בין 2–15 במרץ 2026, במסגרת המלחמה בלבנון, ביצע חיל האוויר הישראלי 306 גלי תקיפות נגד מטרות חזבאללה בלבנון.
ניתוח הנתונים מצביע על דפוס גאוגרפי ברור: 63% מהתקיפות התמקדו מדרום לליטאני, למרות הצהרות לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו באזור זה.
במקביל בוצעו תקיפות עומק בביירות ובבקאע, אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לפעילות חזבאללה.
למרות חשיבותו של אזור הבקאע - עומק לוגיסטי ואופרטיבי מרכזי של הארגון, היקף התקיפות בו נמוך מאוד יחסית — ולכן נדרש להגביר את המאמץ ההתקפי באזור זה.
לניתוח המלא >>
ניתוח הנתונים מצביע על דפוס גאוגרפי ברור: 63% מהתקיפות התמקדו מדרום לליטאני, למרות הצהרות לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו באזור זה.
במקביל בוצעו תקיפות עומק בביירות ובבקאע, אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לפעילות חזבאללה.
למרות חשיבותו של אזור הבקאע - עומק לוגיסטי ואופרטיבי מרכזי של הארגון, היקף התקיפות בו נמוך מאוד יחסית — ולכן נדרש להגביר את המאמץ ההתקפי באזור זה.
לניתוח המלא >>
ניתוח_תקיפות_צה״ל_בלבנון_02_עד_15_במרץ_2026.pdf
394 KB
ניתוח תקיפות צה״ל בלבנון 02 עד 15 במרץ 2026.pdf
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 16 במרץ 2026
ביממה האחרונה צה״ל המשיך בגל תקיפות רחב בתוך איראן, כולל בטהראן, נגד תשתיות של המשטר, מערכי טילים ומפקדות של משמרות המהפכה. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי: שיגורי כטב״מים לעבר סעודיה והמפרץ, תקיפות נגד יעדים אמריקניים בעיראק ואיומים על נתיבי השיט.
בישראל נמשך ירי הטילים האיראני – 245 גלי תקיפה מאז תחילת המלחמה, כאשר אזור תל אביב נותר יעד מרכזי. במקביל, חזבאללה ממשיך להפעיל לחץ מהחזית הלבנונית עם 485 גלי ירי של רקטות וכטב״מים לעבר ישראל מאז הצטרפותו ללחימה בתחילת מרץ. קראו בהרחבה.
ביממה האחרונה צה״ל המשיך בגל תקיפות רחב בתוך איראן, כולל בטהראן, נגד תשתיות של המשטר, מערכי טילים ומפקדות של משמרות המהפכה. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי: שיגורי כטב״מים לעבר סעודיה והמפרץ, תקיפות נגד יעדים אמריקניים בעיראק ואיומים על נתיבי השיט.
בישראל נמשך ירי הטילים האיראני – 245 גלי תקיפה מאז תחילת המלחמה, כאשר אזור תל אביב נותר יעד מרכזי. במקביל, חזבאללה ממשיך להפעיל לחץ מהחזית הלבנונית עם 485 גלי ירי של רקטות וכטב״מים לעבר ישראל מאז הצטרפותו ללחימה בתחילת מרץ. קראו בהרחבה.
השימוש השיטתי של חזבאללה בטקטיקת "המגן האנושי" – פעילות צבאית מתוך אזורים אזרחיים – גורם לעקירה המונית בדרום לבנון ומעמיק את המשבר ההומניטרי במדינה.
חזבאללה אף מנצל את המצב על ידי הפעלת מערך סיוע אזרחי רחב על מנת להעמיק את התלות של האוכלוסייה השיעית בארגון ולקדם נרטיב שלפיו הסבל של האזרחים הוא חלק ממאבק "ההתנגדות" וחזבאללה הוא מגן העם הלבנוני.
כך נוצר מעגל תלות, האוכלוסייה נפגעת מהלחימה - הופכת תלויה במנגנוני הסיוע של חזבאללה - והתלות מחזקת את התמיכה הפוליטית בארגון.
