) תקפו עד כה למעלה מ-15,000 מטרות ברחבי איראן, בסדרת גלי תקיפה שהחלו ב-28 בפברואר 2026, כאשר מתוך אלה, צה"ל לבדו תקף כ-8500 מטרות לבדו עד כה, עם מיקוד במרכז ובמערב איראן אך עם פיזור תקיפות לאזורים נוספים.

לפי גורמים צבאיים בישראל, למעלה מ - 12,000 חימושים הופעלו על ידי ישראל במערכה עד כה, וכ-3600 מתוכם הופעלו בטהרן לבדה. צה"ל ביצע מעל 540 גלי תקיפה במרכז ובמערב איראן, וכ-50 גלי תקיפה ארוכי טווח יותר. סך הכול בוצעו 5700 גיחות קרביות. מרבית המטרות התבססו על מאמצי מודיעין שהתרחשו לאחר מלחמת איראן הראשונה ביוני 2025.

בעוד ביוני 2025 צה"ל השיג עליונות אווירית בשלושה אזורים באיראן, במלחמה הנוכחית צה"ל השיג עליונות אווירת בכל רחבי איראן (כ-85% ממרכיבי הגנה האווירית האיראנית הושמדו, כולל מערכות מכלל הסוגים, מכ"מים, ואמצעי גילוי נוספים).

מהממצאים שעולים מדו"ח זה לגבי הנזק שספג המשטר האיראני עד כה:

תוכנית הטילים – פגיעה משמעותית ביותר ביכולות השיגור, האחסון, והייצור.

הנהגה – חיסול שיטתי של מנהיגים פוליטיים וצבאיים של המשטר האיראני והמשך חיסול של מחליפיהם.

תוכנית הגרעין – מכות כירורגיות על מספר אתרי תכנית גרעין לאחר שרוב התכנית הושמדה במבצע "עם כלביא" ביוני 2025.

הבסיג' ומנגנוני ביטחון פנים – עריפת צמרת, פגיעה המונית בבסיסים ובסיסים חלופיים, ותקיפת נוכחות שטח.

אנרגיה – תקיפה משמעותית נגד אתר להפקת גז בדרום איראן שאחראי לייצור חשמל לרשת הפנימית. פגיעה ברציפות התפקודית של המערך הצבאי ופוטנציאל לדרבון התססה אזרחית בהמשך.

קראו בהרחבה.

הערכת הנזק אסטרטגי שנגרם לאיראן במבצע שאגת הארי (שבוע 3 -21 במרץ)-1.pdf