קראו בהרחבה.
חזבאללה אף מנצל את המצב על ידי הפעלת מערך סיוע אזרחי רחב על מנת להעמיק את התלות של האוכלוסייה השיעית בארגון ולקדם נרטיב שלפיו הסבל של האזרחים הוא חלק ממאבק "ההתנגדות" וחזבאללה הוא מגן העם הלבנוני.
כך נוצר מעגל תלות, האוכלוסייה נפגעת מהלחימה - הופכת תלויה במנגנוני הסיוע של חזבאללה - והתלות מחזקת את התמיכה הפוליטית בארגון.
קראו בהרחבה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
ככה מדברים וחושבים בבייס השיעי... קהל שבוי.....( אידיאולוגיה / תלות / פחד).
"ח'אתם אל-אנביה" – שם אחד לשתי זרועות של המשטר האיראני.
הזרוע הראשונה היא מפקדת התיאום האחראית לכל נושא התכנון והתיאום המבצעי בין הכוחות המזוינים ברפובליקה האיסלאמית באיראן ועל הפעלתם האופרטיבית. עד לשנת 2016 הייתה מפקדת ח'אתם אל-אנביה חלק מפיקוד הכוחות המזוינים (הגוף הצבאי הבכיר ביותר באיראן שמפקח באופן רשמי על פעילות הצבא, משה"מ, המשטרה וגופי אכיפת חוק נוספים ומייעץ למנהיג העליון בנושאים צבאיים).
בעקבות שינויים מבניים, ח'אתם אל-אנביה הופרדה מפיקוד הכוחות המזויינים והפכה לגוף עצמאי, האחראי על הכוחות המזוינים מבחינה מבצעית.
התיאום בין הכוחות השונים נעשה באמצעות מפקדות אזוריות ונושאיות, המדווחות למפקדה הראשית.
לדוגמא, באזור מיצרי הורמוז ישנה מפקדה של ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כלל כוחות חיל הים של משה"מ במפרץ הפרסי ולצידה מפקדת ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כוחות חיל הים של הצבא.
בנוסף, תחת ח'אתם אל-אלנביא פועלים גם גופי מחקר, פיתוח והצטיידות עצמאיים וכן מפעלים, אוניברסיטאות ועוד.
הזרוע השנייה היא חברת אחזקות ענקית הנשלטת על ידי משמרות המהפכה בשם חברת "ח'אתם אל-אנביה לשיקום ובנייה" (מוכרת גם כ-GHORB).
חברה זו מהווה, למעשה, ארגון גג תחתיו פועלות מאות חברות, המשמשות כזרוע ההנדסית והביצועית של המשטר והיא נחשבת זרוע כלכלית מרכזית עבורו.
החברות פועלות בתחומי תכנון, בנייה והנדסה, הן בפרויקטים צבאיים (גרעין, טילים, מפעלי נשק, בניית בסיסים ותשתיות צבאיות) והן בפרויקטים אזרחיים (הקמת תשתיות אזרחיות ומפעלי תעשיה, תקשורת, חקלאות, אנרגיה וכו').
החברה היא למעשה זרוע התכנון, הבנייה והביצוע המרכזית של המשטר, ומספר המועסקים בה מוערך ב- 40,000 איש.
הזרוע הראשונה היא מפקדת התיאום האחראית לכל נושא התכנון והתיאום המבצעי בין הכוחות המזוינים ברפובליקה האיסלאמית באיראן ועל הפעלתם האופרטיבית. עד לשנת 2016 הייתה מפקדת ח'אתם אל-אנביה חלק מפיקוד הכוחות המזוינים (הגוף הצבאי הבכיר ביותר באיראן שמפקח באופן רשמי על פעילות הצבא, משה"מ, המשטרה וגופי אכיפת חוק נוספים ומייעץ למנהיג העליון בנושאים צבאיים).
בעקבות שינויים מבניים, ח'אתם אל-אנביה הופרדה מפיקוד הכוחות המזויינים והפכה לגוף עצמאי, האחראי על הכוחות המזוינים מבחינה מבצעית.
התיאום בין הכוחות השונים נעשה באמצעות מפקדות אזוריות ונושאיות, המדווחות למפקדה הראשית.
לדוגמא, באזור מיצרי הורמוז ישנה מפקדה של ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כלל כוחות חיל הים של משה"מ במפרץ הפרסי ולצידה מפקדת ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כוחות חיל הים של הצבא.
בנוסף, תחת ח'אתם אל-אלנביא פועלים גם גופי מחקר, פיתוח והצטיידות עצמאיים וכן מפעלים, אוניברסיטאות ועוד.
הזרוע השנייה היא חברת אחזקות ענקית הנשלטת על ידי משמרות המהפכה בשם חברת "ח'אתם אל-אנביה לשיקום ובנייה" (מוכרת גם כ-GHORB).
חברה זו מהווה, למעשה, ארגון גג תחתיו פועלות מאות חברות, המשמשות כזרוע ההנדסית והביצועית של המשטר והיא נחשבת זרוע כלכלית מרכזית עבורו.
החברות פועלות בתחומי תכנון, בנייה והנדסה, הן בפרויקטים צבאיים (גרעין, טילים, מפעלי נשק, בניית בסיסים ותשתיות צבאיות) והן בפרויקטים אזרחיים (הקמת תשתיות אזרחיות ומפעלי תעשיה, תקשורת, חקלאות, אנרגיה וכו').
החברה היא למעשה זרוע התכנון, הבנייה והביצוע המרכזית של המשטר, ומספר המועסקים בה מוערך ב- 40,000 איש.
למה צה"ל פוגע ב"מוקדי הידע" של חזבאללה?
מאמר זה מנתח את ההיגיון שמאחורי הפגיעה ב"מוקדי הידע" של חזבאללה – אותם מהנדסים, חוקרים, אנשי פיתוח ומומחים טכנולוגיים שמובילים את בניין הכוח של הארגון.
"מוקדי הידע" מהווים חולייה מרכזית ב"שרשרת הידע" בתהליך ההתעצמות של חזבאללה: הם מתרגמים ידע שמגיע ממקורות חיצוניים, ובראשם איראן והאקדמיה, ליכולות מבצעיות – מפיתוח טילים מדויקים ועד מערכי כטב"מים.
החשיבות שלהם גוברת במיוחד בשנים האחרונות, על רקע מאמצי חזבאללה להעביר את ייצור אמצעי הלחימה ללבנון עצמה – תהליך שמעמיק את החשיבות של "מוקדי הידע" בתוך הארגון, בעיקר ב"מנהלת הייצור" וביחידה 127 של חזבאללה.
פגיעה בהם יוצרת אפקט פגיעה רחב בידע מצטבר. קראו בהרחבה.
מאמר זה מנתח את ההיגיון שמאחורי הפגיעה ב"מוקדי הידע" של חזבאללה – אותם מהנדסים, חוקרים, אנשי פיתוח ומומחים טכנולוגיים שמובילים את בניין הכוח של הארגון.
"מוקדי הידע" מהווים חולייה מרכזית ב"שרשרת הידע" בתהליך ההתעצמות של חזבאללה: הם מתרגמים ידע שמגיע ממקורות חיצוניים, ובראשם איראן והאקדמיה, ליכולות מבצעיות – מפיתוח טילים מדויקים ועד מערכי כטב"מים.
החשיבות שלהם גוברת במיוחד בשנים האחרונות, על רקע מאמצי חזבאללה להעביר את ייצור אמצעי הלחימה ללבנון עצמה – תהליך שמעמיק את החשיבות של "מוקדי הידע" בתוך הארגון, בעיקר ב"מנהלת הייצור" וביחידה 127 של חזבאללה.
פגיעה בהם יוצרת אפקט פגיעה רחב בידע מצטבר. קראו בהרחבה.
ההיגיון_מאחורי_חיסול_מוקדי_הידע_של_חזבאללה.pdf
869.2 KB
ההיגיון מאחורי חיסול מוקדי הידע של חזבאללה.pdf
עדכון יומי (16 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־16 במרץ זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 29 גלי תקיפה (כ־78.4%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, 5 גלי תקיפה (כ־13.5%) באמצעות כטב״מים, ו־3 תקיפות (כ־8.1%) באמצעות טילי נ״ט.
הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל. בתקיפה אחת שוגרו רקטות וכטב"מים לעבר העיר נהריה. רקטה פגעה בלב שכונת מגורים בעיר.
עוד עולה כי 9 מהתקיפות במהלך היום בוצעו נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. יש לציין כי המידע לגבי התקיפות בתוך לבנון מבוסס על לקיחות אחריות שפרסם חזבאללה בלבד, פרט לתקיפה אחת, לא זוהו אינדיקציות נוספות ממקורות אחרים.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 522 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 362 גלי תקיפה, לצד 143 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 16 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־פיגוע מטען אחד.
בחינת המגמה היומית מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר ירידה מסוימת ב־15 במרץ (34 גלי תקיפה), נרשמה עלייה מחודשת ל־37 גלי תקיפה. למרות התנודתיות, היקף התקיפות ממשיך לנוע סביב עשרות גלים ביום, מה שמצביע על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה, תוך שילוב בין ירי רקטי בעיקר לבין שימוש בכטב״מים.
ב־16 במרץ זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 29 גלי תקיפה (כ־78.4%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, 5 גלי תקיפה (כ־13.5%) באמצעות כטב״מים, ו־3 תקיפות (כ־8.1%) באמצעות טילי נ״ט.
הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל. בתקיפה אחת שוגרו רקטות וכטב"מים לעבר העיר נהריה. רקטה פגעה בלב שכונת מגורים בעיר.
עוד עולה כי 9 מהתקיפות במהלך היום בוצעו נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. יש לציין כי המידע לגבי התקיפות בתוך לבנון מבוסס על לקיחות אחריות שפרסם חזבאללה בלבד, פרט לתקיפה אחת, לא זוהו אינדיקציות נוספות ממקורות אחרים.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 522 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 362 גלי תקיפה, לצד 143 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 16 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־פיגוע מטען אחד.
בחינת המגמה היומית מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר ירידה מסוימת ב־15 במרץ (34 גלי תקיפה), נרשמה עלייה מחודשת ל־37 גלי תקיפה. למרות התנודתיות, היקף התקיפות ממשיך לנוע סביב עשרות גלים ביום, מה שמצביע על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה, תוך שילוב בין ירי רקטי בעיקר לבין שימוש בכטב״מים.
עדכון יומי (16 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במהלך מבצע "שאגת הארי"
ב־16 במרץ זוהו 12 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים: 4 גלי תקיפה (33.3%) כוונו לאזור תל אביב, 4 גלים נוספים (33.3%) לדרום ישראל, 2 גלי תקיפה (16.7%) לצפון, ו־2 גלים נוספים (16.7%) לאזור ירושלים.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 257 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 99 גלי תקיפה (38.5%). אחריו אזור הדרום עם 62 גלי תקיפה (24.1%), אזור הצפון עם 58 גלים (22.6%), ו־אזור ירושלים עם 38 גלי תקיפה (14.8%).
בחינת המגמה היומית מצביעה על כך כי לאחר השיא שנרשם בתחילת המערכה (44 גלי תקיפה ב־28 בפברואר ו־55 גלים ב־1 במרץ), חלה ירידה משמעותית בהיקף התקיפות והתייצבות יחסית בקצב הפעילות עם ממוצע של 10 גלי תקיפה ביום.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 15 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,530 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים.
הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין פיזור גאוגרפי רחב של התקיפות, כולל דרום, צפון ואזור ירושלים, במטרה להרחיב את מרחב האיום, להקשות על חזרה לשגרה, ולשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.
מדפוס הפעולה של התקיפות האיראניות ניכר כי בשלב הנוכחי איראן פועלת במסגרת אסטרטגיה של התשה, הנשענת על קצב טפטוף תקיפות מתמשך לאורך זמן.
ב־16 במרץ זוהו 12 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים: 4 גלי תקיפה (33.3%) כוונו לאזור תל אביב, 4 גלים נוספים (33.3%) לדרום ישראל, 2 גלי תקיפה (16.7%) לצפון, ו־2 גלים נוספים (16.7%) לאזור ירושלים.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 257 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 99 גלי תקיפה (38.5%). אחריו אזור הדרום עם 62 גלי תקיפה (24.1%), אזור הצפון עם 58 גלים (22.6%), ו־אזור ירושלים עם 38 גלי תקיפה (14.8%).
בחינת המגמה היומית מצביעה על כך כי לאחר השיא שנרשם בתחילת המערכה (44 גלי תקיפה ב־28 בפברואר ו־55 גלים ב־1 במרץ), חלה ירידה משמעותית בהיקף התקיפות והתייצבות יחסית בקצב הפעילות עם ממוצע של 10 גלי תקיפה ביום.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 15 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,530 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים.
הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין פיזור גאוגרפי רחב של התקיפות, כולל דרום, צפון ואזור ירושלים, במטרה להרחיב את מרחב האיום, להקשות על חזרה לשגרה, ולשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.
מדפוס הפעולה של התקיפות האיראניות ניכר כי בשלב הנוכחי איראן פועלת במסגרת אסטרטגיה של התשה, הנשענת על קצב טפטוף תקיפות מתמשך לאורך זמן.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 17 במרץ 2026
ישראל ממשיכה בגלי תקיפות רחבי היקף ברחבי איראן, כולל טהראן, אספהאן ושיראז. צה"ל חיסל את עלי לאריג’אני, המנהיג בפועל של הרפובליקה האיסלמית באיראן, וכן את ע’לאם רצ’א סלימאני, מפקד יחידת הבסיג’. איראן ממשיכה לתקוף מטרות במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובקטר.
ב־16 במרץ נרשמו 12 גלי תקיפה איראניים נוספים נגד ישראל, בעיקר באזור המרכז ודרום המדינה. מאז תחילת המערכה זוהו 257 גלי תקיפה. במקביל ביממה האחרונה זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל.
ישראל ממשיכה בגלי תקיפות רחבי היקף ברחבי איראן, כולל טהראן, אספהאן ושיראז. צה"ל חיסל את עלי לאריג’אני, המנהיג בפועל של הרפובליקה האיסלמית באיראן, וכן את ע’לאם רצ’א סלימאני, מפקד יחידת הבסיג’. איראן ממשיכה לתקוף מטרות במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובקטר.
ב־16 במרץ נרשמו 12 גלי תקיפה איראניים נוספים נגד ישראל, בעיקר באזור המרכז ודרום המדינה. מאז תחילת המערכה זוהו 257 גלי תקיפה. במקביל ביממה האחרונה זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל.
כחלק מהמאמצים המתמשכים לפגוע בתשתיות חיל הים של משמרות המהפכה ובכך גם להשפיע על הכוונה להבטיח חופש שיט דרך מצר הורמוז, ארבעה אתרים מרכזיים של חיל הים של משמרות המהפכה הותקפו בתקיפות אוויריות במהלך השבוע האחרון. תקיפת ארבעת האתרים הללו הובילה בין היתר להשמדת אמצעי לחימה, סירות תקיפה, תחמושת.
מפקדת חיל הים של משמרות המהפכה בטהראן – ב־16 במרץ 2026 הודיע צה"ל על תקיפת מפקדת חיל הים של משמרות המהפכה בטהראן.
תשתיות ייצור אמל"ח ימי – ב־16 במרץ 2026 הודיע פיקוד המרכז של ארה"ב, על השמדת "8 מבנים ששימשו לייצור טורפדו קלים וכבדים" במתחם ייצור צבאי ביאזד.
בסיס התחמושת של חיל הים של משמרות המהפכה במאלוסג'אן – תמונות קרקעיות מציגות פיצוצים גדולים העולים מתוך הבסיס ב־17 במרץ 2026.
מחנה שהיד את'רי־נג'אד של חיל הים של משמרות המהפכה בבסיס האווירי הטקטי ה־7 בשיראז – 11 מבני אחסון לכלי שיט מהירים לתקיפה ואמל"ח נוסף נפגעו בתקיפות אוויריות, כפי שנצפה בתצלומי Sentinel-2 של Copernicus ב־14 במרץ 2026.
מפקדת חיל הים של משמרות המהפכה בטהראן – ב־16 במרץ 2026 הודיע צה"ל על תקיפת מפקדת חיל הים של משמרות המהפכה בטהראן.
תשתיות ייצור אמל"ח ימי – ב־16 במרץ 2026 הודיע פיקוד המרכז של ארה"ב, על השמדת "8 מבנים ששימשו לייצור טורפדו קלים וכבדים" במתחם ייצור צבאי ביאזד.
בסיס התחמושת של חיל הים של משמרות המהפכה במאלוסג'אן – תמונות קרקעיות מציגות פיצוצים גדולים העולים מתוך הבסיס ב־17 במרץ 2026.
מחנה שהיד את'רי־נג'אד של חיל הים של משמרות המהפכה בבסיס האווירי הטקטי ה־7 בשיראז – 11 מבני אחסון לכלי שיט מהירים לתקיפה ואמל"ח נוסף נפגעו בתקיפות אוויריות, כפי שנצפה בתצלומי Sentinel-2 של Copernicus ב־14 במרץ 2026.
ב- 17 במרץ פורסמו דיווחים על ניסיון חיסול באיראן של ראש הזרוע הצבאית ("סראיא אל-קדס") וחבר הלשכה המדינית של ארגון הג'האד האסלאמי הפלסטיני, אכרם אל-עג'ורי (נחשב כמספר 2 בארגון לאחר זיאד נח'אלה – מנהיג הארגון). בשלב זה לא פורסמה הודעה רישמית על הצלחת חיסולו מטעם דובר צה"ל ולא ברור אם ניסיון החיסול הצליח. יתכן שבזמן התקיפה היו במקום עוד פונקציות בכירות בג'יהאד האיסלאמי.
אל-עג'ורי, מרצועת עזה במקור, ממייסדיה של הזרוע הצבאית של הארגון, "איש הצללים" שהמידע הגלוי אודותיו הינו דל, הצליח להתחמק בעבר ממספר ניסיונות חיסול, אשר האחרון (והמוכר) בהם היה בנובמבר 2019, כאשר התבצעה תקיפה על ביתו בשכונת אל-מזה בדמשק והביאה למותו של בנו.
אל-עג'ורי פיקד מדמשק ומביירות על פעילות הטרור הצבאית של הארגון בשלוש זירות: רצועת עזה, לבנון וסוריה. בשנים האחרונות, העביר את מקום מושבו לאיראן מתוך חשש לביטחונו והמשיך לנהל משם את הפעילות הצבאית של הארגון.
לאל–עג'ורי היו קשרים מצוינים באיראן. הוא גייס כספים רבים, תיאם אימונים והכשרות לפעילי הארגון על אדמת איראן, בשיתוף עם משמרות המהפכה, והיה אחראי על חימוש הזרוע הצבאית ופיתוח היכולות הצבאיות שלה.
אל-עג'ורי, מרצועת עזה במקור, ממייסדיה של הזרוע הצבאית של הארגון, "איש הצללים" שהמידע הגלוי אודותיו הינו דל, הצליח להתחמק בעבר ממספר ניסיונות חיסול, אשר האחרון (והמוכר) בהם היה בנובמבר 2019, כאשר התבצעה תקיפה על ביתו בשכונת אל-מזה בדמשק והביאה למותו של בנו.
אל-עג'ורי פיקד מדמשק ומביירות על פעילות הטרור הצבאית של הארגון בשלוש זירות: רצועת עזה, לבנון וסוריה. בשנים האחרונות, העביר את מקום מושבו לאיראן מתוך חשש לביטחונו והמשיך לנהל משם את הפעילות הצבאית של הארגון.
לאל–עג'ורי היו קשרים מצוינים באיראן. הוא גייס כספים רבים, תיאם אימונים והכשרות לפעילי הארגון על אדמת איראן, בשיתוף עם משמרות המהפכה, והיה אחראי על חימוש הזרוע הצבאית ופיתוח היכולות הצבאיות שלה.
בהמשך לדיווחים על תקיפות כנגד ארבע תחנות דלק של חברת אל אמאנה (Al-Amana). אל אמאנה היא פלטפורמת האנרגיה של חזבאללה בלבנון ומפעילה בין היתר רשת תחנות דלק.
הרשת מפעילה עשרות תחנות דלק, בעיקר באזורים שיעיים בלבנון.
הרשת מהווה חלק ממערך הכלכלה הפנימי של חזבאללה ומשמשת מקור הכנסה לפעילות הארגון.
ארצות הברית הטילה סנקציות על החברה בפברואר 2020 בשל קשריה לחזבאללה והיא מוכרת כיישות טרור. החברה אחראית לניהול משק הדלק של חזבאללה.
היא מספקת דלק:
לאוכלוסייה השיעית בשגרה ובחירום.
למשק הדלק הצבאי של חזבאללה בשגרה ובשעת חירום.
החברה מחזיקה מחסני חירום ומאגרי דלק.
כלומר, מעבר לפעילות אזרחית, מדובר בתשתית לוגיסטית צבאית אסטרטגית עבור חזבאללה. החברה היתה מעורבת בהברחות הדלק לסוריה וההיפך, בהעברת הדלק שהגיע בזמנו מאיראן דרך סוריה ללבנון. החברה סייעה בהפצת הדלק האיראני מהמכליות האיראניות שהגיעו בתקופת משבר הדלק בלבנון.
כפי שפרסמנו על אל אמאנה בשנים האחרונות והמלצנו על תקיפת כל תשתיותיה, פרסמנו גם על עוד תשתיות אזרחיות של "מדינת חזבאללה" שהן פוטנציאליות לתקיפה.
הרשת מפעילה עשרות תחנות דלק, בעיקר באזורים שיעיים בלבנון.
הרשת מהווה חלק ממערך הכלכלה הפנימי של חזבאללה ומשמשת מקור הכנסה לפעילות הארגון.
ארצות הברית הטילה סנקציות על החברה בפברואר 2020 בשל קשריה לחזבאללה והיא מוכרת כיישות טרור. החברה אחראית לניהול משק הדלק של חזבאללה.
היא מספקת דלק:
לאוכלוסייה השיעית בשגרה ובחירום.
למשק הדלק הצבאי של חזבאללה בשגרה ובשעת חירום.
החברה מחזיקה מחסני חירום ומאגרי דלק.
כלומר, מעבר לפעילות אזרחית, מדובר בתשתית לוגיסטית צבאית אסטרטגית עבור חזבאללה. החברה היתה מעורבת בהברחות הדלק לסוריה וההיפך, בהעברת הדלק שהגיע בזמנו מאיראן דרך סוריה ללבנון. החברה סייעה בהפצת הדלק האיראני מהמכליות האיראניות שהגיעו בתקופת משבר הדלק בלבנון.
כפי שפרסמנו על אל אמאנה בשנים האחרונות והמלצנו על תקיפת כל תשתיותיה, פרסמנו גם על עוד תשתיות אזרחיות של "מדינת חזבאללה" שהן פוטנציאליות לתקיפה.